זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה שבועית 25.06.26
ראית את החגיגה הלילית במייקרון?
החברה זורקת דוחות לשולחן, המניה טסה ב-15% באפטר-מרקט, ואני מכיר אותך, הדם שלך מתחיל לרתוח בטירוף. תוך שנייה המוח שלך כבר בונה מגדלים באוויר, מריץ חישובים קדחתניים של כמה היית מרוויח אם רק היית לוחץ על ההדק חצי שעה לפני הסגירה, היד כבר זזה על העכבר לקראת הפתיחה שלפניך.
אתה מרגיש את הדופק עולה, את האדרנלין שמציף את הגוף, ואת התחושה המוכרת הזו שהנה, הפעם זה הסיבוב הגדול שלך.
קוראים לזה אופוריה, והיא הסם הכי ממכר, הכי זמין והכי מסוכן ברחוב הסוחרים. זה הרגע המדויק, הנקודה הסינגולרית בזמן, שבו אתה מפסיק לסחור את מה שאתה רואה על הגרפים, ומתחיל לסחור את מה שאתה מפנטז בראש.
המוח האנושי לא בנוי להתמודד עם עושר מדומה שמוצג לו על מסך מהבהב בלילה. הוא מתרגם את המספרים הירוקים להבטחה לחופש, לניצחון את השיטה, לאשליה שהפעם פיצחת את השיטה.
האמת היא שהשוק האמריקאי מעולם לא חילק, וגם לעולם לא יחלק, מתנות בחינם למי שהגיע לחפש כסף קל.
בטח לא במגזר השבבים, בטח לא אחרי רמת התנודתיות המטורפת והאכזרית שראינו בימים האחרונים. כשאתה רואה זינוק פראי כזה מחוץ לשעות המסחר הרגילות, האוטומט ההישרדותי שלך מיד מתעורר וצועק לך בתוך הגולגולת "תקנה כבר, כולם בפנים, אל תישאר מאחור!".
אבל שנייה, קח אוויר, שאל את עצמך את השאלה הפשוטה ביותר: מי זה ה"כולם" הזה שמזיז את הגרף בזמן שאתה בכלל ישן במיטה?
אלו הם הפילים, זהו הכסף הגדול, המוסדיים, הקרנות, האלגוריתמים שלא מכירים את המילה "רגש". אלו גופים שעובדים עם פקודות קצה אכזריות, קרות, מתוכננות היטב ונטולות כל טיפה של סנטימנט אנושי.
הם לא מתרגשים מהדוחות של מייקרון, והם לא חוגגים עם כוסות שמפניה בגלל מספר כזה או אחר. הם צריכים את האופטימיות הבלתי נגמרת שלך, והם רוכבים עליה במודע, רק כדי שיהיה להם למי למכור את הסחורה שלהם במחיר הכי גבוה שיש.
כמו שאומר המאסטר הגדול ג'סי ליוורמור, השוק אף פעם לא טועה, הדעות והפרשנויות שלך הן אלו שטועות.
כשמניה כמו MU מהפנטת את ההמונים עם גרף אנכי שיוצא מהקווים, המקצוענים האמיתיים לא רצים כמו עיוורים אחרי הירוק הבוהק.
הם לא מחפשים ריגושים זולים ולא מנסים להיות צודקים. הם פשוט יושבים בשקט, מסתכלים על מחזורי המסחר, בוחנים היכן יושבים בלוקים של פקודות ומחפשים את העקבות שהפילים משאירים בבוץ.
למעשה, המסחר האמיתי, זה שמייצר רווחים ולא פוסטים באינסטגרם, מתחיל רק כשאתה מבין עמוק בפנים שהזדמנות היא לא רכבת שצריך לקפוץ עליה בטירוף כשהיא בשיא המהירות.
הזדמנות בשוק ההון היא תחנה קבועה, מקום מוגדר מראש שבו אתה צריך להמתין בסבלנות שתגיע. מי שקופץ על רכבות נוסעות, סופו למצוא את עצמו מתחת לגלגלים, תוהה איך שוב הסיפור הזה נגמר.
