סקירה יומית 16.6.2026זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית 16.06.26
ניצחנו. הפסדנו. השתפרנו
יש שאלה שמסתובבת ביום האחרון, כמעט בכל שיחה בישראל, ניצחנו או הפסדנו במלחמה מול איראן?
השאלה נשמעת הגיונית. אפילו מתבקשת. היא דורשת מהמציאות לבחור בין ניצחון להפסד, בזמן שהמציאות עצמה עדיין זזה.. מי שחושב בצורה בינארית מחפש תשובה מוחלטת. ניצחון או הפסד. טוב או רע. עסקה מוצלחת או כניעה.
ירוק או אדום.
זו חשיבה של שחקן סופי.
שחקן סופי רוצה לדעת מי ניצח במשחק, כדי שנוכל לסגור את הלוח, לקפל את הכלים ולספר לחברה שהוא ידע מראש את התוצאה. מבחינתו, אם איראן עדיין קיימת, אם הבעיה הגרעינית לא נעלמה ואם לא קיבלנו סוף הוליוודי עם כתוביות, כנראה הפסדנו.
אבל שחקן אינסופי שואל שאלה אחרת. לא האם ניצחנו, אלא האם מצבנו היחסי השתפר. באופן המאפשר לנו כעם המשך חיות ותקומה.
🐘 המציאות לא סוגרת חשבון
אני לא פרשן צבאי, וגם אין לי כוונה לחלק ציונים למלחמות כאילו מדובר בגמר גביע. אבל כסוחר, אני רגיל למדוד מציאות דרך שינוי יחסי. איפה היינו קודם, איפה אנחנו עכשיו, אילו סיכונים נחלשו, אילו נשארו, ומה המחיר מספר על מאזן הכוחות החדש.
גם אם כרגע נכנסנו לסוג של Hold בגלל טראמפ, זה לא אומר שחזרנו לנקודת ההתחלה.
המערכה אולי לא הסתיימה בניצחון מוחלט, אבל המצב האסטרטגי השתנה. היכולות נחשפו, הגבולות נבדקו, המחירים הובהרו, ולכל הצדדים יש עכשיו מידע שלא היה להם קודם.
בשוק קוראים לזה גילוי השיווי.
בחיים קוראים לזה להבין עם מי יש לך עסק.
לכן השאלה "ניצחנו או הפסדנו?" אולי טובה לוויכוח ביום שישי. היא פחות טובה למי שמנסה להבין לאן המציאות מתקדמת.
ההסכם בין ארה"ב לאיראן עדיין ראשוני, המשא ומתן אמור להימשך, מצר הורמוז עדיין לא חזר לפעילות מלאה, הסוגיות המורכבות ביותר עדיין לא קיבלו פתרון סופי.
אבל מבחינת השווקים, ההסתברות להסלמה ממושכת ירדה, וזה לבדו הספיק כדי לשנות במהירות את מחיר הנפט, האג"ח ושווי המניות.
🐘 גם השוק לא שאל מי ניצח
השוק לא חיכה שמישהו יעמוד מול הקהל ויכריז על ניצחון. הוא עשה את מה שהוא תמיד עושה, השווה בין אתמול למחר, שקל מחדש את הסיכונים והזיז בהתאם את מיקום אחסון הכסף.
מחיר הנפט נפל כמעט 5% ממשיך לרדת גם בבוקר שלאחר מכן. ה-WTI ירד מתחת ל-80 דולר והגיע לשפל של כשלושה חודשים, על רקע הציפייה להסכם ולחידוש הדרגתי של זרימת האנרגיה דרך מצר הורמוז.
זו לא הייתה הצבעה בעד שלום עולמי. זו הייתה הצבעה בעד שיפור יחסי. פחות סיכון למחסור חריף באנרגיה. פחות לחץ אינפלציוני. פחות חשש שהבנקים המרכזיים יצטרכו להחזיק את הריבית גבוהה עוד זמן רב, ואולי אף להעלות אותה.
בעיקר מי שמבין את המשחק, כנראה שהמלחמה הוכרעה בביקור של טראמפ בסין והתגובה שלהם לעניין.
בכל מקרה הנקודה שלי בהקשר למחסר היא הדגש הבא. בדיוק כפי ששחקן אינסופי לא חייב לנצח היום כדי לשפר את מצבו למחר, השוק לא צריך שכל הבעיות ייעלמו. לפעמים מספיק שהבעיה הגדולה ביותר תזוז חצי צעד אחורה.
🐘 הכסף חזר למקום המוכר
כשהלחץ ירד, הכסף לא התחיל לחפש גיבורים חדשים. הוא חזר לגיבורים המוכרים. הנאסד"ק זינק ב-3.07%. ה-S&P 500 הוסיף 1.65%, והדאו עלה 0.92% וסיים בשיא חדש. הטכנולוגיה הובילה עם עלייה של 3.4%, ומדד השבבים התקדם בכ-5.5%.
זו הייתה תנועה חדה, אבל לא מקרית.
כרגיל כאשר השוק מוריד את מחיר הפחד, הוא מעלה מיד את המחיר שהוא מוכן לשלם עבור צמיחה עתידית. וכדי להבין את הסיפור הזה, אני מסתכל על הדברים דרך NVIDIA.
🐘 המניה שהשוק חוזר אליה
מניית NVIDIA לא הייתה המניה שעלתה הכי הרבה אתמול. Western Digital זינקה ביותר מ-16%, Micron עלתה כמעט 11%, ו-Seagate הוסיפה יותר מ-9%.
מניות הזיכרון והאחסון הפכו לכוכבות של היום, מפני שהשוק נזכר שלמהפכת הבינה המלאכותית צריך זיכרון, תשתיות ומקום לשמור בו את כל החוכמה החדשה.
אפילו לבינה מלאכותית צריך מחסן. אבל NVIDIA סיפרה את הסיפור החשוב יותר. המניה עלתה 3.54% וסגרה ב-212.45 דולר. במהלך העלייה היא חזרה מעל הממוצע הנע ל-50 יום, אחרי שבוע תנודתי שבו השוק בחן מחדש את האמון במנהיגות הטכנולוגית.
ממוצע נע הוא לא קיר בטון, והוא גם לא קו קדוש שסוחרים צריכים להשתחוות מולו. אבל הוא אזור שבו אפשר לראות שינוי עקרוני בהתנהגות המוסדיים.
רק כמה ימים קודם לכן, מניות השבבים ספגו מכירות חדות על רקע נתוני תעסוקה חזקים, חשש מריבית גבוהה והסלמה מול איראן. כשהאיום הגיאופוליטי התמתן והנפט ירד, הכסף חזר בדיוק לאותו מקום שממנו ברח.
זה מלמד אותי יותר מאלף פרשנים. בזמן פחד, המשקיעים מוכרים את מה שנראה להם יקר ופגיע. כשהפחד נחלש, הם חוזרים קודם למה שהם עדיין מאמינים שיכול להוביל.
🐘 לא כל עליה היא ניצחון
גם כאן החשיבה הבינארית יכולה לסבך את הסוחר. המניה חזרה מעל הממוצע סימן לקנות?. המניה מתחת לממוצע סימן למכור?.
המדד עלה השוק חזק.
המדד ירד השוק חלש.
ככה אולי קל יותר לחשוב ולישון, אבל לא ככה השוק עובד. אני לא שואל רק אם NVIDIA עלתה מעל הקו.
אני שואל כיצד עלתה, מי הצטרף אליה, מה עשה המחזור, האם השבבים תמכו, האם רוחב השוק השתפר, האם הכסף חוזר מסקטורים דפנסיביים לסקטורים התקפיים.
🐘אפילו החדשות הטובות יחסיות
האנרגיה נפלה ב-3.6%, מפני שירידת הנפט פגעה בחברות שנהנו מהמחירים הגבוהים.
לעומתה, טכנולוגיה, תקשורת, צריכה מחזורית ותעשייה הובילו. חברות תעופה, תיירות ועסקים הרגישים למחירי אנרגיה קיבלו חמצן, בזמן שהנדל"ן, הבריאות והצריכה הבסיסית נשארו במקום.
אירוע אחד הוא חדשות טובות לחברה אחת וחדשות רעות לאחרת. ככה נראית חשיבה יחסית. לא לשאול האם ירידת הנפט טובה או רעה, אלא למי היא טובה, למי היא רעה, וכיצד היא משנה את מיקום הכסף.
גם נתוני המאקרו לא הציגו תמונה בינארית. מדד הייצור של האמפייר סטייט ירד ל-5.7, מתחת לציפיות. הייצור התעשייתי עלה רק ב-0.1%, ואמון הקבלנים ירד ל-35.
חלש? יחסית לציפיות, כן.
קטסטרופה? ממש לא.
מבחינת המניות, התקררות מתונה יכולה דווקא להתקבל בחיוב, כל עוד היא מפחיתה לחץ אינפלציוני בלי להפוך למיתון. הפד מתכנס ב-16 וב-17 ביוני, והחלטתו תגיע יחד עם תחזיות כלכליות מעודכנות ואנחנו נקבל עוד קצת בהירות על עיבוד ושכלול כלל המידע.
🐘 סוחר אינסופי לא תמיד מחפש הכרעה
אני מבין את הרצון להכריע. האם להיכנס עכשיו או לחכות. האם הראלי אמיתי או מלכודת. האם NVIDIA חזרה להוביל או רק קיבלה יום של חסד. אבל לא תמיד קיימת תשובה מוחלטת ברגע שבו צריך לקבל את החלטה. סוחר שחושב בינארית רוצה להיות צודק. צדקנות היא רעל במסחר.
סוחר שחושב יחסית רוצה שיפור מתמיד. הוא לא חייב לדעת אם השוק ימשיך לעלות שבוע שלם. הוא צריך לדעת האם יחס הסיכוי לסיכון השתפר, האם המנהיגות חזרה, היכן טעה אם התרחיש ייכשל, וכמה הוא מוכן לשלם כדי לבדוק את הרעיון.
זו אינה התחמקות מהחלטה. זן פשוט גישה הנובעת מתוך ההבנה העמוקה של מה זה שחקן אין סופי, או במקרה שלנו מהו עם הנצח.
כרגע ההסכם עם איראן עדיין אינו סוף הסיפור. השוק עדיין צריך להתמודד עם הפד, עם פרטי ההסכם, עם פתיחת מצר הורמוז בפועל ועם השאלה האם ירידת הנפט תחזיק.
נכנסנו לרגע ל-Hold. אבל Hold אינו חזרה להתחלה.
🐘 השוק לא מחפש גביע
למען האמת, בשוק אין באמת סוף משחק. יש רק מצב חדש, מחיר חדש ומערכת חדשה של הסתברויות.
מי שמחפש בכל יום רווח או הפסד כמדד הצלחה מוחלט יבלה את חייו ברכבת הרים רגשית. יום אחד הוא גאון, יום אחר הוא משוכנע שאיבד את היכולת, וביום השלישי הוא כבר מחפש שיטת מסחר חדשה שמישהו צילם ליד למבורגיני.
מי שחושב יחסית מבין עומק אחר. מבין כי אתה לא חייב לנצח את השוק כל יום. אתה כן צריך לסיים את היום במצב טוב יותר, שזה אומר, פחות טעויות, יותר מידע, סיכון נשלט ביחס לתנודות.
ותמיד, תמיד לשמור על היכולת לסחור גם מחר.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
לונג
סקירה שבועית 15-06-2026זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית 15.06.26
מאז שהתחלתי לראות פרסומות לכל מיני סדנאות לפיתוח הזיכרון, אני נזכר כמה הזיכרון שלי בעצם "מצוין". הוא בוחר לעבוד בעיקר ברגעים שבהם כבר מאוחר מדי.
זה קורה לי כשאני פוגש מישהו שאני מכיר, אפילו פגשתי אותו כבר כמה פעמים, אבל השם שלו פשוט נעלם.
במקום לשאול, אני מתחיל לנהל שיחה שלמה בלי להשתמש בשם שלו, כאילו אני סוכן סמוי שאסור לי לחשוף ששכחתי פרט כה בסיסי. אני קורא לו "אחי", "חבר", "מה שלומך?" ובינתיים הראש שלי עובר על כל השמות בישראל בניסיון להיזכר.
מה שמצחיק הוא ככל שהשיחה מתארכת, כך האפשרות לשאול נעשית מביכה יותר. כי אחרי דקה עוד אפשר להגיד לו "תזכיר לי את השם", אבל אחרי עשר דקות אתה כבר מחויב לדמות שבנית, ומקווה שמישהו אחר יצטרף לשיחה ויציל אותך.
איך זה קשור לסקירה השבועית? לא קשור, סתם נזכרתי זה הצחיק אותי.
🐘 הרקטה שעלתה, והכסף שירד מן העננים
יש רגע כזה כשכולם עומדים ברחוב ומסתכלים למעלה. מישהו שמע רעש, מישהו כבר מצלם, מישהו אחר מסביר בביטחון גמור מה קורה, אף על פי שלפני דקה הוא בכלל התווכח עם הפקח על חניה של הגלגלים האחוריים על אדום לבן.
ככל שיותר אנשים מסתכלים לשמים, כך קשה יותר להוריד את הראש ולבדוק מה מתרחש ממש סביבך. זה פחות או יותר מה שקרה השבוע בשוק. כולם הסתכלו על SpaceX.
בצדק. החברה השלימה את ההנפקה הגדולה בהיסטוריה, גייסה כ-75 מיליארד דולר, פתחה את יום המסחר הראשון מעל מחיר ההנפקה וסיימה אותו בעלייה של כ-19%. ביקוש כזה אינו רק אירוע פיננסי, הוא מופע תרבותי שמספר כמה חזק עדיין הרצון של המשקיעים לקנות עתיד, חלום וסיפור שאפשר לספר בארוחת שבת.
אבל בזמן שהרקטה עלתה, הכסף עשה משהו הרבה יותר מעניין. הוא ירד מהעננים.
🐘 כולם הסתכלו למעלה
מניית SpaceX הייתה הכותרת שאי אפשר היה להתחרות בה.
מחיר ההנפקה נקבע על 135 דולר, המניה נפתחה ב-150 דולר וסיימה באזור 161 דולר. זו לא הייתה עוד הנפקה שמנסה להידחף לשוק דרך הדלת האחורית, אלא כניסה דרך הלובי עם תזמורת, שטיח אדום וכמה אנשים שכבר הספיקו להסביר למה המחיר הנוכחי זול.
אני מכיר את הרגע הזה אצל סוחרים.
אירוע גדול נכנס למסך, וכל השאר פתאום נהיה תפאורה. העיניים נמשכות למניה שזזה, לידיעה שמייצרת רעש ולגרף שנראה כאילו מישהו חיבר לו מנוע של מטוס.
אין בזה משהו רע.
סקרנות היא חלק מהמקצוע, וגם התלהבות אינה בעיה. הבעיה מתחילה כשאנחנו מניחים שמה שמושך הכי הרבה תשומת לב הוא גם הדבר החשוב ביותר שקורה בשוק.
ולפעמים זה באמת אותו הדבר. אבל לא תמיד, בכל מקרה הסברתי מדוע אנחנו אנשי וויקוף איננו סוחרים את הפתיחה, אפילו כסוחרי יום אנחנו מחכים לפחות חצי יום, במקרה שלנו לא פעלתי כי כבר נכנסה שבת.
🐘 מי הזיז את הכיסאות
כבר לפני ההנפקה הופיעו סימנים לכך שגופים גדולים מפחיתים חשיפה למניות הטכנולוגיה הגדולות. נתוני JPMorgan הצביעו על מכירות של קרנות גידור במניות המגה-קאפ, בין היתר כחלק מפינוי הון לקראת הופעתה של SPCX.
דמיין שולחן משפחתי שכבר מלא עד הקצה. פתאום מגיע אורח שאף אחד לא רוצה להשאיר עומד. לא בהכרח זורקים מישהו מהמשפחה, אבל מתחילים להזיז כסאות, לצמצם מרווחים ולשאול מי באמת חייב לשבת ליד השולחן הראשי ומי יעבור לשולחן הילדים.
כך מתנהג גם כסף.
הוא אינו מופיע יש מאין בכל פעם שמגיעה הזדמנות חדשה. לפעמים, כדי לפנות מקום לסיפור חדש, צריך למכור חלק מסיפור ישן.
זה יכול להסביר חלק מהתנודתיות שראינו במניות הענק במהלך יום שישי. אמזון ירדה, מניות אחרות נעו בחוסר שקט, וטסלה עברה מירידה לעלייה. אבל בעיניי, זו לא הנקודה החשובה של השבוע.
🐘 הסיפור התרחש על הקרקע
ה-S&P 500 סיים את יום שישי בעלייה של 0.5%, הדאו עלה 0.7% והנאסד"ק הוסיף 0.3%.
מי שמתמקד רק במדדים ראה יום חיובי. מי שהרים את מכסה המנוע גילה תמונה מעניינת הרבה יותר. בבורסת ניו יורק עלו 1,800 מניות לעומת 882 שירדו. בנאסד"ק נרשמו 2,545 עולות מול 1,870 יורדות.
זה לא פרט טכני שולי בסקירה. זה אומר שהעלייה לא הייתה תלויה רק בכמה מניות ענק שמחזיקות את המדדים על הכתפיים. זה היה יום רוחבי.
החומרים הובילו עם עלייה של 1.8%. הפיננסים עלו 1.4%, התשתיות 1.1% והנדל"ן 1%. גם מדד ראסל 2000 והמניות הבינוניות סיימו את היום בעליות.
במילים פשוטות, בזמן שהציבור הסתכל על החללית, השוק קנה כימיקלים, בנקים, נדל"ן וחברות "שאף אחד לא מכיר. וזה דווקא סימן חשוב ומעודד, עליות רוחביות הן האיכותיות ביותר מבחינתנו.
🐘 כי שוק בריא אינו מופע של איש אחד
כאשר שוק עולה בזכות קבוצה קטנה מאוד של מניות, הוא יכול להמשיך לעלות, לפעמים אפילו זמן רב. אבל זו עלייה שדורשת מאותן מניות להמשיך לסחוב משקל הולך וגדל.
זה כמו בניין רב קומות שבו רק מעלית אחת עובדת.
כל עוד היא ממשיכה לעלות ולרדת, כולם מסתדרים. אבל התור מתארך, המנוע מתחמם, וכל תקלה קטנה הופכת מיד לישיבת ועד דיירים עם צעקות בחדר המדרגות. נקווה כי השבוע נפתחו מעליות נוספות.
השתתפות של חומרים, פיננסים, נדל"ן, תשתיות ומניות קטנות אינה מבטיחה שהשוק ימשיך לעלות. אין בשוק תעודת ביטוח, ומי שמוכר לכם אחת כנראה גם מכיר מישהו שמוכר קרקע חקלאית עם נוף לרכבת הקלה.
אבל רוחב כזה כן מלמד שהביקוש אינו מרוכז בנקודה אחת בלבד. מבחינתי, זה נתון שוורי מעודד.
🐘 גם הנפט הוריד גובה
הירידה במחירי הנפט תמכה בתנועה הרחבה. החוזים על הנפט הגולמי ירדו ביום שישי ב-3.3% וננעלו באזור 84.88 דולר לחבית, על רקע התקווה להתקדמות בין ארה"ב לאיראן.
פורסמה מסגרת להסכם זמני, הכוללת הפסקת אש ופתיחה מחודשת של מצרי הורמוז, והתגובה הראשונית בשווקים הייתה ירידה נוספת בנפט ועלייה בחוזים על המדדים.
גם כאן צריך להיזהר מהנטייה האנושית להכריז שזהו הכל יסתדר.
הסכם ראשוני אינו סוף סיפור. בין כותרת, חתימה, יישום והחזקה לאורך זמן יש לפעמים מרחק גדול יותר מזה שבין ישראלי שאומר "אני כבר יוצא" לבין הרגע שבו הוא באמת נכנס לרכב.
אבל השוק אינו מחכה לשלמות. הוא מגיב לשינוי בהסתברות שמשהו יקרה. כאשר הסיכון להסלמה פוחת, הנפט יורד, הלחץ האינפלציוני העתידי עשוי להיחלש, תשואות האג"ח מקבלות מעט אוויר והמשקיעים מרשים לעצמם להרחיב את רשימת המניות שהם מוכנים לקנות.
לא ודאות. פחות פחד. לפעמים זה כל מה שהמחיר צריך כדי להמשיך לרדת או לעלות.
🐘 נתוני אמון הצרכנים
גם נתוני אמון הצרכנים סיפקו מעט הקלה. המדד של אוניברסיטת מישיגן עלה ביוני ל-48.9 לעומת 44.8 במאי. זה שיפור של יותר מ-9% בחודש אחד, והוא נבע במידה רבה מהקלה במחירי הדלק, אך רמת האמון עדיין נמוכה משמעותית מזו שנרשמה לפני שנה.
כלומר, הצרכן האמריקאי לא חוזר הביתה עם שקיות מלאות וצועק למישהו מבני הבית "תמזין חופשה".
הכוונה היא שהצרכן האמריקאי עדיין לא מרגיש בטוח או אופטימי באמת, אבל רמת המתח שלו ירדה מעט, בשוק, לפעמים ההבדל בין ירידה לעלייה אינו מעבר מפחד לאופוריה. הוא מעבר ממתח גדול למתח קצת יותר נסבל.
זה נשמע כמו הבדל קטן. אבל במחיר, זה יכול להיות הבדל עצום.
🐘 לא כל מה שנוצץ קיבל פרס
גם בתוך שוק חיובי, המשקיעים המשיכו להבחין בין חברות. מניית AMD עלתה כמעט 5% לאחר ש-Citi העלה את המלצתו ל"קנייה" ואת מחיר היעד ל-575 דולר. מניות השבבים המשיכו להוביל, ומדד המוליכים למחצה הוסיף 1.5% ביום שישי.
לעומתה, Adobe ירדה כמעט 7%.
החברה עקפה את תחזיות הרווח ואף העלתה את התחזית השנתית, אבל המשקיעים התמקדו בעזיבת סמנכ"ל הכספים ובשאלות הנוגעות לדרגי C בחברה ולאסטרטגיה הנוכחית שלהם.
זה שיעור חשוב בעיקר בעת הזאת של הבינה, שיעור חזק שהשוק מלמד, שיעור פשוט שאומר כי מספרים טובים אינם מספיקים כאשר הסיפור סביבם נעשה פחות מניח את הדעת. הסוחר המקצועי יודע שהמחיר אינו מתייחס רק אל השורה התחתונה. הוא מתייחס גם אל טון הדברים.
🐘 מה אני לוקח לשבוע החדש
אני נכנס לשבוע הנוכחי עם שתי תמונות בראש. בתמונה הראשונה נמצאת SpaceX, מניה חדשה, סיפור עצום, איש עצום וביקוש חריג. כמובן לא מתעלם מציבור שרוצה להיות חלק ממשהו שנראה גדול מהחיים.
בתמונה השנייה נמצאות מאות מניות הרבה פחות מרגשות, שעלו רוחבית, בסקטורים שונים ובגדלים שונים. התמונה הראשונה מייצרת כותרות. השנייה מייצרת הזדמנות.
כעת ארצה לראות האם ההתרחבות הזו ממשיכה.
האם המניות הקטנות והבינוניות שומרות על ביקוש, האם הביקוש לפיננסים ולחומרים ממשיך, האם הירידה בנפט באמת מחלחלת ומקלה על התשואות והציפיות לאינפלציה.
התנהלות הפד=אינפלציה ויכולת ההסכם עם איראן להחזיק מעמד ייבחנו עכשיו אל מול הוון מחדש של מחירים. השאלה לא תהיה רק מה נאמר, אלא האם הקונים ממשיכים להופיע גם אחרי שההתלהבות תדעך מעט.
התפקיד שלנו הוא לראות לאן הכסף הולך, מי מצטרף אליו, ובעיקר מי נשאר מאחור וכאשר הכותרת הגדולה תפסיק להבהב.
כי כשכולם מסתכלים לשמים או לכל כיוון אחד, תוך עיוורון למקום אחר או אז מגלה כי ההזדמנויות הייתה דווקא במקום העיוורון, השבוע מביטים סביב.
בברכת חודש טוב ומבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳ לונג 
AI - הדרישה לזיכרון, רעיון להשקעהחברות הטכנולוגיה מדברות לאחרונה בלי סוף על מחירי שבבי הזיכרון. למעשה, לפי נתוני שוק עדכניים, מספר האזכורים של מחירי שבבי זיכרון בדוחות ובשיחות המשקיעים של חברות טכנולוגיה הגיע כבר לשיא שנתי חדש, למרות שאנחנו עדיין יחסית מוקדם בתוך השנה.
הסיבה פשוטה: מהפכת הבינה המלאכותית יצרה ביקוש עצום לשבבי זיכרון מתקדמים. מה שפעם נחשב למוצר די משעמם על המדף וזול יחסית בעולם השבבים, היום הפך לאחד המשאבים הכי מבוקשים בתעשייה. והתוצאה היא פער הולך וגדל בין החברות שמייצרות זיכרון לבין אלה שנאלצות לקנות אותו.
למה בכלל הזיכרון נהיה כל כך חשוב?
המודלים של הבינה המלאכותית מודרניים דורשים כמויות עצומות של מיחשוב, אבל לא פחות חשוב מזה, הם דורשים כמויות אדירות של זיכרון מהיר. שבבי AI כמו השבבים של אנבידיה תלויים בזיכרונות HBM שזה סוג מתקדם ומהיר במיוחד של זיכרון, כדי להעביר ולעבד כמויות מידע עצומות בזמן אמת. וככל שהמודלים של הבינה המלאכותית הופכים לגדולים וחכמים יותר, כך גם הדרישה לזיכרון מזנקת. חברות ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, אלפבית ומטא ממשיכות להקים מרכזי נתונים חדשים ולהשקיע מאות מיליארדי דולרים בתשתיות ,AI מה שמפעיל לחץ אדיר על שרשרת האספקה של שבבי הזיכרון.
כתוצאה מכך, יש מנצחות ויש מפסידו...מי עשויות להיות המנצחות?
החברות שמייצרות זיכרון. יצרניות הזיכרון נהנות כיום מכוח תמחור עצום. בגלל שההיצע מוגבל והביקוש מטורף, הן יכולות להעלות מחירים ועדיין למצוא לקוחות שמוכנים לשלם כמעט כל סכום כדי להבטיח שתהיה להם אספקה.
מי שמחפש חשיפה לתחום הזיכרון יכול להתחיל לעשות שיעורי בית.
בינתיים, יש את DRAM' תעודת סל חדשה יחסית/ היא מתמקדת כמעט לחלוטין בחברות זיכרון כמו סמסונג,, SK Hynix מיקרון וסאנדיסק. היא מתמקדת בתחום הזיכרון, כולל חשיפה לחברות דרום קוריאניות כמו סמסונג ו- SK Hynix חברות שלא תמיד מופיעות בתעודות סל שבבים אמריקאיות רגילות. מצד שני, בגלל שהיא מאוד ממוקדת, היא גם תנודתית יותר. זו תעודה שמתאימה למי שמאמין שהמחסור בזיכרון ימשיך עוד שנים קדימה.
ויש את SMH אחת מתעודות הסל הגדולות והוותיקות בעולם השבבים. היא פחות ממוקדת בזיכרון בלבד, אבל כוללת את ענקיות השבבים המרכזיות שמובילות את מהפכת ה-AI כמו אנבידיה, TSMC ברודקום, קוואלקום ומיקרון. היתרון של SMH הוא פיזור רחב יותר ופחות תלות רק בשוק הזיכרון.
אין בכתוב כל המלצה לפעולה כלשהי, כל הנ"ל עפ"י שיקול דעתכם, כללי מסחר/השקעות המקובלים עליכם, אסטרטגיות מסחר וניהול עיסקה והסיכונים המועדפים עליכם.
לונג
סקירה יומית 12-06-26זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית 12.06.26
הזמנתי עוזרת להיום, שהבית יהיה נקי לקראת ההנפקה ;-)
יש אנשים שמזמינים עוזרת הביתה, ואז שעה לפני שהיא מגיעה הם מתחילים לסדר את הבית. פתאום כולם נכנסים לפעולה. הכריות מתיישרות, הכלים נעלמים מהכיור, הנעליים חוזרות למקום כאילו הן אף פעם לא חיו בסלון, והבית מקבל פרצוף של “אצלנו הכל בשליטה”.
וזה מצחיק, כי הרי בשביל זה הזמנת עוזרת. שתעזור עם הבלגן. אבל עמוק בפנים, לא הבלגן מפריע לה. הפריע לה מה יגידו, כאילו מרכז החיים הם לא אתה, אלא מה יגידו.
רבים רוצים היום להשתתף בהנפקה, כאילו אם לא תהיה בפנים מה יגידו?
