שורט
סקירה יומית 28.3.25החדק היומי – ה🐘וסוף בסקירה יומית - 28.03.2025
🐘 סיפור קטן בהתקרב פסח
במעוז ביתי, חלון המטבח פתוח לרוח הערב שלפני ימי פסח, והאוויר הקריר מתערבב עם ריחות האוכל שזה עתה עולים מהתנור. תזכורת עדינה לכך שאנחנו עדיין נמצאים בין לבין, אבל עונת השינויים כבר ניצבת לנו ממש מעבר לפינה.
בחוץ, קבוצת ילדים משחקת ברחוב, רודפים אחרי כדורעף ומגיחים מתוך צחוקים תמימים שרק ילדות יודעת להפיק.
אחד הילדים, קטן יותר משאר חבריו, עוצר ומסתכל לרגע על השמש היורדת. הוא מנסה לזהות את הזמן שנותר להם לשחק לפני שהחושך יתחיל להכריע. זהו רגע של מציאות מתמטית פשוטה, אבל גם משהו רחב יותר, תחושה עמוקה של משהו שממשיך להתקדם, בלתי נמנע. הוא יודע שהחושך יגיע, אך גם שהשמש תזרח שוב מחר. תמיד יש מחר, תמיד יש המשך.
וכך, בעודו חוזר למרדף אחרי הכדור, אני נשאב למחשבה על אופן שבו אנו, כמבוגרים, ניגשים לחיים שלנו.
עם כל התוחלות והתכנונים, אנחנו עדיין נתונים לכוחות גדולים מאיתנו, כוחות שמחליטים מתי היום יסתיים ומתי הלילה יתחיל.
ובכל זאת, אנו מוצאים את האומץ להמשיך לשחק, להמשיך לרדוף אחרי הכדורים שלנו, כי זה מה שאנו יודעים לעשות, זה מה שמרגיש נכון.
ואז, כשחוזרים לכאן, לעולם של המסכים והגרפים והנתונים הכלכליים שמתמלאים בצבעים ומספרים, אני מבין שגם כאן, בשוק ההון, אנחנו נתונים לאותם כוחות גדולים.
השוק עצמו הוא כמו אותו ילד ברחוב – מנסה להעריך מתי היום יעבור ללילה, מתי להמשיך לשחק ומתי יהיה זה זמן לקפל ולחזור הביתה.
🐘 דברים שעולים לי היום בראש לפני הסקירה עצמה
אני יושב הבוקר מול המסכים, מנסה להבין אם השוק הזה איבד את דרכו או שהוא סתם עושה עלינו טריק של להיראות מבלבל כדי למכור עוד כרטיסים למופע. לפעמים זה מרגיש לי כמו לנסות לסדר אוסף דיסקים ישנים בחנות תקליטים שכבר נסגרה – יותר מדי כותרים, פחות מדי רצון לעשות סדר, וכולם מנסים לצרוח את שמם בקול רם. בשוק ההון, מסתבר, חוסר העקביות הוא ה״סגנון האישי״ של התקופה האחרונה.
אז למה כל זה מעניין אותי ואותכם? אנחנו הרי רוצים לצוד הזדמנויות, לא? בגדול, הסיבה היא פשוטה: למרות התנודתיות, כולנו ממשיכים להתעקש על החיפוש הכואב הזה, כי בסוף היום אנחנו מבינים ששום דבר לא קורה בלי שיעור טוב. מי שלא יצעד דרך שדה הקוצים הזה, לא יגיע לפירות המתוקים שחבויים בפנים - והם שם.
במילים אחרות, יש שני סוגי סוחרים: אלו שנוטשים כי נמאס להם לסבול דקירות – ואלו שמחפשים כבר את השיח הבא לדקור אותם קצת. אנחנו, כנראה, מהסוג השני.
🐘 התמונה שעולה מבין השורות והכותרות
היום השוק הוכיח מה זה כשקוראים לו “Mixed” – ממש מופע טלאים כמו סוודר שסבתא שלי נהגה לסרוג. ה-S&P 500 ירד ב-0.3%, הנאסד"ק ירד ב-0.5%, והדאו לא הרחק משם עם 0.4%-. פעם למעלה, פעם למטה, בסוף מסתיים עם תחושה שעשינו סיבוב במקום.
האירוע הרועש שהיה ברקע הוא ההודעה של הנשיא טראמפ על 25% מכס על כל רכבי הנוסעים המיובאים החל מה-3 באפריל, ועל חלפים מסוימים החל מה-3 במאי.
מצד אחד, מי שבונה מכוניות כאן (אהמ, טסלה) מקבל רוח גבית, מצד שני יצרני הרכב הגלובליים מרגישים כאילו קיבלו סנוקרת בקרב איגרוף.
ואיך אמר פעם אחד מגדולי הסוחרים (בן דמותו של ג׳סי ליברמור): “אם אתה לא מסוגל לשרוד אגרוף אחד, כנראה אתה לא בזירה הנכונה”. הציניות בגרסה מודרנית, אני מוסיף: “אם אתה נכנס לשוק הרכב עכשיו, תבדוק שאתה נוהג עם קסדה”.
ואם כבר טסלה, היא דווקא טיפסה 0.4% והראתה שאולי הגנת המכס משחקת לטובתה, בעוד NVIDIA ושאר עולם השבבים חטפו ירידות (2%-). כנראה כשהמילה “מיסוי” או “מכס” עולה כל שני וחמישי, המשקיעים חושבים פעמיים לפני שהם נוגסים בסקטורים טכנולוגיים נבחרים.
🐘 הדוחות הכלכליים של היום:
נתוני תביעות האבטלה הראשוניות (Initial Claims) די יציבות ומתחת לרמות המעידות על מיתון. חדשות טובות לסקטור העבודה, כי כשלא מפטרים הרבה – אולי המעסיקים מאמינים במשהו חיובי?
תוצר מקומי גולמי לרבעון הרביעי (Q4 GDP, קריאה שלישית) מצביע על 2.4%. לא רע ביחס לציפיות, אבל זה חדשות מלפני כמה חודשים, וזה כמו לקרוא עיתון מהשנה שעברה כדי להחליט מה לאכול היום לצהריים – טיפה פחות רלוונטי.
דיווח הסחר הבינלאומי המוקדם לפברואר (Advance International Trade in Goods) הציג גירעון אימתני של 147.9 מיליארד דולר, אך הוא הצטמצם מהחודש הקודם. זה אומר שיש זרם קל של אוויר לנשימה בכל מה שקשור לייצוא-ייבוא.
בשוק האג״ח, התשואה ל-10 שנים עלתה ל-4.37% בזמן שהתשואה לשנתיים דווקא ירדה ל-4.00%. פער התשואות הזה תמיד מעניין סוחרים, כי הם תוהים אם זה אות מבשר רעות או סתם האופן שבו האג״ח קם על צד שמאל הבוקר. ככה זה בימים שהמכירות פוגעות בכל הכיוונים.
🐘 בשורה התחתונה (נכון לכרגע):
דאו ג’ונס: ירידה של 0.6% מתחילת השנה
S&P 500: ירידה של 3.2% מתחילת השנה
מידקאפ 400: ירידה של 4.9% מתחילת השנה
ראסל 2000: ירידה של 7.4% מתחילת השנה
נאסד"ק: ירידה של 7.8% מתחילת השנה
ככה זה שמתחילים את השנה במנעד מהוסס, כאילו השוק מנסה לרקוד ריקוד חדש בלי שיש לו מספיק אימונים בכושר.
🐘 בוא נתקדם ונדבר איך ננצל את המצב
עכשיו שהבנתם את התמונה הגדולה, בואו נדבר על איך אנחנו מנצלים את המופע הזה לטובתנו. קודם כול, צריך לזכור שתנודתיות היא בת הדודה הנהדרת של הסוחר הערני: היא מספקת פערים, כניסות, יציאות וסוג של לחץ אוויר שמגן על המשקיעים הבינוניים. כן, זה כמו לעמוד בפינת רחוב הומה: אם נשארים ערניים, אפשר לקפוץ על המונית שתגיע בשנייה ולהשיג נסיעה. אבל אם אתה מנמנם, תתעורר ותגלה ששלוש מוניות כבר ברחו לך.
סנכרון מול חדשות – תשומת לב מכוונת לחדשות סביב המכסים, במיוחד בתעשיית הרכב, יכולה לספק טריגרים טובים לשורט או לונג, בהתאם למצב הרוח של השוק לאותו יום. לפעמים, רק הידיעה שטראמפ צייץ על “25% מכס” יכולה להביא לגל מכירות עצבני – אחלה הזדמנות להיכנס לעסקה מהירה.
מעקב סקטור הטכנולוגיה – הסקטור הזה קצת רועד בברכיים כעת. כשחברות שבבים ומניות גדולות כמו NVIDIA לוקחות צעד אחורה, צריך לבדוק אם זו נקודת כניסה (מי שזומם להיכנס למניות בזול) או תחילת מגמת חולשה ממושכת יותר.
מבט על האג״ח – כשאנחנו רואים עליות בתשואות הארוכות לעומת ירידות בקצרות, נולד מתח באינפלציה או באמון המשקיעים. זה יכול להוביל לשינוי בסנטימנט לגבי מניות (סיכון גבוה יותר). תמיד תזכרו שהאג״ח הוא כמו בן הדוד השקט שיושב בארוחה משפחתית: הוא אולי לא מדבר הרבה, אבל כשהוא פולט מילה, זה רמז למשהו עמוק וחשוב.
התנהלות על בסיס וויקוף (Wyckoff) – בתור מי שמאמין בגישה הזו, אני מתבונן בתצורות ההתנהגות של המחיר והמחזורים לאורך זמן. כשעומק המחזור מצטמצם אבל המחיר נשאר יציב, זה נותן לי תחושה שמשהו מתבשל מתחת לפני השטח – או הכנות לפריצה מעלה, או המשך שחיקה כלפי מטה. סבלנות כאן זה מילת המפתח.
🐘 חשוב מאוד יכולת הדמיון
עכשיו תדמיינו מצב: בעוד חודשיים, נתעורר לבוקר שבו כל הרעשים על מכסים, ריביות ועצבנות בשוק יתפוגגו כמו גשם באמצע הקיץ. מה יהיה אז? אולי יסתבר שכל הקרקס הזה היה רק פתיחה לפרק חדש לגמרי, ואנחנו כבר נחכה לציוץ הבא או למהלך מוניטרי אחר שימלא מחדש את הדלי בשמועות. בשוק ההון אף פעם לא נחים באמת, זה סחרחורת בלתי נגמרת. אך אם לא היינו אוהבים את זה, כנראה היינו הולכים ללמוד משפטים.
בסופו של דבר, עלינו לחשוב על עצמנו כמו חתולים שחיים על החלון בקומה חמישית – תמיד בצפייה לטרף הבא ועדיין יודעים לרכך את הנחיתה במקרה של נפילה (אם זה גבוה, אז תרד קומה או שתיים).
בכל רגע יכולה להגיע הזדמנות לרווח, אבל גם בכל רגע יכולה להגיע סטירה מצלצלת מהשוק. ומה אנחנו עושים? מתחקרים, לומדים, שותים עוד קפה, ויוצאים לעוד סיבוב. כי המשמעות האמיתית של להיות סוחר היא להמשיך לפעול גם כשיש ערפל, ועושים את זה כי פשוט אי אפשר אחרת – זה החיידק שנכנס לך מתישהו בדם ומסרב להשתחרר.
אנחנו לוקחים את כל הכותרות, הסטטיסטיקות, הנתונים הכלכליים, ומקבלים מהם מפת דרכים בערך כמו שגוגל מפות נותן הכוונה בעיר זרה: “פנה שמאלה, ואחר כך פנה ימינה.” אבל גם אז, לפעמים אתה טועה בסיבוב ומוצא המבורגרייה טבעונית במקום סניף הבנק שחיפשת.
נו, אז זו טעות... אבל אולי בכל זאת תצא מזה ארוחה מעניינת. בשוק ההון, אנחנו לוקחים החלטות תחת אי-ודאות, בידיעה שתמיד יהיה סיכון. וכל עוד אנחנו מנהלים סיכונים ומקפידים על מחירי טעות קטנים, אפשר לחיות בשלום עם זה.
היום אנחנו יותר חכמים מאתמול או שלא? אני לא בטוח. אבל לפחות יש לנו מספיק סימני שאלה על המסך כדי להבין שאנחנו חיים את החלום הזה בלייב: אי ודאות = הזדמנות. ככה אני רואה את זה, וככה ממשיך להיות.
שבת שלום, שקטה ומבורכת
זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳ סקירה יומית 26.3.25השוק מטפס – אבל הקרקע מתחילה להיסדק
התבוננות על הגרף נמצא יום אנימי (כוכב ערב) שמפזר לרוב על חולשה או המתנה, אתמול קיבלנו תערובת של השניים, על פני השטח מדדים עולים מתחת מניות רבות בחולשה וירידות, בואו נבין מה קורה מתחת לפני המים
החזית נראית שלווה – אבל הקירות כבר נסדקים
עוד יום ירוק על פני המדדים, לפחות למראית עין. הנאסד"ק התחזק ב-0.46%, הסנופי טיפס ב-0.16% ועלה מעל ממוצע נע 200, והדאו? נגרר אחריהם עם עלייה מינורית של 0.01%. שלושה ימים רצופים של עליות, טכנית, ולכאורה השוק מחייך.
אבל כשמסתכלים מתחת לפני השטח – הסיפור אחר לגמרי.
ב-NYSE יותר מניות ירדו מאשר עלו. גם בנאסד"ק, הפער בין המפסידות למרוויחות גדול משמעותית – 1674 עליות מול 2650 ירידות. המסחר דליל, עייף, כאילו השוק מטפס כי הוא לא יודע מה לעשות חוץ מזה.
והאמת? הוא באמת לא יודע.
כשהצרכן מאבד תקווה – הכלכלה מתחילה לגמגם
היום נפל נתון שמעטים התעכבו עליו מספיק: מדד תחזיות הצרכנים צנח לרמה הנמוכה ביותר מאז 2013. לא מדובר כאן רק בירידה זמנית – זו כבר ירידה רביעית ברציפות במדד הזה. והפעם, הפגיעה היא בלב – ציפיות התעסוקה והאינפלציה לעתיד.
בתרגום חופשי: הציבור מתחיל להפנים שהעתיד לא הולך להיות ורוד, ושגם העבודה הבאה שלו אולי לא תבוא. אין ביטחון. אין תחושת יציבות. וכשאין תחושת יציבות – אין קניות מיותרות, אין הוצאות גדולות, אין אמון.
במילים אחרות – זה לא רק מספר. זה דגל אדום לכל מי שמתיימר לקרוא שוק דרך התנהגות אנושית.
מגזר הדיור מאותת בבהירות: משהו נשבר
אם היינו צריכים דוגמה חדה למצב הזה, קיבלנו אותה אתמול דרך אחת המניות הבולטות של היום – KB Home, חברת בנייה אמריקאית שירדה 5.2% אחרי פרסום דוחות מאכזבים.
החברה לא רק פספסה את תחזיות הרווח לרבעון הראשון – היא גם הורידה את תחזית ההכנסות השנתית שלה לכל 2025. וזה כבר סיפור רציני.
היא לא לבד – גם Lennar, מהשבוע שעבר, סימנה האטה במכירות וצמצום תחזיות לרבעון הבא. שניים מהשמות הגדולים בענף מאותתים שהשוק רגיש, שהקונים נעלמים, ושהביקוש הגבוה של 2020–2023 פשוט התאדה.
ומה שמעניין? מכירות הבתים דווקא עלו החודש ב-1.8% – אבל בעיקר בבתים הזולים. הביקוש למוצרי פרימיום – דהיינו, הבתים היקרים – נחתך. והמסקנה ברורה:
הציבור קונה – אבל רק את מה שהוא בקושי מסוגל להרשות לעצמו.
זה כבר לא שוק של חלומות, אלא שוק של הישרדות.
שוק האג"ח מדבר – והוא לא אומר דברים טובים
תשואות האג"ח ירדו אתמול: האג"ח ל-10 שנים ירד ל-4.31%, והאג"ח לשנתיים ירד ל-4.00%.
בתרגום לשפתו של הסוחר המתחיל: המשקיעים מחפשים ביטחון. בורחים לסולידי.
גם מכירה של 69 מיליארד דולר באג"ח לשנתיים נענתה בביקוש חזק. הציבור אולי לא רואה את זה – אבל הכסף החכם כבר בונה מחסה.
זה חשוב להבין: ירידות תשואה לא קורות בחלל ריק. הן סימן לחשש – לחשש מהאטה, חשש מאינפלציה עיקשת, ואולי אפילו מהתפרצות משבר אשראי ברקע.
תעתוע ממוצע נע 200 – לא כל חצייה היא סיבה למסיבה
ה-S&P 500 אמנם עבר את ממוצע נע 200 (שנמצא באזור 5,754 נקודות), והחלו להגיע הקריאות: "שוק שורי", "הנה מתחיל גל עליות חדש".
אבל רגע – שנייה לפני שקונים את הכותרת, חשוב להבין:
ממוצע נע הוא אינדיקטור לעבר, לא הצצה לעתיד.
הוא כלי להצגת מגמה – לא רמז לתחזית.
ואם מי שמוביל את הפריצה הזו הן מניות הענק בלבד – בזמן שרוב השוק מדמם מתחת לפני השטח – זה לא שוק בריא. זה שוק מנותק.
למעשה, המגזרים שהובילו את העלייה – תקשורת, חומרים, פיננסים וצריכה מחזורית (תחום שמאגד את כל מה שאנחנו קונים מתוך רצון, לא הכרח – קניות, בידור, מסעדות, מכוניות) – הם הראשונים לחטוף כשיש האטה. כשדווקא הם עולים – אולי זה לא סימן לעוצמה, אלא לציפייה לאשליה קצרה שתתפוצץ.
מה עושים עכשיו? לא מאמינים לעיניים, מחפשים את הלך הרוח
זה הזמן שבו סוחר צריך לשאול את עצמו לא מה רואים על הגרף – אלא מה מסתתר מאחורי המספרים.
כמה מניות באמת תומכות בעלייה?
איך נראה הווליום?
מה אומר מדד הסנטימנט?
ואיך מתנהגות המניות הרגישות ביותר – הצרכניות, הקמעונאיות, הבנקאיות?
זה לא יום למסחר חפוז.
זה יום לתצפית. לאיסוף מידע. לבחינה איטית של התמונה המלאה.
ומי שלא עוצר – מתרסק עם הראש בקיר.
לסיכום: כשאתה רואה שוק עולה – תשאל מה הוא מנסה להסתיר
המסר שלי להיום חד:
שוק שעולה בלי רוח גבית אמיתית הוא לא שוק חזק – הוא שוק מתוח.
ואם אתה לא מזהה את המתיחות בזמן, אתה תהיה זה שייתפס עם המכנסיים למטה כשהמגמה תתהפך.
יום מבורך
זהר ליבוביץ – 🐘 – או סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
סקירה שבועית 24.3.25
שבוע חדש בפתח, והבורסה? היא לא מחכה לאף אחד. הכסף הגדול כבר זז, השוק ממצמץ עיניים במתח, והחובבים? הם עסוקים בלרדוף אחרי הזנב של עצמם, משוכנעים שהם עלו על "הסוד" שיפתור להם את החיים.
החדשות הטובות? יש דרך לנווט בזה. החדשות הרעות? רוב האנשים הולכים לעשות בדיוק את ההפך.
אבל רגע, בואו נחזור אחורה שנייה.
למה השבוע הזה קריטי?