🐘 הפרדוקס הישראלי של הסוחר המתוסכל
רוצה לכתוב ולדבר איתך, בגובה העיניים, כמו שאני סוגר עסקאות בבית קפה אהוב עלי ברוטשילד, בלי החארטות והסיפורים של האנליסטים מהטלוויזיה.
אל תקשיב לכל הפרשנים באולפנים הממוזגים. היחידים שבאמת צופים בהם אלו אנשים מיואשים הממתינים בתור בנק או בתור בקופת חולים.
אתמול הנאסד"ק מחק עליות של כמעט אחוז ועבר לירידות, באותו הזמן הדאו בכלל סגר את היום בצבע ירוק חזק. השוק שוב התפצל לשניים, השאיר מיליוני סוחרים פעורי פה, והוכיח שוב שאין דבר כזה "מגמה אחידה".
הפרדוקס משגע אותך ומכניס אותך ללופ מנטלי? אתה יושב מול העמדה, רואה את מניות השבבים הנוצצות מתממשות, נשפכות מטה כמו גלידה אמריקאית נוזלית.
ראית את גוגל חוטפת זעזוע ומוכרת סחורה רק כי שני חוקרים עזבו לטובת מתחרה, לבטח אתה אומר לעצמך בעצבים: "אין שום היגיון בשוק הזה, סוגר הכל".
התחושה החונקת הזו שאתה תמיד, אבל תמיד, נמצא בצד הלא נכון של העסקה היא לא סופית, תאמין לי רבים שויתרו עקשנות של הצדקנות. הצד השני תמיד פתוח, תמיד נגיש, והוא מחכה רק למי שיסכים להשאיר את האגו שלו מחוץ לעמדת המסחר.
אתה מנסה בכוח לכפות את ההיגיון הפרטי, האנושי והמצומצם שלך על מפלצת זזה שיש לה חוקים משלה.
הפיל לא מחפש להיות צודק, הוא לא קורא עיתונים והוא לא מנסה להיות הגיוני, הוא מחפש דבר אחד נזילות. בעת שאתה נלחם עם הפחד שלך להישאר בחוץ ורודף אחרי הזנב של עצמך במגזר המתעתע והרועש של הטכנולוגיה, הפיל פשוט זז בשקט מופתי למקומות אחרים לגמרי, זה קורה כבר מספר ימים ברצף.
תסתכל על העובדות של אתמול בלי פילטרים: חברות תעופה כמו יונייטד טסו מעל 7% בגלל שהנפט ירד, וחברות בנייה כמו Builders FirstSource זינקו ב-11% שלמים. הן עשו את זה למרות שנתוני המקרו של הנדל"ן הראו חולשה ברורה בגלל הרגישות הגבוהה לריביות.
הבעיה של רוב הסוחרים המתוסכלים היא ממש לא הידע הטכני, הרי אינדיקטורים וקווים יש לכולם על המסכים. הבעיה היא הציפייה הילדותית שהשוק יתנהג כמו חנות מכולת שכונתית, כזו שבה הכל מסודר, ברור, צפוי ויציב.
אני מזכיר לך שוב ושוב במסחר, הדרך המהירה ביותר להפסיד את המכנסיים שלך היא לנסות להוכיח לשוק שאתה חכם יותר ממנו.
🐘 איך קלוד הופקינס היה סוחר את מייקרון?
אם היינו לוקחים את קלוד הופקינס, האבא האגדי של הפרסום המודרני, ומושיבים אותו היום מול מערכות המסחר המתקדמות ביותר, הוא היה מחייך חיוך רחב וממזרי.
הוא היה מסביר לך, בלשון פשוטה וחדה, שאין שום הבדל בין מכירת משחת שיניים פופולרית להמונים לבין שיווק אגרסיבי של מניות שבבים מנופחות בשיא האופוריה.
בשני המקרים, המשחק הגדול משוחק על אותם רגשות אנושיים בסיסיים ביותר, כאלו שלא השתנו מאז ימי המערות. תאוות בצע, פחד עמוק מהחמצה, והרצון האנושי החזק להרגיש חלק ממשהו גדול, נוצץ ומצליח.
עושי השוק והשחקנים הגדולים משתמשים בכותרות הליליות של מייקרון בדיוק באותו אופן שבו משתמשים במודעת פרסומת מתוחכמת בעיתון.
