זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית 16.06.26
ניצחנו. הפסדנו. השתפרנו
יש שאלה שמסתובבת ביום האחרון, כמעט בכל שיחה בישראל, ניצחנו או הפסדנו במלחמה מול איראן?
השאלה נשמעת הגיונית. אפילו מתבקשת. היא דורשת מהמציאות לבחור בין ניצחון להפסד, בזמן שהמציאות עצמה עדיין זזה.. מי שחושב בצורה בינארית מחפש תשובה מוחלטת. ניצחון או הפסד. טוב או רע. עסקה מוצלחת או כניעה.
ירוק או אדום.
זו חשיבה של שחקן סופי.
שחקן סופי רוצה לדעת מי ניצח במשחק, כדי שנוכל לסגור את הלוח, לקפל את הכלים ולספר לחברה שהוא ידע מראש את התוצאה. מבחינתו, אם איראן עדיין קיימת, אם הבעיה הגרעינית לא נעלמה ואם לא קיבלנו סוף הוליוודי עם כתוביות, כנראה הפסדנו.
אבל שחקן אינסופי שואל שאלה אחרת. לא האם ניצחנו, אלא האם מצבנו היחסי השתפר. באופן המאפשר לנו כעם המשך חיות ותקומה.
🐘 המציאות לא סוגרת חשבון
אני לא פרשן צבאי, וגם אין לי כוונה לחלק ציונים למלחמות כאילו מדובר בגמר גביע. אבל כסוחר, אני רגיל למדוד מציאות דרך שינוי יחסי. איפה היינו קודם, איפה אנחנו עכשיו, אילו סיכונים נחלשו, אילו נשארו, ומה המחיר מספר על מאזן הכוחות החדש.
גם אם כרגע נכנסנו לסוג של Hold בגלל טראמפ, זה לא אומר שחזרנו לנקודת ההתחלה.
המערכה אולי לא הסתיימה בניצחון מוחלט, אבל המצב האסטרטגי השתנה. היכולות נחשפו, הגבולות נבדקו, המחירים הובהרו, ולכל הצדדים יש עכשיו מידע שלא היה להם קודם.
בשוק קוראים לזה גילוי השיווי.
בחיים קוראים לזה להבין עם מי יש לך עסק.
לכן השאלה "ניצחנו או הפסדנו?" אולי טובה לוויכוח ביום שישי. היא פחות טובה למי שמנסה להבין לאן המציאות מתקדמת.
ההסכם בין ארה"ב לאיראן עדיין ראשוני, המשא ומתן אמור להימשך, מצר הורמוז עדיין לא חזר לפעילות מלאה, הסוגיות המורכבות ביותר עדיין לא קיבלו פתרון סופי.
אבל מבחינת השווקים, ההסתברות להסלמה ממושכת ירדה, וזה לבדו הספיק כדי לשנות במהירות את מחיר הנפט, האג"ח ושווי המניות.
🐘 גם השוק לא שאל מי ניצח
השוק לא חיכה שמישהו יעמוד מול הקהל ויכריז על ניצחון. הוא עשה את מה שהוא תמיד עושה, השווה בין אתמול למחר, שקל מחדש את הסיכונים והזיז בהתאם את מיקום אחסון הכסף.
מחיר הנפט נפל כמעט 5% ממשיך לרדת גם בבוקר שלאחר מכן. ה-WTI ירד מתחת ל-80 דולר והגיע לשפל של כשלושה חודשים, על רקע הציפייה להסכם ולחידוש הדרגתי של זרימת האנרגיה דרך מצר הורמוז.
זו לא הייתה הצבעה בעד שלום עולמי. זו הייתה הצבעה בעד שיפור יחסי. פחות סיכון למחסור חריף באנרגיה. פחות לחץ אינפלציוני. פחות חשש שהבנקים המרכזיים יצטרכו להחזיק את הריבית גבוהה עוד זמן רב, ואולי אף להעלות אותה.