כי השוק נכנס לקונטנגו – מילה יפה המתארת מצב שבו חוזים עתידיים נסחרים במחירים גבוהים יותר מהשוק הנוכחי. בתרגום לשפת רחוב: כולם בטוחים שהעתיד יהיה יקר יותר, אבל לאף אחד אין מושג אם זה באמת נכון. זה קצת כמו לשלם מראש על הופעה של להקה שאולי תתפרק עוד חודש.
וזה לא הכל. השבוע שעבר היה מלא בהתרחשויות – חלקן צפויות, חלקן כמו סטירה לפנים:
📌 ו - NVDA חגגה – אבל עד מתי?
מניית NVIDIA, המפלצת של תחום הבינה המלאכותית, קבעה שיא חדש. החובבים נכנסו בהמוניהם, חלקם רואים בה "הזדמנות של החיים", כאילו הם הראשונים לגלות אותה. וכאן בדיוק הבעיה: כשההמון מתחיל לרוץ באותו כיוון, הסוחרים החכמים כבר מחפשים את היציאה.
📌 הבנקים המרכזיים משחקים עם הריבית
פעם אמרו לנו שהריבית תרד מהר, עכשיו הנתונים הכלכליים מאותתים לנו אחרת. זה כמו דייט שאומר "אני בדרך", אבל אתה יודע שהוא בכלל עוד לא יצא מהבית. השוק מתחיל להבין שהכיוון לא בטוח, אבל החובבים? הם עדיין משוכנעים שהכל יסתדר מעצמו.
📌 הכסף החכם מחפש לאן לברוח
אולי לא שמתם לב, אבל הקרנות הגדולות כבר מתחילות להזיז כספים. אתם יודעים מה זה אומר? שמי שמתעקש להמשיך לקנות מניות שהתייקרו ב-50% בחודש האחרון – עושה טעות קלאסית. זה כמו להגיע למסיבה בדיוק כשה-DJ סוגר את המוזיקה.
מה באמת קורה מתחת לפני השטח?
תבינו משהו: השוק הוא לא שוק. הוא לא "מקום" עם חוקים ברורים, אלא תחרות פסיכולוגית שבה החזקים לוקחים מהחלשים. מי שמבין את זה – שורד. מי שלא – מתנפץ על החוף כמו גל שנשבר מהר מדי.
אז בואו נרד לעומק העניין:
🔥 הסיכון האמיתי לא נמצא במה שאתם רואים – אלא במה שאתם לא רואים.
🔥 אם כולם מדברים על זה – זה כבר מאוחר מדי.
🔥 מי שעובד עם תוכנית משחק – מחייך כשהשוק יורד.
איך סוחרים את המשחק השבוע?
✅ אל תרדפו אחרי מה שכבר ברח – מניות שטסו חזק בזמן קצר הן מסוכנות יותר ממוקש בקולנוע. אם אתם קונים אותן עכשיו, אתם לא משקיעים – אתם מהמרים.
✅ עקבו אחרי המדדים הגדולים – ה-S&P500 והנאסד"ק עומדים בפני רגעי הכרעה. יש כסף גדול שממתין בצד, והשאלה היא האם הוא יקפוץ פנימה – או יתחיל למכור בהיסטריה.
✅ שימו לב לנתוני המאקרו – נתוני אבטלה, דוחות של חברות גדולות, וכל פרט קטן שמשפיע על התמונה הגדולה. מי שמתעלם מזה, משחק פוקר בלי לראות את הקלפים.
✅ אל תהיו הצופים האחרונים במסיבה – אם הקרנות הגדולות מוכרות ואתם עדיין קונים, תזכרו: אף אחד לא מחלק פה מתנות.
ולסיום – מסר לחובבים
שוב השבוע, כמו בכל שבוע, היו כאלה שקנו כי "כולם קונים". שוב ראינו אנשים בטוחים שמה שעבד אתמול יעבוד גם מחר. ושוב, נזכיר את החוק הכי חשוב בשוק:
📢 אתם לא מתחרים מול מסך – אתם מתחרים מול אנשים שמחכים שתעשו טעויות.
מי שמבין את זה, לומד לראות את השוק אחרת. מי שלא – הופך לעוד נתון בסטטיסטיקה של אלה שחשבו שהם חכמים יותר מהמערכת.
תהיו חכמים. תנהלו סיכונים. ותזכרו – השוק לא מחלק מתנות. הוא רק משלם למי שיודע איך לקחת.
שבוע מבורך,
זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
נייסד תוכניות הליווי
׳איש העסקים & ׳מרגל המסחר׳
לונג 
סקירה יומית 21.3.25
קו הציר ממשיך להיות ״ים/יבשה״ במשחק השורי/דובי של השוק, סגירה סביב הציר בימים האחרונים לא מכריעה את מוד המסחר שלנו, אבל פותח את הדרך לבחינה נוספת של הנמוך של מרץ.
בקיצור חסר לי מידע להכריע התנהלות כיוונית, על כן ברמת הסוינג אחכה, ברמה התוך יומית, היה יום מורכב לסוחר המתחיל, בוא נצלול פנימה ונבין היכן אנחנו אוחזים כעת.
השוק עשה פרצוף של "עזוב אותי היום"
(ואני, במקום להילחם בו, פשוט מזגתי לעצמי קפה חזק והתבוננתי)
למה גם בימים רגועים – מי שלא רגוע, נופל
יש ימים שהשוק צועק, ויש ימים שהוא לוחש. היום? הוא לא אמר מילה.
הוא רק הסתכל עלי בזווית עין כאילו אומר: "מה אתה רוצה ממני בדיוק?"
והאמת? הרבה סוחרים בכלל לא יודעים מה הם רוצים.
הם באים למסחר כמו אנשים שמזמינים מונית בלי לדעת לאן. רק לעלות, לראות תנועה, להרגיש שהם בעניינים.
וכשהשוק נע לאט, מתלבט, מתנדנד... הם משתגעים.
הרי אם אין אקשן – כנראה שאתה לא עושה כסף, לא?
אז זהו, שלא.
היום היה שיעור בצניעות. לא בכניסה ברורה, לא ביציאה מזהירה.
פשוט שוק שאומר: "תשמע, אני לא איתך היום. קח יום חופש ממני, לך תקרא ספר."
השוק נתן הצגה אפרורית – אבל הקהל עדיין רועש
המדדים?
דאו ג'ונס: מינוס 0.03%.
נאסד"ק: מינוס 0.33%.
הS&P 500: ירד ב-0.22%.
מי שיקרא רק את המספרים יגיד: "בסך הכול יום רגיל."
אבל מאחורי הקלעים, הדרמה שם – רק בלי תאורה.
המגה-קאפ עשו היום את מה שהם הכי טובים בו:
להתחיל חזק בבוקר ואז להוריד הילוך כמו פקיד שמבין שאין בונוס השנה.
אפילו אפל, החברה שמחזיקה את חצי העולם באייפון, עשתה קולות של שינויים בצוות ה-AI שלה וגררה את כל הסקטור למטה.
אקסנצ'ר? ירדה ב-7.3%. דוח חלש ומניה שאומרת לך בקול ברור: "תשקול פעמיים לפני שאתה מתרגש ממותגים."
הטכנולוגיה, הסקטור הכי כבד במשקל השוק, סגרה באדום.
כשהפיל הכי גדול בחדר מתעטש – כל השוק מקבל חום.
דווקא שוק הנדל"ן אמר "חברים, אני פה"
הפתעה משמחת:
דווקא הבתים – כן כן, אלה שאף אחד לא רוצה לקנות עם ריביות בשמיים – מראים סימני חיים.
מכירות בתים קיימים עלו ב-4.2% בפברואר.
וזה כשהתחזיות ציפו לירידה של 3.2%.
מה זה אומר?
או שהאמריקאי התייאש מלחכות להנחות, או שהוא החליט להפסיק לגור אצל ההורים.
יותר סביר שהעלייה במלאי גרמה למי שיושב על הגדר – סוף סוף לקפוץ.
ולא, זה לא בגלל שהריביות ירדו. הן עדיין יקרות כמו קרואסון בשדה התעופה.
אבל לפחות משהו זז.
וזה הרבה יותר ממה שאפשר להגיד על שאר השוק.
מחול הריביות הגלובלי – גרסת דיסני הפיננסית
בעוד האמריקאי הקטן בוחן בתים עם זכוכית מגדלת, הבנקים המרכזיים בעולם עושים תרגילי אקרובטיקה:
שווייץ: הורידה ריבית. כי למה לא, מישהו צריך להתחיל את החגיגה.
ברזיל: העלתה ב-100 נקודות בסיס. דרמה דרום-אמריקאית קלאסית.
סין: יושבת בצד, מחכה שהעולם יתפוצץ ויבואו לקנות ממנה פלסטיק.
אנגליה ו-שוודיה: "לא נוגעים בכלום, תודה."
הECB: מודאגת מהמכסים של ארה"ב – בצדק.
המסר הכללי?
כל אחד בונה לעצמו סיפור כלכלי משלו, אבל בסוף כולם באותו חדר בריחה – ואין מפתח ברור שיפתח את הפלונטר.
אז מה עשיתי ביום כזה?
(או: איך לא ליפול בפח של "יאללה, רק עסקה קטנה")
יש משהו מפתה בימים האלה.
הם רגועים מדי. אתה מסתכל על הגרפים, אומר לעצמך: "נו באמת, רק תנועה קטנה, רק נגיעה..."
אבל זה בדיוק הטריגר של המפסיד הסדרתי.
זה שמגרד לו בידיים כשהשוק לא עושה לו נעים בראש.
אז אני עוצר.
אני מכריח את עצמי להתבונן, לא לפעול.
מפעיל את שרירי ההמתנה, שזה השריר הכי פחות מוערך במסחר.
כי כשאתה לוחץ רק כי אתה רוצה להרגיש בפנים – אתה למעשה מבצע עסקאות על סמך חוסר שקט, לא על סמך שיטה.
והשוק?
הוא לא שופט אותך על כמה אתה רוצה.
הוא שופט אותך על כמה אתה לא מתבלבל.
💬 מה אם היית רואה בשוק מורה לפילוסופיה, לא מחלק כספים?
מה אם כל סוחר היה שואל את עצמו כל בוקר:
האם אני פה כדי ללמוד – או כדי להרוויח מהר?
מה אם היינו בוחנים ימים כאלה לא לפי הרווחים, אלא לפי כמה פעמים הצלחנו לא לפעול מתוך דחף?
מה אם כל "לא עשיתי עסקה היום" היה מדליית זהב בהתבגרות האישית שלך?
תראו, אם יש משהו שלמדתי בעשורים של מסחר, זה שדווקא הימים האפורים בונים את היציבות.
לא הריצות, לא הנפילות.
אלא היכולת שלך לשבת, לחכות, ולדעת מתי זה לא הזמן שלך.
ג’סי ליברמור אמר פעם:
“The real money is made in the waiting.”
הוא צדק.
🐘 אולי לא זזת היום בשוק – אבל אולי כן זזת בתודעה
ואולי, רק אולי, אם אתה מסוגל לעבור יום כזה בלי להתפתות,
בלי להתבכיין ש"לא היה כלום",
בלי להכריח את השוק לרקוד לפי הקצב שלך –
אז אתה כבר מתנהג כמו סוחר רווחי.
ואם אתה מתנהג כמו סוחר רווחי –
בסוף, גם תהפוך לכזה.
זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
סקירה יומית 19.3.25הישענות המחיר על הקו המקווקו מגדילה את הסיכוי להמשכיות התנועה צפונה, כך שצפירת ההרגעה האחרונה עשויה להיות עוד נדבך בחזרת המחיר לאזורי ה-600.
מיני תבנית של ספל ידנית המבטאת דפוס היפוך במחיר מתקיימת כרגע, אך ההכרעה של הצלחת התבנית היא בפריצת קו הבחינה שלה.
איזה להטוט קסמים ניסה הפד ליצור אתמול
🐘 הפד ושוק הקסמים
עוד יום עבר, עוד מופע קסמים של הפד. הקוסם הראשי, פאוול, עלה על הבמה, שלף את השרביט, והקהל הריע.
השווקים אהבו את ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, אהבו את ההבטחה להפחית אותה פעמיים השנה, ואהבו במיוחד את המילים "אין לחץ לבצע התאמות מהירות".
מגה-קאפ קפצו כמו נערים שקיבלו כסף לחופשת אביב, התשואות ירדו, וכולם חגגו.
אבל, כמו תמיד, כדאי להציץ מאחורי הווילון ולשאול: מה באמת קרה פה?
🐘 משהו לא מסתדר
הפד לא שינה ריבית, אבל הודה (בחצי פה) שהכלכלה נחלשת.
התחזיות ל-2025 ירדו מ-2.1% צמיחה ל-1.7%, ובמקביל, התחזית לאינפלציה עלתה.
וזה מה שמעניין באמת: הפד אומר לנו שהוא עדיין מצפה לאינפלציה גבוהה יותר, אבל משאיר את התחזית לשתי הורדות ריבית.
אה? מישהו כאן עובד עלינו או שזו רק אני?
במילים אחרות, הפד לוקח את הזמן.
הוא לא ממהר להוריד ריבית כי הוא עדיין מפחד שאינפלציה "עקשנית" יותר ממה שהוא חשב.
כלומר, מי שציפה להורדות מסיביות שיציפו את השוק בנזילות – תירגעו.
זו לא מסיבת שנות ה-2010 פה.
🐘 משחקים של זמן
השווקים מגיבים מהר, אבל ההשלכות של המדיניות לוקחות זמן.
היום מגה-קאפ חגגו, אבל תשאלו את עצמכם – מה יקרה כשהמציאות תתנגש עם התחזיות?
ברגע שהצמיחה תראה חולשה רצינית יותר, שוק העבודה יתחיל לחרוק, והמשקיעים יבינו שהשוק כבר לא מתומחר נכון – המסיבה תיגמר.
בדיוק כמו במסחר – כשהכול נראה מושלם, זה הרגע שבו צריך לשים לב מה באמת קורה מתחת לפני השטח.
ואם אתם מהסוחרים שחושבים שהשווקים תמיד צודקים, אני מזכיר לכם – אותם סוחרים שקנו את מניות הטכנולוגיה היום, הם אותם אלו שזרקו אותן באכזריות אתמול.
🐘 מה עושים עם זה?
הסוחרים צריכים לשים לב לכמה דברים עיקריים:
1️⃣ האינפלציה לא נכנעת בקלות. אם הנתונים ימשיכו להפתיע כלפי מעלה, הפד יכול לחזור לקשיחות מהר מהצפוי.
2️⃣ הצמיחה נחלשת. מספרים כמו ה-1.7% צמיחה שצופים ל-2025 זה לא בדיוק מתכון לבום כלכלי.
3️⃣ התשואות יורדות, אבל עד מתי? כל ירידה משמעותית בתשואות מובילה לחגיגה רגעית במניות, אבל צריך לבדוק אם זה סימן לחולשה כלכלית ולא רק מסיבה רגעית בשווקים.
🐘 המבחן האמיתי
אני לא רודף אחרי מגמות רגעיות, ולא מתלהב מכל נאום של פאוול כמו חובב ספורט שמנתח כל מילה של המאמן אחרי הפסד.
אני בוחן את התמונה הרחבה, מחפש עיוותים, ומנצל מצבים בהם השוק מגיב יתר על המידה.
אין פה מסיבה אינסופית, אלא משחק שחמט מתמשך בין הציפיות של המשקיעים לבין המציאות הכלכלית.
הסוחרים החכמים הם אלו שיודעים להקשיב למה שלא נאמר – ולא רק למה שהפד בוחר להגיד.
🐘 סיפור למחשבה
לפני כמה ימים נכנסתי למאפייה השכונתית, והמוכר – בחור עם שפם עבות וחיוך ממזרי – הביט בי בעיניים נוצצות.
"יש לי בדיוק מה שאתה צריך היום," הוא הכריז.
הוא שלף מאפה בלתי מזוהה, שעטוף היה בניחוח חמאה וקרמל, ונראה כמו משהו שנאפה במיוחד עבור נסיכים אבודים.
"מה זה?" שאלתי.
הוא רק קרץ ואמר, "תטעם קודם, תשאל אחר כך".
החיים הם קצת כמו המאפה ההוא.
לפעמים עדיף לא לשאול יותר מדי שאלות, פשוט לנסות ולגלות את התשובה בעצמך - זה אומר שכל מה שחזק מהשוק כרגע שווה בחינה, גם אם לא מבינים את ההיגיון בחוזקה.
יום טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
לונג 
סקירה יומית 19.3.25סקירה יומית 19.3.25 המשך המצב השוורי?
שרוב הסוחרים הקמעונאים בטוחים שהגיע, אכן לא הגיע. אנחנו כסוחרים שיפוטיים בשיטת וויקוף כפי שהסברתי אתמול לרוב נחכה לפעם השנייה כדי להצטרף.
זוכרים את המשפט שלי מאתמול, ״סוחר מקצועי השני לעשות משהו ולא הראשון לנחש משהו״ – בוא נראה איזה פד-ים יהיו לנו היום ולאן הטלטלה בדברים שלהם תיקח את השוק, נתחיל בסיפור קצר ומשם נעבור לשוק.
🐘 דלת נסגרת
לפני כמה ימים הייתי במכולת השכונתית, דחפתי עגלה בין מדפים ואנשים, ואז פתאום—דלת המקרר של החלב נסגרה מול האף שלי. מישהו שהגיע מהכיוון השני החליט לסגור אותה רגע לפני שהספקתי לשלוח יד לקרטון. לא כעסתי, אבל היה לי ברור שהמציאות לא תמיד משתפת פעולה עם הרצונות שלנו. לפעמים, אתה במרחק חצי שנייה מהיעד, ובכל זאת נתקע בלי החלב שרצית.
זה קרה בעוד יום שגרתי, אבל הלקח טמון בפרטים הקטנים: התזמון הוא הכול. רגע אחד חסר, ואיבדת את מה שרצית להשיג. בין אם זה חלב במכולת או הזדמנות לקנות מניה במחיר נמוך, אותו רגע יכול לעשות את ההבדל. וזאת לא איזו תובנה על-מדעית, אלא תזכורת שלא כל דבר בשליטתך, אבל בהחלט יש מה לעשות בנידון: להיות ערניים, להיות מוכנים לזוז מהר, להבין שהדלת הבאה אולי תיפתח רחוק יותר — אבל עדיין תוכל לתפוס אותה.
🐘 אבן נגף
כשפתחתי אתמול בבוקר המסחר את המסך, הסתכלתי על הדאו מתייצב סביב 41,581 נקודות, ומיד קלטתי שלא מדובר בעוד יום של חיוכים וצלצולים. הוא ירד בכ-260 נקודות – מספיק כדי לגרום לי לתהות מה השתבש ביממה האחרונה. רק יומיים קודם, המדדים עוד נעו בכיוון ירוק, ועכשיו הם לפתע מתהפכים? זה מזכיר לי קטע שבו אתה מנסה לתפוס טרמפ, אבל כשהרכב סוף-סוף עוצר לך, מתברר שהוא נוסע בכלל לכיוון אחר.
אבל בשוק ההון, הכול זז בקצב משלו, וספונטניות היא שם המשחק. כל רמיזה קטנה על מתיחות גיאופוליטית, כל פיסת מידע על האינפלציה, וכבר אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מול גרף שנראה כמו ג'אנק פוד שעבר מיקרוגל קצת יותר מדי זמן. וזו הסיבה שחשוב לקחת נשימה עמוקה ולבדוק לאן אנחנו הולכים: האם זו התחלת נפילה רצינית, או רק עוד טלטלה קטנה לפני שהחגיגה חוזרת?
