זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית 29.05.26
שיאים חדשים בסביבה של נתונים לא מושלמים
יש שפים שלא עומדים ליד השולחן ומסבירים לך כל מרכיב. הם לא מספרים לך מאיפה הגיע הפלפל, למה הרוטב נח ארבע שעות, או איזה זיכרון ילדות הוביל אותם לצלחת. הם פשוט מניחים את המנה מולך ואומרים בלי מילים: “תטעם, ואז נדבר”.
יש משהו מצחיק בעולם המסחר. השוק מסוגל לקבל נתונים שלא היו עוברים ראיון עבודה בסיסי, ועדיין השוק יסתכל עליהם רגע, יסדר את העניבה, ואז ימשיך לשיא חדש כאילו הכל הצגה.
וזה מה שקרה אתמול. לא קיבלנו תמונה איכותית ונקייה. קיבלנו שוק עם אינפלציה שעדיין לא מרפה, צמיחה שעודכנה מטה, נפט שפתח את היום עם עצבים, וגיאופוליטיקה שעדיין לא בדיוק יושבת ועושה מדיטציה. ובכל זאת, ה-S&P 500 סגר בשיא, הנאסד״ק טיפס בעוצמה, והטכנולוגיה שוב הראתה מי מוביל את הכל.
🐘 השוק לא מחפש שלמות, הוא מחפש כוח שגובר על הספק
סוחרים מחכים לרגע שבו הכל יהיה ברור. המאקרו יהיה נקי, הפד יהיה ברור, הנפט יהיה רגוע, הגיאופוליטיקה תפסיק להפריע, והגרף יעמוד דום מולנו כמו מלצר במסעדה טובה ששואל בנימוס "אפשר לפנות את הצלחת?".
אבל השוק לא עובד ככה. הוא נותן לנו ערבוביה, רעש, סתירות, כותרות, ואז שואל שאלה אחת פשוטה: איפה נמצאת העוצמה היחסית?
התשובה הייתה ברורה. העוצמה אינה רוחבית. היה נכחה בטכנולוגיה, בתוכנה, בבינה, בבריאות, ובמניות שהצליחו לתת לשוק סיבה להאמין שהסיפור שלהן עדיין רלוונטי.
מדד הטכנולוגיה עלה 1.3%, הבריאות הובילה עם עלייה של 1.4%, והתוכנה קיבלה דחיפה חזקה אחרי דוחות Snowflake, יחד עם תנועה יפה במניות המוכרות Oracle, Palantir ו-Microsoft.
🐘 הנתונים לחשו זהירות, המחיר דיבר בביטחון
מצד המאקרו, אין חגיגה. מדד ה-PCE עלה באפריל ב-0.4% והשלים עלייה שנתית של 3.8%, לעומת 3.5% במרץ. מדד הליבה, זה שהפד מסתכל עליו מקרוב יותר, עלה ל-3.3% שנתי.
בו בעת, האומדן השני של התוצר ברבעון הראשון עודכן מטה ל-1.6%, לעומת 2.0% קודם לכן.
כלומר, מצד אחד המחירים עדיין לא רגועים לגמרי, ומצד שני הצמיחה פחות חזקה ממה שחשבו. זה לא בדיוק תמונה של “חזון מושלם” שאפשר לתלות במשרד ולחייך אליו בהתרגשות כל בוקר.
ועדיין, השוק לא התרגש מזה. למה?
כי מחיר לא תמיד מגיב למה שאנחנו חושבים שהוא “אמור” להגיב אליו. בסוף המחיר מגיב לתערובת של כמה כוחות יחד: פחד, ציפיות, נזילות, רווחיות, איפה הכסף כבר יושב, לאז הוא זז ומי מוביל את השוק בפועל.
🐘 הגיאופוליטיקה
בתחילת היום, הסיפור היה יכול להתפתח באופן שלילי. דיווחים על חילופי מהלומות בין ארה״ב לאיראן דחפו את הנפט מעל 92 דולר לחבית, וזה כבר מסוג הדברים שהשוק לא אוהב לראות בפתיח.