בעיקר מי שמבין את המשחק, כנראה שהמלחמה הוכרעה בביקור של טראמפ בסין והתגובה שלהם לעניין.
בכל מקרה הנקודה שלי בהקשר למחסר היא הדגש הבא. בדיוק כפי ששחקן אינסופי לא חייב לנצח היום כדי לשפר את מצבו למחר, השוק לא צריך שכל הבעיות ייעלמו. לפעמים מספיק שהבעיה הגדולה ביותר תזוז חצי צעד אחורה.
🐘 הכסף חזר למקום המוכר
כשהלחץ ירד, הכסף לא התחיל לחפש גיבורים חדשים. הוא חזר לגיבורים המוכרים. הנאסד"ק זינק ב-3.07%. ה-S&P 500 הוסיף 1.65%, והדאו עלה 0.92% וסיים בשיא חדש. הטכנולוגיה הובילה עם עלייה של 3.4%, ומדד השבבים התקדם בכ-5.5%.
זו הייתה תנועה חדה, אבל לא מקרית.
כרגיל כאשר השוק מוריד את מחיר הפחד, הוא מעלה מיד את המחיר שהוא מוכן לשלם עבור צמיחה עתידית. וכדי להבין את הסיפור הזה, אני מסתכל על הדברים דרך NVIDIA.
🐘 המניה שהשוק חוזר אליה
מניית NVIDIA לא הייתה המניה שעלתה הכי הרבה אתמול. Western Digital זינקה ביותר מ-16%, Micron עלתה כמעט 11%, ו-Seagate הוסיפה יותר מ-9%.
מניות הזיכרון והאחסון הפכו לכוכבות של היום, מפני שהשוק נזכר שלמהפכת הבינה המלאכותית צריך זיכרון, תשתיות ומקום לשמור בו את כל החוכמה החדשה.
אפילו לבינה מלאכותית צריך מחסן. אבל NVIDIA סיפרה את הסיפור החשוב יותר. המניה עלתה 3.54% וסגרה ב-212.45 דולר. במהלך העלייה היא חזרה מעל הממוצע הנע ל-50 יום, אחרי שבוע תנודתי שבו השוק בחן מחדש את האמון במנהיגות הטכנולוגית.
ממוצע נע הוא לא קיר בטון, והוא גם לא קו קדוש שסוחרים צריכים להשתחוות מולו. אבל הוא אזור שבו אפשר לראות שינוי עקרוני בהתנהגות המוסדיים.
רק כמה ימים קודם לכן, מניות השבבים ספגו מכירות חדות על רקע נתוני תעסוקה חזקים, חשש מריבית גבוהה והסלמה מול איראן. כשהאיום הגיאופוליטי התמתן והנפט ירד, הכסף חזר בדיוק לאותו מקום שממנו ברח.
זה מלמד אותי יותר מאלף פרשנים. בזמן פחד, המשקיעים מוכרים את מה שנראה להם יקר ופגיע. כשהפחד נחלש, הם חוזרים קודם למה שהם עדיין מאמינים שיכול להוביל.
🐘 לא כל עליה היא ניצחון
גם כאן החשיבה הבינארית יכולה לסבך את הסוחר. המניה חזרה מעל הממוצע סימן לקנות?. המניה מתחת לממוצע סימן למכור?.
המדד עלה השוק חזק.
המדד ירד השוק חלש.
ככה אולי קל יותר לחשוב ולישון, אבל לא ככה השוק עובד. אני לא שואל רק אם NVIDIA עלתה מעל הקו.
אני שואל כיצד עלתה, מי הצטרף אליה, מה עשה המחזור, האם השבבים תמכו, האם רוחב השוק השתפר, האם הכסף חוזר מסקטורים דפנסיביים לסקטורים התקפיים.
🐘אפילו החדשות הטובות יחסיות
האנרגיה נפלה ב-3.6%, מפני שירידת הנפט פגעה בחברות שנהנו מהמחירים הגבוהים.
