סקירה יומית 20.5.25החדק היומי - ה🐘וסוף בסקירה יומית
מסך עשן - 20 מאי 2025
אתמול, בעודי פותח את הגרפים ביד אחת ומסדר כבלים בשנייה, התחילה הסדנה. הסדנה הפרונטלית של ״סוחרים עם הראש״ - מול פרצופים דרוכים, כאלה שכבר ראו כמה גרפים, אבל ביקשו סוף-סוף גם להבין ולפתור את הפער המתסכל בין הידע שלהם לביצועים שלהם. כך בין הצצה להצצה, התגנבה הבנה: זה לא עוד שיעור זאת שליחות אמיתית, זו סדנה שמציבה ראי מול סוחר.
עוד לא סיימתי להחזיר את הסמן למסך, וכבר בקבוצת ההמתנה שראו את הסטוריים מגיעים לרשתות מהשטח, התחילו ללחוץ: ״מתי הסדנה הבאה?״ - אפילו לא פתחתי יומן. רק אמרתי: יוני. זה הספיק בינתיים לרשום לי חזרה ״קח אותי בחשבון״.
🐘 היום שבו מודי'ס צעקה והשוק פיהק
אתמול לא הפתיע אותי. הוא רק חידד לי את מה שאני כבר יודע - השוק הוא זיקית עם חיבה לתיאטרליות. ואני? אני כבר לא מתרגש. אחרי יותר מדי פעמים שבהן החדשות מרעישות והשוק ממשיך לגלגל עיניים, אתה לומד לזהות את הפוזה. הבוקר של יום שני נפתח עם רעש: הדאו מושך למעלה, הנאסד"ק מזדחל, וה-S&P פשוט עושה עוד וי על יום ירוק שישי ברצף. ואז מגיעה מודי'ס, כמו איזה דודה עצבנית בארוחת שישי, וזורקת את הפצצה: הורדת דירוג לארה"ב. אבל כמו תמיד, ההלם הראשוני התחלף מהר מאוד באדישות חמקמקה.
🐘 מסך עשן, פוזיציה ומידע יקר ערך
התגובה הראשונית הייתה בדיוק כמו של סוחר מתחיל שעושה שורט על ניוז: תנודות חדות, ירידה בדולר, קפיצה בתשואות, אבל מהר מאוד - שוק האג"ח מתהפך, המניות נרגעות, והמשקיעים שוב מוצאים נחמה בשיטת "קנה את הפאניקה". ה-10 שנים קפץ ל-4.56% וירד חזרה ל-4.47%. במילים אחרות - מי שעפעף, פספס. מנטלית, זה רגע שבו השוק מציב מראה למי שחי על אינטואיציה של פחד: האם אתה מגיב, או שאתה מבין?
בפועל, שום דבר במודי'ס לא היה באמת חדשות. סטנדרד אנד פורס ופיץ' עשו את זה כבר מזמן. זו פשוט תזכורת שכולנו חיים על אשראי, כולל הממשל. כשהבורסה שורדת אפילו את זה - אתה מבין שהמציאות כבר מזמן לא נמדדת בטבלאות אקסל. זו לא התנהלות כלכלית - זו סצנה מתוך סדרת פנטזיה שבה כולם עושים כאילו.
אבל בתוך כל הרעש, היו כמה רגעים שדרשו סימון. JPM מגבירים את התחזית להכנסות מריבית ל-2025 - ומקבלים ירידה של אחוז במניה. כי מה לעשות, כשהשוק מתמקד בתיאטרון המרכזי, גם חדשות טובות נבלעות בתפאורה. מצד שני, UNH - יונייטדהלת' - מקבלים בוסט של 8.2% רק בגלל שה-CEO וה-CFO זרקו 30 מיליון דולר מכיסם הפרטי על המניה. תזכורת קטנה: כשמנכ"לים קונים, עדיף להקשיב. אלה לא סוחרים בטוויטר - הם האנשים שיכולים להדליק או לכבות את האור.
🐘 ההצגה חייבת להימשך - השוק ממשיך בשלו
תחושת היום הייתה M&M: מקרו ומכני. בלי דרמה של דו"חות, בלי פריצות או קריסות. פשוט שוק שלוקח נשימה. ועדיין, יש מגזרים הראויים לציון - הבריאות, התעשייה, המצרכים והחשמל זכו לאהדה. האנרגיה וצריכת המותרות? חטפו בראש. וזה מספר את הסיפור של הכסף שזז לעבר ביטחון שקט, לא רעש מתלהם.
אז מה זה אומר לי? קודם כל - אל תמהר לפרש פאניקה ככיוון. הבורסה לא מגיבה לחדשות, אלא לפרשנות של החדשות. וזה ההבדל בין להיות מגיב לבין להיות סוחר אמיתי. מי שנבהל מהדירוג הפסיד כניסה נוחה. מי שהבין שזו רק הצגה נוספת - לקח עוד יום ירוק. הניסיון אומר: אל תילחם בכותרות, תלמד לרקוד איתן.
בנוסף, הרכישות של UNH הן תמרור. כשאנשים עם מידע פנימי כזה מוציאים כסף אמיתי - זו לא הצהרת אמון, זו כמעט התחייבות. צריך לשים את UNH על הרדאר - לא רק כטרייד של יום, אלא כמניה ששווה לעקוב אחריה בשבועות הקרובים. יכול להיות שזו רק ההתחלה.
עוד מסקנה: הכסף החכם לא רודף אחרי כותרות, אלא מחפש את הרעש שאחרים מפחדים ממנו. הירידות שהיו בבוקר אתמול - אלו היו הנחות. וכשכולם קונים את ה"דיפ", כנראה שצריך להפסיק לקרוא לזה דיפ. זה פשוט מחיר. ההנחה האמיתית היא בפחד, לא באחוז שינוי.
🐘 ומה עושים עם כל זה עכשיו?
אז מה עושים היום? קודם כל, לבדוק את רשימת המעקב - מי ירד בלי סיבה אמיתית, ומי פורץ על בסיס אמון אמיתי, לא סתם ספין תקשורתי. שנית, לעקוב אחרי תשואות האג"ח - הן ממשיכות לספר את הסיפור. שלישית, להכניס את הבריאות והמצרכים למעקב - סקטורים שזזים כשהשוק מחפש ביטחון. ורביעית - להכניס יעד ברור למסחר היום, עם סטופ, עם יחס סיכון-סיכוי, בלי רומנטיקה.
להיזהר מעודף ביטחון - כי השוק, כמו ילד עם ADHD, מחליף כיוון בדיוק כשאתה מתרווח. ואם אתה שואל את עצמך האם זה יום למסחר אקטיבי או להמתנה - תבדוק את השוק, לא את הלב.
יום מבורך
זהר ליבוביץ - 🐘-או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳ סקירה יומית 13.5.25החדק היומי - ה🐘וסוף בסקירה יומית
טראמפ-ולינה - 13 מאי 2025
השוק של אתמול הזכיר סיפורים של חבר ילדות על ארוחת שישי אצל חמתו - המון רעש, הרבה ריחות, ובסוף אתה יוצא מפוצץ בלי להבין אם אכלת או נאכל לך הראש. דאו קפץ, נאסד"ק התפוצץ, וכולם חגגו כאילו פדה הצ'ק של האופציות השבועיות. המספרים נראו כמו חלום רטוב של סוחרי אינסטגרם, אבל מתחת לפני השטח - בדיוק כמו באותה ארוחה משפחתית - הסתתר משהו אחר לגמרי.
מה גרם לשוק לבעור? גירסה כלכלית של "הסכם שלום זמני": ארה"ב וסין הורידו מכסים לשלושה חודשים בלבד. זה אולי נשמע כמו התחלה חדשה, אבל בפועל מדובר בפלסטר על שבר פתוח. הסוחרים הגיבו כמו ילדים בחנות ממתקים, אבל כל מי שעבר את גיל 30 יודע: כשמשהו נראה טוב מדי כדי להיות אמיתי - זה כנראה נכון.
הראלי לא נולד מנתונים, אלא מתגובה רגשית. FOMO, לחץ לסגור שורטים, והייפ טכנולוגי - כולם חברו יחד והפכו את השוק למה שהוא תמיד חלם להיות: חגיגת לונגים על סטרואידים. אפל, כמו תמיד, קיבלה את תפקיד המובילה עם עלייה של 6.3%, וסחפה אחריה את כל הסקטור. אבל זו לא הייתה עלייה בריאה. זו הייתה התנפחות. כזו שמסמנת בדיוק את מה שסוחר צריך לזהות - רגע של חוסר איזון.
וכאן, סוחרים יקרים, מתחיל ההבדל בין סוחר שרואה גרפים - לבין סוחר שמבין אותם. וזה, תסלחו לי על הישירות, לא משהו שלומדים ביוטיוב. לזה צריך מוח מסחרי או ליתר דיוק מוח 🐘. צריך את היכולת להבין מי קונה, למה הוא קונה, והאם אתה באמת רוצה לרוץ איתו - או לחכות שהוא יתעייף ולהיכנס בתיקון כשזה בטוח.
ופה אני נוגע בלב של הסיפור: זה בכלל לא על הידע שלך - אלא על הפער בין מה שאתה יודע לבין מה שאתה עושה בפועל. אתה יודע מתי לא להיכנס. אתה מזהה את המלכודות. ועדיין - היד לוחצת. הפער הזה הוא היקר ביותר בחיי המסחר שלך.
וזו בדיוק הסיבה שאני מקיים את הסדנה הפרונטלית ״סוחרים עם הראש״: היא לא מלמדת עוד שיטה, אלא משנה את הראש שפועל מול השוק - דרך אבחון פסיכו־מנטלי אישי וייחודי, שיקוף עמוק של דפוסי המסחר שלך, ותהליך שיטתי לבניית יציבות רגשית והתנהגותית שתאפשר לך סוף סוף לפעול כמו סוחר יציב - לא משנה מה קורה בגרף.
התשואות באג"ח זינקו, הזהב נפל, וה-VIX התרסק - מה שמריח כמו שוק שאיבד שליטה. ומה עושים כשכולם מאבדים את הראש? מתחילים להחזיק בו חזק. בדיוק בגלל זה אני מזמין אתכם ליום אחד, ב-19.5, שבו ננתח, נתרגל, ונבין מה באמת מניע אותך ולא מה מניע את השוק. זה לא מפגש השראה, זו סדנה עם תכל'ס - עם תרחישים, סימולציות, ובעיקר - הבנה עמוקה של איך לשרוד, ואיך לנצח.
מי שהיה בסדנה יודע: זו לא עוד סדנת ידע - זו חוויה של ריסטרט. אתה לומד איך לעצור לפני שאתה נכנס, ואיך לא לתת לאצבע ללחוץ כשאתה בעצם מהסס. אתה לומד לזהות את הפער הזה - הפער שבין ההבנה והידע שלך לבין הפעולה. שם המשחק האמיתי. זו לא רק שליטה בשוק - זו שליטה בעצמך.
אז כשאתה בוחן היום את מניות הטכנולוגיה שטסו, תזכור לשאול: האם זו פריצה, או מלכודת? האם אתה מבין את הווליום - או שאתה רק רואה את המספר? האם אתה בוחר - או פשוט נגרר? התשובות לשאלות האלה, דרך אגב, הן הבסיס של הסדנה. לא פתרונות קסם - אלא מערכת קבלת החלטות שעובדת גם כשהשוק שיכור.
בוא נעשה תרגיל קטן - פתח גרף של מניה שעלתה אתמול 10% או יותר. עכשיו שאל את עצמך: האם היית נכנס אליה אתמול בבוקר? ואם לא - אז למה אתה מתפתה אליה היום? אם אתה לא יודע לענות, אז אתה צריך את היום הזה איתי, לא בגלל שאני יודע יותר - אלא כי אני אלמד אותך לשאול את השאלות הנכונות.
העולם שייך למי שמעז לשבור דפוס, ולבנות מחדש. זו לא קלישאה - זו הדרך היחידה לסחור עם ראש נקי. אם אתה עדיין מחפש את הרגע שבו תשנה התנהלות - אז זה הרגע.
זהר ליבוביץ - 🐘 - או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
לונג
סקירה שבועית 12.5.25
🐘 מסכים מתוחים, נשימות עצורות
לא ברור אם זה השוק שמתחבא מאחורי מסכת פוקר, או אני מנסה לשכנע את עצמי שיש בו היגיון. מסכים מהבהבים באור עמום, כמו עיר שנרדמה עם אורות דלוקים. לא עליות דרמטיות, לא מפולות - רק סוג של קיפאון עם הבטחה סמויה לפיצוץ קרב. הדממה הזאת לא מרגיעה; היא מתוחה, כמו פרולוג לסצנה שבכל רגע תתחיל.
הכל חיכה לפגישה אחת. לא דו"ח תעסוקה, לא אינפלציה - אלא פגישה בשווייץ בין סין לארה"ב. הסוחרים לא לחצו, המוכרים לא תקפו, הקונים נעלמו כאילו נרשמה אזעקת אמת. כולם ידעו: אם טראמפ יחליט על 80% במקום 60% - נשחק במגרש חדש. ואם לא יקרה כלום - גם זה מהלך. גם חוסר תזוזה הוא תנועה.
🐘 תזוזות בלי כיוון
המספרים השבועיים מדברים בקול רך אבל נחרץ: S&P 500 ירד 0.4%, דאו ירד 0.2%, והנאסד"ק ירד גם הוא ב-0.3%. לא תנועות חדות, אבל בהחלט שינוי כיוון שמבקש תשומת לב. מדדי הרוח נשארו כמעט במקום - אבל כל אחד שעמד לידם הרגיש את הלחץ מתחת לפני השטח.
השוק כולו חיכה, עצר נשימה, ולא היה מוכן להמר על כלום - עד שיתבהרו תוצאות הפגישה בין סין לארה"ב. בינתיים, תוצאות יומיות במניות כמו Cloudflare (+6.6%), Microchip (+12.6%) ו-Lyft (+28.1%) חגגו כאילו הן לבד באולם. מנגד, Expedia (-7.3%), Coinbase (-3.5%) ו-Akamai (-10.8%) התרסקו כאילו העולם קרס רק להן.
המתח ניכר גם בתנועות השבועיות הסקטוריאליות: שוק הבריאות התרסק ב-4.2%, תקשורת ירדה ב-2.4%, מוצרי יסוד ב-1%, וחומרי גלם ב-0.4%. לעומתם, תעשייה טיפסה ב-1.1%, צריכה מחזורית ב-0.8%, שירותים ציבוריים ב-0.6%, אנרגיה ב-0.5%, וטכנולוגיה עלתה קלות ב-0.3%. פיננסים וריטייל כמעט לא זזו. הבריאות לא רק הפסידה - היא התרסקה. זאת כבר לא סטייה, זו הצהרה.
🐘 בריאות? תלוי את מי שואלים
מגזר הבריאות רשם ירידה חדה של 4.2% - הרבה מעבר לשאר המגזרים - ובלט כנקודת החולשה של השוק השבוע. הסיבה לא ברורה לגמרי: אין הודעה רגולטורית מובהקת, ולא אירוע חיצוני דרמטי. אבל זו בדיוק הנקודה - כשהשוק מאבד אמון דווקא במה שנחשב יציב, זה אומר הרבה על רמות הפחד שמבעבעות מתחת לפני השטח. בתוך אווירה כה דרוכה, אפילו בטחון בריאותי הופך למותרות.
🐘 כשמשהו בפנים מאותת
השבוע הזה לא היה סתם "חסר מגמה" - הוא היה מבחן מנטלי. הרגשתי את הסימנים: חוסר שקט, צורך להוכיח, ורצון עז להיכנס למרות שאין סיבה אמיתית. ואז נחתה עליי ההכרה: השיבוש הרגשי הוא לא תוצר לוואי של תנאי השוק - הוא מדד בפני עצמו.
אני רגיל לעסקאות עם ודאות יחסית. לתבניות שחוזרות, לקצבים שאפשר למדוד, לסחף שמקבל אישור מהקהל. כשזה לא שם - משהו בתוכי דורש תשובות. אבל אולי הדרישה עצמה היא הבעיה. אולי דווקא כשהשוק נעלם, זה הזמן שלי להפסיק לחפש בו עוגן, ולהתחיל לשים לב לעוגן הפנימי.
הרגש הוא מערכת התרעה מוקדמת. כשהוא משתגע - זה לא כי אני חלש, אלא כי הסביבה השתנתה. והשבוע, הסביבה השתנתה בלי להודיע. לא היה פה אירוע אחד דרמטי - היה פה תהליך של חוסר התכנסות, כמו חידה שאין לה פתרון מיידי. ובתוך זה, דווקא מי שמזהה את הכאוס ולא מנסה לסדר אותו בכוח - הוא זה ששורד.
🐘 תדריך למי שלא ממהר
1. להכיר בתחושת בלבול כאינדיקטור אמיתי. אם אתה לא רגוע - זה לא אומר שאתה טועה. זה אולי אומר שהשוק כרגע לא מתגמל בהירות, אלא מחכה להזדמנות.
2. להקטין מנות ולחזק את מערך המעקב. זה שבוע שבו פחות הוא יותר. פחות פוזיציות, יותר בקרה. לא זמן לגיבורים - זמן למודדים.
3. להישאר קרוב למאקרו. CPI, Retail Sales, והפגישה הסינית - כל אחד מהם יכול להפעיל טריגר לשינוי מגמה. לא לחכות לרמזים על הגרף - לקרוא את הרקע במילים.
4. לכוון את העדשה פנימה. השוק אולי לא זז, אבל אתה כן. זה הזמן לשאול: איפה אני מגיב מתוך צורך בתנועה, ואיפה אני מסוגל להמתין מתוך עוצמה?
5. לזכור ששבוע בלי פעולה הוא לעיתים שבוע עם תוצאה. השוק לא מחלק ציונים על נוכחות. הוא מתגמל החלטות נכונות בזמן נכון.
ההרגשה היא ששבוע הבא יביא איתו פריצה - אבל לא ברור עדיין אם זו תהיה הקלה או נפילה. ומה שמכריע, כרגיל, לא יהיה הידע - אלא היכולת לעמוד רגע לפני הרעש ולדעת להיות עם תוכנית תגובה לכל סיטואציה.
יום מבורך
זהר ליבוביץ - 🐘 - או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
לונג 
סקירה יומית 9.5.25
החדק היומי - ה🐘וסוף בסקירה יומית
טראמפ אמר ים, טראמפ אמר יבשה
סקירה יומית| 9 מאי 2025
זהר ליבוביץ - פילוסוף המסחר שלך 🐘
אחת התובנות החשובות בלימוד ניתוח שיפוטי על תורתו של ריצ'ארד וויקוף הוא היכולת לזהות - איזה כוחות פעילים בשוק ובאיזה עת.
למשל מנתחים טכניים רואים ומודדים רק את הפעילות הטכנית וכל פעילות שנובעת מכח אחר מהווה עבורם הפתעה… עליך לזכור כסוחר כי יש עוד כוחות פעילים שמה שקורה בשוק מניע אותם לפעול ולהזיז את השוק באותה עת.
אתמול השוק התחיל בפעילות טכנית, המשיך בהבלחות של כלכלניים ומשקיעי ערך ונחתם בדברים של טראמפ, בוא נכנס פנימה ונבין מה קרה? ואיך אני מעבד את הדברים?
🐘 העולם קורא לקנות, אז למה אני עוצר רגע לחשוב?
הבוקר אני מרגיש חוסר נוחות, כמו לשמוע "הכל בחינם!" ברחוב - אתה יודע שזה לא אמיתי. אתמול, השוק האמריקאי החליט להראות לנו שעדיין יש לו קפיצות שמחה, למרות שהבסיס מקרטע - או אולי דווקא בגללו. והפעם? טראמפ. האיש והטוויטר. כשטראמפ צועק "תקנו מניות עכשיו", השוק רץ, כי כל מילה שלו מזיזה מיליארדים - אבל אני לא קונה את זה כל כך מהר. כשהוא צועק לקנות, אני עובר אוטומטית למוד מכירה - לפחות מנטלית.
רק לפני כמה ימים עוד דיברו על האטה, פריון בירידה, אינפלציה עם פרופיל קצת יותר דביק ממה שהיינו רוצים. אבל אז טראמפ הודיע על עסקת סחר עם בריטניה, התקשורת נכנסה להיי, והבורסה התחילה לדחוף למעלה כמו ילד שראה סוכרייה. והרי לך נרטיב חדש: חוזרים לדבר על תקווה, סחר, הפחתת מכסים, והשוק מגיב כאילו מדובר בתחייה משיחית.
🐘 מה שקרה אתמול: תיאטרון בורסאי עם תפאורה בריטית
ה-S&P קפץ 1.1%, כאילו השוק שכח את כל הדאגות מאתמול. בואינג (BA) זינקה 3.3% אחרי שהתברר שבריטניה תקנה מטוסים ב-10 מיליארד דולר. אבל בתוך השמחה הזו היו סדקים: תשואות האג"ח ל-10 שנים נגעו ב-4.37%, כי דו"ח פריון העבודה לרבעון הראשון היה חלש - ירידה של 0.8% לעומת ציפיות לירידה מתונה יותר. במקביל, עלות העבודה זינקה ב-5.7% - נורה מהבהבת שצועקת: "לחץ על רווחיות החברות!"
ולמי ששם לב (אני כן): ביקושים חלשים בהנפקת אג"ח ל-30 שנה. הכסף החכם לא רץ לקנות חוב ארוך טווח. אולי הוא יודע משהו שאנחנו מעדיפים לשכוח.
מה זה אומר לי: החגיגה נראית יפה, אבל יש בה ריח של וודקה מזויפת
כששוק עולה בגלל סנטימנט פוליטי או חדשות מאולצות - ולא מתוך בסיס כלכלי יציב - אני נדרך. זה לא הזמן להשתכר מהאופטימיות, בטח לא כשמספרי הפריון צונחים, עלויות העבודה עולות, והאג"ח משדרות מצוקה שקטה.