🐘 השוק קנה הקלה, לא ודאות
יש רגע כזה בכביש, במיוחד פה בארץ, שאתה עומד בפקק ולא באמת יודע מה קרה קדימה. אולי תאונה. אולי עבודות. אולי מישהו החליט לעצור באמצע נתיב כי הוא חייב רגע לבדוק אם הווייז עדיין אוהב אותו.
ואז פתאום, בלי הסבר גדול, התנועה מתחילה לזוז. לא מהר. לא חלק. אבל זזה.
ואתה מרגיש בגוף משהו קטן משתחרר, למרות שאתה עדיין לא יודע אם הכביש באמת פתוח או שרק התקדמת 200 מטר אל תוך פקק חדש.
ככה בדיוק הרגיש לי השוק אתמול.
המדדים לא עלו כי העולם הפך מסודר. הם לא עלו כי האינפלציה נעלמה, לא כי הפד קיבל אישור מהיקום להוריד ריבית, ולא כי המזרח התיכון החליט להירשם לסדנת נשימות. הם עלו כי הפחד קיבל פאוזה.
🐘 הקלה היא חומר נפץ
הדאו עלה 929 נקודות, הנאסד״ק קפץ 2.54%, וה-S&P 500 הוסיף 1.75%. על הנייר זה נראה כמו יום ירוק יפה. אבל מי שמסתכל רק על הצבע של הנר, מפספס את כל השיחה שהייתה מתחת לשולחן.
הסיפור היה לא רק במדדים.
הסיפור היה ברוחב. ב-NYSE היו כמעט 2,000 מניות עולות מול 763 יורדות, ובנאסד״ק 3,570 עולות מול 1,325 יורדות. זה לא היה יום שבו שלוש מפלצות טכנולוגיה גררו את המדד מהאוזניים.
זה היה יום שבו הרבה מניות נקנו.
🐘 מה באמת השתנה
בבוקר קיבלנו PPI חם מהצפוי בכותרת. הנתון הראשי היה גבוה יותר מהציפיות, וזה מסוג הדברים שבימים אחרים היה יכול לשלוח סוחרים לחפש מקלט מתחת לשולחן.
אבל הליבה תאמה את הצפי, הנתונים הקודמים עודכנו מטה. במילים פשוטות: השוק שמע רעש, אבל לא שמע פיצוץ.
ופה חשוב להבין משהו שלעיתים שוכחים ודווקא ברגעים הכי חשובים. נתון כלכלי הוא לא פקודה. הוא לא אומר לשוק: “עכשיו תרד” או “עכשיו תעלה”.
נתון הוא עוד חתיכת מידע בתוך מאבק הרבה יותר גדול בין פחד, נזילות, ציפיות, מיקום כספי, ריבית, מנהיגות, ונרטיב.
אתמול הנרטיב ניצח את הנתון.
לא כי הנתון לא חשוב. אלא כי השוק קיבל משהו שהוא היה צריך יותר ממנו באותו רגע: ירידה בלחץ הגיאופוליטי. הדיווחים על התקדמות מול איראן, לצד ירידה במחיר הנפט, שינו את הטון של היום.
הנפט ירד, והמדדים נשמו. פתאום חברות תעופה קיבלו אוויר. תעשייה וחומרי גלם התחילו לזוז. צריכה מחזורית נראתה פחות מפוחדת. ראסל 2000 עלה 3%, ומיד-קאפ עלה 2.6%.
זה לא סתם “שוק עלה”. זה שוק שאמר: אולי לא נגמרה הסכנה, אבל כרגע אני מוכן לשלם שוב על סיכון.
🐘 החזרה של השבבים
ואז הגיעו המוליכים למחצה.
אחרי כמה ימי חולשה, השבבים חזרו כמו אחד שנעלם מהשכונה ליומיים וחוזר עם חיוך שאומר: “מה חשבתם, שאני לא אחזור?”
מדד השבבים קפץ חזק, ומניות כמו Micron, Sandisk, Lam Research ו-Applied Materials משכו תשומת לב אמיתית.
גם NVIDIA, שכבר בילתה חלק מהיום בצד הלא נכון של המסך, סיימה בעלייה יפה.
וזה חשוב. כי בשוק שורי, או לפחות בשוק שמנסה להמשיך להאמין בעצמו, אני רוצה לראות מי חוזר להוביל אחרי מכה. לא מי עולה כשהכל נוח.
זה קל.
אני רוצה לראות מי מקבל מכה, מתנדנד, ואז הכסף חוזר אליו. שם לפעמים נמצאת המנהיגות.
🐘 ואז כולם מסתכלים לשמיים
וברקע יש את SpaceX. הנפקה גדולה, נוצצת, רועשת, כזו שמכניסה לאנשים אור בעיניים וקליק קטן באצבע. זה הרגע שבו הרבה סוחרים מתחילים להרגיש שהם חייבים להיות שם. כאילו אם הם לא קונים את ההנפקה, הם נשארים מחוץ לעתיד.
אבל פה אני רוצה לעצור.
כי בשיטה שבה אני סוחר ומלמד, אני לא קונה חלום רק כי הוא לבש חליפה חדשה. סוחר לא מחפש בגדים לקנייה רק כי הם שיא האופנה. סוחר מחפש עסקה שהוא יכול להרוויח בה.
יש הבדל גדול בין חברה מדהימה לבין עסקה מדויקת. יש הבדל בין סיפור עצום לבין נקודת כניסה עם יתרון. ויש הבדל בין להעריץ חזון לבין לסכן כסף באזור שבו חוסר הוודאות גדול מדי.
הנפקה היא לא רק הזמנה לציבור לקנות. הנפקה היא גם רגע שבו מישהו מוכר. וכשאני רואה פילים מוכרים לציבור סיפור גדול, אני לא אומר אוטומטית שזה רע.
אבל אני בהחלט שואל שאלות.
מי מוכר?
למה עכשיו?
מי צריך נזילות?
מי קונה מתוך חישוב, ומי קונה מתוך פחד להישאר בחוץ?
בשוק ההון, לפעמים האריזה הכי מבריקה היא פשוט הדרך הכי יפה להעביר סחורה מידיים חכמות לידיים נרגשות. וזו לא ציניות. זו זהירות מקצועית.
🐘 הסוחר
עכשיו בוא נדבר רגע על עליך. כי אתמול היה יום שיכול לבלבל אותך. אם אתה בחוץ, הרגשת שאתה מפספס. אם אתה בפנים בקטנה הרגשת טיפש שלא הגדלת.
אם נכנסת מאוחר מדי למהלך. הרגשת שמח ואמיץ לרבע שעה ואז התחלת לבדוק כל טיק שעולה כאילו משהו חייב לך התנצלות על כניסה מאוחרת.
יום כזה הוא של מבחן בעבורך, ביום כזה אתה צריך לשאול: האם אני פועל מתוך תוכנית, או מתוך רצון להרגיש שאני חלק מהמסיבה? האם אני רואה עסקה, או שאני רק קנאי שרואה אחרים מרוויחים?
בסוף בסוף יש לך רק מבחן אחד שמתחיל בשאלה מקדימה, אתה קונה כי בא לך? או אתה קונה כי יש לך כאן מקום עם יתרון ע"פ סגנון וההבנה שלך את השוק?
🐘 מה עושים היום
אני רוצה לראות המשכיות. אני רוצה לראות אם השבבים באמת ממשיכים להוביל, או שזה רק עליה כתיקון להמשך ירידות.
אני רוצה לראות אם הירידה בנפט מחזיקה, ואם הסקטורים המחזוריים ממשיכים לקבל ביקוש.
אני רוצה לראות אם הראסל והמניות הבינוניות ממשיכים להשתתף, כי שם רואים אם השוק באמת מתרחב או רק עושה הצגה יפה במדדים.
ואני רוצה לראות איך השוק מתנהג סביב ההתלהבות של SpaceX מהצד זה מרגיש כאילו ההנפקה היא הליום של ממלא את כדור השוק למעוף רציני.
זה לא בגלל שאני לא רוצה לקנות את ההנפקה. אלא בגלל שהנפקות גדולות מספרות הרבה על התיאבון לסיכון, על מיקום הכסף, ועל השלב הרגשי של השוק.
כאשר הציבור רוצה לקנות חלום, אני רוצה לבדוק מי עומד בצד השני של העסקה. כאשר הכותרות מדברות על עתיד, אני מסתכל על הווה.
אחד המורים שלי למסחר אמר באחד ההרצאות בכנס סוחרים "כאשר כולם מסתכלים על הירח, אני בודק איפה שמו את הסולם."
🐘 לא כל ירוק הוא אישור
אתמול היה יום חזק. אין סיבה להתעלם מכך. רוחב טוב, סקטורים מחזוריים חזקים, שבבים חוזרים, תשואות יורדות, נפט נחלש, והפחד הגיאופוליטי קצת הוריד ווליום.
אבל סוחר טוב לא הופך יום חזק לאמונה דתית. הוא נותן לשוק לדבר עוד יום.
הוא לא רב עם המחיר, אבל גם לא משתכר מעוד כותרת. הוא מבין שהשוק יכול לקנות הקלה, ואז למחרת לגלות שההקלה הייתה התקלה :-) של תחנת דלק בדרך לעוד אי ודאות.
וזה בסדר.
אנחנו לא צריכים לדעת את כל העתיד. אנחנו צריכים לדעת איפה יש עסקה, איפה אין עסקה, ואיפה האגו שלנו רק רוצה להרגיש ולומר "אמרתי לך?".
🐘 למה פתחתי לעניין העוזרת
וזה מחזיר אותי לעוזרת שהגיעה לבית שכבר סידרו אותו בשבילה. כי לפעמים אנחנו לא באמת מנסים לפתור את הבעיה. אנחנו מנסים להסתיר את הבושה שיש לנו מזה שיש בעיה.
וזה נכון גם בבית, גם בחיים, וגם מול המסך.
הבלגן עצמו פחות מסוכן ממה שאנחנו עושים כדי שלא יראו אותו. כי ברגע שאתה מוכן לראות את הבלגן בלי להתכווץ ממנו, אתה כבר לא חייב להעמיד פנים שהכל מסודר. אלה פשוט להתחיל לסדר אותו.
ושם, ברגע ובמקום ההבנה, שם, בדרך כלל, מתחיל הסדר האמיתי.
שבת שלום
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
לונג 
סקירה יומית 11.6.26זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית 11.06.26
שיטת מסחר שלמדתי משקית בסופר
רגעים מתוך חיי המצחיקים, אולי זה קרה לך גם שאתה מחזיק שקית אחת יותר מדי. אתה יודע שהיא עמוסה. אתה אפילו רואה את הידית נמתחת, רואה את הניילון נמתח ונהיה דק.
כאילו השקית אומרת לך “חבר, אני לא בנוי לזה”. אבל האוטו קרוב, אז אתה אומר לעצמך, יאללה, עוד כמה מטרים זה יחזיק.
אתה מתחיל ללכת קצת יותר לאט. לא כי הפכת לאדם רגוע, אלא כי אתה כבר מנהל משא ומתן עם שקית. אתה יודע שמשהו במשקל לא נכון, אבל במקום לעצור, לחלק עומס, להעביר יד, לבקש עזרה, אתה מנסה להגיע עד האוטו בלי שהמציאות תביך אותך באמצע החניון.
ואתה יודע שהיא תביך אותך גם אם מישהו רואה זאת או לא רואה זאת, אתה רואה זאת, בסוף תמיד למה אני משתף אותך ברגע הזה מתוך חיי.
🐘 כשהמנהיגים מתעייפים
יש ימים בשוק שבהם המדדים יורדים, זאת לא הנקודה. העניין האמיתי הוא מי הפסיק להוביל.
אתמול זאת דוגמא שיכולה להסביר את הכוונה שלי. יום שבו השוק ניסה בהתחלה לספר שהכל בסדר, שה-CPI לא היה כזה נורא, שהליבה אפילו יצאה קצת יותר טובה מהציפיות, שאפשר אולי לנשום רגע.
ואז השוק התחיל לעבד את הדברים בתוך איזה מיקסר במוחו ולהציף את האמת כפי שהוא עיבד אותה. והאמת שלו הייתה כשהטכנולוגיה כמובילה נוכחית מתעייפת, השוק כולו פתאום מגלה שאין לו באמת כל כך הרבה יכולת להחזיק כמו שהוא חשב.
🐘 הנתון היה סביר, המציאות פחות
מדד המחירים לצרכן של מאי עלה ב-0.5%, בהתאם לצפי, והאינפלציה השנתית עלתה ל-4.2%, הרמה הגבוהה ביותר בשלוש שנים. הליבה עלתה רק ב-0.2%, מתחת לצפי של 0.3%, וזה מספיק בשביל לתת לשוק פתיחה עם קצת אוויר, עד שהשחקנים הגדולים יעבדו את הנתון הכולל.
אסביר יש הבדל גדול בין “פחות רע ממה שחששנו” לבין נתון “טוב”.
זה קצת כמו ללכת למוסך, לשמוע שהלך רק חלק במנוע ולא כל המנוע, ואז לצאת משם מחויך כאילו סבבה אפשר עוד לסחוב. נכון, זה פחות רע מהלך מנוע. אבל אתה עדיין עומד ליד רכב שלא נוסע חלק.
השוק פתח את היום כשהוא מנסה להיאחז בצד החיובי של הנתון. אבל ככל שהמסחר התקדם, הסוחרים הבינו שאינפלציה של 4.2% היא לא בדיוק שיר הלל להורדות ריבית.
והשוק, כמו סוחר ותיק שכבר ראה כמה פעמים “חדשות טובות” הופכות למלכודת, התחיל לשאול שאלה אחרת: אם זה הכי טוב שקיבלנו, למה המנהיגות לא מצליחה להחזיק?
🐘 הראשונים להישבר
אתמול המדדים המרכזיים סגרו בירידות חדות: הדאו ירד 1.87%, הנאסדק ירד כמעט 2%, וה-S&P 500 איבד 1.62%. אבל המספרים האלה הם רק הכותרת החיצונית. מתחתיה יש סיפור הרבה יותר חשוב.
הטכנולוגיה, השבבים ומניות ה-AI, אלה שהובילו את השוק בתקופה האחרונה, התחילו להתקפל. מדדי וול סטריט ירדו ביותר מ-1% בהובלת הטכנולוגיה והבשבבים, כאשר מדד המוליכים למחצה ירד 3.6%, וסקטור הטכנולוגיה כבר בתיקון של כ-11%.
🐘 רחובי על גבול הלא רוחבי
הירידות השפיעו על כולם והשוק סגר על הנמוך היומי, יחד עם זאת שוב עם מרימים את מכסה המנוע, לא הכל שבור, זה שעדיין בין שליש לחצי מכמות המניות החזיקו למרות החולשה, מספר לי שהמוחות הגדולים עדיין מחפשים להיכן לעבור ולא בהכרח לצאת לגמרי.
ב-NYSE היו 1,079 מניות עולות מול 1,667 יורדות. בנאסדק התמונה הייתה חלשה עוד יותר, עם 1,763 עולות מול 3,072 יורדות. כלומר, לא מדובר רק בכמה מניות כבדות שקיבלו סטירה והמדד זז איתן. אלה מצב החולשה די התפשטה.
תעשייה ירדה חזק. צריכה נחלשה. טכנולוגיה נחלשה. חומרים, תקשורת ובריאות גם לא בדיוק עמדו בתור להתנדב להציל את היום. מול כל זה, מי כן התחזק? אנרגיה והצריכה בסיסית.
הכסף עובר לקוקה קולה. למזון. לדלק. לדברים שאנשים עדיין צורכים גם כשהחדשות מתחילות להישמע כמו ישיבת קבינט שטלי מנהלת. זאת רוטציה, לא רק ירידה.
יחד עם זאת אנחנו לא מתווכחים עם השוק, סגירה על נמוך יומי גם אם זה יום פנימי הם לא חלק מסימני הקדימה בוא נפתח פוזיציות חדשות.
🐘 הבעיה של הסוחר המתחיל
תראו הסוחר המתחיל לא מפסיד כי הוא טיפש. להפך, הרבה פעמים הוא רואה דברים טובים לפני אחרים. הוא מזהה עוצמה, הוא אפילו מתחיל להבין סיפור, הוא יודע לא לפחד מכל ירידה קטנה.
אבל חוסר היכולת שלו לקבל שינוי ולאמץ את האופטימיות שמרשתת אותו ביום יום היא לרועץ עבורו. כך יוצא שהאופטימיות שלו נשארת בחדר גם אחרי שהסיבות לכך כבר יצאו מהחדר.
הוא מלמל לעצמו “זה רק תיקון”. אחר כך “הם מנערים חלשים”. אחר כך “הנתון דווקא היה בסדר”. ואז פתאום הוא מגלה שהוא לא מנהל פוזיציה, הוא מנהל ויכוח עם המציאות.
האופטימיות שמרשתת אותך ביום יום, אין לה מקום לא מבוסס בשוק.
עולם המסחר לא מצפה שנשאל ״כמה יפה והגיוני״ ההסבר שלנו את הנתונים. עולם המסחר מצפה ממך כמקצוען שתשאל, איפה הכסף מצוי כעת או לאן עובר?, מי לחוץ ויצא לגמרי, מי מגלה ספיגות, מי מוביל למרות הכל?.
ג'סי ליברמור אומר שהשוק אף פעם לא טועה, הדעות כן. אני לא אוהב להפוך משפטים כאלה לסיסמאות, אבל יש ימים שזה יושב בול.
🐘 מה התנהגות המחיר מספרת
הדבר הכי חשוב אתמול לא היה שהשוק ירד עם כי ירד. הדבר החשוב היה שהוא פתח עם סיבה לעלות, ולא הצליח לשמר אותה.
זה אחד הסימנים שסוחר חייב לכבד. לא להיכנס להיסטריה, אבל לכבד. כי כששוק מקבל חדשות שאמורות לתת לו אוויר, ובמקום לטפס הוא מתחיל להתקפל דרך המובילות, זה אומר שהבעיה לא נמצאת בכותרת, היא נמצאת במיקום משקל היתר של הכסף.
מי שקנה מאוחר טכנולוגיה בעת כבר של קניות יתר מרגיש את זה בגוף לעומת מי שקנה בזמן שיכול לגלות יכולת ספיגות.
זה רגע שאת אומר לעצמך בכנות “ידעתי שלא הייתי צריך לרדוף”. של “למה לא ממשתי לפחות חלק מהרווח?”. שר התקווה מתיישב לך על הכתוב ואומר לך “אולי זה יחזור”.
וכל המשפטים האלה הם לא בעיה מוסרית, הם פשוט סימנים לכך שהמערכת הפנימית שלך עברה מניהול של שר המסחר לניהול של שר התקווה. וכאן צריך לעצור.
לא בהכרח שתמכור את הכל. לא בהכרח להפוך לדובי. אלא לעצור את הרעש ולשאול: האם הסיבה שבזכותה נכנסתי לעסקה עדיין מתקיימת, או שאני רק מחפש סיבה טובה שתרגיע אותי?
🐘 מה עושים עם יום כזה
ביום כזה אני לא מחפש להיות גיבור.
ביום כזה מחפשים להבין מי המנהיגים החדשים, אם בכלל יש כאלה. אני מחפש לראות אם החולשה בטכנולוגיה היא מימוש בריא אחרי ריצה ארוכה, או תחילתה של פיזור סחורה רחב יותר.
אני מחפש לראות האם הירידה באה עם פאניקה, או עם מכירה שקטה ומסודרת של ידיים שכבר הרוויחו מספיק ומקבלות סימני מימוש. וזה הבדל גדול.
פאניקה נותנת לעיתים מייצרת הזדמנויות לקומץ שמבין וזריז.
לעומת זאת מימוש שקט של כסף חכם היא דבר אחר לגמרי. היא לא צועקת. היא לא עושה כותרות מפחידות מדי. היא פשוט מוכרת סחורה למי שעדיין מאמין שכל ירידה היא מבצע כניסה לאירוע של פעם בחיים.
במונחים של וויקוף, אני רוצה לראות מאמץ מול תוצאה. כמה לחץ מכירה נכנס? כמה המחיר זז? איפה מופיע ביקוש? האם יש ספיגה? האם השוק מצליח לחזור לאזורי ערך, או שכל עלייה נמכרת מהר?
כי בסוף, המדד הוא כל הסיפור, הוא רק תזקיק של הסיפור. לפעמים כדי להבין את הסיפור האמיתי צריך לצלול פנימה לתוך המרכיבים.
🐘 איך אני קורא את השוק
ביומיים אחרונים השוק לא אמר: “הכל נגמר”. הוא גם לא אמר: “תמשיכו כרגיל”. הוא אמר משהו קצת יותר מורכב וחשוב. זהר שים לב למנהיגות של אתמול אלה גם שואפות להיות ומסוגלות להיות המנהיגות של מחר?.
השוק יכול לחזור לעלות. הטכנולוגיה יכולה להתייצב. השבבים יכולים למצוא ביקוש. הכל אפשרי, השוק הוא לא קו ישר, יום אחד לא מקבל משקל שמכריע את הכל.
ביום כזה אני רוצה להיות סוחר שמקשיב למה שהמחיר מספר, גם אם זה משפט שלא נוח לשמוע, אם משהו בעסקאות שלכם מגיע לנקודת יציאה, תצאו. הנקודה או הסיבה צריכה להיות לכם ידועה מראש, ככל שהנקודה או הסיבה הגיע, זה עת ביצוע ומימוש ולא עת לבדוק מחדש אולי טעיתם בנקודה או בסיבת היציאה.
תהיה פחדנים ויציבים בצד חיתוך ההפסדים ותהיו מלאי תקווה ותשארו כל עוד לא קיבלתם סיבה מוגדרת לצאת.
לקח לחיים שלמדתי מהשקית. בסוף, השקית לא נקרעת ברגע שאתה מגלה שהיא חלשה. היא נקרעת ברגע שאתה ממשיך להתנהג כאילו היא חזקה.
וזה אולי כל הסיפור של הימיים האחרונים. לא כל סימן חולשה אומר שצריך לזרוק את כל מה שיש ביד. אבל כשאתה כבר רואה שהידית נמתחת, שהעומס לא יושב טוב, שהמובילות מתעייפות, שהמחיר מספר משהו אחר ממה שרצית לשמוע, או אז, זה הרגע שבו סוחר מקצועי לא ממשיך ללכת רק כי האוטו נראה קרוב.
הוא עוצר. מחלק עומס. בודק מה באמת צריך להישאר ביד. ומה עדיף להוציא מהשקית לפני שהשקית תחליט בשבילו.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סויגנ ב׳שיטת היפל
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
סקירה יומית 10.06.2026זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית 10.06.26
הכסף לא יוצא מהשוק, הוא עובר מקום בתוך השוק
אתמול היה אחד מאותם ימים שבהם שהמדד מנסה לעבוד על הסוחר. בהתחלה הכל נראה בסדר, אפילו קצת מפה. כאילו השוק פותח חזק, הטכנולוגיה ניסתה לחזור לחייך, השבבים נראו כאילו הם שוב מתכוונים לקחת צפונה את כולם על הגב.
ואז, בלי יותר מדי דרמה חדשותית, בלי כותרת שגורמת להכל, התחיל הסיבוב.
השבבים התהפך להם המוח, הטכנולוגיה נלחצה, אפל המשיכה לרדת אחרי שהשוק לא בדיוק נפל מהכיסא מהכרזות ה-AI שלה ב-WWDC, והנאסד״ק סיים בירידה של כמעט אחוז.
אבל כאן מתחיל העניין האמיתי. מי שראה רק את המדד, את התוצאה המשוקללת ראה ירידה. מי שמביט פנימה על השוק, רואה מעבר של כסף.
🐘 הכסף לא נעלם
ההבדל בין להביט על התוצאה המשוקללת כי קנית תעודת סל על אחד המדדים לבין סוחר שמסתכל על פנימיות הדברים, כאילו הראשון מסתכל על צבע המדד ירוק או אדום. אדום במדד לא תמיד אומר שהכסף בורח מהשוק. לפעמים הוא פשוט יוצא מהסלון, נכנס למטבח, פותח מקרר, ובודק מה יש טעים ומשביע.
הכסף יצא מטכנולוגיה, בעיקר מהאזורים הלוהטים של AI ושבבים, אבל הוא לא נעלם. הוא עבר לגמזרים של צריכה בסיסית, לתשתיות, לבריאות, לפיננסים, לחומרים, בקיצור לחלקים אחרים של השוק. וזה חשוב, כי שוק שנופל באמת נראה אחרת לגמרי.
בשוק שנופל, אין הרבה מקומות להתחבא בהם. אתה רואה רוחב שוק חלש, סקטורים נשברים יחד, מניות בינוניות וקטנות נזרקות ומתממשות, והכל מרגיש כמו תור בקופת חולים כולם עצבניים, אף אחד לא יודע לאן ללכת, וכל פקיד נראה כאילו הוא עוד רגע פשוט קם והולך.
אבל אתמול זה לא היה הסיפור. ה-Dow סיים בעלייה קלה, ה-Russell 2000 וה-S&P Mid Cap 400 הראו עוצמה יחסית, ואפילו מדד המשקל השווה של ה-S&P 500 הייתה תוצאה הרבה יותר טובה מהמדד הרגיל. אילו סימנים שאי אפשר להתעלם מהם.
🐘 כשהמלך יורד
בשנים האחרונות הטכנולוגיה התרגלה להיות המלך. לא סתם מלך, מלך עם יחסי ציבור, מאבטחים, חליפה יקרה, וסיפור AI שמוכר למשקיעים חלום עם חשבונית דחויה. אבל גם מלך צריך מדי פעם לרדת מהבמה ולבדוק אם ההמון עדיין אוהד ותומך.
וזאת הדרמה של אתמול. השוק לא אמר “אני לא מאמין יותר בטכנולוגיה”. הוא אמר משהו עדין, משהו כמו “אני עדיין מאמין, אבל המחיר עלה מהר מדי, הציפיות גבוהות מדי, והעצבים של האחרונים שנכנסו מתוחים על הקצה”.
זו נקודה שסוחרים מפספסים שוב ושוב. הם מחפשים חדשות כדי להסביר כל תנועה. אבל המחיר לא תמיד צריך חדשה כדי לזוז.
לפעמים מספיק מיקום. מספיק עומס של רווחים קיימים. מספיק יותר מדי אנשים שנכנסו מאוחר לאותו סיפור, עם ביטחון יתר באיזה פינה צפופה. וכשכולם עומדים באותה פינה צפופה, גם דחיפה קטנה נראית כמו רעידת אדמה.
זוהי ההגדרה הציורית לקניות יתר, זה לא אומר שהשוק קורס.זה אומר שהחדר היה מלא מדי בקונים.
🐘 הסוחר המתחיל חש כאב
אני מכיר את מה שחווה הסוחר המתחיל. הוא רואה את הטכנולוגיה מתהפכת, רואה מניות שהוא עקב אחריהן שבועות יורדות בחדות, ופתאום מתחיל הדיבור הפנימי המזיק. “אולי פספסתי”, “אולי השוק נגמר”, “אולי הייתי צריך למכור בבוקר”, “אולי אני שוב עושה שטויות”.
והאמת? זה טבעי. מסחר הוא לא רק ניתוח של מחיר, הוא מפגש מתמשך עם העצבים של עצמך.
אבל בדיוק המקום שלי להסביר לך מה צריך לשאול. לא לשאול רק “למה זה ירד?”. אלא לשאול “לאן הכסף עבר?”. האם הוא יוצא החוצה או משנה מיקום בתוך השוק עצמו.
כי אתמול הכסף נתן תשובה. הוא לא התממש רוחבית. הוא הוריד רגל מהגז בטכנולוגיה, והעביר חלק מהמשקל למקומות יציבים יותר, רחבים יותר, פחות ספקולטיביים.
זה כמו אדם שנוסע בכביש 6, רואה פתאום עומס, ולא ממשיך. הוא פשוט יורד במחלף, נוסע דרך כביש פנימי, ומגיע לאותו יעד בדרך אחרת. מי שמסתכל רק על כביש 6 אומר “הכל תקוע”. מי שמבין תנועה אומר “נתיב הזרימה השתנה”.
הנפט ירד לרגע, ואז הזכיר שהוא לא
עוד נקודה חשובה הייתה במחירי הנפט. אתמול הירידה במחירי הנפט נתנה לשוק הרחב אוויר. כאשר האנרגיה יורדת, חלק מהלחץ האינפלציוני נרגע, וסקטורים רגישים יכולים לנשום.
אבל הבוקר התמונה כבר פחות נקייה. רויטרס מדווחת שמחירי הנפט עלו שוב בעקבות הסלמה מחודשת במתיחות בין ארצות הברית לאיראן, לצד חששות סביב מצר הורמוז ומלאי נפט מתכווצים.