לעומתה, טכנולוגיה, תקשורת, צריכה מחזורית ותעשייה הובילו. חברות תעופה, תיירות ועסקים הרגישים למחירי אנרגיה קיבלו חמצן, בזמן שהנדל"ן, הבריאות והצריכה הבסיסית נשארו במקום.
אירוע אחד הוא חדשות טובות לחברה אחת וחדשות רעות לאחרת. ככה נראית חשיבה יחסית. לא לשאול האם ירידת הנפט טובה או רעה, אלא למי היא טובה, למי היא רעה, וכיצד היא משנה את מיקום הכסף.
גם נתוני המאקרו לא הציגו תמונה בינארית. מדד הייצור של האמפייר סטייט ירד ל-5.7, מתחת לציפיות. הייצור התעשייתי עלה רק ב-0.1%, ואמון הקבלנים ירד ל-35.
חלש? יחסית לציפיות, כן.
קטסטרופה? ממש לא.
מבחינת המניות, התקררות מתונה יכולה דווקא להתקבל בחיוב, כל עוד היא מפחיתה לחץ אינפלציוני בלי להפוך למיתון. הפד מתכנס ב-16 וב-17 ביוני, והחלטתו תגיע יחד עם תחזיות כלכליות מעודכנות ואנחנו נקבל עוד קצת בהירות על עיבוד ושכלול כלל המידע.
🐘 סוחר אינסופי לא תמיד מחפש הכרעה
אני מבין את הרצון להכריע. האם להיכנס עכשיו או לחכות. האם הראלי אמיתי או מלכודת. האם NVIDIA חזרה להוביל או רק קיבלה יום של חסד. אבל לא תמיד קיימת תשובה מוחלטת ברגע שבו צריך לקבל את החלטה. סוחר שחושב בינארית רוצה להיות צודק. צדקנות היא רעל במסחר.
סוחר שחושב יחסית רוצה שיפור מתמיד. הוא לא חייב לדעת אם השוק ימשיך לעלות שבוע שלם. הוא צריך לדעת האם יחס הסיכוי לסיכון השתפר, האם המנהיגות חזרה, היכן טעה אם התרחיש ייכשל, וכמה הוא מוכן לשלם כדי לבדוק את הרעיון.
זו אינה התחמקות מהחלטה. זן פשוט גישה הנובעת מתוך ההבנה העמוקה של מה זה שחקן אין סופי, או במקרה שלנו מהו עם הנצח.
כרגע ההסכם עם איראן עדיין אינו סוף הסיפור. השוק עדיין צריך להתמודד עם הפד, עם פרטי ההסכם, עם פתיחת מצר הורמוז בפועל ועם השאלה האם ירידת הנפט תחזיק.
נכנסנו לרגע ל-Hold. אבל Hold אינו חזרה להתחלה.
🐘 השוק לא מחפש גביע
למען האמת, בשוק אין באמת סוף משחק. יש רק מצב חדש, מחיר חדש ומערכת חדשה של הסתברויות.
מי שמחפש בכל יום רווח או הפסד כמדד הצלחה מוחלט יבלה את חייו ברכבת הרים רגשית. יום אחד הוא גאון, יום אחר הוא משוכנע שאיבד את היכולת, וביום השלישי הוא כבר מחפש שיטת מסחר חדשה שמישהו צילם ליד למבורגיני.
מי שחושב יחסית מבין עומק אחר. מבין כי אתה לא חייב לנצח את השוק כל יום. אתה כן צריך לסיים את היום במצב טוב יותר, שזה אומר, פחות טעויות, יותר מידע, סיכון נשלט ביחס לתנודות.
ותמיד, תמיד לשמור על היכולת לסחור גם מחר.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
ניצחנו. הפסדנו. השתפרנו
יש שאלה שמסתובבת ביום האחרון, כמעט בכל שיחה בישראל, ניצחנו או הפסדנו במלחמה מול איראן?