המטרה שלהם היא אחת. לייצר אצלך פסיכולוגית צורך ורצון מיידי לקנות, בלי לחשוב, בלי לבדוק ובלי לשאול שאלות קשות. הם מייצרים את הדרמה, הם מפעילים את האורות הצבעוניים, ואתה בסופו של דבר זה שמגיע ומשלם את הכרטיס היקר בכניסה. כשאתה קונה מניה בשיא הזינוק שלה באפטר-מרקט, אתה לא צרכן; אתה סוחר שבוי.
אתה למעשה קונה מוצר שנמצא במדף הכי יקר והכי נגיש בחנות, רק בזכות העובדה ששמו עליו תאורה נוצצת ומבליטה שאי אפשר להתעלם ממנה.
הכסף, החכם והמנוסה, לעולם לא קונה כשהתאורה נוצצת, כשהמוזיקה רועשת וכשכל החובבנים רוקדים על הרחבה.
הוא קונה שהמחסנים חשוכים לחלוטין, כשיש פאניקה ברחובות, כשהנפט מתרסק מטה ל-70 דולר בגלל שמועות על מו"מ עם איראן, וכשכולם בטוחים שהעולם הולך להיחרב מחר בבוקר. שם, בתוך החושך והפחד של ההמונים, נמצאים המחירים האמיתיים של חומרי הגלם.
כדי להגיע לרווחיות יציבה, כזו שתחזיק מעמד חודש אחרי חודש ושנה אחרי שנה, אתה חייב להפסיק מיד להיות הסוחר התמים שקונה כל מה שמשווקים לו ברשת.
אתה חייב להפוך להיות איש עסקים קשוח, מנהל מלאי ממולח שמסתכל על הגרף כמו על מחסן סחורות.
אחד שמבין בדיוק מתי יש עודף היצע מטורף ומתי יש מחסור אמיתי בסחורה איכותית. רק שתוותר על הצורך בריגושים מהירים ותתחיל לחשוב כמו סוחר סיטונאי, תהיה רמי לוי ותראה איך החשבון שלך מפסיק לדמם ומתחיל לצמוח.
🐘 העקבות של הפיל לא משקרות לעולם
בסופו של דבר, כשמקלפים את כל השכבות, המסחר בשוק ההון הוא ממש לא מלחמה נגד הגרפים או נגד המחשבים של וול סטריט. המסחר הוא מלחמה יומיומית אכזרית נגד השדים הפנימיים של עצמך נגד הפחד, נגד הקנאה ונגד חוסר הסבלנות שלך.
השוק של אתמול הוכיח שוב לכל מי שהיה מוכן להקשיב, שהרוטציה הסקטוריאלית היא המלך הבלתי מעורער של הזירה. מי שלא יודע לקרוא את מפת השחלוף של הכסף הגדול, נידון לבלבלת נפוצה (סתם המצאתי מושג חדש, אבל הוא מתאר בדיוק את מה שאתה מרגיש כרגע).
שהנסד"ק נחלש והדאו ג'ונס עולה, זה לא קורה במקרה ולא מדובר באיזה גורל אקראי; זו פשוט העברה חשאית ומתוזמנת של מיליארדי דולרים מיד ליד. פילים זזים בתוך הג'ונגל הפיננסי הזה כל הזמן, והמשקל שלהם עצום. הם משאירים עקבות כל כך עמוקות בתוך ה-Order Flow ובתוך מחזורי המסחר, שאי אפשר לפספס אותן. אך בתנאי אחד: שאתה יודע בדיוק לאן להסתכל ומנקה את הרעש.
הצעתי אליך להיום היא פשוטה, אל תיתן לאופוריה הרגעית של מייקרון או לפאניקה התורנית של גוגל לנהל לך את התפיסה של המסחר.
תנשום עמוק, תתרחק קצת מהמסך, תסתכל על השוק מגובה של שלושים אלף רגל, ותשאל את עצמך בכנות לפני כל לחיצה, האם הפעולה שאני עומד לבצע עכשיו מגיעה מתוך תוכנית עבודה נוקשה, מוגדרת ומגובה בסטטיסטיקה, או מתוך דחף פנימי פראי להשקיט את הפחד שלי להישאר בחוץ?
