זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית 12 במרץ 2026
השוק לא חזר להיות אינפלציוני. הוא חזר להיות שביר
יש רגע כזה עם הטלפון, כשהסוללה על 22 אחוז. על הנייר הוא עוד עובד, עוד אפשר לענות להודעה, לפתוח וייז, לבדוק משהו זריז בגוגל. אבל בפנים אתה כבר לא רגוע, כי אתה יודע שזה כבר לא מצב שבו מתנהלים חופשי. אתה לא באמת משוחרר. כל פעולה פתאום נשקלת קצת יותר, כל פתיחה של אפליקציה מקבלת משמעות אחרת, וכל דבר קטן גורם לך לחשוב פעמיים.
ככה בדיוק הרגיש לי השוק אתמול. לא קריסה, לא יום של כותרות אדומות שמוחקות לכולם את מצב הרוח, ולא דרמה מהסוג שגורם לאנשים להילחץ. אבל כן יום שבו השוק עוד עבד, רק כשכבר ברור שהשקט פחות יציב ממה שנדמה. על פניו אפילו הגיע נתון כלכלי סביר. מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה בפברואר בדיוק כפי שהשוק ציפה, וגם מדד הליבה לא הפתיע.
במילים פשוטות, מי שחיפש כותרת כלכלית מרעישה לא באמת קיבל אחת.
🐘 המספר היה בסדר
אבל הבעיה של אתמול לא הייתה התוצאה כאילו המספר. הבעיה הייתה שהמספר הזה כבר מרגיש שייך לעולם של לפני סיבוב הסלמה, בזמן שהשוק עצמו כבר מתעסק בעולם של הסלמה.
הוא כבר לא מסתכל רק על מה שפורסם, אלא על מה שמתחיל להתבשל סביב מצר הורמוז, מחירי האנרגיה, והאפשרות שהשקט שהיה נדמה לנו כסביר, בעצם נשען על קרקע הרבה פחות יציבה ממה שקיווינו.
כשהשוק מתחיל להרגיש שהקרקע מתחתיו נהיית פחות בטוחה, הוא לא מחכה שמישהו יאשר לו את זה בנתון הבא.
ופה בדיוק הרבה סוחרים מתבלבלים, ולא בגלל שהם לא מבינים שוק. להפך. זה קורה דווקא כי הראש שלנו אוהב להיאחז במשהו ברור, נקי, מסודר, במיוחד כשמסביב הכל מתחיל להרגיש קצת מבולגן. נתון כלכלי הוא דבר מסודר.
יש מספר, יש צפי, יש השוואה, יש כותרת. אבל השוק האמיתי לא חי רק על מספרים. הוא חי על ציפיות, על פחדים, על אמון, ועל השאלה אם העולם של מחר יראה דומה מספיק לעולם של היום. ואתמול, השוק התחיל לומר בצורה די ברורה שהעולם של מחר עלול להיות פחות נוח ממה שהמספר של אתמול מנסה לרמוז.
🐘 הסיפור הוא במקום אחר
הסיפור הגדול של אתמול לא היה רק ה-CPI. הסיפור הגדול היה שהנפט עלה חזק, אחרי דיווחים על פגיעות בכלי שיט ומתיחות גוברת במצר הורמוז. וזה כבר משחק אחר.
כי כשמחיר אנרגיה עולה בגלל ביקוש בריא, בגלל פעילות כלכלית, בגלל זה שהעולם צורך יותר, השוק עוד יודע לחיות עם זה. אבל כשמחיר אנרגיה עולה בגלל חשש משיבוש, בגלל פחד, בגלל מתיחות גיאופוליטית, פתאום כל המערכת מתחילה לדבר בשפה אחרת. זה כבר לא רק מחיר. זאת כבר תחושת סיכון שנכנסת לתוך המיינד של השוק.
נכון, גם כאן היה ניסיון להרגיע. ה-IEA המליצה על שחרור 400 מיליון חביות מהמאגרים האסטרטגיים כדי לעזור לאזן את השוק. על הנייר זה נשמע כמו מהלך גדול, ובאמת מדובר במהלך משמעותי.
אבל השוק, כמו שוק, לא מסתפק רק בכותרת של ההודעה. הוא מיד שואל את עצמו אם זה באמת פותר את הבעיה או רק קונה עוד קצת זמן.
לכן גם קיבלנו תמונה קצת מבלבלת במדדים למי שמסתכל רק על השורה התחתונה. הנאסד"ק הצליח לסיים בעלייה קטנה, ה-S&P כמעט לא זז, אבל הדאו ירד יותר, בעיקרון רוחב השוק היה חלש.