🐘 נסכם את שהיה
אז מה היה לנו? יום שבו הטכנולוגיה נלחצה, השבבים התממשו, אפל לא הצליחה לסחוף את הדמיון, והמדדים הכבדים נראו פחות טוב. אבל מתחת לפני השטח, השוק הרחב לא התפרק.
זו הייתה רוטציה.
לא בריחה.
וזה הבדל עצום.
בריחה היא מצב שבו כסף מחפש דלת יציאה. רוטציה היא מצב שבו כסף מחפש חדר אחר להישאר בו. וברוב הפעמים, הסוחר הפרטי מרגיש את שתיהן אותו דבר בגוף.
הדופק עולה אותו דבר. היד מתקרבת לעכבר באותו הקצב. והראש מתחיל להמציא סיפורים באותה מהירות שבה ילד ישראלי מסביר למה הוא לא נכנס לזום הכיתתי.
אבל השוק לא מבקש מאיתנו להרגיש נכון. הוא מבקש מאיתנו לראות נכון. וכדי לראות נכון, צריך להפסיק להתחתן עם המדד ולהתחיל לראות את מרכיבי המדד.
🐘 השיעור לסוחר המתחיל
הסוחר המתחיל רוצה להאמין. וזה טוב. בלי אמונה אי אפשר להחזיק תהליך, אי אפשר ללמוד, אי אפשר לקום אחרי רצף עסקאות פחות מוצלח.
אבל אמונה במסחר חייבת להיות מחוברת למציאות. לא לאופוריה. לא לכותרת. לא לחלום ש-AI יפתור גם את בעיות השוק, האמונה צריכה גם לפתור את בעיות המשמעת, וגם את הפחד ללחוץ על הכפתור בזמן.
אמנה אמיתית מבוססת הבנה, היא שקטה יותר. אני לא חייב לדעת הכל, אבל אני חייב לדעת איפה הכסף פועל. אני לא חייב לתפוס כל תנועה, אבל אני חייב להבין אם אני עומד מול מימוש רוחבי או מול החלפת ידיים.
ואתמול, בעיניי, השוק אמר משפט פשוט: “אני לא סיימתי עם העליות והצמחיחה, אבל אני לא מוכן שכל הסיפור יהיה תלוי רק בטכנולוגיה”.
זה עיקרון חשוב. כי שוק בריא לא חי רק ממניה אחת, מסקטור אחד, או מנרטיב אחד. שוק בריא צריך יציבות רוחבית.
🐘 מה אני לוקח להמשך
אני לומד מהיום הזה שלושה דברים.
הדבר הראשון: להיזהר ממניות טכנולוגיה ושבבים שנראות חזקות בפתיחה אבל לא מצליחות להחזיק ביקוש לאורך היום. שם צריך לדעת לקרוא את התנהגות המחיר, לא להתאהב בשם.
הדבר השני: להמשיך לעקוב אחרי רוחב השוק. אם הרוטציה תימשך, יהיו הזדמנויות לא רק במקומות שבהם כולם מסתכלים. לפעמים העסקה הטובה נמצאת דווקא במניה שאף אחד לא צועק את שמה בטוויטר.
והדבר השלישי: לזכור שהגיאופוליטיקה נוכחת ומשפיעה. לא תמיד היא מכתיבה הכל, אבל היא כאן. כשהנפט מתחיל לזוז בגלל המזרח התיכון, השוק כולו מקשיב, גם אם הוא עושה את עצמו עסוק ולא שומע.
בסוף, יום כמו אתמול הוא לא יום שמלמד אותנו פחד. הוא יום שמלמד אותנו להבדיל. להבדיל בין רעש לתנועה, בין חולשה לבריחה, בין ירידה במדד לבין שינוי בעלות מתחת לפני השטח.
אתמול השוק לא נפל. הוא החליף ידיים. ומי שיגיע אלי וילמד לראות את זה בזמן, יפסיק להיבהל מכל מניפולציה של השוק, ויגלה כמה אינסוף הזדמנויות טובות יש ויהיו בשווקים.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סויגנ ב׳שיטת היפל
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
לונג 
סקירה יומית 09.06.2026זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית 08.06.26
מופע האשליות והצעדים השקטים של הכסף החכם
פעם אכתוב רומן על עולם המסחר בטח אפתח בתיאור הבא ״ריח מתוק וחריף של פחד ההחמצה עומד הבוקר באוויר. זה לא עשן של דלק סילוני או אבק שריפה, אלא הריח המוכר של מאות אלפי סוחרים שנשרף להם התיק. הם עומדים עם עיניים נשואות לשמיים, מחכים לראות את החללית ממריאה, בזמן שהאדמה נשמטת להם מתחת לרגליים.״
בינתיים אילון מאסק מחוץ לסיפור שלי בונה לנו בימים אלה את אחד הקרקסים הגדולים בהיסטוריה. הנפקה עתידית של SpaceX לפי שווי שקשה למוח האנושי בכלל לעכל, משהו באזור ה-1.75 טריליון דולר.
וכולם, כולם בלי יוצא מן הכלל, מהסוחר המתחיל ועד לאחרון המשקיעים, רוצים כרטיס לשורה הראשונה במופע הירח הזה.
אני מבין אותם. באמת שאני מבין. יש משהו משכר בלראות את אבק הכוכבים הזה מפוזר מעל השווקים. זה מייצר אופוריה, זה לוחץ בדיוק על הבלוטות הנכונות במוח המפרישות דופמין וצועקות לנו שאנחנו חייבים להיות שם, אחרת נשאר מאחור.
אבל שוב, בעיני זו הסחת דעת, בזמן שההמונים קונים כרטיסים למופע אשליות בשמיים, הדברים האמיתיים, הכסף הגדול באמת, מחליף ידיים ממש כאן, למטה בבוץ.
🐘 השקט המכווץ שבין החדשות למציאות
נסתכל על המציאות, בלי הפילטרים של מהדורות החדשות. השווקים סגרו לכאורה בעליות. מדד הנאסד"ק קפץ, ה-S&P זחל אחריו, ועל פניו, הרחוב או הרוחב נראה ירוק.
ראיתי את הקרקס הזה מחליף אוהלים ומשנה צבעים ומקומים כבר שלושה עשורים. ראיתי את האופוריה של הדוט-קום, את החרדות של משברי העבר, ועכשיו אני צופה בטירוף הבינה המלאכותית.
השמות של החברות משתנים, הפלטפורמות מתעדכנות, אבל הפסיכולוגיה האנושית? תאמינו לי היא נשארה בדיוק, אבל בדיוק אותו הדבר.
השוק של אתמול היה צר יותר מסמטה עתיקה ביפו. כזו שרק טוסטוס עם ארגז מצליח לעבור דרכו.
בזמן שסקטור הטכנולוגיה, וספציפית חברות השבבים, משכו את המדדים למעלה, שאר הכלכלה פשוט דיממה בשקט. 2706 מניות ירדו אתמול בנאסד"ק.
יותר מניות ירדו מאשר עלו. מגזרי הנדל"ן, התשתיות והשירותים ירדו. זה לא שוק שור שדוהר קדימה, זה גורד שחקים דיגיטלי שמנסים לבנות לו קומות עליונות בזמן שהיסודות שלו נסדקים במידה כזו או אחרת.
🐘 הסטירה המצלצלת של האשליה
ראינו את זה אתמול בצורה המושלמת עם אפל. החברה יוצאת בהכרזות נוצצות על שילוב בינה מלאכותית Siri AI, ההמון מסתער, המניה מזנקת ב-3 אחוזים בהתלהבות עיוורת.
הנה זה בא, הנה הפריצה הגדולה. ואז? אז מגיעה הסטירה. סיבוב פרסה קר ואכזרי שמוריד את המניה לאדום.
זו צליפת השוט הפסיכולוגית הכי כואבת שיש לסוחר. אתם רואים את הסט-אפ, אתם קוראים את החדשות, אתם עושים בדיוק את מה שלימדו אתכם, ופתאום השוק לוקח לכם את הכסף מהידיים וצוחק.
כל שנותר לכם זה למלמל ״מאיפה זה בא עכשיו?״. הדיסוננס הזה, בין ההבטחה הטכנולוגית המפוצצת לבין תנועת המחיר בפועל, הוא הרגע שבו רוב הסוחרים נשברים, מאבדים את קור הרוח ומתחילים לירות לכל כיוון.
כאן נכנס לתמונה הפיל. אותו כסף חכם, הון מוסדי קר ומחושב, שלא קורא עיתונים ולא מסתנוור מהכרזות של מאסק או טיזרים של אפל. הפיל מבין שהמטרה של החדשות היא לא לעדכן אתכם, אלא לייצר עבורו נזילות. כשהמון קונה בטירוף מתוך פחד החמצה, הפיל משחרר סחורה. כשההמון בורח בפאניקה, כמו בירידות של יום שישי האחרון, הפיל אוסף בשקט.
🐘 לטייל עם הפיל בלי להעיר את השכונה
תסתכלו מה קרה אתמול עם אנבידיה ואינטל. ג'נסן הוואנג זורק מילה בסופ"ש על "הזדמנות קנייה", אינטל מקבלת כותרות על גיבוי לגוגל, ופתאום יש לנו תנועה. אבל זו לא תנועה אקראית של סוחרים קטנים. אלו צעדים כבדים וסיסטמטיים של כסף חכם שמנצל את "קניית השפל" של הריטייל כדי לבנות לעצמו עמדות כוח.
ג'סי ליברמור אמר "מעולם לא הייתה זו החשיבה שלי שהרוויחה לי את העושר. זו תמיד הייתה הסבלנות שלי." בתוך הכאוס הזה, בתוך פיצול האישיות של השוק שבו טכנולוגיה עולה וכל השאר צונח, הרווח לא נמצא בלעשות יותר פעולות. הרווח נמצא ביכולת לשבת בשקט, לנשום את הבלגן ולהמתין להזדמנות.
האויב הכי גדול שלכם כרגע הוא לא קריסה של השווקים. קריסות הן רועשות וקל לראות אותן.
האויב שלכם הוא השחיקה השקטה. הדשדוש המייאש, התנועות הקטנות הצידה שלוקחות עמלה פה, פה סטופ-לוס, עד שהתיק מדמם למוות בזמן שאתם מחכים שהטילים במזרח התיכון יפסיקו לעוף ושנתוני האינפלציה יתפרסמו.
🐘 מרחב הפעולה
כדי להגיע לאותה רווחיות יציבה שאתם חולמים עליה, אתם חייבים לשנות את צורת ההסתכלות. אתם צריכים להפסיק לריב עם השוק שמציג מסך ירוק בטלוויזיה ואז מסך אדום בתיק.
תפסיקו לחפש את ההיגיון בסלוגנים ובכותרות שמרגישות כמו פרסומת אמריקאית זולה, והתחילו לחפש את העקבות בשטח של השחקנים הגדולים.
זה דורש מכם להיכנס למצב של זרימה. להרגיש את השוק לא דרך הכמיהה לרווח מהיר, אלא דרך ההבנה העמוקה של המנגנון, ואם אתם לא מכירים אותו, אז תרשמו אלי עכשיו ותתחילו להכיר אותו.
תורידו את האגו. תפסיקו לנסות להיות אסטרונאוטים שתופסים חלליות לחלל החיצון. השאירו את הפנטזיות ההוליוודיות לאלה שמממנים את השוק, בואו נחזור לעבודת האדמה, לכל מי ששואלת אני מזל שור :-), נחזור לעקוב אחרי הפיל, צעד אחר צעד, איסוף אחר איסוף.
רק שתבינו איך הכסף החכם משתמש בפסיכולוגיה של ההמון, בחרדות שלו ובאופוריה שלו, יהיה אפשר להפסיק להיות הקורבן של השוק ולהתחיל להיות שותף שלו.
שבוע מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סויגנ ב׳שיטת היפל
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
לונג 
סקירה שבועית 08.06.2026זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית 08.06.26
🐘 השמיים בוערים, אבל בוול סטריט מוכרים כרטיסים למאדים
השקט שיש רגע אחרי האזעקה נגמרת. הלב דופק קצת יותר מהיר עם כי כאילו התרגל לסיטואציה, מטוסי קרב אי שם בשמיים, לפעמים אני שומע אותם לפעמים רק חושב ומדמיין את הטייסים.
המזרח התיכון רותח, יירוטים באוויר והתקפות בלב איראן. מסכים מדממים של סוף שבוע שגרמו לכל סוחר להרגיש את כוח המשיכה מושך אותנו לקרקע המציאות.
נכון, יש מרחק גיאוגרפי בין ישראל לשוק האמריקאי, אבל תכלס? הפסיכולוגיה היא בדיוק אותה פסיכולוגיה. בסוף כולם מחפשים בחיים ובשוק לברוח מהפחד לעשות מילונים ולחיות טוב.
🐘 שבירת הכלים
הרבה זמן התרגלנו שאין כוח משיכה. תשעה שבועות בהם כל ירידה קטנה נקנתה באגרסיביות, והרפלקס של "קנה את התחתית" עבד כמו שעון שוויצרי ויצר לכולנו כסף.
ואז הגיע יום שישי. השבבים, זה שהרים את השוק על הכתפיים שלו, חטף סטירה מצלצלת עם התרסקות של יותר מ-10%, ענקיות כמו ברודקום, מיקרון ואנבידיה נצבעו באדום בוהק. זה לא סתם תיקון, זו קריאת השכמה.
זה הרגע שבו הסוחר, אפוף באופוריית הרווחים של החודש שעבר, מתחיל להזיע ולשאול את עצמו אם חוקי המשחק השתנו?!. האמת הבעיה היא לא בירידות עצמן, אלא במה שקורה בתוך הראש שלך כשהן מגיעות.
השוק הרגיל אותך לעליות המוח שלנו מתוכנת לשנוא הפסד הרבה יותר מאשר לאהוב רווח, ופתאום התחושה הזו של שליטה חומקת לנו מבין האצבעות.
🐘 משלמים על האופטימיות בכרטיס אשראי
נדבר רגע על המלכודת המושלמת שנטמנה לנו השבוע בדמות דוח התעסוקה. על הנייר? חגיגה. 172 אלף משרות חדשות, הרבה מעבר לכל התחזיות. כותרות ענק באתרי הכלכלה מבשרות על כלכלה פועמת וחזקה.
אבל כשקוראים את האותיות הקטנות, הפאזל נראה אחרת לגמרי. השכר הריאלי נשחק, אנשים מאבדים משרות קבועות ומחליפים אותן בעבודות זמניות, וחשוב מכל האשראי של הצרכן הפרטי מתנפח לממדים היסטוריים.
אז מה עושים האנשים? אנשים מממנים את האופטימיות שלהם באמצעות חובות מתגלגלים מפלסטיק.
בקיצור וול סטריט הגיעה למסקנה אחת, האינפלציה לא הולכת לשום מקום, והתגובה לא איחרה לבוא, והיא הגיעה מהמקום האמיתי שבו נקבעים החוקים של הכסף, שוק האג"ח.
כשתשואות השנתיים מזנקות ותשואות ה-10 שנים מתבססות על 4.54%, זה שוק שאומר לנו בפרצוף: תשכחו מהורדות ריבית. חלום הכסף הזול ולו לרגע נגמר.
זה הבום. זה מה שהפיל את מניות הצמיחה והטכנולוגיה. הפילים, אותם גופים מוסדיים שמזיזים את השוק, ראו את זה מגיע הרבה לפני יום הירידה.
תודו, אני מדבר איתכם על הרוטציה מתחת לשטח כבר תקופה, שישי פשוט קיבל גילוי ויישום רוחבי. תפתחו מפת ״חום״ של המניות וממש תראו שוק חצוי לשניים, מה שמוכיח שאין יציאה רוחבית אלה רוטציה פשוטה.
🐘 לחם, שעשועים, וכרטיס אשראי למאדים
אנחנו בעת של של ניגודים, של התרסקויות מול הזדמנויות אין סופיות. בזמן שהמזרח התיכון עולה באש, בזמן שהטכנולוגיה קורסת והריביות חונקות את המוח, מה מוכרים לנו? את חלום החלל.
ההנפקה המתוכננת של SpaceX פותחת לפתע שערי ענק בפני ״המשקיע הקטן״, עם שווי דמיוני של 1.75 טריליון דולר.
לדעתי זה הנפקה של הירו או זירו. הבחירה לצאת להנפקה עכשיו, בשיא הרעש גיאופוליטי וכלכלי גאונות או בורות?! בקיצור איילון לרוב יוצא גאון כל פעם מחדש, ״אומר״ כי אין זמן יותר למכור חלומות מאשר הרגע שבו המציאות בלתי נסבלת.
האמת בשבת עת שהלכתי לקנות את הפיצה הקבועה של מוצ״ש. ראיתי את התור של האנשים לכרטיסי הלוטו הבנתי דבר אחד לגמרי מה הוא אמר.
כשכל כך הרבה מפחדים מאזעקות, מהמינוס בבנק זה הזמן הכי קל למכור לאנשים כרטיסי לוטו או במקרה שלנו כרטיס והנפקה לבריחה לכוכב אחר.
🐘 סיכום
כמו שאחד מזקני וול סטריט אמר (לזקן קוראים זהר :) פעם, "כשהשוק רוצה לקחת ממך כסף, הוא יספר לך את הסיפור הכי יפה ששמעת בחיים". הכסף הגדול משתמש ברעש של ההנפקה הזו כדי לייצר אופוריה משנית.
זו הסחת הדעת המושלמת. בזמן שכולם מסתכלים למעלה לשמיים כדי לראות את החלליות של אילון מאסק ממריאות (או את טילי היירוט שלנו), "הפילים" ממשיכים בשקט מופתי את תהליך הפיזור (Distribution) שלהם.
הם מוכרים לנו את מניות הטכנולוגיה שעשו את שלהן, ואוספים בסבלנות מניות דפנסיביות משעממות של תרופות וסופרמרקטים. כי כשיורד גשם, כולם צריכים מטריה, אפילו אלה שחולמים לעוף לירח.
🐘 הקושי להחליט ואז לפעול
יודע לגמר שקיים בך הרצון לקפוץ לתוך השוק, לרכב "על התיקון" האדום של השבוע שעבר, לקנות עוד מניית שבבים שירדו ב-15% כי "זה בטוח יעלה חזרה".
עוד משהו שעוברים אצל רבים בראש, זה לברוח מהכל למכור הכל ואז לקנות בכל הכסף הנפקות לחלל.
למה זה קיים היצר לעשות זאת? כי היצר והצורך למחוק את הכאב דרך פעולה אקטיבית הוא הדבר הכי אנושי. מי לא רוצה להפסיק לכאוב ולהתחיל לחיות את החיים הטובים בפשט של המילה.
השבוע אנחנו צפויים לקבל את נתוני מדד CPI, וסביר להניח שהתנודתיות רק תתגבר.
אל תהיו פיונים במשחק השח של הכסף החכם. תפסיקו לנסות לתפוס סכינים נופלות. תנו ל"פילים" לסיים את המלחמות שלהם, תנו לשוק להראות לנו איפה נוצרת הצטברות חדשה. ורק אז תחזרו פנימה.
השוק לא בורח לשום מקום, והוא תמיד ייתן למי שיש לו סבלנות את נקודת הכניסה המדויקת והנקייה ביותר.
תשמרו על התחמושת (הכסף) שלכם, כי המערכה האמיתית רק מתחילה השבוע ולא מסתיימת השבוע.
שבוע מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סוינג ב׳שיטת הפיל'
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳ לונג 
סקירה יומית 05.06.2026זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית 05.06.26
למה כולם קונים את התחתית הלא נכונה
התחושה הזו מוכרת היטב לכל מי שאי פעם לחץ על העכבר והרגיש פתאום את הלב שלו צונח לכיוון הרצפה יחד עם הגרף.
מסך אדום בוהק, מספרים מהבהבים שצוללים למטה במהירות אכזרית, והמוח הפנימי שמתחיל לצעוק עלינו שמדובר בהזדמנות של פעם בחיים.
זה בדיוק הרגע השברירי שבו האינסטינקט החייתי משתלט, אנחנו בטוחים שאנחנו הולכים לתפוס את הסכין הנופלת הזו בדיוק במילימטר הנכון. כאילו יש לנו את מערכת עריכת וידאו של סרט חיינו המאפשרת לנו להאט לפריים אחר פריים כדי לעצור ברגע הנכון ולתפוס את הסכין.
אז זה לא קיים, זאת מניפולציית הסתרת הזדמנויות אחרת, זה בסך הכל שלט למבינים שאומר ״ההזדמנות היא לא כאן״. הראה לך את הדברים כאן בפנים.
🐘 איי AI
ברודקום חטפה פתאום מהלומה וצללה באזור המינוס 12 אחוזים, קראודסטרייק הצטרפה למפולת אחרי פרסום הדוחות, הויברציות ממש הורגשו באוויר.
עשורים רבים שאני יושב בתוך קהילות סוחרים, מכיר כל מחשבה, כל נים של רגש בפנים שלהם, קופי פסט מתוך המוח שלי ויש לך מחקר עומק למה עובר על סוחרים בכל רגע.
כך שמיד הבנתי שכנראה אלפי סוחרים יושבים מול המסכים, האדרנלין מפמפם להם בדם בעוצמה, והם משוכנעים שזו ה-הזדמנות לקנות את מניות הטכנולוגיה "בזול".
הנטייה הזו חוזרת על עצמה שוב ושוב, נופלים בה כי פשוט רובנו אנושיים מדי ומתוכנתים לחפש את המציאות מתוך תחושת דחיפות.
הבעיה היא שהעיניים מקובעות על הנאסד"ק המדמם, אנחנו מהופנטים מהנפילה, ושוכחים להסתכל על השלט ״ההזדמנות היא לא כאן״ ולהזיז את העיניים ימינה ושמאלה להזדמנות.
בזמן שהמוח עסוק בלנסות לתפוס את התחתית מתוך פאניקה, הכסף החכם הביט שמאלה וימינה וכבר היה בדרכו השקטה לחיפוש הבא.
🐘 הפיתוי הממכר של הדם על הרצפה
בואו נפתח את זה. נדבר רגע בכנות מוחלטת על מה שבאמת קורה בראש כשהשוק מתחיל לרעוד ולייצר כותרות מפחידות.
אנחנו סוחבים איתנו, לרוב בלי מודעות, התניה פסיכולוגית עמוקה שדוחפת אותנו לחפש את האקשן במקומות הכי דרמטיים ורועשים שיש, על אפוד המסחר שלנו כתוב ״כשהדם זורם ברחובות זה הזמן לקנות״.
הטכנולוגיה חוטפת סטירה מצלצלת, תחושת הפומו החבויה שלנו זועקת שאנחנו פשוט חייבים להיות שם, ממש בתוך עין הסערה. התסריט שהסוחר המתחיל בונה בראש והוא מריח דם היא ״פספסתי את הפעם הקודמת הנה נותנים לך הזדמנות -> כנס״.
אבל המציאות המרתקת הייתה מחוץ לרדאר של רוב סוחרי הריטייל המהופנטים הללו. בזמן שהם הסתכלו על התאונה הקשה בחזית של ענקיות השבבים, מהלך טקטוני ואיטי התרחש בשקט מוחלט מאחורי הגב שלהם.
מדד הדאו ג'ונס, זה שאף אחד כמעט לא מתרגש ממנו או מעלה עליו צילומי מסך מנצחים, טס באלגנטיות למעלה ושבר שיאים של כל הזמנים.
זו הרוטציה קלאסית. זו שאני תמיד מנסה להאיר לכם עליה זרקור, אותה תנועה חמקמקה שרוב הסוחרים מפספסים בגלל שהם מסתכלים על השוק דרך טלסקופ צר מאוד, טלסקופ המפורסמות.
בעת שהשבבים (המפורסמות) נשחטו, סקטורים שלמים שעד היום נחשבו למפגרים של השנה, פשוט חגגו בשקט. זה כאילו שהשוק חילק את עצמו לשניים.
🐘 הפילים לא קונים בסופרמרקט של הריטייל
יש כאן פער עצום ופילוסופי בין מה שהעיניים הבלתי מיומנות רואות למול מה שהשוק באמת צועק לסוחר המיומן מתחת לפני השטח.
המוסדיים הענקיים, אותם "פילים" כבדים שאנחנו תמיד שואפים לזהות את טביעות הרגל שלהם לפני כולם, לא פועלים מתוך פאניקה. הם מנצלים בחוכמה את ענני האבק והרעש סביב הנפילות האלימות, כדי לאסוף סחורה במקומות הרבה פחות סקסיים.
ראינו את המכניקה הזו קורית בשידור חי, בבהירות מפחידה.
בזמן שהריטייל הזיע מול המסך והתפלל שהנאסד"ק יתהפך. באותו זמן בדיוק, הפילים אספו סחורה בסקטור הבריאות והפיננסים בהיקפים שגורמים לך להבין באופן חד משמעי לאן הרוח האמיתית נושבת.
חברות כמו יונייטד הלת' UNH זינקו, ובלקסטון BX הראו שוב כי הכסף החכם מחפש ערך ויציבות, ולא הרפתקאות. הנאסד"ק והשוק הרחב פשוט הפסיקו ללכת יד ביד, וכל אחד מהם התחיל לנגן מנגינה שונה לגמרי.
מתחילת השנה אני אומר לכם שמי שממשיך לנסות לסחור את השוק כולו כאילו הוא מקשה אחת, ימצא את עצמו מהר מאוד בצד המתוסכל של הסטטיסטיקה, זה פחות שנה של ממדדי הרוחב ויותר שנה של יכולת סלקטיבית.
🐘 השקט הדק של נתוני המאקרו
יחד עם זאת חלק ניכר מהסוחרים, אלו שלכודים בפרדיגמות ישנות של שיטות השקעה ישנות, מתעקשים להילחם בתנועה הבלתי נראית הזו ולהצדיק את הפוזיציה המדדית שלהם, נשק הסברה שלהם הוא סטטיסטיקת העבר.
הם ניזונים מכותרות כלכליות מלחיצות, מנתחים עד מוות כל פסיק של נגיד בנק מרכזי, והאמת שהם קופאים בדיוק ברגע שבו הם נדרשים ללחוץ על הכפתור הפועלה.
נתונים "אפורים" ומשעממים לכאורה של עלייה יפה בפריון לעומת ירידה משמעותית בעלויות העבודה, נתנו למעשה את האות המוסדי לעדר הפילים לנוע.
הכלכלה פשוט מראה שהיא מתפקדת ונושמת הרבה יותר טוב ממה שכל נביאי הזעם הכלכליים ניסו למכור לנו בחודשים האחרונים. הנתונים סיפקו את הרקע המושלם והעמוק ביותר לפילים להמשיך להעמיס סחורה ללא שום חשש מאינפלציה מאיימת.
🐘 להפסיק לפחד מהשעמום
הבעיה השורשית שחוזרת על עצמה היא שהסוחר המתחיל, התמים, מגיע כשהוא מלא באופטימיות כנה ורצון עז להצליח, אבל מכור אנושות לסיפור והדרמה, עצם המסחר נותן לו תחושת חיות.
לכן לקנות תעודת סל רגועה, או מניית בנק מנומנמת בזמן שכולם מסביב מדברים בפאתוס על מהפכת הבינה המלאכותית, מרגיש לו כמו כניעה או תבוסה אישית. זה מרגיש לו אפור ומשעמם, זאת הסיבה שהוא יעדיף לחפש את הריגוש והתחתית בנר האדום הענק של המנייה המתרסקת הנוכחית.
אבל הנה האמת העמוקה שאני יכול להעניק לכם מהניסיון שלי, אמת שאולי תשנה את הדרך שבה אתם רואים את המסכים.
התחתית האמיתית, זו שאפשר לבנות עליה וילות מוצקות ולא רק אוהלים מתעופפים ברוח, נמצאת כמעט תמיד איפה שדממה מוחלטת שוררת. שוק ההון הוא ההוכחה שקיבלתי מהיקום שהברכה שרויה במה שסמוי מן העין.
ההזדמנות לא נוצרת בקול רעש גדול או במחזורים מטורפים של פאניקה טהורה, אלא בתהליך חרישי של איסוף סבלני, בזמן שההמונים מסתכלים החוצה.
למדתי מאגדות המסחר הגדולות שתמיד חזרו ואמרו, הכסף הענק לא נוצר בפעולות קיצון, אלא פשוט ביכולת ההרואית לשבת בשקט כשכולם משתוללים ולזהות היכן האיסוף בשל לצאת לדרך.
🐘 לזרום עם הגל במקום לריב עם הים
התשוקה הגדולה לרווחיות, לא הגיעה אף פעם דרך התרסקות אלימה של השוק או דרך אשליה שיש לנו יכולת לנבא עתידות. ההצלחה נשענת אך ורק על היכולת המנטלית שלנו לשתק את האגו, זה שחייב להיות נוכח וצודק בכל מחיר, במקום להתמסר באהבה למה שהגרף מספר לנו בשקט בשקט.
