סקירה יומית 15.7.26 אין דבר כזה שאין דבר כזה

117
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה יומית 15.07.26
פילוסופית אין דבר כזה שאין דבר כזה

יש חברות שאתה מסתכל עליהן ומרגיש שהן חלק מריהוט העולם, כמו הריהוט שאתה זוכר שהיה שם תמיד בבית הילדות שלך.

רהיטים שהיו כאן לפני הענן, לפני הסמארטפון ולפני שכל מצגת הנהלה נפתחה במילים בינה מלאכותית. IBM היא חברה כזאת, ולכן הנפילה שלה אתמול בכ-25% אינה רק סיפור על מניה אחת, אלא תזכורת לכך שבשוק אין דבר כזה שאין דבר כזה.

חברת IBM פרסמה אזהרה מוקדמת שלפיה הכנסות הרבעון יהיו נמוכות מהצפוי, והסבירה שלקוחות מזיזים כסף מתוכנה ופרויקטים מסורתיים אל שרתים, אחסון, זכרונות ותשתיות AI. החברה לא בהכרח איבדה את הלקוחות. היא איבדה את המקום הראשון בתור לתקציב שלהם.

🐘 לא כל תקציב עתידי גדל
אנחנו אוהבים לספר לעצמנו שטכנולוגיה חדשה מרימה את השוק. בפועל, לעיתים היא מגיעה כמו ועד בית שהחליט להחליף מעלית ישנה, כולם מסכימים שזה חשוב, אבל אין כסף לצבוע את הלובי.

בקיצור הבינה המלאכותית מגדילה הוצאות בתחומים מסוימים, אך גם אוכלת תקציבים מתחומים שנראו עד אתמול חיוניים.

לכן NVIDIA עלתה ביותר מ-4%, מדד השבבים התאושש ב-2.5% ו-CrowdStrike זינקה, בזמן ש-IBM מחקה רבע משוויה. אתמול לא היה יום של ״טכנולוגיה עולה״.

זה היה יום שבו השוק סימן מי מקבל כרגע את הכסף של העתיד ומי הסעיף שממן אותו בעל כורחו.

ההבחנה הזאת חשובה בעונת הדוחות. לא מספיק לשאול אם חברה קשורה ל-AI, כי היום גם המקרר במכולת טוען שהוא קשור ל-AI, עם מסך בחזית שממליץ לך ארוחה בהתאם למוצרים שיש בפנים.

🐘 אין מניה חסינה מהמציאות
כאן נכנסת הפילוסופית ניהול הסיכונים שלנו בזהרטרייד, ״אין דבר כזה שאין דבר כזה״. חברה בת יותר ממאה שנה ומוכרת בכל העולם יכולה לאבד ביום אחד כרבע מערכה. לא משום שההיסטוריה שלה נמחקה, אלא מפני שהשוק אינו משלם על ההיסטוריה, השוק מנסה להוון (וגם להבין) את מה שהשוק חושב שיקרה מעכשיו והלאה.

ניהול סיכונים מתחיל במקום שבו ההגנת שלך נגמרות. סטופ אינו אמירה שהחברה גרועה, וגודל פוזיציה קטן אינו הודאה שאינך מבין. אלה דרכים לכבד את האפשרות שהשוק ראה משהו לפניך, או החליט לתמחר מחדש את אותו מידע בקצב שאינך יכול לשאת.

סוחר שמחזיק מניה רק מפני ש״זו IBM״ דומה לישראלי שלא עושה ביטוח לדירה כי הבניין עומד כבר חמישים שנה.

עם כי דווקא הגיל מלמד שהמבנה עבר הרבה, לא שהוא קיבל פטור מחוקי הפיזיקה והשחיקה. בשוק, הביטחון שדבר מסוים לעולם לא יקרה הוא לעיתים תחילתה של הטעות.

🐘 הבנקים סיפרו שלושה סיפורים
בהמשך למה שחיפשנו אתמול בדוחות הבנקים, קיבלנו שלושה וקטורים שונים. הראשון היה חזק מאוד, הכנסות ממסחר, מניות, חיתום ועסקאות קפצו, וגולדמן זאקס, JPMorgan ובנק אוף אמריקה נהנו מפעילות ערה בשוקי ההון.

הסערה שמלחיצה את הסוחר הפרטי היא לעיתים בדיוק האווירה שבה חדרי המסחר של הבנקים מייצרים יותר הכנסות.

הוקטור השני, מרווחי הריבית, היה קרוב יותר לציפיות ופחות דרמטי. מנוע הריבית עדיין עובד, אבל הוא לא היה הכוכב של הערב. מי שהרים את ההופעה היו הפעילות, המחזורים, ההנפקות והלקוחות המוסדיים שחזרו לפתוח את הארנק.

הווקטור השלישי עדין ומורכב יותר. תיקי האשראי של הבנקים הגדולים נראים ברובם יציבים, אבל יש עלייה בכמות המפגרים בהלוואות, מה שמחייב את הבנקים להזיז יותר כסף להפרשות לחובות מסופקים.

כרגע זה עדיין קטן, עדיין ניתן לניהול, עדיין לא סיפור שמפיל מערכת, אבל זה בדיוק סוג הנתון שצריך לכבד לפני שהוא הופך לכותרת.