אני בודק את הסקטורים: אנרגיה, טכנולוגיה ופיננסים מובילים, בעוד בריאות, מוצרים בסיסיים ותשתיות נחלשים. זה לא סתם החלפת שחקנים במגרש (מה שנקרא "רוטציה" בשפה המקצועית) - זה רמז עבה איפה הכסף מרגיש בטוח יותר. שוק שמעדיף מומנטום על פני יציבות? אני מתרגם: חפש את ההזדמנויות, אבל תהיה מוכן לעצור מהר.
ואם טראמפ הוא זה שדוחף אותנו לעלות, מה יקרה כשהוא ישתעמם וישלח ציוץ על חיסול במזרח התיכון או חקירה חדשה? בדיוק.
🐘 מה לעשות עם זה: לפעול חכם, לא מהר
היום אני בוחן כניסות טקטיות - לא אגרסיביות - בסקטורים החזקים, עם דגש על סחורות וטכנולוגיה. לא מתוך אמונה עיוורת, אלא כי שם הכסף זז כרגע. אני עוקב אחרי בואינג (BA) אחרי הזינוק, אבל זה מהלך שכבר נסגר חלקית. במקום לרדוף אחרי מניה שכבר רצה, אני מחפש את הבאה בתור.
במקביל, אני מתכונן לפגישה עם סין בסוף השבוע. כל שינוי במכסים יכה חזק - בטכנולוגיה, בקמעונאות ובתעשייה. אני מכין תרחיש אופטימי אם תבוא בשורה ותוכנית הגנה (מה שנקרא "גיד SUD" בשפה המקצועית) אם הכל יתפוצץ שוב.
בשורה התחתונה: תזוזות מהירות מבוססות פוליטיקה זה סוכר מהיר. תענוג לרגע, בטן אחרי. אני, כמו תמיד, אשאר עם היד על הדופק ואחכה לראות אם הסוכר הזה באמת מתוק. תהיה הסוחר השפוי בחדר - זה שלא מתלהב יותר מדי, לא נבהל יותר מדי, ובעיקר - לא לוקח עצות השקעה מהנשיא, גם אם הוא אומר אותם עם חיוך בטלוויזיה.
שבת שלום, של נחת רוח ושמחה
זהר ליבוביץ - 🐘 - או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
סקירה יומית 08.5.25
החדק היומי - ה🐘וסוף בסקירה יומית
החלטת הריבית
סקירה יומית| 8 מאי 2025
מבחינה טכנית ושיפוטית התמונה ממשיכה להיות שוורית, המגמה היא מגמה עולה, התיקון כרגע הוא תיקון בחולשה, הממוצעים כמעט חזרו לסדרי הבריאה המקוריים.
כל השוורים מחכים לנר ירוק ועוצמתי שינפץ את תקרת ממוצע 200 וינעץ מעליו. עד אז בוא נבין את רעשי הרקע המייצרים את התחושה השוורית ההולכת וגדלה.
הפד שותק, טראמפ צועק, ואני מנסה להבין מי משניהם משפיע יותר על הארנק שלי
אני יושב אתמול מול המסכים, שותה אספרסו שכבר הספיק להתקרר, ומרגיש כמו צופה בנטפליקס עם ספוילר באוזן. כל השוק יודע שפאוול לא יזיז ריבית, כולם מחכים לשמוע אם הוא יגיד את המילה "הורדה" או "ספטמבר" או סתם ישלוף חיוך של פוליטיקאי. ובזמן שכולם מריירים על כל פסיק במסיבת העיתונאים של הפד, טראמפ נכנס עם הפטיש של 145% מכס ונותן בראש.
המסחר נפתח באווירה של "הולכים לראות הצגה". המדדים בעיקר זזים הצידה, מחכים לשואו של שתיים בצהריים. ואז מגיע פאוול, מדבר בסגנון "המצב בסדר, לא צריך לזוז לשום מקום" - ואנחנו, כמו ילדים שמצפים למתנה, מקבלים... כלום. אבל איכשהו, גם הכלום הזה הספיק בשביל לקפוץ. דאו עולה 0.7%, ה-S&P מטפס 0.43%, ונאסד"ק מגרד עלייה של 0.27%. לא רע, אם זוכרים ששני ענקים קיבלו נוק-אאוט.
גוגל קיבלה שוקר עם ירידה של 7.5% אחרי דיווח על כך שאפל שוקלת לנטוש את גוגל לטובת פיצ'ר חיפוש מבוסס AI שלה. אפל עצמה ירדה "רק" 1.1%, אבל כששני הגדולים חוטפים - זה מרגיש כמו רעידת אדמה קלה. ועדיין, שוק השבבים מתעורר, כי פתאום יש דיבור שבבית הלבן שוקלים להחזיר לאחור את ההגבלות על ייצוא שבבי AI. אז SOX - מדד הסמיקונדקטור - קופץ 1.7%. מרגש? כן. הגיוני? בערך.
ההקלות האפשריות במגבלות על יצוא שבבי AI לסין משמעותיות במיוחד עבור חברות כמו NVIDIA ו-AMD, שראו האטה משמעותית במכירות לשוק הסיני בעקבות המגבלות. NVIDIA למשל, כבר פיתחה גרסאות מוחלשות של שבבי H100 כדי לעקוף את המגבלות, אך הקלה אמיתית יכולה להביא לזינוק חזרה במכירות בסין - שוק שאחראי לכ-20-25% מההכנסות של החברות הגדולות בתחום.
אז מה אני לוקח מזה? קודם כל, ששוק שמסיים ירוק ביום שבו גוגל ואפל חוטפות סטירה - זה שוק שמחפש תירוץ לעלות. יש רצון. נמאס לכולם מהשחיקה של אפריל, מהגרפים שנראים כמו סחרחורת, ומהבלבול בין מיתון להאטה. הציפייה להקלה במכסים מול סין, יחד עם ההתעוררות במניות הצרכנות והבריאות, מספרת סיפור של מעבר מפוזיציית "פחד" לפוזיציית "יאללה, ננסה שוב".
אבל ההפתעה הכי גדולה מבחינתי לא הייתה בגוגל, לא באפל, ולא בפד. היא הייתה בשוק האג"ח. למרות ה"החזקת ריבית" של פאוול, התשואות על האג"ח ל-10 שנים קפצו ל-4.28%. מישהו פה מהמר שפאוול לא יוכל להישאר באותו מקום יותר מדי זמן. אולי זה בגלל המסר הכפול - מצד אחד "נחכה לנתונים", מצד שני טראמפ עם המכסים והסינים עם ההקלות. וזה בדיוק הקטע - כשכולם שותקים, השוק מתחיל לצעוק בעצמו.
ומה אני עושה היום? בודק את הסקטורים החזקים מאתמול - צרכנות, טכנולוגיה, בריאות - ומחפש שם את המובילים שהחזיקו מעמד למרות הירידות של הגדולים. מניות כמו Walmart (WMT) ו-Target (TGT) בסקטור הצרכנות מציגות חוזקה יחסית, בעוד ש-UnitedHealth (UNH) ו-Eli Lilly (LLY) מסמנות את המגמה החיובית בסקטור הבריאות. במיוחד מעניין לעקוב אחרי השבבים, לראות אם האופטימיות סביב ביטול ההגבלות תימשך. מצד שני, התיקון בגוגל הוא לא עניין של יום - אני לא קונה ״דם טרי״. אני מחכה לשני נרות ירוקים, ואז מדבר.
לגבי המגמה הצפויה בימים הקרובים - נראה שהשוק נכנס למצב של "ציפייה זהירה". הדוחות הכספיים של חברות הטכנולוגיה הגדולות ממשיכים להיכנס, ועליות השערים האחרונות הציבו רף גבוה של ציפיות. בטווח הקצר, אני צופה תנודתיות גבוהה יותר, אך עם נטייה כללית לכיוון עליות מתונות, במיוחד אם נראה המשך במגמת ההקלות במתחם הסחר מול סין.
הקריאה לפעולה שלי היום היא פשוטה: תשאל את עצמך מי מדבר אליך - הפד השקט או טראמפ הרעשן? ואם אתה מבין שהתשובה היא "הגרף", אז תפסיק לקרוא חדשות ותתחיל לקרוא נרות. אל תחכה לפריצות מובהקות - תבנה תרחישים. ואם אתה עדיין מפחד, תזכור את העיקרון של וויקוף: כשההמון עדיין מבולבל - הפיל המקצוען כבר בונה פוזיציה.
יום מבורך
זהר ליבוביץ - 🐘 - או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
לונג 
סקירה יומית 07.05.25החדק היומי - ה🐘וסוף בסקירה יומית
החלטת הריבית
סקירה יומית| 7 מאי 2025
🐘 למי שאין זמן לקרוא
S&P 500 ירד ב-0.8%, הנאסד"ק איבד 0.9%. המכסים של טראמפ מטילים צל כבד על שוק התרופות. פורד ומאטל מפתיעות לטובה. החלטת הריבית של הפד היום בשעה 21:00 תקבע את הטון להמשך. התמקדו בסקטורים דפנסיביים והיו מוכנים לפעולה מהירה אחרי הודעת הפד.
אתמול זה קרה שוב. אותו קול פנימי שמזהיר "הנה זה מתחיל", רק כדי להתעורר למסך אדום של ירידות וסשן נוסף של ניעור אבק מהפוזיציות. אבל לא נשברתי. יש משהו מרגיע בידיעה שהמכה הזו אינה שלי בלבד - כל המדדים המובילים צללו, ושוב התגלתה האמת הישנה: מי שלא מפחד מהצל של עצמו, לא מתרגש מירידה של 0.8% ב-S&P 500. זהו השוק של היום - לא מקום למחפשי ודאות, אלא למי שמוכן לרקוד על גרף מתנדנד, עם תוכנית ברורה מול העיניים.
🐘 מה קרה אתמול?
השוק ספג אתמול מכה שנייה ברציפות, עם דגש כבד על מגה-קאפיות שכבר שכחו איך נראה תיקון אמיתי. ה-S&P 500 ירד ב-0.8%, הנאסד"ק איבד 0.9%, ודאו ג'ונס צנח ב-0.7%.
התחושה הכללית? קונסולידציה שמתחילה להריח כמו חניקה קלה. לא מדובר בדרמה שמבשרת קריסה, אלא בתזכורת חשובה: לא כל ראלי הוא נצחי, ולא כל תיקון הוא סיבה לפאניקה.
בניגוד לתיקון של ינואר 2025, שהיה תגובה חדה לאינפלציה מפתיעה, התיקון הנוכחי מתפתח בהדרגה - כמו צונאמי שמושך את המים לאחור לפני הגל הגדול. השאלה היא לא אם הגל יגיע, אלא מתי והאם תהיו מוכנים לרכוב עליו.
🐘 מאחורי הירידות עמד שילוב של גורמים:
* חששות מחודשים סביב מכסי יבוא שהנשיא טראמפ מקדם
* אזהרות זהירות בדוחות רבעוניים של חברות
* המתח הגובר לקראת החלטת הריבית של הפד שתפורסם היום בשעה 14:00 (שעון ניו-יורק, 21:00 שעון ישראל)
הוסיפו לכך נתון מאקרו מדאיג: גירעון הסחר של ארה"ב זינק במרץ ל-140.5 מיליארד דולר, מונע מיבוא אדיר של תרופות ומוצרי צריכה. כשהמקרו לוחץ כך, אין פלא שוול סטריט מתחילה להזיע.
הקרקס הפוליטי של טראמפ ממשיך לשלוט בכותרות. אתמול הוא הכריז על תוכנית למכסים חדשים, שצפויה להתפרסם תוך שבועיים ותתמקד בחברות תרופות ויבוא מסין. התוצאה? מגזר הבריאות נרשם כאחד החלשים אתמול, עם ירידות של 1.2% בממוצע.
קשה להאשים את השוק בהיסטריה - כשגרעון הסחר מתרחב והמכסים מאיימים, כולם נהיים נזילים, והכסף החכם מתחיל להיערך לתרחישי קיצון.
🐘 מי בכל זאת חייך?
לא הכל היה אדום. פורד ומאטל, כן, יצרנית הרכבים וחברת הצעצועים, הפתיעו עם דוחות חיוביים. פורד זינקה ב-3.1% בנפח מסחר כפול מהממוצע, לאחר שדיווחה על עלייה במכירות רכבים חשמליים.
מאחורי הזינוק של פורד עומדת סיפור מרתק - מהנדס בשם מייקל ליו, שגישתו לעיצוב מנועים חשמליים נדחתה שוב ושוב במשך 5 שנים, עד שלבסוף הוכיח יעילות אנרגטית משופרת ב-16%, בדיוק כשהחברה הייתה על סף משבר. זהו שיעור מאלף - לפעמים הרעיונות הטובים ביותר באים מהשוליים.
מאטל, מצדה, קפצה ב-2.8% הודות לביקוש חזק לבובות ברבי. אבל רגע, אל תתלהבו יותר מדי - שתיהן נמנעו מלספק תחזית שנתית ברורה. פורד הזהירה מפני נזק פוטנציאלי של 1.5 מיליארד דולר מהמכסים החדשים, ומאטל רמזה על העלאות מחירים לצעצועים ב-2025.
זו, חברים, תחילתה של דינמיקה אינפלציונית סמויה ששווה לעקוב אחריה. כשחברות צעצועים מעלות מחירים, זה לא רק עניין של מרווחים - זה מסמן שינוי תפיסתי בשרשרת האספקה הגלובלית. הצרכן האמריקאי, שרגיל לצעצועים במחירי רצפה, עומד בפני מציאות חדשה.
🐘 תנועות בשוק האג"ח
שוק האג"ח הממשלתי סיפק נקודת אור. תשואות האג"ח ירדו מעט, כשהאג"ח לעשר שנים נסגרה על 4.31% והאג"ח לשנתיים על 3.79%. זהו מהלך קלאסי של "ריצה לביטחון" - כששוק המניות מתנדנד, המשקיעים מחפשים מקלט באג"ח.
עם זאת, הרגישות הגבוהה של שוק האג"ח מרמזת על ציפייה להפתעה מהפד. האם הם יאמצו טון ניצי ויאותתו על האטה בהורדות הריבית? או שמא יפתיעו עם גישה יונית שתדליק את השווקים? התשובה תגיע היום.
🐘 מה זה אומר לסוחר?
השוק של אתמול היה תזכורת: סלקטיביות היא שם המשחק. לא כל ירידה היא הזדמנות קנייה, ולא כל עלייה שווה לרדוף אחריה. הסקטורים החזקים אתמול היו יוטיליטיז (+0.4%) ואנרגיה (+0.6%), מה שמצביע על תנועת כסף למקלטים בטוחים. לעומת זאת, טכנולוגיה (-1.3%), נדל"ן (-1.1%), תעשייה (-0.9%) ובריאות (-1.2%) ספגו את המכות הכבדות.
לסוחרים יומיים: כוונו לסווינגים מהירים בסקטורים דפנסיביים כמו יוטיליטיז (למשל, XLU) או אנרגיה (XLE). חפשו נקודות כניסה בתמיכות עם אישור נפח, כמו ברמת 5,150 ב-S&P 500, שבה נרשם אתמול נפח קנייה משמעותי.
דגש שלי: שימו לב לאגרות חוב קצרות-טווח של חברות אנרגיה. במקום לרכוש את המניות, הן מספקות תשואה יציבה וחשיפה לסקטור בפחות סיכון. למשל, אג"ח של ExxonMobil לשנתיים מציעות תשואה של 4.7% - הרבה מעל האג"ח הממשלתי המקביל.
לסוחרים ארוכי טווח: זה הזמן לבחון מגזרים שנפגעו יתר על המידה, כמו טכנולוגיה, ולחפש שמות איכותיים שנשטפו בטעות עם הזרם - חשבו על חברות כמו אפל או מיקרוסופט, שירדו ב-1.5% אתמול ללא סיבה פונדמנטלית ברורה.
🐘 הפד - התמונה המלאה
החלטת הריבית של הפד היום היא המוקד. שלושה תרחישים אפשריים:
* טון ניצי: הפד מאותת על האטה בהורדות הריבית עקב לחצים אינפלציוניים (מכסים, עליית מחירים). תגובה צפויה: ירידות נוספות במניות, עלייה בתשואות האג"ח.
* טון יוני: הפד מרגיע עם רמיזה להמשך הורדות ריבית. תגובה צפויה: זינוק במניות טכנולוגיה וצמיחה, ירידה נוספת בתשואות.
* טון ניטרלי: הפד לא מחדש דבר, והשוק ממשיך להתנדנד. תגובה צפויה: תנועות מתונות, עם דגש על נפחים ברמות מפתח.
מה אם? מה היה קורה אילו טראמפ היה מחליט לדחות את המכסים בשנה? התוצאה הייתה, כנראה, ראלי מהיר בסקטור הבריאות (+5% לפחות). המניות שהיו מזנקות חזק ביותר? פייזר, מרק, ו-Johnson & Johnson - דווקא אלו שנפלו הכי הרבה אתמול. לפעמים, כדאי להפעיל דמיון הפוך ולתכנן מהלכים למקרה שהשוק מגזים בתגובה.
העיניים צריכות להיות על התגובה, לא על ההצהרה. שימו לב לנפחי המסחר בשעה שלאחר ההודעה - הם יגידו לכם לאן הכסף זורם.
🐘 הגישה שלי להיום
אני לא נלחם בשוק - אני קורא אותו. המטרה היא לזהות פערים בין מחיר לערך. אם הפד יפתיע עם טון ניצי, זו תהיה יריית פתיחה לתנועה משמעותית - למטה, עם הזדמנויות קנייה בסקטורים שנפגעו יתר על המידה. אם הטון יהיה יוני, אחפש כניסות מהירות למניות צמיחה.
היום הוא יום של החלטות קטנות עם פוטנציאל גדול. כמו ישיבת דירקטוריון שבה מישהו עלול לזרוק פצצה בסוף. ישיבה על הידיים היא לא אסטרטגיה - זו התחמקות.
הכנתי רשימת מעקב עם מניות כמו NextEra Energy (יוטיליטיז), ExxonMobil (אנרגיה), ואפילו אפל (טכנולוגיה), שמציגות נפחים גבוהים בתמיכות. אני נכנס רק כשאני רואה דם (תמיכה שנשברת עם נפח נמוך) או זהב (פריצה עם נפח גבוה). אין אמצע.
🐘 לסיכום - שלוש נקודות לפעולה
התמקדו בדפנסיביים: סקטורים כמו יוטיליטיז ואנרגיה מושכים כסף בטוח. עקבו אחרי XLU ו-XLE לנקודות כניסה.
עקבו אחרי הפד: התגובה בשעה שלאחר ההחלטה תגלה לאן השוק הולך. חפשו נפחים גבוהים ברמות 5,150 (תמיכה) או 5,300 (התנגדות) ב-S&P 500.
חפשו הזדמנויות בתיקונים: מגזרים כמו טכנולוגיה ובריאות נפגעו אתמול יתר על המידה. בדקו שמות כמו אפל, מיקרוסופט, או Pfizer ברמות תמיכה עם נפח.
אתמול היה יום של סטירה, והיום הוא יום של בדק בית. השאלה היא לא מה אני מקווה שיקרה, אלא מה אני רואה בשוק. אין מקום לרומנטיקה - רק גרפים, נפחים, ורציונל הנובע במאזן בין היצע לביקוש.
🐘 מה לעקוב אחריו היום
האם הפד יצליח לייצב את השוק? האם טראמפ יספק פרטים נוספים על המכסים המתוכננים? וכיצד יגיבו מניות הבריאות לאיום הממשי על שרשרת האספקה שלהן? התשובות היום. בינתיים, היכונו לריקוד על הגרף - כי במציאות של היום, היציבות היא אשליה והגמישות היא המפתח לשרידות.
יום מבורך
זהר ליבוביץ - 🐘 - או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
לונג 
סקירה יומית 6.5.25רצף העליות אתמול נעצר, ברור היה שטכנאים לא יקנו את היום הזה, ברור שסוחרי וויקוף לא יקנו את היום הזה, נותר להתבונן כיצד אנשי הכלכלה ומשקעי הערך יגיבו ליום הזה, ואני חושב שכאן טמון סיפור השוק לעת הזאת.
אסביר לך כיצד אני רואה ומנתח את יום האתמול
המכולת שדרכה הבנתי הכל
אתמול נכנסתי למכולת לקנות חלב. המדף, שתמיד עמוס לעייפה, בהה בי בחזרה - כמעט ריק. שתי קופסאות חלב עמיד 3% עמדו שם, כמו שרידים נטושים של מבצע שהסתיים מוקדם מדי. מישהי לידי מלמלה "נגמר הכל כבר בצהריים" והמשיכה הלאה, כאילו זה שגרה. אבל אני עצרתי. כי מדף ריק הוא לא סתם מחסור. הוא סימן. תמרור אזהרה. משהו השתנה - ולא רק במכולת.
הרגע הזה, מול המדף הדליל הכמעט ריק, הזכיר לי את השוק. כי גם הוא, אתמול, שלח אותו מסר: כשהכל נראה מלא וזורם, דווקא אז כדאי להסתכל פעמיים. השוק לא קורס. הוא חושב. והוא מזמין אותך שתחשוב איתו.
מה קרה אתמול - ומי חסר על המדף?
ה-S&P 500 נרדם אתמול. ירד ב-0.6% וקטע את רצף העליות שלו - תשעה ימים של התלהבות - כמו רץ ששכח לנשום. הנאסד"ק, תמיד הראשון לרוץ והראשון להתעייף, צנח ב-0.74%. הדאו התנדנד קלות, כאילו לא בטוח אם להצטרף למסיבה או להישאר בצד.
זה לא קריסה. זה מימוש. אבל לא סתם מימוש - זה מימוש עם כוונה. תחשוב על זה: נפח המסחר לא זינק לרמות פאניקה, אבל יותר מניות ירדו מאשר עלו, במיוחד בנאסד"ק. הגופים הגדולים - אלה שמריחים את הסנטימנט לפני כולם - התחילו למכור בשקט. הם לא נלחצו. הם תכננו. זה לא סתם מהלך של סוחרים קטנים שמפחדים מהצל של עצמם. זה מהלך של שחקנים שיודעים משהו שאנחנו עדיין מנסים לפענח.