אם הכסף הגדול בחר אתמול לזרום לכיוון מדד הראסל 2000 (שזינק בצורה מרשימה), אנחנו פשוט נהיה שם כדי לחכות לו ברוגע. אנחנו בסך הכל צריכים לקחת את הגלשן שלנו, לחפש את האזור השקט שבו נוצרת האנרגיה החדשה, ולתת לכוח העצום של הפילים לעשות עבורנו את הגלים ולגלוש.
ברגע שתפסיקו לחפש את התחתיות המדממות במקומות רועשים, תגלו פתאום שהמסחר הופך להיות חוויה כמעט טבעית ונטולת מתח ולחץ נפשי.
נשאיר את צריכת הריגושים והאדרנלין לסרטי קולנוע או ללונה פארק של החיים, התמקדו בלבנות לעצמכם נפש של סוחר שרק היא מייצרת מכונת רווחים, יציבה.
אז כשנפש הסוחר שלך תסכים להיות יותר משעממת ושיטתית בגישה. ותיצמד להבנה התהליכית ויישומה בקנאות או אז השורה התחתונה שלך תהפוך להיות הרבה יותר ירוקה.
שבת שלום,
זהר ליבוביץ, אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סוינג ב'שיטת הפיל'
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳.
סקירה יומית 04.06.2026זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית 04.06.26
ממש בתחילת דרכי עת מזל של מתחילים דפק על דלתי, והייתי בטוח שפיצחתי את השיטה וזהו אני יודע לסחור יותר טוב מכולם, מיד קיבלתי שיעור שעלה לי הרבה, הרבה מאוד.
החזקתי בעסקה שנראתה מושלמת, הכל ירוק, הייתי באופוריה מוחלטת של כל יכול. ואז, בתוך שעתיים, השוק לקח לי לא רק את כל הרווח, וגם חתך לי חצי מהכספים שבקושי היו לי בסטירה מצלצלת של ״הלו זהר תעורר״.
בנוסף עשיתי טעות פסיכולוגית קריטית, כזו שרוב הסוחרים עושים כשהם מסנוורים מהצלחה. אתמול, כשראיתי את 'שבע הגדולות יורדות, נזכרתי בטעות. תכף אחשוף בפניך מה הייתה הטעות, נבין את היום ואז נבין את הטעות.
🐘 ההנגאובר שאחרי האופוריה
שלשום הסתכלנו על שוק שעומד במקום, בזמן שמתחת לפני השטח הייתה פעילות רבה וסותרת שהחזיקה את המדד ללא שינוי.
גוגל התממשה בזכות גיוס ענק, חברות אחרות משכו למעלה, והכל נראה לכאורה כמו עוד יום שגרתי ומשעמם ושקט. זוכרים היטב מה אמרתי לכם על המתיחות הזאת של קניות היתר, ושאלתי מה יקרה ברגע שהגדולות, שעולות, יחליטו שהגיע הזמן להתממש.
הנה זה הגיע, יום המסחר של אתמול, שפך על סוחרים רבים דלי של מי קרח. הנגאובר קלאסי שאחרי האופוריה מקהת החושים של רצף עליות. סוחרים התחילו להרגיש, בטעות כמובן, שהם הפכו לבלתי מנוצחים.
האגו שלנו, במיוחד במסחר, מתנפח מהר מאוד, עד שמפנים את ערך הענווה והצניעות.
אתה יושב מול המסך, רואה הכל נצבע בירוק בוהק, ומתחיל לחשוב שפיצחת את סוד העושר של החיים. אבל השוק, תמיד עסוק במניפולציה שתגרום לך לשלם בקצה, במקרה שלנו מניפולציית ההרגל.
הדאו צלל ב-620 נקודות כואבות, הנאסד"ק השיל 239 נקודות מהשיא, מדד הראסל חטף ירידה קשוחה של 1.3%.
השינוי מהשיא אתמול אינו מקרי, אלא תוצאה ישירה של לחץ מכירות שהצטבר והמתין לטריגר הנכון.
"שבע המופלאות" הרגישו פתאום כמו מקלחת רותחת ומפנקת של הבוקר, הנקטעת בשנייה אחת מקפיאה כי מישהו אחר בבית מבלי לומר, פתח פתאום את הברז במטבח והחל לצרוך לך את המים החמים.
אנבידיה, המלכה של התקופה האחרונה, חטפה את הזרם הקפוא עם צלילה של כמעט ארבעה אחוזים ביום אחד. מיקרוסופט ואמזון הצטרפו מיד לקיפאון הזה, והוכיחו כשהכסף החכם מחליט לסגור ולמשוך כסף, הוא לא שואל אותך אם סיימת לחפוף.
🐘 כשהמציאות בועטת בדלת של הבינה המלאכותית
ובזמן שכולם הסתכלו למעלה על חברות הענן ועל בינה מלאכותית, מציאות העולם הממשי חזר לבעוט את כולם הצידה. מחירי הנפט טסו מעל 96 דולר לחבית ברקע המתיחות וההסלמה המדממת בין ארה"ב לאיראן.
שוב סקטור האנרגיה תפס את ההובלה, פתאום כולם נזכרו שאי אפשר באמת להריץ שרתים של טכנולוגיה עילית על הבטחות וירטואליות אלה שדרוש אנרגיה והיא יקרה.
זה לא חדש שהכסף החכם, מריח סכנה לפני שהיא מגיעה לחדשות, פשוט אורז מזוודות באמצע בלי להודיע. הוא עובר בשקט למקום אחר, בטוח יותר. כך נוצרו אתמול זרם ביקושים לסקטורים של מוצרי צריכה ובריאות.
🐘 המאקרו היה טוב אבל
נתוני מאקרו טובים אמורים להרגיע מנפילה? זהו שלא, הם נתנו לנו את הסטירה המצלצלת השנייה והעירו רבים מחלימה. קיבלנו נתוני תעסוקה של ADP ומדד מנהלי רכש (ISM) שהראו חד משמעית שהכלכלה חזקה ואפילו מאיצה את הקצב.
ציפינו שנתוני המאקרו הטובים יגיעו וירגיעו את השוק מפני ירידות. אכן קיבלנו נתוני תעסוקה של ADP ומדד מנהלי רכש (ISM) שהראו חד משמעית שהכלכלה חזקה ואפילו מאיצה את הקצב.
הסברתי לך אבל אחזור שוב בשל ההקשר, כי בעת רגילה נתונים טובים הם סיבה לעליות, אבל בעת הנוכחית הן מרחיקות את האפשרות להורדת ריבית.
ההרחקה הזו הביא למחירי אג״ח לשנתיים ולעשר גבוהים ל-4.09% ו-4.49% בהתאמה, אז למה לאנשים לקחת סיכון, כשיש להם כסף בלי סיכון.
🐘 האומץ המזויף
זה הרגע שבו סוחר מתחיל להישבר ולאבד את עצמו. מול העיניים חברות כמו פאלו אלטו ואולטה מדווחות דוחות רבעוניים מדהימים, כאלה שמכים את כל התחזיות האפשריות. ואז, בלי שום היגיון נראה לעין, הוא רואה את המניות האלה שלו מתרסקות על המסך בעודו ממלמל ״שוק של נוכלים״.
הפער, הדיסוננס הקוגניטיבי המכאיב הזה הוא בדיוק הדלק ששורף כספי מסחר של מתחילים שלא מבינים את הקשר. קשה לקבל את העובדה שלפעמים אתה צודק לחלוטין בניתוח של חברה, אבל סובל בגלל תזמון גרוע של השוק.
לכן אחד השיעורים שאתה חייב ללמוד את את מכניקת השוק ואת ההשפעה של השוק ככל על המנייה כפרט.
אד סקוטה, אחד מאגדות המסחר הגדולות, אמר משפט שצרוב לי במוח ומעדן את האומץ המפורז שיש לי מדי פעם. הוא אומר "יש סוחרים ותיקים ויש סוחרים אמיצים, אבל אין סוחרים אמיצים ותיקים."
ב-3 העשורים שלי בשוק המטורף הזה, ראיתי את המשפט הזה נכתב בדם של אלפי סוחרים שניסו להיות אמיצים מדי ברגע הלא נכון.
האומץ הזה, הניסיון הלא מובן להילחם בסרט השערים ביום שבו הכסף החכם מתממש באגרסיביות, הוא מתכון מובטח לסבל, אז אל תהיה אמיץ.
כי אצל סוחר מתחיל להיות אמיץ המשמעות היא לראות שמשהו לא בסדר ובכל לעשות או הבן דוד של האומץ זה לעשות מתוך עיוורון, מה שנקרא להיות אמיץ כדי להיות אמיץ.
עבורי, סוחר וויקוף שמבין את מנגנון השוק לעומקו, הימים האלה הם לא סיבה לפניקה אלא מגרש טוב לסינון הזדמנויות. אנחנו יודעים לקרוא את טביעות הרגל הנסתרות של הפילים ולפעול רק אם הסינון מוליד הזדמנות.
כך לדוגמא בסקטור הפיננסים אתמול, שירד בכמעט אחוז ושליש מתחת לרדאר. בעת שכולם מסתכלים בדאגה על פאניקת השבבים, בחדרי הסודיים התחילו לדבר שוב על הבעיות המבעבעות של האשראי הפרטי. ברגע שלא נראה פתרון, מנהלי הנכסים חטפו מימושים, והשוק שלח לנו עוד איתות אזהרה.
🐘 ללכת עם השוק במקום לריב עמו
תחשבו על זה רגע דרך העיניים של המציאות הישראלית היומיומית שלנו, כדי להבין באמת את הפסיכולוגיה של המסחר.
דמיינו את התור בסופרמרקט ביום חמישי בערב, רגע לפני סגירה כשהלחץ בשיאו. כולם סביבכם לחוצים, עגלות מתנגשות זו בזו, אנשים מאבדים סבלנות וקצרים כלפי הקופאית האומללה.
סוחר לחוץ ואימפולסיבי הוא בדיוק כמו האדם שמזגזג בפאניקה ובעצבים בין התורים בניסיון לחסוך דקה בתור. הוא מזיע, מחליף מסלול פעמיים, ובסוף נתקע מאחורי מישהו שמשלם את כל הקניות שלו בערימה של אגורות צהובות שהחליט דווקא היום לממש.
הסוחר שאנחנו שואפים להיות הוא זה שעומד לרגע בצד, נושם, מבין, מבין את קצב הקהל, ונכנס פנימה בדיוק כשהקופה החדשה נפתחת.
היופי הגדול במסחר מקצועי הוא ההבנה השורשית ששום דבר ממה שקורה על המסך הוא לא אישי נגדך. אל תיקחו את יום האתמול למקום רגשי או פגוע, כי השוק בכלל לא יודע או אכפת לו שאתה קיים.
הוא לא התממש אתמול כדי להכעיס אותך אישית, והוא בשום אופן לא יעלה מחר רק כדי לשמח אותך. הוא ישות עצמאית ואנטומית שמהותה לאפשר כמה שיותר סחירות.
זהו מנגנון אדיר, משוכלל וקר רוח של העברת כסף כאנרגיה מצמיחה מנקודה לנקודה. יחד עם זאת השוק לא סימטרי הוא מעביר כסף באופן שיטתי מידיהם של אלה שפועלים מתוך פחד, לחץ, פומו ואופוריה. והוא מעביר אותו, כמעט כמו קסם, ישירות לכיסים של אלה שפועלים מתוך תוכנית עבודה סדורה, משמעת והבנה מלאה של התמונה הגדולה.
החוכמה עכשיו היא לא לחפש את התחתית בכוח ובטח שלא לנסות לתפוס סכינים נופלות בידיים חשופות.
המטרה שלנו כסוחרים חכמים היא להמתין שהאבק ישקע ושהתנודתיות תתחיל לרדת כאות אפשרי להיפוך מעלה. בעת ההיפוך מעלה נוכל לשקול הצטרפות פנימה.
אני מכיר את הקושי בשל ימי תיקון. הבטן של רבים מתהפכת, הספקות המנטליים מחלחלים לכל פינה, אתה שואל את עצמך שאלות של ייאוש. אבל דווקא בימים אדומים וקשים ימדד החוסן האמיתי שלך.
אני אעזור לך, תוכנית הפעולה המנטלית והפרקטית שלך צריכה להיות פשוטה, גם אם היא קשה מאוד לביצוע כעת. פשוט שב על הידיים, בדק סטופים, צמצם חשיפה מיידית במניות שמראות חולשה יחסית לסקטור שלהן, ותן למחיר לצייר את הסיפור מחדש. תזכור סבלנות הוא הערך העליון והמוביל שלך.
לגבי הטעות הפסיכולוגית קריטית שעשיתי בתחילת דרכי, זאת שהזכרתי בפתיח. הטעות היא הייתה האמונה שהשוק חייב לי משהו כי 'הרווחתי קודם'. כאילו כעת הוא חייב לי תמיד רק תוצאה אחת.
הפסקתי לנהל סיכונים והתחלתי לנהל אגו. השוק ריסק אותי אז לא בגלל שהוא מרושע, אלא בגלל שהייתי שחצן ואופטימי מדי. היום, עשורים אחרי, אני יודע שהדרך היחידה שלי לשרוד ימים אדומים כאלה היא להשאיר את האגו בחוץ.
המטרה שלך כסוחר חכם היא לא להוכיח לשוק שאתה צודק, המטרה שלך היא לשרוד כדי להרוויח, צדקנות תמחק אותך.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ, אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סוינג ב'שיטת הפיל'
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳.
סקירה יומית 02-06-2026נתחיל בסיפור על מישהו בסופר או בחנות, אותו משהו רואה שלט “נשאר אחרון”, ומרגיש שהמוצר פתאום חשוב לו פי שלושה.
הוא לא בדק אם הוא צריך אותו, לא בדק מחיר, לא בדק איכות. עצם העובדה שהוא כמעט נגמר גורם לו להרגיש שהוא חייב להחליט.
מתוך התודעה הזו אני מבקש לקרוא את הסקירה. כאילו יש שלט שמישהו רשם על אחד המדפים בשוק ״נשאר אחרון״.
🐘 חשיבות היום
יש ימים שבהם השוק עומד גבוה שותק ונותן לסוחרים להתבלבל לבד.
אתמול המדדים סגרו בשיאים חדשים. ה-S&P 500 עלה 0.26%, הנאסד״ק הוסיף 0.42%, והדאו סיים בעלייה קלה של 0.09%, כשהטכנולוגיה ממשיכה להוביל. NVIDIA עלתה אחרי שהציגה שבב חדש שנועד להביא יכולות AI למחשבים אישיים, והידיעה הזו נתנה עוד דחיפה למניות הטכנולוגיה.
על פניו, זה נשמע רגיל. שיאים חדשים. טכנולוגיה חזקה. AI ממשיך להוביל. אבל השוק כמעט אף פעם לא פשטני כמו הכותרת. כי בזמן שהמדדים עלו, מתחת לפני השטח התמונה הייתה צרה.
זה לא היה יום רוחבי. זה היה יום שבו מספר אזורים חזקים מאוד הצליחו לייצר מדדים גבוהים, בזמן שחלקים אחרים נשארו מאחור, הרבה פעמים זה סימן שינוי פנימי, לפחות בתנועת השוק.
🐘 חולשה פנימית
כפי שכתבתי אתמול לא היה יום של השתתפות רוחבית. הטכנולוגיה הייתה המרכז. האנרגיה התחזקה בעקבות הזינוק בנפט. מניות כמו NVIDIA, Microsoft, Dell ותוכנה קיבלו את תשומת הלב, והכסף זרם לאזורים שבהם הסיפור עדיין נשמע מבטיח, ברור, כזה שהשוק מוכן לשלם עליו פרמיה.
מצד שני, הרבה סקטורים זה לא ניכר בהם. צריכה, נדל״ן, תעשייה, בריאות, תשתיות, תקשורת וחומרים הראו חולשה. זאת אומרת המדד עלה, אבל לא כל השוק עלה איתו.
זה פרט קטן למי שמסתכל על השורה התחתונה במסך או קורא רק כותרות באתרים הכלכליים. לנו הסוחרים, זה פרט גדול.
כשהשוק צר, כל חולשה במובילות תורגש מהר יותר. אם שתי מניות גדולות, שלושה שמות חזקים, או סקטור מרכזי מחזיקים את המדד, אז הסוחר צריך להבין שהשוק לא בהכרח רחב. הוא בעיקר מרוכז.
ובשוק מרוכז, לא קונים כל דבר רק כי המדד ירוק.
נכון לכתיבת הסקירה הבוקר, גם החוזה על ה-S&P 500 מאשר זאת. אחרי מהלך חד מאוד למעלה, המחיר עדיין גבוה, עדיין מעל הממוצעים, עדיין באזור שיאים, אבל כבר רואים לקיחת אוויר.
סיבה להפסיק לרוץ אחרי מה שכבר רץ. המחיר רחוק מהממוצע. והמרחק הזה לא אומר “תמכור”. הוא אומר: תכבד את המקום שבו אתה נמצא.
מי שנכנס בתחילת התנועה קיבל סיכון סביר. מי שמנסה להצטרף אחרי ריצה חדה מקבל סיכון אחר לגמרי. זו נקודה שסוחרים מפספסים הרבה פעמים.
אותו גרף, אותה מניה, אותו מדד, אבל זה לא אותה עסקה. המיקום השתנה. זה לא אותה עסקה אם המחיר כבר מתרחק. וזה לא אותו עסקה אם השוק לא רוחבי כמו קודם.
🐘 איך להתייחס לזה כסוחר ולא כצופה מהצד
הסוחר שרודף מסתכל על המחיר ואומר: “זה זז. אני חייב להיות בפנים.”
הסוחר שמבין את האנטומיה של השוק שואל שאלה אחרת: “איפה אני בתוך התהליך? והאם עדיין יש יחס הגיוני בין הסיכוי לסיכון?”
זו לא אותה תודעה של סתם קנייה או מכירה. ולאורך זמן זו גם לא אותה תוצאה.
אני לגמרי מבין ומכיר את המקום הזה. השוק עושה שיאים, הראש לא תמיד פתוח לשאול שאלות. הראש מתחיל לחשב את שווי התנועה שלא לקחת, את מה שאולי פספסת, את מה שאולי ימשיך ובלעדיך.
זה לא קורה לך כי אתה חלש. להיפך זה קורה לך, כי אתה בן אדם עם תשוקות ורצונות מול תנועה שוק עוצמתית לאורך שבועות.
אבל מה לעשות, כאן בדיוק נכנסת המהות האמיתית של הסוחר. לא בלדעת לנבא. דווקא בלדעת לא להתבלבל.
🐘 קצת מאקרו
וול סטריט דיווחה אתמול על נתוני מאקרו שמסבירים למה השוק לא ממהר לוותר. מדד ISM Manufacturing עלה במאי ל-54, מעל הצפי, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022, מה שמראה שהפעילות התעשייתית בארה״ב עדיין מתרחבת.
אבל גם כאן, כמו בשוק עצמו, התמונה לא רוחבית. רכיב המחירים במדד ISM עמד על 82.1, זה אומר שמחירי חומרי הגלם עדיין עולים בקצב מהיר.
כלומר, הכלכלה עדיין עובדת. אבל המאמץ הנדרש לקיים זאת עולה בהתאמה.
זה כמו עסק שמכניס יותר כסף, אבל גם ההוצאות שלו עולות. מבחוץ זה נראה טוב. בפנים בעל העסק כבר יודע שהשאלה היא לא רק כמה נכנס, אלא כמה נשאר אחרי שהכל משולם. בשוק ההון זה אותו דבר.
וזה מוביל אותי ישר לנפט.
מחירי הנפט הבוקר שומרים על רוב העלייה החדה של אתמול, סביב חוסר הוודאות בשיחות בין ארה״ב לאיראן והחשש סביב הורמוז. ברנט נסחר סביב 95 דולר לחבית ו-WTI סביב 92 דולר.
נפט גבוה לא אומר שהשוק חייב לרדת. ראינו במשך ימים רבים הוכחה שזה לא חייב.
אבל מחיר נפט גבוה לאורך זמן, כן משנה את האווירה בחדר. הוא מציף שאלות על אינפלציה, ריבית, צריכה, שולי רווח, תובלה, תעשייה, וחברות שפתאום צריכות להסביר למה העלויות שלהן עולות כל כך מהר, לעיתים יותר מהסבלנות שלנו הסוחרים.
הנפט כרגע הוא לא רק רעש. הוא כבר משהו שהשוק מרגיש את המשקולת שלו על ציר הזמן, זה ממש כמו הסיפור על כמה שוקלת משקולת של 10 קילו? והתשובה כי תלוי כמה זמן אתה מחזיק אותה ביד.
🐘 מה עושים?
אז מה עושים? קודם כל, לא מתווכחים עם המגמה. המחיר עדיין גבוה. המדדים עדיין באזורי קניות יתר. הטכנולוגיה עדיין מובילה. AI עדיין יושב במרכז הסיפור שבזכותו מוכנים לשלם עוד ועוד פרמייה.
מי שנכנס בזמן יכול להמשיך ולמקסם, מצד שני צריך להיזהר מהרגל והתאהבות בקריאת כותרות, המייצרות לך תמונת חד צדדית.
כי כותרת של מדד ירוק לא תחליף ניהול סיכונים וכללי מסחר. שיא חדש בשוק לא אומר שכל המניות איכותיות. המשך חוזק במדד הטכנולוגיה לא אומר שהכניסה שלך בסקטור אחר טובה.
רוב העבודה של הסוחר זה לשאול שאלות נכונות ולבצע סינון מתמיד.
תשאל, מה המגמה?
מה המצב הרוחבי?
איזה סקטורים ממשיכים להוביל?
איפה יש חוזק יחסי גם כשהחוזה על השוק מבצע תיקון?
איפה המחיר גבוה, אבל בלי מספיק תמיכה פסיבית מתחתיו?
אלה שאלות של סוחר. לא של מהמר רגשני מול שוק שורי.
פה שיטת הפיל חוזרת ומטיפה. לא לנחש. לא לרדוף. לא להפוך כל נר אדום לנבואת זעם וכל נר ירוק להזמנה לטיסה לחלל בנאסא. פשוט לנתח ולהבין מה עומד מאחורי התנועה הזו.
אסביר, מה הכוונה לנתח, לבדוק האם מחיר המנייה נמצא במקום המאפשר הצטרפות? האם הסקטור תומך במנייה? האם המניה מובילה או רק נגררת? האם יש לך תוכנית ברורה לכניסה, סטופ, ניהול ויציאה?
תמיד לקנח בשאלה ״האם אני פועל מתוך שיטה, או מתוך צורך רגשי לא להישאר מאחור?״
זו שאלת קינוח. אבל לפעמים היא שווה הרבה כסף. כי מתגמל על התרגשות. הוא מתגמל אותנו על סינון והמתנה להבשלה.
תמונת השוק מראה כי המחיר עדיין גבוה, המרחק מהממוצע מבקש צניעות. לא צניעות של פחד לפעול, אלא צניעות של מי שכבר ראה מספיק שווקים כדי לדעת שמגמה טובה לא גוברת על מיקום ותזמון גרוע.
צניעות של מי שזוכר מעשורים של מסחר, כי שינוים בתנועת השוק מתחילים לרוב מכך שהשוק מפסיק להיות רוחבי. והוא כבר לא רוחבי.
סיכום של עניין אני מי שמבין ממקסם את הקיים. מי שלא בפנים יחכה חזרה להתנהגות שוק רוחבית כדי לקנות הזדמנויות שיצרו חוזק יחסי חדש.
או עם אני חוזר לפתיח, לעולם אבל לעולם, אל תתייחס בעולם המסחר לשלט ״נשאר אחרון״, כי נשאר אחרון והקנייה שלך היא כרטיס היציאה של הכסף החכם, אל תהיה טיפש שעושה רוטציה עם החכם.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל' למסחר סוינג
ו׳מרגל המסחר׳ למסחר יומי בחוזים עתידיים. סקירה יומית 29-05-26זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית 29.05.26
שיאים חדשים בסביבה של נתונים לא מושלמים
יש שפים שלא עומדים ליד השולחן ומסבירים לך כל מרכיב. הם לא מספרים לך מאיפה הגיע הפלפל, למה הרוטב נח ארבע שעות, או איזה זיכרון ילדות הוביל אותם לצלחת. הם פשוט מניחים את המנה מולך ואומרים בלי מילים: “תטעם, ואז נדבר”.
יש משהו מצחיק בעולם המסחר. השוק מסוגל לקבל נתונים שלא היו עוברים ראיון עבודה בסיסי, ועדיין השוק יסתכל עליהם רגע, יסדר את העניבה, ואז ימשיך לשיא חדש כאילו הכל הצגה.
וזה מה שקרה אתמול. לא קיבלנו תמונה איכותית ונקייה. קיבלנו שוק עם אינפלציה שעדיין לא מרפה, צמיחה שעודכנה מטה, נפט שפתח את היום עם עצבים, וגיאופוליטיקה שעדיין לא בדיוק יושבת ועושה מדיטציה. ובכל זאת, ה-S&P 500 סגר בשיא, הנאסד״ק טיפס בעוצמה, והטכנולוגיה שוב הראתה מי מוביל את הכל.
🐘 השוק לא מחפש שלמות, הוא מחפש כוח שגובר על הספק
סוחרים מחכים לרגע שבו הכל יהיה ברור. המאקרו יהיה נקי, הפד יהיה ברור, הנפט יהיה רגוע, הגיאופוליטיקה תפסיק להפריע, והגרף יעמוד דום מולנו כמו מלצר במסעדה טובה ששואל בנימוס "אפשר לפנות את הצלחת?".
אבל השוק לא עובד ככה. הוא נותן לנו ערבוביה, רעש, סתירות, כותרות, ואז שואל שאלה אחת פשוטה: איפה נמצאת העוצמה היחסית?
התשובה הייתה ברורה. העוצמה אינה רוחבית. היה נכחה בטכנולוגיה, בתוכנה, בבינה, בבריאות, ובמניות שהצליחו לתת לשוק סיבה להאמין שהסיפור שלהן עדיין רלוונטי.
מדד הטכנולוגיה עלה 1.3%, הבריאות הובילה עם עלייה של 1.4%, והתוכנה קיבלה דחיפה חזקה אחרי דוחות Snowflake, יחד עם תנועה יפה במניות המוכרות Oracle, Palantir ו-Microsoft.
🐘 הנתונים לחשו זהירות, המחיר דיבר בביטחון
מצד המאקרו, אין חגיגה. מדד ה-PCE עלה באפריל ב-0.4% והשלים עלייה שנתית של 3.8%, לעומת 3.5% במרץ. מדד הליבה, זה שהפד מסתכל עליו מקרוב יותר, עלה ל-3.3% שנתי.
בו בעת, האומדן השני של התוצר ברבעון הראשון עודכן מטה ל-1.6%, לעומת 2.0% קודם לכן.
כלומר, מצד אחד המחירים עדיין לא רגועים לגמרי, ומצד שני הצמיחה פחות חזקה ממה שחשבו. זה לא בדיוק תמונה של “חזון מושלם” שאפשר לתלות במשרד ולחייך אליו בהתרגשות כל בוקר.
ועדיין, השוק לא התרגש מזה. למה?
כי מחיר לא תמיד מגיב למה שאנחנו חושבים שהוא “אמור” להגיב אליו. בסוף המחיר מגיב לתערובת של כמה כוחות יחד: פחד, ציפיות, נזילות, רווחיות, איפה הכסף כבר יושב, לאז הוא זז ומי מוביל את השוק בפועל.
🐘 הגיאופוליטיקה
בתחילת היום, הסיפור היה יכול להתפתח באופן שלילי. דיווחים על חילופי מהלומות בין ארה״ב לאיראן דחפו את הנפט מעל 92 דולר לחבית, וזה כבר מסוג הדברים שהשוק לא אוהב לראות בפתיח.
נפט יקר מדי מתחיל לגעת באינפלציה, בצרכן, ברווחיות, ובסבלנות של הפד הזכרנו זאת לא פעם בסקירות.
אבל פחות משעה אחרי הפתיחה, הגיע דיווח על מזכר הבנות בין ארה״ב לאיראן להארכת הפסקת האש ב-60 יום ופתיחת מגעים סביב תוכנית הגרעין.
ההסכם עדיין דורש אישור של הנשיא טראמפ, אבל עבור השוק זה הספיק כדי לשנות את קצב הנשימה. קראתי ב-Reuters שהמזכר קיים אך עדיין לא סופי, ושאישור טראמפ נדרש כדי להפוך אותו לממשי.
כאן אני רוצה ללמד אותך עיקרון חשוב. לא הכותרת קובעת. התגובה לכותרת קובעת. הכותרת יכולה לצעוק, המחיר יכול להקשיב, להרים גבה, ואז להחליט שהוא לא קונה את כל הדרמה וממשיך בשלו צפונה.