הפיל האגדי ריצ'רד דניס, אבי שיטת הצבים, מזכיר לנו תמיד שבתחום הזה צריך לצפות לבלתי צפוי בכל רגע נתון, ולהיות מוכנים לסחור את ההווה, לא את הציפיות והתקוות שלנו.
ההווה הוא שהשוק משתנה מתחת לפני השטח, זז מסקטור לסקטור ומחליף ידיים. התפקיד שלך הוא פשוט לסחור את ההווה הזה כפי שהוא מופיע על המסך, בלי אגו, בלי לנסות להיות חכם ובלי פילוסופיות מיותרות של אנשים שלא סחרו יום אחד בחייהם.
תפסיק להקשיב לחבר הממליץ התורן, אני מבטיח לך, באחריות מלאה, שהמסחר שלך ישתנה מקצה לקצה. תתחיל להתנהל בעקביות, בעיקר בניהול הסיכונים וההפסדים שלך.
תשאיר את הדרמות, את הפיצוצים ואת הריגושים לסרטים של סוף היום, אלו שאתה מגיע אליהם כשאתה מיואש ממה שיש בכבלים ועובר לנטפליקס.
במסחר אנחנו לא מחפשים סרטי אקשן; אנחנו מחפשים שקט, עקביות, עדיף צפוי ומשעמם.
זה מפעים לראות איך חוקי וויקוף תקפים, עובדים ומנצחים כבר יותר ממאה שנה, והם לא ישתנו גם בעידן הבינה המלאכותית, בגלל שטבע האנושי ומפת האינטרסים של הכסף לא משתנים לעולם.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
ראית את החגיגה הלילית במייקרון?
החברה זורקת דוחות לשולחן, המניה טסה ב-15% באפטר-מרקט, ואני מכיר אותך, הדם שלך מתחיל לרתוח בטירוף. תוך שנייה המוח שלך כבר בונה מגדלים באוויר, מריץ חישובים קדחתניים של כמה היית מרוויח אם רק היית לוחץ על ההדק חצי שעה לפני הסגירה, היד כבר זזה על העכבר לקראת הפתיחה שלפניך.
אתה מרגיש את הדופק עולה, את האדרנלין שמציף את הגוף, ואת התחושה המוכרת הזו שהנה, הפעם זה הסיבוב הגדול שלך.
קוראים לזה אופוריה, והיא הסם הכי ממכר, הכי זמין והכי מסוכן ברחוב הסוחרים. זה הרגע המדויק, הנקודה הסינגולרית בזמן, שבו אתה מפסיק לסחור את מה שאתה רואה על הגרפים, ומתחיל לסחור את מה שאתה מפנטז בראש.
המוח האנושי לא בנוי להתמודד עם עושר מדומה שמוצג לו על מסך מהבהב בלילה. הוא מתרגם את המספרים הירוקים להבטחה לחופש, לניצחון את השיטה, לאשליה שהפעם פיצחת את השיטה.
האמת היא שהשוק האמריקאי מעולם לא חילק, וגם לעולם לא יחלק, מתנות בחינם למי שהגיע לחפש כסף קל.
בטח לא במגזר השבבים, בטח לא אחרי רמת התנודתיות המטורפת והאכזרית שראינו בימים האחרונים. כשאתה רואה זינוק פראי כזה מחוץ לשעות המסחר הרגילות, האוטומט ההישרדותי שלך מיד מתעורר וצועק לך בתוך הגולגולת "תקנה כבר, כולם בפנים, אל תישאר מאחור!".
אבל שנייה, קח אוויר, שאל את עצמך את השאלה הפשוטה ביותר: מי זה ה"כולם" הזה שמזיז את הגרף בזמן שאתה בכלל ישן במיטה?
אלו הם הפילים, זהו הכסף הגדול, המוסדיים, הקרנות, האלגוריתמים שלא מכירים את המילה "רגש". אלו גופים שעובדים עם פקודות קצה אכזריות, קרות, מתוכננות היטב ונטולות כל טיפה של סנטימנט אנושי.