מי הוביל את הירידות? הענקיות. טכנולוגיה, צריכה פרטית - אמזון, טסלה, אנבידיה - כולן לקחו צעד אחורה. הסקטור של האנרגיה התרסק ב-2% אחרי הודעת OPEC+ על העלאת תפוקה, עם מחיר הנפט שצנח ל-57 דולר לחבית. זה לא סתם ירידה. זו סטירה לתחזיות האופטימיות מדי שדיברו על נפט ב-70 דולר עד סוף השנה.
אבל יש עוד משהו מתחת לפני השטח. מדד ISM לשירותים הפתיע עם 51.6 - סימן לצמיחה יציבה במגזר השירותים. נהדר, לא? לא בדיוק. מדד המחירים בתוך הדוח שלח איתות אינפלציוני, כמו שלט ניאון מהבהב: "הפד לא הולך לשום מקום." השוק שמע "אין מיתון", אבל גם "הריבית עדיין כאן, והיא לא מתכוונת להרפות."
אז מה זה בעצם אומר? השוק לא נרדם כי הוא עייף. הוא נרדם כי הוא חושב. הוא שוקל את הצעד הבא. והשאלה היא - על מה הוא חושב? האם זה רק תיקון טכני, או שיש כאן רמז למשהו גדול יותר שמתפתח?
מה זה אומר לך - ואיך לקרוא את המדפים הריקים
דמיין את עצמך עומד מול המדף הריק הזה. הכל נחטף. מה אתה עושה? קופץ לקנות את החלב העמיד היקר, או מחכה שהמשלוח הבא יגיע עם מה שאתה באמת רוצה? השוק כרגע הוא בדיוק כזה. הירידות של אתמול - במיוחד בענקיות הטכנולוגיה - הן לא סוף הסיפור. הן מפה.
מי שמכיר את שפת השוק, כמו ששיטת וויקוף שאני מלמד, יודע שמימוש כזה הוא לא משבר. הוא הזדמנות להתארגן מחדש. הסימנים ברורים: סטייה שלילית במומנטום. מחירים עולים, אבל כמות המשתתפים - הקונים שדוחפים את המהלך - לא עולה בהתאם. זה כמו קונה שמגיע למכולת אחרי שכולם כבר לקחו את הסחורה. יש פחות אפשרויות, יותר סיכון יותר מקום לטעויות.
אבל יש כאן גם רמז. הירידות לא היו אחידות. סקטורים כמו healthcare ופיננסים (לא בנקאיים) החזיקו מעמד, כמו חיילים שמסרבים לעזוב את העמדה. נדל"ן מסחרי התחיל לקרוץ, כאילו אומר: "תסתכלו עליי, אני כאן." זה לא מקרי. השוק תמיד משאיר רמזים למי שיודע לחפש.
וזה בדיוק מה שמפריד בין מי שרק מגיב לשוק לבין מי שמוביל אותו. אתה לא צריך לנחש מה יקרה מחר. אתה צריך לדעת איך לקרוא את מה שקורה היום. כי כשהמדף ריק, זה לא סימן למחסור. זה סימן שהמשחק משתנה.
מה לעשות - כדי שלא תתקע עם החלב הלא נכון
אל תרוץ למכור הכל. זה לא הזמן לפאניקה. אבל זה כן הזמן לבדוק את הגלגלי של התיק ההשקעות שלך. השוק לוחש: "תיזהר, תתכונן." הנה מה שהייתי עושה:
1. נעל רווחים בחוכמה: אם אתה מחזיק מניות כמו אנבידיה, אמזון או טסלה, שרצו רחוק מדי מהר, שקול למכור 20-30% מהפוזיציה. חכה לתיקון של 5-7% לפני שתחזור. זה לא פחד - זו משמעת. תחשוב על זה כמו לקחת את השמנת מהחלב.
2. חפש הזדמנויות בשקט: תשכח לרגע מה-ETF כמו MGK שרץ על סיפורי טכנולוגיה. תסתכל על RSP, שמייצג את השוק הרחב. תבדוק סקטורים שהשוק התעלם מהם - healthcare, פיננסים לא בנקאיים, אפילו נדל"ן מסחרי שמתחיל להראות סימני חיים. תחפש מניות עם בסיס מחיר הגיוני, לא כאלה שמונעות מסיפורי אגדות.
3. גדר, אבל בעדינות: שקול גידור קל - אולי אופציות פוט על מדדים כמו S&P 500 או ETF כמו QQQ. לא כי אתה מפחד, אלא כי אתה חכם. זה כמו לקנות שיבולת שועל כשנגמר החלב - שיהיה במה להתגמש.
4. תצפית היא המפתח: שים לב למי שורד את המימוש. מניות שמחזיקות מעמד כשהמובילים נופלים? הן אלה שיובילו את המהלך הבא. תבדוק את היחס בין מניות עולות לנופלות, תסתכל על נפחי המסחר. השוק תמיד נותן רמזים - תהיה זה שמפענח אותם.
5. וזה הרגע לזכור: לפעמים, המפתח הוא לא למצוא את המכה הבאה. המפתח הוא לדעת מתי לעצור, להתבונן, ולשמור תחמושת ליום שאחרי. כי השוק, כמו המכולת, תמיד מתמלא מחדש. השאלה היא אם תהיה מוכן כשזה יקרה.
המדף יתמלא מחדש. תהיה שם כשזה יקרה
השוק תמיד מספר סיפור. והיום? הוא לוחש: "תיזהר, תתכונן." המדף הריק הוא לא סוף - הוא התחלה של ההזדמנות הבאה. מי שיודע לקרוא את הסימנים, כמו ששיטת וויקוף מלמדת, לא נתקע עם החלב הלא נכון. הוא מוצא את מה שכולם פספסו.
אתה לא צריך לרוץ אחרי השוק. אתה צריך להבין אותו. להקשיב לו. לראות את הרמזים שהוא משאיר מאחור. מחר המדפים יתמלאו מחדש - עם הזדמנויות חדשות, עם סיפורים חדשים.
השאלה היא אם שמרת על מזומנים - כשזה יקרה?
יום מבורך
זהר ליבוביץ - 🐘 - או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
סקירה שבועית 5.5.25החדק השבועי- ה🐘וסוף בסקירה
ההבדל בין תפוח ירוק לאדום
סקירה שבועית | 5 מאי 2025
זהר ליבוביץ - פילוסוף המסחר שלך 🐘
מבחינה טכנית, המגמה העולה ורצף הימים העולה ברור וניכר לכל אחד, דווקא בשל השוריות והקניות השוק הרוחביות בחרתי לנתח את השוק בתחילת השבוע מזווית אחרת.
כאשר מה שמנחה אותי הוא השאלה "מה אני לא רואה?" או "מה אני מפספס?" אל מול התמונה הכוללת, אולי שם הזדמנות או מניעת הניעור הבא שלי.
ובחרתי לעשות זאת דרך התבוננות על שוק דרך מניית אפל, גם בשל גודלה בתוך המדדים וגם בשל חשיבותה כמשקפת אולי את המצב האמיתי מתחת לפני הקרקע.
🐘 כולם חוגגים, אבל מי שומע את הנפילה של אפל?
תחילת שבוע ואני מתחיל עם תחושת דז'ה וו. השוק שוב פורח כמו שדה אביב באמצע הקיץ, והמשקיעים נדחפים פנימה כאילו יש חלון זמן שנייה לפני שהוא נסגר. אבל בתוך כל החגיגה הזו, יש משהו צורם. משהו שאני לא יכול להתעלם ממנו, גם אם כולם עושים את עצמם כאילו לא שמעו.
ביום שישי האחרון, המדדים המרכזיים - דאו ג'ונס, נאסד"ק ו-S\&P 500 - סגרו בעליות מרשימות של כ-1.4% עד 1.5%, כשה-S\&P 500 רושם את היום התשיעי ברציפות של עליות. זהו רצף העליות הארוך ביותר מאז 2004 - וזה כבר אומר משהו. כי רצף כזה לא קורה בגלל מקריות. הוא קורה כששוק שלם מחליט להאמין.
🐘 מאחורי המסכה - אפל חוטפת סטירה
אבל בזמן שכולם מריעים, יש מי שנופלים בשקט. אפל (AAPL), אחת מהמניות שהחזיקו את השוק הזה על כתפיה כמו אטלס מודרני, ירדה ב-3.7% ביום שישי - ביום ירוק לכל הסקטורים. לא ירידה טכנית, לא תנודה חולפת - אלא חור רציני באמצע החגיגה.
הדוחות שפרסמה הצביעו על ירידה בהכנסות ממכירות בסין, תחרות הולכת וגדלה מצד שיאומי ו-Huawei, ותחזית חלשה לרבעון הבא. ואם חשבתם שאייפד או מק יחזיקו את מכלול התוצא - גם שם יש דעיכה. זה כבר לא רק עניין של מספרים - זו שאלה של סיפור. והמשקיעים מרגישים שהסיפור של אפל מאבד כוח משיכה.
כמו ילד בכיתה שמתנהג אחרת ביום שמח במיוחד – לפעמים דווקא ההתנהגות החריגה מספרת את הסיפור האמיתי. ואפל התנהגה אתמול אחרת לגמרי.
אני מבין את זה - אנחנו בעידן שבו שוק ההון מגיב יותר לרגש מאשר למספרים. אבל כשרגשות מדחיקים עובדות, מי שנשאר עם העיניים פתוחות לנתונים - מנצח.
🐘 אז מה זה אומר לי?
הירידה של אפל היא לא מקרית, והיא לא סיפור בודד. היא סימפטום. סימפטום לשוק שנמצא על התפר בין המשך ראלי לבין עיוורון. הרי אם מניה כמו אפל, עם קהל נאמן, תזרים יציב ומותג עולמי (מה שנקרא חפיר עמוק), לא מצליחה להחזיק מעמד - מה זה אומר על שאר השוק?
ובאותה נשימה - ראינו גם את אמזון מפרסמת דוחות טובים, ובכל זאת סוגרת בירידה קלה. זה סימן נוסף שייתכן והטכני חזק מהפנדמנטלי במובן הרגשי כרגע. מניות זזות לפי תנועה, לא לפי מה שבאמת קורה בתוכן. זה משחק של תנופה, לא של ערך.
אם נראה נתוני ISM חלשים השבוע – ייתכן מאוד שנראה תיקון מהיר. השוק עייף, וגם ההתעלמות שלו מהכאב – זמנית.
השוק כולו כרגע מונע מאופטימיות סביב אפשרות לשיחות עם סין, ושוק עבודה שממשיך להראות כוח. 177 אלף משרות חדשות באפריל, אבטלה יציבה של 4.2% - נתונים שגורמים למשקיעים להרגיש בטוחים. אבל אם אתה באמת רוצה להבין איפה אתה נמצא - תבדוק מה קורה כשמישהו נופל, לא כשכולם רצים.
🐘 מה אני עושה עם זה?
הדבר הראשון שאני עושה בתחילת השבוע הוא ניתוח טכני ופונדמנטלי מחודש של אפל. לא כי אני רוצה להיכנס עכשיו, אלא כי אפל היא מראה. אם המניה הזו תמשיך להיחלש, גם כששאר השוק יתחזק - זה סימן לא להאמין לעליות. זו לא פרנויה, זו זהירות.
הדבר השני הוא סריקה של מניות שזינקו יתר על המידה בשבוע האחרון - במיוחד בסקטורים כמו פיננסים ותקשורת. אם התנועה הייתה מהירה מדי, בלי גיבוי בנפח ובנתונים - אני בודק שורט. לפעמים, דווקא בעלייה הכי חדה, מתחבאת ההזדמנות לשורט מושכל.
ובמקביל – אני בודק גם את חוזק התגובה לתרחיש שלילי. אם השוק לא מצליח לבלוע אפילו אכזבה אחת קטנה – זה הזמן לשים אצבע על הדק.
ואולי הכי חשוב - אני נשאר קרוב למאקרו. השבוע יפורסם מדד ISM לשירותים, ואם נראה שם נתונים חלשים, זה יכול לערער את הביטחון של השוק ולהחזיר פחד למרכז. המגמה שברירית והרגש מתעתע. אני לא רץ קדימה, אני שומר כוח - גם נפשי, גם פיננסי.
🐘 ללמוד לדבר עם המציאות
בשוק של היום, היכולת לשחות נגד הזרם (בעיקר במחשבה) היא מטבע יקר. לא במובן הרומנטי - אלא כאסטרטגיה של הישרדות. כולם רוצים להיות בתוך הראלי. אף אחד לא רוצה להיות זה שאומר "רגע, אולי משהו פה מסריח". אבל האמת היא - שכל פעם שמישהו היה מוכן לעצור כשהשוק רץ, הוא ניצל מנפילה.
אז אני בוחר לא להיסחף. אני בוחר להקשיב לקולות החרישיים - לא למקהלה. ואפל צעקה בשקט.
תלמד לשמוע את מי שלא מדבר, תדע מתי להיזהר - ומתי לפעול.
שבוע טוב ומבורך לך
זהר ליבוביץ - 🐘 - או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ִמֶרַגֶל המַסְחַר
סקירה יומית 2.5.25
חודש חדש, יום העצמאות מנעו ממני את הסיכום החודשי, נתמקד ביום הנוכחי שהוא מבטא במידה רבה את ההתחבטות של כולם גם לגבי מה שהיה וגם לגבי מה שיהיה.
תזכרו בשוק ההון הסוס שסוחב את העגלה קדימה הוא אף לא סוס ההגיון, אלה לידר אחד או יותר, אחד מסודות המסחר הוא תמיד לזהות את הליידרים, במקרה שלנו הרגישות של השוק לנושאי ה-AI וההשפעות האפשריות שלו לגבי העתיד הצרכני והכלכלי.
אני עולה לעמדת המסחר עם התחושה הזאת - מוכרת, ממזרית, קצת מסוכנת - כאילו מישהו שפך סירופ מייפל על הלוח הפעילות של הבורסה. כל המסכים ירוקים, כל המומחים מהנהנים כאילו הם תמיד ידעו שמטה תתפוצץ ב-4%, שמיקרוסופט תעיף אותנו בעוד 7.6%, ושבעצם הכול סבבה. כאילו לא לפני שבועיים כולם בכו שהריבית לא יורדת, שהפד לוחץ, שהמפולת מעבר לפינה.
אבל אני כבר לא קונה את זה ישר. למדתי. ראיתי יותר מדי דברים יפים שנגמרים עם כאפה. אז כשאני פותח את היום ואני רואה את נאסד"ק טס, את ה-S&P חוצה ממוצע 50 יום כאילו זה רמזור מהבהב, אני עוצר. שואל: מה לא מספרים לי? מה קורה מתחת לגלימה של האופטימיות?
🐘 מה באמת קרה אתמול?
השווקים עלו - זה נכון. אבל הם לא עלו מתוך כוח עצמי, אלא מתוך השתקפות של כמה כוכבים מנצנצים. מיקרוסופט שיחקה אותה, מטה נתנה עבודה, והמשקיעים חוגגים כאילו זה הרווח שלהם. זה לא. זה רק הדלק שמריץ את התיק של מי שהיה בפנים בזמן הנכון.
בשוק הרחב - לא כל כך מבריק. תחום הבריאות קרס ב-2.8% בגלל הנפילה של אלי לילי. חומרי גלם מתדרדרים. צריכה בסיסית נחלשת. קוואלקום התפרקה 9%, מקדונלד'ס פיספסה בענק. ומעל כל זה - נתוני המאקרו: תביעות אבטלה קופצות, ה-ISM במגמת כיווץ חודש שני ברציפות, הוצאות הבנייה ירדו.
הסיפור האמיתי הוא שוק שמחפש סיבה להאמין - ומה יותר טוב מאשליה של ריבית יורדת? כשהנתונים נחלשים, מתחילים לרוץ דיבורים: "אולי הפד יבהל מהאבטלה", "אולי הם יקצצו ביולי", "אולי..." - המילה האהובה ביותר על שווקים שמזיעים.
🐘 מה זה אומר לי - ולאן הולכים היום?
המהלך של אתמול הוא לא עוד יום רגיל. מדובר ביום שמתחיל לשבור דפוס - ה-S&P לא רק חוצה את ממוצע 50, אלא עושה את זה אחרי 8 ימי עליות רצופים. זה טכני, כן. זה רגיש, כן (שימו לב למימושים תוך כדי יום). וזה מריח כמו התחלה של מהלך יותר גדול - או מלכודת דובים עם קצפת.
אני לא מתווכח עם המומנטום, אבל אני גם לא עיוור לסטייה: מדדי תנודתיות מתרסקים בזמן שהתשואות באג"ח דווקא עולות. הסקטורים המובילים הם שוב אותם טכנולוגיה ותקשורת - כלומר לא הכלכלה הריאלית, אלא החלום על העתיד. כשכל מה שמחזיק את השוק זה פנטזיה שהפד יבהל - אתה מבין כמה השוק רגיש.
והיום? היום זה יום מבחן. ב-8:30 (שעון ניו יורק) יתפרסמו הנתונים הכי חשובים של החודש - שכר, אבטלה, משרות חדשות, שעות עבודה. כל ספרה שם יכולה להפוך את התזה. אם יתברר שהאבטלה קופצת - הפנטזיה על הורדת ריבית תתעצם. אם דווקא יש שיפור? השוק יחטוף עצבים על זה שהפד "ישב לנו על הצוואר עוד חודשיים".
זוהי סיטואציה קלאסית של שוק שכולו פוזיציה. זה לא עניין של כלכלה - זה עניין של ציפיות. והציפיות כרגע בנויות על אדמה רכה מאוד.
אז מה עושים עם זה?
טכנית - ממשיכים לעקוב האם ה-S&P ומחפשים תיקון לפחות כלשהו שיאפשר לנו נקודת אחיזה, מי שמבין ממשיך למקסם.
🐘 סקטוריאלית - טכנולוגיה היא המלכה, אבל תיזהר מלעוף על כל שם עם הייפ. תחפש כאלה עם פריצה + נפח + תמחור עדיין שפוי. תתעניין במניות שידעו לשרוד גם כשהריבית לא יורדת - כי אולי הפד יחליט לחכות.
🐘 מאקרו - היום זה יום קריטי. אני לא מהמר לפני הנתון. אם אתה כן - תדע שאתה לא סוחר נתונים, אלא רולטה. אם אתה לא - תן לשוק לנשום, ותראה אם תנועת הפתיחה מאשרת את הסיפור או שוברת אותו.
🐘 אסטרטגית - זמן טוב לסורק. לזהות מניות עם חוזק יחסי שנפרצו החוצה בימים האחרונים - במיוחד כאלה שלא קשורות ישירות ל-MAGA (Meta, Apple, Google, Amazon). מי שפורץ בלי שוק - שווה תשומת לב.
🐘 נפשית - תשמור על קור רוח. זה לא שוק של וודאות, זה שוק של פוזיציה. תשאל את עצמך לא מה יקרה - אלא איפה הפוזיציה הכי שגויה כרגע, ומה קורה אם היא מתהפכת.
הסוחר הרציני לא שואל אם השוק עלה או ירד - הוא שואל למה ואיך זה מתיישב עם התוכנית שלו. כל השאר, כמו שוויקוף רמז פעם ולא באמת אמר - זה רעש בשפת סימנים של עיוורים.
יאללה, תחזיק חזק, תפקח עין, ותזכור: גם כשהשוק מביא 7.6% על מייקרוסופט - זה לא שלך עד שאתה אוחז בזה.
שבת שלום
זהר ליבוביץ - 🐘 - או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
סקירה יומית 29.4.25החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית
בין דממה כואבת לתנודה
סקירה יומית| 29 באפריל 2025
בערב יום הזיכרון, כשהצפירה מהדהדת ברחובות, המסחר והגרפים נעצרים לרגע. בשעה זו, אני מניח את העיסוק בשוק ההון ומפנה את המחשבות שלי לדבר אחד בלבד - הערכים שהנחילו לנו אלה שכבר אינם. אומץ, נחישות, אמונה בדרך - אלה אינם רק סיסמאות ריקות אלא מהות החיים שהם חיו והותירו לנו כמורשת.
דקת הדומייה הזו מזכירה לי שיש דברים שערכם לא נמדד בכסף או בתשואה. בעולם שבו הכל מתומחר ונמדד, יש רגעים שבהם אנחנו פשוט עוצרים ומכבדים את מה שמעבר לחומר. אין זה משנה כמה עלה או ירד המדד היום, כאשר הצפירה נשמעת, כולנו שווים בדממה והכאב.
עד הערב והתחלת הטקסים, נחזור לעולם המספרים והגרפים. לפעמים אני מסתכל על השוק ורואה מנגנון מורכב שמזכיר לי את החתול של שרדינגר – חי ומת בו-זמנית. אתמול היה יום כזה. המסחר התנהל כמו משחק של ילדים שלא יכולים להחליט אם הם רוצים לשחק בחוץ או בפנים. הדאו ג'ונס סיים עם עלייה של 114 נקודות, ה-S&P 500 עלה בשבריר אחוז, והנאסד"ק החליט שהוא בכלל לא מתחבר לחגיגה וירד ב-0.1%. כמו חבורת נערים בפאב שחלקם שותים וחלקם מעדיפים לנהוג הביתה.
## ריקוד הציפיות
תחשבו על זה כמו על מסיבת שכולם מגיעים אליה עם רמת התלהבות שונה. ויש מה להתרגש ממנו השבוע – יותר מ-160 חברות מה-S&P 500 מפרסמות דוחות, ביניהן הענקיות מיקרוסופט, מטא, אפל ואמזון. זה כמו להגיע למסעדת שף ולדעת שמגיע תפריט טעימות ענק, אבל אתה לא בטוח אם הקיבה שלך תחזיק מעמד.
לצד זה, השבוע עמוס בנתונים כלכליים – הערכת התמ"ג לרבעון הראשון, דוח הכנסות והוצאות אישיות למרץ, מדד הייצור של ISM לאפריל ודוח התעסוקה לאפריל. מישהו הזמין מנה עיקרית אחרי תפריט הטעימות?