כאן מתגלה כלכלה בצורת שתי רכבות. בראשונה יושבים בעלי נכסים, משקיעים ולקוחות חזקים שנהנים מעליות בשוק, מעסקאות ומגישה נוחה לאשראי. בשנייה עומדים אנשים שרוצים רק לעלות, אבל מחיר הכרטיס, הריבית והחוב הקיים שלהם נהיים כבדים יותר בכל תחנה.

זו אינה רק שאלה או בעיה פיננסית.

זו בעיה סוציאלית שמתחילה לקבל ביטוי במספרים. מי שכבר יש לו נכסים, הון וגישה לאשראי איכותי, רואה את העולם ממשיך לעבוד לטובתו. מי שמנסה לטפס אל אותה רכבת מגלה שהמשקולת עליו גדלה מהר יותר מהמהירות שבה הוא מתקדם.

רצוי שאנו כבני אדם ביכולת ההשפעה שלנו נזכור שהפיצול לא משרת אף צד, ככל שהפיצול יגדל כך גם העשירים יוכלו פחות לממש ולהנות מהעושר שלהם, שלא לדבר על הצד המוסרי שלנו בעניין.

🐘 באב ממעטים באופוריה, לא מבטלים שמחה
היום ראש חודש אב, חודש שמתחיל בזיכרון של חורבן אבל נקרא גם מנחם אב. בעיניי, השיעור אינו לחפש עצב, אלא לזכור שמבנים גדולים אינם נופלים משום שהיו גדולים. הם נופלים כאשר סדקים שנראו לא חשובים מקבלים מספיק זמן, לחץ וביטחון עצמי של מי שאמר ״יהיה בסדר״.

לפעמים הגאווה העצמית שלי, העצלות או הדחיינות שאני צריך לברר על מה יושבת גורמת לי להתעלם מסדקים שאח״כ גדלים, הכתיבה הבוקר גורמת להיזכר שהדבר הכי חשוב זה היכולת לראות את המציאות מתוך המשקפיים של ״אין דבר כזה שאין דבר כזה״.

אבל לא רק במובן השלישי, זה משפט שנכון גם במובן החיובי, זה פילוסופית חיים שמובילה את הסוחרים שלי מצד אחד לנהל מערך סיכונים הדוק ומצד שני למקסם תוצאות.

חז״ל אמרו משנכנס אב ממעטים בשמחה. הם לא ביטלו את השמחה, הם צמצמו את הביטוי החיצוני שלה בחודש הנוכחי.

במסחר אני ממעט בתקווה, אני ממעט באופוריה. אני מוריד מעט את הווליום של הידיעה המוחלטת, משאיר מקום לאפשרות שטעיתי, ובודק שהפסד חריג במניה אחת לא יהפוך לחורבן בתיק כולו.

אני מקווה שהקריאה לא לוקחת אותך לקיצוניות של הצד השני, כי זה לא אומר להיות פסימי. להפך. זה אומר להישאר מספיק יציב כדי להיות נוכח ורואה גם לקראת הזדמנות הבאה. כי מי שלא מנהל סיכון בזמן השמחה, מגלה בירידה שהשוק כבר קנס אותו על מוד יהירות של ״לי זה לא יקרה״.

🐘 המדד ירוק
ה-S&P 500 עלה 0.38% והנאסד״ק 0.9%, לאחר CPI מתון מהצפוי שהוריד תשואות והחזיר קונים למניות צמיחה. אבל סנופי במשקל שווה ירד 0.4%, כלומר שוב קיבלנו כותרת ירוקה שהחברות הגדולות כתבו אין עליה רוחבית.

מדד המחירים נתן לשוק הקלה מיידית, אבל חשוב להבין שהשוק לא קיבל אישור שהאינפלציה נעלמה. הוא קיבל אישור שהלחץ כרגע מעט ירד. זו הקלה בטון, לא בהכרח שינוי מלא בתסריט.

אני מחפש שני סימנים להמשך. הראשון הוא שהשבבים אינם רק קופצים אחרי ירידה ומימוש בשאר המגזרים אלא חוזרים להוביל עם המשכיות ורוחב שוק הגורר את כולם. השני הוא שהביקוש מתרחב גם לחברות שאינן נהנות ישירות מגל ההתלהבות סביב הבינה המלאכותית.

כי אתמול השוק לא אמר שהכל בסדר.

הוא רק אותת שלחצי האינפלציה נרגעו מעט, שהבנקים ממשיכים להרוויח היטב מפעילות בשווקים, ושבתוך עולם הטכנולוגיה הכסף עובר לחברות המזוהות ביותר עם תשתיות העתיד.

חברת IBM סיפקה את התזכורת החשובה של היום. גם שם גדול, היסטוריה מפוארת ומעמד של עשרות שנים אינם תחליף לניהול סיכונים. בשוק אין מנייה חסינה מתמחור מחדש.

חודש טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳

免责声明

这些信息和出版物并非旨在提供,也不构成TradingView提供或认可的任何形式的财务、投资、交易或其他类型的建议或推荐。请阅读使用条款了解更多信息。