🐘 קריאת המציאות
המדדים הגדולים – דאו, נאסד״ק, ו-S&P 500 – נצבעו באדום עם ירידות שנעות סביב 0.6% עד 1.7%. מצד שני, לא הכול שחור: העליות של היומיים האחרונים עדיין משאירות אותם טיפה מעל הרמה שהיינו בה ביום חמישי. זה כמו לאכול שלושה בורקסים ביום ומחר להוריד שניים – עדיין נשארת ואוכלת אחד עודף.
בסקטורים, אנרגיה ובריאות דפקו נוכחות חיובית, בזמן שטכנולוגיה, שירותי תקשורת, צריכה בסיסית וצריכה מחזורית חטפו. קשה לפספס את נפילות הענק במניות כמו טסלה (5.3%-), NVIDIA (3.4%-), מטא (3.7%-), וגוגל (2.3%-). בעוד גוגל דווקא ניסתה להלהיב את השוק עם הודעה על רכישת ענק של חברת אבטחת הענן Wiz ב-32 מיליארד דולר, נראה שהמשקיעים דווקא נלחצו מההוצאה הגבוהה.
בהיבט הגיאופוליטי, ישראל ביצעה לכאורה תקיפה אווירית בעזה, אבל הנפט (WTI) ירד ב-1.2% לרמה של 66.78 דולר לחבית, והאג״ח הממשלתיות של ארה״ב זזו רק במעט – תשואת ה-10 שנים ירדה ב-3 נקודות בסיס ל-4.28%. העולם ציפה אולי לתגובה דרמטית יותר, אבל כנראה שהשוק התרגל לכותרות מסוג זה או שהוא כרגע עסוק יותר בלקלוט את גובה הריבית והמדיניות של הפד.
בגזרת הכלכלה, הופתענו לטובה מנתוני הבנייה (Housing Starts) שקפצו ל-1.501 מיליון, מעל הציפיות. היתרי בנייה עמדו על 1.456 מיליון. מחירי היבוא והיצוא עלו בעדינות (0.4% ו-0.1% בהתאמה), עדיין משאירים אותנו עם נקודות תכופות לאינפלציה. התפוקה התעשייתית גדלה ב-0.7%, כשייצור הרכבים צבר 8.5% – כנראה מפחד מחסור או הקפצת מכסים שבדרך.
מביטים קדימה, היום נקבל נתוני משכנתאות, דו"ח מלאי נפט ודיווח על זרימות הון לטווח ארוך (TIC). אבל העיקרי שבדרך הוא הפד, עם הכרזה מתוכננת ליום רביעי ב-14:00 שעון החוף המזרחי. שם כנראה נראה תנועה משמעותית יותר, כי כשהפד מדבר – כולם מקשיבים, גם אם לא מסכימים.
🐘 מה עושים מכאן?
בשוק הזה, אנחנו מתמודדים עם יותר סימני שאלה מציור של ילד בגן חובה. והראשון שבהם הוא איך להגיב לירידות האלה. אז הנה כמה מחשבות:
🏝 מי שמחפש "חוף מבטחים": יביט על סקטורים כמו בריאות ואנרגיה. גם כשהכול מסביב משתולל, עדיין צריכים תרופות ודלק. הם מציעים עוגן יחסי, בייחוד בימים שהסנטימנט של הסוחרים עלול להשתנות ברגע.
🏝 אם הטכנולוגיה החלשה של היום תתאושש מחר: המניות שרק אתמול נפלו יכולות לזנק בצורות שאף אחד לא יאמין. השאלה היא כמה סבלנות ועצבי ברזל יש לך, כי לרדוף אחרי התנודתיות של הטכנולוגיה דורש להבין שזה סקטור המוביל בחדשנות, אבל גם רגיש לכל איום של מיתון או עלייה בריבית.
🏝 גיאופוליטיקה זה דבר טריקי: לפעמים היא מפוצצת גרפים לכאן או לכאן, ולפעמים השוק אדיש לחלוטין. כאילו כולם כבר רגילים לרעשים וממשיכים קדימה. אז תקרא את החדשות, אבל אל תמהר למשכן עליהן את כל התיק שלך.
🏝 לקראת היום (יום רביעי): כדאי לצמצם סיכונים אם אתם לא אוהבים הפתעות. החלטות פד יכולות לטלטל את השוק תוך דקות. זוכרים את הפעמים שבהן הכול נראה רגוע לפני הפרסום, ואז המדדים קופצים או צוללים באגרסיביות?
אחת התובנות שאני תמיד חוזר אליה: "יותר קל למנוע הפסד כבד מאשר לנסות לרדוף אחרי רווח מפלצתי." בשוק, אנחנו לפעמים מתפתים ללכת בגדול על טרייד אחד. אבל תאמינו לי, עדיף לצאת עם רווח צנוע ב-80% מהמקרים, מאשר להישאר תקוע ולחכות לנס שהגיע רק בימי החגים.
🐘 רגע לא צפוי?
היום השוק יכול לקום בכיף ולצבוע את עצמו בירוק. ראינו לא מעט ימים שבסוף סגרו בעלייה חדה למרות פתיחה חלשה. חדשות טובות על מאקרו, איזו הודעה אקראית של מנכ״ל משמעותי או אפילו שמועה, ופתאום הקונים מתעוררים.
אבל אם היום השחור יחזור על עצמו, נצטרך לשאול אם זה סימן לתהליך עמוק יותר — אולי חששות ממיתון או ריבית שעולה בקצב. כרגיל, אין לנו שליטה מוחלטת — אנחנו יכולים רק לנהל סיכון ולבחור כניסות יצירתיות.
השורה התחתונה היא שאנחנו לא באמת יודעים מה יקרה היום, ומי שאומר שהוא יודע — כנראה מנסה למכור משהו. לכן, שווה להיות פתוח לשינויים, לשמור על כיוון ברור, אבל גם להישאר גמיש בתגובות. ראיתי כבר סוחרים שמכרו את כל התיק ברגעים כאלה רק כדי לצפות במחירים טסים למעלה ביום הבא, ולהיפך.
"אתה רוצה להיות צודק, או להרוויח?" – משפט ישן שמייצג את הדילמה בין האגו שלנו למצב התיק שלנו. בשוק הזה צריך לדעת לוותר על הצורך להיות הגאון התורן, ולהבין שיותר חשוב למצוא נקודת יציאה הגיונית אם הכול מתחרבש.
ולגבי המשפט ההוא, בואו נגיד ככה: "הרגש מתפרץ החוצה, אבל הכסף שלך לא צריך לברוח יחד איתו." תתרגשו, תתלהבו, אבל אל תשכחו לשים לעצמכם עצור כשצריך, כדי שהארנק לא ייפגע.
🐘 שבוע טוב ומבורך
זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳ לונג 
סקירה יומית 18.3.25תחיית המתים? – או שפשוט קנו את שוב את השפל? מבחינה שיפוטית אנחנו נמצאים בסימן הראשון לפוטנציאל סיום המגמה היורדת, אך עדיין חסר לנו הסימן השני שייתן חותם לכך.
אחת המשפטים היודעים שאני נוהג לומר לסוחרים שלי, ״העכבר השני הוא זה שאוכל את גבינה״ (אל תהיו הראשונים, אלו שלרוב נתפסים במלכודת הגבינה).
להיות סוחר טוב זה להגיע שני ולהצטרף למה שקורה ולא לנחש את מה שיקרה.
לכל סוחרי הלמה?, אז ככה
השוק התעורר אתמול כאילו היה חולה שבוע וחצי עם חום גבוה ופתאום גילה שהמניה של בית המרקחת השכונתי עלתה ב-200%. הדאו זינק 0.85%, ה-S&P 500 טיפס 0.64%, והנאסד"ק השתעל קלות עם 0.31%.
כל זה קורה אחרי שהשוק חטף בראש ונכנס לטריטוריית "תיקון" בשבוע שעבר. אז מה קרה פתאום?
ובכן, מסתמן כי שוב קיבלו אומץ לקנות את השפל, כי הרי "השוק תמיד עולה", נכון? (בינתיים, מי שקנה ב-2000 וב-2008 עדיין בודק מתי השוק באמת "תמיד עולה").
מה זה אומר בפועל?
הסיפור הגדול של היום היה הקנייה ההמונית במניות הענקיות אחרי שהן נראו כמו ילד שבילה יותר מדי זמן בשמש בלי כובע. אפל ומיקרוסופט, שני עמודי התווך של ה-S&P 500, התאוששו קצת אחרי שנגעו ברמות הנמוכות של היום. גם הסקטורים שהובילו את העליות הם בדיוק אלה שתמיד עולים כשכולם מתחילים לפחד – אנרגיה, נדל"ן, בריאות ופיננסים. למה? כי כשיש ספק, קונים נפט, דירות וכדורים נגד חרדה.
איך זה עבד בשוק?
הנתונים הכלכליים של היום לא בדיוק נתנו סיבה למסיבה. המכירות הקמעונאיות היו נמוכות מהצפוי, תעשיית הייצור של ניו יורק נכנסה לטריטוריית "יאללה סוגרים את הבסטה" והמחירים שעלו שם מתחילים להזכיר את החשבון שאתה מקבל אחרי ארוחת בוקר תל אביבית.
למרות כל זה, השוק בחר להתמקד במה? בטראמפ שמאיים על איראן ובהודעה של נציג הסחר האמריקאי ש"סבב המכסים הבא יהיה מסודר יותר". אה, יופי, אז הפעם יכניסו לנו המכסים בדלת הראשית עם קפה וקרואסון ביד.
מה עושים עם זה?
סוחרים, בואו נוריד רגע הילוך וננשום עמוק. זה שהשוק עלה היום לא אומר שהסכנה עברה. ה-S&P 500 עדיין למטה 3.5% מתחילת השנה, הנאסד"ק עדיין מדמם עם 7.8% באדום, ואם נחפור עמוק יותר, רוב המניות עדיין די תקועות.
אז לפני שאתם קופצים לקנות כל מניה שהייתה באדום בשבוע שעבר, תזכרו כלל ברזל: לא כל מה שזול הוא מציאה, לפעמים זה פשוט זבל.
הנה מה שצריך לשים לב אליו:
1.באם אתם קונים את השפל – תשאלו את עצמכם למה אתם קונים אותו. האם זו אסטרטגיה מבוססת, או שאתם פשוט מפחדים לפספס?
2. שימו לב לסקטורים החזקים והחלשים. אנרגיה, נדל"ן ובריאות מובילים – אבל למה? כי אנשים חושבים שזה מקום בטוח. כשזה משתנה – תדעו שהשוק באמת התייצב.
3. אל תתנו לאשליית ה"הכל טוב" לסנוור אתכם. תסתכלו על הנתונים האמיתיים – הם עדיין לא תומכים במגמה חדשה.
הסוחרים שבאמת מרוויחים בטווח הארוך הם לא אלה שקונים בכל שפל, אלא אלה שיודעים לזהות מתי השוק באמת מוכן להמשיך למעלה ומתי זה רק ריקוד זמני לפני עוד מכה.
אז קחו נשימה, אל תפחדו, תחשבו טקטית ותזכרו: השוק תמיד נותן עוד הזדמנויות – אם יש לכם מספיק סבלנות לחכות להן.
יום טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
סקירה שבועית 17.3.25
🐘 סיגריה במרפסת
היום, למשל, שמעתי שהם "קונים את התחתית" – נשמע מתוחכם לאללה. אבל בפועל, רובם פשוט מבטיחים לעצמם (ולי) שהנה, הפעם באמת, הגיע השינוי. הרי השוק עלה היום יפה, כל האינדקסים בשמיים, נאסד"ק חגג מעל 2.5%, דאו ג'ונס נתן ריצה של כמעט 700 נקודות.
🐘 העיקר האופטימיות (גם אם היא הזויה)
הם שוכחים שלפני כמה ימים הכל היה שחור, שהצרכנים באמריקה מדוכאים כמו אוהדי מכבי אחרי עוד הפסד בדרבי, ושהמצב רוח שלהם גרוע יותר מהמצב רוח של אוהדי הפועל אחרי הדרבי. מדד האופטימיות של אוניברסיטת מישיגן כבר מזמן מתחת למרתף, אבל מי סופר את הפרטים הקטנים האלה כשאפשר לקנות בזול ולחלום בגדול?
🐘 עליות בלי סיבה, סיבות בלי היגיון
ויש גם את החברות האלה שפתאום קופצות בלי שום היגיון. Ulta Beauty? DocuSign? בחייאת, חברה שמוכרת ליפסטיקים וקרמים מעלה תחזית גרועה, וכולם רצים לקנות כאילו היא הכריזה על המצאת הגלגל מחדש. DocuSign, כאילו השיקה את נטפליקס של המסמכים, נותנת תחזיות חלשות, אבל הקונים מתנהגים כאילו הוגשה להם גלידה בחינם. לפעמים צריך פשוט לעמוד בצד ולהגיד: "וואללה, נשבע לכם שלא ראיתי את זה בא."
🐘 הזהב: אוהד הפועל של השווקים
ומנגד, הזהב, שאמור להיות כמו אוהד הפועל – אף פעם לא באמת שמח, מתעקש להישאר גבוה. הזהב מעל 3,000 דולר לאונקיה, וכמו שאתה מכיר אותי, אני הולך עם הפרצופים הרציניים האלה בצד, אלה שלא נסחבים אחר הפופוליזים.
🐘 הפילוסוף בשוק של שוטים
"השוק יכול להישאר לא הגיוני הרבה יותר זמן משאתה יכול להישאר נזיל" אמר פעם ג'ון מיינרד קיינס, שנשמע כמו מישהו שאכל מספיק מרורים בשוק. ואני אומר לך, לפעמים פשוט צריך לעמוד בצד ולהגיד: "וואלה, נשבע לכם שלא אעלה על העגלה לפני הזמן"
🐘 צופים קדימה: להחזיק חזק, השיגעון ממשיך
מבט על השבוע הנוכחי כבר מסמן לי שהשיגעון רחוק מלהסתיים. ביום שני נקבל את מדד האימפריה לייצור, שיראה לנו אם הכלכלה ממשיכה לנשום או שסתם התעלפה מרוב מתח. נוסף על כך, נקבל את נתוני המכירות הקמעונאיות, שאולי יראו אם הצרכן האמריקאי חזר לקנות או שהוא עדיין מתחבא מתחת לספה. אם המספרים יהיו חלשים, אולי זה ישלח לנו רמז נוסף שהאופטימיות הנוכחית היא עוד חזיון תעתועים חולף.
גם נתוני שוק הדיור צפויים לתת הופעה, ואם כבר מדברים על בתים, מעניין לראות האם הקבלנים עדיין בטוחים שמישהו רוצה לקנות בית כשהריבית משתוללת. תכל'ס, אם שוק הדיור ממשיך לשקוע, זה יכול לתת לשוק עוד סיבה להתבלבל, כי הרי למה להיות הגיוניים כשאפשר פשוט לעלות?
בקיצור, אל תאמין לשום דבר שתראה השבוע. תהיה כמו הזהב – תישאר סקפטי ויקר.
שבוע טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
* נותרו מספר מקומות בודדים לסדנה הפרונטלית ב-1.4 - ׳מרווחים עם הראש׳ לונג 
סקירה יומית 14.3.25
מבט על הגרף השבועי, בעיקר בסוף שבוע ובחג שבו אנחנו מתבוננים על הדברים בצורה קצת אחרת, ניתן לראות תמונה נקייה של מגמה עולה ואת מקום ותזמון שבירת המגמה, לפעמים הפשט מנצח ומספר הכל.
🎭 פורים של הפוך על הפוך: בנשף המסכות, השוק מסיר את הלוט
אה, פורים, פורים, חג של תחפושות, של "ונהפוך הוא". יום אחד אתה מלך, יושב על כס מלכות, שותה יין משובח מגביעי זהב, והנה למחרת אתה תלוי על עץ גבוה חמישים אמה. נשמע מוכר, לא? קצת כמו להיות סוחר בשוק ההון, רק שבמקום מלך ותלייה, יש לך רווחים מפוארים שמרקיעים לשחקים ואז... ובכן, אתם יודעים. צלילה אל התהום שגורמת לך לתהות איך בכלל העזת להיכנס למסחר מלכתחילה.
תמיד אמרתי שהבורסה היא כמו מסיבת תחפושות אחת גדולה, תיאטרון עולמי שבו כל השחקנים מסתירים את פניהם האמיתיות. כולם מגיעים מחופשים למשהו שהם לא באמת. חברות צומחות בקצב מסחרר מתחפשות לחברות ערך יציבות, כאילו הן נושאות מאזנים איתנים כסלע במקום הבטחות עתידיות שנכתבו על חול. אנליסטים מתחפשים לגורואים שיודעים הכל, מדקלמים תחזיות בביטחון מופגן כאילו הם מחזיקים בכדור בדולח שמאפשר להם לראות את העתיד בבהירות קריסטלית.
ואנחנו, הסוחרים? אנחנו הכי טובים בזה. אמני התחפושות האולטימטיביים. מתחפשים למשקיעים לטווח ארוך כשהתיק שלנו אדום ("זו השקעה, לא ספקולציה"), או סקאלפרים זריזים כשהתנודתיות מתה ("אני רק נכנס ויוצא, חוטף ביסים"). מספרים סיפורים לעצמנו, מרכיבים מסכות שמתאימות למצב הרוח ולמצב החשבון. כל יום פורים, כל יום מסכות חדשות.
🎭 נפילת המסכות: כשהשוק חושף את פרצופו האמיתי
אבל היום, בפורים הזה של 2025, נראה שהמסכות קצת נפלו, התפאורה התמוטטה והאיפור נמרח. השוק החליט לחשוף את הפרצוף האמיתי שלו, וזה לא פרצוף מחייך במיוחד. הדאו ג'ונס, הנאסד"ק וה-S&P 500 קיבלו היום מכה רצינית, מחקו את העליות הקלות של אתמול ובגדול. כאילו מישהו החליט שהמסיבה נגמרה, הדליק את האורות ופתאום כולם רואים בבירור את הלכלוך שהצטבר על הרצפה.
הסנופי אפילו נכנס רשמית לטריטוריית תיקון - 10% מתחת לשיא האחרון. כמו אותו אורח במסיבה שהגזים עם המשקאות והחליט לעשות משהו שכולם יצטערו עליו למחרת. בקיצור, חגיגה של דם אדום על המסכים, מחול שדים של מספרים יורדים, סימפוניה אכזרית של מוכרים נחושים שדורסים כל ניסיון לייצב את המצב.
🎭 שאלת ה'למה': בריקוד החיים והמסחר, ההפתעה היא בת הזוג הקבועה
למה זה קורה דווקא היום? בדיוק כשחשבנו שהשוק התייצב? אולי זה קשור למדד המחירים ליצרן שהיה קצת יותר רגוע מהצפוי, או לעובדה שמספר דורשי העבודה החדשים עדיין נמוך. לכאורה, חדשות טובות, לא? הכלכלה יציבה, האינפלציה נרגעת, אנשים עובדים. אז למה השוק מגיב כאילו גילו שיש חמץ בפסח? כאילו מישהו הדליק את האור באמצע ההצגה וחשף את כל הטריקים והקסמים?
התשובה, חברים יקרים, היא פשוטה כמו שהיא מורכבת: כי ככה זה. השוק הוא יצור הפכפך, בדיוק כמו החיים עצמם. הוא דומה לאותו שיכור בפורים שלא יודע אם הוא שמח או עצוב, אם הוא רוצה לרקוד או לבכות. לפעמים אתה חושב שהבנת את המשחק, שפיצחת את הקוד, ואז הוא זורק לך בום בפנים, משנה את החוקים באמצע המשחק, מערבב את הקלפים כשאתה חושב שהיד כבר נסגרה.