נפט יקר מדי מתחיל לגעת באינפלציה, בצרכן, ברווחיות, ובסבלנות של הפד הזכרנו זאת לא פעם בסקירות.
אבל פחות משעה אחרי הפתיחה, הגיע דיווח על מזכר הבנות בין ארה״ב לאיראן להארכת הפסקת האש ב-60 יום ופתיחת מגעים סביב תוכנית הגרעין.
ההסכם עדיין דורש אישור של הנשיא טראמפ, אבל עבור השוק זה הספיק כדי לשנות את קצב הנשימה. קראתי ב-Reuters שהמזכר קיים אך עדיין לא סופי, ושאישור טראמפ נדרש כדי להפוך אותו לממשי.
כאן אני רוצה ללמד אותך עיקרון חשוב. לא הכותרת קובעת. התגובה לכותרת קובעת. הכותרת יכולה לצעוק, המחיר יכול להקשיב, להרים גבה, ואז להחליט שהוא לא קונה את כל הדרמה וממשיך בשלו צפונה.
🐘 אין שוק רוחבי
כשקוראים “השוק בשיא”, קל לחשוב שהכל ירוק, הכל חזק, הכל אופטימי. אבל זה לא הסיפור. רק חמישה סקטורים מתוך ה-S&P 500 סיימו בעלייה, והחוזק היה סלקטיבי מאוד.
טכנולוגיה, בריאות וצריכת מותרות הובילו. מנגד, פיננסים, תשתיות, צריכה בסיסית, תעשייה, נדל״ן ואנרגיה היו חלשים יותר. כלומר, המדד עשה שיא, אבל הוא לא עשה את זה מתוך הצטרפות רוחבית. הוא עשה את זה דרך כמה מגזרים בודדים.
זו נקודה שאתה חייב לשים עליה עין. לא כדי לפחד מה. לא כדי להתכווץ. אלא כדי להבין את תרכובת המגמה.
🐘 הכסף הגדול לא מתאהב, הוא מקצה משקל
אני אוהב להזכיר לעצמי שסוחרים מתחילים, חובבים נוטים להתאהב בסיפורים. כסף גדול פחות מתרגש. הוא לא נכנס לחנות כי הויטרינה יפה. הוא בודק מלאי, תזרים, ביקוש, יחס סיכון-סיכוי, ואז מחליט אם להוציא ארנק.
אתמול ראינו את זה בצורה ברורה במיוחד ב-AI ובתוכנה. Snowflake זינקה יותר מ-36% אחרי דוחות חזקים וסיפור ברור יותר סביב מוניטיזציה של AI, בעוד Oracle, Palantir ו-Microsoft משכו גם הם עניין מחודש. זה כבר לא רק “AI ישנה את העולם”. זה “תראה לי איפה AI מתחיל לייצר הכנסות, לקוחות, שימוש אמיתי שבא לידי ביטוי בדוחות”.
במילים פשוטות, השוק עדיין אוהב חלומות. אבל בשלב הזה הוא אוהב אותם יותר כשהם מגיעים עם תזרים מהקופה. זה מעבר חשוב מאוד, כי הוא מסמן נישה מסוימת בתוך הטרנד ולא את כל הטרנד.
🐘 מה הסוחר צריך לקחת מהיום הזה
אם אתה קורא את השוק רק דרך הכותרת, אז בהחלט אתמול היה יום מבלבל. אינפלציה, GDP חלש יותר, נפט עצבני, איראן ברקע, ובכל זאת שיאים. הראש יכול לשאול בצדק: “רגע, אז מה אני אמור לעשות עם זה?”
אבל אם אתה קורא את השוק דרך המגמה הכללית, הדברים מתחילים להסתדר. המדדים עלו כי הכוחות המובילים היו מספיק חזקים. התשואות ירדו מעט, הנפט נרגע מהשיא היומי והקל על ענפים רבים, הטכנולוגיה הציגה המשך ביקוש.