שושבינים בחופה של הנתונים
אם הייתי במסיבה, הייתי יכול לזהות את הטיפוסים השונים לפי התגובות שלהם. הסקטורים של שירותים ונדל"ן התנהגו כמו האופטימיסטים שחיפשו את החצי המלא של הכוס עם עלייה של 0.7%. בצד השני, הטכנולוגיה הייתה כמו אותו חבר עם פרצוף חמוץ שתמיד מוצא סיבה להתלונן, עם ירידה של 0.3%.
זה מזכיר לי את המרוץ למציאת החנייה הטובה ביותר בקניון בערב חג, אם בכלל תמצא. כולם נוסעים לאט, מחפשים את המקום המושלם, אבל בסוף רובם פשוט מסתובבים במעגלים. כך גם השוק אתמול – הרבה תנועה, מעט התקדמות, השוק לא מצא חנייה.
רעש של ביטחון בים של ספק
כשתשואת האג"ח ל-10 שנים יורדת ב-5 נקודות בסיס ל-4.22%, ותשואת האג"ח לשנתיים יורדת ב-8 נקודות בסיס ל-3.68%, זה כמו לראות מישהו שהולך אחורה בתור לקופה. כאילו המשקיעים אומרים: "יודעים מה? הסיכון בחוץ כבר לא נראה כל כך מפתה, בואו נחזור לאזור הנוחות של האג"ח".
כשגדלתי, סבתא שלי תמיד אמרה לי: "אל חפש את הבננה הכי בשלה בערימה, כשאתה בוחר את האשכול". לקח לי שנים להבין שהיא בעצם לימדה אותי שיעור על סבלנות בשוק ההון – לפעמים עדיף לחכות שהבננה תבשיל מאשר לקטוף אותה מוקדם מדי. כנראה שהרבה סוחרים גדלו עם סבתא דומה, כי המסחר אתמול היה תרגיל בסבלנות.
זכרונות מינואר, תהיות לאפריל
אם תתבוננו על הגרף השנתי, זה מצחיק כמו להסתכל על תמונות "לפני ואחרי" בפרסומת לדיאטה, רק שבמקרה הזה התמונה הטובה יותר היא ה"לפני". הדאו ג'ונס ירד 5.5% מתחילת השנה, ה-S&P 500 איבד 6%, מדד ה-S&P Midcap 400 ירד ב-8.9%, הנאסד"ק צנח ב-10.1%, והראסל 2000 מוביל את המרוץ לתחתית עם ירידה של 11.9%.
לתזמן את השוק זה כמו לנסות להכין סופלה מושלם – אתה מקפיד על כל הפרטים, מודד בדיוק את המרכיבים, אבל בסוף אתה תלוי בגחמות של הטמפרטורה והזמן. פתח את התנור רגע אחד מוקדם מדי – והכל קורס. כמו שג'סי ליברמור פעם אמר: "התזמון הוא הכל", אבל הוא שכח להוסיף שלפעמים התזמון הטוב ביותר הוא פשוט להיות סבלני.
מבט מעבר לאופק הנתונים
צפויים לנו נתונים על הסחר הבינלאומי, מלאי הקמעונאות, מלאי הסיטונאות, מדד מחירי הדיור של FHFA ו-S&P Case Shiller, אמון הצרכנים, ומספר המשרות הפתוחות. זה כמו לקבל את תפריט הקינוחים אחרי שאתה כבר מרגיש מפוצץ מהמנה העיקרית.
אני נזכר בפעם שניסיתי לאכול את "אתגר הסטייק" במסעדה מקומית – קילו וחצי של בשר שצריך לגמור תוך שעה. באמצע האתגר הבנתי שהבעיה האמיתית היא לא הכמות אלא הקצב. כך גם בשוק – לא כמות הנתונים היא האתגר, אלא היכולת לעכל אותם ולקבל החלטות נבונות.
בעולם של ריבוי מידע ונתונים, לפעמים הדבר החכם ביותר הוא פשוט לעצור, לנשום עמוק, ולזכור שהמסחר הוא מרתון ולא ספרינט. כפי שפיטר לינץ' אמר פעם: "אף אחד לא יכול לנבא ריבית, שוק מניות או מצב כלכלי. יש יותר מדי משתנים".
בסופו של יום, השוק אתמול התנהג כמו להקת ג'אז חובבנית – לפעמים בקצב, לפעמים מחוץ לקצב, אבל תמיד מעניין לצפות. ואת זה אני אומר לכם מניסיון של שלושה עשורים של צפייה בלהקה הזאת.
עת לתת לשוק לערום את הנתונים על המאוזנים ולקבל החלטה, תוך כדי הצטברות הנתונים, על מנת לראות כיצד הכסף מעבד את התוצאות ואת הצפי לעתיד לבוא.
יום טוב ומבורך לך
זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳ לונג 
סקירה יומית 25.4.25
מספר אירועים טכניים חשובים עולים בעקבות יום האתמול: ראשית חוסר המשכיות, שער פתיחה ונוכחות במשך כל היום מעל שער הסגירה הקודם מחזיר את דומיננטיות השוורים לשוק.
אך לא רק, תוכל לדמיין קו מגמה יורד בין השיאים של הגרף - קו נשבר המעיד בהגדרה כי שברנו את המגמה היורדת, תוכל כבונוס להוסיף את חציית הממוצע ema 34 שאני נהוג להשתמש בו.
והנה חזרנו לפתחו של הגאפ (הפער) שנותר עם תחילת חודש אפריל עם התחיל טרמפ את הכרזות המכסים שלו.
המשך של שקט בזירה הפוליטית וכנראה נראה אותו נסגר, כל זה בצד הטכני אבל אחלוק עמך מספר מחשבו מעבר לגרף ולסיפור הטכני.
הרהורים בוקר על מחול
בבוקר, כשמחט השעון הגרמין שלי מתקדמת בעצלתיים והשמש עולה לה מעבר לקו האופק המזרחי של ביתי, אני יושב מול שולחן העבודה שלי ומביט בצג המחשב המהבהב. מספרים ירוקים ואדומים, כמו פרחי אביב והריח ההדרים שמתחיל להגיע אלי על כל משב רוח, מתחלפים לנגד עיני בריקוד בלתי פוסק. חולפת בי המחשבה כי השוק דומה לחתונה יהודית בעיירה קטנה. בתחילת הערב הכל מסודר ומרוסן, אך עם התקדמות השעות וזרימת האלכוהול, הריקודים הופכים פרועים יותר, והמעגל מתרחב.
השבוע, נראה לי, הגענו לשלב שבו המוזיקה מתגברת והריקוד מתעצם.
שעת הפעימה: על התנועה המסתורית של הלב
שלושה ימי מסחר רצופים של עליות שערים, והנה מדד הדאו ג'ונס עלה ב-486 נקודות, כמו ציפור דרור המנתקת עצמה מכבלי הכובד. מדד ה-S&P 500 התרומם ב-2%, כמו עלה המתנער מן הטל בשעות הבוקר המוקדמות. הנאסד"ק, כדרכו, הפליא לעשות עוד יותר עם זינוק של 2.7%, משל היה נער מתבגר המבקש להרשים את סביבתו בקפיצות נועזות. ה-S&P 500 נמצא כעת 10.1% מעל נקודת השפל שלו מה-8 באפריל, כאילו היו אותם ימים של פסימיות רק חלום רחוק באופק הזיכרון.
משקיעים שהימרו על ירידות נחפזו לכסות את פוזיציות השורט שלהם, בדומה לאותו אדם שהחנה את רכבו במקום אסור וממהר להעבירו כשהוא מבחין בפקח מתקרב. בן רגע נשכחו כל התחזיות הקודרות, וכולם מבקשים למצוא מחסה בטוח בצד הנכון של המשוואה הכלכלית. פוזיציות השורט נסגרות בזו אחר זו, יוצרות לחץ רכישה המדרבן את העליות, וכך מתפתח מעגל קסמים שמזין את עצמו, כגלגל ענק המסתובב באיטיות מדודה.
הפחד מלהחמיץ את ההזדמנות, אותו FOMO עתיק יומין המלווה את האדם מאז ומתמיד, הוא כוח מניע רב עוצמה בשווקים. איש אינו רוצה להיות זה שנשאר מאחור כשהרכבת יוצאת מן התחנה, האחרון שעדיין מביט בספקנות שכולם סביבו כבר נהנים מפירות ההצלחה. בעולם רווי בסיפורים על אנשים שמכרו יום לפני העלייה הגדולה, הפחד הזה מניע רבים לרכוש במחירים שאך לפני שבועות ספורים היו נראים מופרכים.
תשואות האג"ח לעשר שנים ירדו ב-8 נקודות בסיס ל-4.31%. האג"ח לשנתיים הצטרף למגמה עם ירידה של 7 נקודות בסיס ל-3.79%, וכך נוצרת תחושה כי שערי הריבית ייפתחו בקרוב, כאותו שער עתיק שהיה נעול זמן רב והנה הוא נפתח לאטו. המשמעות היא שהכסף הזול עשוי לשוב אל המחוזות הכלכליים, מפתה את המשקיעים כבאר מים חיים במדבר צחיח.
התבוננות בסימנים: מפת ניווט בסבך המספרים
מדד השבבים (SOX) זינק ב-5.6%, כצמח מדברי הפורח במלוא הדרו לאחר גשם ראשון. התופעה הזו אינה רק עניין של מספרים; היא מספרת סיפור עמוק יותר על אמונה מחודשת בעתיד הטכנולוגי, על ביטחון ביכולתן של החברות לשרוד את המחסור בשבבים, על הנכונות המתחדשת ליטול סיכונים. מדד הוונגארד מגה קאפ גרואת' (MGK) עלה ב-3.1%, ובכך הבהיר כי לא רק חברות השבבים משגשגות, אלא המגזר הטכנולוגי בכללותו פועם כיחידה אחת, כלב בריא הפועם בקצב אחיד ושלם.
הדוחות הכספיים מציירים תמונה מגוונת, כפסיפס עשיר שחלק מאבניו בהירות וחלקן כהות. מצד אחד, Texas Instruments עלתה ב-6.6%, ServiceNow הפתיעה עם זינוק של 15.5%, כאילו היו שייכות לעולם אחר, מציאות נפרדת. מצד שני, IBM ירדה ב-6.6%, מזכירה לנו כי הגאות אינה מרימה את כל הסירות יחד, וכי חוקי הטבע הכלכליים עדיין בתוקף. השוק, ברוב חוכמתו או אולי טיפשותו, בוחר להתמקד בסימנים החיוביים.
הזמנות מוצרים ברי-קיימא הפתיעו עם עלייה של 9.2% בחודש מרץ, הרבה מעבר לתחזיות הצנועות של 1.5%, כילד שנתבקש להביא כוס מים והביא במקום זאת קנקן מלא. נתון זה, בכל תמימותו המספרית, מספר סיפור של עסקים המשקיעים בעתידם, של צרכנים המוכנים להוציא כספים על מוצרים יקרים, של כלכלה שאולי אינה חסונה כבעבר, אך בוודאי אינה על סף קריסה כפי שניבאו חלק מן הפרשנים הקודרים.
תביעות האבטלה הראשוניות עומדות על 222 אלף, מספר נמוך המעיד על שוק עבודה יציב. למרות כל הדיבורים על פיטורים במגזר הטכנולוגי, על האטה בצמיחה, על משבר כלכלי מתקרב, האמריקאים ממשיכים לעבוד, להרוויח, ולהוציא את כספם. המספרים היבשים הללו מספרים סיפור ברור יותר מכל התיאוריות הכלכליות המורכבות.
על היחסים העדינים בין תקווה לחשש
השוק פועל כמחזה תיאטרון מתוחכם שבו כל השחקנים ממלאים את תפקידם בקפידה. יש את המשקיעים המוסדיים הגדולים, ניצבים בפינת הבמה, מודדים כל צעד. יש את הסוחרים הקטנים יותר, מתרוצצים בין הקלעים, מחפשים הזדמנויות. יש את המנהיגים הכלכליים, נואמים במרכז הבמה, מנסים להכווין את התזמורת המורכבת הזו לכדי הרמוניה.
ברגע זה, נראה כי כולנו בשלב של ציפייה דרוכה, כקהל הממתין לרגע השיא במחזה. האם התמונה האופטימית שמצטיירת עכשיו תימשך, או שמא תתברר כאשליה חולפת? זוהי השאלה שכל משקיע צריך לשאול את עצמו בימים אלה, כאשר הבורסה משנה את פניה מרגע לרגע, כפרפר המחליף צבעים תחת אור השמש המשתנה.
המגזרים הטכנולוגיים, התקשורת, האנרגיה, החומרים והתעשייה מציגים עוצמה יוצאת דופן. לעומתם, מוצרי הצריכה הבסיסיים חלשים באופן יחסי, כגור חתולים המתקשה לעמוד על רגליו. ההבדלים הללו אינם אקראיים; הם מספרים סיפור על שוק המוכן לקחת סיכונים, המאמין בצמיחה עתידית, שאינו מחפש מקלט בנכסים הבטוחים והיציבים.
על פי שיטת וויקוף, הותיקה ורבת השנים, אנו נמצאים כעת בשלב של מבחן אספקה. השוק בוחן בזהירות האם יש די רוכשים בכל רמת מחיר, כחקלאי הבודק בעדינות אם התפוח בשל להקטף. הוא מעלה את המחיר במעט, בוחן את התגובה, מעלה שוב, וחוזר חלילה. בימים האחרונים, דומה כי התשובה חיובית - יש קונים רבים, הצמאים להזדמנויות השקעה ומוכנים לשלם מחירים גבוהים יותר.
דברים שלמדתי בדרך
בימים כאלה, אני מעדיף להתבונן, לנתח, להמתין בסבלנות - כצייד ותיק היושב דומם ליד גדת הנחל, ממתין שהדגים יתקרבו אליו. לא משנה כמה שנים עברו, כמה מחזורי שוק חוויתי, תמיד יש דבר חדש ללמוד, תמיד יש תבנית חדשה לזהות, תמיד יש הזדמנות חדשה המסתתרת בין השורות של הדוחות הפיננסיים. הסבלנות היא מעלה נדירה בעולם המסחר המודרני, אך ערכה רב.
לפני שנים רבות, מורי הנערץ ג'סי ליברמור אמר משפט שנחרט בתודעתי: "השוק תמיד צודק, אך לא תמיד הגיוני." (כמו שאתה רואה אני חוזר עליו כל יום כדי להזכיר לי ולך). אכן, ייתכן שהמחירים כיום גבוהים מכפי שהיגיון היה מכתיב, ייתכן שיש כאן התלהבות יתר הנעדרת בסיס ממש מוצק. אך מי אנחנו שנתווכח עם המספרים המופעים לנו על המסך? מי אנחנו שנטיל ספק במחיר שקונה מרצון מוכן לשלם למוכר מרצון?
צריך להישמר מלהתאהב יתר על המידה בדעתנו, שכן היא רק פרשנות אחת מני רבות, לא אמת מוחלטת. להיות צודק עשוי להיות מענג לאגו, אך להרוויח כסף מענג הרבה יותר את חשבון הבנק. הכרתי סוחרים רבים מדי שהעדיפו להפסיד כסף ובלבד שיוכלו לומר "צדקתי בהערכה". האגו הוא האויב הגדול ביותר של המשקיע, גדול יותר מכל תנודת שוק.
שים לב לתנועות ההון המשמעותיות, לזרמי הכסף החכמים באמת. איני מתכוון לאותם "מומחים" ברשתות החברתיות המוכרים קורסים יקרים ומבטיחים עושר מהיר. אני מדבר על התנועות המוסדיות, על הגופים הגדולים המנהלים מיליארדים. הם כפילים בערבות אפריקה - כאשר הם נעים, האדמה רועדת תחת רגליהם, והנוף משתנה באופן בלתי הפיך.
זכור תמיד את המחזוריות, את העובדה שכל דבר חוזר בסופו של דבר, כאופנות ישנות שחוזרות לחיים אחרי שנים של שכחה. רק השבוע ראיתי נער צעיר נועל נעלי פלטיום בסגנון שנות השמונים, והרגשתי לרגע כאילו הזמן עמד מלכת. אך זהו בדיוק העניין - השוק, כמו האופנה, הוא מחזורי מטבעו, וההבנה העמוקה של המחזורים הללו היא המפתח להצלחה ארוכת טווח.
לסיכום, השוק נמצא כעת בתקופה של אופטימיות זהירה, נושם לרווחה כאדם שעלה על פני המים לאחר צלילה ממושכת. אך כפי שלימד וורן באפט: "כאשר אחרים חמדנים, היה זהיר; כאשר אחרים זהירים, היה חמדן." קח נשימה עמוקה, התבונן היטב במכלול הנתונים, וזכור כי היאוש והאופטימיות הם אחים תאומים בעולם ההשקעות - לעולם אינם נפרדים זה מזה לזמן רב. מקומך היום אינו משקף את מקומך בעוד חודש, מקומך היום משקף את מי היית לפני חודש.
שבת שלום, מבורכת ושקטה
זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳ לונג 
הפוסט הכי חשוב שתראו השנה? אני אתחיל מבחינה טכנית:
קודם כל מי שזוכר לאחר המשבר של הקורונה ולאחר הירידות הארוכות והמתישות שחווינו,
באורח פלא נעצרנו בשפל בתיקון פיבו בריא 61.8 אחוז. (תיקון בריא לפני המשך מגמה).
אמנם התיקון עכשיו הוא הרבה יותר מהיר, אבל!
בשפל של התיקון הגענו ל50 אחוז תיקון ולא ל61.8 אחוז.
ככה שמבחינתי לנאסד''ק (לסקטור הטכנולוגיה) יש סיכוי לעוד ירידה רצינית.
אם זה יקרה בוודאות? לא!
אבל חשוב להתכונן ולא להיכלא למצב שזה קורה ואתם לא מוכנים, בתקופות של תנודתיות
מזומן בצד זה ההשקעה הכי טובה שיש!
יאלה קצת פונדמנטלי...
מבחינת ריבית אני לא נוגע כולכם יודעים את דעתי לגבי ריבית גבוהה לתקופה ממושכת..
אילו מדינות בארה"ב הכי תלויות בייצוא – ולמה זה רלוונטי עכשיו?
הממשל של טראמפ מקדם מדיניות חדשה של מכסים, מה שיכול לשנות משמעותית את תנועת הסחורות בארה"ב. מדינות שתלויות בייצוא עלולות להיפגע – בעיקר אם הן תלויות ביצוא למדינות כמו סין.
ההשפעה בשטח:
כל מדינות ארה"ב נפגעו כבר מההכרזות על שינויי המכסים – בעיקר דרך עליית מחירים, ירידה בביטחון הצרכנים, ועצירה בפעילות עסקית.
הייצוא מרוכז במספר מצומצם של מדינות:
טקסס לבדה אחראית על כ-22% מכלל הייצוא.
קליפורניה – 9%
ניו יורק, לואיזיאנה ואילינוי – כ-4% כל אחת
מה מייצאים שם?
טקסס ולואיזיאנה – נפט וגז.
קנטקי, אינדיאנה ודרום קרוליינה – רכבים ומטוסים.
אורגון – שבבים ומחשבים.
אינדיאנה – תרופות.
בעיה עיקרית – סין:
ארה"ב מטילה מכסים בגובה 145% על מוצרים מסין
וסין מחזירה עם 125% על מוצרים מארה"ב
מדינות שתלויות בייצוא לסין – כמו טקסס, קליפורניה ווושינגטון – נמצאות בסיכון מוגבר
גם ברמת הערים:
הייצוא מרוכז בערים גדולות כמו יוסטון, ניו יורק, לוס אנג'לס, שיקגו ודטרויט. יוסטון לבדה מייצאת יותר מכל מדינה חוץ מטקסס וקליפורניה.
מה צפוי להמשך 2025?
התחזית מצביעה על האטה ואפילו מיתון בכמה מדינות, בעיקר בגלל חוסר הוודאות סביב מדיניות הסחר.
אם תהיה העדפה לסחר עם מקסיקו, קנדה או אירופה – המדינות עם קשרים חזקים לאותן מדינות עשויות להרוויח.
כמובן שכל האמור אינו המלצה לפעולה ואינו מהווה תחליף לייעוץ פיננסי הכל דעתי האישית בלבד סקריה יומית 22.04.25החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית
הכל יחסי בחיים
סקירה יומית| 22באפריל 2025
ביום של ירידות חריפות, אתה יושב מתבונן בגרף וכמעט לא מרגיש זאת, הסיבה הכל יחסי בחיים. וכאן עולה החשיבות של היכולת להביט על הדברים מהמרחק הנכון.
מבחינה טכנית אנחנו בירידות חריפות, אך ביחס למכלול הקודם, זה פחות מבהיל אותי בעת הזאת, עם כי לומר בכנות אולי זה אל לניתוח טכני או ניתוח שיפוטי, זאת עת לניתוח מבנה אישיות ומצב פסיכולוגי של הנשיא.
🐘 "מה אתה היית עושה אם היו מפטרים את הרופא שלך באמצע ניתוח?"
היום בבוקר מצאתי את עצמי בוהה באדם שמגרד חזק את הפנים שלו ברמזור אדום.
שתי הידיים עסוקות, הפנים אדומות, והוא נראה כאילו הוא מנסה להוציא מתוכו את הפד.
אני נשבע – אם היה לי שקל על כל פעם שהשוק נראה ככה, הייתי קונה את השוק.
השאלה היא – מה זה אומר כשהשוק נראה כאילו הוא מקבל התקף חרדה בפומבי?
כאילו מישהו החליט לדחוף את האצבע בדיוק איפה שכואב, שוב, ואז עוד קצת – רק כדי לבדוק אם כבר התייאשנו.
היום השוק לא נפל. הוא התרסק כמו עגלת סופר עמוסה במורד מדרגות.
ולא, זה לא בגלל איזה נתון מפתיע או הכנסה של חברה שכולם שכחו ממנה.
זה כי מישהו התחיל לגעת בעצבים הכי חשופים של המערכת:
הפד והסינים.
וזה, חברים, לא עניין טכני – זה פסיכולוגי.
🐘 אז מה באמת קרה פה?