זה מסוג הימים שמבחוץ נראים כמעט רגילים, אבל מבפנים כבר מרגישים אחרת לגמרי. ומי שמסתכל רק על כמה המדד סגר למעלה או למטה, מפספס את העיקר. כי לפעמים המדד כמעט לא זז, אבל הכסף בפנים כבר זז אחרת. יותר זהיר, יותר בררן, פחות זורם.
🐘 גם שוק האג"ח שלח אתמול מסר שלא כדאי לזלזל בו.
התשואות עלו, גם בקצה הקצר וגם ב-10 שנים, למרות שנתון האינפלציה לא הפתיע כלפי מעלה. וזה בדרך כלל זה לא בדיוק הסימן של שוק שאומר "הכל בסדר, אפשר להירגע".
להפך. זה שוק שאומר תודה על המספר הסביר, אבל אני עוד לא קונה שקט. אני עוד לא בטוח שהחודש הבא יספר את אותו סיפור. אם מחירי האנרגיה ימשיכו לזוז כמו שהם התחילו לזוז, כל השיח ישתנה מהר מאוד.
🐘 השוק משנה טון
ופה נכנסת העבודה האמיתית של סוחר. לא לנחש כותרות, לא לשחק אותה יודע הכל, לא לנסות להוכיח שהוא יותר חכם מהשוק. אלא להבין מתי השוק מחליף אופי, גם אם הוא עוד לא החליף כיוון בצורה חדה וברורה.
זה הבדל קטן למי שמסתכל מבחוץ, אבל זה הבדל עצום למי שחי את השוק באמת. כי יש ימים שבהם הסיפור הוא לא "לאן המדד הלך", אלא "מה קורה בתוך המדד?".
אני אישית חושב שאתמול היה יום קלאסי שבו השוק אמר: אני עוד מתפקד, אבל אל תתבלבל, אני כבר לא על סוללה מלאה. אני על 22 אחוז. זה אומר פחות חופש, פחות נינוחות, יותר רגישות לכל כותרת, יותר משמעות לכל תזוזה קטנה, ויותר סיכוי שכל סדק קטן יתחיל פתאום להיראות כמו משהו שצריך לשים אליו לב.
וזה בעיניי הסיפור האמיתי של אתמול. לא שהשוק נשבר, אלא שהוא הפסיק לשדר את אותה תחושת חסינות שהרבה אנשים אוהבים להניח כשהמסכים לא אדומים במיוחד.
🐘 עוד סיפור מאתמול
וזה גם מסביר למה מצד אחד ראינו את אורקל מזנקת אחרי דוח חזק ותחזית טובה, מה שהראה שכסף עדיין מוכן לשלם על איכות, על צמיחה, ועל סיפור AI משכנע.
מצד שני, לא כל הטכנולוגיה קיבלה את אותו יחס. במקביל לדוח של אורקל, נשארו בשוק סימני שאלה סביב חובות פרטיים של הרבה חברות תוכנה.
כך ש-JPMorgan סימנה כלפי מטה חלק מתיקי ההלוואות לקרנות אשראי פרטי הקשורות לחוב של חברות תוכנה, וגם עלו סימני לחץ וגידול פדיונות בקרנות בתחום., זה מזכיר לכולם שכאשר הכסף נהיה יקר יותר והעולם נהיה פחות יציב, פתאום השוק שואל שאלות הרבה יותר קשות. זאת אומרת, לא כל מה שנראה טכנולוגיה מקבל אוטומטית את אותו ציון באמון.
🐘 עכשיו צריך לקרוא נכון
להערכתי, הלקח החשוב מאתמול הוא לא שצריך להיות דובי, וגם לא שצריך לברוח. הלקח הוא להבין שהעולם כרגע פחות חסין, ולכן גם תמחור הסיכון משתנה מהר יותר. כותרות גיאופוליטיות יקבלו עכשיו יותר משקל.
גם אם נתוני המאקרו הנוכחיים עוד נראים סבירים, השוק כבר ינסה לתמחר קדימה את האפקט של האנרגיה, את פוטנציאל השיבוש, ואת האפשרות שהחודש הבא ירגיש אחרת. ובימים כאלה, לפעמים התגובה הנכונה היא לא יותר פעילות, אלא יותר דיוק.