השאלה נשמעת הגיונית. אפילו מתבקשת. היא דורשת מהמציאות לבחור בין ניצחון להפסד, בזמן שהמציאות עצמה עדיין זזה.. מי שחושב בצורה בינארית מחפש תשובה מוחלטת. ניצחון או הפסד. טוב או רע. עסקה מוצלחת או כניעה.
ירוק או אדום.
זו חשיבה של שחקן סופי.
שחקן סופי רוצה לדעת מי ניצח במשחק, כדי שנוכל לסגור את הלוח, לקפל את הכלים ולספר לחברה שהוא ידע מראש את התוצאה. מבחינתו, אם איראן עדיין קיימת, אם הבעיה הגרעינית לא נעלמה ואם לא קיבלנו סוף הוליוודי עם כתוביות, כנראה הפסדנו.
אבל שחקן אינסופי שואל שאלה אחרת. לא האם ניצחנו, אלא האם מצבנו היחסי השתפר. באופן המאפשר לנו כעם המשך חיות ותקומה.
🐘 המציאות לא סוגרת חשבון
אני לא פרשן צבאי, וגם אין לי כוונה לחלק ציונים למלחמות כאילו מדובר בגמר גביע. אבל כסוחר, אני רגיל למדוד מציאות דרך שינוי יחסי. איפה היינו קודם, איפה אנחנו עכשיו, אילו סיכונים נחלשו, אילו נשארו, ומה המחיר מספר על מאזן הכוחות החדש.
גם אם כרגע נכנסנו לסוג של Hold בגלל טראמפ, זה לא אומר שחזרנו לנקודת ההתחלה.
המערכה אולי לא הסתיימה בניצחון מוחלט, אבל המצב האסטרטגי השתנה. היכולות נחשפו, הגבולות נבדקו, המחירים הובהרו, ולכל הצדדים יש עכשיו מידע שלא היה להם קודם.
בשוק קוראים לזה גילוי השיווי.
בחיים קוראים לזה להבין עם מי יש לך עסק.
לכן השאלה "ניצחנו או הפסדנו?" אולי טובה לוויכוח ביום שישי. היא פחות טובה למי שמנסה להבין לאן המציאות מתקדמת.
ההסכם בין ארה"ב לאיראן עדיין ראשוני, המשא ומתן אמור להימשך, מצר הורמוז עדיין לא חזר לפעילות מלאה, הסוגיות המורכבות ביותר עדיין לא קיבלו פתרון סופי.
אבל מבחינת השווקים, ההסתברות להסלמה ממושכת ירדה, וזה לבדו הספיק כדי לשנות במהירות את מחיר הנפט, האג"ח ושווי המניות.
🐘 גם השוק לא שאל מי ניצח
השוק לא חיכה שמישהו יעמוד מול הקהל ויכריז על ניצחון. הוא עשה את מה שהוא תמיד עושה, השווה בין אתמול למחר, שקל מחדש את הסיכונים והזיז בהתאם את מיקום אחסון הכסף.
מחיר הנפט נפל כמעט 5% ממשיך לרדת גם בבוקר שלאחר מכן. ה-WTI ירד מתחת ל-80 דולר והגיע לשפל של כשלושה חודשים, על רקע הציפייה להסכם ולחידוש הדרגתי של זרימת האנרגיה דרך מצר הורמוז.
זו לא הייתה הצבעה בעד שלום עולמי. זו הייתה הצבעה בעד שיפור יחסי. פחות סיכון למחסור חריף באנרגיה. פחות לחץ אינפלציוני. פחות חשש שהבנקים המרכזיים יצטרכו להחזיק את הריבית גבוהה עוד זמן רב, ואולי אף להעלות אותה.
בעיקר מי שמבין את המשחק, כנראה שהמלחמה הוכרעה בביקור של טראמפ בסין והתגובה שלהם לעניין.
בכל מקרה הנקודה שלי בהקשר למחסר היא הדגש הבא. בדיוק כפי ששחקן אינסופי לא חייב לנצח היום כדי לשפר את מצבו למחר, השוק לא צריך שכל הבעיות ייעלמו. לפעמים מספיק שהבעיה הגדולה ביותר תזוז חצי צעד אחורה.