הם לא מתרגשים מהדוחות של מייקרון, והם לא חוגגים עם כוסות שמפניה בגלל מספר כזה או אחר. הם צריכים את האופטימיות הבלתי נגמרת שלך, והם רוכבים עליה במודע, רק כדי שיהיה להם למי למכור את הסחורה שלהם במחיר הכי גבוה שיש.
כמו שאומר המאסטר הגדול ג'סי ליוורמור, השוק אף פעם לא טועה, הדעות והפרשנויות שלך הן אלו שטועות.
כשמניה כמו MU מהפנטת את ההמונים עם גרף אנכי שיוצא מהקווים, המקצוענים האמיתיים לא רצים כמו עיוורים אחרי הירוק הבוהק.
הם לא מחפשים ריגושים זולים ולא מנסים להיות צודקים. הם פשוט יושבים בשקט, מסתכלים על מחזורי המסחר, בוחנים היכן יושבים בלוקים של פקודות ומחפשים את העקבות שהפילים משאירים בבוץ.
למעשה, המסחר האמיתי, זה שמייצר רווחים ולא פוסטים באינסטגרם, מתחיל רק כשאתה מבין עמוק בפנים שהזדמנות היא לא רכבת שצריך לקפוץ עליה בטירוף כשהיא בשיא המהירות.
הזדמנות בשוק ההון היא תחנה קבועה, מקום מוגדר מראש שבו אתה צריך להמתין בסבלנות שתגיע. מי שקופץ על רכבות נוסעות, סופו למצוא את עצמו מתחת לגלגלים, תוהה איך שוב הסיפור הזה נגמר.
🐘 הפרדוקס הישראלי של הסוחר המתוסכל
רוצה לכתוב ולדבר איתך, בגובה העיניים, כמו שאני סוגר עסקאות בבית קפה אהוב עלי ברוטשילד, בלי החארטות והסיפורים של האנליסטים מהטלוויזיה.
אל תקשיב לכל הפרשנים באולפנים הממוזגים. היחידים שבאמת צופים בהם אלו אנשים מיואשים הממתינים בתור בנק או בתור בקופת חולים.
אתמול הנאסד"ק מחק עליות של כמעט אחוז ועבר לירידות, באותו הזמן הדאו בכלל סגר את היום בצבע ירוק חזק. השוק שוב התפצל לשניים, השאיר מיליוני סוחרים פעורי פה, והוכיח שוב שאין דבר כזה "מגמה אחידה".
הפרדוקס משגע אותך ומכניס אותך ללופ מנטלי? אתה יושב מול העמדה, רואה את מניות השבבים הנוצצות מתממשות, נשפכות מטה כמו גלידה אמריקאית נוזלית.
ראית את גוגל חוטפת זעזוע ומוכרת סחורה רק כי שני חוקרים עזבו לטובת מתחרה, לבטח אתה אומר לעצמך בעצבים: "אין שום היגיון בשוק הזה, סוגר הכל".
התחושה החונקת הזו שאתה תמיד, אבל תמיד, נמצא בצד הלא נכון של העסקה היא לא סופית, תאמין לי רבים שויתרו עקשנות של הצדקנות. הצד השני תמיד פתוח, תמיד נגיש, והוא מחכה רק למי שיסכים להשאיר את האגו שלו מחוץ לעמדת המסחר.
אתה מנסה בכוח לכפות את ההיגיון הפרטי, האנושי והמצומצם שלך על מפלצת זזה שיש לה חוקים משלה.
הפיל לא מחפש להיות צודק, הוא לא קורא עיתונים והוא לא מנסה להיות הגיוני, הוא מחפש דבר אחד נזילות. בעת שאתה נלחם עם הפחד שלך להישאר בחוץ ורודף אחרי הזנב של עצמך במגזר המתעתע והרועש של הטכנולוגיה, הפיל פשוט זז בשקט מופתי למקומות אחרים לגמרי, זה קורה כבר מספר ימים ברצף.
תסתכל על העובדות של אתמול בלי פילטרים: חברות תעופה כמו יונייטד טסו מעל 7% בגלל שהנפט ירד, וחברות בנייה כמו Builders FirstSource זינקו ב-11% שלמים. הן עשו את זה למרות שנתוני המקרו של הנדל"ן הראו חולשה ברורה בגלל הרגישות הגבוהה לריביות.