🐘 אין שוק רוחבי
כשקוראים “השוק בשיא”, קל לחשוב שהכל ירוק, הכל חזק, הכל אופטימי. אבל זה לא הסיפור. רק חמישה סקטורים מתוך ה-S&P 500 סיימו בעלייה, והחוזק היה סלקטיבי מאוד.
טכנולוגיה, בריאות וצריכת מותרות הובילו. מנגד, פיננסים, תשתיות, צריכה בסיסית, תעשייה, נדל״ן ואנרגיה היו חלשים יותר. כלומר, המדד עשה שיא, אבל הוא לא עשה את זה מתוך הצטרפות רוחבית. הוא עשה את זה דרך כמה מגזרים בודדים.
זו נקודה שאתה חייב לשים עליה עין. לא כדי לפחד מה. לא כדי להתכווץ. אלא כדי להבין את תרכובת המגמה.
🐘 הכסף הגדול לא מתאהב, הוא מקצה משקל
אני אוהב להזכיר לעצמי שסוחרים מתחילים, חובבים נוטים להתאהב בסיפורים. כסף גדול פחות מתרגש. הוא לא נכנס לחנות כי הויטרינה יפה. הוא בודק מלאי, תזרים, ביקוש, יחס סיכון-סיכוי, ואז מחליט אם להוציא ארנק.
אתמול ראינו את זה בצורה ברורה במיוחד ב-AI ובתוכנה. Snowflake זינקה יותר מ-36% אחרי דוחות חזקים וסיפור ברור יותר סביב מוניטיזציה של AI, בעוד Oracle, Palantir ו-Microsoft משכו גם הם עניין מחודש. זה כבר לא רק “AI ישנה את העולם”. זה “תראה לי איפה AI מתחיל לייצר הכנסות, לקוחות, שימוש אמיתי שבא לידי ביטוי בדוחות”.
במילים פשוטות, השוק עדיין אוהב חלומות. אבל בשלב הזה הוא אוהב אותם יותר כשהם מגיעים עם תזרים מהקופה. זה מעבר חשוב מאוד, כי הוא מסמן נישה מסוימת בתוך הטרנד ולא את כל הטרנד.
🐘 מה הסוחר צריך לקחת מהיום הזה
אם אתה קורא את השוק רק דרך הכותרת, אז בהחלט אתמול היה יום מבלבל. אינפלציה, GDP חלש יותר, נפט עצבני, איראן ברקע, ובכל זאת שיאים. הראש יכול לשאול בצדק: “רגע, אז מה אני אמור לעשות עם זה?”
אבל אם אתה קורא את השוק דרך המגמה הכללית, הדברים מתחילים להסתדר. המדדים עלו כי הכוחות המובילים היו מספיק חזקים. התשואות ירדו מעט, הנפט נרגע מהשיא היומי והקל על ענפים רבים, הטכנולוגיה הציגה המשך ביקוש.
המשמעות היא לסנן. לשאול: מי מוביל? מי הצטרף באיחור? איפה המחיר מאשר את הסיפור? ואיפה אנחנו רק מספרים לעצמנו סיפור כי נעים לנו להיות בפנים?
🐘 ההזדמנות אינה בשיא עצמו
שיא חדש הוא לא תוכנית מסחר. הוא סימן. לפעמים סימן לכוח אמיתי, לפעמים סימן לעייפות קרובה, ולפעמים פשוט שלט שאומר: “תזכור לבדוק מי באמת סוחב את המגמה הזו”.
כאן נכנסת העבודה המקצועית. לא להתרגש מהמספר עצמו, אלא לבדוק את הדרך אליו. האם העלייה נתמכת רוחבית? האם הסקטורים המובילים ממשיכים להוביל? האם המניות החזקות מתעצמות או נחלשות? האם התיקונים הקטנים נקניים מהר, או שהקונים מתחילים לאבד סבלנות ולחשוש ולממש?
אני לגמרי מבין את התחושה והמחשבות של סוחרים שרואים את השווקים בשיא.
מצד אחד, יש שמחה. משהו בפנים אומר: “הנה, השוק חי, יש תנועה, יש הזדמנויות”. מצד שני, יש את הקול השקט והחושש ששואל: “רגע, אולי כבר מאוחר מדי?”
הקול הזה לא אויב. הוא חלק ממנגנון בדיקה בריא. הבעיה מתחילה רק כשהוא מנהל את כל החלטות שלך או לחלופין שאופוריה מנהלת אותך. סוחר מקצועי לא צריך להשתיק את הרגש, הוא צריך להושיב אותו ליד השולחן כמתבונן בלי לתת לו את הזכות לחתום לבד על כל עסקה או פעולה.
לכן היום, יותר מכל, אל תחפש דעה מוצקה של “שוק טוב” או “שוק מסוכן”. חפש המשך אישור לקיים. מגמה נמשכת? מה המצב הרוחבי? איזה סקטורים וענפים מובילים? ומה בהתנהגות המחיר עצמו מאשר או פוסל את הדברים?
🐘 השורה התחתונה
אתמול השוק לא אמר לנו שהכל הסתדר. הוא לא סיפר לנו שהאינפלציה נעלמה, שהגיאופוליטיקה נפתרה, שהצמיחה חזקה, או שכל המניות נראות מדהים. הוא אמר משהו הרבה יותר מדויק וחשוב: הוא אמר כי כרגע, המנהיגות של השוק חזקות מספיק כדי להמשיך להחזיק את הסיפור.
וזה שיעור חשוב לסוחרים שמנסים להגיע סוף סוף לתוצאות יציבות.
המסר הוא לא לחכות לשוק מושלם. מצד שני לא לרדוף אחרי כל שיא. לא להיבהל מכל כותרת. אלא ללמוד לקרוא את סדר השפעת הנתונים על השוק ולפעול רק שהמגמה, המיקום, הסיכון מאשרים האחד את השני.
כי כמו השף בפתיח, גם השוק לא תמיד מסביר לנו למה הוא עולה דווקא כשחלק מהנתונים לא נוחים. הוא פשוט מניח את המחיר על השולחן. והתפקיד שלנו הוא לא להתווכח עם המטבח, אלא לטעום בזהירות, להבין מה באמת עובד, ולא להזמין מנה רק כי השם שלה נשמע יקר.
שבת שלום,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל' סקירה יומית 28-05-26זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית 28.05.26
ללמוד לשחרר
"תפסיק להציץ לה בסטורי, היא לא תחזור אליך" היה השיח של שני חיילים שלקחתי טרמפ מאחד הצמתים לכיוון הבית שלי. מהשיח הבנתי לעצמי שרגש הוא דבק וזו הסיבה שלאנשים שמפתחים רגש למנייה קשה לשחרר.
המוח שלנו, היצור הנוסטלגי והעצלן הזה, מסרב לשחרר את מה שהפך אותנו למלכי העולם בסיבוב הקודם, ובעת הזאת במיוחד בענף השבבים שפינק אותנו בלי הכרה.
בזמן שרבים מתבוננים על המסך ומתחננים שקוואלקום או אנבידיה יחייכו אליהם שוב, מתחת לרדאר מתרחש אירוע טקטוני שדורש ממך לנגב את הדמעות האכזבה ולהסתכל על המציאות באובייקטיביות לא אפשריות.
קל מאוד להתאהב בגרפים מסוימים, בעיקר כאלה שגרמו לחשבון הבנק שלך להרגיש כמו בלון הליום שברח אל השמים הפתוחים.
סוחרים רבים חיים בתחושה, שבה מצאו כביכול את הנוסחה הסודית תוך שהם רוכבים על הבינה הנכונה של פיצוח סודות החיים. באופן שגורם להם עיוורון לשינויים בזמן אמת של להיכן זורם הכסף כעת ומהיכן הוא יוצא ולו לרגע.
תפסיק לחשוב במושגים של שהשוק הוא זירת קרב, זה לא נכון. השוק הוא מגרש משחקים של אינטרסים, המרדף אחרי המניה האחת והיחידה הופך למיותר ומעייף, רוצה להיות דייג תחשוב כמו הדג.
הסוחר האופטימי נוטה לאניש את השוק וחשוב שההצלחה שלו תלויה ביכולת שלו להישאר נאמן לדבר אחד זאת אומרת למנייה אחת, ענף אחד, סקטור אחד. זו טעות פסיכולוגית שמונעת ממנו להגיע לרווחיות לאורך זמן.
🐘 השמש זורחת במערב התודעה שלך קפואה בצפון
הדאו ג'ונס עבר אתמול אל מעבר לקו ה-50,644 נקודות בשיא היסטורי מטורף שאיש לא באמת העז לדמיין רק לפני מספר חודשים.
אבל הצצה שלי בקבוצות הווטסאפ של סוחרים זרים בזמן אמת, קבוצות שאני נמצא שם לשם מחקר אנתרופולוגי פרטי והייתי יכול להישבע שהשוק נמצא בעיצומה של קריסה דרמטית ומורטת עצבים.
השקט המוזר הזה, השילוב של פנים חמוצות מהול מדדים ששוברים תקרות זכוכית, נובע כולו מהעובדה שהנאסד"ק וה-S&P 500 כמעט ולא זזו מהמקום.
ענף המוליכים למחצה, אותה "אקסית" מיתולוגית שכולם מסרבים לשחרר, החליטו לקחת פסק זמן מתוזמן היטב ולרדת ב-1.4 אחוזים כקבוצה שלמה ומאוחדת. אנבידיה ואינטל נסוגו באיפוק מנומס, בזמן שקוואלקום ספגה חבטה רצינית של מעל שישה אחוזים והשאירה את הסוחרים המאוהבים תלושים וחסרי אונים.
האמת הדרמה המשמעותית הייתה דווקא במגזר האנרגיה כאשר מחירי הנפט צנחו במהירות למעלה מחמישה אחוזים. זה נבע מהשפעת הלחישות מהבית על הלבן על ההתקדמות מול איראן.
אבל כאמור אהבה היא עיוורת ורוב הסוחרי האופנה היבטו בנאמנות רק על ענף אחד של השבבים, עיוורון שאולי גרם לך להחמצה.
🐘 עקבות של פילים
מה שרציתי לומר זה כי בזמן שהעיניים של סוחרי האופנה (אלו שסוחרים את מה שבכותרות) בכו על ההפסדים הקטנים בטכנולוגיה, סקטור הצריכה זינק בכמעט שני אחוזים של עוצמה טהורה.
חברות הבנייה, חברות התעופה וענקיות השייט אספו את כל ההון שנפלט מהשבבים והפכו אותו לדלק החדש של גל העליות הנוכחי.
המוסדיים הגדולים, אותם גופים שמניעים את השווקים באמת, לא משחקים במשחקי כבוד של מי צודק אלא פועלים לפי מתמטיקה קרה של רוטציה - לך אחרי, לך אחרי הפיל.
כשהם מזהים שהנפט הופך זול יותר, הם יודעים מיד שחברות התעופה והקמעונאות הולכות ליהנות משולי רווח גדלים ותזרים מזומנים בריא במיוחד. הם מזיזים את המשקל העצום שלהם, משאירים אותך להתווכח על קוואלקום בזמן שהם אוספים סחורה בחברות בניית בתים לדוגמא.
כדי לפעול כמו המקצוענים האמיתיים, אתה חייב ללמוד לזהות את תהליכי האיסוף והניעור הללו בזמן אמת, בלי לפתח שמץ של רגש לאף מניה. המעבר המהיר הזה של הון הוא לא מקרי, הוא מבוסס על ההבנה של מכניקת השוק.
🐘 פרשנות חדשה למפה ישנה
"המאהב המנוסה יודע שאין טעם לרדוף אחרי הבחורה היפה שכבר עזבה את המועדון, אלא צריך להסתכל מי כרגע נכנסת דרך הדלת הראשית." הסבירו לי החיילים שלקחתי טרמפ לאחר שביקשתי להשתלב בשיחה.
מימוש הרווחים בשבבים הוא לא סימן לסוף העולם, אלא בסך הכל הזמנה חגיגית לאוורור בריא שמאפשר למחירים לחזור לרמות נוחות. כשאתה מבין את זה, הבטן שלך מפסיקה להגיב לכל תנודה קטנה ואתה מתחיל ליהנות מהתצפיות על המהלכים הללו.
חוק הביקוש וההיצע הוא החוק היחיד שקובע בסופו של דבר את כיוון השוק, וכל השאר זה רעשי רקע שנועדו להסיח ההבנה שלנו.
🐘 ריקוד עם המציאות החדשה
תאר לעצמך איך יראו ימי המסחר שלך ברגע שתסיר מעליך את משקל הציפיות ותתחיל פשוט לזרום עם מה שיש, לא עם מה שרצית שיהיה.
ברגע שהפחד והנאמנות העיוורת יתחלף בהבנה עמוקה של חוקי הרוטציה, המסכים יפסיקו להיות מקור למתח ויהפכו ללוח שחמט מרתק וצפוי. אתה לא צריך לנחש את העתיד, אלא רק לקרוא את ההווה בדיוק מירבי ובהתמדה.
האופטימיות המובנית שמניעה אותך לחפש את המנייה או המגזר ולהיצמד אליו באופן קבוע הוא גוזל האנרגיה מספר אחד שלך, חבל לבזבז אותה על מלחמות אבודות מול הגרפים שלא משתפים פעולה שברגע הזה עשו את שלהם.
השוק בולע שיאים חדשים, המזומנים זורמים בעורקים של הכלכלה, וההזדמנויות החדשות נבנות ברגעים אלו ממש בסקטורים המשעממים כביכול.
היציבות שלך לא תיבנה מהעסקה הבודדת שתעשה פי עשר, היא תבנה מהיכולת שלך לחזור על אותן פעולות נכונות ואפורות יום אחרי יום. כשאתה משחרר את האגו ומסכים להיות תלמיד של תנועת המחיר.
במילים פשוטות אל תתאהב במנייה, תתאהב בפיל, ללכת אחריו מצטבר כדרך היציבה ביותר לשרוד ולהרוויח באופן עקבי. כל עוד הוא הולך בשביל מסוים לך אחריו, אך ברגע שאתה מזהה שהוא משנה כיוון שנה עמו.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל' סקירה יומית 27-05-26זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית 27.05.26
בינה קדומה
אתמול הייתי ביום לימודים בתחום מסוים בעולם הבינה. נכון לא חסר ברשת כל מיני סדנאות, אבל אני תמיד אוהב לחפש את אלה שיודעים לחשוב לעומק לאחוז בשורש הדבר ורק תן לי להגיע אליהם.
אני אישית ומוכן לשלם מעבר בזמן ובכסף, מעבר לאיש ההיי טק הממוצע שמחפש תכנים חינמיים או כמעט חינמיים ברשת.
🐘 למה אני משתף
אני עושה זאת משתי סיבות, אחת לא הספקתי לכתוב לכם סקירה שבועית, שנייה לספר לך שמבנה המוח שלי בנוי כמו איזה טייפ שמקליט חומר נלמד, אבל ברגע שאני לא מבין משהו עד סוף או איזה מושג, אז קורה משהו מוזר.
הטייפ כמשל למה שקורה לי במוח מפסיק להקליט ואני נהיה מתוסכל עד שאני פותר את חוסר ההבנה או החיבור שלי את הדברים. וזה קרה לי אתמול יותר מפעם אחת, עולם מטורף של אלכימה לפנינו.
🐘 מה זה אלכימיה?
בנוסף גיליתי כי רבים משתמשים במילה ׳אלכימיה׳ מבלי שהם באמת מבינים את משמעות המילה אבל המוח שלהם עושה להם הנחה בגלל שאולי המוח מכיר את חצי המילה כימיה ואז המוח מניח לרגע לטייפ להמשיך להקליט תוך כדי שהוא אומר לעצמו ׳הבין בהמשך׳.
אני עשיתי מעשה. שאלתי רבים סתם באקראיות במין ניסוי עצמי שערכתי ׳מה זה אלכימיה?׳ הרוב חייך כאילו התוודע לומר לי במבוכה ׳לא יודע׳.
אז בוא נפתור זאת כדי שהטייפ של כולם יחזור להקליט. אלכימיה זה חיבור של המילה אמא וכימייה, בפשט זה כל התקופה שלפני העולם המודרני והבנה שלו בכימיה.
עת כל מיני אנשים ניסו לעשות כל מיני מניפולציות על חומרים כגון עופרת כדי להפוך אותה לזהב - לכל עושי הניסים קראו ׳אלכימיאים׳.
מקום נוסף או תחום נוסף של ׳אלכימאים׳ מקומות בהם כל מיני אנשים שניסו ליצור שיקויי חיים, כאלה שיהפכו את החיים הנוכחים לחיי נצח או חזרה למעיין הנעורים.
במילים פשוטות זה הפך ל סלנג לביטוי של האמנות של יצירת ׳יש מאין׳.
יחד עם זאת ׳אלכימיה׳ = הרבה פעמים מהצד החיובי היא ביטוי של יצירת ערך גבוה מאוד מכמעט כלום.
🐘 אלכימיה במיקרון
זה בדיוק מה שקרה כשהאנליסטים של UBS התעוררו בבוקר, הביטו בגרף של מיקרון, והחליטו שהמחיר הנוכחי שלה פשוט לא מספיק סקסי בשביל המצגת הבאה שלהם. אז בלחיצת כפתור אחת, הם הקפיצו את מחיר היעד של המניה מ-535 דולרים ל-1,625 דולרים, פשוט לא יאומן.
כאילו מדובר במכירה פומבית של יצירת אמנות נדירה ולא בחברת ענק. המניה טסה בכמעט עשרים אחוזים ביום בודד, כשהיא חוצה את רף הטריליון דולר שווי שוק, ומשאירה את רוב וול סטריט פעורי פה.
וואלה, תחשבו על זה רגע, זה ממש אלכימיה מודרנית במיטבה.
אנשים יושבים בחדרים ממוזגים, ממציאים מספרים באוויר, והשוק פשוט מהנהן ומזרים מיליארדי דולרים כאילו אין מחר. הסוחר האופטימי שיושב בבית ומנסה לנתח את הגרפים, לעיתים מרגיש שהחוקים קצת עקומים, כי וואלה ׳העופרת הפכה לזהב׳ .
🐘 הנפט צולל והקרוזים מפליגים
בעת שמיקרון חוגגת היי שם בספרה החדשה, למטה התרחשה דרמה לא פחות מרתקת עם ריח של נפט ושלום.
השמועות על התקדמות משמעותית בהסכם בין ארצות הברית לאיראן שלחו את מחיר הנפט לצלילה חופשית של שלושה אחוזים, אל מתחת לתשעים וארבעה דולרים לחבית.
פתאום, חברות התעופה כמו יונייטד ומניות הקרוזים קיבלו זריקת מרץ מטורפת והטיסו את מדד התעשייה למעלה.
בנוסף ירידת התשואות באגרות החוב לעשר שנים פתחה את הברז של החמצן גם למניות הקטנות בראסל אלפיים, שסיימו את היום בזינוק מרשים.
התנועה הזו מראה לנו איך הכל מחובר ברשת נסתרת של נזילות, שבה טיפה אחת של דיפלומטיה מזיזה הרים של כסף.
הכסף הגדול לא מחכה שהחדשות יהיו רשמיות, הוא פשוט מזהה את שינוי המגמה ומתחיל לרוקן מגירות מסוימות כדי למלא אחרות. מי שמבין את זרימת הפקודות האמיתית לא צריך לנחש מה יקרה בחדרי הדיונים של המעצמות.
הוא פשוט עוקב אחרי העקבות הכבדים שהשאירו הקונים הגדולים, ומצטרף לחגיגה כשהתנאים מבשילים.
או כפי שאני לא מפסיק לכתוב לכם, סוחר מקצועי לא מחפש להיות צודק, הוא מחפש להיות מסונכרן עם מי שיש לו את הכוח להזיז את השוק.
🐘 הפער הנסתר בין הדאו לנאסד"ק
כדי להבין את תמונת המצב המלאה, חייבים להסתכל על הפיצול המוזר שנוצר אתמול בין המדדים המובילים.
בעוד שהסנופי ואח התאום הלא זהה שלו הנאסד"ק שברו שיאים חדשים, המדד הוותיק דאו ג'ונס סיים את היום באדום קל.
מניית אוטוזון (AZO) למשל, חטפה מכה של תשעה אחוזים בגלל לחצי אינפלציה ששחקו את מרווחי הרווח שלה, למרות שהרווח למניה היה מצוין. הצרכנים האמריקאים, כפי שהראו נתוני אמון הצרכן, מרגישים את הלחץ בכיס כאן ועכשיו, אבל בו זמנית הם סופר אופטימיים לגבי מה שיקרה בעוד חצי שנה.
הדואליות הזו היא בדיוק הסיפור של השוק בשלב הנוכחי רוטציה, מתוחכמת ואכזרית מנכסים ישנים ומשעממים לנכסי צמיחה שעוברים אלכימיה.
החלק היפה הוא שאין כאן שום מקריות, אלא תהליך מובנה של איסוף והפצה מחדש שקורה כבר מאה שנה באותה הצורה.
הידיים החזקות מנצלות את הרעש הכלכלי כדי להעביר סחורה בלי שסוחרים מתחילים או חובבנים ירגישו שמשהו משתנה מתחת לפני השטח.
ההבנה הזו משנה לחלוטין את הדרך שבה אנחנו ניגשים למסך בכל יום מחדש.
במקום ללכת לאיבוד בתוך אלפי מניות וחדשות סותרות, המטרה היא להתמקד במקומות שבהם מתבצע איסוף וסימני בשלות של יציאה לדרך.
🐘 מפת הדרכים של הכסף
עכשיו שיש לנו הבנה וידיעה מצטברת לגבי הרוטציה והאלכימיה שבו השוק מתנהג, עלינו לנטרל את הרגש ולפעול כמו מקצוענים שרואים את מפת הזרמים הגדולה.
הזינוק של מיקרון או הצניחה של הנפט הם לא סיבה לרוץ וללחוץ על ההדק בטירוף, אלא רק סימנים לזיהוי המוקדים של תפיסת השוק בכללותו. זהה היכן מתקיים איסוף, ותתחיל לחכות לו בנקודות הסמן הימני.
אין צורך לנחש את העתיד או להמציא מחירי יעד מטורפים כמו במיקרון, מספיק לקרוא את המציאות כפי שהיא משתקפת משיטת הפיל. במילים פשוטות בשיטת הפיל אנחנו בעת סלקטיבית של חיפוש אחר מניות צמיחה שמתקיים בהם תהליכי איסוף הבשלים לעבור לשלב הצמיחה האלכימית.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'
נ.ב למי שאוהב לחפור עוד קצת פנימה
המקור של המילה "אלכימיה" מגיע מערבית (אל-כימיא), כאשר ה-"אל" היא פשוט ה"א הידיעה בערבית, והמילה כימיה הושאלה מהשפה היוונית העתיקה ח'ימיה, יציקת מתכות. סקירה יומית 20-05-26זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית 20.05.26
כשהאג״ח מתחיל לדבר בקול רם, המניות מפסיקות לשחק אותה לא שומעות
יש לי בבית צלילים קטנים שאתה לומד להתעלם מהם. הזמזום של המקרר בלילה, הנקישה הקטנה של המזגן, הכפתור הזה בשלט שצריך ללחוץ עליו חזק כי הוא כבר לא עובד כמו פעם.
בהתחלה זה רק רעש רקע, משהו שאתה אומר לעצמך “סבבה, אחר כך אסדר את זה”, עד שיום אחד אותו צליל קטן הופך להיות הדבר היחיד שאתה שומע בבית. וזה רגע מעניין, כשאני חושב על זה, כי התקלה בדרך כלל לא התחילה באותו יום. היא רק הפסיקה להיות מנומסת. היא הפסיקה ללחוש, והתחילה לדרוש יחס.
🐘 מה הקשר?
יש זמנים בשוק שבהם רוב הסוחרים מסתכלים על המניות, בעוד הסיפור האמיתי בכלל מתרחש בחדר אחר. אתמול זה היה אחד מהרגעים האלה. המסכים הראו אדום, המדדים ירדו, המגה-קאפ נחלשו, אבל מי שבאמת ניהל את השיחה היה שוק האג״ח.
וזה דבר שסוחר חייב ללמוד להרגיש, לא רק לדעת. כי לפעמים המניה נראית כאילו היא איזה ישות עצמית מנותקת, כאילו יש לה אופי, כאילו היא קמה בבוקר עם מצב רוח.
אבל מתחת לפני השטח, יש מישהו שמכוון את הטמפרטורה בחדר. אתמול, הטמפרטורה הזאת הייתה התשואות.
🐘 כשהמחיר של הכסף עולה, הפנטזיה צריכה לשלם שכירות
ה-Dow ירד 0.65%, הנאסד״ק ירד 0.84%, וה-S&P 500 ירד 0.67%. על פניו, יום של ירידות רגילות. לא משהו שצריך לשלוח בגללו את הסוחר המתרגש לחפש מערה לרוגע, מערכה עם נר ריחני ומדיטציות יפניות (לא יודע יש כאלה ונראה לי מגניב לרשום יפניות אז רשמתי).
מאחורי הירידה הזאת היה מסר הרבה יותר מעניין. תשואת ה-10 שנים עלתה לאזור 4.67%, ותשואת ה-30 שנה הגיעה ל-5.18%, רמה שלא ראינו כמעט שני עשורים. וכשהאג״ח הארוך מתחיל ממש לצעוק ככה, שוק המניות לא יכול להמשיך להתנהג כאילו כלום, זה ודאי מעיד על משהו.
כי בסוף, ריבית היא לא רק מספר כלכלי. היא המחיר של הזמן. והשוק, עם כל החלומות, המצגות, ה-AI, הצמיחה, המכפילים והסיפורים והקשקשת היפה, עדיין צריך להסביר באופן משכנע עד כמה שווה העתיד שלו כשהזמן נהיה יקר.
🐘 המניות
אני רוצה שתבין את זה רגע בצורה פשוטה. כשאתה נכנס לחנות יוקרה ויש תאורה מרגיעה, ריח טוב, מוזיקה מדויקת ומוכר שמדבר כאילו הוא גדל בתוך קטלוג באיטליה, קל מאוד להאמין שכל מחיר שם הגיוני או לפחות משדר שכך.
אבל אם פתאום מדליקים פלורסנט לבן וחזק, אתה מתחיל לראות פלסטיק זול, תפרים, מדבקות, אבק בפינות, אז הכל מתחיל להתערער לך.
וזה בדיוק מה התשואות הגבוהות באג"ח עושות למניות צמיחה. הן לא בהכרח אומרות שהחברה גרועה. הן פשוט מחליפות את התאורה ומערערת על השווי הנוכחי.
אתמול ראינו את זה במגה-קאפ. Alphabet ירדה יותר מ-2%, Amazon ירדה גם היא מעל 2%, וסקטורים כמו תקשורת וצריכה היו חלשים במיוחד. ולרוב אלה אזורים שהשוק אוהב כשהכסף מרגיש נוח, אבל מתחיל לבדוק אותם מחדש כשהאג״ח נותן אלטרנטיבה לא רעה.
וזה לא אומר שהסיפור נגמר.
זה אומר שהשוק מבקש הנחה.
או לפחות מבקש הוכחה.
🐘 לא כל אדום יש לו משמעות זהה
אחד הדברים שאני הכי נזהר מהם בסקירה יומית הוא לא להפוך צבע לדבר בינארי כאילו למסקנה. אדום במדד הוא לא תמיד חולשה אחידה. ירוק במניה הוא לא תמיד עוצמה.
אתמול, למשל, המדדים סגרו בירידה, אבל בתוך היום ראינו ניסיון יפה של הקונים לתמול ולהיכנס.ה Semiconductor הצליח להפוך ירידה בתחילת היום ובהמשך להתאושש יפה, עם נוכחות בולטת במניות Micron, Sandisk ו-Intel.
זה לא הספיק כדי להציל את המדדים, אבל זה כן אמר משהו חשוב: השוק לא זרק את כל הטכנולוגיה לפח, הוא פשוט היה הרבה יותר בררן.
🐘 הכסף לא ברח מהשוק, הוא החליף מקום
תסתכלו על הסקטורים החזקים של אתמול: Energy, Health Care, Utilities, Real Estate, Consumer Staples. זה לא הרכב של שוק שחוגג עם שרשרת זהב על חולצת משי פתוחה, זה אוסף סלקטיבי שפועל הפוך לשוק לאחרונה.
בצד החלש ראינו תעשיה, חומרים, פיננסים, תקשורת ומותרות. ז"א, הענפים המחזוריים יותר, רגישים יותר לריבית, ולחלקם גם למצב הרוח של הצרכן והסוחרים.
🐘 הנפט
ברקע, הנפט ממשיך לשבת על השולחן על כסא אורח שלא ברור אם הוא בא לארוחת ערב או לפתוח דיון משפחתי שאף אחד לא בא להיכנס לשם. הדיווחים על כך שארה״ב ואיראן עדיין רחוקות במשא ומתן החזירו רגישות למחיר הנפט. השוק לא מגיב רק לנפט עצמו, אלא לשרשרת הרגשית שהוא מפעיל.
