החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית - 28.03.2025
🐘 סיפור קטן בהתקרב פסח
במעוז ביתי, חלון המטבח פתוח לרוח הערב שלפני ימי פסח, והאוויר הקריר מתערבב עם ריחות האוכל שזה עתה עולים מהתנור. תזכורת עדינה לכך שאנחנו עדיין נמצאים בין לבין, אבל עונת השינויים כבר ניצבת לנו ממש מעבר לפינה.
בחוץ, קבוצת ילדים משחקת ברחוב, רודפים אחרי כדורעף ומגיחים מתוך צחוקים תמימים שרק ילדות יודעת להפיק.
אחד הילדים, קטן יותר משאר חבריו, עוצר ומסתכל לרגע על השמש היורדת. הוא מנסה לזהות את הזמן שנותר להם לשחק לפני שהחושך יתחיל להכריע. זהו רגע של מציאות מתמטית פשוטה, אבל גם משהו רחב יותר, תחושה עמוקה של משהו שממשיך להתקדם, בלתי נמנע. הוא יודע שהחושך יגיע, אך גם שהשמש תזרח שוב מחר. תמיד יש מחר, תמיד יש המשך.
וכך, בעודו חוזר למרדף אחרי הכדור, אני נשאב למחשבה על אופן שבו אנו, כמבוגרים, ניגשים לחיים שלנו.
עם כל התוחלות והתכנונים, אנחנו עדיין נתונים לכוחות גדולים מאיתנו, כוחות שמחליטים מתי היום יסתיים ומתי הלילה יתחיל.
ובכל זאת, אנו מוצאים את האומץ להמשיך לשחק, להמשיך לרדוף אחרי הכדורים שלנו, כי זה מה שאנו יודעים לעשות, זה מה שמרגיש נכון.
ואז, כשחוזרים לכאן, לעולם של המסכים והגרפים והנתונים הכלכליים שמתמלאים בצבעים ומספרים, אני מבין שגם כאן, בשוק ההון, אנחנו נתונים לאותם כוחות גדולים.
השוק עצמו הוא כמו אותו ילד ברחוב – מנסה להעריך מתי היום יעבור ללילה, מתי להמשיך לשחק ומתי יהיה זה זמן לקפל ולחזור הביתה.
🐘 דברים שעולים לי היום בראש לפני הסקירה עצמה
אני יושב הבוקר מול המסכים, מנסה להבין אם השוק הזה איבד את דרכו או שהוא סתם עושה עלינו טריק של להיראות מבלבל כדי למכור עוד כרטיסים למופע. לפעמים זה מרגיש לי כמו לנסות לסדר אוסף דיסקים ישנים בחנות תקליטים שכבר נסגרה – יותר מדי כותרים, פחות מדי רצון לעשות סדר, וכולם מנסים לצרוח את שמם בקול רם. בשוק ההון, מסתבר, חוסר העקביות הוא ה״סגנון האישי״ של התקופה האחרונה.
אז למה כל זה מעניין אותי ואותכם? אנחנו הרי רוצים לצוד הזדמנויות, לא? בגדול, הסיבה היא פשוטה: למרות התנודתיות, כולנו ממשיכים להתעקש על החיפוש הכואב הזה, כי בסוף היום אנחנו מבינים ששום דבר לא קורה בלי שיעור טוב. מי שלא יצעד דרך שדה הקוצים הזה, לא יגיע לפירות המתוקים שחבויים בפנים - והם שם.
במילים אחרות, יש שני סוגי סוחרים: אלו שנוטשים כי נמאס להם לסבול דקירות – ואלו שמחפשים כבר את השיח הבא לדקור אותם קצת. אנחנו, כנראה, מהסוג השני.
🐘 התמונה שעולה מבין השורות והכותרות
היום השוק הוכיח מה זה כשקוראים לו “Mixed” – ממש מופע טלאים כמו סוודר שסבתא שלי נהגה לסרוג. ה-S&P 500 ירד ב-0.3%, הנאסד"ק ירד ב-0.5%, והדאו לא הרחק משם עם 0.4%-. פעם למעלה, פעם למטה, בסוף מסתיים עם תחושה שעשינו סיבוב במקום.
האירוע הרועש שהיה ברקע הוא ההודעה של הנשיא טראמפ על 25% מכס על כל רכבי הנוסעים המיובאים החל מה-3 באפריל, ועל חלפים מסוימים החל מה-3 במאי.