הפעם, נראה שהשחקן הראשי בתסריט הפורימי הזה הוא אי הוודאות סביב מדיניות הסחר של ארצות הברית. טראמפ, שחזר לבית הלבן בסערה, שוב מאיים להטיל מכסים מטורפים על יבוא אלכוהול מאירופה (ומי ישתה וודקה בלי לשלם כפול?), והחשש ממלחמת סחר גלובלית שוב מרים את הראש המכוער שלו. זה כמו המן הרשע שחוזר בכל דור בתחפושת אחרת - פעם זו אינפלציה, פעם זו מלחמת סחר, פעם זו פאניקה בנקאית, אבל תמיד זה אותו פחד עתיק שמניע את הכל.
וגם החדשות מהחברות, שאמורות להיות מנוע הצמיחה של הכלכלה, לא ממש עוזרות לחגיגה. אדובי, סנטינל וואן ויויפאט – כולן סיפקו תחזיות פושרות ומטה, כמו לקבל שלוק של בירה שעמדה פתוחה כל הלילה. וזה משפיע במיוחד על מניות הצמיחה, שהן בדרך כלל הכוכבות של המסיבה, אלה שגורמות לכולם להסתובב ולהסתכל. היום הן קצת יותר כמו האורחים הלא רצויים, אלה שמגיעים בלי הזמנה ובלי בקבוק יין, ורק מתלוננים על המוזיקה.
🎭 קריאת המגילה הדיגיטלית: המספרים מספרים, גם כשהם מעט מסוחררים
בואו נסתכל על המספרים היבשים, למרות שאני בטוח שרובכם כבר ראיתם אותם, אולי אפילו עם דמעות קלות בעיניים. הדאו ירד ב-1.3%, הנאסד"ק, שתמיד אוהב להיות דרמטי יותר, צלל ב-1.96%, וה-S&P 500, שבדרך כלל יותר מאופק, ירד ב-1.39%. זה לא סתם יום אדום, זה יום שבו השוק החליט להתחפש לשור זועם ולנגוח בכל מה שזז, כמו אותו שיכור במסיבת פורים שמתחיל לשבור כוסות.
מעניין שדווקא סקטור השירותים הציבוריים הראה קצת חוסן, אולי כי אנשים עדיין צריכים חשמל ומים, לא משנה מה קורה בשוק או בעולם. גם בימים קשים האנשים רוצים שהאור יידלק והמים יזרמו. אבל כל השאר – מוצרי צריכה, שירותי תקשורת, טכנולוגיה, תעשייה ונדל"ן – כולם חטפו חזק, כמו חבורה של נערים שעוברים את טקס ההתבגרות של השוק. זה כמו לנסות להחזיק מגש מלא באוזני המן כשמישהו דוחף אותך מאחור – אין סיכוי שלא תפיל לפחות חצי מהם.
גם בשוק האג"ח הייתה תנועה מעניינת שראויה לתשומת לב. תשואות האג"ח ל-10 ול-2 שנים ירדו, מה שמצביע על כך שכאשר יש בלאגן במניות, אנשים מחפשים מקום מפלט בטוח יותר, כמו ילדים שרצים הביתה אחרי שראו סרט מפחיד. זה קצת כמו להתחבא מתחת לשולחן כשמתחילים הזיקוקים, או לשים את הידיים על האוזניים כשהרעש חזק מדי. הכסף, כמו תמיד, מצביע ברגליים.
🎭 במבוך התחפושות: איך לשרוד את החג ואת השוק
אז מה עושים עכשיו? איך מתמודדים עם השוק שהחליט להתחפש לשוק דובי בדיוק בפורים? איך ממשיכים לחייך כשהתיק צונח כמו אותו המן שהושלך מהגג?
קודם כל, לא להיבהל. זוכרים את הסיפור על אסתר המלכה? היא הייתה צריכה לשמור על קור רוח מול אחשוורוש כדי להציל את העם שלה. היא ידעה שהיסטריה לא תעזור, רק תכנון קר ומחושב. אנחנו לא צריכים להציל אף אחד (חוץ אולי את תיק ההשקעות שלנו), אבל קור רוח תמיד עוזר. הפאניקה היא היועץ הגרוע ביותר בשוק ההון, היא זו שתגרום לנו למכור בשפל ולקנות בשיא.
שנית, להסתכל על התמונה הגדולה, להרים את המבט מעל הרעש היומיומי. כמה ימים אדומים לא אומר שהכל קרס, שהעולם נגמר, שכדאי למכור הכל ולקנות זהב. השוק עולה ויורד, זו דרכו של עולם, זה חלק מהמשחק, מהמחזוריות הטבעית שלו. כמו שאמר פעם וורן באפט (נדמה לי שזה היה הוא, אם לא אז מישהו חכם אחר, ואם לא הוא אמר את זה בדיוק ככה, אז הוא בטח היה מסכים): "תהיה פחדן כשאחרים חמדנים, ותהיה חמדן כשאחרים פחדנים." היום נראה שיש הרבה פחד בשוק, רוח של בהלה שמנשבת במסדרונות הבורסה, אולי זה הזמן להתחיל לחפש הזדמנויות, לבדוק אילו חברות טובות נמכרות במחירי מציאה.
שלישית, לזכור שפורים זה חג של שמחה, של התגברות על הפחד והחרדה. גם אם התיק שלנו נראה קצת עצוב היום, כמו אותה מסכה עצובה בתיאטרון, זה לא סוף העולם. אפשר לקחת הפסקה, ליהנות מהחג, לשתות קצת יין (אולי קצת יותר מהרגיל, אבל בלי להגזים), לאכול קצת אוזני המן (בלי להגזים, כמובן), ולחזור לשוק עם כוחות מחודשים אחרי שההנגאובר של פורים יעבור, אחרי שהראש יתבהר והסוכר יירד מהדם.
🎭 מעבר למשתה: כשפורים נגמר והמסחר ממשיך
אז מה צופן לנו העתיד? קשה לדעת, גם לחכמים שבינינו. השוק יכול להמשיך לרדת, להעמיק את הירידות עד שיגיע לאיזושהי נקודת כניעה שתסמן תחתית. הוא יכול גם להתאושש מחר בבוקר כאילו כלום לא קרה, כמו שיכור שקם אחרי לילה של הוללות, שותה כוס מים ומרגיש כמו חדש. מה שבטוח זה שההצגה חייבת להימשך. אנחנו, הסוחרים, נמשיך לעקוב אחרי הגרפים כמו מכורים, לנתח את החדשות כאילו הן מגילת סתרים, ולנסות להבין מה לעזאזל קורה פה, למה השוק מתנהג כמו שהוא מתנהג, ולאן כל זה הולך.
אולי היום יגיע פורים שני, או פורים קטן, והשוק יחליט להתהפך שוב, כמו ב"ונהפוך הוא" הקלאסי. אולי טראמפ יתחרט על המכסים (טוב, אולי נחכה למשיח בשביל זה), או שאדובי תפרסם תחזית משופרת שתפתיע את כולם לטובה. אי אפשר לדעת בוודאות, וזה בדיוק מה שהופך את המשחק הזה למרתק כל כך. מה שאפשר לדעת זה שאנחנו נהיה כאן, מוכנים לכל תרחיש, עם חיוך ציני על הפנים ותיק השקעות שאנחנו מקווים שיחזור להיות ירוק בקרוב, כמו הדשא אחרי החורף.
בסופו של יום (או של חג), המסחר הוא כמו תחפושת מתחלפת, כמו משחק תפקידים מתמשך. היום אתה יכול להיות עשיר ומחר פחות, היום גיבור ומחר נבל בסיפור של מישהו אחר. אבל מה שחשוב זה לא לאבד את חוש ההומור ואת היכולת ללמוד מהטעויות, לשפר את האסטרטגיה, להתאים את עצמך למציאות המשתנה. וגם לא לשכוח את משלוח המנות לחברים (לפחות 2 משלוחים, כפי שההלכה מחייבת). אולי גם לחלק קצת מתנות לאביונים בדמות טיפים טובים למתחילים בשוק, שלא יעשו את אותן טעויות שאנחנו עשינו כשהתחלנו.
🎭 סיפורי המניות שגנבו את ההצגה: דרמות אישיות בבמה הגלובלית
אה, נכון, איך שכחתי את הכוכבות של אתמול, אלה שבאמת משכו את תשומת הלב מעבר למדדים הכלליים. סיפורים תמיד יותר מעניינים ממספרים יבשים, במיוחד בפורים כשמחפשים את הטוויסט בעלילה, את ההפתעה, את הרגע שבו הקהל נושם נשימה עמוקה.
אז אתמול, אם כבר מדברים על תחפושות לא מוצלחות, בלטה במיוחד אדובי (ADBE). החברה שאחראית על תוכנות כמו פוטושופ ואקרובט, כלים המאפשרים לנו לשנות מציאות, לצייר עולמות שלא קיימים, להפוך את האפור לצבעוני. החברה אמנם הציגה תוצאות שהיו פחות או יותר בהתאם לצפיות, מה שנקרא "בול באמצע", אבל התחזית שלהם לעתיד הייתה קצת אנמית, בלשון המעטה. זה כמו להגיע למסיבת פורים בתחפושת סופר מושקעת, ואז כשאתה פותח את הפה, אתה מגלה שאין לך בדיחות ממש טובות לספר, שהמוזיקה שהבאת היא לא בדיוק מה שהחברים אוהבים.
המניה שלהם חטפה צלילה רצינית, מעל 13%, וגררה איתה למטה עוד כמה מניות צמיחה אחרות, כמו אבן שנופלת לבריכה ויוצרת גלים שמתפשטים לכל עבר. זה מזכיר לי את הסיפור על המן הרשע שחשב שהוא הכי חזק, שתכנן לתלות את מרדכי על עץ גבוה, ובסוף נתלה בעצמו על אותו העץ. לפעמים גם חברות גדולות ומוערכות, כאלה שנראות בלתי מנוצחות, יכולות ליפול מהגג, להיכשל במבחן הציפיות, להתגלות כענקים על רגלי חרס.
עוד שתיים שבלטו לרעה ועלו לבמה כדי להשתתף בתחרות התחפושות הגרועות הן סנטינל וואן (S) ו-יויפאט (PATH). גם הן סיפקו תחזיות מאכזבות, כאלה שגורמות לאנליסטים לגרד את הראש ולתהות אם הן באמת הבינו את השוק. זה הראה שהרוח החיובית בשוק הטכנולוגיה לא נושבת על כולם באותה עוצמה, שלא כל הספינות עולות עם הגאות, שיש חברות שנשארות תקועות בבוץ גם כשכולם סביבן צפים.
סנטינל וואן, שמתמחה באבטחת סייבר, ירדה ב-5.5%, כאילו מישהו פרץ לה למערכות והוריד לה את המניה. יויפאט, שעוסקת באוטומציה של תהליכים, צללה בכמעט 16%, ירידה שמזכירה רובוט שהתקלקל והחל לנוע בכיוון ההפוך. זה כמו שני ליצנים שמגיעים למסיבה ומגלים שהבדיחות שלהם כבר לא מצחיקות אף אחד, אולי אפילו להפך - הן גורמות לאנשים לעזוב את החדר. השוק, כמו קהל מפונק, תמיד מחפש את הדבר הבא, את החידוש, את ההפתעה, ואם אתה לא מספק את הסחורה, הוא פשוט עובר הלאה, מחפש משהו אחר להשקיע בו את הכסף והתשומת לב.
🎭 הפלאשבק האישי: כשהוויקופיסט הקדים את המכירה
בכלל אני זוכר איך לפני כשבוע או שבועיים חתכתי הפסד ביויפאט (PATH), תוך כדי שאני עובד על שרירי ניהול הסיכונים שלי, אלה שכל כך קשה לחזק. זה היה כואב, כמו תמיד כשמוכרים בהפסד. יש משהו בפסיכולוגיה שלנו שגורם לנו לשנוא למכור בהפסד, להודות בטעות, לקבל את הכישלון.
ואתמול, תוך כדי קריאת המגילה בבית הכנסת, כששמעתי את הרעשנים מרעישים בכל פעם שהזכירו את המן, חשתי חיוך פנימי, כזה שמגיע מבפנים ולא רואים אותו בחוץ. חיוך שבו אני אומר לעצמי, כמו איזה שמחה להעד קטנה: "טוב שיצאת בזמן גם אם כואב, תמיד יש יותר כואב". לפעמים המוח הוויקופיסטי מנצח את היצר, את האגו, את הקושי להודות בטעות. לפעמים אנחנו מקבלים החלטות נכונות גם בזמנים קשים.
🎭 מילות סיכום: מאחורי המסכות
אתמול היו לנו כמה סיפורים מעניינים של חברות שהורידו את המסכות וחשפו פנים קצת פחות זוהרות, קצת פחות מושלמות. זה רק מזכיר לנו שמאחורי כל גרף ירוק או אדום, יש סיפור אמיתי, עם אנשים, עם תקוות ואכזבות, עם הצלחות וכישלונות. וגם בפורים, כשכולם מחופשים, שקשה להבדיל בין אמת לשקר, בסופו של דבר האמת תמיד יוצאת לאור, המסכות נופלות, והפנים האמיתיות נחשפות.
אולי זה המסר של פורים לסוחרים: אל תתבלבלו מהמסכות, מהתחפושות, מהרעש והבלבול. חפשו את האמת, את המהות, את הערך האמיתי. ואל תשכחו לשמוח, גם כשקשה, גם כשהתיק אדום, גם כשנראה שהמן מנצח. כי בסוף, כמו שלימד אותנו פורים, הגלגל מסתובב, והמצב תמיד יכול להתהפך.
חג שמח 🎭 ושבת שלום,
זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך
האבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
סקירה יומית 13.3.25פתחתי אתמול בהתייחסות כי השוק נמצא במקום של מכירות יתר, מקום שפחות אטרקטיבי למכירות חדשות, מקומות ומצבים שלרוב מושכים את הקונים הראשונים - אנחנו קוראים להם בשפה מקצועית ׳קונים מגיבים׳
׳קונים מגיבים׳ זהו רק סימן ראשוני של פוטנציאל תמיכה שלאחריו נדרש סימן נוסף, כדי לבצע קניות בפועל.
🐘 תרנגולת אחת, חלום גדול ושיעור חיים
תארו לעצמכם כפר קטן, כזה ששכחתם שקיים, שבו חי לו איכר עם תרנגולת אחת עלובה. לא עוף מרשים – נוצות דהויות, מקרקרת בקול צרוד, אבל כל בוקר היא שם, מטילה ביצה.
יום אחד, הוא מוצא ביצה מוזהבת – לא זהב של ממש, אבל משהו בה נוצץ אחרת, כאילו היא רומזת לו: "יש פה משהו בשבילך." הוא לא רץ למכור אותה, לא שובר אותה לסלט – הוא לוקח אותה ביד, מסתכל עליה כמו על אוצר ומתחיל לחלום.
"אם אני אטפל בה כמו שצריך," הוא אומר לעצמו, "אולי מחר תבוא עוד אחת, ואז עוד אחת, ובסוף אבנה לי בית עם חצר ובריכה, אולי אפילו אקנה כמה כבשים להשוויץ לשכנים." השכנים, כמובן, צוחקים – "מה אתה, משוגע? זו תרנגולת, לא מפעל זהב!" אבל הוא לא מקשיב.
הוא מתחיל לקום מוקדם יותר, לנקות את הלול, לדבר איתה כאילו היא מבינה. והנה הקטע – הוא לא ממש יודע אם היא תטיל עוד ביצה כזו, אבל הוא לא מוותר על החלום. מה מניע אותו? האמונה שהוא ראה משהו שאחרים לא רואים? הסבלנות להחזיק מעמד כשכולם מרימים גבה? או אולי הסוד הקטן הזה שכל מי שחולם יודע – לפעמים התקווה שווה יותר מהביצה עצמה?
זה אנחנו, הסוחרים, בלי ששמנו לב. השוק הוא התרנגולת הזו – לפעמים היא נותנת לנו ביצה מוזהבת, לפעמים סתם ביצה סדוקה, ואנחנו? אנחנו קמים כל בוקר, בודקים את הגרפים, מחפשים את הניצוץ הזה שיגיד לנו "זהו, עכשיו תורי." השאלה היא אם אנחנו מחכים בסבלנות כמו האיכר, או רצים למכור ברגע שמשהו מבריק. בואו נצלול למה שקרה היום ונראה אם השוק נתן לנו משהו לנצור או סתם עוד יום של קרקורים.
🐘 למה השוק רוקד על חבל דק?
אז מה קורה פה, חברים? השוק נראה כמו בחור שמנסה להחליט אם לקפוץ לבריכה או להישאר על שפת המים עם מגבת על הראש. השווקים בארה"ב נתנו לנו הצגה קטנה – ה-S&P 500 טיפס 0.5%, הנאסדק קפץ 1.2%, והדאו? נו, הוא עשה את הדאו שלו וירד 0.2%.
למה זה קורה? כי כולם עסוקים בלעכל את נתוני ה-CPI של פברואר שיצאו אתמול, ופתאום יש טיפת אוויר לנשימה – האינפלציה לא משתוללת כמו שחשבנו. אבל תנו לי לספר לכם משהו – זה לא שהכל ורוד. הסוחרים עדיין מסתכלים הצידה כמו חתולים מפוחדים, כי הסיפור עם המכסים של טראמפ על פלדה ואלומיניום לא נרדם. קנדה והאיחוד האירופי כבר מרימים גבה ומכינים תגובה, וזה מרגיש כמו משחק פוקר שבו כולם מחכים לראות מי ימצמץ קודם.
אני תמיד אומר – השוק לא זז בגלל מה שקורה עכשיו, אלא בגלל מה שאנשים חושבים שיקרה מחר. והיום? היום זה מרגיש כאילו השוק רוצה להאמין שהפד יוריד ריבית מתישהו, אבל אף אחד לא ממש שם את כל הכסף שלו על השולחן. כמו שאמר פעם ג’סי ליברמור, אגדת המסחר: "השוק הוא לא מקום לחלשים, הוא בודק אותך כל יום מחדש." אז בואו נראה מה יש לנו פה.
🐘 מה מתבשל מתחת לפני השטח?
אז מה בעצם קרה היום בשווקים? הנאסדק וה-S&P 500 זינקו, בעיקר בזכות המגה-קאפים – אותם ענקים ששולטים בטבלה כמו נבחרת כדורסל שכולם בה 2 מטר ומעלה. NVIDIA, למשל, טסה 6.4% – כאילו מישהו שם הכניס לה סוללה חדשה. המגזרים החזקים? טכנולוגיה, צריכה מחזורית ותקשורת. המגזרים החלשים? צריכה בסיסית, בריאות, תעשייה, אנרגיה ופיננסים – כולם נראו כאילו הם לקחו יום חופש.
ה-CPI של פברואר, שהיה המרכז של כל הסיפור, הראה עלייה של 0.2% בחודש לעומת צפי ל-0.3%, והאינפלציה השנתית ירדה ל-2.8% מ-3.0% בינואר. הליבה (בלי מזון ואנרגיה) עלתה ב-0.2% לעומת צפי ל-0.3%, ו-3.1% שנתית לעומת 3.2% קודם. זה לא רע, אבל זה עדיין מעל ה-2% שהפד חולם עליו בלילה. התשואה על אג"ח ל-10 שנים זזה קצת ל-4.32%, והדולר? נשאר די רגוע.