תמונה כללית:
⊛ דאו ירד 970 נקודות
⊛ נאסד"ק התרסק ב־2.6%
S⊛ &P מחק 124 נקודות
אין סקטור אחד שהחזיק את הראש מעל המים
הטכנולוגיה שוב הפכה לשק חבטות (NVDA, MSFT, AAPL, TSLA – כולם חטפו חזק)
אבל לא ירידות כמו הירידות מעניינות.
מה שבאמת מטריד?
זה שהשוק לא נפל בגלל פאניקה – הוא נפל כי הוא לא יודע במי לבטוח.
המשקיעים מתעוררים פתאום למחשבה מטרידה:
מה אם אין מבוגר אחראי בחדר?
מה אם טראמפ, שבודק אם אפשר לפטר את פאוול, באמת ילחץ על ההדק של רולטה רוסית מוניטרית?
תוסיף על זה את האזהרה של סין למדינות העולם –
"אל תעזו לחתום עם האמריקאים על הסכמי סחר מאחורי הגב שלנו" –וקיבלת פצצת פחד רבת שלבים.
ולא, זאת לא הגזמה. זה כמו לראות את האורות במטוס מהבהבים בזמן שאתה באוויר.
וכשהפחד הזה מתערבב עם מגה-קפס כמו NVIDIA ו-Tesla שנחתכות כאילו הן קציצות בשוק הכרמל –
אנחנו לא בשוק… אנחנו בסשן טיפולי קבוצתי של תסמונת נטישה.
🐘 אז מה עושים עם זה – כשהשוק מתחיל להתנהג כמו ילד שלקחו לו את הפלייסטיישן?
בוא נבהיר משהו חד:
הירידות האלה הן לא עניין של ״וואו איזה חדשות רעות״.
אלה ירידות של "הבטן מרגישה שמשהו לא יציב",
וכשמשהו לא יציב – הכסף הגדול בורח כמו חתול שדרכת לו על הזנב.
אבל אתה, סוחר מהשורה – זה שביום שישי עוד היה משוכנע שאנחנו בדרך לשיא חדש –
אתה צריך להבין משהו הרבה יותר עמוק:
⊛ השוק לא נלחץ – הוא מתרחק.
כמו חבר שמתחיל לשים גבול בלי להגיד מילה.
וזה תמיד קורה לאט ואז פתאום.
⊛ הירידות הן לא קריסת מערכת – הן הבעת אי־אמון.
כל עוד הפד נראה כמו ליצן שאולי הולך לאבד את העבודה שלו לפי צו נשיאותי,
וכשסין מתחילה להוציא איומים במבטא דיפלומטי,
כל גרף ניתוח טכני נהיה פתאום פחות רלוונטי.
⊛ ואתה? אל תנסה להבין את השוק – תבין את עצמך בתוכו.
אם אתה מגיב כמו אלגוריתם היסטרי – קונה נרות ירוקים ומוכר נרות אדומים –
אז זה הזמן לשבת עם עצמך ולשאול:
"אני פה בשביל לסחור – או בשביל לחפש תחושת שליטה במציאות מטורפת?"
וכשזה קורה – תזכור כלל חשוב:
הכסף לא בורח – הוא פשוט מתחבא.
וזה תפקידך לא לרדוף אחריו – אלא לדעת מתי פשוט לא לשחק.
🐘 מחשבה לסיום
מה אם כל הסיפור הזה, כל הטרפת הזאת,
היא בכלל מבחן אישי ולא מאקרו־כלכלי?
מה אם הסיבה שאתה מרגיש חוסר שקט היום –
זה לא בגלל טסלה, או פאוול, או טראמפ –
אלא בגלל שאתה לא סגור עם עצמך מה התפקיד שלך בתוך התמונה הזאת?
כי אתה לא אנליסט.
אתה גם לא עורך כלכלי בגלובס.
אתה לא אמור לדעת מה טראמפ יעשה מחר, ולא לנתח את האסטרטגיה של הממשל הסיני.
מה שאתה כן אמור –
זה לבוא כל יום למסך עם גישה של בעל מקצוע,
ולשאול את עצמך:
"איך אני מייצר יציבות – דווקא כששום דבר לא יציב?"
וזה הרגע, חבר, שאתה נזכר באמירה ההיא של ג’ורג’ סורוס:
“השוק תמיד לא הגיוני – אבל מי שנשאר רגוע בתוכו, מרוויח על כל הטירוף של האחרים.”
או כמו שאני אומר לקופים שלי בכל פעם שמתחילים להזיע:
"השוק לא מבקש שתהיה חכם – הוא דורש שתהיה יציב."
וזה בדיוק האתגר של השבוע הקרוב.
זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
נ.ב סקירה יומית 21.4.25
הרדימו את הסוחרים
סקירה שבועית| 21 באפריל 2025
צרפתי בסקירה הנוכחית את מדד הדאו, המבטא בצורה נקייה יותר את הניסיון לרדת, תוך מאמץ גדול, דבר העשוי לייצר לנו הזדמנות קנייה מיד עם חידוש התנועה העולה.
בכלל התנודתיות היורדת הם ביטוי לכך שהשוק מכיל לרגע את הסיטואציה הנוכחית, אבל גל ניעור נוסף עשוי להגיע לשוק ויש לקחת זאת בחשבון באופן בו אתם מנהלים או מחדשים את התיק.
כשהשוק משחק בפלייסטיישן, והסוחר שוכח שהשלט אצלו
🐘 זה התחיל במעלית
נכנסתי למעלית במגדל יוקרתי עם אדם זר.
הוא לחץ על קומה 31, אני על 21.
דממה.
שתי קומות עוברות, ואז הוא פונה אליי, שואל:
"תגיד, אתה גם מרגיש שלפעמים אתה יודע בדיוק מה צריך לעשות – אבל פשוט לא מצליח לעשות את זה?"
המילים שלו ננעצו לי במערכת העצבים כמו טריגר מוכר.
"על מה אתה מדבר?" שאלתי.
"על החיים," הוא חייך. "או על מסחר. לפעמים קשה להבחין בין השניים."
המעלית נעצרה, אני יצאתי.
אבל הוא? הוא המשיך לעלות.
המחשבה שהוא השאיר מאחור?
היא ירדה איתי עד הלובי.
ונכנסה איתי גם לשוק.
🐘 כשהשווקים מתנהגים כמו קרקס משוכלל, אתה לא יכול להרשות לעצמך להישאר רק קהל
השבוע, התחושה בשוק הייתה כאילו מישהו משחק בנו בפלייסטיישן – לוחץ על כפתור הירידות, בודק איך אנחנו מגיבים, ואז משחרר, רק כדי ללחוץ שוב.
הדאו ג'ונס נחתך ב-1.3%, לא בגלל רוח כללית שלילית – אלא בגלל פיל אחד שהחליק בגדול: UnitedHealth.
22% ירידה ביום אחד. זו לא תנודתיות – זו קריסת אמון.
אבל בזמן שהכותרות צעקו "דם ברחובות", האמת בשטח נראתה אחרת.
ה-S&P 500 טיפס קלות. הנאסד"ק כמעט לא זז. והמדדים הרחבים – Russell 2000 ו-S&P MidCap 400 – דווקא עלו.
ולמה זה חשוב?
כי כשאתה בוחן שוק – אתה לא מסתכל על מה הכי רעש, אלא על איפה הקונים באמת נמצאים.
🐘 מאחורי הדרמה, מתרחשת סלקציה שקטה
כדי להבין מה קרה, צריך להסתכל לא על גרף – אלא על התמונה הרחבה:
☉ מ - UnitedHealth חטפה – בגדול – בגלל הוצאות רפואיות חריגות.
כשהיא נופלת, והדאו מבוסס על מחירי מניות ולא על שווי שוק – זה מרסק את המדד כאילו כולו התפרק.
☉ מ - Eli Lilly, לעומת זאת, פתחה את השבוע עם זינוק של 14% בזכות ניסוי מוצלח בגלולת הרזיה ניסיונית.
שינוי מגמה של ממש בתעשייה, וכסף חדש זורם לשם.
☉ מ - Alphabet סופגת מכה רגולטורית אחרי שבית משפט פדרלי קבע שהיא מחזיקה במונופול בלתי חוקי בפרסום אונליין.
ירידה של 1.4% – אבל יותר מזה: זה סימן שהרוח הרגולטורית מתחזקת.
כל זה קורה לצד נתונים כלכליים מעורבים:
☉ תחום הבנייה מצטמצם – התחלות בנייה צנחו.
☉ מדדי התעשייה (ובמיוחד הפד מפילדלפיה) מצביעים על צניחה בביקושים.
☉ תביעות האבטלה נשארות נמוכות – שוק העבודה מחזיק.
זוהי תמונה מורכבת – בדיוק כמו שוק בריא אמור להיראות.
🐘 מה זה אומר למי שבא לסחור ברצינות
אם אתה סוחר שמחפש ודאות – כדאי שתעצור רגע ותשאל את עצמך למה אתה בכלל בשוק הזה.
השבוע הזה היה שיעור בכמה עקרונות שחייבים להכות שורש אצל כל סוחר:
☉ אל תיתן למדד אחד להטעות אותך.
דאו זה רעש. S&P שווה תשומת לב. Breadth זה האינדיקציה האמיתית.
☉תסתכל מתחת למכסה המנוע.
מי קונה? מי מוכר? איך נראית ההתפלגות?
השבוע ראינו יותר עולים מיורדים – זה אומר הרבה, למרות הכותרות.
☉ תלמד לראות סדר בתוך כאוס.
סוחרים טובים לא מחכים לרוגע – הם פועלים כשהכול רועש.
כי הם רואים מה יש – לא מה צועקים בטלוויזיה.
🐘 תחליט אם אתה מגיב למציאות, או מייצר אותה
אנחנו עומדים בפתח של שבוע חדש.
המשקיעים מחכים לדוחות רווחים מגופים כמו טסלה, אינטל, וגוגל.
הנתונים הכלכליים ימשיכו לזרום, והרגולציה לא הולכת להירגע.
והשוק? הוא ימשיך לזוז – עם או בלי הסכמתך.
אז השאלה היא לא מה השוק יעשה.
השאלה היא מה אתה תעשה.
האם אתה תתבלבל מהעומס – או שתלמד לצלול דרך הרעש ולחפש את ההזדמנות?
זכור את האיש מהמעלית.
הוא לא בא ללמד אותי שיטה.
הוא רק הזכיר לי את מה שאנחנו שוכחים לפעמים:
הבעיה היא לא מה לעשות.
הבעיה היא – האם תעשה את זה, גם כשמפחיד.
זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
לונג 
סקירה יומית 17.4.25
אני פותח באמירה טכנית כללית, שימו לב לפעילות של החוזים אחרי סגירת השוק, ברוב הימים הפעילות מתרחשת אחרי הסגירה, זה מאפיין את עונת הדוחות - כך שהשוק תיקן לא מעט אחרי הסגירה, אבל מה קרה בזמן המסחר?
חבר’ה, קהילת הסוחרים שלי,
חול המועד פסח, זמן שבו כולנו אמורים ללעוס מצות, לשיר על חירות, ולהתחמק מדרמות. אבל אתמול, 16 באפריל 2025, וול סטריט החליטה שהיא לא בעניין של שקט. זה היה כמו חתול רחוב שדורכים לו על הזנב – צרחות, תזוזות, ובלגן שמשאיר אותך עם שריטות. אני פה, עם עשורים של ניסיון במסחר והכשרת סוחרים לפשט לכם את הסיפור הזה כמו שרק אני יודע – ציני ובשפה פשוטה, בלי קשקושים של חליפות.
🐘 השוק התרסק כמו זכוכית בחנות עתיקות
אל תקנו את השטויות על "תיקונים" או "הזדמנויות קנייה". אתמול השוק קרס כי מישהו שפך דלק על המדורה של הפחד. הדאו ג’ונס צנח 699.57 נקודות, 1.73%, וסגר על 39,669.39, כמו זקן שמתיישב בכבדות אחרי יום ארוך. ה-S&P 500 איבד 2.24%, 120.93 נקודות, ונרדם על 5,275.70. הנאסד"ק? ירד 3.07%, 516.01 נקודות, וסגר על 16,307.16. ה-VIX, מדד הפחד, תקוע סביב 30 – לא השיא של 60 מהשבוע שעבר, אבל מספיק כדי שתרגישו את הדופק עולה.
מה הצית את הבלגן? שני מכות כבדות. הראשונה – משרד המסחר האמריקאי זרק מגבלות חדשות על יצוא שבבים לסין, כאילו החליטו לעקור את הלב של מגזר הטכנולוגיה. השנייה – ג’רום פאוול, הבוס של הפד, עמד בשיקגו ואמר שהמכסים של טראמפ עלולים לקרוע את הצמיחה ולהצית אינפלציה. השוק, שכבר היה על סף התמוטטות עם סין, הגיב כמו אחד שגילה שהארנק שלו נגנב ברכבת התחתית – פאניקה, צעקות, וריצה לכל עבר.
🐘 מי נפל ומי נשאר לעמוד
השוק זה לא מגרש משחקים הוגן. יש כאלה שחוטפים עד שחור בעיניים, ויש כאלה שיוצאים עם חיוך. מגזר הטכנולוגיה אכל מכות כמו ילד שנתפס גונב עוגיות. Nvidia, שהייתה פעם המלכה של השכונה, צנחה 9% כי המגבלות על היצוא חתכו לה את הברכיים. AMD ירד 5%, ואינדקס השבבים (ICE Semiconductor Index) התרסק ב-4%. אפל, לעומת זאת, שרדה עם עלייה קלה של 2.2%, כי פטור זמני ממכסים על טלפונים ומחשבים שמר אותה מעל המים. אבל זה כמו לשרוד קרב עם חולצה קרועה – לא בדיוק ניצחון.
הבנקים, לעומת זאת, הראו שהם יודעים לשחק גם כשהשולחן רועד. בנק אוף אמריקה זינק 3.6% אחרי דוח רווחים שגרם לכולם להרים גבה. סיטיגרופ עלה 1.8%, וגולדמן סאקס, שדיווחה על קפיצה של 15% ברווחים הודות לסחר בתנודות, זינקה 1.9%. כשכולם בוכים, הבנקים מוכרים ממחטות וגובים על זה פרמיה.
עוד כמה שמות שבלטו? Hewlett Packard Enterprise (HPE) קפצה 5% אחרי שהגיעה הידיעה ש-Elliott Management לקחה חלק של 1.5 מיליארד דולר בחברה, עם תוכניות לנער את השולחן. בואינג, לעומת זאת, ירדה קלות אחרי שסין הורתה לחברות התעופה שלה להפסיק לקבל מטוסים ממנה – עוד מכה מהמלחמה הזו. כמו שאמר ג’סי ליברמור, אגדת המסחר: "השוק לא טועה, אבל הוא תמיד מלמד אותך לקח אם לא תקשיב."
🐘 המכסים – שרשרת חונקת
עכשיו תקשיבו, כי כאן הסיפור נהיה עמוק כמו שיחה בחצות בדוכן פלאפל שעדיין פתוח עבור הצעירים הרעבים. המכסים של טראמפ הם כמו שרשרת כבדה שתלויה על הצוואר של כולם. לפני שבוע הוא נתן הפסקה של 90 יום בתעריפים נגד כמה מדינות – חוץ מסין, כמובן – והשוק זינק ב-9.5% ב-S&P 500 ב-9 באפריל, יום שהיה כמו מסיבה עם די-ג’יי מעולה. אבל אתמול? המציאות חזרה כמו ריח של שריפה בסמטה. התעריף על סין עומד על 145%, וסין מחזירה עם 125% על הסחורות שלנו. פאוול אמר שהמכסים יכולים לקרוע את הכלכלה, והשוק שמע – והתפרק.
הלקוחות כבר מרגישים את הלחץ. סקר של אוניברסיטת מישיגן מראה שהם מפחדים יותר מאי פעם בשלוש שנים. מכירות בחנויות עלו ב-1.4% במרץ, יותר ממה שחשבו, אבל זה בעיקר כי אנשים רצו לקנות מכוניות לפני שהמחירים מזנקים כמו זיקוקים בחג. זה לא כסף שמח, זה כסף שרץ מפחד. ובינתיים, התשואה על אגרות חוב ל-10 שנים זינקה ל-4.49%, כי כולם רוצים יותר תמורה על הסיכון. הדולר נחלש מול היורו, שעלה ל-1.133, והין. הזהב? שבר שיאים עם 3,245 דולר לאונקיה – שכולם מאבדים את הראש, הזהב הוא כמו הדוד השקט שתמיד יש לו כסף מתחת למזרן.
🐘תסחרו כמו זאבים בחורף
פסח מדבר על חירות, אבל בשוק אתם חופשיים רק אם אתם יודעים את המשחק. אתמול השוק נראה כמו חנות משכונות אחרי יום של טירוף – הכל זרוק, שברי זכוכית על הרצפה, אבל למי שיודע לחפש יש שם אוצרות בין הבלגן. עונת הדוחות התחילה, והבנקים מראים שמי שחכם מרוויח גם כשהכל נראה אבוד. אבל התחזיות? לא מבטיחות. צמיחה של 6.4% ברווחי ה-S&P 500 עלולה להפוך לעשן אם התעריפים ימשיכו ללחוץ.
אז מה עושים, סוחרים שלי? תשמרו על הראש קר כמו קרח במקפיא. השוק תקוע בין התעריפים של טראמפ לפאוול, שמסרב להוריד ריבית כשהכל מאט כמו טוסטוס בלי דלק. תסתכלו על מניות כמו Nvidia – חטפו חזק, אבל אולי שם יש בשר למי שיודע לתזמן. HPE, עם הזריקה של Elliott, יכולה להיות הפתעה. בואינג? תיזהרו, כי סין לא משחקת נדיבות. רוצים לחכות? גם זה בסדר. לפעמים לא לעשות כלום זה כמו להחזיק קלף מנצח ביד. כמו שוורן באפט אמר: "תהיה מפחד כשכולם חמדנים, ותהיה חמדן כשכולם מפחדים." אתמול כולם פחדו – אולי זה הזמן להתחיל לחפש את השלל.
תחשבו על זה כמו משחק קלפים בסמטה – כולם צועקים, כולם זורקים קלפים, אבל מי שיודע לספור קלפים לוקח את הקופה. השוק עכשיו הוא שולחן עקום, אבל יש שם כסף למי שמוכן להרים את הראש. תבחרו את המהלכים שלכם, תשמרו על העיניים פקוחות, ואל תתנו לפחד לסחור במקומכם.
🐘 יום של צרחות והזדמנויות
אז ככה נראה 16 באפריל 2025 – יום שוול סטריט הפכה לסמטה חשוכה מלאה צעקות ובלגן. המכסים חונקים כמו שרשרת קרועה, הטכנולוגיה מדממת, והבנקים מוכיחים שמי שיודע את המשחק תמיד מוצא דרך. אנחנו, הסוחרים, לא נרדם על המשמר. אנחנו קוראים את השוק כמו עיתון ישן, תופסים הזדמנויות כמו חתולים שצדים בעלטה, ונשארים עם יד על הדופק גם כשכולם מאבדים את הראש. חג שמח, תשמרו על הכסף, הזדמנויות עוד יגיעו.
מועדים לשמחה.
זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳ סקירת פסח 11-04-25 - חוק האיזון הקוסמי: על העלייה, הנפילה והאמת
🐘 היציאה ממצרי השוק: כשהחירות האמיתית נבחנת בטלטלה
ערב פסח, חג החירות, ואני יושב מול המסכים האדומים ומהרהר על המקבילות בין יציאת מצרים לבין השוק הסוער שחווינו השבוע. האם לא אנחנו, הסוחרים, כמו בני ישראל במדבר - מתמודדים עם עמוד האש של התנודתיות ועמוד הענן של חוסר הוודאות? יש הבוחרים לחזור למצרים הבטוחה של אגרות החוב, ויש ההולכים אחר האמונה אל הלא נודע, מוכנים לספוג את העליות והמורדות בדרך אל הארץ המובטחת של הרווחים.
אתמול בערב, אחרי שראיתי את העליות המטורפות, ישבתי על הגג וחשבתי על חוק האיזון הקוסמי - על איך היקום תמיד מוצא דרך להחזיר את האיזון. ואכן, כמו תלמיד חכם שהופיע להרצאה אחרי לילה של שתייה מופרזת, היום השוק הגיע עם האנגאובר מטורף. הנאסד"ק ירד ב-4.31%, ה-S&P 500 גלש ב-3.46%, ואפילו הדאו ג'ונס, הזקן השמרן, השיל 2.5% מערכו.
🐘 על הסיבה והמקריות
30 שנה בשוק הזה לימדו אותי שיהיר אחרי קרב הוא כמו ילד שהולך יחף בשדה קוצים - זה רק עניין של זמן עד שהמציאות תתקן אותו. אתמול ראינו את אחת העליות החדות בהיסטוריה המודרנית, והיום קיבלנו תזכורת צורבת שבטבע אין חוקים מוחלטים מלבד אחד: מה שעולה במהירות, בדרך כלל יורד באותה דרמטיות.
בשפה הפילוסופית, זה מה שאריסטו היה קורא לו "האמצע הזהוב" - היקום פשוט לא אוהב קיצוניות, ותמיד ימצא דרך להחזיר את המטוטלת למרכז. או כמו שאני קורא לזה: "חוק הגומי המתוח" - ככל שמותחים יותר, כך הסטירה חזקה יותר כשמשחררים.
מה גרם לירידות החדות היום? כמה גורמים, כמו קרחון שרק הקצה שלו גלוי:
ראשית, הבנה שה"הפסקה" במלחמת הסחר היא בדיוק מה שהשם אומר - הפסקה. 90 יום זה בקושי מספיק זמן להחליף מזרן ישן, וודאי שלא מספיק לשנות מדיניות כלכלית שלמה. והמכס הבסיסי של 10%? הוא עדיין שם, כמו שומר ראש שישן עם עין אחת פקוחה.
שנית, זה שהבית הלבן הבהיר שהמכס על סין הוא למעשה 145% (125% מכס הדדי + 20% מכס קיים הקשור לפנטניל). זה כמו להודיע לשכן שאתה לא סתם לוקח ממנו את המקום בחניה, אלא גם מתכוון לחסום את הכניסה לביתו.