נפט גבוה מזכיר למשקיעים אינפלציה. אינפלציה משפיעה על תשואות. תשואות משפיעות על מכפילים. ומכפילים, שמזכירים להם ריבית, מפסיקים לחייך.
🐘 רגע חשוב ב-NVDA
ובתוך כל זה, אי אפשר להתעלם מ-NVDA, כי בתקופה הנוכחית היא כבר מזמן לא רק עוד מניית שבבים. היא סוג של מבחן רנטגן לכל הסיפור של ה-AI, התיאבון לסיכון, והמוכנות של השוק לשלם היום מחיר גבוה על צמיחה שמבטיחה הרבה מאוד מחר.
וזה בדיוק המקום שבו סוחר צריך להיזהר משתי טעויות הפוכות. מצד אחד, לא לזלזל בעוצמה של מניה שמובילה מהפכה אמיתית ומרכזת סביבה ביקוש מוסדי, עניין ציבורי ועומק סיפורי כמעט חריג.
מצד שני, לא לשכוח שככל שמניה הופכת להיות “גביע קדוש” בעיני הציבור, ככה כל אכזבה קטנה, כל מימוש רווחים, וכל עלייה בתשואות יכולים להרגיש כמו מישהו שהזיז את הגבינה. NVDA עדיין חשובה, אולי אפילו חשובה מדי, אבל ביום כזה היא מזכירה לנו שגם מלכות שוק צריכות מדי פעם להציג תעודת זהות.
לפי תחשיב בעזרת שוק האופציות לקראת דוחות Nvidia תנודה אפשרית של כ-6.5% במניה, שמשמעותה תנודת בשווי של כ-355 מיליארד דולר. כלומר, השוק לא רק מביט על NVDA, הוא כמעט עוצר את הנשימה לקראתה.
🐘 השוק מדבר בכמה שכבות
אני יודע מה קורה בראש של סוחר ביום כזה. הוא מסתכל על המניה שרצה לו טוב בשבועות האחרונים, רואה אותה יורדת, ואז מתחיל הדיאלוג הקטן הזה בראש. אולי זה רק ניעור, אולי זו הזדמנות, אולי אני מפספס, אולי אם לא אקנה עכשיו היא תברח לי מחר.
והדיאלוג הזה נשמע מאוד חכם בזמן אמת, אבל לפעמים הוא פשוט רעב בתחפושת של דיון חכם.
לכן אני חוזר שוב ושוב למגמה. מה המגמה? מה המצב הרוחבי? אילו סקטורים מובילים? איפה הקונים באמת מגינים על מחיר, ואיפה הם רק עושים הופעת אורח של עשר דקות?
ריצ׳רד וויקוף לימד אותנו שהשוק הוא לא אוסף מקרי של נרות, אלא תהליך של סיבה ותוצאה. לא צריך להפוך את זה למיסטיקה. צריך רק להפסיק לקרוא כל תזוזה כאילו היא הודעה אישית מהיקום ישר לעמדת המסחר שלך.
🐘 מה עושים עם זה מכאן?
הדבר הראשון הוא לא לרדוף אחרי הירידות כאילו הן חייבות להפוך מיד להזדמנות. שוק שנמצא תחת לחץ תשואות צריך להוכיח שקונים מוכנים לשלם מחירים גבוהים גם כשהמחיר הכסף עולה.
עד שזה קורה, כל כניסה צריכה להיות מדויקת יותר, סלקטיבית יותר, ופחות מבוססת על תחושת “אולי זה התחתית”.
הדבר השני הוא להבדיל בין חולשה במדד לבין חולשה בכל השוק. אם השבבים ממשיכים להראות ביקוש, אם סקטורים מסוימים מחזיקים, ואם יש מניות שמסרבות להישבר למרות הלחץ שם מתחילים לחפש רמזים לעסקה הבא.
הדבר השלישי הוא לזכור שהתשואות הן לא רעש רקע. ביום שבו האג״ח מדבר בקול רם, הגרף של המניה הוא כבר לא כל הסיפור. הוא התוצאה של שיחה גדולה יותר בין ריבית, אינפלציה, נפט, סיכון, תמחור, וציפיות.
וזה בדיוק המקום שבו סוחר מתחיל להפוך מסוחר שמחפש “מה לקנות” לסוחר שמבין “באיזה תנאים בכלל נכון לקנות”. זה נשמע קטן וסמנטי. בפועל, זה הבדל בין הפסד לרווחיות העתידית שלכם.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל' סקירה יומית 19-05-26אתמול היה יום כזה שאתה לא שומע רעש, אבל מרגיש שמשהו זז
זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית 19.05.26
יש ימים השווקים נראים מבחוץ משעממים. המספרים הסופיים ללא שינוי גדול, הכותרות לא נשמעות כמו סוף העולם, והמדדים לא עושים תנועה שמכריחה את השכן שלא סוחר לשאול אותך בבוקר “מה קרה אתמול בבורסה?”.
אבל מי שכבר ראה כמה מחזורים של שוק בחיים שלו, יודע שדווקא בימים כאלה צריך להקשיב קצת יותר טוב למה שקורה בתוך היום.
אתמול היה יום כזה. ה-S&P 500 ירד 0.07%, הדאו עלה 0.32%, והנאסד״ק ירד 0.43%. על פניו, יום מעורב, לא דרמטי, כמעט יום שאפשר לדפדף ממנו הלאה כמו הודעה בקבוצת וואטסאפ שכונתית שאף אחד לא באמת רוצה לפתוח.
אבל מתחת למעטפת הדברים, נלחשו רמזים חשובים.
🐘 כשהשוק לא צועק, הוא לפעמים מדבר יותר ברור
הסיפור של אתמול לא היה “שוק ירד” ולא “שוק חזק”. זה אמירה פשוטה מדי ליום שהיה הרבה יותר מעניין מזה. הסיפור היה שהשוק התחיל לבדוק מי עדיין מקבל אשראי, ומי נהנה יותר מדי זמן מהאופוריה של התקופה האחרונה.
הדאו עלה, ה-S&P כמעט לא זז, הנאסד״ק נחלש. זה לא סתם פער טכני בין שלושה מדדים, זה רמז לפעמים לשינוי פנימי בכיוון הכסף.
זה מקום שבו הרבה סוחרים נופלים לא בגלל שהם לא חכמים. להפך, לפעמים הם נופלים כי הם חכמים מדי. הראש מחפש מסקנה אחת ברורה. “השוק חזק” או “השוק חלש”, אבל השוק, כמו איש עסקים נבון שלא חייב להסביר את עצמו לאף אחד, פשוט עובר ענף ענף ובודק איפה עדיין יש ערך.
🐘 הטכנולוגיה לא נשברה, היא פשוט הפסיקה לקבל הנחת סלב
סקטור הטכנולוגיה היה החלש ביותר אתמול, עם ירידה של 1%, השבבים המשיכו לספוג לחץ אחרי הירידות של שישי.
מדד השבבים PHLX סיים בירידה של 2.5%, וזה כבר לא רעש קטן. זה ענף שהוביל הרבה מההתלהבות האחרונה בשוק, כשהמובילות מתחילות להתממש, צריך לשים לב גם אם שאר הענפים והמגזרים נגררים.
אנבידיה ירדה לקראת הדוחות שצפויים בהמשך השבוע, וזה בפני עצמו יוצר שקט. לא שקט של נחת רוח, אלא שקט של מתח, מחכים לראות אם המלך יכנס לחדר עם חיוך או עם מבט של “בואו נסביר את המספרים”.
בעצם NVDA הופכת לסוג של מד חום פסיכולוגי לכל סיפור ה-AI, הדוח שלה הוא כבר לא רק דוח של חברה, הוא מבחן מצב רוח לתחום שלם.
ופה חשוב לדייק. אני לא חושב שכל חולשה בטכנולוגיה היא סימן לברוח.
מצד שני אני כן חושב שסוחר שרוצה יציבות לא יכול להרשות לעצמו להתייחס לכל ירידה במובילים כאילו זו רק “הזדמנות קנייה אוטומטית”, השוק לא מחלק כה בקלות הזדמנויות כניסה.
חשוב להבין תהליכים כדי להבין איזה תיקון משדר חולשה ובעיה ובאיזה תיקון דווקא משדר עוצמה, החוזק היחסי יכתיב שוב את מה נבחר.
🐘 הנפט
במקביל, הנפט עשה את מה שנפט יודע לעשות הכי טוב. להזכיר לכולם שהכלכלה האמיתית הרגילה עדיין קיימת. חוזים על הנפט סיימו בעלייה של 3.1% לרמה של 108.75 דולר לחבית, אי אפשר להתעלם מהשפעת מחירי האנרגיה על כל תחום ותחום בחיינו.
כי כשהנפט עולה, הסוחר לא בוחן רק את מחיר החבית. הוא רואה עלויות, לחץ אינפלציוני, צרכן שיכול להרגיש את זה בהמשך, ופד שמקבל עוד סיבה לא להיות נחמד. זאת בדיוק הסיבה שהשוק יכול להיראות רגוע במדדים, ובפנים להתחיל להזיז פוזיציות ממקום למקום.
אנרגיה הייתה הסקטור החזק ביותר אתמול עם עלייה של 1.8%. פיננסים עלו 1.2%, צריכה בסיסית עלתה 1.3%, נדל״ן התאושש עם 1.1%. כלומר, הכסף לא עוזב את השוק, הוא פשוט הפסיק להקנות רוחבית ובעיקר עושה אלקוציות או בשפה פשוטה משנה מבנה תיק.
🐘 הרוחב אמר משהו שהכותרת לא מבטאת
אחד הדברים היפים ביום כזה כפי שאמרת שהשוק לא התפרק. ב-NYSE ראינו 1,600 מניות עולות מול 1,144 יורדות, וזה נתון שלא מסתדר עם נרטיב של פחד. בנאסד״ק, לעומת זאת, היו 2,202 עולות מול 2,635 יורדות, ושם כבר ראינו את הלחץ מעט עמוק יותר במניות הצמיחה.
זה בדיוק המקום אני ממליץ לך להפסיק לשאול רק “מה עשה המדד?”. תתחיל לשאול, מי פעיל? מי נשאר סטטי? מי נחלש למרות שהשוק לא באמת התממש? ומי פתאום מקבל ביקוש דווקא ביום שבו הכותרות והמסרים פחות נוחים?
אני תמיד אומר לעצמי שהשוק הוא לא בוט עם תשובה אחת.
הוא יותר דומה ליצירה ספרותית שכתבו אותו מיטב הסופרים בתחכום. הכל יש שם, אבל אם אתה קורא רק את הכותרת, אתה עלול להבין באופן שגוי.
לדוגמה אתמול הכותרות אמרו “יום מעורב”, אבל האותיות הקטנות ספרו “רוטציה, סלקציה, ותיזהרו מהתלהבות עיוורת מהמוכרות והמובילות”.
🐘 התשואות הן הרואה חשבון של החלומות
תשואת ה-10 שנים סיימה סביב 4.62%, אחרי עלייה של שלוש נקודות בסיס. זה אולי נשמע יבש, אבל בשוק ההון הרבה פעמים הדברים הכי יבשים הם אלה שמדליקים את המזגן כי נהיה לכולם חם או קר.
כשהתשואות באג״חים עולות, מחיר החלומות של מניות הצמיחה מקבלים מחיר חדש.
זה לא אומר שכל מניית צמיחה צריכה לרדת. זה כן אומר שהשוק נהיה פחות נדיב בתמחור העתיד רחוק. פתאום לא מספיק להגיד “וואלה יש כאן סיפור מגניב וגדול”, צריך גם להראות שהסיפור יודע להחזיק מספרים, ביקוש, רווחיות, או לפחות מספיק אמון חזק כדי שהכסף ימשיך לשלם עליו פרמיה.
תראה האופטימיות שלך היא לא בעיה, היא נכס. הבעיה מתחילה רק כשהאופטימיות נכנסת לפוזיציה לפני שיש לך בהתאם תחנה, מגמה ורוחב שוק שבאמת מאשרים אותה.
🐘 מה הסוחר מרגיש ביום כזה
אני מכיר את התחושה הזאת. המדד לא באמת קרס, אבל משהו בבטן מרגיש פחות מתעכל. אתה רואה מניות שהובילו נחלשות, רואה מניות אחרות פתאום מתעוררות, ומרגיש שהשוק לא אומר לך “צא החוצה מהשוק”, אלא “תתחיל להיות יותר בררני”.
וזה מקום עדין. כי הסוחר להוט להרוויח עלול לפרש כל תזוזה כקריאה לפעולה. אם הטכנולוגיה יורדת, אז אולי לקנות את הירידה. אם האנרגיה עולה, אז אולי לרדוף אחרי האנרגיה. אם הדאו חיובי, אז אולי הכל בעצם בסדר. אם הנאסד״ק חלש אולי הכל מסוכן.
אבל יציבות לא נבנית מתגובה ספונטנית. היא נבנית מהיכולת לעצור רגע, ולהסתכל על כל החדר, ולהבין מי באמת נותן את הטון עכשיו. לא מי היה הכוכב הקודם, לא מי קיבל הכי הרבה כותרות, ולא מי הכי מפתה אותך כי הוא כבר עשה מהלך יפה ואתה מרגיש שכולם היו שם ורק אתה לא.
🐘 ההזדמנות לא תמיד נמצאת במקום הכי נוצץ
תזכור ההזדמנות היא לא בהכרח לרוץ אחרי מה שירד ולא בהכרח לקפוץ על מה שעלה.
המסקנה המיידית היא להבין שהשוק נעשה סלקטיבי יותר. כשהשוק סלקטיבי, סוחר בלי שיטה מרגיש שזה מעצבן, וסוחר עם שיטה מבין שזה בדיוק המקום שבו מתחילה העבודה האמיתית.
במילים פשוטות: לא כל ירידה היא מחיר בהנחה, ולא כל עליה היא הזמנה פנימה.
לפעמים עליה היא רק מישהו שמרים יד כדי שנשים לב אליו, ולפעמים ירידה היא לא בעיה אלא ניקוי או ניעור מהיר של מי שנכנס מאוחר. ההבדל ביניהם נמצא במבנה, לא בהתרגשות.
🐘 מה אני לוקח מהיום הזה להמשך
אני לוקח מאתמול שוק שלא התפרק, אבל נהיה בררן. אני לוקח שהטכנולוגיה ושבבים שצריכים להוכיח מחדש שהם עדיין ראויים להובלה. אני לוקח שמחיר הנפט וגיאופוליטיקה מחזירים לשולחן את השיחה על האינפלציה.
אני לוקח גם רוחב שוק שאומר שלא הכל חלש. יש כסף שעובר בין ענפים, יש ענפים שמקבלים ביקוש, ויש ענפים שמספרים סיפור שונה אחד מהשני.
לגבי אם אני צודק או טועה, אז ג׳ורג׳ סורוס אמר פעם שלא חשוב אם אתה צודק או טועה, אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק וכמה אתה מפסיד כשאתה טועה.
אני אוהב את המשפט הזה במיוחד בימים כאלה, כי הוא מזכיר לנו שהמטרה שלנו היא לא לנצח בוויכוח מול השוק או האחר.
🐘 סיכום
אתמול היה יום שאתה לא שומע רעש מיוחד, אבל מרגיש שמשהו זז.
לא זז בדרמה, לא זז עם כותרת ענקית, אלא כמו בית יוקרתי שבו מישהו החליף סדר הסלון בזמן שאתה היית עסוק להסתכל הצמחים בגינה. הכל עדיין יפה, אבל אם תנסה ללכת בחושך לפי הזיכרון מאתמול, אתה עלול להיתקל בשולחן.
לכן היום אני מחפש לראות מי ממשיך לעלות או לרדת, מי מקבל ביקוש אחרי הרוטציה, מי מאבד מומנטום.
איך השוק מגיב מסביב לטכנולוגיה לקראת דוחות אנבידיה. אני לא מחפש לנחש את העתיד כדי לסחור טוב יותר. אני מזכיר לעצמי שאני צריך לכבד את מה שקורה ולא את מה שנדמה לי שיקרה.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל' סקירה שבועית 18-05-26 - תקשיב להקלטהזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר. סקירה שבועית 18.05.26
כשהנפט הזכיר לבינה שיש עולם אמיתי
לפעמים הודעה קולית מתחילה במשפט אחד שמספיק כדי להפעיל לך בראש סרטים של צוות הפקה שלם. “תקשיב, אני חייב לדבר איתך על משהו…” וזהו.
עוד לא שמעת כלום, אבל הראש כבר כותב תסריט, מוסיף מוזיקה, בוחר תאורה, ומלהק אותך לתפקיד הראשי בדרמה שלא בטוח בכלל קיימת.
ואז אתה ממשיך להקשיב. פתאום מתברר שהמשפט הראשון היה רק משפט ראשון. לא כל הסיפור, לא כל הכוונה, ולא כל המציאות.
וזה בדיוק מה ששוק עושה לסוחרים ברגעים מתוחים הוא נותן סימן ראשון, והראש שלנו ממהר להפוך אותו להכרעה.
וזה המקום שבו השוק פגש אותנו בסוף השבוע שעבר. יום שישי התחיל לדבר בשפה אחרת. לא שפת קריסה, לא שפת פחד, אבל בהחלט שפה שכבר אי אפשר להתעלם ממנה.
אחרי ימים שבהם כתבתי כאן שהשוק בקניות יתר הוא לא מקום שבו מצטרפים בכוח, אלא מקום שבו ממקסמים, מהדקים, ומפסיקים לרדוף הגיע יום שישי ונתן את המשפט הראשון של הודעה קולית חדשה.
🐘 הבינה מכרה מחר, הנפט דרש מזומן
השוק הגיע לסוף השבוע אחרי תקופה שבה הכל כמעט דובר בשפה של עתיד. AI, שבבים, מכפילים, רווחים עתידיים, חלום גדול עטוף במילים גדולות, עם תחושה שהעולם החדש כבר קיבל שולחן ליד החלון.
ואז הגיע הנפט, לא עם מצגת ולא עם הבטחה, אלא עם חבית שהתייקרה, תשואות שקפצו, וחשש אינפלציוני שחזר לחדר בלי לדפוק בדלת.
וזה היה הסיפור הגדול של סוף השבוע. השוק לא בהכרח הפסיק להאמין בבינה מלאכותית, ולא החליט שהעתיד נגמר. הוא פשוט נזכר שגם עתיד נוצץ צריך לעבור דרך הווה יקר, כשההווה מתייקר, השוק מתחיל לחשב מחדש את מחיר החלום, אפילו אם זה רק לרגע.
🐘 זה לא היה רק יום אדום, זה היה שינוי טון
הדאו ירד 537 נקודות, הנאסד״ק ירד מעל אחוז וחצי, וה-S&P 500 איבד יותר מאחוז וסגר חלש. על פניו, אפשר לקרוא לזה יום אדום. אבל מי שסוחר מספיק שנים יודע שיום אדום הוא רק צבע, והעניין האמיתי הוא המבנה שמתחת לצבע.
המימוש היה רוחבי. ב-NYSE היו 614 מניות עולות מול 2,142 יורדות, ובנאסד״ק 1,133 עולות מול 3,673 יורדות.
זה לא מצב שבו כמה מניות בודדות איבדו גובה בזמן שהשוק הרחב נשאר רגוע. זה יום שבו הרבה סוחרים החלו לממש.
🐘 כשהשוק בקניות יתר, אני לא רודף אני ממקסם
ופה נמצאת בעיניי הנקודה הכי חשובה לך השבוע. אני כותב על זה כבר תקופה, שוק שנמצא בקניות יתר לאורך זמן הוא לא בהכרח שוק שצריך מיד למכור. קניות יתר אינן פקודת שורט, הן קודם כל תמרור שאומר לסוחר, תוריד התלהבות, תעלה סלקטיביות.
כששוק מתוח למעלה, העבודה שלי היא לא להצטרף כאילו מישהו מחלק הזדמנות אחרונה שלא תחזור על עצמה.
מצד שני וגם לא לברוח כאילו כיבו את האור על השוק. העבודה היא למקסם פוזיציות קיימות, להדק הגנות, להקטין שטויות.
כי שוק בקניות יתר יכול להמשיך לעלות. לפעמים אפילו הרבה יותר ממה שנראה הגיוני.
אבל בדיוק שם מתחילה הסכנה לסוחר שהצטרף מאוחר מדי, רק כי קשה לו לראות את כולם נהנים בלעדיו. השוק לא מעניש אותנו על אופטימיות, הוא מעניש אותנו על אופטימיות לא מבוססת.
🐘 יום שישי נתן את הסימן הראשון
יום שישי, מבחינתי, נתן סימן ראשון שצריך לכבד. לא סוף העולם, לא דרמה, לא כותרת של “השוק מתפרק”. אבל כן התחלה של תנועה יורדת יומית, אחרי תקופה שבה המדדים היו גבוהים, מתוחים, ובמקומות מסוימים גם קצת מלאים בעצמם.
וכש-S&P 500 סוגר קרוב לנמוך היומי, במיוחד אחרי ריצה לשיאים, הניסיון שלי אומר דבר עקרוני שכדאי לך להפנים, לרוב זה לא הנמוך האחרון של התנועה היומית ואולי אפילו תחילתה של תנועה שבועית.
זו לא נבואה, זו לא הכרזה, זו קריאה של התנהגות. סגירה חלשה ביום חלש, עם רוחב שוק חלש, עם תשואות שעולות ועם נפט שמדליק מחדש חשש אינפלציוני זה לא משהו שאני פוסל רק כי המגמה הראשית עדיין בהגדרה מתקיימת.
פה כדי שתפסיק לשאול “האם אני מאמין בשוק?” ולהתחיל לשאול “האם השוק עדיין מאשר לי להישאר באותה רמת חשיפה?”
🐘 השבבים חטפו
הירידה לא התחלקה שווה בשווה. השבבים נחלשו בצורה בולטת, נבידיה ירדה, מיקרון וקורנינג היו חלשות, ומדד הסמיקונדקטורים ספג ירידה חדה. וזה חשוב, כי במשך תקופה לא קצרה השבבים היו אחת המובילות המרכזיות של הראלי.
כשהם עולים, כולם מרגישים שהעתיד עובד. כשהם נחלשים, הסוחר נזכר לשאול אם העתיד הזה לא נהיה קצת יקר מדי לתשלום מיידי.
🐘 לממש, להדק, ולחכות לסמן ימני
למי שמחזיק פוזיציות טובות מהלמטה, זה זמן למקסם, לא להתאהב. למי שלא בפנים, זה זמן לחכות, לא לרדוף.
ולמי שאוהב מהלכי מימושים אחרי קניות יתר מתוחות, יכול להיות שמתחילים להיפתח מקומות מעניינים לשורטים איכותיים אבל גם כאן, לא בכוח.
שורט טוב הוא לא שורט שנפתח רק בגלל שהשוק גבוה. שורט טוב נפתח כששוק גבוה מתחיל לאבד מגמה, ביקוש, ורצון להתפרק. אני פחות אוהב לסחור את הסמן השמאלי, כי הוא תמיד נראה חכם בדיעבד, אבל בזמן אמת הוא ראשוני מדי, אבל בזמן אמת הוא דורש ממני הרבה ניחוש, הרבה אגו, והרבה יכולת לספוג רעש.
רק בשביל לומר לעצמי ולאחרים אמרתי לכם, בקיצור השנים הרבות בשוק למדו אותי לא לקפוץ ראשון, דווקא להיות המצטרף השני או השלישי.
אני מעדיף לחכות קצת לסמן ימני. מקום שבו המחיר כבר מתחיל להראות לי לא רק חולשה, אלא גם אישור שהמוכרים באמת מוכנים להמשיך ולממש.
🐘 המסר לעצמי, להקשיב עד סוף ההודעה
וזה מחזיר אותי לאותה הודעה קולית. הטעות היא לא להרגיש משהו כשמשפט ראשון נשמע מבהיל ובמאי הסרטים שלך נדלק. ואז הטעות היא ללחוץ על “השב” לפני ששמענו את הסוף.
יום שישי היה משפט ראשון בהקלטה. סגירה חלשה, רוחב שוק חלש, נפט שעולה, תשואות אג"ח ארוכות שמטפסות, ושוק מתוח בקניות יתר יותר מדי זמן.
כל אלה לא אומרים לנו להיכנס לפאניקה, אבל הם בהחלט אומרים לנו לא להתנהג כאילו כלום.
כי בסוף, בשוק כמו בחיים, מי שמגיב באמצע המשפט בדרך כלל מגיב לסיפור שהוא המציא. ומי שמקשיב עד הסוף לא תמיד יוצא ראשון, אבל הרבה פעמים יוצא נקי יותר, מדויק יותר, ובעיקר שורד ומרוויח למשך יותר זמן במסחר.
הסוד במסחר הוא לקחת הכל, הסוד הוא קודם כל לקחת, גם אם זה פחות מהאחרים, ודאות לפעמים משלמים עליה בפרמייה, אבל זאת הפרמייה כי משתלמת שיש.
חודש טוב ושבוע טוב,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל' שורט 
סקירה יומית 15.5.26 הפחד מפני פספוס חזק מכח המשיכהזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר. סקירה יומית 15.05.26
פחד מהחמצה חזק מכוח המשיכה
המספר 50,000 הוא לא באמת מספר, הוא רוח רפאים שרצה במסדרונות וול-סטריט מאז שג׳סי ליוורמור, כילד היה רץ לעדכן את לוח הציטוטים.
מדד הדאו נושק לתקרה הזו, מיד משהו בכימיה של המוח שלנו משתנה, כאילו חמצן דליל של גבהים חדשים מתחיל להשפיע על שיקול הדעת. זה הרגע שבו הסוחר הממוצע מרגיש את המתח בין הילד שרוצה לקפוץ לבריכה להשתובב עם מה שכבר בפנים, לבין המבוגר האחראי שמחפש את המציל.
האופטימיות היא הדלק של השוק הזה, אבל היא יכולה להיות גם חומר נפץ אם לא יודעים איך לאחסן אותה בטמפרטורה הנכונה.
כולנו רוצים להאמין שהחגיגה הזו תימשך לנצח, שהגרפים ימשיכו לטפס לשמיים כמו בלון הליום שהשתחרר.
בתוך השיא והיי והחגיגות שאכן מתקיימות, והידיעה שרבים מודעים להיותנו במצב של OB או בעברית פשוטה קניות יתר. אז למה אנחנו בכלל מרגישים את הצורך הזה להיות חלק מהתנועה בכל מחיר, כאילו הרכבת האחרונה עומדת לצאת מהתחנה?
מתברר כי הפחד מהחמצה הוא כוח טבע חזק יותר מכוח המשיכה, והוא זה שדוחף סוחרים מצוינים לבצע טעויות של מתחילים דווקא בשיא האופוריה.
🐘 הארכיטקטורה של האופוריה
מניית Cerebras CBRS זינקה אתמול ב-68% ביום הראשון למסחר שלה, והשאירה את כולם עם פה פתוח ומכפיל מכירות דמיוני של 140.
זה לא סתם מספר, זו הצהרת כוונות של השוק שאומרת: "אנחנו לא קונים רווחים, אנחנו קונים את העתיד של האינטליגנציה".
כאן מסתתר הסוד שרוב הסוחרים פשוט מפספסים. שהחברה מצמידה לעצמה תג מחיר בלתי נתפס של 70 מיליארד דולר והשוק מתנפל עליה כאילו מדובר במוצר צריכה בסיסי במבצע של פעם בחיים, השאלה היא לא מה היה המחזור היומי.
השאלה המרכזית, זו שמפרידה בין הקהל המתלהב לבין המקצוענים שבאמת מנהלים את האירוע, היא מהו הנרטיב העוצמתי שיצר את המסה הקריטית הזו ומי באמת מחזיק בשלט רחוק שמתפעל אותו.
בנוסף, סיסקו CSCO מזנקת ב-13%. זו מוכיחה שגם הדינוזאורים של עולם הרשתות יכולים לרקוד אם מזריקים להם מספיק AI לורידים. זהו המופע של "הכסף החכם" שיוצא מהפינות החשוכות של המחסנים ונע לקדמת הבמה של התשתיות הדיגיטליות.
השילוב בין נתוני קמעונאות חזקים מהצפוי לבין חוסר תגובה לאינפלציה מראה שהצרכן האמריקאי פשוט מסרב להיבהל מהמחירים בתחנת הדלק.
התדר והאוירה הזו יוצרת מצב שבו המדדים המובילים שוברים שיאים, אבל מתחת לפני השטח מתחילה חלוקה מחדש של הקלפים.