אבל הנה הקטע – כל העסק הזה עם המכסים על פלדה ואלומיניום שטראמפ שחרר גורם לכולם להזיע. קנדה והאיחוד האירופי כבר מתכוננים להחזיר אש, וזה כמו לזרוק אבן לבריכה שקטה – הגלים עוד יגיעו. ה-Russell 2000 וה-S&P Midcap 400 ממשיכים לדשדש, שניהם במינוס 9.5% ו-6.4% מתחילת השנה, מה שמראה שהקטנים עדיין לא מוצאים את הקרקע שלהם.
🐘 איך השוק משחק את המשחק הזה?
איך השוק זז ככה? תראו, זה כמו לראות מישהו מנסה לרקוד טנגו עם שני רגליים שמאליות. מצד אחד, ה-CPI הנמוך מהצפוי נתן קצת רוח גבית – הסוחרים אמרו "טוב, אולי הפד לא יצטרך לדרוך על הבלמים כל כך חזק." הסיכוי להורדת ריבית של 25 נקודות ביוני עומד על 80%, לא רחוק מ-84.2% אתמול. מצד שני, אף אחד לא ממש קופץ משמחה, כי המכסים האלה מרחפים מעל הראש כמו ענן שחור.
המגה-קאפים, כמו NVIDIA וחברים, משכו את העגלה היום, אבל אם תסתכלו על ה-Invesco S&P 500 Equal Weight ETF (RSP), שמייצג את השוק ה"אמיתי" יותר – הוא ירד 0.5%. זה אומר שהכסף הגדול זרם למקומות המוכרים, אבל בשאר השוק יש יותר חששות מאשר ביטחון. תוסיפו לזה את הגירעון התקציבי של ארה"ב – 307 מיליארד דולר בפברואר, והשנה כבר 1.15 טריליון בחמישה חודשים – ותבינו למה אנשים לא ממש רצים לקנות הכל.
דוגמה מפתיעה? תחשבו על זה כעל משחק כדורסל רחוב – השחקנים הכבדים (טק) זורקים לסל מרחוק ומצליחים, אבל שאר הקבוצה עדיין תקועה על הספסל, מחכה שמישהו יעביר להם את הכדור. ככה השוק נראה היום – כמה כוכבים גדולים, והרבה שחקני משנה שמסתכלים מהצד.
🐘 מה יקרה כשהקלפים יפלו על השולחן?
עכשיו תשאלו את עצמכם – מה יקרה היום? אם ה-PPI שייצא (צפי 0.3%) יגיע נמוך מהצפוי, אולי נראה עוד קצת אופטימיות, כי זה יחזק את התחושה שהאינפלציה באמת נרגעת. או אם נתוני התביעות לדמי אבטלה יראו חולשה מפתיעה (צפי 228,000), השוק עלול לקחת צעד אחורה ולשאול "רגע, מה קורה פה?"
והמכסים? אם קנדה והאיחוד האירופי יחזירו בעוצמה – תחשבו על זה כמו מישהו ששופך דלק על מדורה שכבר בוערת. המחירים יעלו, האינפלציה תרים ראש, והפד? הוא יצטרך להחליט אם הוא ממשיך לשחק אותה קשוח או מרכך את העמדה.
אני אגיד לכם משהו – השוק הזה מרגיש לי כמו בחור שיושב על כיסא עם שלוש רגליים, מחכה לראות אם הוא נופל או מצליח לאזן את עצמו.
דוגמה קצת משוגעת? תארו לעצמכם את השוק כשולחן פוקר ענק – המגה-קאפים הם השחקנים עם הקופה הכי גדולה, משחקים בטוח. המכסים הם הקלף הפרוע שיכול להפוך את כל המשחק, והפד? הוא הדילר שמחליט מתי לחלק קלפים חדשים. אנחנו עדיין באמצע הסיבוב, ואף אחד לא יודע מי יקח את הקופה.
🐘 סיכום
אז מה יש לנו פה? שוק שרוצה להאמין שהכל בסדר, אבל לא ממש קונה את הסיפור. ה-CPI נתן קצת תקווה, המגה-קאפים שיחקו אותה, אבל כל השאר? נראה כמו חבורת סוחרים שמחכים שמישהו אחר יעשה את הצעד הראשון. כמו שאמר פעם וורן באפט, "תהיה חמדן כשכולם מפחדים, ופחדן כשכולם חמדנים" – אבל כרגע, נראה שכולם גם מפחדים וגם חמדנים בו זמנית. סכיזופרניה של מסחר, ככה אני קורא לזה.
🐘 והנה טוויסט לפורים
רגע לפני שאתם רצים לתחפושת שלכם, תנו לי לזרוק לכם משהו הקשור לפורים – כי אנחנו באדר, החג הזה כאן הערב. תחשבו על המן, הרשע הגדול מהמגילה. כולם חושבים שהוא נפל כי הוא שתה יותר מדי או כי המלך התעצבן, אבל תנו לי להגיד לכם משהו: המן היה סוחר גרוע. כן, כן – הוא שם את כל הכסף שלו על קלף אחד, התחפושת של "אני השליט פה", ולא שם לב שהשוק (אסתר ומרדכי) כבר זז נגדו. בזמן שהוא תכנן תרשימים איך להפיל את כולם, השוק עשה לו סטופ-לוס מהיר וחד. אז תזכרו, חברים – גם כשאתם שותים עד דלא ידע, תשאירו עין אחת על הגרף. פורים שמח!
חג שמח,
זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
לונג 
סקירה יומית 12.3.25השוק חלש ודובי, אך תזכור כמקצוענים היכן הדברים התחילו, כעת הם רק נמשכים ומצויים במכירות יתר לא מקום להצטרף, מקום למקסם את הקיים, אחרת תקבלו צליפת שוט מעלה, מבלי יכולת וזמן להגיב.
🐘 השוק נאמן לעצמו
אז הבוקר, כמו בכל בוקר, קמתי, שתיתי קפה, והבטתי לשוק במבט קר וחסר אשליות. אחרי עשורים במסחר למדתי שדבר אחד בטוח – השוק לא מפתיע, הוא פשוט נאמן לעצמו.
זה אנחנו, הסוחרים, שמתעקשים לשכוח מדי פעם את האופי שלו, כאילו שמישהו חייב לנו משהו.
ואולי כאן טמון הפרדוקס הגדול של עולם המסחר: אנחנו מצפים שהשוק ישנה את פניו בהתאם לרצונות ולתקוות שלנו, אך המציאות היא שהוא פועל בדיוק הפוך. הוא משקף את מה שאנחנו לא רוצים לראות, את הפחדים ואת החולשות שלנו. אנחנו מחפשים בו ודאות, אך הוא מספק לנו רק סימני שאלה. וכך, יום אחרי יום, אנו נידונים לשחק במשחק אינסופי של התמודדות מול האגו של עצמנו.
🐘 קרבות מכס באפלה
שוב קיבלנו תזכורת טובה למה שלמדנו אינספור פעמים בעבר: המתיחות המסחרית לא הולכת לשום מקום, היא פשוט משנה את העוצמה. טראמפ החליט להכפיל את המכס על פלדה ואלומיניום מקנדה מ-25% ל-50%. אולי נמאס לו מהשקט, או אולי הוא פשוט מחפש דרך להזכיר לעולם מי הבוס. בתגובה, קנדה, השכנה המנומסת בדרך כלל, החליטה להחזיר מנה באותו המטבע – הטלת מס של 25% על יצוא החשמל שלה לארה"ב. כן, כנראה שהחושך הולך לעלות לנו ביוקר.
🐘 התקף זעם קולקטיבי
ומה עושה השוק? כהרגלו מגיב בעצבנות. הדאו ג'ונס צולל ב-478 נקודות, ה-S&P מנסה לשבור שיאים שליליים, והנאסד"ק, הילד שמנסה תמיד לצאת הכי מוצלח בכיתה, מצליח איכשהו לשמור על הפסדים מתונים יותר של 32 נקודות. אבל כולנו יודעים שמתחת למספרים האלה מסתתר סיפור מורכב יותר.
האזהרות שעושות את ההבדל
אם השוק היה אדם, הייתי אומר שיש לו בעיית שליטה בכעסים. מספיקות כמה אזהרות רווח מחברות כמו דלתא ואמריקן איירליינס כדי לגרור התקף זעם קולקטיבי. שתיהן הורידו תחזיות, והמשקיעים, כמו תמיד, נזכרו פתאום שיש סיכון בשוק. היחידה שהצליחה לבלוט לטובה הייתה סאות'ווסט, אולי רק כדי להזכיר לנו שהכל אפשרי – גם כשהכל נראה אבוד.
🐘 חגיגת האכזבות
גם הקמעונאיות הצטרפו לחגיגת העצבים: דיקס ספורטינג גודס וקוהל'ס סיפקו תוצאות מאכזבות, מה שגרם למשקיעים לתהות אם לא עדיף פשוט לחזור לימים שבהם כסף היה כסף וסחורה הייתה סחורה, בלי הבטחות מנופחות ואכזבות מובנות מראש.
🐘 מדד הפחד עולה כיתה
ואם כבר מדברים על אכזבות, מדד הפחד (ה-VIX) כמעט נוגע ב-30 נקודות. זה כאילו השכן השקט ביותר בשכונה התחיל להתקין מצלמות אבטחה מסביב לבית – סימן ברור שמשהו גדול ומשמעותי קורה מאחורי הקלעים.
הכוכבים הזוהרים בחשיכה
אבל תמיד יהיו יוצאים מן הכלל. טסלה החליטה לזרוח בזמן שכולם בוכים, כנראה שאלון מאסק יושב במשרדו ומחייך, נהנה לראות איך השוק מופתע מכך שהחברה שלו דווקא עולה נגד הזרם. גם NVIDIA הצטרפה אליו, מזכירה לנו שלפעמים בתוך הכאוס יש כאלה שיודעים לנצל הזדמנויות, אם כי בסה״כ זה ניצוץ ראשון.
🐘 נתונים חדשים, לחץ ישן
וכל זה קורה רגע לפני שנקבל עוד מנה של נתונים כלכליים חדשים, מדד המחירים לצרכן, נתוני המשכנתאות ועוד אינספור סיבות חדשות להלחיץ את המשקיעים.
🐘 אז מה עושים עכשיו?
אז מה עושים היום? בדיוק מה שעושים בכל יום אחר. זוכרים את מה שלמדנו, נשארים נאמנים לתוכנית, ומבינים שהשוק לא חייב לנו כלום. כמו שאמר פעם אד סיקוטה: "כולם מקבלים את מה שהם רוצים מהשוק – יש כאלה שמחפשים להרוויח, ויש כאלה שרק מחפשים ריגוש."
והיום קיבלנו מזה ומזה, כמו תמיד. רק חשוב לזכור – מי שלא יודע לקבל את המכה מדי פעם, שלא יתפלא אם הוא יישאר בסוף רק עם סימנים כחולים וכמה סיפורים שוק טובים.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳ סקירה יומית 11.3.25
תן לי רגע לעצור שנייה את חגיגות סוף העולם שהחלו להתפשט אתמול בוול סטריט, האמת כי לא החלו אתמול אלה נמשכו אתמול.
שהרי המגמה העולה נשברה לפני כ-10 ימי מסחר ותוך יומיים אף החלה מגמה יורדת, יכול להיות שראית והתעלמת? ואז זה שם קיים, לכן זה לא החל אתמול, רק נמשך ביתר שאת אתמול.
🐘 היום שבו השוק איבד את חוש ההומור שלו
כן, אני יודע, נראה שהשוק החליט לרדת על ארבע, להסתכל לנו ישר בעיניים ולשאול: "זוכר את האופוריה של יום שישי? סתם צחקתי איתך, מותק." יום שישי היה יום מוזר – כזה שדווקא העניק לרגע תחושה שאולי מצאנו סוף-סוף תמיכה, והנה כל הסוחרים שמחו להיתלות על התקווה הזמנית הזו כאילו הייתה ענף יציב.
אך כנראה שהתמונה הכוללת חמקה מהם לרגע, כי האמת היא שראינו את הסרט הזה כל כך הרבה פעמים שכבר אפשר להקרין אותו בפסטיבל קאן תחת הקטגוריה של סרטי אימה קומיים.
🐘 למה אנחנו שונאים ימים כאלה?
התשובה, כרגיל, נמצאת בתוכנו ולא בשוק עצמו. הבעיה היא לא הירידות, אלא העובדה שהשוק תמיד זורק אותנו אל הקצוות הכי מרוחקים של הציפיות והאכזבות. כמו חבר טוב שבדיוק סיים דיאטה קטוגנית של חצי שנה, ואז ביום הראשון שהוא "רק טועם" עוגה – הוא מפרק לך חצי קונדיטוריה או חצי מקרר תלוי איפה הצעת לו את העוגה.
במילים אחרות: כשזה נופל, זה לא יורד בעדינות, אלא מתרסק בעוצמה שהייתה גורמת אפילו לאילון מאסק להציע לבדוק אולי בכל זאת כדאי לעבור למאדים.
🐘 אז מה באמת קרה היום בשוק?
נאסד"ק התרסק 4% (9.5%- מתחילת השנה), הדאו נפל 2% (1.5%- מתחילת השנה), וה-S&P 500 איבד 2.7% ונפרד סופית מה-200 MA שלו, עם ירידה של כ-4.5% מתחילת השנה. וכאילו זה לא מספיק דרמטי, הנשיא טראמפ יצא בהצהרה שיש לנו "תקופת מעבר", שזה קצת כמו להגיד לילדים שלך בדרך לאילת שהרכב עושה "קצת רעשים" אבל הכול "כנראה יהיה בסדר." תודה על הרוגע, דונלד, באמת עזרת לנו לישון טוב יותר.
🐘 הגדולות נפלו כמו פינים בבאולינג
טסלה צנחה בעוד 15.4%, והגיעה כבר לירידה כוללת של כמעט 54% מהשיא שלה מדצמבר האחרון. אנבידיה איבדה היום 5.1%, והיא כבר נמוכה מתחילת השנה בקרוב ל-20%. אפל ירדה 4.9% היום, עם ירידה מצטברת של כ-15% מתחילת השנה, ומיקרוסופט נפלה ב-3.3% נוספים, שמוסיפים לירידה של כ-12% מתחילת השנה. כולן מצטרפות לחגיגת הנפילות מתחילת השנה, כי מה שווה ירידה אם אי אפשר לחלוק אותה עם החברים הכי טובים?
🐘 אז איך נולד בכלל יום כזה בשוק?
הוא מתחיל כמו סרט מתח, עם כמה כותרות מפחידות, ואז הטריילרים (סוחרים) מתחילים להתפזר לכל עבר. כולם צועקים "מכירה! מכירה!", וככל שצועקים יותר, כך המהומה גדולה יותר.
מהצד, זה נראה כאילו אלגוריתמים מתוחכמים של קוונטים ומכונות AI שינו את דעתם פתאום, אבל תאמינו לי – זו אותה הפסיכולוגיה הישנה והטובה של המוח האנושי, שמתרוצץ כמו עכבר מעבדה שמחפש גבינה בתוך מבוך חשוך.
🐘 הסיפור האמיתי מאחורי ה-200 MA
והנה אנחנו, עם ה-S&P שיורד מתחת לממוצע 200 הימים שלו בפעם הראשונה מאז נובמבר 2023, ומיליון סוחרים ברחבי העולם שהלב שלהם מתחיל לדפוק מהר יותר מכל קרוסלה בלונה פארק.
טכנית, נקודת השבירה הזאת היא סתם עוד קו דמיוני על הגרף, אבל פסיכולוגית היא הר געש שמתפרץ ואומר לכולם: "צאו מהבניין, משהו פה מסריח."
🐘 אז מה עושים עכשיו?
התשובה היא פשוטה, אבל לא קלה לביצוע: לזכור שהשוק מדבר בשפה של סיכויים, לא בוודאות. ביום שבו התקשורת והחברים בעבודה יסבירו לך ששוב "העולם קורס" אתה צריך לזכור שהעולם לא קורס כל שני וחמישי – זה רק השוק, שהוא דרמה קווין מטבעו, שחי על סערות וסיפורי אימה, כדי לבלבל את המשקיעים החלשים ולחלק את הכסף שלהם לאנשים שיודעים להישאר רגועים.
🐘 לא מתווכחים עם המחיר
אני לא טוען שכדאי להתעלם ממה שקרה היום, ממש לא. הירידות הן עובדות, וכמו שאומר ג'סי ליוורמור האגדי: "אל תתווכחו עם המחיר." אבל מצד שני, גם לא כדאי להתחיל להספיד את השוק בכל פעם שיש יום קשה.
בסופו של דבר, ימי מסחר כמו היום הם מבחנים קטנים שהשוק אוהב להעביר אותנו כדי לבדוק עד כמה אנחנו באמת "קול" מול הירידות, או שאנחנו בעצם בכיינים קטנים שצועקים "אמא'לה!" בכל פעם שמשהו משתבש.
🐘 ומה אם מחר הכל יתהפך?
היום בבוקר תגיע שמש חדשה, ואיתה ההזדמנות להבין שהיום הנורא הזה יכול להיות בכלל המתנה הכי טובה שקיבלתם בזמן האחרון – הזדמנות לבחון מחדש את הנחות היסוד שלכם ולהתאפס. כמו שאני חוזר ומצוטט את ג'סי ליוורמור שאמר פעם: "השוק אף פעם לא טועה. רק אנחנו טועים."
יום מבורך,
זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
סקירה שבועית 10.3.25סקירה שבועית 10.3.25 🐘
מעבר על כמעט כלל המגזרים לא הביא אותי למצוא מגזרים שהייתי מצטרף אליהם מיד לעמדת מכר, זה לא שהם נראו הזדמנות ללונג, אבל המיקום והתגובה האחרונה של השוק מעידה כי לא נכון להצטרף בעת הזאת למוכרים - נמתין לאות חדש לעניין.
מצד שני מגזרים כמו החומרים בהחלט יכולים לספק אות להזדמנות קנייה בשבוע הקרוב, ואני מזכיר את המגזר כמשל לעוד כמה הנמצאים במצב דומה.
בוא נעבור ונבין את ההלך הכולל בשוק לקראת השבוע הקרוב, כאשר תחילת השבוע ללא הודעות מיוחדות, לפעמים הזמנים השקטים, הם הזמנים לנצל הזדמנויות.
🐘 צלילי השוק מתנגנים – אבל למה האוזן חשדנית? 🐘
השוק עלה בשבוע החולף. S&P 500 ב-0.6%, דאו ב-0.5%, נאסדק ב-0.7%. נשמע כמו הנחת רווחה קטנה, נכון?
אבל תסתכלו על זה ככה: אנחנו עדיין במינוס מתחילת השנה – S&P 500 ירד 3.1%, דאו 2.4%, והראסל 2000 צנח 4.1%.
מה שקורה פה זה לא עלייה אמיתית. זה ניסיון נואש של השוק להחזיק את הראש מעל המים, כמו האיש ששכח לשלם את חשבון החשמל ומדליק נר כדי להעמיד פנים שהכל בסדר.
זה לא סיפור על התאוששות – זה סיפור על הישרדות, והוא לא ממש משכנע. אני מסתכל על המספרים האלה ואני שומע צליל חלול, כמו פעמון סדוק שמנסה להישמע חגיגי.
דוח התעסוקה של פברואר לא עוזר לשנות את התמונה. 151 אלף משרות חדשות, קצת פחות מ-159 אלף שציפו. שיעור U6 זינק ל-8%, רמה שלא ראינו מאז 2021.
זה לא נורא, אבל זה גם לא משהו שתתלה על המקרר ותתגאה בו מול השכנים.
ואני? אני יושב בצד, לא קונה את הסיפור הזה, כי השוק לא מוכר לי תוצאות – הוא מוכר לי תקווה עטופה בנייר צלופן, ואני לא אוהב את הברק המזויף של העטיפה הזו.