מצד אחד, מי שבונה מכוניות כאן (אהמ, טסלה) מקבל רוח גבית, מצד שני יצרני הרכב הגלובליים מרגישים כאילו קיבלו סנוקרת בקרב איגרוף.
ואיך אמר פעם אחד מגדולי הסוחרים (בן דמותו של ג׳סי ליברמור): “אם אתה לא מסוגל לשרוד אגרוף אחד, כנראה אתה לא בזירה הנכונה”. הציניות בגרסה מודרנית, אני מוסיף: “אם אתה נכנס לשוק הרכב עכשיו, תבדוק שאתה נוהג עם קסדה”.
ואם כבר טסלה, היא דווקא טיפסה 0.4% והראתה שאולי הגנת המכס משחקת לטובתה, בעוד NVIDIA ושאר עולם השבבים חטפו ירידות (2%-). כנראה כשהמילה “מיסוי” או “מכס” עולה כל שני וחמישי, המשקיעים חושבים פעמיים לפני שהם נוגסים בסקטורים טכנולוגיים נבחרים.
🐘 הדוחות הכלכליים של היום:
נתוני תביעות האבטלה הראשוניות (Initial Claims) די יציבות ומתחת לרמות המעידות על מיתון. חדשות טובות לסקטור העבודה, כי כשלא מפטרים הרבה – אולי המעסיקים מאמינים במשהו חיובי?
תוצר מקומי גולמי לרבעון הרביעי (Q4 GDP, קריאה שלישית) מצביע על 2.4%. לא רע ביחס לציפיות, אבל זה חדשות מלפני כמה חודשים, וזה כמו לקרוא עיתון מהשנה שעברה כדי להחליט מה לאכול היום לצהריים – טיפה פחות רלוונטי.
דיווח הסחר הבינלאומי המוקדם לפברואר (Advance International Trade in Goods) הציג גירעון אימתני של 147.9 מיליארד דולר, אך הוא הצטמצם מהחודש הקודם. זה אומר שיש זרם קל של אוויר לנשימה בכל מה שקשור לייצוא-ייבוא.
בשוק האג״ח, התשואה ל-10 שנים עלתה ל-4.37% בזמן שהתשואה לשנתיים דווקא ירדה ל-4.00%. פער התשואות הזה תמיד מעניין סוחרים, כי הם תוהים אם זה אות מבשר רעות או סתם האופן שבו האג״ח קם על צד שמאל הבוקר. ככה זה בימים שהמכירות פוגעות בכל הכיוונים.
🐘 בשורה התחתונה (נכון לכרגע):
דאו ג’ונס: ירידה של 0.6% מתחילת השנה
S&P 500: ירידה של 3.2% מתחילת השנה
מידקאפ 400: ירידה של 4.9% מתחילת השנה
ראסל 2000: ירידה של 7.4% מתחילת השנה
נאסד"ק: ירידה של 7.8% מתחילת השנה
ככה זה שמתחילים את השנה במנעד מהוסס, כאילו השוק מנסה לרקוד ריקוד חדש בלי שיש לו מספיק אימונים בכושר.
🐘 בוא נתקדם ונדבר איך ננצל את המצב
עכשיו שהבנתם את התמונה הגדולה, בואו נדבר על איך אנחנו מנצלים את המופע הזה לטובתנו. קודם כול, צריך לזכור שתנודתיות היא בת הדודה הנהדרת של הסוחר הערני: היא מספקת פערים, כניסות, יציאות וסוג של לחץ אוויר שמגן על המשקיעים הבינוניים. כן, זה כמו לעמוד בפינת רחוב הומה: אם נשארים ערניים, אפשר לקפוץ על המונית שתגיע בשנייה ולהשיג נסיעה. אבל אם אתה מנמנם, תתעורר ותגלה ששלוש מוניות כבר ברחו לך.
סנכרון מול חדשות – תשומת לב מכוונת לחדשות סביב המכסים, במיוחד בתעשיית הרכב, יכולה לספק טריגרים טובים לשורט או לונג, בהתאם למצב הרוח של השוק לאותו יום. לפעמים, רק הידיעה שטראמפ צייץ על “25% מכס” יכולה להביא לגל מכירות עצבני – אחלה הזדמנות להיכנס לעסקה מהירה.