שלישית, זה היה קלאסי - סוחרים מבוהלים ראו את הראלי של אתמול כמו מתנה משמיים, הזדמנות למכור במחירים גבוהים יותר ולמזער את הכאב. זה כמו תלמיד שמקבל 55 במבחן אחרי שציפה ל-30, ומרגיש כאילו זכה בלוטו.
וכמובן, הפד - כמו חותן נודניק בארוחת שישי - הזכיר לכולם שהוא עדיין מודאג מאינפלציה שמונעת ממכסים, ולא ממהר להוריד ריבית. זה קוסם שביד אחת מראה לך את היונה הלבנה, ובאותו זמן היד השנייה שלו טומנת מטבע בכיס הפנימי של המעיל שלך.
🐘 המהות מול המראית
בואו נראה את הנזק האמיתי מתחת לפני השטח:
מדד הדאו ג'ונס ירד ב-1,015 נקודות, סיים את היום על 39,593. הנאסד"ק צנח ב-4.31% והתייצב על 16,387. ה-S&P 500 ירד ב-3.46% לרמה של 5,268. במבט על הנתונים, אפשר לדמיין ילד שנתנו לו בלון, והוא שמח וצוהל, ואז באה ציפור ומפוצצת את הבלון בדיוק כשהחיוך שלו הכי רחב.
עשרה מתוך 11 סקטורים ב-S&P 500 סיימו בירידות. היחיד ששרד היה סקטור מוצרי הצריכה הבסיסיים (+0.2%), כמו קקטוס במדבר שממשיך להתקיים גם כשהכל מסביב מתייבש. המפסיד הגדול היה סקטור האנרגיה (-6.4%), ואחריו הטכנולוגיה (-4.6%), מוצרי צריכה מותרות (-4.1%), ושירותי תקשורת (-4.1%).
מדד פילדלפיה לשבבים, שאתמול זינק ב-18.7%, היום התפוגג ב-8%. זה כמו אסטרונאוט שהגיע לירח ופתאום מגלה שחליפת החלל שלו מחוררת - ההתלהבות מתחלפת במהירות בפאניקה.
ובאופן כללי, המוכרים שלטו ביד רמה. ביחס של יותר מ-8 ל-1 בבורסת ניו יורק ויותר מ-4 ל-1 בנאסד"ק. זה כמו מופע רוק שבו הקהל פתאום מחליט ללכת הביתה באמצע השיר הכי פופולרי.
הדולר חטף מכה קשה, כשמדד הדולר ירד ב-1.9% לרמה של 100.98. זה כאילו מישהו הזכיר לו פתאום שהוא לא באמת מלך העולם, אלא סתם פיסת נייר עם הדפסים מרשימים.
🐘 על הפוטנציה והמימוש
בבחינה עמוקה יותר של אירועי היום, נראה תהליכים מורכבים ומעניינים:
נתוני ה-CPI למרץ היו דווקא חיוביים - ירידה של 0.1% (במקום עלייה של 0.1% שצפו), ועלייה שנתית של 2.4% לעומת 2.8% בפברואר. אינפלציית הליבה עלתה ב-0.1% (במקום 0.3% שצפו). במצב רגיל, זה היה אמור להיות חדשות מצוינות. אבל השוק פשוט משך בכתפיו, כמו אדם שמישהו מציע לו גלידה מיד אחרי שבלע כדור נגד בחילה.
למה? כי כולם יודעים שהמכסים יתחילו להשפיע על שרשראות האספקה בחודשים הקרובים, ומה שנראה היום כמו מדד אינפלציה טוב, הוא כמו סלפי שצילמת לפני שאכלת ארוחת ענק - זה לא מייצג את המצב העכשווי.
במקביל, נתוני תביעות האבטלה היו סבירים: עלייה של 4,000 ל-223,000, עדיין ברמה נמוכה יחסית שמעידה על שוק עבודה חזק. אבל גם זה לא עניין איש, כמו תזמורת שמנגנת ברקע בזמן שהמסעדה עולה באש.
ובנושא התקציב הממשלתי - הגירעון במרץ עמד על 160.5 מיליארד דולר, פחות מהגירעון בתקופה המקבילה אשתקד (236.6 מיליארד). אבל - והפעם זה "אבל" גדול - הגירעון עד כה בשנת התקציב 2025 גדול ב-23% מהגירעון בתקופה המקבילה ב-2024. זה כמו להתגאות שהורדת 10 ק"ג, כשלפני זה עלית 30.
🐘 על החכמה והפעולה
עכשיו לשאלה החשובה באמת: מה אנחנו עושים עם כל זה?
ראשית, צריך להסתכל על התמונה המלאה: הדאו ג'ונס כבר במינוס 7.1% מתחילת השנה, ה-S&P 500 במינוס 10.4%, הנאסד"ק במינוס 15.1%, ומדד הראסל 2000 של החברות הקטנות? הוא כבר במינוס עמוק של 17.9%. זה לא תיקון, זה כבר עמוק בטריטוריה של שוק דובי.
היום (שישי) מתפרסמים נתוני ה-PPI במרץ, והתחזית היא לעלייה של 0.1% במדד הכללי ו-0.3% במדד הליבה. אבל אחרי הסחרחורת של השבוע האחרון, כבר קשה לומר מה באמת ישפיע על השוק - זה כמו לנסות לנחש את הצבע המועדף על חתול עיוור.
השוק, כמו כל מערכת מורכבת, מחפש איזון. אבל האיזון הזה הוא כמו המטוטלת של פוקו - הוא אף פעם לא חוזר לאותה נקודה בדיוק, אלא מתקדם בספירלה אינסופית שרק כשמסתכלים עליה מלמעלה, מרחוק, אפשר לראות את הדפוס.
בימים טרופים כאלה, אני חוזר לעקרונות הבסיסיים של שיטת וויקוף: להתרכז באיזון בין נפח למחיר, לבדוק האם הירידות מלוות בנפח מסחר גבוה או נמוך, ובעיקר - לזהות את הצעדים של הכסף החכם. כי בסוף, רוב הסוחרים הם כמו עדר כבשים שרץ לכיוון שבו שמע רעש - לפעמים זה זאב ולפעמים זה רק הרועה שנפל לו מוט הרועים.
כפי שאמר פעם אנדרה קוסטולני, סוחר אגדי מהעבר: "השוק הוא כמו אישה - הוא עושה בדיוק ההפך ממה שאתה מצפה ממנו". ואני מוסיף: גם כשאתה חושב שהבנת אותו, הוא משנה את הכללים של המשחק.
אז עכשיו, יותר מתמיד, זה הזמן להיות סבלני ולחפש הזדמנויות בתוך הכאוס. לא למהר לקפוץ למסקנות, לא להיסחף עם המגמה.
🐘 פסח והשוק - על חירות פיננסית אמיתית
בערב חג הפסח, שבו אנו חוגגים את היציאה מעבדות לחירות, אני מוצא את עצמי מהרהר על המושג של חירות פיננסית אמיתית. כי מהי באמת החירות שאנחנו מחפשים בשוק ההון? האם זו היכולת לקנות ולמכור בלי פחד? האם זו היכולת להרוויח כסף? או אולי, במובן העמוק יותר, החירות האמיתית היא להשתחרר מהפחד עצמו - הפחד להפסיד, הפחד להחמיץ, הפחד מהלא נודע.
במשך שנים ארוכות, ליוויתי מאות סוחרים בדרכם לחירות הזאת. ראיתי אותם חוצים את ים סוף של החששות, נאבקים עם פרעה הפנימי שלהם שלוחש "אתה לא יכול", ומגיעים אל המדבר - אותו מקום לא נוח שבו האדם מתעמת עם עצמו ולומד את אמת השוק.
אני מאמין שכמו בני ישראל, שהיו צריכים להשתחרר לא רק פיזית ממצרים אלא גם נפשית מתודעת העבדות, כך גם אנחנו כסוחרים. השוק הוא רק המראה שדרכה אנחנו לומדים על עצמנו - על הפחדים שלנו, על התקוות שלנו, על האמונות המגבילות שלנו.
כי כמו שהפילוסוף הסטואי אפיקטטוס היה אומר: "אנשים נסערים לא בגלל הדברים עצמם, אלא בגלל הדעות שלהם על הדברים". והשוק? הוא רק מראה ענקית שמשקפת את הפחדים, התקוות, והדעות של כולנו.
לכולנו חג חירות שמח, ושנזכה לצאת ממצרי התודעה המגבילה אל המרחב הפתוח של החשיבה החופשית - בשוק, בחיים, ובכל אשר נפנה.
זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
לונג 
סקירה יומית 10.04.25החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית | 10 באפריל 2025
השוק עשה לך תרגיל פסיכולוגי ואתה עוד חושב שזה קשור לגרף
זהר ליבוביץ – פילוסוף המסחר שלך 🐘
אחד ממשפטי המפתח שבוגרי מצטטים אותי בלי סוף מתוך השיעור של ניהול סיכונים הוא ״אין דבר כזה שאין דבר כזה״.
התייחסות הטכנית לאינדיקטורים או אוסילטורים ליומיים האחרונים היא כמו מגנט המעבירים דרך מצפון, החוגה שלו משתגעת.
רק בעוד כמה ימים נוכל לזהות לאן באמת חוגת המצפן מתיישרת, בינתיים חולי FOMO ימשכו להניע את החוקה, השיעור שלנו שוב ״אין דבר כזה שאין דבר כזה״
🐘 על האמת, התשוקה והזמן
יום קודם ישבתי בערב ישבתי במרפסת, בוהה בכוכבים ותוהה אם קווי מתאר של גלקסיות רחוקות דומים לגרפים של מדדי המניות. ואז הגיע פתיחת המסחר, והבנתי שהיקום החליט לענות לי עם אחד הימים הנדירים ביותר בהיסטוריה הכלכלית המודרנית. הנאסד"ק זינק ב-12% ביום אחד. ביום אחד. זה כמו לגלות שהחתול שלך פתאום יודע לפתור משוואות דיפרנציאליות.
🐘 על הסיבה והמקריות
שלושה עשורים אני צופה בשוק ההון כמו ארכיאולוג החופר באתר עתיק - שכבה אחר שכבה של היסטוריה כלכלית. ראיתי הכל: בועות שהתנפצו, משברים שנבלמו, שיאיים שהתהפכו. חשבתי שהשוק כבר לא יכול להפתיע אותי. ואז מגיע יום כמו היום, ואני מרגיש כמו פיזיקאי שפתאום מגלה שחוקי הכבידה הפסיקו לעבוד.
יום אחד. זינוק של 12% בנאסד"ק, עלייה של 9.3% ב-S&P 500, והדאו ג'ונס מתעורר מתנומת החורף שלו עם קפיצה של כמעט 3,000 נקודות. זה לא טרמפולינה, זה מנוע רקטי שמישהו התקין בלילה מתחת לפרקט של הבורסה.
אז מה בדיוק קרה? טראמפ קרה. אבל לא סתם "טראמפ קרה". זה היה כמו קוסם ששולף יונה לבנה מהכובע, בעוד ידו השנייה בסתר מניחה קלף אס בשרוול המתחרה.
הוא הודיע על השהייה של 90 יום של המכסים שהטיל לאחרונה, הוריד אותם ל-10% למדינות "החברות" (אלה שלא העזו להתעמת עם ארה"ב). ובאותה נשימה, העלה את המכסים על סין ל-125% (מ-104%).
זה כמו לראות שחקן שחמט גרנדמאסטר שמקריב את המלכה בכוונה, רק כדי לגלות שלוש מהלכים מאוחר יותר שזה היה המהלך המבריק ביותר במשחק. השוק, שבשבועות האחרונים הרגיש כמו אדם הנושא פיל על גבו במעלה הר תלול, פתאום מצא את עצמו רוכב על מזחלת שיורדת במורד בלי מעצורים.
המהות מול המראית
בואו נפתח את מכסה המנוע של המכונה המשוגעת הזאת ונראה מה מסתתר בפנים:
אנוידיה (NVDA), הילד הפלא של עולם השבבים, זינקה ב-18.7%. כאילו שמישהו גילה שהשבבים שלה למעשה עשויים מאבק כוכבים. אפל (AAPL) התעוררה מתרדמת החורף שלה עם זינוק של 15.3%, כמו עץ תפוחים עתיק שפתאום מחליט להניב פירות מצופים זהב.
וטסלה (TSLA)? היא פשוט התרוממה כמו חללית שמישהו בטעות מילא את מיכל הדלק שלה בחומר לא ידוע, עם זינוק של 22.6%. גם הוותיקים והשמרנים - מיקרוסופט (MSFT) ואמזון (AMZN) - הציגו עליות דו-ספרתיות של 10.1% ו-12.0%, בהתאמה.
זה כמו לראות גן חיות שבו פתאום כל החיות מתחילות לדבר בשפה אנושית. גם הזברה הישנונית בפינה שתמיד רק אוכלת עשב פתאום מצטטת שייקספיר.
כל - וכשאני אומר כל, אני מתכוון לכל - 11 הסקטורים ב-S&P 500 נצבעו בירוק עמוק. כמו יער אמזונס שבו אפילו העץ הכי זקן ותשוש פתאום מלבלב שם בעוצמה. הטכנולוגיה הובילה עם 14.2%, מוצרי צריכה מותרות זינקו ב-11.4%, ושירותי תקשורת דהרו עם 10%. אפילו הסקטורים שבדרך כלל נעים בקצב של צב קשיש פתאום התחילו להתנהג כמו אוגרים על אספרסו כפול.
ומתחת לכל הכאוס המאורגן הזה, התרחש עוד אירוע מרתק: מכרז אגרות החוב ל-10 שנים בהיקף של 39 מיליארד דולר הציג ביקוש חזק במיוחד, בעיקר מצד משקיעים זרים. כאילו שבתוך סופת הוריקן פתאום נפתח חלון שמש קטן. התשואה על אג"ח ל-10 שנים נגעה ב-4.50% והתייצבה על 4.40%, עדיין 14 נקודות בסיס מעל אתמול.
כפי שפול טיודור ג'ונס פעם התבטא: "השוק הוא כמו מנגנון של שעון שוויצרי - פשוט ומתוחכם בו זמנית, אבל אף אחד באמת לא יודע מה מניע את הקפיצים הפנימיים שלו".
🐘 על הפוטנציה (או איפוטנציה והמימוש)
עכשיו, בואו ננסה לפענח את הקוד הגנטי של היום המשוגע הזה. מה שראינו היום לא היה רק התלהבות מההודעה של טראמפ. זה היה מבול של כיסוי פוזיציות שורט, כשאלפי סוחרים שהתערבו על ירידות מצאו את עצמם לכודים בתוך מכונת כביסה תעשייתית במחזור סחיטה ועל טורים גבוהים.
זה כמו מגדל קלפים שבמקום להתמוטט כלפי מטה, פתאום מחליט להתרומם לשמיים. פיזיקה הפוכה, גרביטציה שעובדת בכיוון ההפוך, וחוקי השוק שנכתבים מחדש תוך כדי תנועה.
מעניין לציין שהתגובה בשוק האג"ח הייתה הרבה יותר מדודה. כאילו ששני אחים תאומים קיבלו את אותה חדשות - אחד התחיל לקפוץ על הספה בהתלהבות, והשני רק הרים גבה בספקנות. זה מזכיר לי את האמירה של הווארד מרקס: "כשכולם משוכנעים בכיוון אחד, האמת בדרך כלל נמצאת בכיוון השני".
אם תסתכלו מתחת לשטיח הזה של אקסטזה פיננסית, תמצאו שהפרוטוקולים של ה-FOMC ממרץ שפורסמו היום מספרים סיפור מורכב: חברי הוועדה רואים "סיכונים מוגברים כלפי מטה" לתעסוקה ולצמיחה, לצד "סיכונים כלפי מעלה" לאינפלציה.
במילים אחרות, הם חוששים מכלכלה שמתקררת בזמן שהמחירים ממשיכים להתלהט. זה כמו לסבול בו-זמנית מהיפותרמיה וחום גבוה - תרופה שתעזור לאחד רק תחמיר את השני.
🐘 על החכמה והפעולה
הגענו לשלב שבו הפילוסופיה פוגשת את המעשה - מה אנחנו עושים עם האנומליה הזאת?
בראש ובראשונה, בואו נשים את הדברים בפרספקטיבה: למרות יום העלייה הזה שנראה כאילו נלקח מסרט מדע בדיוני, השוק עדיין נמצא בטריטוריה שלילית השנה. הדאו ג'ונס עדיין במינוס 4.6%, ה-S&P 500 במינוס 7.2%, והנאסד"ק עדיין שוחה במים עמוקים עם ירידה של 11.3%.
זה כמו אדם שנפל לבור עמוק של עשרה מטרים, הצליח לטפס שלושה מטרים במאמץ אדיר אחד, ועכשיו מכריז שהוא כבר רואה את השמש. טכנית, הוא צודק - אבל הוא עדיין בתוך הבור.
מחר (חמישי) מגיעים נתוני ה-CPI למרץ, ואם יש משהו שלמדתי בקריירה שלי, הוא שהשוק יכול לשנות כיוון מהר יותר מקמליון העובר בתוך ערימת צבעי מים. התחזית מדברת על עלייה של 0.1% במדד הכללי ו-0.3% במדד הליבה. אם המספרים יהיו גבוהים יותר - ההתלהבות של היום עלולה להתאדות כמו טיפות גשם על מדרכה לוהטת באוגוסט.
סטיב כהן, מנהל הקרן האגדי, אמר פעם: "השוק הוא כמו חידה תלת-ממדית שמישהו מסובב את החלקים שלה בזמן שאתה מנסה לפתור אותה". וזה בדיוק מה שאנחנו חווים כאן - משוואה עם משתנים שמשתנים תוך כדי הפתרון.
בימים כאלה, אני חוזר למתודולוגיה של וויקוף שאני מלמד כבר שנים: מיפוי זרימת הכוח האמיתית בשוק. זה כמו להיות בוטניקאי שבוחן את זרימת המים בשורשי העץ, ולא רק מתרשם מהפריחה הפתאומית של העלים. מי באמת קונה? מי באמת מוכר? האם זו התנגדות אמיתית או פייק שקוף כמו זכוכית מגדלת?
אחד הדברים המשמעותיים ביותר שאני מזהה היום הוא הפער העצום בין המגה-קאפ למניות הקטנות. בזמן שהענקים חוגגים, הראסל 2000 - המדד של החברות הקטנות - עדיין במינוס עמוק של 14.2% השנה. זה כמו כפר שבו המלך ואציליו חוגגים בארמון, בזמן שהאיכרים עדיין מתמודדים עם בצורת.
ויש עוד תובנה קריטית שהשנים לימדו אותי: אחרי עליות אנומליות כאלה, יצר "הפומו" (הפחד מלהחמיץ) מתחיל לפעול. אנשים שישבו בצד עד עכשיו פתאום מרגישים צורך עז להצטרף למרוץ. זה כמו לקנות כרטיס למופע רגע אחרי שהאמן הראשי כבר ירד מהבמה - עדיין יש מוזיקה, אבל האם זה שווה את המחיר המלא?
מה עושים עכשיו? מנתחים, חושבים, מתכננים. בודקים אם יש המשכיות או שמא זה היה רק קפיץ חד-פעמי בדרך למטה. כמו אסטרונום שלא מסיק מסקנות מכוכב נופל אחד, אלא צופה בשמיים לילה אחר לילה.
כי בסופו של יום, "השוק יכול להישאר לא רציונלי יותר זמן ממה שאתה יכול להישאר נזיל". ואני מוסיף - בימים של תנודתיות קיצונית, הסבלנות היא לא רק מידה טובה, אלא אסטרטגיה עסקית.
יום מבורך
זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
סקירה יומית 09.4.25החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית
השוק עשה לך תרגיל פסיכולוגי ואתה עוד חושב שזה קשור לגרף
סקירה יומית | 9 באפריל 2025
זהר ליבוביץ – פילוסוף המסחר שלך 🐘
איך נפלתי בפח של העליות המזויפות – ומה זה באמת אומר על מי שמושך בחוטים מהצד השני של המסך - בקיצור אתמול יצאתי טמבל.
תראה, אם פתחת היום את הגרף וראית את ה-S&P ב-+4% ואז בום – סוף היום באדום כבד, ועדיין לא שאלת את עצמך "רגע, מה לעזאזל קורה פה?" – אז אתה לא סוחר. אתה קורבן. והחלק הכי עצוב? אתה קורבן מרצון.
והפעם, בניגוד למה שאתה רגיל לשמוע מכל החכמים ביוטיוב עם חולצות צמודות וסטופ לוס מרובע, אני לא הולך לדבר איתך על אינדיקטורים. אני הולך לדבר איתך על הדבר היחיד שבאמת משפיע על התיק שלך – המוח שלך.
בוא נתחיל מהסוף: השוק היום קם עם חיוך מזויף וחתם את היום עם אגרוף לבטן. אם אתה לא מבין מה זה אומר, אז בוא נפרוט את זה רגע.
רימו אותנו בכניסה, צדו אותנו ביציאה
פתיחה ירוקה אש. כולם בעננים. אפל, NVIDIA, שוק הטכנולוגיה, הסקטורים – כאילו מישהו פתח פה מחדש את ימי הקורונה עם הדפסות כסף לכל ילד. ואז... תוך שעות – קריסה טוטאלית. לא בגלל נתון, לא בגלל אסון. פשוט כי מישהו חכם החליט למכור, בזמן שכולם עוד היו עסוקים בחגיגות.
מסקנה ראשונה: אם אתה סוחר על אוטומט, אתה אוכל אותה באופן אוטומטי. וכשאני אומר "אוטומטי", אני מתכוון למישהו שמגיב למה שהוא רואה במקום למה שהוא מבין.
הרי כל הסיפור של היום – כל הירידות, כל המכות – התחיל עוד לפני שיצאו החדשות הרעות. השוק ירד לא בגלל המכסים החדשים על סין, אלא כי מישהו שמבין מה הוא עושה התחיל לפרוק פוזיציות ברווח, בזמן שאתה עדיין אולי ציירת קו מגמה.