אני גם חושב שחשוב לנרמל פה משהו. אם הרגשת אתמול קצת בלבול, זה לא אומר שאתה לא מבין, וזה גם לא אומר שפספסת משהו בסיסי. להפך. זה היה יום עם שני קולות.
מצד אחד נתון יחסית רגוע. מצד שני עולם שמרגיש פחות יציב. ובימים כאלה, בלבול קטן הוא לפעמים סימן בריא.
זה אומר שהבטן שלך מרגישה את המורכבות, ולא ממהרת להלביש סיפור פשוט על מציאות שכבר מזמן לא פשוטה. הבעיה היא לא להרגיש מורכבות. הבעיה היא להתעלם ממנה רק כדי להרגיש יותר נוח.
🐘 אז מה אני לוקח מזה הבוקר תוך כדי כתיבה?
שהשוק לא חזר להיות "בעיית אינפלציה". הוא חזר להיות "בעיית יציבות". וזה כבר משחק אחר. כי מול אינפלציה אתה שואל כמה. מול שבריריות אתה שואל איפה הסדק הבא יכול להופיע.
וכשאתה מתחיל לשאול את השאלה הזאת, אתה נהיה סוחר יותר טוב. פחות מתרגש מכל מספר בודד, יותר קשוב להקשר הכולל. פחות מחפש תשובה מהירה.
ואם אני צריך לסכם את המצב הנוכחי במשפט אחד, אז: השוק לא הפסיק להיות לפעום. הוא פשוט התחיל להתנהג כמו טלפון על 22 אחוז. עדיין פועם, עדיין זמין, אבל כל מי שמבין יודע שזה כבר לא מצב שבו פותחים עוד עשר אפליקציות בלי לחשוב.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
אמ;לק
ה-CPI היה סביר, אבל השוק כבר מביט קדימה על הנפט, הורמוז ועלייה בפרמיית הסיכון. במילים פשוטות, הבעיה כרגע היא פחות המספר של אתמול, ויותר היציבות של מחר.
השוק לא חזר להיות אינפלציוני. הוא חזר להיות שביר
יש רגע כזה עם הטלפון, כשהסוללה על 22 אחוז. על הנייר הוא עוד עובד, עוד אפשר לענות להודעה, לפתוח וייז, לבדוק משהו זריז בגוגל. אבל בפנים אתה כבר לא רגוע, כי אתה יודע שזה כבר לא מצב שבו מתנהלים חופשי. אתה לא באמת משוחרר. כל פעולה פתאום נשקלת קצת יותר, כל פתיחה של אפליקציה מקבלת משמעות אחרת, וכל דבר קטן גורם לך לחשוב פעמיים.
ככה בדיוק הרגיש לי השוק אתמול. לא קריסה, לא יום של כותרות אדומות שמוחקות לכולם את מצב הרוח, ולא דרמה מהסוג שגורם לאנשים להילחץ. אבל כן יום שבו השוק עוד עבד, רק כשכבר ברור שהשקט פחות יציב ממה שנדמה. על פניו אפילו הגיע נתון כלכלי סביר. מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה בפברואר בדיוק כפי שהשוק ציפה, וגם מדד הליבה לא הפתיע.
במילים פשוטות, מי שחיפש כותרת כלכלית מרעישה לא באמת קיבל אחת.
🐘 המספר היה בסדר
אבל הבעיה של אתמול לא הייתה התוצאה כאילו המספר. הבעיה הייתה שהמספר הזה כבר מרגיש שייך לעולם של לפני סיבוב הסלמה, בזמן שהשוק עצמו כבר מתעסק בעולם של הסלמה.
הוא כבר לא מסתכל רק על מה שפורסם, אלא על מה שמתחיל להתבשל סביב מצר הורמוז, מחירי האנרגיה, והאפשרות שהשקט שהיה נדמה לנו כסביר, בעצם נשען על קרקע הרבה פחות יציבה ממה שקיווינו.
כשהשוק מתחיל להרגיש שהקרקע מתחתיו נהיית פחות בטוחה, הוא לא מחכה שמישהו יאשר לו את זה בנתון הבא.
ופה בדיוק הרבה סוחרים מתבלבלים, ולא בגלל שהם לא מבינים שוק. להפך. זה קורה דווקא כי הראש שלנו אוהב להיאחז במשהו ברור, נקי, מסודר, במיוחד כשמסביב הכל מתחיל להרגיש קצת מבולגן. נתון כלכלי הוא דבר מסודר.