המשמעות היא לסנן. לשאול: מי מוביל? מי הצטרף באיחור? איפה המחיר מאשר את הסיפור? ואיפה אנחנו רק מספרים לעצמנו סיפור כי נעים לנו להיות בפנים?
🐘 ההזדמנות אינה בשיא עצמו
שיא חדש הוא לא תוכנית מסחר. הוא סימן. לפעמים סימן לכוח אמיתי, לפעמים סימן לעייפות קרובה, ולפעמים פשוט שלט שאומר: “תזכור לבדוק מי באמת סוחב את המגמה הזו”.
כאן נכנסת העבודה המקצועית. לא להתרגש מהמספר עצמו, אלא לבדוק את הדרך אליו. האם העלייה נתמכת רוחבית? האם הסקטורים המובילים ממשיכים להוביל? האם המניות החזקות מתעצמות או נחלשות? האם התיקונים הקטנים נקניים מהר, או שהקונים מתחילים לאבד סבלנות ולחשוש ולממש?
אני לגמרי מבין את התחושה והמחשבות של סוחרים שרואים את השווקים בשיא.
מצד אחד, יש שמחה. משהו בפנים אומר: “הנה, השוק חי, יש תנועה, יש הזדמנויות”. מצד שני, יש את הקול השקט והחושש ששואל: “רגע, אולי כבר מאוחר מדי?”
הקול הזה לא אויב. הוא חלק ממנגנון בדיקה בריא. הבעיה מתחילה רק כשהוא מנהל את כל החלטות שלך או לחלופין שאופוריה מנהלת אותך. סוחר מקצועי לא צריך להשתיק את הרגש, הוא צריך להושיב אותו ליד השולחן כמתבונן בלי לתת לו את הזכות לחתום לבד על כל עסקה או פעולה.
לכן היום, יותר מכל, אל תחפש דעה מוצקה של “שוק טוב” או “שוק מסוכן”. חפש המשך אישור לקיים. מגמה נמשכת? מה המצב הרוחבי? איזה סקטורים וענפים מובילים? ומה בהתנהגות המחיר עצמו מאשר או פוסל את הדברים?
🐘 השורה התחתונה
אתמול השוק לא אמר לנו שהכל הסתדר. הוא לא סיפר לנו שהאינפלציה נעלמה, שהגיאופוליטיקה נפתרה, שהצמיחה חזקה, או שכל המניות נראות מדהים. הוא אמר משהו הרבה יותר מדויק וחשוב: הוא אמר כי כרגע, המנהיגות של השוק חזקות מספיק כדי להמשיך להחזיק את הסיפור.
וזה שיעור חשוב לסוחרים שמנסים להגיע סוף סוף לתוצאות יציבות.
המסר הוא לא לחכות לשוק מושלם. מצד שני לא לרדוף אחרי כל שיא. לא להיבהל מכל כותרת. אלא ללמוד לקרוא את סדר השפעת הנתונים על השוק ולפעול רק שהמגמה, המיקום, הסיכון מאשרים האחד את השני.
כי כמו השף בפתיח, גם השוק לא תמיד מסביר לנו למה הוא עולה דווקא כשחלק מהנתונים לא נוחים. הוא פשוט מניח את המחיר על השולחן. והתפקיד שלנו הוא לא להתווכח עם המטבח, אלא לטעום בזהירות, להבין מה באמת עובד, ולא להזמין מנה רק כי השם שלה נשמע יקר.
שבת שלום,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'
שיאים חדשים בסביבה של נתונים לא מושלמים
יש שפים שלא עומדים ליד השולחן ומסבירים לך כל מרכיב. הם לא מספרים לך מאיפה הגיע הפלפל, למה הרוטב נח ארבע שעות, או איזה זיכרון ילדות הוביל אותם לצלחת. הם פשוט מניחים את המנה מולך ואומרים בלי מילים: “תטעם, ואז נדבר”.