זה כמו לקבל ממתק יפה שבתוכו יש חומצות וצבעי מאכל – נראה טוב, אבל לא בריא לבטן. השוק רוצה שאני אאמין שהכל בסדר, אבל האוזן שלי חשדנית, והיא צודקת לרוב.
🐘 הצללים שמאחורי המספרים – מה הם לוחשים? 🐘
תחשבו על זה רגע. השוק הוא לא מדע. הוא תיאטרון.
השבוע ראינו קניות של "קניית שפלים" – סוחרים שקפצו על המחירים הנמוכים כמו ילדים שרודפים אחרי משאית גלידה, משוכנעים שהם תפסו את העסקה של החיים.
למה? כי ה-S&P 500 נפל מתחת לממוצע 200 יום (5,733), ופתאום כולם חשבו שהם גיבורי על שמצילים את המדד.
ואז באה ברודקום (AVGO) עם דוח רווחים שהרים את המניה ב-8.6% ואת מדד השבבים (SOX) ב-3.2%.
זה לא סיפור על חדשנות – זה סיפור על תזמון, כמו שחקן שמגיע בדיוק ברגע הנכון להציל את הסצנה. אבל תיאטרון טוב לא אומר שהסיפור אמיתי.
בינתיים, פאוול מהפד זורק מילים כמו "פרודוקטיביות משופרת" ו"אין לחץ לשנות מדיניות", כאילו הוא קוסם שמנסה להסיח את דעתנו מהארנב שברח לו מהכובע.
וטראמפ? הוא מדבר על מיסים הדדיים שיכולים להיכנס היום – כאילו השוק צריך עוד טוויסט בעלילה כדי להפוך את ההצגה הזו לבלתי נסבלת.
זה לא שוק. זה סרט של היצ’קוק עם תסריט גרוע, והצללים שמאחורי המספרים לוחשים לי שמשהו לא מסתדר פה.
הם לא מדברים על להרוויח – הם מדברים על אשליה, על מסכה שמישהו שכח להוריד בסוף המערכה. אני מקשיב, ללחישות האלה חזקות יותר מהתופים של העליות הקטנות.
🐘 מנגנון השעון השתגע tick & tick 🐘
השוק הוא מכונה שמייצרת אשליות. הוא נותן לך מספרים – 0.6%, 151 אלף, 8% – ומצפה שתבנה מהם סיפור, כאילו אתה סופר שרק מחכה להשראה.
אבל הנה הסוד: המספרים לא משקרים, אבל הם גם לא אומרים כלום – הם כמו חלקי פאזל ששייכים לתמונות שונות לגמרי.
הקניות השבוע? טכניות. אנשים ראו את הירידות וחשבו "עכשיו או לעולם לא", כמו קונים בחנות שנייה לפני שהיא נסגרת. זה לא חוכמה, זה רפלקס.
הסקטורים החזקים – אנרגיה, שירותים – הם כמו השחקנים הוותיקים שתמיד מופיעים בזמן, גם כשהקהל כבר עייף. החלשים – צריכה בסיסית, פיננסים – הם אלה ששכחו את הטקסט שלהם והשאירו את הבמה ריקה.
זה לא אומר שהשוק חכם או טיפש. זה אומר שהוא מגיב – כמו כלב שרץ אחרי זנבו, לא בטוח אם הוא רעב או סתם משתעמם.
ג’סי ליברמור אמר פעם: "אנשים לא מפסידים בשוק כי הם טיפשים. הם מפסידים כי הם רוצים להאמין."
השבוע, השוק נתן לנו סיבה קטנה להאמין – אבל אני לא קונה את זה, כי השעון משתגע, וצלילי ואופן הטקטוק שלו לא מרגיע אותי, אפילו לא במקצת.
🐘 ומה אם השמש לא תזרח מחר? 🐘
תנו לי לעורר בכם מחשבה קטנה על אפשרות נוספת. מה אם השוק לא הולך לשום מקום? מה אם ה"עליות" האלה הן סתם רעש, כמו תקליט ישן שמתנגן בלופ, חורק וחוזר על עצמו עד שמישהו ירים את המחט?
תחשבו על זה: דוחות תעסוקה בינוניים ממשיכים להגיע, כמו מכתבים משעממים שאף אחד לא ממש קורא.
ברודקום היא חריגה ולא כלל, והמיסים של טראמפ נוחתים כמו פטיש על שולחן זכוכית – שביר, מפתיע, ומותיר סדקים שאי אפשר להתעלם מהם. מה אז?
אני אגיד לכם מה – השוק ימשיך לספר לנו סיפורים, ואנחנו נמשיך להקשיב, כי זה מה שאנחנו עושים.
אנחנו לא סוחרים בשוק. אנחנו סוחרים בדמיון שלנו על השוק, בונים טירות באוויר מתוך עשן ותקוות. והדמיון הזה? הוא שברירי כמו בועת סבון ברוח, יפה לרגע עד שהיא מתפוצצת.
השאלה היא לא "מה יקרה", אלא "כמה זמן נמשיך להעמיד פנים שאנחנו יודעים מה עומד להתרחש".
🐘המראה שבקיר 🐘
הנה מה שאני רואה: השוק הוא מראה. הוא מראה לנו מה אנחנו רוצים לראות – עליות קטנות, תקווה, גיבורים כמו ברודקום שצצים פתאום כמו אבירים על סוס לבן.
אבל הוא לא מראה לנו את החורים – לא את ה-U6 שזינק, לא את הירידות מתחילת השנה, לא את חוסר הוודאות שמרחף כמו ענן אפור מעל כולנו. המראה הזו מלוטשת מדי, מבריקה מדי, והיא משקרת לנו בלי למצמץ.
אני לא פה כדי להגיד לכם לברוח או להיכנע. אני פה כדי להגיד לכם להסתכל מעבר למראה – לראות את המספרים, את הסדקים, ולהחליט בעצמכם מה הסיפור האמיתי.
אגלה לך כי יום אחד, כשהייתי ילד, מצאתי שעון ישן בחצר של סבא שלי. הוא לא עבד, המחוגים קפאו על שתיים וחצי – לא ברור אם בוקר או לילה.
שאלתי אותו למה הוא שומר את זה, והוא אמר, "כי לפעמים הדברים הכי שבורים מראים לך מה באמת חשוב."
שנים אחר כך, אני עדיין חושב על השעון הזה – על מה שקופא בזמן, על מה שאנחנו בוחרים לשמור, ועל מה שאנחנו מוכנים לשחרר.
אולי זה לא השעון שחשוב, אלא השאלה והמחשבה שהוא משאיר בך.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳ לונג 
סקירה יומית 07.03.25סקירה יומית 07.3.25 🐘
אתמול קיבלנו שוב אות מדוע צריך לחכות לאות הסופי לפני שמצטרפים, קו פוטנציאלי הוא לא בהכרח מייצר את התוצאה - כפי שראינו השוק ממשיך בשלו דרומה - עת להדק הגנות על התיק.
לפעמים לנשום ולעצור זה הפתרון הכי טוב גם בעת של לחץ וחוסר וודאות, תרגילי הנשימה הם שיא הוודאות בתוך עולם חוסר הוודאות.
🐘 אז מה היה מוד המסחר שלי אתמול?
אתמול עליתי למסחר עם הרגשה מוזרה. אתם מכירים את התחושה הזאת כשאתם מגיעים הביתה, פותחים את המקרר, וכל מה שמחכה לכם בפנים זה קופסת אוכל מאתמול, או גבינה שפג תוקפה שלשום? ככה בדיוק הרגיש השוק אתמול: פותחים את המסכים בבוקר, מקווים לראות משהו טרי, והנה שוב אותן הכותרות העייפות על המכסים של טראמפ, תיקוני עומק בנאסד"ק, דוחות חלשים של חברות שכולם קיוו שיצילו או יעצרו את הירידות. לא כיף, אה?
האמת היא שאני מת על ימים כאלה. למה? כי דווקא ברגעים האלה, כשהעולם נלחץ, כשהכותרות זועקות שהסוף מתקרב (והסוף, למקרה שתהיתם, תמיד מתקרב כבר עשורים שאני בשוק), בדיוק ברגעים האלה – אפשר ללמוד באמת איך עובד המוח של סוחר ממוצע, ואיך להפסיק להיות אחד כזה.
נתחיל רגע בתמונה הרחבה. השווקים סיימו היום בצבע אדום זוהר, כאילו הם החליטו להקדים את חגיגות ולנטיינ'ס דיי, רק בלי השוקולדים והפרחים. דאו ג'ונס צלל בכמעט אחוז, ה-S&P 500 איבד 1.8%, והנאסד"ק נכנס רשמית לטריטוריית תיקון, כשהוא יורד 10.4% מהשיא. מי שמוביל את התענוג המפוקפק הזה הן כמובן חברות הטכנולוגיה, שהוכיחו שוב שהן כמו הסטורי של האקסית שלכם – נראות מצוין ושהכל טוב, אבל בפועל מתחת ככה ככה.
בואו נדבר רגע על הכוכבים של הערב, או ליתר דיוק – על הכוכבים שהתרסקו היום על הפרקט. Marvell Technology נפלה כמעט 20%, אחרי תחזית חלשה יותר מהקפה במשרד שלי. MongoDB לא ממש הצליחה לעודד אף אחד עם הדוחות שלה, ואפילו מותגים כמו Macy's וויקטוריה סיקרט התגלו כקצת פחות סקסיים מהצפוי, כנראה שגם סוחרים צריכים יותר מתחתונים חדשים כדי לעודד את מצב הרוח.
ומה הטריגר לכל הבלאגן הזה? שוב המכסים של טראמפ, או ליתר דיוק – ההפוגה במכסים, שהייתה קצרה בערך כמו הסבלנות שלי לקורסים של סוחרי אינסטגרם. כן מכסים, לא מכסים, אולי מכסים – אם יש משהו ששוק ההון שונא יותר מהפסדים, זה חוסר ודאות. והשוק, כהרגלו, החליט להיעלב, וזרק את המניות לפח כאילו היו גרביים משומשות.
🐘 אז למה כל זה חשוב לכם?
כי בשוק הזה, יותר מכל דבר אחר, משחקים לך על הרגש. הנה האמת הקשה: רוב הסוחרים לא מפסידים כי השוק מסובך מדי. הם מפסידים כי הם פשוט מתנהגים כמו אוהדי כדורגל – צועקים כשהקבוצה מנצחת, מקללים כשהיא מפסידה, ובדרך שוכחים שזה רק משחק. או כמו שהאגדה ג'סי ליוורמור אמר פעם: "השוק נועד לשטות ברוב האנשים רוב הזמן."
🐘 אבל מה זה בעצם אומר?
שברוב הימים, במקום שהשוק ינהל אותך – אתה צריך ללמוד לנהל את עצמך. היום השוק לא אמר לך שום דבר חדש. מה הוא כן עשה? פשוט החזיר אותך לפינה החשוכה של המוח שלך – זו שאומרת: "היי אח שלי, אולי אתה לא באמת יודע מה אתה עושה?"
ועכשיו לשאלה החשובה: אז איך מתמודדים עם זה? איך אתה אמור להישאר רגוע כשהמניות האהובות שלך מתנהגות כאילו הן ילד קטן בסופר שדורש סוכריה באמצע המדף? התשובה שלי פשוטה, וכבר מזמן למדתי אותה על בשרי: כשאתה לא יודע מה לעשות, עדיף לא לעשות כלום. לפעמים ההחלטה הכי טובה שלך הוא לשבת בצד ולהסתכל.
אבל לא, רוב הסוחרים חייבים להרגיש שהם "עושים משהו". תבין משהו חשוב: לעשות כלום זה לא חוסר החלטה – לפעמים זה פשוט אומר שאתה מספיק חכם לא לשחק את המשחק שכולם רוצים שתשחק. היום, למשל, הייתה אחלה הזדמנות לשבת בשקט, להתבונן, ולראות מי נלחץ, מי בורח, ומי סתם מתפלל שהשוק יחזור לעלות בלי שום סיבה מוצדקת.
🐘 אז מה צריך לעשות מכאן?
קודם כל, לנשום עמוק. אחרי עשורים בשוק, למדתי שלפעמים הירידות האלה, עם כל הכאב, הן דווקא המתנות הכי גדולות שאנחנו יכולים לקבל. הן מזכירות לנו שיש בשוק רק דבר אחד בטוח: חוסר ודאות. תפסיק לחפש את הביטחון המוחלט. הוא פשוט לא קיים. במקום זה, חפש את המקומות שבהם אנשים אחרים מאבדים את הראש – ושם בדיוק תהיה ההזדמנות הבאה שלך.
אני לא יודע אם הירידות יימשכו מחר או שהרגיעה תגיע בקרוב. מה שאני כן יודע, הוא שכשהמסכים יפתחו מחר, אני אביט בהם בדיוק באותו חיוך ״ציני״ שכבר הפך לחלק ממני. כי זה בדיוק היופי של המסחר – משחק נצחי בין פחד לתקווה, בין תאוות בצע לפאניקה מוחלטת.
🐘 ולסיום, זכרו את המשפט הבא:
"לשוק לא אכפת מי אתה, כמה הרווחת או כמה הפסדת. אכפת לו רק מה אתה עושה עכשיו."
שבת שלום ומבורך,
זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
סקירה יומית 06.3.25
באופן בו צרפתי היום את התמונה, ניתן לראות שהגענו לאזור שמקצועית מכונה PRZ (שפירושו אזור פוטנציאלי להיפוך), המשמעות היא לא בהכרח שהמצד דובי חלף לו.
המשמעות של היפוך מעלה באזור זה הוא כניסה לתנועה צידית, תוך כדי החלפת תוכניות העבודה למסחר על דשדוש רחב, אך בוא נקבל זאת קודם.
🐘 סקירה יומית
כשהייתי ילד קטן בבית הספר, תמיד בשבת שלפני פורים, הרב שלנו היה עולה לתורה בהדרת כבוד ומכריז בקול עוצמתי: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק!". אני זוכר את עצמי עומד שם ובכל פעם הרב היה אומר "עמלק", הרגשתי צמרמורת קטנה בעורף, כאילו עמלק עצמו עומד מאחוריי.
לימים הבנתי שכל אחד מאיתנו סוחב איזשהו עמלק פרטי משלו – אותו קול פנימי שמטיל ספק, שמבלבל אותך וגורם לך לעשות בדיוק את מה שאתה יודע שאסור לך לעשות.
בעולם המסחר, עמלק הוא אותו פחד קטן שלוחש לך באוזן בדיוק כשהגיע הזמן להיכנס לפוזיציה, או דווקא ברגע הכי לא מתאים כשצריך לצאת.
עמלק הוא ההיסוס, עמלק הוא הספקנות הלא מועילה. לפעמים צריך פשוט לעצור הכל ולמחוק את עמלק – את הספקות, את הפחדים, את הרעש הלבן הזה שמרחיק אותך מהדרך שלך לסחור נכון ובאופן יציב לאורך זמן.
מחר הזדמנות נהדרת לעשות זאת
🐘 למה?
השוק אתמול התעורר קצת עייף, מזכיר לי את השכן שלי שמדליק את המנגל יום לפני יום העצמאות ואז מתבאס שכולם מגיעים כשהפחמים כבר קרים ולא נשאר לו, ואז מגיע אלי בריצה ״זהר, נשאר לך במקרה שקית פחמים״.
הפתיחה: עצלה, כבדה ומבולבלת. כל סוחר שישב מול המסך, מבולבל כמו מגבר שמנסה להבין למה כלום לא זז. אבל איכשהו, דווקא כשהכל נראה די מעפן, הגיעו כמה חדשות קלילות, והשוק פתאום התעורר עם אנרגיה של בן 16 ששתה את הרד-בול הראשון שלו.
🐘 קוץ פטנט להרוויח זמן, גאונות?
קודם כל קיבלנו את הגאונות הכלכלית של הפוליטיקאים. "פטור של חודש על מכסי הרכבים במסגרת הסכם ה-USMCA". כן, כן, חודש שלם. איזה נדיבות, אחי! חודש שלם שאף אחד לא יודע אם הוא בכלל יספיק להזיז איזה בורג במפעלים, אבל היי, זה מה יש – וכרגיל השוק קנה את הבולשיט בהנאה. השוק, כהרגלו, שמח לבלוע פירורי תקווה.
בצד השני של האגם, הגרנד-מאסטר של החוכמה הכלכלית, הלא הוא ה-Fed, הוציא את ה"ספר הבז'" הידוע לשמצה שלו עם תובנה מהפכנית: הכלכלה, שימו לב טוב – "התאוששה מעט". אם ככה הם מתארים התאוששות, אני כבר מעדיף שיגידו שהיא בהרדמה.
🐘 טוב, אז תכל'ס מה היה לנו בשוק אתמול?
המספרים ירוקים. דאו ג'ונס עלה ב-1.1%, S&P 500 זינק גם הוא 1.1%, והנאסד"ק עקף אותם עם 1.5%. השוק מת על סיפורים, אפילו אם אין בהם יותר מדי בשר. ומכיוון שהשוק אוהב להאמין שהוא בשליטה, הוא נדלק על הצד הטכני הזה שה-S&P נשאר מעל הממוצע הנע 200 יום שלו, כאילו מדובר פה באיזה קו קדוש שהחיים תלויים בו. זה בערך כמו להגיד לעצמך "לפחות הספקתי לרשום את מספר של הרכב" תוך כדי שהרכב שלך נגנב לך מהחניה.
🐘 אבל מי באמת הזיז את הגבינה?
בתכל'ס, מה שהעיף את השוק בסוף היה הניירות הגדולים. NVIDIA ו-Microsoft עשו מהפך סטייל ברצלונה בדקה ה-90. מייקרוסופט קפצה 3.2% ו-NVIDIA סגרה עלייה של 1.1%, מה שמשך את השוק למעלה כמו חבר'ה במועדון שמנסים בכוח לעשות שמח כשכולם כבר רוצים ללכת הביתה.
במקביל, הנפט ממשיך לקבל בראש כי השוק מתעקש לפחד מהאטה בצמיחה, כאילו שעד עכשיו הכל היה פה צמיחה מטורפת. סקטור האנרגיה יורד בהתאם, כי כשאין ביקוש לדלק, החבר'ה בתחנות דלק מחכים ללקוחות כמו אלי אוחנה על הספסל בדקה ה-88.
🐘 אז מה אפשר ללמוד מהיום הזה ואיך להיערך להיום?
הנה נקודת המפתח: השוק תמיד מחפש סיבות להצדיק את מה שהוא רוצה לעשות ממילא. נתוני התעסוקה חלשים? "אחלה, נרוויח כסף מריבית נמוכה". נתונים טובים? "איזה כיף, הכלכלה צומחת!" סוחרים רציניים לא מסתבכים עם זה. הם מסתכלים על העובדות הקרות, נצמדים לתוכנית שלהם ומנהלים סיכונים כמו מקצוענים. השוק מתנהג כמו ילד שרוצה גם סוכריות וגם גלידה, אבל אנחנו חייבים להיות המבוגר האחראי.
🐘 לאן מפה, צדיקים?
היום יגיע עוד יום, עם עוד כותרות, עוד סיפורים ועוד קצת בלגן. המטרה שלכם לא להיות הכי חכמים בחדר, אלא פשוט להפסיק להיות פראיירים שמאמינים לשוק כשהוא מוכר לכם את הסיפורים שלו. תשאירו את האגו בבית, ותזכרו שאם השוק עולה או יורד זה לא אומר שאתם מלכים או לוזרים. אתם סוחרים. העבודה שלכם זה פשוט לסחור כמו מקצוענים.