אשליה של הזדמנות – האויב הכי טוב של סוחר מתחיל
הבוקר התחיל כמו מסיבת הפתעה. כולם שמחים, כולם עפים, כולם שוכחים לשים סטופ. ואז – כמו בכל מסיבת הפתעה – מגיע מישהו שלא הוזמן.
היום זה היה המכסים על סין. מחר זו תהיה האינפלציה. מחרתיים זו תהיה חברת ענק שפשטה רגל. זה לא באמת משנה.
מה שחשוב – זה איך אתה מגיב לזה.
אם אתה מגיב בפאניקה – אז אתה בדיוק מה שהשוק מחפש: נזיל, רגשי, וקל לניעור.
והאמת הכואבת? הרוב המוחלט של הסוחרים היום – לא מגיבים לשוק. הם מגיבים לעצמם.
לצורך שלהם להיות צודקים. לפחד מהפסד. לכאב מהחמצה או לחוסר יכולת לשאת את הכאב.
תשאל את עצמך: למה נכנסת לעסקה היום? כי היה לך טריגר אמיתי? או כי הכל התחיל לעלות, ואתה לא רצית להישאר בחוץ?
זה ההבדל בין "סוחר" ל"נגרר".
הם מכרו לך את התקווה שלך – ואתה שילמת על זה במזומן
Apple עלתה כמעט 5% וקרסה ל-5% מינוס. אותו דבר NVIDIA. סקטורים התחילו בירוק זרחני וסיימו כמו עוף משומש במסעדה סינית.
זה לא סתם תנודתיות. זו מלכודת דבש לסוחרים בלי עמוד שדרה.
הרי כל מי שקנה היום את הקפיצה – עשה את זה בלי לחשוב (כולל אני בעסקה טיפשית).
כי כל השוק אמר "יאללה, זה התחתית!"
וכשהשוק אומר משהו בקול רם – תלמד לברוח. זה אומר שמישהו כבר עשה עליו כסף, ועכשיו הוא מחפש מי ישאר עם השקית האריזה.
מה זה אומר?
שאם אתה קונה כשהשוק מתלהב – אתה תמיד האחרון לדעת.
וכשאתה האחרון לדעת – אתה גם הראשון לחטוף.
תפסיק לסחור נגד עצמך
זה לא היה שיעור בשוק ההון.
זה היה שיעור באיך אתה מתנהג כשנותנים לך תקווה ואז גונבים לך אותה בלי התראה.
והאמת? זה מה שהשוק עושה כל יום (כמעט).
רוצה עצה?
תפסיק לסחור כדי להרגיש טוב.
תתחיל לסחור כדי לנהל סיכוי.
ואם אתה לא יודע מה זה לנהל סיכוי – אז אולי תפסיק לסחור בכלל.
כי אתה לא סוחר. אתה מהמר.
ומה הלאה? רמז: זה לא הגרף
עזוב גרפים רגע.
השוק עובר שינוי תודעתי.
האג"ח משתוללות. הציפיות לריבית משתבשות.
המשקיעים הגדולים יוצאים מהשוק לפני שאתה בכלל קם לשתות קפה.
אז לא, זו לא "הזדמנות קנייה".
זו הזדמנות להתעורר.
תתחיל לשאול את עצמך שאלות אחרות:
- מי באמת מנהל את הסנטימנט?
- למה התגובה חזקה יותר מהאירוע?
- מתי הייתה הפעם האחרונה שישבת בלי לסחור יומיים – רק כדי להבין מה אתה עושה פה בכלל?
סוף דבר – השוק לא נגדך. אתה נגד עצמך.
זה לא טראמפ. זה לא סין. זה לא אג"ח.
זה אתה.
אתה שציפית שהשוק יתנהג לפי התוכנית שלך.
שחשבת שתוכל "להבין מה קורה" רק מהתנודה.
שלא שמת לב שהשוק יודע לנצל את הרגש שלך יותר טוב ממה שאתה יודע להסתיר אותו.
וזה המשחק.
ומי שלא לומד לשחק אותו כמו שצריך –
חוזר כל פעם מחדש עם כסף פחות, תקווה פחותה, ואגו פצוע.
רוצה לדעת מה ההבדל בין מי שמפסיד בעקביות למי שמרוויח בעקביות?
זה לא השיטה, זה לא אסטרטגיה, וזה בטח לא ה-"סוד" הבא בטיקטוק.
זה היכולת להסתכל על השוק כמו אתמול – ולומר: "אני הייתי הקורבן. זה לא ישתנה – עד שאני אתחיל להתנהג אחרת."
אבל עזוב סיסמאות. תכלס?
אם אתה לא מוכן לשבת עם עצמך ולענות בכנות לשאלה: "מה בתוכי גורם לי לחזור שוב ושוב על אותן הטעויות?" –
אז לא משנה כמה תשתפר טכנית – אתה פשוט תהיה מהמר יותר מדויק. ועדיין תפסיד.
וזה, אחי, הרבה יותר כואב.
יום מבורך
זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
שוק, שינוי וטראמפ אחדהדבר הכי קבוע בשוק – זה שהוא משתנה.
בגלל זה אני באמת לא יכול להבין את הפאניקה הממושכת אצל סוחרים וותיקים שכל היום על השווקים, הרי ברבה מובנים השוק אותת לנו על תחילתה של תנועה- אם לא מגמה יורדת עוד מה-30 לינואר
(נכון שהוא לא צעק והכריז שזה בהיקף כזה)
התכונה שלדעתי מאפיינת סוחר היא כמו התכונה של זיקית להסתוות לסיטואציה.
בואו נפרק את התוכנית של טראמפ ונבין האם יש באמת סיבה לבהלה או שמה הזדמנות…..
(מאמר קטן בסגנון שלי)
טראמפ מחזיר את המכסים – 10% על כל יבוא, 35% על סין.
זה לא חדש, דומה למה שישראל עושה שנים: מכסים על רכב וחקלאות מס קנייה על מוצרי יוקרה מע”מ על כל יבוא אבל אצל טראמפ זה אישי – אם אתה "לא הוגן" מול אמריקה, אתה תחטוף מס.
תיאורטית? זה מתנגש עם כלכלה חופשית המאמין ביבוא חופשי ובה לחזק את עיקרון המרקנטיליזם האומר רווחיות מדינה = יצוא גבוה, יבוא נמוך.
טראמפ פועל לפי גישה דומה: לצמצם יבוא, להגדיל ייצור מקומי. וזה פוגע בתחרותיות בטווח הארוך אבל זה נותן תחושת שליטה וכלכלה “לאומית”.
אז למה זה מעניין להשקעות? כי זה מייצר שינוי. ומי שיודע לקרוא את המפה – יכול לזהות מדינות שירוויחו מול כאלה יקחו צעד אחורה:
הודו- מייצאת מגוון סחורות ויכולה להוות אלטרנטיבה זולה ליבוא מסין.
מקסיקו- קרבה גיאוגרפית לארה"ב והסכמי סחר כמו USMCA
(הסכם הסחר הצפון-אמריקאי החדש).
ויאטנם- נהנתה כבר ממלחמת הסחר בכהונה הקודמת של טראמפ.
חברות אמריקאיות עברו מייצור בסין לויאטנם.
בנגלדש / קמבודיה / אינדונזיה- מדינות אלה מייצרות בגדים, מוצרי טקסטיל ומוצרים צרכניים – שיכולים להחליף יבוא מסין.
ומניות שידעו לנצל את החוקים (יצרנים מקומיים, שווקים פנימיים, אנרגיה).
השאלה שהובילה אותי מלכתחילה בכל המהלך שלו היא למה דווקא ארה׳׳ב?
שאלה גדולה נכון אז הנה שלושה כיוונים:
-נכון, תוכנית המכסים עלולה לגרום נזק בפן המיידי– אבל היא הוכחה שארה"ב נלחמת לשמר את היתרון הכלכלי שלה.
-גם אם טראמפ יטיל מכסים – החברות האמריקאיות הגדולות ימצאו דרך לנצל את זה: לייצר במדינות אחרות עם יתרון, להעלות מחירים בלי לאבד לקוחות או לקבל הטבות מס כ"פיצוי".
-גם כשיש סיכונים, הכסף חוזר לארה"ב (safe haven).
השקעה במדדים כמו S&P 500 – נשארת אטרקטיבית כי ארה"ב שולטת בגישה לטכנולוגיה, ביטחון, ומטבע רזרבה עולמית.
אז להספיד את את ארה׳׳ב קצת מוגזם, להגיד לטראמפ נכשל נחייה ונראה על בשרנו
אבל אסור להתעלם מעוד הזדמנויות שיכולות להיווצר מכך
#כמובן שאין בנאמר לעיל כל המלצה לביצוע פעולה פיננסית או השקעה מכל סוג שהוא – הדברים משקפים ניתוח אישי לצורכי לימוד, העשרה ודיון בלבד.
סקירה יומית 08.04.25
החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית
צלילי השקט לפני הסערה
השוק אמנם נבלם אתמול, אך כמו נגן מנוסה שמחזיק נשימה לפני הצליל האחרון, הוא נעצר ללא עוצמה מספקת להפיח בנו אופטימיות. רגעים של Key Reversal הבהבו כמו כוכבים בודדים בשמי הערב, אך נעלמו בטרם זרחו במלואם. בכל פעם שהשוק טיפס לפסגות התקווה, משקולות המציאות משכו אותו חזרה לתהום חוסר הוודאות.
התבוננות בנר השבועי מגלה מאבק עמוק - אנו שרויים במרכז הבר, במקום הכי רנדומלי שהשוק מציע. כמו נווד במדבר שרואה פתאום מים שאינם קיימים, הסוחר המתבונן בגרף מתפתה לקרוא סימנים במקום שהאקראיות שולטת.
מלבד חגיגה לסוחרי הגלים הגבוהים (אותם אמיצים המפליגים במים הסוערים של המסחר התוך-יומי), לא ניתן לומר בוודאות אם אנו עדים לסיום הפרק או רק לפתיחת דלת נוספת במסדרון הירידות האינסופי.
🐘ריקוד הפחד
תארו לכם שאתם הולכים ברחוב, והכל נראה רגיל - מכוניות חולפות, אנשים ממהרים, והשמש זורחת כמו תמיד. פתאום, בלי שום אזהרה, הכביש מתחיל לרעוד, בניינים מתנדנדים, ואתם מרגישים כאילו מישהו הפך את העולם על ראשו. אתם לא יודעים אם לצחוק, לבכות, או פשוט לעמוד שם בהלם. זה בדיוק מה שקרה אתמול בשוק ההון - רעידת אדמה של תנודות, פחדים, ותעריפים שזרקו את כולנו למערבולת של אי-ודאות.
כשם שרעידת אדמה משנה את פני הקרקע, כך תנודות השוק משנות את פני המציאות הפיננסית. אך הסייסמולוגים של המסחר יודעים: אחרי כל רעידה מגיע שקט, ובשקט הזה - נזרעים זרעי ההזדמנויות העתידיות. מעטים הם המסוגלים לראות את הדפוס בתוך הכאוס, את הריקוד המורכב בין פחד לחמדנות, בין פאניקה לתקווה. וכמו בכל סיפור טוב, יש פה לקח, ומי שיודע לקרוא בין השורות ימצא את האוצר.
🐘 צלילי התעריפים
אתמול, 7 באפריל, השוק התנהג כמו פילוסוף עתיק המחפש אחר האמת בעולם של דעות סותרות - נע בין קצוות, מתלבט בין הודאות לספק. הדאו צנח 581 נקודות בשלב מסוים, הנאסדק התרסק ביותר מ-800 נקודות לפני שחזר כמו זומבי מהמתים, וה-S&P 500 שיחק תופסת עם רמת הדובים, 20% מתחת לשיא האחרון שלו.
המכסים אינם רק מספרים על מסך, הם סיפור של יחסי כוחות עולמיים, משחק שחמט אסטרטגי שבו כל כלי משפיע על הלוח כולו. שמועה על הפוגה של 90 יום במכסים (חוץ מסין) התפוגגה כשהבית הלבן צעק "פייק ניוז", ואז טראמפ זרק 50% תעריפים נוספים על סין החל מיום רביעי, אם לא יורידו את ה-34% שלהם. הפחד מהמיתון מתחיל להריח כמו חלב שהושאר מחוץ למקרר - ריח שהשוק מנסה להתעלם ממנו, אך בכל פעם שהוא מסובב את ראשו, הריח מתחזק. בשקט-בשקט, השוק שואל את עצמו אם הוא בכלל רוצה להמשיך להיות שוק, או שמא עדיף לעצור הכל ולהתחיל מחדש.
🐘 גלים סוערים
בואו נפרק את זה לאטומים של נתונים: הדאו סיים ב-37,965.60, ירידה של 349.26 נקודות (-0.91%). הנאסדק, כמו חתול עם תשע נשמות, סגר ב-15,603.27, עלייה קלה של 15.48 נקודות (+0.1%). וה-S&P 500 נחת ב-5,062.25, מינוס 11.83 נקודות (-0.23%).
המספרים מספרים סיפור של חוסר איזון - כאילו הבורסה עצמה מחפשת את נקודת שיווי המשקל שלה בעולם משתנה. התנודות היו מטורפות - ה-S&P נע בין ירידה של 4.7% לזינוק של 3.4% באותו יום, כאילו היה אוחז בו רוח שדים. התנודות הן לא רק גרפים, הן ביטוי לפסיכולוגיה קולקטיבית, קרדיוגרמה של לב השוק הפועם במקצב של חשש ותקווה.
תקשורת וטכנולוגיה זרחו כמו מגדלורים בלילה סוער, בעוד נדל"ן, בריאות, שירותים, חומרים, צריכה בסיסית, פיננסים וצריכה מותרות נפלו כאבנים במדרון תלול. התשואה על אג"ח 10 שנים זינקה ל-4.16%, וה-2 שנים ל-3.73%. כסף בטוח כבר לא מרגיש כל כך בטוח - כאילו המושג "מקלט" עצמו מתערער בעולם שבו אפילו הוודאויות הגדולות ביותר מתחילות להתפורר.
🐘אור קלוש בלב הסופה
כשהשוק נראה כמו חנות כלבו ביום שישי השחור - הכל נזרק באוויר ואף אחד לא יודע מה לקנות - אתם לא רצים כמו עדר. אתם יושבים, נושמים, ומסתכלים על התמונה הגדולה.
בעידן של אלגוריתמים וסחר אוטומטי, הסערה בשוק מזכירה לנו שמאחורי כל מספר עומד אדם, מאחורי כל החלטה - רגש. החוכמה אינה להימלט מהסערה אלא למצוא את העין שלה, המקום השקט שממנו אפשר לראות את התמונה המלאה ולפעול מתוך בהירות, לא מתוך פחד.
מכסים הם כמו אורח לא קרוא שמתיישב לך בסלון ומסרב לעזוב, מפזר את חפציו על הרצפה ומשנה את סדר הספרים על המדפים. אבל השוק תמיד מוצא דרך להתאזן, להסתגל, להפוך את האתגר להזדמנות. תבדקו את התיק שלכם - יותר מדי חשיפה למגזרים שנפגעים? תקנו שם. אוהבים ללכת נגד הזרם? תסתכלו על תקשורת. הווליום - 2 מיליארד ב-NYSE, 12 מיליארד בנאסדק - מראה שמישהו זורק כסף כמו קונפטי בחתונה. השאלה היא: האם זה מסיבת חידוש היחסים או מסיבת פרידה?
🐘 צללים באופק
מה אם טראמפ יגיד מחר "הכל בדיחה"? השוק יזנק כמו חתול שראה דג קפוץ החוצה מהאקווריום. ומה אם סין תוריד מכסים? אותו דבר. אבל אם המיתון ידפוק בדלת, השוק יגזים כמו תמיד - עולה לשמיים או צונח לתהום, כי המידתיות היא גבול שהשוק לא מכיר.
"השוק תמיד צודק, אבל לא תמיד הגיוני," אמר ליברמור, וכמו בחיים עצמם - הפרדוקס הוא לא בעיה לפתרון אלא מציאות להשלמה. האשראי לצרכנים התכווץ ב-0.8 מיליארד דולר בפברואר, התכווצות שלישית בארבעת החודשים האחרונים. התכווצות האשראי הצרכני היא כמו נהר שזרימתו מואטת - סימן מקדים לשינוי עונות בכלכלה. אנשים לא מוציאים כסף, וזה לא סימן טוב, כמו ציפורים שמפסיקות לשיר לפני סערה. אבל השוק לא התרסק לגמרי, אז יש תקווה - זרע קטן של אמונה בתוך שדה של ספק.
🐘 משחק הצל
פעם היה כלב שרדף אחרי הצל של עצמו. הוא רץ ונבח, אבל הצל תמיד הקדים אותו. יום אחד, חתול חכם שאל: "למה אתה רודף אחרי הצל?" "כי אני רוצה לתפוס אותו" ענה הכלב. "אבל הוא חלק ממך" אמר החתול. הכלב עצר, חשב, והתחיל לשחק עם הצל במקום לרדוף. לפתע, הכל נראה משחק, לא מלחמה.
הכלב שלמד לשחק עם צלו גילה סוד עתיק: המאבק נמצא במחשבה, לא במציאות. כך גם בשוק - כשאנו מפסיקים להיאבק במה שאיננו יכולים לשלוט בו ומתחילים לרקוד עם הריתמוס של השוק, אנו מגלים שהכאוס עצמו הוא צורה של סדר גבוה יותר, והתנודות הן תווים בסימפוניה אינסופית של יצירה כלכלית.
התנודתיות היא לא האויב, היא המורה. החוסר ודאות אינו הסכנה, הוא הקרקע הפורייה שבה צומחות ההזדמנויות הנדירות ביותר. ומי שלמד לחבק את האי-ודאות כמו חבר ותיק, ולא להיאבק בה כמו שד זר, מגלה שהשוק, על כל תעלוליו, הוא בסך הכל מראה ענקית המשקפת את הנפש האנושית על כל פחדיה, תקוותיה, וחלומותיה.
ובסוף היום, כשהמספרים נרגעים והמסכים מתכבים, נותרת השאלה הנצחית: האם היום יהיה שונה? התשובה, כמו תמיד, נמצאת בעין הסערה - או ליתר דיוק, בעין שיודעת לראות את האמת מעבר לרעש, את הדפוס מעבר לתנודות, ואת ההזדמנות מעבר לסכנה.
יום מבורך
זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
סקירה יומית 7.4.25קודם משלמים ואח״כ השיעור מגיע - ככה זה בוול-סטריט
סקירה יומית | 7 באפריל 2025
מבט הגרף השבועי (לכל שפחות אוהב את הרעש היומי), מראה את הנקודות בהם השוק ״הודיע לנו״ כי נגמרה המגמה העולה והתחילה המגמה היורדת.
התעלמות מסימנים לא מעלימה אותם.
מנגד ראייה של הסימנים והתעלמות יש לה את אותו אפקט, ככל שהתעלמת, יש לך הזדמנות לעשות ניתוח פוסט-מורטם של השוק - חפש את השיעור האישי שלך.
שלי חוזר להיות השיעור הקבוע, ״זהר תפסיק להתעלם מהתנועה היורדת של יחידות הזמן הגדולות״ בכל מקרה עליך לזכור כי סגירה של כל ממדי הזמן על החלק הנמוך של הנר מעידה בסבירות גבוה שזה לא הסוף של הדברים.
סיכמו של דבר, טרם קיבלנו את הסימן הנדרש לסיום הירידות והדרך מטה עדיין פתוחה בסבירות לא קטנה.
נכון מצבים של מכירות יתר פאניקה לעיתים מייצרות תגובת נגד, ויש לא מעט מדדים שכרגע מציינים את חריגות המצב, עת של ציידי התחתיות לפעול (אנחנו לא ציידי תחתיות!!!).
כאמור סוחרי וויקוף לא מחפשים את הפעולה הנגדית כדי לפעול בה, אלה כדי להתחיל לעקוב אחרי סימנים מצטברים של סיום הירידות על-מנת ראשית לסגור שורטים, שנית להיערך למצב חדש אפשרי בשוק.
🐘 למה זה חשוב לי?
האמת? אני ישבתי מול המסכים הבוקר, וכל המספרים צועקים עליי באדום מהבהב. הדאו צונח 5.5%, הנאסד"ק מתרסק 5.8%, וה-S&P 500 מוחק 6% ביממה. אני שואל את עצמי: למה לעזאזל זה צריך להיות חשוב לי? הרי בתור סוחר ותיק אני אמור להיות כבר אדיש לכל הקרקס הזה, נכון? אבל בדיוק כאן טמונה החשיבות – זה נוגע בי ובך כי היום הזה שם לנו מראה מול הפנים, מראה שמאלצת אותנו לבדוק כמה פלדה באמת יש לנו בעמוד השדרה כשוול סטריט מחליטה להשתגע.
יום כזה הוא לא עוד יום רגיל במסחר. זה היום שבו הארנק שלי מרגיש כאילו הוא בדיאטה כפויה, תיק המסחר מקבל "תספורת" בלי ששאלו אותי. אם אתה חושב שלך זה לא מזיז, כנראה שאין לך אפילו שקל אחד מושקע בשוק, או שאולי אטמת את הלב שלך חזק יותר מדי. כי כשהמדדים חוטפים כאפה מצלצלת כזו, כל מי שחי את השוק – מהכריש הכי משופשף ועד הסוחר הקפוא שמתחבא מתחת לשולחן – מרגיש את זה. במילים אחרות, היום הזה חשוב לי כי הוא מזכיר לי (ולך) שאנחנו לא חיים בריק: מה שקורה בזירת המסחר דופק לנו על הדלת, בין אם נפתח ובין אם נעמיד פנים שלא שומעים.
🐘 מה קורה שם?
אז מה באמת הלך שם בחוץ שגרם לכל הבלאגן הזה? ובכן, מסתבר שדוד סם והדרקון הסיני החליטו להעלות שלב במלחמת הסחר שלהם. ארה"ב מטילה מכסים, סין לא נשארת חייבת ודופקת בחזרה עם מכס של 34% על הסחורות האמריקאיות. פאף! ירייה סינית והשווקים העולמיים יורדים למקלט. המשקיעים מתחילים לעכל שזו לא סתם קטטה בשכונה – זו ממש מלחמה קרה 2.0 על סטרואידים, ואף אחד לא רוצה להיתקע באמצע. אז כן, הסחר מתחמם והמדדים מתקררים.