יש משהו מצחיק בעולם המסחר. השוק מסוגל לקבל נתונים שלא היו עוברים ראיון עבודה בסיסי, ועדיין השוק יסתכל עליהם רגע, יסדר את העניבה, ואז ימשיך לשיא חדש כאילו הכל הצגה.
וזה מה שקרה אתמול. לא קיבלנו תמונה איכותית ונקייה. קיבלנו שוק עם אינפלציה שעדיין לא מרפה, צמיחה שעודכנה מטה, נפט שפתח את היום עם עצבים, וגיאופוליטיקה שעדיין לא בדיוק יושבת ועושה מדיטציה. ובכל זאת, ה-S&P 500 סגר בשיא, הנאסד״ק טיפס בעוצמה, והטכנולוגיה שוב הראתה מי מוביל את הכל.
🐘 השוק לא מחפש שלמות, הוא מחפש כוח שגובר על הספק
סוחרים מחכים לרגע שבו הכל יהיה ברור. המאקרו יהיה נקי, הפד יהיה ברור, הנפט יהיה רגוע, הגיאופוליטיקה תפסיק להפריע, והגרף יעמוד דום מולנו כמו מלצר במסעדה טובה ששואל בנימוס "אפשר לפנות את הצלחת?".
אבל השוק לא עובד ככה. הוא נותן לנו ערבוביה, רעש, סתירות, כותרות, ואז שואל שאלה אחת פשוטה: איפה נמצאת העוצמה היחסית?
התשובה הייתה ברורה. העוצמה אינה רוחבית. היה נכחה בטכנולוגיה, בתוכנה, בבינה, בבריאות, ובמניות שהצליחו לתת לשוק סיבה להאמין שהסיפור שלהן עדיין רלוונטי.
מדד הטכנולוגיה עלה 1.3%, הבריאות הובילה עם עלייה של 1.4%, והתוכנה קיבלה דחיפה חזקה אחרי דוחות Snowflake, יחד עם תנועה יפה במניות המוכרות Oracle, Palantir ו-Microsoft.
🐘 הנתונים לחשו זהירות, המחיר דיבר בביטחון
מצד המאקרו, אין חגיגה. מדד ה-PCE עלה באפריל ב-0.4% והשלים עלייה שנתית של 3.8%, לעומת 3.5% במרץ. מדד הליבה, זה שהפד מסתכל עליו מקרוב יותר, עלה ל-3.3% שנתי.
בו בעת, האומדן השני של התוצר ברבעון הראשון עודכן מטה ל-1.6%, לעומת 2.0% קודם לכן.
כלומר, מצד אחד המחירים עדיין לא רגועים לגמרי, ומצד שני הצמיחה פחות חזקה ממה שחשבו. זה לא בדיוק תמונה של “חזון מושלם” שאפשר לתלות במשרד ולחייך אליו בהתרגשות כל בוקר.
ועדיין, השוק לא התרגש מזה. למה?
כי מחיר לא תמיד מגיב למה שאנחנו חושבים שהוא “אמור” להגיב אליו. בסוף המחיר מגיב לתערובת של כמה כוחות יחד: פחד, ציפיות, נזילות, רווחיות, איפה הכסף כבר יושב, לאז הוא זז ומי מוביל את השוק בפועל.
🐘 הגיאופוליטיקה
בתחילת היום, הסיפור היה יכול להתפתח באופן שלילי. דיווחים על חילופי מהלומות בין ארה״ב לאיראן דחפו את הנפט מעל 92 דולר לחבית, וזה כבר מסוג הדברים שהשוק לא אוהב לראות בפתיח.
נפט יקר מדי מתחיל לגעת באינפלציה, בצרכן, ברווחיות, ובסבלנות של הפד הזכרנו זאת לא פעם בסקירות.