מעקב סקטור הטכנולוגיה – הסקטור הזה קצת רועד בברכיים כעת. כשחברות שבבים ומניות גדולות כמו NVIDIA לוקחות צעד אחורה, צריך לבדוק אם זו נקודת כניסה (מי שזומם להיכנס למניות בזול) או תחילת מגמת חולשה ממושכת יותר.
מבט על האג״ח – כשאנחנו רואים עליות בתשואות הארוכות לעומת ירידות בקצרות, נולד מתח באינפלציה או באמון המשקיעים. זה יכול להוביל לשינוי בסנטימנט לגבי מניות (סיכון גבוה יותר). תמיד תזכרו שהאג״ח הוא כמו בן הדוד השקט שיושב בארוחה משפחתית: הוא אולי לא מדבר הרבה, אבל כשהוא פולט מילה, זה רמז למשהו עמוק וחשוב.
התנהלות על בסיס וויקוף (Wyckoff) – בתור מי שמאמין בגישה הזו, אני מתבונן בתצורות ההתנהגות של המחיר והמחזורים לאורך זמן. כשעומק המחזור מצטמצם אבל המחיר נשאר יציב, זה נותן לי תחושה שמשהו מתבשל מתחת לפני השטח – או הכנות לפריצה מעלה, או המשך שחיקה כלפי מטה. סבלנות כאן זה מילת המפתח.
🐘 חשוב מאוד יכולת הדמיון
עכשיו תדמיינו מצב: בעוד חודשיים, נתעורר לבוקר שבו כל הרעשים על מכסים, ריביות ועצבנות בשוק יתפוגגו כמו גשם באמצע הקיץ. מה יהיה אז? אולי יסתבר שכל הקרקס הזה היה רק פתיחה לפרק חדש לגמרי, ואנחנו כבר נחכה לציוץ הבא או למהלך מוניטרי אחר שימלא מחדש את הדלי בשמועות. בשוק ההון אף פעם לא נחים באמת, זה סחרחורת בלתי נגמרת. אך אם לא היינו אוהבים את זה, כנראה היינו הולכים ללמוד משפטים.
בסופו של דבר, עלינו לחשוב על עצמנו כמו חתולים שחיים על החלון בקומה חמישית – תמיד בצפייה לטרף הבא ועדיין יודעים לרכך את הנחיתה במקרה של נפילה (אם זה גבוה, אז תרד קומה או שתיים).
בכל רגע יכולה להגיע הזדמנות לרווח, אבל גם בכל רגע יכולה להגיע סטירה מצלצלת מהשוק. ומה אנחנו עושים? מתחקרים, לומדים, שותים עוד קפה, ויוצאים לעוד סיבוב. כי המשמעות האמיתית של להיות סוחר היא להמשיך לפעול גם כשיש ערפל, ועושים את זה כי פשוט אי אפשר אחרת – זה החיידק שנכנס לך מתישהו בדם ומסרב להשתחרר.
אנחנו לוקחים את כל הכותרות, הסטטיסטיקות, הנתונים הכלכליים, ומקבלים מהם מפת דרכים בערך כמו שגוגל מפות נותן הכוונה בעיר זרה: “פנה שמאלה, ואחר כך פנה ימינה.” אבל גם אז, לפעמים אתה טועה בסיבוב ומוצא המבורגרייה טבעונית במקום סניף הבנק שחיפשת.
נו, אז זו טעות... אבל אולי בכל זאת תצא מזה ארוחה מעניינת. בשוק ההון, אנחנו לוקחים החלטות תחת אי-ודאות, בידיעה שתמיד יהיה סיכון. וכל עוד אנחנו מנהלים סיכונים ומקפידים על מחירי טעות קטנים, אפשר לחיות בשלום עם זה.
היום אנחנו יותר חכמים מאתמול או שלא? אני לא בטוח. אבל לפחות יש לנו מספיק סימני שאלה על המסך כדי להבין שאנחנו חיים את החלום הזה בלייב: אי ודאות = הזדמנות. ככה אני רואה את זה, וככה ממשיך להיות.
שבת שלום, שקטה ומבורכת
זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
🐘 סיפור קטן בהתקרב פסח
במעוז ביתי, חלון המטבח פתוח לרוח הערב שלפני ימי פסח, והאוויר הקריר מתערבב עם ריחות האוכל שזה עתה עולים מהתנור. תזכורת עדינה לכך שאנחנו עדיין נמצאים בין לבין, אבל עונת השינויים כבר ניצבת לנו ממש מעבר לפינה.
