סקירה שבועית 20.4.2026

218
זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית

צפירה פנימית.


יש תופעות וזמנים שאנחנו כישראלים יכולים להרגיש באוויר אפילו בעיניים עצומות, אפילו אם היו מנחיתים אותנו אקראית לתוך יום כזה או אחר את היום. נגיד ערב שישי או ימי חג, כך גם ודאי ערב יום הזיכרון.



יש משהו ביום הזה שתופס אותי לא בגלל כותרות בחדשות או ברדיו. אלא דרך הרגעים הקטנים של היום. פתאום אנשים מדברים קצת יותר לאט, נהגים פחות ממהרים לצפור, ואפילו מי שלא אומר מילה מרגיש שהאוויר עצמו מחליף הילוך. הכל נהיה מהודק יותר, כאילו לרגע אחד המדינה כולה נזכרת.



הבחירה לפתוח ברגע המיוחד של יום הזיכרון אינה מקרה. אני עושה זאת כיוון שיש רגעים שבהם האטה היא לא חולשה, אלא דרך לכבד ולראות נכון יותר.



🐘 סגירה יפה מדי
המדדים בארה"ב סגרו חזק מאוד, הדאו קפץ 1.79%, הנאסד"ק 1.52%, וה-S&P 500 1.22%, כשברקע השוק קונה סיפור של רגיעה, נפט נופל, ותיאבון מחודש לסיכון. ה-S&P 500 והנאסד"ק המשיכו לשיאים חדשים, והתחושה הייתה של שוק שכבר שם את כל הדרמה והמלחמות מאחוריו.



אבל אני חושב שצריך לדייק כאן משהו חשוב. השוק לא בהכרח עלה כי הבעיה נפתרה. הוא עלה כי לרגע הסיפור בחן אפשרות לבהירות.



זה הבדל עצום. כי שוק יכול להסתדר מצוין עם בעיה. הוא הרבה פחות אוהב אי בהירות.



🐘 מה בעצם קנה הכסף
ביום שישי הוא קנה כמה דברים בו זמנית. קודם כל, את ההודעה שמצר הורמוז ייפתח מחדש לתנועה מסחרית למשך תקופת הפסקת האש.



אחר כך הוא קנה את הנפילה החדה בנפט, שירד ביותר מ-11% ביום אחד.



ואז הוא קנה מחדש גם את הסיכוי שהפד יוכל בעתיד להיות קצת פחות נוקשה, כי אם האנרגיה נרגעת, גם הלחץ האינפלציוני מרגיש פחות מאיים.



ומכאן כבר נולד גל רוחבי יפה.



לא רק הטכנולוגיה עלתה. גם חברות תעופה, קרוזים, מניות רגישות לריבית, בנייה, תעשייה וצריכה מחזורית קיבלו דחיפה. זה חשוב, כי כשהשוק לא עלה רק על הכתפיים של שבע מניות ענק, זה נראה אחרת לגמרי מאשר מצב שבו יותר ויותר ענפים ומגזרים מצטרפים.



במילים פשוטות, זה לא היה רק שבוע של מניות. זה היה שבוע של אמון. אמון בזה שהמלחמה לא מתרחבת, אמון בזה שהנפט לא בורח שוב, ואמון בזה שדוחות הרבעון שלפנינו, ידע להחזיק את המחירים האלה.



🐘 השוק דורש ודאות, לא שלווה
אני אוהב להזכיר לסוחרים שלי משהו פשוט. וול סטריט לא באמת דורשת שלווה. הוא דורש ודאות.



הראלי של השבוע שעבר לא היה ראלי של "הכל בסדר". הוא היה ראלי של "כרגע לפחות אפשר להבין את התמונה". זה הספיק בשביל להוציא הרבה כסף מהגדר. לפעמים אפילו יותר מדי כסף.