🐘 הכסף חזר למקום המוכר
כשהלחץ ירד, הכסף לא התחיל לחפש גיבורים חדשים. הוא חזר לגיבורים המוכרים. הנאסד"ק זינק ב-3.07%. ה-S&P 500 הוסיף 1.65%, והדאו עלה 0.92% וסיים בשיא חדש. הטכנולוגיה הובילה עם עלייה של 3.4%, ומדד השבבים התקדם בכ-5.5%.
זו הייתה תנועה חדה, אבל לא מקרית.
כרגיל כאשר השוק מוריד את מחיר הפחד, הוא מעלה מיד את המחיר שהוא מוכן לשלם עבור צמיחה עתידית. וכדי להבין את הסיפור הזה, אני מסתכל על הדברים דרך NVIDIA.
🐘 המניה שהשוק חוזר אליה
מניית NVIDIA לא הייתה המניה שעלתה הכי הרבה אתמול. Western Digital זינקה ביותר מ-16%, Micron עלתה כמעט 11%, ו-Seagate הוסיפה יותר מ-9%.
מניות הזיכרון והאחסון הפכו לכוכבות של היום, מפני שהשוק נזכר שלמהפכת הבינה המלאכותית צריך זיכרון, תשתיות ומקום לשמור בו את כל החוכמה החדשה.
אפילו לבינה מלאכותית צריך מחסן. אבל NVIDIA סיפרה את הסיפור החשוב יותר. המניה עלתה 3.54% וסגרה ב-212.45 דולר. במהלך העלייה היא חזרה מעל הממוצע הנע ל-50 יום, אחרי שבוע תנודתי שבו השוק בחן מחדש את האמון במנהיגות הטכנולוגית.
ממוצע נע הוא לא קיר בטון, והוא גם לא קו קדוש שסוחרים צריכים להשתחוות מולו. אבל הוא אזור שבו אפשר לראות שינוי עקרוני בהתנהגות המוסדיים.
רק כמה ימים קודם לכן, מניות השבבים ספגו מכירות חדות על רקע נתוני תעסוקה חזקים, חשש מריבית גבוהה והסלמה מול איראן. כשהאיום הגיאופוליטי התמתן והנפט ירד, הכסף חזר בדיוק לאותו מקום שממנו ברח.
זה מלמד אותי יותר מאלף פרשנים. בזמן פחד, המשקיעים מוכרים את מה שנראה להם יקר ופגיע. כשהפחד נחלש, הם חוזרים קודם למה שהם עדיין מאמינים שיכול להוביל.
🐘 לא כל עליה היא ניצחון
גם כאן החשיבה הבינארית יכולה לסבך את הסוחר. המניה חזרה מעל הממוצע סימן לקנות?. המניה מתחת לממוצע סימן למכור?.
המדד עלה השוק חזק.
המדד ירד השוק חלש.
ככה אולי קל יותר לחשוב ולישון, אבל לא ככה השוק עובד. אני לא שואל רק אם NVIDIA עלתה מעל הקו.
אני שואל כיצד עלתה, מי הצטרף אליה, מה עשה המחזור, האם השבבים תמכו, האם רוחב השוק השתפר, האם הכסף חוזר מסקטורים דפנסיביים לסקטורים התקפיים.
🐘אפילו החדשות הטובות יחסיות
האנרגיה נפלה ב-3.6%, מפני שירידת הנפט פגעה בחברות שנהנו מהמחירים הגבוהים.
לעומתה, טכנולוגיה, תקשורת, צריכה מחזורית ותעשייה הובילו. חברות תעופה, תיירות ועסקים הרגישים למחירי אנרגיה קיבלו חמצן, בזמן שהנדל"ן, הבריאות והצריכה הבסיסית נשארו במקום.