יש מספר, יש צפי, יש השוואה, יש כותרת. אבל השוק האמיתי לא חי רק על מספרים. הוא חי על ציפיות, על פחדים, על אמון, ועל השאלה אם העולם של מחר יראה דומה מספיק לעולם של היום. ואתמול, השוק התחיל לומר בצורה די ברורה שהעולם של מחר עלול להיות פחות נוח ממה שהמספר של אתמול מנסה לרמוז.
🐘 הסיפור הוא במקום אחר
הסיפור הגדול של אתמול לא היה רק ה-CPI. הסיפור הגדול היה שהנפט עלה חזק, אחרי דיווחים על פגיעות בכלי שיט ומתיחות גוברת במצר הורמוז. וזה כבר משחק אחר.
כי כשמחיר אנרגיה עולה בגלל ביקוש בריא, בגלל פעילות כלכלית, בגלל זה שהעולם צורך יותר, השוק עוד יודע לחיות עם זה. אבל כשמחיר אנרגיה עולה בגלל חשש משיבוש, בגלל פחד, בגלל מתיחות גיאופוליטית, פתאום כל המערכת מתחילה לדבר בשפה אחרת. זה כבר לא רק מחיר. זאת כבר תחושת סיכון שנכנסת לתוך המיינד של השוק.
נכון, גם כאן היה ניסיון להרגיע. ה-IEA המליצה על שחרור 400 מיליון חביות מהמאגרים האסטרטגיים כדי לעזור לאזן את השוק. על הנייר זה נשמע כמו מהלך גדול, ובאמת מדובר במהלך משמעותי.
אבל השוק, כמו שוק, לא מסתפק רק בכותרת של ההודעה. הוא מיד שואל את עצמו אם זה באמת פותר את הבעיה או רק קונה עוד קצת זמן.
לכן גם קיבלנו תמונה קצת מבלבלת במדדים למי שמסתכל רק על השורה התחתונה. הנאסד"ק הצליח לסיים בעלייה קטנה, ה-S&P כמעט לא זז, אבל הדאו ירד יותר, בעיקרון רוחב השוק היה חלש.
זה מסוג הימים שמבחוץ נראים כמעט רגילים, אבל מבפנים כבר מרגישים אחרת לגמרי. ומי שמסתכל רק על כמה המדד סגר למעלה או למטה, מפספס את העיקר. כי לפעמים המדד כמעט לא זז, אבל הכסף בפנים כבר זז אחרת. יותר זהיר, יותר בררן, פחות זורם.
🐘 גם שוק האג"ח שלח אתמול מסר שלא כדאי לזלזל בו.
התשואות עלו, גם בקצה הקצר וגם ב-10 שנים, למרות שנתון האינפלציה לא הפתיע כלפי מעלה. וזה בדרך כלל זה לא בדיוק הסימן של שוק שאומר "הכל בסדר, אפשר להירגע".
להפך. זה שוק שאומר תודה על המספר הסביר, אבל אני עוד לא קונה שקט. אני עוד לא בטוח שהחודש הבא יספר את אותו סיפור. אם מחירי האנרגיה ימשיכו לזוז כמו שהם התחילו לזוז, כל השיח ישתנה מהר מאוד.
🐘 השוק משנה טון
ופה נכנסת העבודה האמיתית של סוחר. לא לנחש כותרות, לא לשחק אותה יודע הכל, לא לנסות להוכיח שהוא יותר חכם מהשוק. אלא להבין מתי השוק מחליף אופי, גם אם הוא עוד לא החליף כיוון בצורה חדה וברורה.
זה הבדל קטן למי שמסתכל מבחוץ, אבל זה הבדל עצום למי שחי את השוק באמת. כי יש ימים שבהם הסיפור הוא לא "לאן המדד הלך", אלא "מה קורה בתוך המדד?".
אני אישית חושב שאתמול היה יום קלאסי שבו השוק אמר: אני עוד מתפקד, אבל אל תתבלבל, אני כבר לא על סוללה מלאה. אני על 22 אחוז. זה אומר פחות חופש, פחות נינוחות, יותר רגישות לכל כותרת, יותר משמעות לכל תזוזה קטנה, ויותר סיכוי שכל סדק קטן יתחיל פתאום להיראות כמו משהו שצריך לשים אליו לב.
וזה בעיניי הסיפור האמיתי של אתמול. לא שהשוק נשבר, אלא שהוא הפסיק לשדר את אותה תחושת חסינות שהרבה אנשים אוהבים להניח כשהמסכים לא אדומים במיוחד.