🐘 החדשות הישנות והחדשות
ופה מתחיל החלק היותר מעניין של השבוע הנוכחי. כי נכון ליום שני, התמונה שוב פחות ברורה. רויטרס דיווחה שהספק סביב הפסקת האש חזר, הנפט זינק מחדש, ומדינות וגופים בשוק כבר הרבה פחות בטוחים שמצר הורמוז באמת בדרך להיפתח בצורה יציבה.



הבעיה היא לא רק הכותרת. הבעיה היא שהשוק של יום שישי תימחר הקלה, בזמן שהמציאות של יום שני כבר מזכירה לנו שהקלה היא לא בהכרח ודאית.



זו הנקודה שבה יש להפריד בין עוצמת המחיר לבין הבהירות (ודאות) שהוא משקף. המחיר הציג כוח שורי בולט, ללא ספק. אבל המשמעות העמוקה של הכוח הזה עדיין תלויה בגורמים שנמצאים תחת סימן שאלה גדול, הרחק מהמוודאות שאני מחפש.



חשוב לי שתפנים כסוחר מתחיל כי השוק יכול לעלות חזק מאוד על ציפייה. אבל הוא פחות סלחן כשאותה ציפייה מתחילה להיסדק.



🐘 שבוע של מבחני אמון
ועכשיו תוסיף לזה את הדבר השני שבולט בשבוע שבפתח. לפי רויטרס, כמעט 20% מחברות ה-S&P 500 מדווחות השבוע, עם ציפייה לצמיחת רווחים שנתית של כ-14% ברבעון הראשון.



כלומר, השוק כבר לא יכול להסתפק רק בזה שהנפט ירד לרגע או שהתשואות נשמו טיפה. הוא יצטרך לקבל חותם שגם המכונה העסקית עצמה עדיין פועלת כמצופה.



זה לא שבוע רגיל. זה שבוע שבו כל שכבת אמון צריכה להוכיח את עצמה מחדש. אמון בגיאופוליטיקה. אמון במאקרו. אמון בפד. אמון בדוחות.



ואם אחת השכבות האלה נסדקת, פתאום שוק שנראה מגמתי מאוד יתחיל שוב לדבר בשפה פחות רגועה.



🐘 מומנטום ללא ודאות
גם ברמת המאקרו יש סיבה לשמור על ערנות. קרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזית הצמיחה הגלובלית ל-3.1% לשנת 2026, והזהירה שבתרחיש של הסלמה ארוכה יותר הצמיחה עלולה לרדת לכ-2.5%, כלומר קרוב מאוד לאזור שמריח כמו כמעט-מיתון עולמי.



כלומר, מצד אחד יש שוק שאוהב את מה שהוא רואה בטווח הקצר. מצד שני, יש עולם שהפך רגיש יותר לכל חבית, לכל כותרת של חוסר ודאות ולכל שיבוש בשרשרת האנרגיה.



זה לא סותר. זה פשוט אומר שהשבוע הזה פחות מתאים לאנשים שמחפשים סיפור ברור ודאי, מי שזקוק לוודאות מוחלטת יצטרך, לסגור מערכת לחגוג את העצמאות.



🐘 מי קיבל חיבוק
בתוך כל זה, גם הסלקציה של המניות מספרת סיפור יפה. אפל קיבלה רוח גבית אחרי דיווח על עלייה של 20% במשלוחי האייפון בסין ברבעון הראשון.



מנגד, נטפליקס נענשה חזק אחרי תחזית מאכזבת יותר. במילים אחרות, השוק הזה לא רק עולה. הוא גם מסנן.



הוא מתגמל בהירות, מומנטום וסיפור שעדיין מרגיש חי. והוא מעניש גמגום, גם אם מדובר בחברות ענק.



זו נקודה שסוחרים לפעמים מפספסים. כשמדד עולה, הם חושבים שהכל עולה. בפועל, גם בתוך ראלי חזק, השוק ממשיך לעשות מיון קפדני.