אנבידיה (NVDA) כבר נושפת בעורפו של מחיר היעד הבא, והאישור למכור שבבים לסין הוא כמו זריקת אדרנלין נוספת ללב של הסחר העולמי.
סיכומו של עניין, אנחנו נמצאים בנקודה שבה הנרטיב חזק יותר מהמתמטיקה, וזה בדיוק המקום שבו האופטימיסט מדי צריך לפקוח עיניים.
🐘 לרקוד עם הפיל מבלי להידרס
אני רושם לך כבר כמה ימים שכדי לשרוד ולהרוויח בעולם כזה, צריך להבין שהשוק הוא לא אויב וגם לא חבר, הוא פשוט תופעת טבע שיש לה חוקים משלה, החוקים והגיון שלה הוא לא בהכרח ההגיון שלך.
לכן הסוד הוא לא לנחש לאן הרוח נושבת, אלא לזהות את העקבות שהשחקנים הגדולים משאירים בחול כשהם עוברים ממקום למקום או ממגזר למגזר.
הפיל לא מנסה להסתיר את עצמו, הוא פשוט גדול מדי בשביל שלא נראה אותו אם רק נלמד להסתכל על המחזורים הנכונים.
הסוחר החכם לא קונה בגלל שכולם קונים, הוא קונה בגלל שהוא מבין את תהליך ההצטברות שקרה שבועות לפני שהכותרת מופיעה.
הוא יודע שהתנועה של אתמול היא רק הקצה של הקרחון של החלטות שהתקבלו בחדרי חדרים הרבה לפני שהטיקר התחיל להשתולל.
כן זה נכון, בניית רווחיות יציבה דורשת את היכולת לשבת על הידיים כשכולם צורחים, ולפעול בדיוק כשהשאר מתחילים להסס מול המספרים העגולים.
השימוש בטכניקה של זיהוי כוחות הביקוש וההיצע מאפשר לנו לנטרל את הרגש ולהתמקד בעובדות היבשות.
כשאתה מבין את המכניקה שמאחורי פריצת הדאו מעל 50 אלף, הפחד שלך הופך לסקרנות והחרדה הופכת לתוכנית עבודה מסודרת.
זה ההבדל בין מהמר שמקווה לטוב לבין איש מקצוע שמנהל סיכונים עם סכין בין השיניים וחיוך על השפתיים.
🐘 השקט שאחרי השיא והרווח שמחכה בפינה
מה יקרה אם נבין שהשיאים האלו הם לא הסוף, אלא רק נקודת התחלה של מחזור חדש שבו הכוח עובר לידיים של מי שיש לו סבלנות?
המחשבה שלי שיהיה לזה המשך היא לא הימור, היא נגזרת של האופן שבו השוק מעכל את החדשות הגיאופוליטיות והמאקרו-כלכליות של הימים האחרונים.
ועדיין לא בכל נקודה או עת נכון להצטרף לחגיגה, גם אם כבר תקופה השוק עולה וחוגג ואתה לא חלק מהמסיבה.
בשוק יש אינסוף הזדמנויות, אבל לא כל עת היא הזדמנות, האינטליגנציה מוגדרת ביכולת בעת בה יש לך יתרון יחסי. אם אינך יודע לזהות את המקום או העת הזאת אל תסחר.
כי בסופו של יום, המסחר הוא לא על כסף, הוא על היכולת להבין ולזהות תהליכים בתוך כל הרעש והמניפולציות של השוק. הגבהים והשיאים משרתים כרגע את מי שכבר בפנים. יש דיסוננס קוגניטיבי בין אזהרות כמו שלי של על רמזור העלול להתחלף לאדום כי אנחנו בשוק של קניות יתר, לבין קריאה יומית של שוק דוהר צפונה ומייצר שיאים חדשים, והשאלה שלי איך אתה פותר את הדיסוננס הזה?
ממתין לנקודת הצטרפות איכותית או מצטרף כי זאת הזדמנות של פעם בחיים?
שבת שלום ומבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל' סקירה יומית 14.5.26 לא סופר אותךזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר. סקירה יומית 14.05.26
הריקוד המסתורי של העיניים העצומות לרווחה
היכולת האנושית המופלאה ביותר היא לא הזיכרון, אלא דווקא היכולת לשכוח ולהתעלם כשזה משרת מטרה נעלה יותר.
אתמול ראינו את התופעה הזו בשיא תפארתה, כשמדד ה-PPI הכה בפנים עם 1.4% חודשי, נתון שהיה אמור לשלוח את הקונים למקלטים. במקום זאת, השוק פשוט הוריד את המשקפיים, ניגב אותם בנחת, והחליט שהנוף של אנבידיה ואפל הרבה יותר אטרקטיבי מהאינפלציה.
הדיסוננס הזה שבו אתם מרגישים שהנתונים צועקים "סכנה" אבל הגרף לוחש "עוצמה", הוא המקום שבו נבנית האישיות המסחרית שלכם. זה לא עניין של הכחשה, אלא של הבנה עמוקה שהכסף החכם כבר עיבד את המידע הזה מזמן והוא מחפש את התחנה הבאה.
כשמדד המחירים ליצרן מזנק ל-6% שנתי, רוב האנשים מחפשים את היציאה הקרובה בבהלה מהירה.
אבל אתם, שמכירים את הדינמיקה של ספיגות, ראיתם איך כל ירידה קלה בפתיחה נבלעה במהירות על ידי פקודות אגרסיביות.
זו האמנות הנסתרת של ההתעלמות שאני מתכוון אליה, השוק לא מתעלם מהאינפלציה, הוא פשוט מתמחר את העובדה שהענקים גדולים ממנה בהשפעה.
🐘 הפסיכולוגיה מאחורי חומת המחיר
קחו רגע לחשוב על המנגנון המנטלי שמאפשר לאפל להיסחר בשיא כל הזמנים בזמן שהריבית מאיימת להישאר גבוהה.
זה מזכיר לי איך מלמדים כלבים להתרגש מחטיף אחרי חזרה מטיול, רק שכאן השוק לוקח את כל מה שמפחיד את הסוחרים והופך אותו לדלק. אסביר, בזמן שהסוחר הפשוט רועד ומחכה שהכל יתרסק, הסוחר המנוסה קולט שהשוק פשוט אוכל את הלחץ הזה לארוחת בוקר והופך אותו לכוח שממשיך לדחוף את המחיר למעלה.
יש משהו כמעט רומנטי בדרך שבה מדד הדאו ג'ונס נצבע באדום עדין, בעוד הנאסד"ק חגג עם מעל אחוז של עלייה. זהו פיצול אישיות בריא לחלוטין שמראה לנו לאן הזרם האמיתי זורם כשכל השאר מנסים להבין את המאקרו כלכלה.
הכסף הגדול לא מחפש הגיון כלכלי של ספרי לימוד, הוא מחפש את הנתיב עם הכי פחות התנגדות או בשפה פשוטה את המגמה.
אנחנו לא פועלים בחלל ריק, והדיווחים על ג'נסן וואנג שמצטרף לטיסה לבייג'ינג הם הרבה יותר רכילות עיתונאית. עבור השוק, זו הצהרת כוונות שגורמת לאינפלציה להיראות כמו רעש לבן ברקע של קונצרט רוק כבד.
כשמבינים את חוקי הסיבה והתוצאה של וויקוף, מבינים שהמאמץ של המוכרים אתמול לא הניב את התוצאה המתבקשת, וזהו סימן השורי חזק ביותר.
🐘 האלכימיה של הידיים החזקות
היכולת להחזיק שתי מחשבות סותרות בו-זמנית היא סימן ההיכר של אינטליגנציה גבוהה, ושל רווחיות יציבה במסחר. מצד אחד, אתם יודעים שהמחירים גבוהים, ומצד שני, אתם רואים שהביקוש פשוט לא עוצר בכתום.
זה לא הזמן להיות צודק מבחינה מוסרית במאבק מול המאקרו, זה הזמן להיות מסונכרן עם תנועת ההון.
תחשבו על המניות הללו כעל מגנטים ששואבים אליהם את כל הנזילות שבורחת מהסקטורים המסורתיים כמו הנדל"ן והתשתיות.
השוק אתמול אמר לנו בשפה זוהרית: "אני מעדיף לצמוח בתוך אש האינפלציה מאשר לקפוא מחוץ לטכנולוגיה". זו בחירה אמיצה, אופטימית, ובעיקר כזו שמשאירה את כל הציניקנים בצד הדרך עם תיאוריות פסימיות שלא משלמות את החשבונות.
הסוד הגדול של מניפולצית הקופירייטינג, ושל המסחר, הוא לדעת מה להבליט ומה להצניע כדי לייצר רצף של פעולה לא מזוהה. אתמול השוק עשה לנו קורס מזורז בשכנוע עצמי, כשהוא מבליט את הרווחים של Nvidia ומצניע את תשואות האג"ח המטפסות.
🐘 הגיאופוליטיקה של השקט המתוח
בזמן שטראמפ ושי ג'ינפינג יושבים בבייג'ינג, הפיל כבר סיים לקרוא את התסריט של הפגישה הזו עוד לפני שהמתרגמים התיישבו. הפיל תמיד יודע יותר, לא כי יש לו כדור בדולח, אלא כי הוא פועל ע"פ הסיכום המזוקק של כל הציפיות האנושיות.
השקט בגזרה האיראנית אתמול תרם לתחושה שהדרמה הגדולה היא לא במלחמות, אלא בכיסים של ענקיות השבבים.
כרגיל סוחרים רבים נופלים במלכודת שאלת הלמה, "למה זה קורה?", בעוד שהסוחר המנוסה שואל שאלת הווה "מה קורה עכשיו?".
התשובה של אתמול הייתה חד משמעית: נכונות לספוג מחירים גבוהים בציפייה לעתיד מזהיר עוד יותר. זהו המצב המנטלי המושלם לצמיחה, שבו הפחד מהחמצה (FOMO) מנצח את הפחד מהפסד, ויוצר תשתית לשיאים חדשים.
אל תחפשו את הנפילה בכוח רק כי "הגיוני" שהיא תבוא אחרי נתוני אינפלציה כאלו. ההיגיון של השוק הוא היגיון של היצע וביקוש בפועל, לא של לוגיקה קלאסית, והפקודות אתמול צעקו קניות בשיא.
תהיו כמו המים, תזרמו לאן שהנתיב פתוח.
🐘 המצפן שלכם בתוך הערפל
המסע לעבר רווחיות יציבה עובר דרך ויתור על הצורך לשלוט בחדשות והתמקדות בתגובות המאופקות שלכם אליהן.
כשאתם רואים את השוק מתעלם ממה שכולם מחשיבים "כרע", תבינו שמישהו גדול מאוד חושב אחרת. הידיים החזקות לא מפחדות מ-PPI של 6%.
ההזדמנות האמיתית לא נמצאת בחדשות של אתמול, אלא בפער שנוצר בין הציפייה לתיקון שיתחיל לבין המציאות של שיאי כל הזמנים.
הפער הזה הוא שטח הפורה של הסוחר המקצועי, שם נמצא הכסף הגדול באמת. אל תנסו להסביר את השוק, פשוט תהיו מוכנים לרכוב על העוצמה שלו כל עוד היא נושמת ומיוצגת בגרף.
היום נמשיך לעקוב אחרי איך המומנטום הזה מתרגם את עצמו להמשכיות, תוך שמירה על ערנות לכל שינוי במגמת המחיר. אל תעלו לעמדת המסחר כאילו זה יום קרב.
המסחר הוא לא קרב, הוא שיחה מתמשכת, ואתמול השוק אמר לנו בבירור שהוא עדיין לא סיים את המסע צפונה.
תישארו אופטימיים, תhשארו חדים, ותזכרו שהפיל תמיד מוצא את הדרך שלו בתוך הג'ונגל, לא משנה כמה רעש עושים הקופים מסביב. אל תקשיבו למה שאומרים תביטו מה הם עושים בפועל.
יום טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'
סקירה יומית 8-5-26זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית 08.05.26
החיוך של השוק לא תמיד מספר את כל הסיפור
תחשוב על חנות בוטיק קטנה, כזאת שלא צועקת מבצעים על החלון, לא תולה בלונים, ולא מבטיחה לך “הנחה רק להיום”. אתה נכנס פנימה, והמוכר כמעט לא מדבר. הוא רק מסתכל עליך, על הנעליים שלך, על הדרך שבה אתה נוגע בדברים, ואז מחליט אם בכלל לפתוח לך את הארון האחורי.
ככה בדיוק הרגיש השוק אתמול.
מבחוץ הכל עוד נראה מכובד. המדדים לא התרסקו, לא נשברו, לא עשו דרמה של סוף עונה. ה-Dow ירד 0.63%, ה-S&P 500 ירד 0.38%, וה-Nasdaq כמעט עשה כאילו לא קרה כלום עם ירידה של 0.13% בלבד.
אבל מי שנכנס פנימה, לא רק הציץ דרך הויטרינה, ראה שהשוק לא חילק את אותה שמפניה לכולם.
🐘 התוכנה הובילה, אבל השוק לא הלך איתה
אתמול מניות התוכנה קיבלו את המקום הכי יוקרתי במסעדה. Datadog קפצה חזק אחרי שהעלתה תחזית שנתית בזכות ביקוש חזק בענן ובאבטחת מידע, ו-Fortinet זינקה אחרי דוחות חזקים שהחזירו חיים לסיפור הסייבר והתוכנה.
רויטרס דיווחה על זינוק חד ב-Datadog בעקבות התחזית, ובארונ’ס ציינה ש-Fortinet עלתה סביב 23% אחרי תוצאות שעקפו את התחזיות.
וזה חשוב, כי זה אומר שהכסף לא ברח מהשוק. הוא פשוט ממשיך להיות בררן.
יש הבדל עצום בין שוק שממש ומוכר הכל מתוך פחד, לבין שוק שאומר: “רגע, אני עדיין מוכן לשלם, אבל רק למי שמביא תוצאות, סיפור, וצמיחה שאני יכול להתבסס עליו.” אתמול זה היה היום שבו התוכנה עלתה לבמה עם חליפה נוצצת, אבל רוב השוק נשאר מאחור.
וזה בדיוק החיבור למה שכתבתי לכם אתמול.
אמרתי לכם שגם בתוך כל החיוביות, אסור לשכוח שאנחנו באזור של קניות יתר. לא כי קניות יתר היא פעמון שמכריח אותנו לברוח. אלא כי קניות יתר היא מקום שבו השוק מפסיק לסלוח על כניסות מאוחרות.
🐘 קניות יתר זה לא סוף העולם, זה סוף התמימות
יש סוחרים ששומעים “קניות יתר” ומיד המוח שלהם פותח תיק פלילי לשוק.
כאילו השוק עשה משהו לא חוקי, ועכשיו צריך לתפוס אותו על חם. אבל שוק חזק יכול להיות בקניות יתר הרבה זמן, ולפעמים דווקא שם הוא מלמד אותנו את השיעור הכי יקר: לא כל דבר שנראה יקר הוא שורט, ולא כל דבר שעולה חזק הוא הזמנה לקפוץ מאוחר.
קניות יתר היא לא נבואת חורבן.
קניות יתר היא שינוי בתנאי המשחק.
זה כמו להיכנס לחנות יוקרתית אחרי שכל הדגמים הטובים כבר כמעט נחטפו מהמדפים. הסחורה עדיין איכותית, המותג עדיין חזק, והמקום עדיין יודע למה הוא גובה מחיר גבוה. אבל בשלב הזה אתה כבר לא קונה מציאה, אתה קונה סיפור שכבר כולם התחילו להאמין בו. וכאן בדיוק מתחילה העבודה של הסוחר.
לא לשאול רק אם משהו הוא טוב, אלא לשאול אם המחיר שבו אני פוגש אותו עדיין נותן לי מרווח ויתרון. כי גם העסקה הכי יפה בעולם יכולה להפוך לעסקה בינונית או גרועה, אם נכנסים אליה מאוחר מדי, רעבים מדי, ועם יותר מדי רצון “להיות חלק”.
וזה בעיניי מה שהשוק אמר אתמול.
הוא לא אמר “נגמרה החגיגה”.
הוא גם לא אמר “תברחו”.
הוא אמר משהו הרבה יותר עדין והרבה יותר חשוב: מי שכבר בפנים שינהל וימקסם את העסקה. מי שעדיין בחוץ שיפסיק להתנהג כאילו כל מחיר הוא הזדמנות.
כי המחיר לא חייב לנו כלום.
הוא רק מספר לנו איפה אנחנו עומדים ביחס לסיכון, לתזמון, וליכולת שלנו להישאר רגועים אחרי הכניסה.
🐘 השוק לא נהיה חלש, הוא נהיה סלקטיבי
הנתון הכי מעניין אתמול לא היה רק הירידה במדדים. הנתון המעניין היה הפער בין המדדים לבין המרכיבים הפנימיים. ב-NYSE היו 1,001 מניות עולות מול 1,716 יורדות, וב-Nasdaq היו 1,745 עולות מול 3,051 יורדות. כלומר, המדדים שמרו יחסית על פאסון, אבל מתחת לחליפה היו הרבה יותר חולשות ממה שהכותרת סיפרה.
זה מצב שאני מאוד אוהב ללמד עליו, כי הוא מפריד בין מי שקורא מדד לבין מי שקורא שוק.
מי שקורא רק מדד אומר: “לא קרה הרבה.”
מי שקורא שוק אומר: “קרה הרבה.”
ה-S&P 500 וה-Nasdaq אפילו הספיקו לגעת בשיאים תוך-יומיים חדשים, אבל סיימו בירידה. זה לא חייב להיות סימן דובי. זה כן סימן שמבקש מאיתנו להחליף משקפיים, ממשקפיים של התלהבות למשקפיים של איכות.
כי בשוק של קניות יתר, לא מספיק לשאול מה עולה.
צריך לשאול מי עוד עולה איתו.
🐘 השבבים כבר לא סחבו לבד את הטכנולוגיה
עוד דבר יפה שקרה אתמול הוא ההפרדה בתוך הטכנולוגיה עצמה. התוכנה הייתה חזקה, אבל השבבים עברו מימוש. לפי חומר הגלם, מדד המוליכים למחצה ירד 2.7%, בעוד מניות כמו NVIDIA ומיקרוסופט עדיין עזרו לרכך את התמונה במדדים הגדולים.
זה שוק שמדבר בפינצטה.
הוא לא אומר “טכנולוגיה טובה” או “טכנולוגיה רעה”. הוא אומר: “כאן אני עדיין מוכן להגדיל אמון, שם אני כבר רוצה לבדוק כמה רווחים מחכיםבעתיד.” וזה בדיוק המעבר מסוחר שמחפש כותרת לסוחר שמחפש מבנה.
כאן הרבה אנשים עושים טעות קטנה שעולה הרבה כסף.
הם רואים סקטור אחד רץ, ומלבישים את המסקנה על כל השוק. אבל שוק מקצועי לא עובד כמו מדבקה על מחברת של ילד בכיתה ד’. הוא לא כתוב בשורה אחת. הוא שכבות, נשימות, החלפות ידיים, מעבר כסף מחדר לחדר.
🐘 הנפט
ואז הגיע הנפט, כמו חבר שלא הוזמן אבל יש לו מפתח לבניין.
במשך חלק מהיום הנפט היה נמוך יותר על רקע תקווה להתקדמות מול איראן, אבל בהמשך הוא התאושש מהשפל התוך-יומי, והמתח סביב מצר הורמוז והאפשרות להסכם מול איראן המשיך לייצר עצבנות.
בלומברג דיווחה שהראלי לשיאים נבלם כשחזרו ספקות לגבי עסקה קרובה בין ארה”ב לאיראן, בעוד הנפט נע בתנודתיות סביב הסיפור הזה.
וזה בדיוק מסוג הדברים שמזכירים לנו שהשוק לא חי רק על דוחות יפים ועל גרפים של AI. יש עולם בחוץ שגם הוא משפיע.
יש אנרגיה, יש פוליטיקה, יש תשואות, יש נתונים, יש צרכן שמושך עוד אשראי ויש כסף מוסדי שצריך לשאול את עצמו כל בוקר, כמה סיכון אני מוכן לספוג במחיר הנוכחי?
🐘 הסוחר האופטימי לא צריך לפחד מהחיוביות, הוא צריך להפסיק להתמכר אליה
אני מבין לגמרי את הסוחר שקם היום עם תחושה קצת מוזרה.
מצד אחד, הוא רואה שיש עדיין מניות שנותנות מהלכים יפים. הוא רואה תוכנה, סייבר, ענן, שמות שמקבלים כסף כמו אורחים חשובים בחתונה של מיליארדר. מצד שני, הוא זוכר מה כתבתי אתמול על קניות יתר, והוא רואה שהשוק הרחב כבר לא מוחא כפיים באותה עוצמה.
וזה לא מקום של פחד.
זה מקום של בגרות.
הרעיון הוא לא לכבות את האופטימיות. אופטימיות היא נכס עצום במסחר, כל עוד היא לא יושבת לבד ליד ההגה. הבעיה מתחילה כשהסוחר לוקח חיוביות והופך אותה לרישיון לרדוף אחרי כל נר ירוק כאילו הוא שליח אישי מהיקום.
🐘 שיטת הפיל מתחילה במקום שבו ההתלהבות מבקשת קבלות
כאן שיטת הפיל עושה את מה שהיא נועדה לעשות.
לא לנחש מחר.
לא להתרגש משיאים.
לא להתווכח עם ירידות קטנות.
ולא להפוך כל מימוש בריא לדרמה של סוף הקריירה.
היא מחזירה אותנו לדברים הפשוטים שהשוק מכבד: היצע וביקוש, איסוף והפצה, מי מוביל, מי נחלש, איפה המחיר מקבל תמיכה, ואיפה הוא רק נהנה מעודף התלהבות זמני.
🐘 לא להוסיף
אתמול זרמתם איתי בעניין, אנחנו באזור קניות יתר. היום אני מוסיף לזה משפט אחד פשוט: באזור כזה, לא כל פרח יפה צריך להיקטף ולהיכנס לאגרטל.
אם כבר יש לך פוזיציות טובות, זה הזמן לנהל אותן כמו גנן שמבין שהעבודה האמיתית היא לא רק לשתול, אלא לשמור. לתת לרווח לנשום, להזיז סיכון כשצריך, לא לחנוק את העסקה מרוב פחד, ולא להוסיף עוד ועוד רק כי השוק נראה יפה.
כי יש הבדל בין למקסם פוזיציה קיימת לבין לרדוף אחרי הזנב של השוק.
סוחר טוב לא חייב להיות בכל דבר שזז. הוא צריך להיות במקומות שבהן יש לו יתרון, הקשר, מבנה, וניהול סיכון שלא גורם לו להתפלל אחרי הכניסה. פול טיודור ג’ונס אמר פעם שהדבר החשוב הוא לא להיות גיבור, אלא לשמור על מה שיש לך כשאתה טועה. וזה משפט שמתאים בדיוק לימים כאלה.
כי בשוק של קניות יתר, הגיבור בדרך כלל משלם על השולחן.
🐘 הדגש שלי להיום
היום אני לא מחפש להילחם בשוק. אני גם לא מחפש להתאהב בו. אני מחפש לראות האם הכוח בתוכנה מתרחב לעוד מקומות, האם השבבים מתייצבים אחרי המימוש, האם השוק הרחב מצטרף, והאם הנפט והתשואות נשארים רעש רקע או הופכים להיות שחקן מרכזי יותר.
אם השוק ימשיך לעלות עם השתתפות רחבה יותר, מצוין. אם הוא ימשיך להיות סלקטיבי, גם מצוין, רק צריך לבחור בפינצטה ולא עם מטאטא. ואם הוא יתחיל להראות חולשה עמוקה יותר, אז לא נתווכח עם המציאות רק בגלל שאתמול היה לנו נוח להיות חיוביים.
המטרה שלנו היא לא להיות צודקים. המטרה שלנו היא להישאר מסונכרנים.
🐘 סיכום
אז כן, התוכנה קיבלה אתמול מחיאות כפיים.
אבל השוק הרחב נשאר מתובנן או מתממש. זו לא תמונה של פחד, זו תמונה של שוק שעובר מהתלהבות כללית לבחירה מדויקת יותר. וזה מקום נהדר לסוחר שיש לו שיטה.
כי מי שאין לו שיטה, צריך שהשוק יהיה קל פשוט ורוחבי. מי שיש לו שיטה, יודע שגם כשהשוק נהיה בררן, הוא לא נהיה אויב. הוא פשוט דורש ממך להפסיק לקנות רעיונות, ולהתחיל לזהות את המובילות בכל רעיון.
שבת שלום,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל' סקירה יומית 07-05-2026 - הכל מושלם, אז מה הבעיה?זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
הכל מושלם, אז מה הבעיה? 07-05-2026
תאר לך שאתה נכנס לקזינו, מתיישב ליד שולחן הרולטה, וקולע למספר הנכון שלוש פעמים ברציפות בזמן שהמלצרית מגישה לך משקה על חשבון הבית.
בשלב הזה, רוב האנשים לא חוגגים את הערימה שגדלה מול הלוח, הם מתחילים להסתכל לצדדים בחיפוש אחר הבריון של המקום כי הם בטוחים שמשהו פה לא כשר. זה בדיוק הורטיגו המנטלי שתוקף את הסוחר הממוצע כשהוא רואה את המדדים שוברים שיאים, כאילו השוק שכח שיש דבר כזה כוח משיכה.
אנחנו נמצאים בתוך מה שאני מכנה "העמק הבלתי מפוענח" של הרווחיות, מקום שבו הכל מרגיש קל מדי, נקי מדי, ובעיקר חשוד מדי.
כשהדאו ג'ונס מלטף את רף ה-50,000 והנפט צונח ב-7% כי פתאום כולם בוושינגטון ואיראן מחליטים לדבר על שלום, המוח שלך לא מחפש את ההזדמנות הבאה. הוא מחפש את המלכודת, את הקאץ', את הרגע שבו המציאות תטפח לך על הפנים ותזכיר לך שאין מתנות חינם בעולם הזה.
החשדנות הזו היא לא באמת אינסטינקט של סוחר מנוסה, היא בסך הכל צלקת ישנה שמתחילה לגרד כשהשמש חזקה מדי. אני מבין למה אתה מחכה שמשהו יתקלקל, כי כשזה נראה מושלם מדי זה תמיד מרגיש קצת מוזר ומעורר חרדה שקטה.
אבל בזמן שאתה חושב אם זה באמת קורה, הכסף הגדול כבר קונה, דוחף וממשיך הלאה בלי להסתכל אחורה.
🐘 הארכיטקטורה השקופה של הכסף והסכנה שבמרדף
אם נסתכל על מה שקרה אתמול עם קורנינג ואנבידיה, אנחנו לא נראה שם סתם "הסכם ייצור", אלא הנחת יסודות של גורד שחקים שעוד לא ראינו את הקצה שלו.
כשאנבידיה חוברת ליצרנית זכוכית כדי לבנות תשתיות AI על אדמת ארה"ב, היא אומרת לנו שהחגיגה הזו היא לא מסיבת רחוב רגעית, אלא תוכנית חומש יציבה. זה הרגע שבו ה"פיל" מניח את הרגל שלו בביטחון על הקרקע, בזמן שסוחרי הריטייל עדיין מנסים להבין אם הזינוק של AMD ב-18% הוא "מוגזם" או רק ההתחלה.
העוצמה הזו לא מבקשת אישור מהפחד שלך, היא פשוט זורמת לאן שהנזילות הכי גבוהה והסיכון מרגיש לה הכי נמוך. תשואות האג"ח ל-10 שנים שירדו ל-4.36% הן לא רק מספר על מסך, הן הדלק שמאפשר למכונה הזו להמשיך לנהום בלי להתחמם יותר מדי.
כשאתה רואה את סקטור התעשייה מזנק ב-2.6% יחד עם השבבים, אתה מבין שהכסף לא רק מהמר על העתיד, הוא קונה את ההווה בכל הכוח.
פול טודור ג'ונס, אחד הסוחרים הכי חזקים בעולם, אמר פעם משפט פשוט: "אל תהיה גיבור". הוא התכוון לזה שלא צריך לנסות להיות הכי חכם בחדר או להילחם בשוק כשהוא עולה חזק בצורה קיצונית. פשוט תראה לאן הכסף הגדול הולך ותזרום איתו בכיף, בלי להיבהל מכל ירידה קטנה שקופצת לך פתאום על המסך ומנסה להוציא אותך מהשלווה.
🐘 שתיקת הספקנים מול שאגת הנזילות והמלכודת שבקניות היתר
הפרדוקס האמיתי הוא שדווקא כשכל הכוכבים מסתדרים האינפלציה נרגעת, ה-ADP עוקף את התחזיות והנפט הופך לזול הסוחר מתחיל להרגיש בודד בצד של הלונג.