בחוץ, קבוצת ילדים משחקת ברחוב, רודפים אחרי כדורעף ומגיחים מתוך צחוקים תמימים שרק ילדות יודעת להפיק.
אחד הילדים, קטן יותר משאר חבריו, עוצר ומסתכל לרגע על השמש היורדת. הוא מנסה לזהות את הזמן שנותר להם לשחק לפני שהחושך יתחיל להכריע. זהו רגע של מציאות מתמטית פשוטה, אבל גם משהו רחב יותר, תחושה עמוקה של משהו שממשיך להתקדם, בלתי נמנע. הוא יודע שהחושך יגיע, אך גם שהשמש תזרח שוב מחר. תמיד יש מחר, תמיד יש המשך.
וכך, בעודו חוזר למרדף אחרי הכדור, אני נשאב למחשבה על אופן שבו אנו, כמבוגרים, ניגשים לחיים שלנו.
עם כל התוחלות והתכנונים, אנחנו עדיין נתונים לכוחות גדולים מאיתנו, כוחות שמחליטים מתי היום יסתיים ומתי הלילה יתחיל.
ובכל זאת, אנו מוצאים את האומץ להמשיך לשחק, להמשיך לרדוף אחרי הכדורים שלנו, כי זה מה שאנו יודעים לעשות, זה מה שמרגיש נכון.
ואז, כשחוזרים לכאן, לעולם של המסכים והגרפים והנתונים הכלכליים שמתמלאים בצבעים ומספרים, אני מבין שגם כאן, בשוק ההון, אנחנו נתונים לאותם כוחות גדולים.
השוק עצמו הוא כמו אותו ילד ברחוב – מנסה להעריך מתי היום יעבור ללילה, מתי להמשיך לשחק ומתי יהיה זה זמן לקפל ולחזור הביתה.
🐘 דברים שעולים לי היום בראש לפני הסקירה עצמה
אני יושב הבוקר מול המסכים, מנסה להבין אם השוק הזה איבד את דרכו או שהוא סתם עושה עלינו טריק של להיראות מבלבל כדי למכור עוד כרטיסים למופע. לפעמים זה מרגיש לי כמו לנסות לסדר אוסף דיסקים ישנים בחנות תקליטים שכבר נסגרה – יותר מדי כותרים, פחות מדי רצון לעשות סדר, וכולם מנסים לצרוח את שמם בקול רם. בשוק ההון, מסתבר, חוסר העקביות הוא ה״סגנון האישי״ של התקופה האחרונה.
אז למה כל זה מעניין אותי ואותכם? אנחנו הרי רוצים לצוד הזדמנויות, לא? בגדול, הסיבה היא פשוטה: למרות התנודתיות, כולנו ממשיכים להתעקש על החיפוש הכואב הזה, כי בסוף היום אנחנו מבינים ששום דבר לא קורה בלי שיעור טוב. מי שלא יצעד דרך שדה הקוצים הזה, לא יגיע לפירות המתוקים שחבויים בפנים - והם שם.
במילים אחרות, יש שני סוגי סוחרים: אלו שנוטשים כי נמאס להם לסבול דקירות – ואלו שמחפשים כבר את השיח הבא לדקור אותם קצת. אנחנו, כנראה, מהסוג השני.
🐘 התמונה שעולה מבין השורות והכותרות
היום השוק הוכיח מה זה כשקוראים לו “Mixed” – ממש מופע טלאים כמו סוודר שסבתא שלי נהגה לסרוג. ה-S&P 500 ירד ב-0.3%, הנאסד"ק ירד ב-0.5%, והדאו לא הרחק משם עם 0.4%-. פעם למעלה, פעם למטה, בסוף מסתיים עם תחושה שעשינו סיבוב במקום.
האירוע הרועש שהיה ברקע הוא ההודעה של הנשיא טראמפ על 25% מכס על כל רכבי הנוסעים המיובאים החל מה-3 באפריל, ועל חלפים מסוימים החל מה-3 במאי.
מצד אחד, מי שבונה מכוניות כאן (אהמ, טסלה) מקבל רוח גבית, מצד שני יצרני הרכב הגלובליים מרגישים כאילו קיבלו סנוקרת בקרב איגרוף.