🐘 עוד סיפור מאתמול
וזה גם מסביר למה מצד אחד ראינו את אורקל מזנקת אחרי דוח חזק ותחזית טובה, מה שהראה שכסף עדיין מוכן לשלם על איכות, על צמיחה, ועל סיפור AI משכנע.
מצד שני, לא כל הטכנולוגיה קיבלה את אותו יחס. במקביל לדוח של אורקל, נשארו בשוק סימני שאלה סביב חובות פרטיים של הרבה חברות תוכנה.
כך ש-JPMorgan סימנה כלפי מטה חלק מתיקי ההלוואות לקרנות אשראי פרטי הקשורות לחוב של חברות תוכנה, וגם עלו סימני לחץ וגידול פדיונות בקרנות בתחום., זה מזכיר לכולם שכאשר הכסף נהיה יקר יותר והעולם נהיה פחות יציב, פתאום השוק שואל שאלות הרבה יותר קשות. זאת אומרת, לא כל מה שנראה טכנולוגיה מקבל אוטומטית את אותו ציון באמון.
🐘 עכשיו צריך לקרוא נכון
להערכתי, הלקח החשוב מאתמול הוא לא שצריך להיות דובי, וגם לא שצריך לברוח. הלקח הוא להבין שהעולם כרגע פחות חסין, ולכן גם תמחור הסיכון משתנה מהר יותר. כותרות גיאופוליטיות יקבלו עכשיו יותר משקל.
גם אם נתוני המאקרו הנוכחיים עוד נראים סבירים, השוק כבר ינסה לתמחר קדימה את האפקט של האנרגיה, את פוטנציאל השיבוש, ואת האפשרות שהחודש הבא ירגיש אחרת. ובימים כאלה, לפעמים התגובה הנכונה היא לא יותר פעילות, אלא יותר דיוק.
אני גם חושב שחשוב לנרמל פה משהו. אם הרגשת אתמול קצת בלבול, זה לא אומר שאתה לא מבין, וזה גם לא אומר שפספסת משהו בסיסי. להפך. זה היה יום עם שני קולות.
מצד אחד נתון יחסית רגוע. מצד שני עולם שמרגיש פחות יציב. ובימים כאלה, בלבול קטן הוא לפעמים סימן בריא.
זה אומר שהבטן שלך מרגישה את המורכבות, ולא ממהרת להלביש סיפור פשוט על מציאות שכבר מזמן לא פשוטה. הבעיה היא לא להרגיש מורכבות. הבעיה היא להתעלם ממנה רק כדי להרגיש יותר נוח.
🐘 אז מה אני לוקח מזה הבוקר תוך כדי כתיבה?
שהשוק לא חזר להיות "בעיית אינפלציה". הוא חזר להיות "בעיית יציבות". וזה כבר משחק אחר. כי מול אינפלציה אתה שואל כמה. מול שבריריות אתה שואל איפה הסדק הבא יכול להופיע.
וכשאתה מתחיל לשאול את השאלה הזאת, אתה נהיה סוחר יותר טוב. פחות מתרגש מכל מספר בודד, יותר קשוב להקשר הכולל. פחות מחפש תשובה מהירה.
ואם אני צריך לסכם את המצב הנוכחי במשפט אחד, אז: השוק לא הפסיק להיות לפעום. הוא פשוט התחיל להתנהג כמו טלפון על 22 אחוז. עדיין פועם, עדיין זמין, אבל כל מי שמבין יודע שזה כבר לא מצב שבו פותחים עוד עשר אפליקציות בלי לחשוב.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
אמ;לק
ה-CPI היה סביר, אבל השוק כבר מביט קדימה על הנפט, הורמוז ועלייה בפרמיית הסיכון. במילים פשוטות, הבעיה כרגע היא פחות המספר של אתמול, ויותר היציבות של מחר.
Zohar liebovich - The ARTistry of Trading
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
פרסומים קשורים
כתב ויתור
המידע והפרסומים אינם מיועדים להיות, ואינם מהווים, ייעוץ או המלצה פיננסית, השקעתית, מסחרית או מכל סוג אחר המסופקת או מאושרת על ידי TradingView. קרא עוד ב־תנאי השימוש.
Zohar liebovich - The ARTistry of Trading
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
פרסומים קשורים
כתב ויתור
המידע והפרסומים אינם מיועדים להיות, ואינם מהווים, ייעוץ או המלצה פיננסית, השקעתית, מסחרית או מכל סוג אחר המסופקת או מאושרת על ידי TradingView. קרא עוד ב־תנאי השימוש.