יש איזה קול פנימי מעצבן שלוחש לך "שכולם כבר בפנים", והנה אוטוטו מישהו הולך לכבות את האור וישאיר אותך עם החשבון. אבל תסתכל על המחזורים, תסתכל על הדרך שבה מדד ה-S&P 500 מתבסס מעל 7,300 נקודות בלי למצמץ אפילו מול הדרמות הגיאופוליטיות המורכבות.
🐘 הדגש שלי להיום
כאן נכנס לתמונה המצפן וההבנה האמיתית שלך, אנחנו נמצאים באזור של קניות יתר קיצוניות, מקום שבו האוויר דליל והמחיר מתוח כמו קפיץ.
זה לא הזמן לרוץ אחרי הזנב של השוק או לנסות להצטרף למסיבה כשהאורות כבר דולקים וכולם רוקדים על השולחנות. זה הזמן למקסם את מה שיש לך ביד, לשמור על הרווחים בשיניים, ולהבין שניהול סיכונים הוא לא מילה גסה אלא כרטיס הביקור שלך.
היכולת להישאר אופטימי כשהכל מסביב נראה "מושלם מדי" היא המבחן הפסיכולוגי הכי קשה שתעבור כסוחר שמחפש יציבות ארוכת טווח.
זה דורש ממך לשחרר את הצורך בשליטה ולסמוך על כך שהמבנה הוויקופי של איסוף סחורה לא משקר, גם אם הוא נראה יפה מדי בשביל להיות אמיתי.
תבין, השוק לא חייב לגרום לנו סבל כדי שנרגיש שהרווחנו את הכסף שלנו ביושר, לפעמים הוא פשוט נותן לנו אפשרות למקסם את התוצאה בכיף.
🐘 הניווט השקט בתוך הורטיגו של השיא
להיות בשיא כל הזמנים זה קצת כמו לעמוד על פסגת הר בלי שום הר אחר מסביב שאפשר להשוות אליו אין לך נקודות ייחוס או התנגדויות.
זה מצב שיכול להוציא אדם מדעתו אם הוא רגיל לחפש "תקרה" או "רצפה" כדי להרגיש מוגן, אבל עבורנו הסוחרים זו הגדרה של מומנטום.
במקום לחפש איפה המחיר "יעצור", אנחנו פשוט עוקבים אחרי הסטופ ומאפשרים לרווחים שלנו לנשום את האוויר הדליל והנקי של הפסגה.
התנועות בנפט, שצנח למחיר של 95 דולר לחבית, הן מתנה אדירה לסקטורים של הצרכנות והתעופה, וזה עוד מנוע שנדלק בדיוק כשהיינו צריכים אותו. במקום לפחד מהתנודתיות, תלמד לחבק את הרוטציה הזו של הכסף, שעובר מאנרגיה לטכנולוגיה ולחומרים בסיסיים כמו איזה ריקוד בלט מתוזמן.
השוק הוא אורגניזם חי שפשוט מנקה את עצמו מפוזיציות חלשות ומזריק כסף חדש למקומות שבהם הצמיחה באמת מצויה בהם כרגע.
אני מציע לך שתסתכל על המסך היום לא כעל אויב שמנסה להטעות אותך, אלא כעל שותף שמראה לך את הדרך בצורה הכי גלויה. יש פה הצטברות של הון מוסדי שהחליט שהכיוון הוא למעלה, וכל השאר זה רק סיפורים למהדורת החדשות של הערב.
כשתלמד להפסיק להתווכח עם מה שאתה רואה מול העיניים, תגלה שחצי מהמאמץ המנטלי שלך מתפנה לטובת ניהול עסקאות חכמות וקרות רוח.
🐘 המצפן של הפיל
שיטת ה"פיל" לא נועדה ללמד אותך לנחש את המחר, היא נועדה לתת לך את הביטחון לעמוד איתן כשהמחיר עושה דברים שנראים לאחרים כבלתי אפשריים. אנחנו לא מתרגשים ממספרים עגולים כמו 50,000, כי אנחנו יודעים שכל מספר הוא רק תחנה בדרך להפצה או להמשך איסוף סחורה.
האוטוריטה שלך כסוחר נובעת מהשקט הפנימי שלך, מהידיעה שיש לך תוכנית עבודה מבוססת על חוקי היצע וביקוש נצחיים שלא משתנים.
אם אתה מרגיש את הפרדוקס הזה בבטן, תן לו להיות שם, אבל אל תיתן לו להחזיק בהגה של המכונית שלך בזמן שאתה בנסיעה. תכיר בפחד, כבד אותו, אבל תבין שהוא תוצר של סביבה שלמדה אותנו ש"טוב מדי זה מסוכן", ותבחר לפעול לפי המציאות בפועל.
הראלי הזה הוא לא טעות במטריקס, הוא התוצאה הישירה של שוק שמרגיש בטוח מספיק כדי לשבור את כל המחיצות ולדהור קדימה. צא אל יום המסחר הזה בידיעה שהרווחיות שלך היא לא תוצאה של הימור מוצלח, אלא של היכולת שלך להישאר מסונכרן עם המציאות.
אל תתפתה להוסיף פוזיציות חדשות במחירי שיא שהסיכון גבוה מהסיכוי, אלא תתמקד בלהיות הגנן ששומר על הפרחים שכבר צמחו. הרווח הגדול באמת לא מגיע מהכניסה הכי מושלמת, אלא גם מהיכולת לשבת על הידיים כשהשוק מצוי באזורי הקצה.
🐘 לחיי היציבות שבתוך הסערה השקטה והירוקה
המסע לרווחיות יציבה הוא לא מרוץ נגד השוק, אלא מסע של פיוס עם היכולת שלך להרוויח בלי להרגיש אשמה או פחד.
אל תיתן לשום "מומחה" ברשת להוריד לך את הביטחון עם דיבורים על בועות, כי הבועה היחידה שקיימת היא זו של חוסר ההבנה. אתה כאן, אתה כנראה מבין את המכניקה, ויש לך את הכלים הכי טובים בעולם כדי לנווט בתוך הסיטואציה הנוכחית ולהפוך אותה לכסף.
המטרה שלנו היא לא להיות צודקים לגבי מתי זה ייגמר, אלא להיות שם כדי לקחת את כל מה שהשוק מוכן לתת.
תזכור תמיד הפיל לא רץ מהר, הוא פשוט לא עוצר, וזה בדיוק מה שאני מצפה ממך לעשות בתוך השוק המרתק הזה. אנחנו רק בתחילתו של עידן חדש, ואתה נמצא בדיוק במקום שבו אתה אמור להיות כדי להפוך את הידע הזה לכוח.
יום טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל' סקירה יומית 06-05-2026זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
השולחן שישבתי בו בבית קפה 06.05.26
יש שולחנות כאלה בבתי קפה, שאתה מתיישב וכבר מהתנועה הראשונה של הכוס אתה מבין שמשהו לא מאוזן כאן עד הסוף. מכיר את הנדנוד המעצבן של השולחן?
לא אסון. לא דרמה. לא צריך לקרוא לנגר, להחליף רצפה, או להשבית את המקום. המלצר מגיע, מקפל מפית קטנה, דוחף אותה מתחת לאחת הרגליים, פתאום אפשר להמשיך כרגיל. השולחן לא הפך מושלם.
הוא פשוט הפסיק להציק מספיק כדי שהשיחה תוכל להמשיך. וזה בדיוק הסיפור של השוק אתמול. תבין יש רגעים שבהם השוק לא עולה כי הכל הסתדר. הוא עולה כי משהו אחד הפסיק ללחוץ לו על הגרון. אתמול זה היה הסיפור.
העולם לא התעורר רגוע יותר. המאקרו לא נהיה פתאום חיובי. הגיאופוליטיקה לא לבשה חליפה, התיישבה סביב השולחן, והבטיחה להתנהג בנימוס עד סוף הרבעון. בכל זאת משהו בפחד התרכך.
הנפט ירד. הכותרות סביב איראן ומצר הורמוז קצת איבדו מהחדות שלהן. הדוחות המשיכו להגיע חלקן טובים מאוד חלקן רעות, אבל לא מספיק רעים כדי לשבור את האמונה שהשוק עדיין יודע למצוא איפה יש חיים.
השוק לא שאל אתמול אם המצב טוב. הוא שאל שאלה הרבה יותר מעשית, כמעט מתריסה בפשטות שלה, הוא אמר "הפחד ישן צהרים, אפשר להמשיך לנוע צפונה?"
והמחיר ענה.
ה-S&P 500 עלה 0.81% וסגר סביב 7,259 נקודות. הנאסד״ק עלה 1.03% וסגר סביב 25,326 נקודות. הדאו עלה 0.73%, ראינו רוחב שוק בריא, עם 1,901 מניות עולות מול 837 יורדות ב-NYSE, וכל 11 הסקטורים מסיימים חיוביים או סביב האפס.
🐘 הפחד בשנ"צ והקונים חזרו
הדבר היפה בשוק הוא שהוא לא מחכה שמישהו יכתוב לו פתק מהרופא. הוא לא צריך אישור שהכל בסדר. לפעמים מספיק לו שהרע ביותר לא מתממש באותו רגע. וזה מה שקרה אתמול, השוק כבר דילג על המצב הקיים וממשיך במבט לאופק.
זה בא לידי ביטוי שהנפט ירד בחדות, על רקע ציפייה להתקדמות סביב איראן והאפשרות להקלה בזרימת הנפט מהמזרח התיכון. כאשר השוק תימחר פחות לחץ סביב אספקת נפט ומיצר הורמוז, גם אם הסיפור עדיין רחוק מלהיות סגור באמת.
עכשיו שים לב לנקודה החשובה: ירידת נפט לא הופכת את העולם לזול, רגוע ומחויך. היא פשוט מורידה לרגע את החשבון שהשוק פחד לקבל בסוף הארוחה. וזה מספיק כדי לנשום.
🐘 הכסף לא חזר לכל מקום, הוא חזר למקומות שהוא מאמין בהם
ההובלה המרכזית אתמול הגיעה שוב מטכנולוגיה, ובעיקר מהשבבים. מדד הסמיקונדקטורים קפץ מעל 4%, ואינטל הפכה לאחת הדמויות המרכזיות ביום הזה אחרי דיווח לפיו אפל בוחנת שימוש באינטל לייצור חלק מהשבבים שלה בארה״ב.
וזה לא רק סיפור של אינטל. זה סיפור על מה שהשוק מוכן לשלם עליו גם כשהוא לא רגוע. AI, שבבים, תשתיות חישוב, זיכרון, ייצור מקומי, שרשרת אספקה פחות תלויה בגורם אחד, אלה לא מילים יפות למצגת של מנכ״ל.
אלה אזורים שבהם הכסף עדיין מרגיש שיש עתיד שאפשר לתמחר. אבל כאן מגיעה המלכודת הקטנה. כי סוחר שרואה מדדים בשיאים יכול מהר מאוד לספר לעצמו שהכל חזר להיות שווה קנייה. רק שהשוק של אתמול לא היה שוק פשוט. הוא היה סלקטיבי בתחפושת של שוק אופטימי.
מצד אחד, אינטל, מיקרון, AMD וחברות שבבים קיבלו ביקוש חזק. מצד שני, פלאנטיר ירדה למרות דוח חזק, ושופיפיי נפלה בחדות אחרי הדוחות שלה. כלומר, השוק לא אמר “תביאו לי צמיחה ואני קונה”. הוא אמר: “תביאו לי צמיחה, אבל במחיר שמאפשר עוד פוטנציאל גדול ביחס לסיכון”.
🐘 דוח טוב הוא לא בהכרח כרטיס כניסה
אני רוצה כאן להדגיש עניין, כי זו נקודה שסוחרים מתחילים מפספסים שוב ושוב, ולא בגלל שהם לא חכמים. להפך. לפעמים דווקא מי שחושב עמוק מדי על מספרים, דוחות ותחזיות, שוכח שהשוק לא קורא דוח כמו רואה חשבון.
השוק קורא דוח כמו סוחר, כמו שאנחנו בודקים, אם הדייר החדש שלנו באמת יכול לשלם שכירות על הנכס המושקע שלנו גם בעוד חצי שנה.
האם ההכנסות גדלו? יפה. האם התחזית עלתה? מעולה. אבל האם המניה כבר תמחרה את כל זה? האם השוליים מספיק רחבים? וזה מה שקורה לאחרונה בשוק.
פלאנטיר יכולה להציג דוח מרשים ועדיין לרדת, כי הציפייה ממנה הייתה כמעט מיסטית דתית. שופיפיי יכולה להראות פעילות חזקה ועדיין לרדת, כי השוק לא מסתכל רק על מה קרה, הוא שואל כמה המחיר עלה מראש על מה שחשבו שיקרה.
ופה נכנסת המקצוענות שלך. לא לשאול “האם החברה טובה?”, אלא “מה המחיר כבר מהוון, מה המחיר כבר חלם, ומה המחיר מוכן שיקרה כעת בלי להתאכזב?”
🐘 המאקרו לא צעק, הוא לחש באוזן
הנתונים של אתמול לא נכנסו לחדר וטרקו את הדלת. הם יותר הרגישו כמו פתק קטן על המקרר משרד ההשקעות: “הכל עובד פיקס, אבל אבל עדיין יש ספק וחשש”. מגזר השירותים עדיין מתרחב, שוק העבודה יציב, והצרכן עדיין קונה.
וזה בדיוק סוג המאקרו שהשוק לפעמים יודע לחיות איתו: לא מושלם, לא מלהיב, לא כזה שגורם למישהו לדפוק על השולחן ולהגיד “הכל פצצה”, אבל גם לא מספיק חלש כדי להפוך את העליות לבדיחה.
וזה בדיוק האווירה שהשוק אוהב כשהוא רוצה להמשיך לעלות. לא חם מדי כדי להדליק מחדש פחד אינפלציוני גדול. לא קר מדי כדי להבהיל מצמיחה מתפוררת. משהו באמצע. לא מושלם, אבל נסבל. ובשוק, לפעמים “נסבל” זה מספיק כדי שהכסף יפסיק להתחבא.
אני יודע שזה נשמע כמעט פתטי. כי אנחנו רוצים סיפור גדול. דרמה. כותרת שתסביר את השיאים במשפט אחד. אבל השוק לא תמיד עובד ככה.
🐘 מה סוחר אמור לעשות עם יום כזה?
לא לרדוף. זו התשובה הראשונה שלי. מזכיר לך אנחנו במצב של קניות יתר.
זה מפתה. המדדים בשיאים, השבבים מתפוצצים למעלה, הנפט יורד, הכותרות פחות מפחידות, פתאום כל מניה ירוקה נראית כאילו היא מצאה באר מים במדבר. אבל סוחר שמחפש רווחיות יציבה לא חי מהתרגשות.
ובעיקר סוחר טוב מחזיק תוכנית. ואז שואל את עצמו, האם אני פועל לפיה, או לפי התחושה שכולם כבר בפנים ואני נשארתי בחוץ. אני לגמרי מכיר את הראש הזה.
אתה רואה שיאים חדשים, ואתה לא רוצה להיות זה שמסביר לעצמו או לחברה בעוד שבוע למה “היה ברור היה שזה ימשיך”.
מצד שני, אתה גם לא רוצה להיכנס בדיוק ברגע שבו השוק מחליט לקחת אוויר, ולבדוק מי קנה רק כי פחד כמוך להישאר בחוץ. השלמות שלך בכל החלטה חשובה מעצם איכות ההחלטה.
🐘 השאלה היום היא לא אם השוק חזק, אלא מי באמת מחזיק את החוזק
מכאן אני רוצה להסתכל על ההמשכיות. לא על הכותרת השיא. שיאים זה יפה, אבל שיאים בלי המשכיות הם כמו חנות יוקרה עם חלון ראווה מדהים בפנים נגמרה הסחורה.
אני רוצה לראות אם הסמיקונדקטורים ממשיכים להוביל. אני רוצה לראות אם Russell 2000 והמיד-קאפס ממשיכים להשתתף, כי אתמול הם נתנו סימן יפה ש. אני רוצה לראות אם הנפט ממשיך להתקרר או חוזר לאזורים הגבוהים.
ובעיקר, אני רוצה לראות איך השוק מגיב אם תגיע כותרת פחות טובה נוחה. כי שוק חזק לא נמדד רק כשהכל מסתדר. הוא נמדד כשהוא מקבל חדשות רעות ועדיין לא מתפרק.
🐘 הסיכום הפשוט: פחות פחד, יותר קונים
אז לא, אתמול אף אחד לא החליף את השולחנות בבית קפה. והמאקרו עדיין לא ממש חיובי. הגיאופוליטיקה עדיין כאן. הדוחות עדיין חלוקים בין חברות שהשוק מוכן להאמין להן, לבין חברה שהמחיר שלה כבר גבוה.
אתמול השוק שם את המפית הקטנה שלו מתחת לרגל השולחן. הנפט ירד. הפחד ירד. הרוחב השתפר. הכסף חזר למקומות שבהם הוא עדיין מאמין שיש עתיד. ולפעמים במסחר, זה כל מה שצריך כדי שהמחיר ימשיך לעלות עוד קצת.
לא ודאות. לא שלמות. רק מספיק יציבות כדי לבדוק מי רק זז עם הזרם ואיפה עדיין יש יחס סיכון-סיכוי שמצדיק בכל זאת הצטרפות.
יום טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל' סקירה שבועית 04.05.2026 - פספסתיזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
המשפט הכי יקר בשוק: פספסתי 04.05.26
בשיחת סלון חברה סיפרה על רגע בסופר שאמרתי שאשמור אותו לסקירה השבועית כדי להסביר רעיון, זה הולך כך.
יש רגע בסופר, שאתה מגיע למדף ורואה שהמוצר האחרון שהיה במבצע נעלם לפני שתי דקות. אתה לא בטוח שבכלל היית צריך אותו. יכול להיות שאם הוא היה שם, היית עובר לידו בלי להכניס לעגלה. אבל ברגע שמישהו אחר לקח אותו, פתאום הראש שלך מתחיל לספר סיפור אחר לגמרי.
“חבל שלא באתי קודם.”
“אולי הייתי צריך לקחת שניים.”
“רגע, אולי זה היה הרבה יותר חשוב ממה שחשבתי?”
ככה בדיוק עובד הראש של סוחר כשהוא פותח את הגרף ורואה את השוק בשיאים. לא בגלל שהוא טיפש, לא בגלל שהוא חסר משמעת, ולא בגלל שהוא לא מבין כלום. פשוט כי יש משהו מאוד אנושי במפגש עם תנועה משמעותית שכבר קרתה בלעדינו.
וזה בעיניי הסיפור המרכזי של השבוע הקרוב.
השבוע שעבר הסתיים עם שיאים חדשים ב-S&P 500 ובנאסד״ק. הנאסד״ק חצה את אזור 25,000 הנקודות, ה-S&P 500 סיים סביב 7,230, ואפל משכה את המדדים צפונה אחרי דוחות חזקים. על פניו, תמונה ירוקה, חזקה, כמעט טובה מדי.
אבל השוק, כמו תמיד, לא מדבר רק דרך הכותרת. הוא מדבר גם דרך מי משתתף, מי נשאר מאחור, מי באמת מוביל, ומי רק מחייך באופן מאולץ.
🐘 השוק בשיא, אבל לא כולם עלו איתו במעלית
הדאו ירד 0.31%, הנאסד״ק עלה 0.89%, וה-S&P 500 עלה 0.29%. אבל מתחת לזה, רק שני סקטורים מתוך אחד עשר סיימו חיוביים טכנולוגיה וצריכה. כל היתר היו חלשים יותר.
זו לא הערה קטנה. זו כל הסקירה.
כי כשמדד עולה בגלל כמה מניות כבדות, הסוחר שרואה “שוק בשיא” עלול לחשוב שכל השוק חגג. אבל מי שמסתכל קצת יותר עמוק רואה תמונה אחרת: זה לא בהכרח שוק רוחבי שפורץ יחד. זה שוק שהתרכז סביב מגה-קאפ, טכנולוגיה, תוכנה, אפל, מיקרוסופט, טסלה, אמזון, סמיקונדקטורס וחברות שמצליחות להחזיק את סיפור הצמיחה בחיים.
וזה המקום שבו סוחר צריך להיזהר מהמשפט הכי יקר בשוק: “פספסתי”.
כי “פספסתי” הוא לא ניתוח. הוא לא תוכנית. הוא לא טריגר כניסה. הוא בסך הכל רגש שמתחפש להזדמנות.
🐘 אפל לא רק עלתה, היא נתנה לשוק רשות להמשיך להאמין
אפל עלתה אחרי דוחות טובים, וההשפעה שלה הייתה גדולה לא רק בגלל המספרים, אלא בגלל המשקל הפסיכולוגי שלה. כשאפל נראית טוב, זה נותן לשוק תחושה שהמגה-קאפ עדיין חי, שהצרכן אולי לא נשבר, שהסיפור של הטכנולוגיה עדיין לא נגמר, ואפשר להמשיך לשלם מכפילים גבוהים כל עוד הדוחות נותנים גב.
אבל גם כאן צריך לשים לב. מניה אחת גדולה יכולה להרים מדד. היא לא יכולה, לבד, להפוך שוק צר לשוק רחב.
וזו הבחנה קריטית. כי אם השבוע המגה-קאפ ימשיך להוביל, השוק יכול להמשיך לטפס גם כשהרוחב לא תומך. אבל אם המגה-קאפ יתחיל להתעייף, פתאום יתברר שחלק גדול מהשוק לא באמת עמד על שתי רגליים עצמאיות, אלא נשען על החבר החזק בכיתה שכולם התחבאו מאחוריו.
🐘 הגרף שלך אומר: חזק, אבל קניות יתר
בגרף היומי של SPY שצירפתי רואים מהלך התאוששות חד מאוד מאפריל. השוק עבר מעל הממוצעים, תפס תאוצה, המשיך לשיאים, ועשה את מה ששוק חזק יודע לעשות, לגרום למי שלא בפנים להרגיש שהוא עומד בתחנה הלא נכונה, בעיר הלא נכונה, עם כרטיס לאירוע שכבר התחיל.
אבל הנר האחרון חשוב. הוא לא אומר “שורט”. הוא לא אומר “סוף המהלך”. הוא כן אומר שהמחיר ניסה גבוה יותר, פגש היצע, וסגר מתחת לקצה העליון. במילים פשוטות, השוק עדיין חזק, אבל מי שרודף עכשיו רק בגלל שהגרף נראה לו בורח, לא באמת סוחר את הגרף. הוא סוחר את אי הנוחות שלו.
ופה נכנסת שיטת עבודה.
לא כדי לנבא. לא כדי להיות חכמים בדיעבד. אלא כדי לשאול שאלות פשוטות: מה המגמה? מה המצב הרוחבי? מי מוביל? מי נחלש? האם המחיר מאשר המשך, או רק מזמין אותי לקנות מאוחר מדי את מה שכבר קרה?
🐘 המאקרו לא צועק, אבל הוא כן לוחש משהו לא נעים
בצד המאקרו, ISM Manufacturing נשאר באפריל על 52.7. זה עדיין מעל 50, כלומר התעשייה ממשיכה להצביע על התרחבות. אבל בתוך הדוח מופיעה תמונה פחות חלקה: התעסוקה במגזר הייצור עדיין חלשה, ומדדי המחירים עלו בצורה שמחזירה לשולחן את השאלה האינפלציונית.
וזה בדיוק הסוג של נתון שהשוק יכול להתעלם ממנו כשהוא מאוהב בדוחות וב-AI. לא כי הוא לא חשוב, אלא כי כרגע יש סיפור גדול יותר שמנהל את הכסף.
אבל סוחר מקצועי לא צריך להחליט אם הנתון “טוב” או “רע” כמו שופט בתחרות. הוא צריך להבין מה השוק עושה עם הנתון. האם הוא מסמל המשך צמיחה? האם הוא מתעלם מהאינפלציה? האם התשואות מתחילות לחנוק את מניות הצמיחה? האם מניות הצמיחה ממשיכות לעכל זאת בקלות?
השבוע הקרוב יבחן בדיוק את כל זה. צפויים נתוני מאקרו חשובים, כולל ISM שירותים, נתוני תעסוקה, ADP ודוח התעסוקה, לצד המשך עונת הדוחות עם שמות כמו Palantir, AMD, Disney, Uber, Airbnb, Coinbase ועוד.
🐘 הנפט ירד, אבל עדיין נוכח בהשפעתו
גם בצד הגיאופוליטי, השוק קיבל קצת הקלה. הנפט ירד אחרי הודעות על סיוע אמריקאי לספינות באזור מצרי הורמוז ותקווה מסוימת סביב מגעים מול איראן. אבל חשוב לשים את זה בפרופורציה: WTI עדיין סביב 101 דולר וברנט סביב 108 דולר, כלומר זאת לא סביבה של “הכל נרגע”. זו יותר סביבה של “הפחד ירד רגע במחיר, אבל הוא עדיין יושב ליד הקופה”.
וזה משמעותי מאוד בשבוע הקרוב. נפט גבוה משפיע על האינפלציה, על חברות תעופה, על צריכה, על מרווחים, על סנטימנט, ועל הדרך שבה השוק מפרש כל נתון מאקרו. לכן הירידה בנפט יכולה לעזור לסקטורים כמו תעופה, קרוזים וצריכה, אבל כל כותרת חדשה יכולה להחזיר את השוק למצב שבו הסוחר שוב צריך להפריד בין רעש לבין שינוי אמיתי בתמונה.
אני יודע, זה מפתה לומר, “אם הנפט ירד והשוק בשיא, אז יאללה, לונגים.”
אבל השוק לא עובד ב”יאללה”. השוק עובד עם היגיון משלו.
🐘 השבוע לא נבחן לפי השיא, אלא לפי מה שיקרה אחרי השיא
וזו אולי הנקודה הכי חשובה בסקירה השבוע. שוק שנמצא בשיא לא בהכרח מסוכן. הרבה מהלכים גדולים נולדים דווקא משיאים חדשים. אבל שוק בשיא כן מסוכן לסוחר שמגיע אליו מתוך תחושת החמצה.
כי הוא מתחיל לקצר תהליכים. הוא מסתכל פחות על מיקום. פחות על יחס סיכון-סיכוי. פחות על איפה הסטופ אמור להיות. פחות על האם יש בסיס חדש, תיקון, ספיגה, או המשכיות אמיתית. ושם דגש יותר על המשפט הזה בראש, "אני לא יכול להרשות לעצמי לפספס עוד פעם."
ופה אני רוצה לעצור את הסוחר המפספס, לא כדי להטיף לו, אלא כדי להגיד לו משהו שאני מכיר היטב מהשוק: לא כל מה שזז בלעדיך בהכרח היה שלך.
לפעמים השוק עושה מהלך, ואתה לא היית אמור להיות שם. לפעמים לא היה לך טריגר. לפעמים הסיכון לא התאים. לפעמים פספסת באמת, וזה גם בסדר. אבל ברגע שאתה מנסה לתקן פספוס רגשי בעסקה מאוחרת, אתה כבר לא מנהל מסחר. אתה מנהל חשבונות פתוחים עם עצמך.
וזה מקום יקר מאוד לנהל ממנו כסף.
🐘 מה אני מחפש השבוע
אני לא מחפש להוכיח שהשוק חייב לרדת כי הוא עלה מהר. זו חשיבה עצלה. שוק חזק יכול להמשיך להיות חזק הרבה יותר זמן ממה שנוח לנו להכיל.
אני גם לא מחפש לרדוף אחרי כל נר ירוק רק כי המדדים בשיא. זו לא מקצוענות, זו התרגשות בספרינט.
אני מחפש לראות אם הטכנולוגיה ממשיכה להוביל, אם המצב הרוחבי מתרחב או נשאר צר. אם הנפט ממשיך לרדת או חוזר ללחוץ בעלויות, אם התשואות נשארות רגועות, ואם הדוחות של השבוע נותנים עוד הצדקה לסיפור הצמיחה.
ובעיקר, אני מחפש לראות איך המחיר מתנהג באזורי השיא האם הוא בונה המשכיות מסודרת, או רק מחלק הזמנות מאוחרות למי שהגיע עם לחץ בעיניים.
כי בסוף, הסוחר לא צריך לנצח את השוק בכל שבוע. הוא צריך לא להפסיד לעצמו בכל שבוע.
והשבוע הזה, עם שיאים במדדים, רוחב שוק צר, נפט שעדיין גבוה, מאקרו עם ריח אינפלציוני, ודוחות כבדים בפתח, הוא בדיוק שבוע שבו קל להתבלבל בין “הזדמנות” לבין פחד מפני פספוס.
🐘 סיכום שצריך להיכנס באופן קבוע לשינון היומי שלך
השוק לא מעניש אותך על זה שלא היית בכל מהלך. הוא מעניש אותך כשאתה מנסה להיכנס למהלך רק כדי להפסיק להרגיש שלא היית בו.
שבוע טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'