ואיך אמר פעם אחד מגדולי הסוחרים (בן דמותו של ג׳סי ליברמור): “אם אתה לא מסוגל לשרוד אגרוף אחד, כנראה אתה לא בזירה הנכונה”. הציניות בגרסה מודרנית, אני מוסיף: “אם אתה נכנס לשוק הרכב עכשיו, תבדוק שאתה נוהג עם קסדה”.
ואם כבר טסלה, היא דווקא טיפסה 0.4% והראתה שאולי הגנת המכס משחקת לטובתה, בעוד NVIDIA ושאר עולם השבבים חטפו ירידות (2%-). כנראה כשהמילה “מיסוי” או “מכס” עולה כל שני וחמישי, המשקיעים חושבים פעמיים לפני שהם נוגסים בסקטורים טכנולוגיים נבחרים.
🐘 הדוחות הכלכליים של היום:
נתוני תביעות האבטלה הראשוניות (Initial Claims) די יציבות ומתחת לרמות המעידות על מיתון. חדשות טובות לסקטור העבודה, כי כשלא מפטרים הרבה – אולי המעסיקים מאמינים במשהו חיובי?
תוצר מקומי גולמי לרבעון הרביעי (Q4 GDP, קריאה שלישית) מצביע על 2.4%. לא רע ביחס לציפיות, אבל זה חדשות מלפני כמה חודשים, וזה כמו לקרוא עיתון מהשנה שעברה כדי להחליט מה לאכול היום לצהריים – טיפה פחות רלוונטי.
דיווח הסחר הבינלאומי המוקדם לפברואר (Advance International Trade in Goods) הציג גירעון אימתני של 147.9 מיליארד דולר, אך הוא הצטמצם מהחודש הקודם. זה אומר שיש זרם קל של אוויר לנשימה בכל מה שקשור לייצוא-ייבוא.
בשוק האג״ח, התשואה ל-10 שנים עלתה ל-4.37% בזמן שהתשואה לשנתיים דווקא ירדה ל-4.00%. פער התשואות הזה תמיד מעניין סוחרים, כי הם תוהים אם זה אות מבשר רעות או סתם האופן שבו האג״ח קם על צד שמאל הבוקר. ככה זה בימים שהמכירות פוגעות בכל הכיוונים.
🐘 בשורה התחתונה (נכון לכרגע):
דאו ג’ונס: ירידה של 0.6% מתחילת השנה
S&P 500: ירידה של 3.2% מתחילת השנה
מידקאפ 400: ירידה של 4.9% מתחילת השנה
ראסל 2000: ירידה של 7.4% מתחילת השנה
נאסד"ק: ירידה של 7.8% מתחילת השנה
ככה זה שמתחילים את השנה במנעד מהוסס, כאילו השוק מנסה לרקוד ריקוד חדש בלי שיש לו מספיק אימונים בכושר.
🐘 בוא נתקדם ונדבר איך ננצל את המצב
עכשיו שהבנתם את התמונה הגדולה, בואו נדבר על איך אנחנו מנצלים את המופע הזה לטובתנו. קודם כול, צריך לזכור שתנודתיות היא בת הדודה הנהדרת של הסוחר הערני: היא מספקת פערים, כניסות, יציאות וסוג של לחץ אוויר שמגן על המשקיעים הבינוניים. כן, זה כמו לעמוד בפינת רחוב הומה: אם נשארים ערניים, אפשר לקפוץ על המונית שתגיע בשנייה ולהשיג נסיעה. אבל אם אתה מנמנם, תתעורר ותגלה ששלוש מוניות כבר ברחו לך.
סנכרון מול חדשות – תשומת לב מכוונת לחדשות סביב המכסים, במיוחד בתעשיית הרכב, יכולה לספק טריגרים טובים לשורט או לונג, בהתאם למצב הרוח של השוק לאותו יום. לפעמים, רק הידיעה שטראמפ צייץ על “25% מכס” יכולה להביא לגל מכירות עצבני – אחלה הזדמנות להיכנס לעסקה מהירה.
מעקב סקטור הטכנולוגיה – הסקטור הזה קצת רועד בברכיים כעת. כשחברות שבבים ומניות גדולות כמו NVIDIA לוקחות צעד אחורה, צריך לבדוק אם זו נקודת כניסה (מי שזומם להיכנס למניות בזול) או תחילת מגמת חולשה ממושכת יותר.