הבעיה של רוב הסוחרים המתוסכלים היא ממש לא הידע הטכני, הרי אינדיקטורים וקווים יש לכולם על המסכים. הבעיה היא הציפייה הילדותית שהשוק יתנהג כמו חנות מכולת שכונתית, כזו שבה הכל מסודר, ברור, צפוי ויציב.
אני מזכיר לך שוב ושוב במסחר, הדרך המהירה ביותר להפסיד את המכנסיים שלך היא לנסות להוכיח לשוק שאתה חכם יותר ממנו.
🐘 איך קלוד הופקינס היה סוחר את מייקרון?
אם היינו לוקחים את קלוד הופקינס, האבא האגדי של הפרסום המודרני, ומושיבים אותו היום מול מערכות המסחר המתקדמות ביותר, הוא היה מחייך חיוך רחב וממזרי.
הוא היה מסביר לך, בלשון פשוטה וחדה, שאין שום הבדל בין מכירת משחת שיניים פופולרית להמונים לבין שיווק אגרסיבי של מניות שבבים מנופחות בשיא האופוריה.
בשני המקרים, המשחק הגדול משוחק על אותם רגשות אנושיים בסיסיים ביותר, כאלו שלא השתנו מאז ימי המערות. תאוות בצע, פחד עמוק מהחמצה, והרצון האנושי החזק להרגיש חלק ממשהו גדול, נוצץ ומצליח.
עושי השוק והשחקנים הגדולים משתמשים בכותרות הליליות של מייקרון בדיוק באותו אופן שבו משתמשים במודעת פרסומת מתוחכמת בעיתון.
המטרה שלהם היא אחת. לייצר אצלך פסיכולוגית צורך ורצון מיידי לקנות, בלי לחשוב, בלי לבדוק ובלי לשאול שאלות קשות. הם מייצרים את הדרמה, הם מפעילים את האורות הצבעוניים, ואתה בסופו של דבר זה שמגיע ומשלם את הכרטיס היקר בכניסה. כשאתה קונה מניה בשיא הזינוק שלה באפטר-מרקט, אתה לא צרכן; אתה סוחר שבוי.
אתה למעשה קונה מוצר שנמצא במדף הכי יקר והכי נגיש בחנות, רק בזכות העובדה ששמו עליו תאורה נוצצת ומבליטה שאי אפשר להתעלם ממנה.
הכסף, החכם והמנוסה, לעולם לא קונה כשהתאורה נוצצת, כשהמוזיקה רועשת וכשכל החובבנים רוקדים על הרחבה.
הוא קונה שהמחסנים חשוכים לחלוטין, כשיש פאניקה ברחובות, כשהנפט מתרסק מטה ל-70 דולר בגלל שמועות על מו"מ עם איראן, וכשכולם בטוחים שהעולם הולך להיחרב מחר בבוקר. שם, בתוך החושך והפחד של ההמונים, נמצאים המחירים האמיתיים של חומרי הגלם.
כדי להגיע לרווחיות יציבה, כזו שתחזיק מעמד חודש אחרי חודש ושנה אחרי שנה, אתה חייב להפסיק מיד להיות הסוחר התמים שקונה כל מה שמשווקים לו ברשת.
אתה חייב להפוך להיות איש עסקים קשוח, מנהל מלאי ממולח שמסתכל על הגרף כמו על מחסן סחורות.
אחד שמבין בדיוק מתי יש עודף היצע מטורף ומתי יש מחסור אמיתי בסחורה איכותית. רק שתוותר על הצורך בריגושים מהירים ותתחיל לחשוב כמו סוחר סיטונאי, תהיה רמי לוי ותראה איך החשבון שלך מפסיק לדמם ומתחיל לצמוח.
🐘 העקבות של הפיל לא משקרות לעולם
בסופו של דבר, כשמקלפים את כל השכבות, המסחר בשוק ההון הוא ממש לא מלחמה נגד הגרפים או נגד המחשבים של וול סטריט. המסחר הוא מלחמה יומיומית אכזרית נגד השדים הפנימיים של עצמך נגד הפחד, נגד הקנאה ונגד חוסר הסבלנות שלך.