🐘 הגרף אומר משהו חשוב
אם אני עובר לגרף שצירפתי, התמונה הטכנית של SPY די ברורה. המחיר חזר בעוצמה מעל אזור הדשדוש הקודם, עבר את ה-POC, התרחק מעל ה-EMA34 וה-SMA50, והשאיר את ה-SMA200 הרבה מתחתיו. במילים פשוטות, המבנה כרגע שורי. השליטה חזרה לקונים, והחזרה המהירה למעלה מספרת שלא היה כאן רק תיקון טכני קטן, אלא כניסה אגרסיבית של ביקוש.



אבל יש כאן גם צד שני.



המחיר כבר נכנס לאזור שסימנתי כקניות יתר כ-OB, כלומר אזור שבו הוא מתחיל להיות מתוח וקצת רחוק מדי מהרצפה שממנה יצא. לכן מבחינה טכנית, גם אם הכיוון הכללי נשאר חיובי, לא יפתיע אותי לראות חזרה מסודרת לחלק העליון של אזור הערך השנתי, או לפחות בדיקה מחדש של אזורי 695 עד 685, לפני ניסיון המשך.



זה לא יבטל את הכוח. להפך. לפעמים זה בדיוק מה שהשוק צריך כדי להמשיך לעלות בלי להישמע כמו בן אדם שרץ בעלייה עם התקף אסמה.



🐘 לא להפוך עלייה להוכחה
ופה אני רוצה לגעת בנקודה הכי חשובה בסקירה השבועית. הבעיה בעליות היא לא שהן עולות. הבעיה כשהראש הופך אותן להוכחה, אסביר.



הבעיה אינה בעלייה עצמה, אלא בנטייה להפוך את המומנטום של העלייה לחותם ההוכחה שהוודאות הושגה והסיכון נעלם.



אני בעד לכבד מומנטום. מאוד. מי שלא מכבד מומנטום של מחיר, בסוף מתווכח עם זה שהשוק דרס אותו מעלה. אבל לכבד מומנטום זה לא אותו דבר כמו להמציא ולהדביק לו סיפור מושלם.



🐘 האט, תעצור ותקשיב
זה מחזיר אותי לפתיח. לערב יום הזיכרון. ליום הזה יש מאפייני מחשבה והרהורים שקטים כאלה, המשדרים בלי להטיף שלא כל תנועה מהירה היא תנועה קבועה, לפעמים מגיע יום שאנחנו עוצרים. לפעמים דווקא היכולת לעצור, להקשיב, לזכור ולתת לדברים נוכחות, היא מה ששומר עלינו.



זה נכון בחיים וזה נכון גם במסחר.



🐘 סיכום
בשבוע הקודם ניתן לשוק הקלה. השבוע הזה יבדוק אם ההקלה הזאת באמת מחזיקה. ובזמן שהרבה אנשים יחפשו שוב את כותרת נוצצת, כדי להצטרף אני עדיף להישאר עם משפט אחד של מרטי צווייג: "Never argue with the tape".



האומנות האמיתית של המסחר היא לא לרדוף אחרי מה ״שברח״, אלא להמשיך לשאר שקטים, קשובים לתופי המלחמה שעדיין לא נדמו ולדעת להגדיר לעצמכם את ההזדמנות הבאה.



״במותם ציוו לנו את החיים, החיים עד העולם״ כתב ביאליק בשירו ״אם יש את נפשך לדעת״, שירה שהפכה לקוד היום שלנו, אולי לקוד החיים שלנו.



הציווי הוא לא רק את החיים את הזכות לחיות, אלא גם את האחריות לחיות עם יותר כוונה, יותר צלילות, ויותר כבוד למה שבאמת חשוב, יותר כבוד האחד לשני.



חודש טוב, שבוע טוב

זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'

Wyłączenie odpowiedzialności

Informacje i publikacje nie stanowią i nie powinny być traktowane jako porady finansowe, inwestycyjne, tradingowe ani jakiekolwiek inne rekomendacje dostarczane lub zatwierdzone przez TradingView. Więcej informacji znajduje się w Warunkach użytkowania.