אבל פחות משעה אחרי הפתיחה, הגיע דיווח על מזכר הבנות בין ארה״ב לאיראן להארכת הפסקת האש ב-60 יום ופתיחת מגעים סביב תוכנית הגרעין.
ההסכם עדיין דורש אישור של הנשיא טראמפ, אבל עבור השוק זה הספיק כדי לשנות את קצב הנשימה. קראתי ב-Reuters שהמזכר קיים אך עדיין לא סופי, ושאישור טראמפ נדרש כדי להפוך אותו לממשי.
כאן אני רוצה ללמד אותך עיקרון חשוב. לא הכותרת קובעת. התגובה לכותרת קובעת. הכותרת יכולה לצעוק, המחיר יכול להקשיב, להרים גבה, ואז להחליט שהוא לא קונה את כל הדרמה וממשיך בשלו צפונה.
🐘 אין שוק רוחבי
כשקוראים “השוק בשיא”, קל לחשוב שהכל ירוק, הכל חזק, הכל אופטימי. אבל זה לא הסיפור. רק חמישה סקטורים מתוך ה-S&P 500 סיימו בעלייה, והחוזק היה סלקטיבי מאוד.
טכנולוגיה, בריאות וצריכת מותרות הובילו. מנגד, פיננסים, תשתיות, צריכה בסיסית, תעשייה, נדל״ן ואנרגיה היו חלשים יותר. כלומר, המדד עשה שיא, אבל הוא לא עשה את זה מתוך הצטרפות רוחבית. הוא עשה את זה דרך כמה מגזרים בודדים.
זו נקודה שאתה חייב לשים עליה עין. לא כדי לפחד מה. לא כדי להתכווץ. אלא כדי להבין את תרכובת המגמה.
🐘 הכסף הגדול לא מתאהב, הוא מקצה משקל
אני אוהב להזכיר לעצמי שסוחרים מתחילים, חובבים נוטים להתאהב בסיפורים. כסף גדול פחות מתרגש. הוא לא נכנס לחנות כי הויטרינה יפה. הוא בודק מלאי, תזרים, ביקוש, יחס סיכון-סיכוי, ואז מחליט אם להוציא ארנק.
אתמול ראינו את זה בצורה ברורה במיוחד ב-AI ובתוכנה. Snowflake זינקה יותר מ-36% אחרי דוחות חזקים וסיפור ברור יותר סביב מוניטיזציה של AI, בעוד Oracle, Palantir ו-Microsoft משכו גם הם עניין מחודש. זה כבר לא רק “AI ישנה את העולם”. זה “תראה לי איפה AI מתחיל לייצר הכנסות, לקוחות, שימוש אמיתי שבא לידי ביטוי בדוחות”.
במילים פשוטות, השוק עדיין אוהב חלומות. אבל בשלב הזה הוא אוהב אותם יותר כשהם מגיעים עם תזרים מהקופה. זה מעבר חשוב מאוד, כי הוא מסמן נישה מסוימת בתוך הטרנד ולא את כל הטרנד.
🐘 מה הסוחר צריך לקחת מהיום הזה
אם אתה קורא את השוק רק דרך הכותרת, אז בהחלט אתמול היה יום מבלבל. אינפלציה, GDP חלש יותר, נפט עצבני, איראן ברקע, ובכל זאת שיאים. הראש יכול לשאול בצדק: “רגע, אז מה אני אמור לעשות עם זה?”
אבל אם אתה קורא את השוק דרך המגמה הכללית, הדברים מתחילים להסתדר. המדדים עלו כי הכוחות המובילים היו מספיק חזקים. התשואות ירדו מעט, הנפט נרגע מהשיא היומי והקל על ענפים רבים, הטכנולוגיה הציגה המשך ביקוש.
המשמעות היא לסנן. לשאול: מי מוביל? מי הצטרף באיחור? איפה המחיר מאשר את הסיפור? ואיפה אנחנו רק מספרים לעצמנו סיפור כי נעים לנו להיות בפנים?