השוק של אתמול הוכיח שוב לכל מי שהיה מוכן להקשיב, שהרוטציה הסקטוריאלית היא המלך הבלתי מעורער של הזירה. מי שלא יודע לקרוא את מפת השחלוף של הכסף הגדול, נידון לבלבלת נפוצה (סתם המצאתי מושג חדש, אבל הוא מתאר בדיוק את מה שאתה מרגיש כרגע).
שהנסד"ק נחלש והדאו ג'ונס עולה, זה לא קורה במקרה ולא מדובר באיזה גורל אקראי; זו פשוט העברה חשאית ומתוזמנת של מיליארדי דולרים מיד ליד. פילים זזים בתוך הג'ונגל הפיננסי הזה כל הזמן, והמשקל שלהם עצום. הם משאירים עקבות כל כך עמוקות בתוך ה-Order Flow ובתוך מחזורי המסחר, שאי אפשר לפספס אותן. אך בתנאי אחד: שאתה יודע בדיוק לאן להסתכל ומנקה את הרעש.
הצעתי אליך להיום היא פשוטה, אל תיתן לאופוריה הרגעית של מייקרון או לפאניקה התורנית של גוגל לנהל לך את התפיסה של המסחר.
תנשום עמוק, תתרחק קצת מהמסך, תסתכל על השוק מגובה של שלושים אלף רגל, ותשאל את עצמך בכנות לפני כל לחיצה, האם הפעולה שאני עומד לבצע עכשיו מגיעה מתוך תוכנית עבודה נוקשה, מוגדרת ומגובה בסטטיסטיקה, או מתוך דחף פנימי פראי להשקיט את הפחד שלי להישאר בחוץ?
הפיל האגדי ריצ'רד דניס, אבי שיטת הצבים, מזכיר לנו תמיד שבתחום הזה צריך לצפות לבלתי צפוי בכל רגע נתון, ולהיות מוכנים לסחור את ההווה, לא את הציפיות והתקוות שלנו.
ההווה הוא שהשוק משתנה מתחת לפני השטח, זז מסקטור לסקטור ומחליף ידיים. התפקיד שלך הוא פשוט לסחור את ההווה הזה כפי שהוא מופיע על המסך, בלי אגו, בלי לנסות להיות חכם ובלי פילוסופיות מיותרות של אנשים שלא סחרו יום אחד בחייהם.
תפסיק להקשיב לחבר הממליץ התורן, אני מבטיח לך, באחריות מלאה, שהמסחר שלך ישתנה מקצה לקצה. תתחיל להתנהל בעקביות, בעיקר בניהול הסיכונים וההפסדים שלך.
תשאיר את הדרמות, את הפיצוצים ואת הריגושים לסרטים של סוף היום, אלו שאתה מגיע אליהם כשאתה מיואש ממה שיש בכבלים ועובר לנטפליקס.
במסחר אנחנו לא מחפשים סרטי אקשן; אנחנו מחפשים שקט, עקביות, עדיף צפוי ומשעמם.
זה מפעים לראות איך חוקי וויקוף תקפים, עובדים ומנצחים כבר יותר ממאה שנה, והם לא ישתנו גם בעידן הבינה המלאכותית, בגלל שטבע האנושי ומפת האינטרסים של הכסף לא משתנים לעולם.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
Zohar liebovich - The ARTistry of Trading
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
Feragatname
Bilgiler ve yayınlar, TradingView tarafından sağlanan veya onaylanan finansal, yatırım, alım satım veya diğer türden tavsiye veya öneriler anlamına gelmez ve teşkil etmez. Kullanım Koşulları bölümünde daha fazlasını okuyun.
Zohar liebovich - The ARTistry of Trading
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
גם אתה יכול לסחור ברווחיות וברוגע, באמצעות הכשרת המסחר בשיטת הפיל 3.3 למסחר בסוינג ומסחר תוך יומי בחוזים עתדיים.
Feragatname
Bilgiler ve yayınlar, TradingView tarafından sağlanan veya onaylanan finansal, yatırım, alım satım veya diğer türden tavsiye veya öneriler anlamına gelmez ve teşkil etmez. Kullanım Koşulları bölümünde daha fazlasını okuyun.