אירוע אחד הוא חדשות טובות לחברה אחת וחדשות רעות לאחרת. ככה נראית חשיבה יחסית. לא לשאול האם ירידת הנפט טובה או רעה, אלא למי היא טובה, למי היא רעה, וכיצד היא משנה את מיקום הכסף.
גם נתוני המאקרו לא הציגו תמונה בינארית. מדד הייצור של האמפייר סטייט ירד ל-5.7, מתחת לציפיות. הייצור התעשייתי עלה רק ב-0.1%, ואמון הקבלנים ירד ל-35.
חלש? יחסית לציפיות, כן.
קטסטרופה? ממש לא.
מבחינת המניות, התקררות מתונה יכולה דווקא להתקבל בחיוב, כל עוד היא מפחיתה לחץ אינפלציוני בלי להפוך למיתון. הפד מתכנס ב-16 וב-17 ביוני, והחלטתו תגיע יחד עם תחזיות כלכליות מעודכנות ואנחנו נקבל עוד קצת בהירות על עיבוד ושכלול כלל המידע.
🐘 סוחר אינסופי לא תמיד מחפש הכרעה
אני מבין את הרצון להכריע. האם להיכנס עכשיו או לחכות. האם הראלי אמיתי או מלכודת. האם NVIDIA חזרה להוביל או רק קיבלה יום של חסד. אבל לא תמיד קיימת תשובה מוחלטת ברגע שבו צריך לקבל את החלטה. סוחר שחושב בינארית רוצה להיות צודק. צדקנות היא רעל במסחר.
סוחר שחושב יחסית רוצה שיפור מתמיד. הוא לא חייב לדעת אם השוק ימשיך לעלות שבוע שלם. הוא צריך לדעת האם יחס הסיכוי לסיכון השתפר, האם המנהיגות חזרה, היכן טעה אם התרחיש ייכשל, וכמה הוא מוכן לשלם כדי לבדוק את הרעיון.
זו אינה התחמקות מהחלטה. זן פשוט גישה הנובעת מתוך ההבנה העמוקה של מה זה שחקן אין סופי, או במקרה שלנו מהו עם הנצח.
כרגע ההסכם עם איראן עדיין אינו סוף הסיפור. השוק עדיין צריך להתמודד עם הפד, עם פרטי ההסכם, עם פתיחת מצר הורמוז בפועל ועם השאלה האם ירידת הנפט תחזיק.
נכנסנו לרגע ל-Hold. אבל Hold אינו חזרה להתחלה.
🐘 השוק לא מחפש גביע
למען האמת, בשוק אין באמת סוף משחק. יש רק מצב חדש, מחיר חדש ומערכת חדשה של הסתברויות.
מי שמחפש בכל יום רווח או הפסד כמדד הצלחה מוחלט יבלה את חייו ברכבת הרים רגשית. יום אחד הוא גאון, יום אחר הוא משוכנע שאיבד את היכולת, וביום השלישי הוא כבר מחפש שיטת מסחר חדשה שמישהו צילם ליד למבורגיני.
מי שחושב יחסית מבין עומק אחר. מבין כי אתה לא חייב לנצח את השוק כל יום. אתה כן צריך לסיים את היום במצב טוב יותר, שזה אומר, פחות טעויות, יותר מידע, סיכון נשלט ביחס לתנודות.
ותמיד, תמיד לשמור על היכולת לסחור גם מחר.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
Zohar liebovich - The ARTistry of Trading
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
関連の投稿
免責事項
これらの情報および投稿は、TradingViewが提供または承認する金融、投資、取引、またはその他の種類の助言もしくは推奨であることを意図したものではなく、またこれらに該当するものでもありません。詳細は利用規約をご覧ください。
Zohar liebovich - The ARTistry of Trading
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
関連の投稿
免責事項
これらの情報および投稿は、TradingViewが提供または承認する金融、投資、取引、またはその他の種類の助言もしくは推奨であることを意図したものではなく、またこれらに該当するものでもありません。詳細は利用規約をご覧ください。