מבט על האג״ח – כשאנחנו רואים עליות בתשואות הארוכות לעומת ירידות בקצרות, נולד מתח באינפלציה או באמון המשקיעים. זה יכול להוביל לשינוי בסנטימנט לגבי מניות (סיכון גבוה יותר). תמיד תזכרו שהאג״ח הוא כמו בן הדוד השקט שיושב בארוחה משפחתית: הוא אולי לא מדבר הרבה, אבל כשהוא פולט מילה, זה רמז למשהו עמוק וחשוב.
התנהלות על בסיס וויקוף (Wyckoff) – בתור מי שמאמין בגישה הזו, אני מתבונן בתצורות ההתנהגות של המחיר והמחזורים לאורך זמן. כשעומק המחזור מצטמצם אבל המחיר נשאר יציב, זה נותן לי תחושה שמשהו מתבשל מתחת לפני השטח – או הכנות לפריצה מעלה, או המשך שחיקה כלפי מטה. סבלנות כאן זה מילת המפתח.
🐘 חשוב מאוד יכולת הדמיון
עכשיו תדמיינו מצב: בעוד חודשיים, נתעורר לבוקר שבו כל הרעשים על מכסים, ריביות ועצבנות בשוק יתפוגגו כמו גשם באמצע הקיץ. מה יהיה אז? אולי יסתבר שכל הקרקס הזה היה רק פתיחה לפרק חדש לגמרי, ואנחנו כבר נחכה לציוץ הבא או למהלך מוניטרי אחר שימלא מחדש את הדלי בשמועות. בשוק ההון אף פעם לא נחים באמת, זה סחרחורת בלתי נגמרת. אך אם לא היינו אוהבים את זה, כנראה היינו הולכים ללמוד משפטים.
בסופו של דבר, עלינו לחשוב על עצמנו כמו חתולים שחיים על החלון בקומה חמישית – תמיד בצפייה לטרף הבא ועדיין יודעים לרכך את הנחיתה במקרה של נפילה (אם זה גבוה, אז תרד קומה או שתיים).
בכל רגע יכולה להגיע הזדמנות לרווח, אבל גם בכל רגע יכולה להגיע סטירה מצלצלת מהשוק. ומה אנחנו עושים? מתחקרים, לומדים, שותים עוד קפה, ויוצאים לעוד סיבוב. כי המשמעות האמיתית של להיות סוחר היא להמשיך לפעול גם כשיש ערפל, ועושים את זה כי פשוט אי אפשר אחרת – זה החיידק שנכנס לך מתישהו בדם ומסרב להשתחרר.
אנחנו לוקחים את כל הכותרות, הסטטיסטיקות, הנתונים הכלכליים, ומקבלים מהם מפת דרכים בערך כמו שגוגל מפות נותן הכוונה בעיר זרה: “פנה שמאלה, ואחר כך פנה ימינה.” אבל גם אז, לפעמים אתה טועה בסיבוב ומוצא המבורגרייה טבעונית במקום סניף הבנק שחיפשת.
נו, אז זו טעות... אבל אולי בכל זאת תצא מזה ארוחה מעניינת. בשוק ההון, אנחנו לוקחים החלטות תחת אי-ודאות, בידיעה שתמיד יהיה סיכון. וכל עוד אנחנו מנהלים סיכונים ומקפידים על מחירי טעות קטנים, אפשר לחיות בשלום עם זה.
היום אנחנו יותר חכמים מאתמול או שלא? אני לא בטוח. אבל לפחות יש לנו מספיק סימני שאלה על המסך כדי להבין שאנחנו חיים את החלום הזה בלייב: אי ודאות = הזדמנות. ככה אני רואה את זה, וככה ממשיך להיות.
שבת שלום, שקטה ומבורכת
זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
Zohar liebovich - The ARTistry of Trading
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
منشورات ذات صلة
إخلاء المسؤولية
لا يُقصد بالمعلومات والمنشورات أن تكون، أو تشكل، أي نصيحة مالية أو استثمارية أو تجارية أو أنواع أخرى من النصائح أو التوصيات المقدمة أو المعتمدة من TradingView. اقرأ المزيد في شروط الاستخدام.
Zohar liebovich - The ARTistry of Trading
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
منشورات ذات صلة
إخلاء المسؤولية
لا يُقصد بالمعلومات والمنشورات أن تكون، أو تشكل، أي نصيحة مالية أو استثمارية أو تجارية أو أنواع أخرى من النصائح أو التوصيات المقدمة أو المعتمدة من TradingView. اقرأ المزيد في شروط الاستخدام.