יום טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳ לונג 
סקירה יומית 05.3.25
לא בטח כי נסיון התמיכה והכניסה בתוך הסנופי יהיה נקודת השינוי, אני לא הייתי ממהר להיכנס שוב, לפני קבלת האישור מהשוק עצמו - עת לזהירות יתרה.
🐘 כשהשווקים שוברים לך את האגו – ותאמין לי הם נהנים מכל רגע
השווקים היום נתנו לנו שיעור נוסף בחיים: הם לא מחבבים אותנו. מי שחושב שיש לו "מערכת יחסים" עם השוק – הגיע הזמן להתעורר. אין פה אהבה, אין נאמנות, רק עסקאות ורגשות של צד אחד – שלך. והיום? ובכן, היום הם עשו פרצוף חמוץ, כמו ברמן שראה אותך נכנס לבר כשהוא כבר יודע שאתה מאלה שלא משאירים טיפ.
🐘 למה זה חשוב?
מלחמת הסחר מתחממת, הדאגות מה יהיה עם הצמיחה מתגברת, וזה לא סתם עוד יום אדום במסך – זה המשך מגמה המעידה שהשוק נכנס למצב רוח של "יאללה, בוא נבעט לכל הכיוונים". אם לא שמת לב לזה, כנראה שלא היית במסחר אתמול – או שפשוט ניסית להתעלם. אבל אל דאגה, אני כאן והתפקיד שלי זה להזכיר לך.
הנפילות אתמול לא היו סתם פאניקה רגעית, אלא הצטברות של חששות: מכסים חדשים שנכנסו לתוקף, חברות קמעונאיות שמדברות על כך שהצרכן מתחיל להיזהר, ומגזרים מסוימים שפשוט לא מצליחים להתרומם. במילים פשוטות – השוק מראה לך ש"המחר" כבר לא נראה כל כך מזהיר, ושאם חשבת שהצרכן האמריקאי ממשיך לזרוק כסף כמו כוכב ריאליטי עם ספונסר נדיב – תחשוב שוב.
וחשוב מזה – הסוחרים שמנסים לנצח את השוק דרך "אינטואיציה" במקום הבנה עמוקה של איך כסף חכם באמת עובד, נשארים מאחור. לא כי הם טיפשים, אלא כי השוק מתגמל משמעת וסבלנות – לא קפיצות פזיזות פנימה.
🐘 מה קרה בפועל?
כמו שמצופה בימים האלו, מדד דאו ג'ונס לקח צלילה של 1.6%, ה-S&P 500 ירד ב-1.2%, והנאסד"ק – כהרגלו – ניסה להתנגד לגלישה למטה, אבל גם הוא סיים בירידה של 0.4%. היו שם כמה רגעי נחת באמצע היום, כשנראה היה שה-S&P מתקרב לממוצע נע 200 ימים (כי כולם הרי עוקבים אחרי הקווים האלו כמו ג'י.פי.אס מקולקל), אבל אז השוק החליט שהגיע הזמן לשפוך מים על המדורה ולחזור לשלילי.
נראה שענקיות הטכנולוגיה עוד נתנו פייט – NVIDIA, למשל, הצליחה להפוך ירידה של 3.4% לעלייה של 1.7%. אבל גם המפלצות האלו לא יכלו לשוק כשהוא מצוי במוד "אין לי כוח אליך היום". אמזון? עלתה טיפה, ואז נפלה חזרה. פייסבוק? נטפליקס? כולם שיחקו קצת בכיסאות מוזיקליים, אבל בסוף – הדאו קרס, הפיננסים התפרקו ב-3.5%, ומי שלא שם לב למה שקורה – כדאי שיתחיל.
אבל אם יש מניית היום, זו ללא ספק Best Buy (BBY), שקיבלה חבטה של 13.3%- אחרי שהעזה לרמוז שהצרכנים לא בהכרח מתכננים לשפוך כסף על טלוויזיות 8K וסמארטפונים חדשים. כנראה שהשוק לא אהב לשמוע את זה, והעיף אותה למטה במהירות של ראיון עבודה עם מועמד שאמר שהוא "פרפקציוניסט". ומה למדנו מזה? השוק מעניש ״כנות״ – אבל גם מתגמל את מי שקורא בין השורות ומבין את המשמעות לטווח הארוך.
🐘 איך זה משפיע עליך?
אם אתה סוחר שמתעקש לחפש "הזדמנויות קנייה" רק כי השוק יורד, אז בוא נדבר תכלס – להיכנס לשוק בירידות כאלה בלי תוכנית זה כמו לשים את כל הכסף שלך על מתאגרף שנראה קצת עייף אחרי 11 סיבובים. השוק לא חייב לך כלום, והוא בטח לא מתכוון לתת לך משהו בזול אם הוא חושב שהוא יכול לקחת ממך עוד קצת.
ואם אתה סוחר שחושב שהוא "מרגיש" שהשוק יתהפך – תשכח מזה. אף אחד לא זוכר את כל הפעמים שהרגיש נכון וטעית, נכון? השוק הוא כמו דילר בקזינו – הוא נותן לך לנצח פה ושם, רק כדי שתשים עוד כסף על השולחן עד שתתרסק.
אתמול, למשל, אני סגרתי עסקאות שהיו עד לא מזמן ברווח כפול בלי למצמץ. לא בגלל שאני נביא או כי "הרגשתי" שזה הזמן, אלא כי ניהול סיכונים קפדני זה כל הסיפור. כשהשוק זז מהר ואתה יושב על רווחים נאים, אין מקום לרומנטיקה. השאלה היא לא "מה אם זה יחזור למעלה", אלא "מה אם זה יתהפך עליי שנייה אחרי שאני משתהה יותר מדי?" מי שמתענג על נוסטלגיה במקום להפעיל משמעת – מגלה מהר מאוד שהשוק לא עובד עם הנחות סנטימנטליות.
🐘 מה אם?
ומה הלאה? היום יש לנו כמה נתונים כלכליים שיכולים להזיז את העניינים – מדד התעסוקה של ADP, נתוני שירותים של ISM, ומלאי נפט – אבל השאלה היא לא רק מה יהיו המספרים, אלא איך השוק יגיב אליהם. כי כרגע, הוא כמו מישהו שנכנס לדיון פוליטי בפייסבוק – לא משנה מה תגיד לו, הוא כבר בחר את דעתו מראש.
אז איך אתה סוחר את זה? אתה לא נלחם בשוק, אתה זורם איתו. אם הוא מחליט להיות שלילי – תן לו להיות שלילי, ותמצא איך לנצל את זה בלי להתאהב ברעיון ש"הוא חייב לעלות מתישהו".
ואם אתה באמת מחפש איפה הכסף החכם נמצא – שים לב מי מצליח להחזיק מעמד גם בימים כאלו. שם הרמזים האמיתיים.
לסיום, תזכור שהשוק לא בנוי כדי לעזור לך – הוא בנוי כדי לבדוק אותך. כל עסק, כל מניה, כל מגמה – זה מבחן אחד גדול של מי חזק מספיק בשביל להישאר במשחק ומי יצא ממנו עם הפנים למטה. השאלה היא – באיזה צד אתה?
🐘 תזכרו שהשוק לא כאן כדי לגרום לכם להרגיש טוב. הוא כאן כדי לבדוק מי חזק מספיק כדי לשרוד (הרווחים הם תוצאה).
יום טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
סקירה יומית 04.03.25הנה עוד יום שבו השוק צועק עלינו, ואנחנו מחזירים לו מבט חלול. דאו ג'ונס יורד 1.5%, S&P 500 משיל כמעט 1.8%, והנאסד"ק חוטף כאפה של 2.6%, חוצה את הממוצע נע ל-200 יום כאילו זה שטיח סתמי. אה, ו-NVIDIA? קיבלה ירידה של 8.7% – תודה ממשלת ארה"ב על עוד מופע בידור של "בואו נראה איך אנחנו מחרבנים על חברות צ'יפים בגלל סין".
אם לא הייתם מרוכזים, טראמפ החליט להעלות מכסים על קנדה, מקסיקו וסין, כי למה לא להוסיף עוד עצים למדורת חוסר הוודאות? אני לא יודע אם הוא באמת משחק שחמט 4D, אבל ברור שהוא לפחות משחק ברגשות השוק כמו ילד בן 4 עם קוביות.
למה זה קרה? (או: איך שוב התעלמנו מהברור מאליו?)
מכסי יבוא? בטח. האטה כלכלית? ברור. דו"ח ה-ISM שזועק עלינו "חבר'ה, הייצור מתחיל לקרטע!"? כן, זה שם. הבנק הפדרלי באטלנטה כבר חתך תחזית צמיחה לרבעון הראשון ל-2.5%-, אבל כולם היו עסוקים מדי בלריב בטוויטר אם זה "מיתון" או סתם "יום רע בוול סטריט".
עכשיו תראו, ברור שהדבר הכי גרוע שיכול לקרות לסוחר זה הפתעה. אבל הפתעות מגיעות רק לאלה שלא היו מוכנים. אז כן, אם נכנסתם הבוקר לשוק עם ביטחון של מתאגרף שיכור, קיבלתם בוקס ישר לפרצוף. מצד שני, אם הייתם ערים לדברים האלה עוד לפני שהשוק התחיל לגלגל עיניים, זה היה פשוט עוד יום במשרד.
מה באמת חשוב כאן? או: למה אתם עדיין קוראים חדשות?
הווליום בנאסד"ק היה 8.2 מיליארד, מה שאומר שהמפולת הזו לא הייתה רק עניין של טריידרים קטנים שמפחדים מציוצים של טראמפ. זה היה כסף גדול שיצא מהשוק, בעיקר מהטכנולוגיות הכבדות. רוצים הוכחה? תראו איך Microsoft ו-Apple גם הצטרפו לחגיגה. אבל האם זה משנה? רק אם אתם סוחרים עם התודעה של זבוב שמגיב לכל מכה על השולחן.
באמת חושבים שזה הסוף של NVDA? אתם צריכים להבין, החברה הזו לא הולכת לשום מקום. היא פשוט נמצאת על הרדאר של ממשלת ארה"ב, והשווקים שונאים חוסר ודאות. היום הם מוכרים, מחר הם יחשבו מחדש. ואם אתם חושבים אחרת – תזכרו מה קרה אחרי הפעם האחרונה שהפילו את מניות השבבים. (רמז: הן עלו חזרה כמו גיבורי על בסרטים גרועים.)
אז מה עושים עכשיו?
לא מעניין אותי אם טראמפ יחליט מחר לבטל את כל המכסים או להכפיל אותם – לסוחר אמיתי זה לא אמור לשנות. מי שעובד עם שיטה סדורה לא מגיב להיסטריה. הפסדנו היום? סבבה, יש מחר. נכנסנו לעסקה גרועה? מעולה, עוד שיעור. הפסדנו כי התוכנית שלנו לא עבדה? זה כבר דורש בדיקה, אבל זה אף פעם לא תירוץ להתנהגות אימפולסיבית.
העובדה שהשוק ירד לא אמורה לגרום לכם לשינוי תפיסה. מי שמבין שוק לא חושב כמו עדר. אתם לא עיתונאים, אתם סוחרים. זה אומר שאתם מתמודדים עם העובדות, לא עם הרגשות. והעובדות אומרות שזה פשוט היה עוד יום עם תנועות חזקות, בתוך מגמה ארוכת טווח שעדיין לא שבורה.
מילת סיכום (או: יום נוסף במשרד)
תנודתיות חוזרת, וה-VIX כבר קפץ ל-22.82. זה אומר שהשוק מפוחד, וזה בדיוק הזמן שבו סוחרים עם תוכנית מריחים הזדמנויות.
הדבר היחיד שצריך לעניין אותנו זה – האם פעלנו לפי הכללים שלנו? האם כיבדנו את התוכנית? האם היינו ממושמעים? כי מי שלא עשה את זה היום, לא יעשה את זה גם ביום הבא שהשוק יתפרע.
אל תתנו ליום אחד לגרום לכם לשכוח את המטרה. מי שיודע לעבוד – ימצא דרך להרוויח. מי שמחפש תירוצים – תמיד ימצא אותם.
יום טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳
סקירה יומית 28.2.25אחי, תעצור רגע – השוק עושה אותך פראייר?
סקירה בסגנון מכתב אישי לסוחר הסוינג
אח שלי, אני יודע בדיוק אתה מרגיש עכשיו. התיישבת מול המסכים בבוקר לפני המסחר, ראית את NVIDIA עפה 3% למעלה בפרה-מרקט, וחשבת לעצמך: "הנה, הולך להיות יום חגיגה."
אלא שאז – כמו כל סרט אימה מסחרר – באה המכה. במקום עליות – התרסקות של 8.5%. במקום שוק שעובד לטובתך – תחושה שכולם שם בשוק פשוט קמים בבוקר כדי לכסח לך את חשבון המסחר.
אני מבין אותך, באמת.
אבל בוא נדבר שנייה גלויות. לא בא לי שתשב עכשיו ותבכה כמו איזה ילד שקיבל גלידה ונפלה לו על הרצפה. השוק הזה אכזרי, ואלו שיודעים לקרוא אותו נכון – הם היחידים ששורדים. אז בוא נתמקד במה שקרה באמת, ומה זה אומר עבורך.
מ NVIDIA קרסה – אבל היא לא הבעיה האמיתית
אז מה הקטע עם NVIDIA? למה היא התרסקה אחרי דוחות שנראו כאילו לקחו אותם היישר מחלום של כל משקיע?
המספרים היו טובים, אבל לא מספיק טובים.
המשקיעים ציפו למשהו מדהים – ולא קיבלו.
הגלגל התחיל להסתובב – ומהר.
וכשהיא קרסה, היא לקחה איתה את כל השוק של השבבים למטה. מדד SOX צלל 6.1%, מה שאומר שאנחנו רשמית בשוק דובי (21% למטה מהשיא ביולי).
אבל בוא נהיה כנים: זה לא רק היא. זה השוק כולו שמתחיל לקרטע כמו אוטו שעוד רגע נגמר לו הדלק.
ברוך הבא למלחמת הטרפות של טראמפ
לא הספיק לך השוק? קבל בונוס חינם: הנשיא טראמפ בא היום וטרף לנו את הקלפים.
🚨 הטרפת נכנסת לפעולה החל מה-4 במרץ 🚨
מכס על קנדה ומקסיקו
10% תוספת מכס על סין
25% טרפת על האיחוד האירופי בדרך
חברות שמוכרות מוצרים בינלאומיים הבינו שהן הולכות לשלם הרבה יותר על ייצור, והצרכנים הבינו שזה הולך להיכנס ישר לכיס שלהם. כשהשוק מבין את זה – הוא מוכר, ועוד איך מוכר.
ואז בא הפד ואמר לנו: "חבר'ה, תסתדרו לבד"
כל מה שהיינו צריכים היום זה איזה איתות מרגיע מהבנק הפדרלי. משהו שיגיד לנו: "חבר'ה, אנחנו רואים מה קורה, אנחנו פה כדי לעזור."
אבל לא, כמו סוחרים טירונים הם בפרייז.
קיבלנו שלושה נאומים ריקים מתוכן מנשיאי הפד השונים, שאמרו, פחות או יותר:
"אנחנו לא ממהרים להוריד ריבית. תסתדרו."
והשוק? השוק קלט את המסר: אתם לבד. תשרדו איך שאתם רוצים.
אז מה באמת קרה במספרים?
אם הרגשת שהכל נופל עליך היום – זה לא דמיון.
מ 📉 S&P 500 התרסק 1.3% ונפל מתחת ל-5,900
📉 נאסד"ק איבד 2.8% ויורד כבר 8.1% מהשיא של דצמבר
📉 ראסל 2000 חטף 1.6%, עם ירידה של 13.3% מהשיא של נובמבר
📉 מדד SOX הפך לשוק דובי – 21% למטה מהשיא של יולי
והמרווחים של היום? כמעט אף אחד.
✔ סקטור הפיננסים עלה 0.6%
✔ האנרגיה טיפסה 0.5%
✔ נדל"ן החזיק ב-0.4%
✔ מוצרי צריכה בסיסיים גירדו 0.02% למעלה
הבנת נכון: כל השאר קיבלו מכות רציניות.
ומה עכשיו? אתה קונה או בורח?
אתה בטח שואל את עצמך – "מה אני עושה עכשיו?"
אני אגיד לך מה לא עושים:
❌ לא רצים לקנות סתם כי "הכול ירד, אז זה בטח הזדמנות".
❌ לא נכנסים לשוק כי "נראה לי שזה התחתית".
ומה כן?
✔ שומרים מזומן: עכשיו זה זמן לחכות, לא לצלול ישר לתוך הקרב.
✔ עוקבים אחרי רמות מפתח: אם S&P 500 נופל ל-5,800 – זה מקום לבדוק, אבל לא לרוץ.
✔ מחכים שהפד יאותת על כיוון: אם הם סוף סוף יבינו מה קורה – אולי נראה שינוי כיוון.
✔ מתעלמים מהייפ: ראינו היום מה קרה ל-NVIDIA – אתה לא רוצה להיות הבא בתור.
השורה התחתונה – אל תהיה הילד שמנסה להציל את הטיטניק
תקשיב טוב – זה לא יום מסחר רגיל. מה שראית היום זה לא "סתם עוד ירידה". זה השוק שמבין שמשהו השתנה, ואם לא תשנה איתו – אתה תאכל אותה.
אם אתה סוחר כמו חובבן, השוק ייקח לך את הכסף בלי לחשוב פעמיים. אבל אם אתה יודע לקרוא את התמונה הגדולה, לשים לב מתי הזמנים השתנו – אתה זה שלוקח את הכסף מאחרים.
וזה כל ההבדל בין מי שנשאר במסחר, לבין מי שזורק את העכבר מהחלון אחרי עוד יום גרוע.
יום טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳ שורט 
סקירה יומית 27.2.25
מבחינה טכנית, ניתן לסכם את היום כניסיון של הקונים להשתלט על התנועה שלא צלח, הנמוך של שלשום יהיה נקודה קריטית למבחן תמיכת השוק בעת הזאת.
לפני שאני עובר לסקירה מביא לכם קטע יפה מאחת הספרים שקראתי לאחרונה: "היה זה בוקר של יום שלישי, והשמש חוררה את העננים הדקים כמו סיכות זהב. ברחוב הסמוך לבית הכנסת, ניצב דוכן קטן לממכר עיתונים. הזקן שהפעיל אותו, אדם שפניו היו מקומטות כמו דפי עיתון ישנים, סידר את הכותרות בעצלתיים. לפתע, נשמע קול צעקה מכיוון הבורסה הסמוכה. "מה קרה שם?" שאל עובר אורח. הזקן הרים מבט, חיוך קטן נמתח על שפתיו. "אותו דבר כמו בכל יום," אמר, "אנשים שמנסים להרוויח או להפסיד כמה גרושים. כמו בחיים, רק עם מספרים במקום מילים."
אז מה קרה שם?
✨ מניית NVIDIA והריקוד הצורם מעל הממוצע הנע: סיפור על אופטימיות זהירה ואכזבה צורבת
אתמול, השוק קיבל זריקת אדרנלין בדמות NVIDIA. אחרי צלילה של 9.1% בארבעת ימי המסחר האחרונים, המניה הגיעה עם אופטימיות זהירה, כמו חולה שמקווה שהתרופה הומאופתית החדשה סוף סוף תעבוד. היא עלתה ב-4.65%, שהם 3.7% מערך המניה. זה היה ניצחון קטן, אבל כזה שהצית ניצוץ של תקווה בלב הסוחרים.