🐘 ההזדמנות אינה בשיא עצמו
שיא חדש הוא לא תוכנית מסחר. הוא סימן. לפעמים סימן לכוח אמיתי, לפעמים סימן לעייפות קרובה, ולפעמים פשוט שלט שאומר: “תזכור לבדוק מי באמת סוחב את המגמה הזו”.
כאן נכנסת העבודה המקצועית. לא להתרגש מהמספר עצמו, אלא לבדוק את הדרך אליו. האם העלייה נתמכת רוחבית? האם הסקטורים המובילים ממשיכים להוביל? האם המניות החזקות מתעצמות או נחלשות? האם התיקונים הקטנים נקניים מהר, או שהקונים מתחילים לאבד סבלנות ולחשוש ולממש?
אני לגמרי מבין את התחושה והמחשבות של סוחרים שרואים את השווקים בשיא.
מצד אחד, יש שמחה. משהו בפנים אומר: “הנה, השוק חי, יש תנועה, יש הזדמנויות”. מצד שני, יש את הקול השקט והחושש ששואל: “רגע, אולי כבר מאוחר מדי?”
הקול הזה לא אויב. הוא חלק ממנגנון בדיקה בריא. הבעיה מתחילה רק כשהוא מנהל את כל החלטות שלך או לחלופין שאופוריה מנהלת אותך. סוחר מקצועי לא צריך להשתיק את הרגש, הוא צריך להושיב אותו ליד השולחן כמתבונן בלי לתת לו את הזכות לחתום לבד על כל עסקה או פעולה.
לכן היום, יותר מכל, אל תחפש דעה מוצקה של “שוק טוב” או “שוק מסוכן”. חפש המשך אישור לקיים. מגמה נמשכת? מה המצב הרוחבי? איזה סקטורים וענפים מובילים? ומה בהתנהגות המחיר עצמו מאשר או פוסל את הדברים?
🐘 השורה התחתונה
אתמול השוק לא אמר לנו שהכל הסתדר. הוא לא סיפר לנו שהאינפלציה נעלמה, שהגיאופוליטיקה נפתרה, שהצמיחה חזקה, או שכל המניות נראות מדהים. הוא אמר משהו הרבה יותר מדויק וחשוב: הוא אמר כי כרגע, המנהיגות של השוק חזקות מספיק כדי להמשיך להחזיק את הסיפור.
וזה שיעור חשוב לסוחרים שמנסים להגיע סוף סוף לתוצאות יציבות.
המסר הוא לא לחכות לשוק מושלם. מצד שני לא לרדוף אחרי כל שיא. לא להיבהל מכל כותרת. אלא ללמוד לקרוא את סדר השפעת הנתונים על השוק ולפעול רק שהמגמה, המיקום, הסיכון מאשרים האחד את השני.
כי כמו השף בפתיח, גם השוק לא תמיד מסביר לנו למה הוא עולה דווקא כשחלק מהנתונים לא נוחים. הוא פשוט מניח את המחיר על השולחן. והתפקיד שלנו הוא לא להתווכח עם המטבח, אלא לטעום בזהירות, להבין מה באמת עובד, ולא להזמין מנה רק כי השם שלה נשמע יקר.
שבת שלום,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'
Zohar liebovich - The ARTistry of Trading
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
Penafian
Maklumat dan penerbitan adalah tidak bertujuan, dan tidak membentuk, nasihat atau cadangan kewangan, pelaburan, dagangan atau jenis lain yang diberikan atau disahkan oleh TradingView. Baca lebih dalam Terma Penggunaan.
Zohar liebovich - The ARTistry of Trading
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
Penafian
Maklumat dan penerbitan adalah tidak bertujuan, dan tidak membentuk, nasihat atau cadangan kewangan, pelaburan, dagangan atau jenis lain yang diberikan atau disahkan oleh TradingView. Baca lebih dalam Terma Penggunaan.