תוסיף למדורה חששות כבדים ממיתון שמרחפים כמו ענן שחור. הנפט, הדם של הכלכלה, מאבד 7.5% מערכו ביום אחד – כאילו מישהו סגר את הברז בפאניקה מוחלטת. כשמחיר הנפט צולל ככה, זה הסימן של הסוחרים שאומרים: "חבר'ה, כנראה שהולך להיות כאן מאוד קר בקרוב, בואו נסגור תחנות דלק ונחפש שמיכות." במקביל, מדד הפחד, ה-VIX, מזנק למעל 45. תגידו שלום יפה לפאניקה: כש-VIX חוצה 45, אפילו המבוגרים האחראים בחדר מתחילים להזיע. זו רמת פחד שלא רואים כל יום; למען האמת, לא ראינו דבר כזה מאז הימים הרעים ההם שכולנו מדחיקים (רמז: 2008? 2020? תבחרו אתם).
ואיך הגיבו המשקיעים? כמו בכל סרט אפוקליפסה טוב: בריחה המונית לנכסי מקלט. תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו כי כולם דחפו כסף לאג"ח כאילו הן כרטיס יציאה מהכלא. פתאום הזהב חוזר לאופנה, הפרנק השווייצרי מרגיש כמו הילד הכי פופולרי בכיתה. אף אחד לא רוצה להחזיק מניות ביום שכולם יורדים במדרגות החירום. דרך אגב, היו גם נתוני תעסוקה טובים שיצאו, בהתחלה חשבנו שזה אולי קרן אור. האבטלה נמוכה, נוספו משרות – אחלה. אבל מיד אחר כך באה כוכבית: תיקונים כלפי מטה לחודשים קודמים. אה, יופי, אז מסתבר שקצת עבדו עלינו במספרים היפים ההם. בשורה התחתונה, אפילו חדשות טובות הפכו לחמוצות כשמגלים שמאחורי ההודעה הן לא עד כדי כך מזהירות.
וכאילו שכל זה לא מספיק, יושב לו יו"ר הפד (כן, הבחור עם הכובע של הבנק המרכזי) ומצהיר בקול רגוע שהוא "לא מודאג" מהירידות ומעדיף להמתין ל"בהירות" נוספת. תארו לכם: העולם בוער, והכבאי הראשי לוגם קפה ואומר "נראה מה יהיה, בינתיים נסתכל על הלהבות ונאכל פופקורן." השוק רצה צינון כאן ועכשיו, ולא קיבל שום הבטחה לצינון. התוצאה? עוד סיבה לפאניקה.
אגב, אף אחד לא ממש הופתע שכל 11 הסקטורים ב-S&P 500 נצבעו באדום בוהק היום. מאנרגיה, דרך פיננסים, ועד טכנולוגיה – כולם חטפו. האנרגיה הובילה את הנפילות (נו, עם נפט שנמס כמו גלידה בחום, מה ציפינו?), הפיננסים דיממו (כשתשואות נופלות, הבנקים מרגישים את הכיווץ ברווחים), והטכנולוגיה? היא נפלה כי כשמחלקים סטירות, גם הילד הכי גאון בכיתה חוטף אחת, סתם כדי ללמד אותו שהוא לא חסין.
🐘 איך זה קשור אליי?
עכשיו תגידו, אוקיי, אז העולם בבלגן, אבל איך זה קשור אליי, הסוחר הקטן (או הגדול) שיושב מול המסך שלו? או במילים אחרות – למה לי להפוך את הקיבה בגלל מה שקורה מעבר לים? אז זהו, שזה קשור ועוד איך. היום הזה הוא כמו מבחן פתע בפסיכולוגיה של המסחר עבור כל אחד מאיתנו. אם יש לך פוזיציות פתוחות, כנראה שהרגשת את הלב שלך פועם קצת יותר מהר כשהשוק צלל. אולי גילית שהמניות "הבטוחות" שסמכת עליהן התנהגו כמו קרח דק מעל אגם קפוא. אולי ראית שהגידור שעשית (אם עשית) הוא הדבר הכי חכם שעשית החודש. ואם במקרה היית בשורט על השוק, אז היום הרווחת בגדול – אבל אל תתלה יותר מדי מדליות, כי מחר המשחק יכול להתהפך עליך.
בתכל'ס, כל הירידות האלה בודקות את התיק שלך מכל הכיוונים. האם פיזרת סיכונים, או ששמת את כל הביצים בסל אחד שהתנפץ? הייתה לך תוכנית לגידור סיכונים או שלקחת הכל "און דה צ'אנס" וקיווית לטוב? ומה עם הפסיכולוגיה האישית שלך? כש-VIX ב-45 והכותרות זועקות "מפולת!", האם אתה נושם עמוק ואומר "ראינו כבר גרוע מזה" או שהידיים מתחילות לרעוד בדרך לכפתור המכירה?
תאמין לי, היום גיליתי על עצמי עוד שיעור קטנטן: שגם אחרי שנים, הבטן מתהפכת קצת כשרואים אדום בכל פינה. ההבדל הוא שהיום אני יודע לזהות את ההרגשה הזו ולתעל אותה למקום הנכון במקום לתת לה לשתק אותי.
ואולי השאלה הגדולה ביותר – איך אתה מגיב כשיו"ר הפד אומר שהוא מחכה ל"בהירות" בזמן שהחשבון שלך נמס אחוזים נכבדים מערכו? האם אתה שומר על בהירות משלך, או מצטרף לפאניקה העיוורת? זה קשור אליך כי אלה הרגעים שמפרידים בין הסוחר ששומר על קור רוח (בעזרת הפילוסופיה ושיטות המסחר שהוא אימץ) לבין ההוא שרואה כותרות ורץ למכור כל מה שלא מסמר לקיר. במילים פשוטות, היום הזה הוא עוד פרק בעלילת החינוך שלנו כסוחרים. הוא כואב, אבל מלמד – על השוק, על עצמנו, ועל כמה אנחנו באמת מוכנים כשמגיע יום דין כזה.
🐘אז מה לעשות היום?
אז אחרי ששרפנו לא מעט עצבים, מה עושים כשהקפה עדיין מר וחם ומעורר?
קודם כל, נושמים: קח נשימה עמוקה ותירגע. תשתה עוד שלוק מהקפה, תסתכל במראה (כן, אותה מראה מהבוקר) ותגיד לעצמך: "אני כאן, אני אשרוד, והמסחר ימשיך." יכול להיות שהשוק יפתח מחר – או בהמשך השבוע – עם תנודתיות משוגעת. אולי נראה עוד ירידות מתוך אינרציה, ואולי איזה ריבאונד קטנטן של אלה שחושבים שהמחירים הפכו למציאה. כך או כך, אל תקבל החלטות מתוך בלק-אאוט רגשי שנשאר מיום שישי.
לעבור על תוכנית המסחר שלך: יש לך אחת, נכון? עכשיו זה הזמן לוודא איפה הסטופים שלך, איפה הגבולות. יום כזה לפעמים יוצר גם הזדמנויות: מניות טובות שנמכרו כי כולם ברחו בלי הבחנה. אולי תמצא "יהלום" שנזרק לפח בזול. אבל אל תתבלבל – אל תרוץ לקנות כמו ילד בחנות ממתקים רק בגלל ש"הכל בדיסקאונט". תזכור שגם בסייל הכי גדול, חלק מהסחורה פגומה.
לבחון את הפוזיציות החלשות: תבדוק מה בתיק שלך בקושי שרד את היום. אם יש לך משהו ששרד רק בנס, והסיבה שבגללה החזקת אותו כבר לא תקפה – אולי הגיע הזמן להודות בטעות ולחתוך. עדיף לחתוך עכשיו מאשר לתת לטעות לחתוך אותך עמוק יותר בהמשך.
לחזור לבסיס ולפילוסופיה: תיזכר למה בכלל התחלת לסחור – לריגוש? לחופש? לכסף? ימים כאלה הם הזמן לחזור לערכים ולשיטות שלמדת. אני, כתלמיד שיטת וויקוף, מיד מסתכל על מחזורי המסחר ועל המחיר, ומנסה להבין אם זו פאניקה חולפת שמייצרת הזדמנות או תחילתו של שינוי מגמה ממושך. אל תנחש מה השוק יעשה מחר; עדיף לתכנן מראש מה אתה תעשה בכל תרחיש סביר. תהיה מוכן עם תוכנית פעולה לעלייה, לירידה, או אפילו לדשדוש – ככה אף "הפתעה" לא באמת תפתיע אותך.
בסופו של דבר, היום הקשה הזה הוא עוד יום במסע של סוחר. מי שילמד ממנו, יתעורר מחר קצת יותר חכם ואולי אפילו עם כמה רעיונות לרווח מכל הבלגן. ומי שיטמון את הראש בחול ויחכה שהכל יחזור לקדמותו מעצמו? סביר להניח שהוא עוד עלול למצוא את עצמו מופתע שוב מהצפוי.
יום מבורך
זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳ שורט 
איך אנשים נכנסים למסע מנטלי מתיש שמשאיר צלקת מהתחום הזה.....רוב האנשים שנכנסים לעולם המסחר וההשקעות,
יותר מתרגשים לעשות כבר פעולות מאשר לרכוש ידע וניסיון.
יצא לי לדבר עם המון אנשים שאומרים לי נכנסתי למדדים המרכזיים בשוק, פשוט במכה אחת.
בעיניי מי שלא מבין את השוק , איך הוא עובד, מאקרו כלכלה , מיקרו כלכלה ואת החלק הטכני.
לגמרי מהמר , במקרה של המדדים המרכזים הסיכון אמנם יורד משמעותית מאשר מסחר.
אבל!
בסוף אנשים נלכדים למסע מנטלי, אחרי שנתיים שהאס.אנ.פי עולה ניתן להבין שיגיע תיקון ועד שנחזור לשיאים חדשים בעיקר אם החששות שיש כרגע בשווקים יתקיימו יכול לקחת המון זמן.
אגב אנחנו בגרף חודשי וגם אם נעלה עדיין יש פה סיכוי לתיקון כלפי מעלה שייצור כתף לתבנית האפשרית ראש וכתפיים ואז בכלל הסימן שאלה שהוספתי שם לגמרי בפרק (גם עכשיו הוא נראה בפרק השאלה אם יהיה תיקון למעלה לפני).
בזמן הזה למי שאין תוכנית אפילו בכניסה למדדים יכול להיות מותש מהפסד ארוך טווח עד שהעסקה תחזור לעליות ובמידה ולא ייצא בדרך בעקבות איזה נפילה רגשית כזאת או אחרת.
עכשיו אני תמיד אוהב לקחת את המקרה הגרוע ולהתכונן אליו, נכוויתי יותר מדיי מהשווקים האלה בשביל להכניס רגש לעסקאות שלי, לכן בעקבות המצב שאני ממש עכשיו הולך להסביר ודיברתי עליו בפוסט הקודם.
אני משאיר כסף זמין להשקעות כי אני מבין את מורכבות התקופה.
לעניינו...
אנסה להסביר את הסיבות המרכזיות בעיניי שיכולות לגרום לשוק להמשיך לרדת ולהיכנס לתקופה מורכבת:
1. סביבה מאקרו-כלכלית:
הכרזת טראמפ על מכסים חדשים כמעט לכל המדינות עשויה להוביל למלחמות סחר, במיוחד מול סין.
-מלחמות סחר מגבירות את האינפלציה ומובילות להאטה בצמיחה הכלכלית, תרחיש של סטגפלציה (אינפלציה גבוהה לצד צמיחה נמוכה).
-נתוני פיגור בתשלומי משכנתאות (delinquency rates) גבוהים יותר מאשר במשבר של 2008.
-הבנק הפדרלי לא בהכרח ימהר להוריד ריבית כדי לתקן את המצב, כי האינפלציה עדיין תנודתית.
2. אינדיקטורים טכניים:
מניות טכנולוגיות גדולות, ירדו ביותר מ-20%, ונכנסו רשמית לשוק דובי.
(לבנתיים וכמובן מחכים למדדים בשביל לאשר)
SPY ו-QQQ נסחרים מתחת לממוצע נע 200 יום, מה שמצביע היסטורית על סיכוי גבוה יותר למיתון.
3. הערכות שווי (Valuation):
-מדד באפט מצביע על כך ששווי שוק המניות האמריקאי כמעט כפול מהתמ"ג – אינדיקציה לשוק מנופח עם פוטנציאל לירידות נוספות.
-המרווח בין תשואות אג"ח בדירוג BBB לאג"ח ממשלתיות נמוך מאוד, מה שמעיד שהשוק לא מתמחר בעיות פיננסיות עתידיות.
לסיכום,
השוק מתומחר בגבוה ואינו משקלל כראוי את הסיכונים הכלכליים הקיימים.
השילוב של ריבית גבוהה, מלחמות סחר,
סטגפלציה וסיכון למשבר פיננסי נוסף מעיד על כך שמדובר במפולת(אפשרית) ולא בתיקון.
ארה"ב עלולה לאבד את היתרון שלה בשוקי ההון, מאחר ומדינות עשויות להגביר את הסחר ביניהן ולהפחית את התלות בארה"ב.
ועדיין אחרי כל זה אני בלונג ראן הכי שורי בעולם, אבל תמיד אני אוהב להסתכל לנתונים בעיניים להבין את המורכבות ולדעת מתי צריך לשבת על הגדר ולא למהר לשים את כל הקלפים על השולחן...
אגב סטטיסטית אחרי נפילות כאלה מהירות הגיעו שנים יפות... אני לא יודע אם זה המצב אבל כרגע בואו נחייה את הווה ונבין את המורכבות.
כמובן לא המלצה לפעולה והכל דעתי האישית בלבד! סקירה 3.4.25החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית
החולשה החדשה של השוק: דחיינות עם תירוץ מגה-קאפ
סקירה יומית | 3 באפריל 2025
זהר ליבוביץ – פילוסוף המסחר שלך 🐘
🐘 למה – או: למה לעזאזל זה מרגיש כאילו מישהו כל הזמן מנסה לבחון אותנו עם מבחנים בלי מועד ב'?
יש ימים שאתה קם, בודק את הפוזיציות, וכל מה שאתה רוצה זה שקט. לא רווח – שקט. לא אקזיט – הפסקת אש.
והנה, בדיוק אז, השוק קופץ.
בדיוק אז, טראמפ פותח את הפה.
בדיוק אז, מישהו מתחיל לרמוז שאולי המכסים לא יגיעו בכלל.
ואתה שואל את עצמך: זהו? זה המסחר?
זה ה"ניסוי בבני אדם" שבו כל פעם שאני מתאפס, באה איזו שיחה סינית-אמריקאית ומעיפה לי את ההגדרה של "יציבות"?
אנשים שואלים אותי למה זה כל כך קשה.
למה דווקא כשאנחנו בטוחים שאנחנו מבינים – השוק בוחר להוכיח לנו שהוא לא רק לא מחויב להסביר, הוא גם נהנה מזה.
אז הנה התשובה שלי היום:
כי המסחר הוא לא מבחן בידע – הוא מבחן באמונה.
ואמונה בחיים זה דבר שאתה רק מגלה כשכל שאר התוכניות שלך מתחילות להתפרק.
רוב הסוחרים לא נכשלים כי הם לא חכמים.
הם נכשלים כי הם לא מצליחים לשרוד את התקופה שבין "אני מאמין בשיטה" לבין "השיטה סוף-סוף עובדת".
ואני אגיד את זה פשוט:
אם אתה לא בנוי לחכות – אתה לא בנוי להרוויח.
🐘 מה – או: מה לכל הרוחות קרה בשוק היום?
היום היה עוד יום מהסוג שגורם לך לבדוק את הלוח שנה – לוודא שאתה לא תקוע בלופ של ימי רביעי.
המדדים קפצו יפה:
+0.6% בדאו, +0.7% ב־S&P, והנסד״ק אפילו חגג עם +0.9%.
טכנית, זה נראה טוב.
סטטיסטית – זה נראה חיובי.
פסיכולוגית? פה זה כבר נהיה מעניין.
השוק התחיל חלש. שוב.
המשיך לעלות. שוב.
ולמה? כי אנשים רוצים להאמין שהמכסים של טראמפ יהיו פחות קטלניים.
עזובו רגע נתונים – קחו את זה למקום אחר:
השוק היום התנהג כמו סטודנט שהמרצה רמז לו שאולי הוא יקבל פקטור.
לא בטוח, אבל אולי. וזה מספיק כדי שהוא פתאום יתחיל להגיש עבודות בזמן.
כל הסיפור עם המכסים הוא לא סיפור של כלכלה.
זה סיפור של תקווה אסטרטגית.
כולם יודעים שזה פוליטי, כולם יודעים שזה זמני, וכולם יודעים שטראמפ משחק שח על לוח דמקה.
אבל כשמישהו רק רומז שאולי כיוון רוח טרמפ השתנתה – אז השוק כבר מריח עליות ורווחים.
תוסיף לזה את הראלי של הטכנולוגיה – טסלה מתפוצצת +5.3%, אמזון קופצת, אפל מנקרת, ו־NVIDIA עושה דאבל-קליק על עצמה –
וזה מרגיש כמו מסיבת קריוקי שבה כולם שרים ביחד, גם אם אף אחד לא יודע את המילים, טוב שהם מוקרנות על קיר הציטוטים.
🐘 איך – או: איך לעזאזל מתמודדים עם שוק שמבלף יותר משחקן פוקר וישן פחות מטיקטוקר?
אז בוא נדבר פרקטיקה.
כי אחרי כל הפילוסופיה – בסוף אתה עם העכבר ביד, הגרף פתוח, והלב? תלוי על קצה ה־ VWAP והמרחק שהמחיר ברח ממנו.
💡 מה למדנו היום?
שיש כוחות חזקים מאיתנו המניעים את השוק – לא רציונל, לא פנדמנטלס, אלא פסיכולוגיה קבוצתית עם עודף קפאין (או מילים עם סיומות דומות).
והבעיה היא לא בשוק – אלא בציפייה שלנו שהוא יתנהג יפה.
הרי גם היום, עם כל הנתונים המעודדים (ADP הפתיע לטובה, הזמנות מפעלים עקפו תחזיות) – עדיין קיבלנו ירידה בציוד...
מה שאומר?
עסקים לא ממש בונים על העתיד.
המשמעות היא כפולה:
📉 מצד אחד – השוק מתעלם זמנית מהחולשות.
📈 מצד שני – כשזה יתפוצץ, זה יתפוצץ בלי סימן מקדים.
והנה הטוויסט הגדול: זה שאתה מבין את זה – לא אומר שאתה יודע מתי.
כי אם יש משהו שלימד אותי וויקוף לאורך השנים, זה שלא אכפת לשוק מה אתה יודע,
אכפת לו רק אם אתה מתנהג בהתאם.
והתנהגות?
זה לא לשדרג את האינדיקטור.
זה לשדרג את הרגלי ההחלטה שלך כשאתה תחת לחץ.
היום למשל – אם רצית לקנות רק כשהכל ירוק ונעים – איחרת את הרכבת.
אם קפצת מוקדם מדי – אולי דממת.
הרווח היה של אלה שהבינו שהתגובה תבוא מהשמועה, לא מהעובדה.
🐘 מה אם – או: מה אם כל מה שאנחנו יודעים הוא רק תירוץ שמסווה את הפחד להפסיד?
מה אם אתה לא באמת "מנתח את השוק", אלא פשוט מחפש סיבה להקדים או לדחות את הכניסה?
מה אם כל הפוזיציה שאתה כביכול מגן עליה, היא סתם דרמה פנימית שאתה לא מצליח לשחרר מעצמך?
מה אם אתה עסוק בלחשוב איך תיראה כמו סוחר מצליח, במקום פשוט להתנהג כמו אחד – גם כשאין מחיאות כפיים ושאף אחד לא רואה אותך (מה שקורה לרוב)?
ומה אם – וזה הכי חשוב –
אתה פשוט לא מוכן לרגע שבו השוק דווקא כן יסכים איתך במלים אחרון פוחד מהצלחה?
כי תכל'ס, רובנו מתרגלים להילחם.
התרגלנו שהשוק נגדנו.
אבל מה קורה כשיום אחד – כמו היום – הוא פתאום זורם איתך?
אז אתה בורח.
מוכר מוקדם.
לוקח רווח קטן.
מפחד ש"זה לא יכול להיות אמיתי".
ופה, ידידי, אתה נמדד סוחר:
לא רק ביכולת לספוג הפסדים – אלא ביכולת להכיל הצלחות בלי לקלקל אותן.
🎯 צ'ארלי מנגר אמר פעם:
"היכולת לשבת על הידיים – היא כישרון העל של סוחרים מצליחים."
אבל הוא לא דיבר על בטלה – הוא דיבר על אי-תגובה אימפולסיבית.
אז היום, במקום לחפש את העסקה הבאה –
תשאל את עצמך אם אתה בכלל מוכן להחזיק את העסקאות שעובדות עד הסוף.
ואם לא?
אז אולי אתה לא צריך עוד אינדיקטור, אלא לשבת עם עצמך לשיחת ועידה בלי מיקרופון.
אולי הגיע הזמן להפסיק לחפש "כניסה מושלמת" ולהתחיל לבנות עמוד שדרה מסחרי שיכול לעמוד גם כשאין תמיכה טכנית.
כי אם אתה לא סומך על עצמך כשהשוק זורם איתך –
אז על מה בדיוק תסמוך כשזה יתנפץ לך בפנים?
במילים פשוטות, סוחר יקר –
אם אתה לא מסוגל להיות יציב ברווח,
אל תתפלא כשאתה נמרח בהפסד.
והשוק?
הוא ממשיך.
לא מחכה.
לא מתנצל.
לא שולח פרחים.
הוא בודק אותך בשקט,
מחכה לראות מתי תפסיק להתבלבל בינו לבין פסיכולוג שלך.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
לונג 