אבל NVIDIA לא הייתה לבד. המגה-קאפ, אלה שנחשבות למנוע של השוק, הצטרפו לחגיגה. ה-S&P 500 ניסה לעלות מעל הממוצע הנע ל-50 יום, שעומד על 6,005 נקודות. זה היה רגע קריטי, כמו כדורסלן שמנסה לקלוע סל ניצחון בשנייה האחרונה של המשחק. אבל כמו תמיד, המציאות טפחה לנו על הפנים.
המוכרים הגיעו, כמו אורחים לא קרואים למסיבה, והתחילו להפריע. האינדקסים, שעלו בתחילת היום ב-0.6% עד 1.4%, התחילו לרדת כמו סופגנייה שנפלה על הרצפה. ה-S&P 500 נפל חזרה מתחת לממוצע הנע, כמו רקדן שהחליק על רצפה רטובה.
ואז הגיעו החדשות, אלה שתמיד יודעות איך לקלקל את החגיגה. הבית הלבן מתכנן פיטורים המוניים, וטראמפ מזכיר לנו שהמכסים על קנדה ומקסיקו עדיין באוויר. זה היה כמו לקבל מקלחת קרה באמצע יום קיץ חם.
✨ אנחנו חיים בעולם של חוסר ודאות
אתם יודעים, אני תמיד אומר, השוק הוא כמו קזינו, רק שהדילר מרמה אותך. אתמול, ראינו את זה בשיא תפארתו. כל החדשות האלה, הפיטורים, המכסים, הכל יוצר תחושה של חוסר יציבות. וסוחרים, כמו חתולים מבוהלים, לא אוהבים חוסר יציבות. הם מעדיפים לרוץ למקום בטוח, כמו אגרות חוב, שראינו אתמול התחזקות שלהן.
הירידה במכירות בתים חדשים ב-10.5% בחודש ינואר, לעומת דצמבר, רק מוסיפה למצב. זה כמו לגלות שהסטייק שהזמנת במסעדה עשוי מקרטון. אתה מרגיש מרומה, חסר אנרגיה, ובעיקר, מתוסכל. וזה בדיוק מה שהשוק מרגיש עכשיו.
✨ איך נשתמש בזה?
אז מה עושים? קודם כל, מפסיקים להאמין לכל דבר ששומעים. זוכרים את המשפט של ג'סי ליברמור? "השוק אף פעם לא טועה, אבל הדעות לעיתים קרובות כן." במקום להתרגש מכל כותרת, מתרכזים בנתונים. מנתחים את תנועת המחירים, את נפחי המסחר, את המגמות.
אתמול ראינו שהטכנולוגיה, בראשות NVIDIA, עדיין חזקה. אבל צריכה בסיסית ונדל"ן נחלשו. זה אומר שאנחנו צריכים להיות סלקטיביים יותר, לבחור את המניות שלנו בפינצטה, כמו שבוחרים עגבניות בשוק. ובעיקר, להיות מוכנים לכל תרחיש.
✨ מה צפוי היום?
היום יש לנו עוד מנה של נתונים כלכליים. התמ"ג, דוחות דורבל גודס, תביעות אבטלה. כל אלה יכולים להזיז את השוק לכאן או לכאן. אבל יותר מכל, אנחנו מחכים לראות מה יהיה עם NVIDIA. אם הדוחות שלה יהיו טובים, זה יכול להרים את כל השוק. אם לא, אנחנו עלולים לראות עוד יום של ירידות.
בסופו של דבר, המסחר הוא כמו משחק שחמט. צריך לחשוב כמה צעדים קדימה, להיות מוכנים לכל מהלך, ובעיקר, לא לפחד להקריב כמה חיילים כדי לנצח במלחמה.
וזה אומר לסגור את כל העסקאות המכבידות על התיק, כדי לאפשר לעצמכם את הגמישות הנדרשת בעת הזאת.
יום טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳ סקירה יומית 26.2.25אחד הדברים האהובים עלי זה בתי קפה ותיקים ואיכותיים, כאלה שלא משנה אחרי כמה פעמים או שנים אתה מגיע אליהם, הטעם של הקפה הוא אותו הטעם וכך גם טעמם של דברי האוכל והמאפה.
לרוב בתי קפה אלה, מאכלסים, לקוחות ותיקים ונאמנים, שעברו דבר או שניים, כך מסתמן מלהט ונחרצות הדיבור שלהם, ואני אוהב להקשיב להם.
מבין כי בתי הקפה הללו הם מגנט מלקט את אנשי חכמת החיים, לפחות הביטחון העצמי שלהם גורם להם להרגיש כאלה, ובחיים ביטחון עצמי הוא מרכיב ראשי להצלחה.
אני אוהב להקשיב להם בסתר, מבלי שירגישו. כסוחר ותיק, אני מבין שהכושר המסחרי שלי הוא ביכולת להקשיב ולהבין את מחשבתו של האחר, להקשיב לשוק.
כך בבית קפה שכונתי קטן שכזה, ישב לו אדם מבוגר, קצת מקומט, ביגוד נקי ומגוהץ אבל די לא אופנתי, הוא נעץ מבטו בעיתון יומי שכנראה קיבל בדרכו לכאן, ממחלק העיתונים בפינת הרחוב.
האיש נועץ מבט בעיתון, תוך שהוא מלמל למלצרית, שאגב לא טורחת להקשיב, ״הכל משתנה מהר מדי״. הוא מסביר לה (או לכל הסביבה) שפעם ידע איפה לשים את הכסף, פעם העולם היה פשוט יותר. הוא מסביר ומחייך. כאילו פיצח איזה חידה, מוסיף ושואל ״איך שזה שהגענו למצב שבו המציאות נמדדת לפי מה שרץ על מסך החדשות של הפלאפון ולא במהות הדברים?״.
אני חייכתי לעצמי, הבנתי שהוא נבון - יש לו את הגמישות הנדרשת להבין כיצד הדברים עובדים ולא את עקשנות לכיצד הם צריכים לעבוד.
כשכולם קונים חלומות, מי מתווך את המציאות?
השווקים עפו על עצמם, ואז התרסקו. המגה-קאפ זורמות לדרום כמו חור מים בכיור סתום, ונראה שהתזוזות הכבדות יותר מגיעות דווקא מצד אלה שהתרגלנו לראות רק באור ירוק. טסלה? חוטפת בראש. נאסד"ק? בדאון של 1.35%. והמשקיעים? נזכרים שוב למה קוראים לזה "שוק ההון" ולא "קרן פנסיה עם בונוס שנתי מובטח".
למה זה משנה
יש משהו יפה בשוק ההון – הוא תמיד מנסה להעמיד פנים שהוא חכם יותר מהאנשים שמנהלים אותו. היום הוא שוב הוכיח שהוא לא כזה גאון. כל מי שהאמין שהבורסה היא סוג של כספומט למגה-קאפ קיבל היום שיעור קטן בכלכלה התנהגותית: כשהכסף נהיה עצבני, הוא לא בורח למקומות הברורים מאליהם.
מדד אמון הצרכנים צנח מ-105.3 ל-98.3 – הנפילה החודשית הכי חדה מאז אוגוסט 2021. מה זה אומר? שהצרכן האמריקאי התחיל להבין שמשהו פה מסריח, וכנראה שהגיע הזמן לבדוק מה קורה בחשבון הבנק לפני שהוא קונה עוד גאדג'ט חסר תועלת. ההשלכה המיידית? מי שמוכר חלומות – כלומר, מניות טכנולוגיה וצרכנות – חוטף. מי שמוכר מציאות – כמו סקטור הבריאות והנדל"ן – מתחיל לראות קצת אהבה.
מה קרה בפועל
נכון, הדאו ג'ונס עוד הצליח לגרד עלייה של 0.37%, אבל מי שעוקב אחרי השוק יותר משבוע יודע שזה לא הנתון המעניין. נאסד"ק קרס ב-1.35%, וזה לא בגלל איזה ציוץ עצבני של מאסק. הפעם מדובר באפקט דומינו: אמון הצרכנים יורד -> הצרכן קופא במקום -> החברות שנשענות עליו חוטפות.
אפילו האג"ח עושות עכשיו מסיבה, עם התשואות שיורדות אחרי חמש ימי עליה. שוק האג"ח רואה את העתיד הרבה לפני שוק המניות, ואם הוא אומר לך "חביבי, המצב לא מזהיר", כדאי להקשיב.
איך זה משפיע עלינו?
אם אתה סוחר לטווח קצר – יום כזה מזכיר לך למה מסחר זה לא משחק ילדים. הפוזיציות שקפצו לך בתיק לפני יומיים נראות היום כמו מתיחה גרועה. אם אתה משקיע ארוך טווח? היום הוא אחד מהימים שמגדירים מגמות. הירידות בטכנולוגיה והצרכנות הן סימן לכך שהשוק מתחיל לתמחר מחדש את הסיכונים שלו. אם הבועה הולכת להתפוצץ או סתם להוציא קצת אוויר – זה עדיין לא ברור, אבל תזכור: הבורסה לא אוהבת הפתעות, ולפתע כולם מבינים שייתכן שהכלכלה האמריקאית קצת פחות יציבה משחשבו.
מה עושים עכשיו?
אז איך סוחרים את זה חכם?
מחפשים חוזק יחסי – אם הסקטורים הדפנסיביים (צריכה בסיסית, בריאות, נדל"ן) מתחילים להוביל, אולי כדאי להקשיב לשוק ולהסתכל לשם.
מתרחקים ממומנטום שלילי – טסלה איבדה 9.6% ביום אחד. האם זו הזדמנות או מלכודת? תחשוב פעמיים לפני שאתה קופץ לתוך סכין נופלת.
לא מתרגשים מכל כותרת – הדאו ג'ונס אמנם ירוק, אבל אל תתן לזה לבלבל אותך. זו לא שאלה של נקודות, זו שאלה של מגמות, והתמונה הרחבה לא נראית מזהירה כרגע.
בסוף, השוק תמיד מתקן את עצמו – אבל בדרך לשם, מי שמבין את המשחק לפני כולם הוא זה שיוצא עם הכסף בידיים.
יום טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳ לונג 
סקירה יומית 25.2.25
השוק כצפוי המשיך מטה, לאחר המרבוצו של יום שישי (שמו המקצועי של סוג הנר שהיה בשישי בשוק), אף סגר על הנמוך, תחלוף מגזרים מתהליך להיות מורגש בתנהלות השוק, אבל ככל שאתה פה, אתם בטח אומרים, זהר תעשה לי סדר בשפה פשוטה, אז בוא נתחיל מהתחלה מאתמול בתחילת המסחר ונבין את מה שהיה ואת הצפוי.
🐘 ראשית למה שתטרחו לקרוא?
סוחרים יקרים, לא יודע איך יום המסחר שלכם התחיל, אבל אצלי זה הרגיש כמו להיכנס לחדר כושר בלי לזכור איזה שריר רציתי לאמן: אתה מסתכל על כל המכשירים, קצת מבולבל מכל הרעש, ועד שאתה מבין מה קורה—כבר כואב לך הגב (תופעות בראש של מתאמן העובד על התמדה ויש לו עדיין רעשי רקע בראש).
ככה השוק נראה היום: מלא נתונים, מלא סיפורים, וכמעט לא נשאר זמן לברר מה באמת הולך פה.
במילים אחרות, אם גם אתם מגיעים לעמדת המסחר והבאלגן בחדשות הפיננסיות עושה לכם סחרחורת, הגעתם למקום הנכון. אני כאן כדי לנפות לך את כל הרעשים ולעשות סדר— כי מישהו צריך לשים על השולחן מה חשוב ומה סתם כותרות ללחוץ לנו על הכפתורים.
🐘 על מה כל הבלגן?
נתחיל מהתמונה הכללית:
הדאו (Dow) עלה לו בקטנה, 33.19 נקודות (0.08%+), וסגר על 43461.21. הכי קלוש שיש, אבל לפחות הוא ירוק.
הנאסד"ק (Nasdaq) דווקא חטף פליק רציני של 237.08 נקודות (1.21%-), נופל ל־19286.93.
ה־S&P 500 הרגיש רע והוריד 0.50% מערכו, ירד ב־29.88 וסיים ב־5983.25.
בגזרת האג"ח, ממשיכים לראות נדידת משקיעים ל"חוף מבטחים": תשואת ה־10 שנים ירדה ל־4.39%—כמה נקודות בסיס למטה שאולי לא מרגשות אתכם, אבל בוול סטריט זו שפה שמשמעה "אנחנו לחוצים, חבר'ה, בואו נפקיד את הכסף במקום יציב יותר".
קיבלנו בסקטורים תערובת: בריאות, נדל"ן, פיננסים, אנרגיה ומוצרי צריכה בסיסיים כבשו את הטבלה של המנצחים. הטכנולוגיה, הצריכה המחזורית, התקשורת והשירותים הציבוריים קיבלו כאפה מצלצלת. זה לא מקרי: כשהנשיא (ואנחנו כמובן מדברים על טראמפ, מי האחר? בוזי) פוער את פיו ומאיים במכסים, תמיד תראו את מגה הקאפ המיוחסות מתכווצות.
🐘 אפרופו מגה קאפ, ראינו את:
Microsoft (MSFT) נופלת ב־1% (404 דולר). לא צריך להיות גאון כדי להבין שהכרזות סחר לא משמחות חברת תוכנה סופר־גלובלית.
Amazon (AMZN) חטפה ירידה של 1.8% (212.71 דולר), כי כל מה שפוגע בשרשרת האספקה הגלובלית משפיע בסוף גם על שליח עם החבילה שלכם.
NVIDIA (NVDA) צנחה ב־3.1% ל־130.28 דולר, וכדאי לעקוב כי היא מפרסמת דוחות בקרוב, מה שאומר שאולי השבוע היא עוד תטלטל את השוק לכאן או לכאן.
מאידך, Apple (AAPL) עשתה לה חיים יפים: עלתה ב־0.6% ל־247.10 דולר, והסיבה? היא הכריזה שהיא תשקיע חצי טריליון (כן, 500 מיליארד דולר!) בארצות הברית בארבע השנים הקרובות. סמנו לעצמכם שבסוף עוד יוציאו אותה מ"מלחמת המכסים", כי כשאתה משקיע כל כך הרבה כסף במשק המקומי—אין סיבה שהממשל ינסה להרוס לך את המסיבה.
ברמה היותר רחבה, השוק נתן היום תחושה של "חכה רגע, בוא נראה לאן זה הולך?" — בייחוד מפני שאין לנו נתוני מאקרו כבדים עד יום שלישי ורביעי, בהם נקבל גם נתוני דיור, גם את מדד אמון הצרכנים, ובסוף השבוע את המדד המועדף על הפדרל ריזרב—PCE Price Indexes.
🐘 איך לשרוד את כל הבלאגן — מה כדאי לעשות?
תראו, כשאתם מקבלים זרם של מידע, הכי קל להתפתות לזגזג מפה לשם כמו עלה נידף ברוח, אבל העניין הוא להיכנס עם תוכנית ולדבוק בה. אני תמיד אומר: "אל תהיו אלה שרודפים אחרי השוק; תנו לשוק לרדוף אחריכם".
במילים אחרות, תדעו מראש איפה אתם שמים את הסטופ, לאן נכנסים, מתי יוצאים, ואל תתנו למניפולציות קצרות טווח להלחיץ אתכם.
🐘 באותה נשימה, שימו לב למגמה הכללית:
הפלח החזק (בריאות, נדל"ן, פיננסים, אנרגיה, מוצרי צריכה בסיסיים) מרמז שהמשקיעים מחפשים דברים יותר "יציבים" ופחות תלויים בטוויטים מהבית הלבן. זו דרך יחסית שמרנית לברוח מתנודתיות גדולה במניות טכנולוגיה.
הפלח החלש (טכנולוגיה, צריכה מחזורית, תקשורת ושירותים ציבוריים) מבליט חשש אמיתי: אם אתם חברת טכנולוגיה גלובלית שמייצרת ומוכרת בכל העולם—מכסים נוספים הם סיוט.
תוסיפו את זה שכשמגה־קאפ צוללות, כל המדד נגרר איתן למטה, כי הן תופסות משקל כבד (שלא לומר שמן מדי) במדד. אם פעם גוגל, אמזון ואפל היו סתם שמות חמודים, היום הן סוג של סופר־טנקרים שלוקחים איתן את המדד לאן שהן זזות.
טריק קטן שאולי נשמע מופרך, אבל עובד: תזכרו שכשהתשואות באג"ח נופלות, זה אומר שהמשקיעים מעדיפים "לבטח" את התיק שלהם במקום שנחשב בטוח יותר. תהיו קצת יותר בקשב לשוק האג"ח—הוא לא פחות מעניין מהספקטקל (ההצגה 🙂) היומית במניות.
🐘 לאן ממשיכים ומי עוד עשוי להפתיע?
השבוע הולך להיות כמו לטעום תבשיל חריף ואז לגלות שבכל ביס נוסף מסתתרת עוד שכבה של חריפות. לא רק שיש לנו נתוני מאקרו חשובים, אלא גם עונת הדוחות מתחילה להתעורר.
ואיפה שיש דוחות—יש פוטנציאל לרעידות רציניות, כי פתאום ענקית אחת תתן תחזית חיובית והמדד יזנק, או להיפך—תדווח על צניחה במכירות וכולנו נגלגל עיניים לנאסד"ק בשאלה "מה לעזאזל קרה עכשיו?".
סוחרים יקרים, כל הטירוף הזה לא חייב להיות שלילי. בפועל, תנודתיות פותחת הזדמנויות. הבעיה היא שלפעמים אנחנו נכנסים ללחץ, שוכחים לאן רצינו להגיע, ומוצאים את עצמנו מעיפים פוזיציות לכל כיוון של הרוח.
כמו שאמר פעם אחד ה'גדולים' (גדולים = ג'סי ליוורמור): "Money is made by sitting, not trading"—לפעמים עדיף לשבת על הידיים, להסתכל על הגרף ולחכות לרגע הנכון במקום לעבור מדבר אחד למשנהו בלי מחשבה.
ועוד נקודה אחרונה למחשבה: שימו לב שברגע שטראמפ לוחץ על טריגר המכסים (מקסיקו, קנדה, לא משנה מי) השוק די מורגל לתגובות. אבל מה שעלול להדליק פה פנס אזהרה הוא אם נתחיל לשמוע הרחבה של מכסים שמכה באופן קריטי בסקטור הטכנולוגיה — כי שם זה כבר באמת יכול ליצור אפקט דומינו.
מצד שני, אולי אפל תמשיך להשקיע טריליונים — אז היא תגור בגן עדן מכסי ותהיה נסיכת הבית הלבן החדשה...
בסופו של יום, הכל מתנקז לנקודה אחת: האם המשקיעים מרגישים ביטחון במסלול הכלכלה האמריקאית? אם כן, המסיבה תימשך. אם לא, נראה משיכות חדות מטה וכולם בורחים לבונקר האג"ח. ומשום שהפד בשנים האחרונות הוכיח שהוא לא בוחל באמצעים כדי לתמוך בשוק, יכול להיות שנראה עוד הפתעות נוספות גם מכיוונו.
לכן, אני מציע לקחת את השבוע הקרוב ברוח סבלנית. תכינו לעצמכם תוכנית עבודה: אילו מניות תחת מעקב, אילו סקטורים אתם מעדיפים, ותזכרו — שוק הוא כמו המורה ההיא שלימדה אותי בכיתה י"א: ביום טוב, יש לה מצב רוח מושלם וכל הכיתה נהנית, וביום רע, חוטפים עונש על כל שטות.
אז תחזיקו חזק, אל תיתנו לכותרות היומיות לבלבל אתכם, ותדעו שכל עוד יש לכם אסטרטגיה ברורה ויכולת לזוז מהר כשדברים משתנים—אתם בסדר גמור.
יום טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳ לונג 
