סקירה יומית 16.12.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
אפילו אצלי היה אדום אתמול , 16 דצמ' 2025
אתם זוכרים את החבר שלנו מהסיפור של אתמול, זה שעמד בתור עם החולצה המוכתמת וסופגניית הזהב ב-45 שקל?
אז הבוקר הוא התעורר עם תחושה קשה של "הנגאובר" פיננסי, והוא לא לבד בהרגשה הזו. הכתם על החולצה אולי ירד בכביסה עם קצת מסיר כתמים, אבל הכתם בנשמה שנשאר אחרי שהבין ששילם פרמיה מטורפת על אוויר וסוכר.
אתם מסתכלים על המדדים המרכזיים הבוקר, והם סוג של מניפולציה זולה מאוד. ה-S&P 500 ירד "רק" ב-0.16% והדאו ג'ונס בקושי זז, אבל התחושה בבטן שלכם מספרת סיפור אחר לגמרי של חוסר נוחות.
מתחת לפני השטח המאופרים של המדדים, מתרחש תהליך אגרסיבי של ניקוי רעלים שבו הכסף החכם בורח מהסיכון כמו מאש. קוראים לזה "רוטציה" בשפה נקייה של אנליסטים מעונבים, אבל ברחוב של הסוחרים קוראים לזה פשוט חמצן דליל בצמרת.
🐘 האשליה האופטית של מדד הנאסד"ק
בואו נצלול פנימה לתוך הקרביים של מה שקרה שם אתמול, בלי לנסות לעגול את המציאות. סקטור הטכנולוגיה, אותו קטר דהור שמשך אותנו בעליות כל השנה, התחיל פתאום לגמגם ולהוציא עשן שחור ומחניק.
הנה מספר דוגמאות ServiceNow NOW, חברה מצוינת בדרך כלל, שחטפה אתמול בעיטה כואבת של 11.6% למטה רק בגלל שמועות על רכישה יקרה. בזמנים רגילים השוק היה מריע למהלכי צמיחה, אבל כשהפחד שולט, המשקיעים מחפשים כל תירוץ קטן כדי ללחוץ על כפתור המכירה ולקבע תוצאות סוף שנה.
וזה לא נגמר רק שם, כי ברודקום AVGO ואורקל ORCL הצטרפו גם הן למסיבת האדום עם ירידות חדות שאי אפשר להתעלם מהן.
אלו לא סתם מספרים אדומים מרצדים על המסך, אלא עדות לשינוי מצב צבירה בשוק המחייב אותנו לחשוב מחדש.
זה הרגע שבו "הכסף החכם", אותם מוסדיים שיושבים במגדלי זכוכית ומחליטים על גורל הפנסיה שלנו, אומרים "תודה רבה, היה נחמד, אבל הסופגניה הזו מתוקה ויקרה לנו מדי". הם פשוט אורזים את המזוודות, לוקחים את הכסף מהשולחן של ההייטק סוגרים פוזיציות ומקבעים תוצאות סוף שנה.
🐘 הנקמה המתוקה של המניות ה"משעממות"
אז לאן כל הכסף הזה הולך כשהוא יוצא מהטכנולוגיה? הוא הרי לא מתאדה באוויר. חוק שימור האנרגיה עובד שעות נוספות גם בוול סטריט, והכסף זורם כעת למקומות שאתם בדרך כלל מדלגים עליהם בגרפים כי הם נראים לכם "משעממים מדי".
תראו את איליי לילי LLY שזינקה ב-3.4% ואת בריסטול-מאיירס BMY שקפצה ב-3.6%, ותבינו שהכסף מחפש מקלט בטוח.
המשקיעים הגדולים מבינים כשהריבית מסרבת אולי להמשיך ולרדת אז עדיף להחזיק בחברות שמוכרות מוצרים שאנשים חייבים לקנות, לפחות כתחנת ביניים עד קבלת בהירות.
ההיגיון כאן הוא פשוט, ציני וקר. אנשים אולי יפסיקו לקנות תוכנות AI חדשות כשהמצב הכלכלי לוחץ, אבל הם בחיים לא יפסיקו לקחת את התרופות שלהם. זה בדיוק המקום שבו הסוחר האופטימי והתמים נופל בפח, כשהוא ממשיך לחפש את הריבאונד במניות הטכנולוגיה.
הוא מנסה לתפוס את Nvidia (שדווקא החזיקה מעמד אתמול כיוצאת מן הכלל), בזמן שהכסף הגדול כבר עבר לגור בבית אבות סיעודי בפלורידה ונהנה מתשואה קטנה אך סבירה.
🐘 הבריון השכונתי
ואם כבר מדברים על ציניות עסקית, בואו נדבר רגע על גוגל ועל מה שהיא עשתה אתמול לסקטור הנדל"ן הדיגיטלי בלי למצמץ.
מכירים את Zillow, האתר שכל אמריקאי מחפש בו את בית החלומות שלו? המניה שלהם צללה כמעט ב-8% רק בגלל כותרת אחת שגוגל שוקלת להכניס מודעות נדל"ן ישירות לחיפוש. זהו שיעור אכזרי במושג שנקרא "חפיר כלכלי", שמזכיר לנו שאין באמת עסק מוגן לגמרי.
🐘 חשבתם שיש לכם עסק יציב ומונופול בתחומכם?
חכו שגוגל, אמזון או אפל יחליטו שהתחום שלכם נראה להן טעים לארוחת צהריים. המהלך הזה מזכיר לכל משקיע בשוק ההון, הביטחון הוא אשליה זמנית בלבד.
כשיש ענק טכנולוגי עם כיסים עמוקים בשכונה, גם החברות הכי יציבות יכולות לרעוד ברגע אחד של הודעה לעיתונות ולו ברמז שהוא שוקל להיכנס.
🐘 טסלה וקרנבל בלב ים
אבל רגע, כדי שלא תצאו מפה בדיכאון, לא הכל שחור ויש גם נקודות אור מפתיעות בתוך הכאוס הזה.
טסלה, הילד הפרא והבלתי צפוי של וול סטריט, החליטה שהיא לא משתתפת בירידות של חברות הטכנולוגיה הגדולות וזינקה ב-3.5%. הסיבה לעלייה היא הדיווחים על הפעלת רובוטקסי באוסטין ללא נהג בטיחות, מה שמוכיח שהשוק עדיין מוכן לקנות חלומות אם הם חדשים ונוצצים.
חלומות ישנים כמו בינה מלאכותית גנרטיבית נמכרים כרגע בהנחה, אבל חלומות חדשים ומסעירים נמכרים עדיין בפרמיה מלאה.
במקביל, גם סקטור התיירות התעורר לחיים עם עליות יפות במניות כמו קרניבל CCL, מריוט ואקספדיה. הסיבה לכך היא פרוזאית לחלוטין: מחיר הנפט ירד לרמה של 56.82 דולר לחבית, וזה משנה את המשוואה. כשדלק עולה פחות, המטוסים והאוניות מרוויחים יותר באופן מיידי, וזו מתמטיקה פשוטה של כיתה ג' שמזיזה מיליארדים בוול סטריט.
🐘 הריאליטי של טראמפ והפד
וברקע של כל זה, כמו רעש לבן מציק באוזן ולא נותן מנוח, יש לנו את הפוליטיקה האמריקאית במיטבה.
הנשיא טראמפ עורך אודישנים לתפקיד יו"ר הפד הבא כאילו זו העונה החדשה של תוכנית ריאליטי, כשהקרב הוא בין קווין האסט לקווין וורש.
השוק מנסה לנחש מי יזכה בתפקיד הנחשק, ובעיקר מי מהם יהיה יותר נוח וגמיש בכל מה שקשור להדפסת כסף. אי הוודאות הזו גורמת לתשואות האג"ח לרעוד, ולמרות שהן ירדו קצת, הן עדיין גבוהות מדי לטעמם של הרבה סוחרים.
בינתיים, חברי הפד הנוכחיים לא סותמים את הפה ומשדרים מסרים סותרים שמבלבלים את השוק. ג'ון וויליאמס טוען שהכל ורוד והצמיחה חוזרת, בעוד שמיראן מזהיר שהשוק עומד להתפרק אם לא יורידו ריבית בדחיפות.
הדיסוננס הזה, הבלבול בין המסרים, הוא בדיוק הקרקע הפורייה שעליה צומחות הטעויות הגדולות של הסוחרים הקטנים המחפשים כיוון הנוכחי.
🐘 אז מה עושים עם סופגניה, הפעם בלי ריבה?
חברים, בואו ננשום עמוק, נוריד את הדופק ונבין שהשוק לא קורס, הוא פשוט עובר תהליך של ״התבגרות״.
הוא מבין שאי אפשר לאכול סופגניות זהב כל יום בלי לקבל סוכרת, ולכן הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות זה להפסיק לחפש את "התחתית" בטכנולוגיה. אל תנסו לתפוס את הסכין הנופלת של ServiceNow או ברודקום; תנו להן להגיע לרצפה, להפסיק לרטוט, ורק אז נדבר על כניסה מחודשת.
כבדו את הכסף החכם ואת המהלכים שלו, ככל שהמוסדיים עושים מוב למגזרי הבריאות והצריכה הבסיסית, מי אנחנו שנתווכח עמם? חפשו שם את ההזדמנויות שלכם, כי הגרפים בסקטורים האלו נראים הרבה יותר בריאים ויציבים כרגע.
שימו לב גם למדד המניות הקטנות Russell 2000 שירד אתמול, מה שמעיד שהעוצמה של השוק אינה רחבה כפי שחשבנו ותופעה של מימוש רוחבי הוא התסריט הכי מסוכן כרגע.
בכל מקרה היום, יותר מתמיד, אני מבקש מכם להיות צנועים ולא לנסות להרשים אף אחד עם טריידים מסובכים.
תהיו הסופגניה הפשוטה מהמאפייה, בלי תוספות וקישקושים ובלי מינופים מטורפים או הימורים על מניות בניסיון לנחש את העתיד, לפחות בשבוע הנוכחי.
שיהיה לכולנו שבוע של אור ושמחה
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3 סקירה שבועית 18.12.25סקירה שבועית מאת: זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר
נס פח השמן (גרסת הסופגניה ב-45 שקל) , 15 דצמ' 2025
וואלה, תקשיבו לקטע שהיה לי אתמול בערב.
עמדתי בתור במאפייה, אתם יודעים, מאלו שנפתחות רק בחנוכה ומוכרות סופגניות שנראות כמו יצירות אומנות של מוזיאון הלובר. עומד לפניי בחור, נראה רציני, אולי הייטקיסט, מדבר כמו סוחר קריפטו, בעיקר כי כל שנייה הזכיר שטות על מטבע אחר.
הוא הזמין את "סופגניית הזהב המלכותית" משהו עם הזרקת פיסטוק, ציפוי שוקולד בלגי, ושבבי זהב 24 קראט מלמעלה. המחיר? 45 שקל ליחידה.
הוא נתן ביס, ובשניה אחת, כל המילוי המפואר הזה התפוצץ לו על החולצה הלבנה המגוהצת. הוא עמד שם, עם פרצוף של "איפה טעיתי בחיים", כשהזהב נוזל לו על הכפתורים.
אמרתי לעצמי איזה מזל שאני עדיין אוהב את סופגניית ספינג׳ הריקה באמצע טבולה בסוכר רגיל, זאת שהיית קונה ממנה 2 מהמכולת השכונתית בדרך לבית הספר.
למה אני מספר לכם את זה בבוקר יום שני?
כי כשפתחתי את המסכים ביום שישי וראיתי מה קרה לברודקום (AVGO) ולסקטור הטכנולוגיה, אמרתי לעצמי: "בול אותו דבר". השוק מכר לנו סופגניית זהב נוצצת, הבטיח לנו חוויה של מיליון דולר, ובסוף? נשארנו עם הכתם.
ברוכים הבאים לשבוע המסחר של אמצע דצמבר. השבוע שבו אנחנו מפסיקים לחפש את הניסים, ומתחילים לחפש את המגבונים הלחים.
🐘 כש"טוב מאוד" זה ה"גרוע" החדש
בואו נדבר דוגרי על מה שקרה כאן בסוף השבוע, כי יש פה שיעור ששווה יותר מכל קורס שתקנו ב-2,000 דולר.
ברודקום, חברת ענק, הניחה על השולחן דוחות הצגה. המספרים היו חזקים, התחזית הייתה אופטימית. על הנייר? חגיגה. בפועל? המניה חטפה סטירה של 11% למטה. אתם קולטים? החברה מביאה תוצאות, והשוק מעניש אותה כאילו המנכ"ל נתפס גונב מהקופה הקטנה.
למה? כי השוק שלנו הפך להיות כמו הילד המפונק הזה ביום הולדת, שבוכה כי הוא קיבל אייפון 15 ולא אייפון 15 פרו מקס. הציפיות ממניות ה-AI היו כל כך בשמיים, שהן היו "מתומחרות לשלמות". ברגע שהמציאות הייתה רק "טובה" ולא "שממית", הבלון התפוצץ.
אבל רגע, אל תספידו את השוק עדיין. כי בזמן שכולם בכו על הטכנולוגיה, קרה משהו מעניין בצד השני של החדר. תראו את לולולמון LULU. המנכ"ל עוזב, הבלגן חוגג, ומה המניה עושה? מזנקת כמעט 10%. תראו את וולמארט (WMT) שוברת שיאים.
מה הולך פה? זה המשחק הישן והטוב של הכסף החכם. קוראים לזה רוטציה. הכרישים הגדולים לא יוצאים מהבריכה, הם פשוט שוחים לצד הרדוד והחמים יותר. הם ממשים לרגע את החלומות היקרים של הבינה המלאכותית וקונים את הלחם והחמאה (או את הטייץ והיוגורט).
🐘 המורווחים, המופסדים והשקר שביניהם
עכשיו, אני יודע שיש ביניכם שני סוגים של אנשים שקוראים את זה הבוקר.
יש את אלו מכם שיושבים עם חיוך מאוזן לאוזן. הייתם חכמים. זיהיתם שהטכנולוגיה מתוחה מדי. שמתם את הכסף בפיננסים, בצריכה, או סתם ישבתם על הגדר.
אתם מרגישים מלכי העולם, "צלפים" שיודעים את העבודה. לכם אני אומר: תירגעו. השוק אוהב יהירים לארוחת בוקר. זה שהצלחתם השבוע, לא אומר שפיצחתם את הקוד. אל תהיו שאננים, כי השוק הזה הפכפך כמו מזג האוויר בדצמבר.
ויש את אלו שמרגישים את הצריבה בבטן. נכנסתם ל-Nvidia או ל-Broadcom בדיוק בשיא, כי "כולם אמרו שזה הדבר הבא", ועכשיו התיק שלכם מדמם.
לכם אני אומר! אל תתייאשו. זה לא שהשוק מת, הוא פשוט משנה הרכב. הכסף לא נעלם, הוא פשוט זז. הטעות שלכם לא הייתה בניתוח, אלא בתזמון ובחוסר הבנה של הפסיכולוגיה. קניתם את ה"הייפ" (הסופגנייה עם הזהב) בעת שהיה נכון לקנות את הערך.
וברקע של כל זה? יש לנו "הורים גרושים" בפדרל ריזרב שעושים לנו רעש בראש. מצד אחד גולסבי היונה שרוצה לחלק מתנות ולהוריד ריבית, ומצד שני שמיד הנץ שמפחיד אותנו מאינפלציה. והתוצאה? אג"ח ל-10 שנים נותן תשואה של 4.19%, וזה, חברים, זה הרבה רעש לבן שמפריע להתרכז.
🐘 מה הגרפים באמת מספרים (בלי חארטה)
בואו נסתכל רגע על הגרפים של ה-SPY, אבל בלי להסתבך עם מושגים של פרופסורים.
בגרף השבועי של ה-SPY, רואים ברור: המדד ניסה לפרוץ למעלה, אבל קיבל התנגדות בראש. זה אומר שהקונים ניסו לדחוף, אבל המוכרים באו עם משאיות ושפכו סחורה. אנחנו נמצאים במצב של "קניות יתר" ברבות מן המניות, שזה כמו לאכול שמונה סופגניות ברצף מתישהו הבטן תגיד "די".
בגרף היומי, רואים את זה אפילו יותר טוב. היה לנו "פער בריחה" בתחילת התנועה, כולם התלהבו, ואז... בום. ביום שישי קיבלנו נר אדום, מכוער, שסגר נמוך. בעולם של וויקוף קוראים לזה SOW ביטוי לחולשה. זה לא אומר שהעולם קורס, אבל זה אומר שהקונים התעייפו.
שימו לב גם לנאסד"ק שירד כמעט 1.7% ביום אחד. כשהמנוע של השוק (הטכנולוגיה) משתעל, כל הרכב מתחיל לרעוד.
🐘 אז מה עושים תכל'ס? (תוכנית עבודה לשבוע מטורלל)
השבוע הקרוב הולך להיות רכבת... סליחה, הבטחתי בלי רכבות. השבוע הקרוב הולך להיות שדה מוקשים. יש לנו ביום שלישי דוח משרות, וביום חמישי את ה"ביג בוס" מדד המחירים לצרכן (CPI). הנתונים האלה יקבעו אם סנטה קלאוס יבוא לבקר השנה או שנשאר עם מימושים וקיבוע הישגים.ֿֿ
הנחייה שלי אתמול באימון לבוגרים הייתה
🐘 תפסיקו לרדוף אחרי האקסיות
המניות של השבבים וה-AI? תנו להן ספייס. הן שברו לכם את הלב בשישי, אל תחזרו אליהן בזחילה ביום שני. הן צריכות לבנות בסיס מחדש. הכסף כרגע לא שם.
🐘 לכו על ה"משעמם"
חפשו את המניות שלא עושות רעש בטיקטוק. פיננסים, בריאות, צריכה בסיסית. שם הכסף הגדול מתחבא כרגע. ראינו את הסקטורים האלה ירוקים בזמן שהכל היה אדום.
🐘 ניהול סיכונים של פחדנים (וזה טוב)
זה לא הזמן להיות גיבורים. אם אתם ברווח? תקדמו סטופים. שימו כסף בכיס. אם אתם בהפסד קטן? תח-ת-כו. אל תחכו לנס חנוכה. בשוק ההון, ניסים קורים רק למי שמנהל סיכונים.
🐘 חכו ליום חמישי
ה-CPI בחמישי זה האירוע המרכזי. עד אז? השוק יכול לזרוק הטעיות (Whipsaws) לכל הכיוונים. תהיו כמו הפיל - צעדים כבדים, מדודים, לא רצים אחרי כל פרפר שעובר.
🐘 הכתם על החולצה
אתם זוכרים את הבחור עם הסופגנייה? בסוף, אחרי שהוא ניגב את הכתם והתבאס על החיים, הוא קנה סופגנייה פשוטה, עם ריבה, ב-5 שקלים. הוא אכל אותה, חייך, יצא החוצה במבוכה תוך כדי שהוא ״זה קורה לכולם בחיים״.
השבוע, בשוק ההון, אני מציע שתהיו הסופגנייה הפשוטה עם הריבה.
אל תחפשו את הטריידים הנוצצים, המורכבים, עם ה"זהב" וההבטחות המפוצצות של ה-AI שיעשו לכם 1000% ביום. אלו הטריידים שמפוצצים לכם ריבה על החולצה ומשאירים כתם בתיק.
חפשו את הפשוט. את הסט-אפ הקלאסי. את המניות היציבות שפשוט עובדות ומצויות בסמן הימני. זה אולי פחות מצטלם טוב לאינסטגרם, אבל היי, אבל החולצה שלכם תישאר נקייה והכיס שלכם מלא.
שיהיה לכולנו שבוע של אור ושמחה
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3 QQQחברים יקרים ואהובים, שבוע טוב.🤩
אז נתחיל מהסגירה של שישי.
השווקים יורדים בחדות וסוגרים בחדות.
בשביל שנבין מה יכולות להיות הסיבות, צריך שנפשט את הנתונים שיש לנו כרגע.
נתחיל מזה שהדוחות השנתיים של הגדולות בעוד 45 יום, Q4,25
ושם נקבל יותר אישורים לסנטימנט השלילי או החיובי של החברות במגמה שנתית.
כרגע הריבית ירדה ל־3.75%, אבל יש קאץ׳ —
ואני לא יודע עד כמה הוא חזק.
הפד אומר שלא יוריד ריבית בשנה הקרובה, רק פעם אחת בכל השנה.
זה שלילי למשקיעים.
מזכיר שהפגישה הבאה של הפד תהיה גם בעוד 45 יום, וכרגע אין צפי גבוה להורדה.
(הסיבה שאני אומר שהקצ׳ לא כל כך חזק גרום פאוול תמיד אומר אנחנו בכל חודש עושים חישוב מחדש ככה שבמידה והשוק יראה נתונים שמצדיקים הורדה הפד יוריד אז האם יהיה פעם אחת בכל שנת 2026 אך אחד לא יכול להחליט כזאת החלטה כבר היום הכל בתלוי במצב הכלכלה בשוק ) !.
השבוע נתונים כלכליים:
CPI – אינפלציה.
חוץ מזה אין לנו נתונים משמעותיים בשוק.
בנוסף לזה, ברודקום דיווחה תוצאות ואכזבה את המשקיעים, כנ״ל אורקל.
בשביל שנבין את העוצמה של החברות הללו:
ברודקום היא מספר 6 בשווי שוק הגדול בוול סטריט,
ואחריה אורקל מספר 17.
במילים אחרות — יש כרגע נורה אדומה.
ואם נוסיף את עניין הריבית, את עניין הדוחות,
ואת זה שאין לנו נתונים משמעותיים —
באמת שהמשקיעים לא רואים כרגע דרך ברורה צפונה.
יש כאן סוג של אמירה שהשוק יכול לצאת להתקררות.
יפן אומרת שהיא תעלה את הריבית ל־0.75%.
לא ארחיב על ההשפעות על השוק האמריקאי,
אבל שוק הקריפטו בוודאי שיושפע.
כמה? אני לא יודע — אבל שלילי, זה כן.
המדדים סוגרים שבועי בכשל, כנ״ל הביטקוין.
וזה כשהשוק על שיא כל הזמנים.
אני לא מגלה לכם שהשוק לא יצא לתיקון כבר 8 חודשים אחורה.
השאלה הגדולה היא איך הנר החודשי יסתיים —
האם בתנועה שלילית או חיובית.
יש עוד 16 ימים לנר החודשי,
במילים שלנו — שבועיים פלוס במסחר.
צדדים בהסתכלות:
א. לא מחזיק את הנמוך של שישי ונראה אגרסיביות דרומה, מלווה בסגירה שלילית.
ב. גאפ דאון בשני הקרוב, ובמידה ונראה סגירה חיובית כלפי מעלה.
ג. השוק בסך הכול עשה מניפולציה בשישי, ובשני חוזרים לעליות עד סוף שנה.
כמו שאתם יכולים לראות , יש כמה צדדים למטבע.
אנחנו לא נביאים,אבל החובה שלנו היא לעשות את הבדיקה המקדימה שלנו לפני תחילת השבוע.
חברים יקרים על הנאמר אין לראות באמור המלצה לביצוע פעולה !
עדכונים השבוע :
אבטלה : 4.4% צפי ניראה לראות ירידה יש כבר מגמתיות של 4 חודשים רצוף פלוס 0.1% בכל קריאה .
CPI אין צפי כרגע אבל נרצה לראות ירידה מול הצפי או הקריאה הקודמת .
שבוע הבא תמ״ג (תוצר מקומי גולמי ) מה הוא תמ״ג מימה הוא מורכב אייך מחשבים קריאה על זה בשבוע הבא בראשון לייב קבוע 20.00 בערב מוזמנים להצטרף
מצורף קישור
קהילה חינמית שאני נותן שם עדכונים על דרך הפעילות שלי בשוק ההון .
chat.whatsapp.com D-Review 12.12.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
"אנשים יודעים מה הם רוצים" , 12 דצמ' 2025
לפעמים אני שומע אנשים סוחרים שהם “יודעים מה הם רוצים”, אבל כשאתה שואל אותם איך הם יודעים שזה זה, נהיה שקט.
לא שקט נעים, שקט כזה שמישהו חיפש תשובה והסבר עמוק ולא מצא. וזה תמיד קורה ברגעים שאין לחץ חיצוני, כשאין דד ליין, ואין אף אחד שמכריח אותנו לבחור. כי כל עוד אין החלטה, יש אשליה של אנחנו שליטה. אתה יכול להרגיש חכם, פתוח, “עוד בודק”. אבל האמת היא שברוב המקרים, זו לא בדיקה זו דחיינות בתחפושת.
🐘 איזון מחדש
אתמול היה יום מהסוג שלא עושה הרבה רעש, אבל כן עושה הרבה בלגן.
המדדים לא זזו יחד, חלק מהמניות שעבדו יפה בתקופה האחרונה פתאום לקחו צעד אחורה. זה בדיוק היום שבו סוחרים מתחילים לפקפק בעצמם, למרות שבפועל השוק פשוט מחליף קצב.
הדאו עלה חזק וקבע שיא תוך יומי ובהמשך לתובנות מאתמול זה לא מקרי. הכסף הלך למקומות שמרגישים יותר בטוחים בסביבת הריבית הנוכחית פיננסים, חומרים, תשתיות, בריאות.
במקביל, הנאסד״ק קצת נחלש, וזה יצר תחושה שהשוק “לא בדיוק סגור על עצמו”, כשבעצם הוא פשוט לא מספר סיפור אחד אחיד. סוחרים מתחילים וחדשים רגילים לשוק שבו הטכנולוגיה סוחבת את כולם על הגב.
כשזה לא קורה, משהו מתערער. אבל זה לא סימן שמשהו נשבר, אלא סימן שהשוק בודק מחדש איזון.
🐘 אורקל נתנה את הטריגר.
דוח פחות טוב מהציפיות, והתגובה היתה חדה. לא כי החברה לא טובה, אלא כי הציפיות היו גבוהות מדי לסביבה הנוכחית. וזה שיעור שחוזר על עצמו שוב ושוב.
הרבה מהתסכול של סוחרים מגיע בדיוק מהפער הזה. הם מרגישים שהם “מבינים ויודעים את החומר”, אבל השוק לא משתף פעולה. ואז הם מתחילים להגדיל, לשנות, ללחוץ את עצמם, במקום לעצור רגע ולהבין שהטיימינג לא תמיד הולך יד ביד עם ההיגיון.
או כפי שאני אומר לתלמידים שלי ״אל תחפשו היגיון בשוק, אין בו היגון או במקרה הטוב, יש לו הגיון שונה לגמרי משלנו״, אבל אם אגלה לכם זאת, זה ייתר את כל הכתיבה שלי.
למעשה חווינו רוטציה מאוד ברורה. כסף יצא מחלק מהמגה-קאפ ונכנס לענפים מחזוריים ודפנסיביים. זה לא עונש, וזה לא בריחה זה איזון מחדש. רוטציה היא תהליך טבעי בשוק בריא.
🐘 לנשום ולהישאר רגוע
מי שמקבל אותה כחלק מהמשחק, נשאר רגוע.
מי שנלחם בה, מרגיש שהוא תמיד “בצד הלא נכון”.
גם ב AI ראינו את המורכבות. ברודקום דיברה על ביקוש חזק, אבל גם על לחץ על מרווחי הרווח של החברה. זה לא סותר, זה רק מסביר את מבנה הרווחים העתידי של החברה ובנוסף זה אומר שהמהפכה הזו לא פשוטה לינארית.
ברור לי כי AI ימשיך להזיז את השוק, אבל לא בצורה אחידה. חלק מהחברות יראו צמיחה מהירה, אחרות ישלמו מחיר כבד בדרך בניסיון לפרוץ דרכים חדשות.
המהלך של דיסני עם OpenAI היה מעניין במיוחד. במקום להילחם בטכנולוגיה, היא בחרה לעבוד איתה, להסדיר אותה ולהשקיע בה. זה לא מהלך של פחד, אלא של מינוף והבנת מציאות.
זו חשיבה שמאוד שווה לאמץ גם במסחר וגם בחיים, פשוט למנף את המציאות לטובתנו, להשתמש בדברים כסולמות המגביהים אותנו לגבהים חדשים.
גם הגיאופוליטיקה השפיעה אתמול.
האירוע שפגע במפעל דשנים ברוסיה הזיז מניות בתחום, כי כשיש סיכון להיצע המחיר מגיב. זה העולם האמיתי נכנס לגרף. זה לא אומר לרדוף אחרי כל כותרת. זה כן אומר להבין למה משהו זז, ולהבדיל בין תנועה עם בסיס לבין רעש ״לבן״ רגעי.
בצד המאקרו, הנתונים היו יחסית רגועים. שוק העבודה לא מראה חולשה משמעותית, גירעון הסחר הצטמצם, והמלאים עלו. הכלכלה ממשיכה לפעול, פשוט בלי דרמה. הריבית ירדה כדי להקל, לא כדי להדליק מדורה. מי שמנצל את הסביבה הזו לחשיבה רגועה ולניהול סיכונים נכון, נמצא בעמדה טובה.
בימים כאלה וגם בימים אחרים, אני לא מחפש להיות חכם.
אני מחפש להיות מסונכרן.
להבין איפה הכסף זורם עכשיו, ולהניח שם שאת הדלי.
אני מפריד בין מה שהמדדים עושים לבין מה שמתאים לי לעשות לאור הזרמים. לא מנסה להוכיח שום דבר רק צלול ומפוקס עם ראש נקי מקיבעון מחשבתי שהמדדים הם חזות הכל, לרוב הם כך, אבל כשיש פיצול אני צלול לראות את תת זרמים של הכסף.
🐘 נשארת בצד?
ואולי בגלל זה ימים כמו אתמול נשארת בצד?. זה בסדר, השוק לא מכריח אותך לפעול, הוא רק מראה לך מה עובד עכשיו ומה פחות. אין אזעקה, אין דרמה, רק תנועה שקטה שמבקשת ממך להפסיק לחיות דחיינות ולהתחיל להיות מדויק.
מי שמחכה לביטחון מוחלט, קופא ודוחה. מי שיוכל לפעול גם כשלא הכל ברור, מגלה שהבהירות מגיעה תוך כדי תנועה. במסחר, כמו בחיים, ההחלטות הכי טובות לא נולדות מרעש אלא משקט שאתה מוכן לשהות בו.
שבת שלום
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3 
לונג
סקירה יומית 11.12.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
פנטהאוז מול בית קרקע , 11 דצמ' 2025
הבוקר נמקד את תשומת הלב, לדברים נסתרים מהתודעה של המאוהבים והמאוהבות, זה יובן יותר תוך כדי קריאה.
🐘 מכונת הפחיות
המכונה האוטומטית התקלקלה, אבל אתם ממשיכים להכניס מטבעות, דמיינו לרגע שאתם עומדים מול מכונת משקאות ישנה בלובי של בניין משרדים עייף בסוף יום עבודה. במשך חודשים רצופים, המכונה הזו הייתה דבר צפוי.
בכל פעם שלחצתם על כפתור שכתוב עליו "טכנולוגיה", היא הוציאה פחית קרה, תוססת ומתוקה של רווחים מהירים. התרגלתם לזה. המוח שלכם כבר יצר לולאת הרגל ביולוגית לצפות לפחית הקרה הזו בכל לחיצה.
זה הרגיש כמו הכסף הכי קל והכי חכם שעשיתם. אבל משהו במכונה הזו השתנה, והשקט בלובי הפך למעיק, מבלבל ואפילו קצת מפחיד.
אתם מכניסים את המטבע, לוחצים הכי חזק שיש על כפתור ה-Nvidia או ה-Microsoft, ממתינים לרעש הנפילה המוכר, אבל שום דבר לא יוצא מהפתח למטה. אתם מנערים את המכונה, בועטים בה קלות, אולי אפילו מקללים אותה בשקט, אבל הפחית פשוט נשארת תקועה במנגנון.
ומה שהכי מטריף אתכם, זה שבצד השני של הלובי, ליד המכונה המוזנחת והמאובקת שכתוב עליה "תעשייה ובנקים", עומד תור של אנשים עם חיוך מטופש על הפנים. הם לוחצים בעדינות על כפתורים שאף אחד לא נגע מזה זמן, והמכונה שלהם יורקת עליהם שפע של פחיות זהובות בלי הפסקה.
זהו בדיוק המצב כרגע בשווקים, אתם מתעקשים לריב עם המכונה המקולקלת של אתמול, בזמן שהביקוש למכונות העובדות ומייצרות, הוציאו הרגע עוד פחית קרה.
🐘 טכנאי התחזוקה
כדי להבין למה המכונה שלכם הפסיקה לעבוד, אנחנו צריכים להציץ לחדר הבקרה ולראות מה ג'רום פאוול עשה אתמול בערב, מעבר לכתוב בכותרות היבשות. כי רוב האנשים שמעו "הורדת ריבית" וחשבו שזה סימן לקנות עוד מאותו הדבר.
אבל הם פספסו את האותיות הקטנות שהופכות את הקערה על פיה.
פאוול לא רק הוריד את העלות של הכסף; הוא הודיע שהוא מתחיל לקנות אג"ח קצרות בהיקף של 40 מיליארד דולר בחודש, החל ממחר בבוקר.
תחשבו על זה כמו על מערכת השקיה חכמה בשדה חקלאי ענק שיש בו שני סוגים של גידולים, עצי ענק משולים לגדולות ושיחים נמוכים וצמאים משולים למניות הקטנות. עצי הסקויה כבר שתו כל כך הרבה מים בשנתיים האחרונות שהשורשים שלהם רוויים לגמרי, והם צמחו לגובה רב.
עוד מים לא יעזרו להם לצמוח מהר יותר כרגע. הם צריכים זמן לעכל את מה שכבר קיבלו, ולמען האמת, הם כבר מתחילים להטיל צל כבד מדי על הסביבה.
לעומת זאת, השיחים הנמוכים החברות הקטנות, מפעלי הייצור, הבנקים האזוריים היו במחסור קשה.
כך יצא כשפאוול פתח אתמול את השיבר הראשי עם ה-40 מיליארד דולר האלו, המים זרמו באופן טבעי (גרביטציה פיננסית) למקום הנמוך ביותר והצמא ביותר.
כך ראינו את מדד הראסל 2000 טס לשיא כל הזמנים, בעוד מדד הנאסד"ק הרגיש כמו רץ מרתון שנתפס לו הצד ומנסה להסדיר נשימה.
🐘 פנטהאוז מול בית קרקע במושב
התסכול שלכם נובע מכך שאתם מחזיקים בנכס הכי "נחשב" בשכונה, אבל פתאום כולם רוצים לגור במקום אחר לגמרי. תחשבו על מניות הטכנולוגיה כמו פנטהאוז יוקרתי במרכז העיר.
המחיר שלו בשמיים, דמי הניהול מטורפים, וכל מי שרצה לגור שם כבר קנה דירה. המחירים שם משקפים רוויה, תשואה נמוכה.
כשחברה כמו אורקל מפספסת אפילו במילימטר, השוק מעניש אותה כאילו הקירות בפנטהאוז סדוקים בשל תנועת הקרקע.
מצד שני, הסקטורים "המשעממים" תעשייה, פיננסים, נדל״ן, הם כמו בתי קרקע מוזנחים בפרברים שעמדו למכירה במחירי הזדמנות.
פתאום, עם הורדת הריבית והזרמת הנזילות, המשכנתא הפכה לזולה יותר. הבתים האלו הפכו לעסקה הכי אטרקטיבית בשוק. כשחברה כמו GE Vernova מזנקת ב-15%, זה לא נס, זה פשוט המון קונים חכמים שמבינים ששם יש עוד המון מקום לעליית ערך לאור שיפוץ המבנה החדש.
הכסף המוסדי הוא לא סנטימנטלי, הוא לא מתאהב בנוף מהפנטהאוז אם התשואה על השכירות נמוכה. הוא אורז את המזוודות ועובר לפרברים המשולים לסקטורים המסורתיים, איפה שהוא יכול לקבל תשואה אמיתית על הכסף שלו.
ויש כאלה שעדיין נשארו לבד בלובי של מגדל היוקרה, מתווכחים עם השומר שהמחירים חייבים להמשיך לעלות, בזמן שהמשאיות ההובלה של מי שמכר כבר בדרך ליעד החדש.
🐘 מלכודת הדבש של "מה שעלה תמיד יעלה"
הבעיה הכי גדולה של סוחרים אופטימיים היא הזיכרון לטווח קצר, שגורם להם לחשוב שהעתיד הוא פשוט שידור חוזר של העבר ובאופן תמידי. אתם מסתכלים על הגרף של מיקרוסופט או אנבידיה ואומרים לעצמכם: "זה ירד קצת, זו בטח הזדמנות קניה, כמו תמיד".
אבל שוכחים שבשווקים פיננסיים, "כמו תמיד" זה מתכון לא פעם למחיקת רווחים איטית וכואבת של רווחים במקרה הטוב, ובמקרה הרע של הקונים האחרונים כניסה להפסדים.
🐘 להחליף את המשקפיים
אז מה עושים עכשיו, כשהבנתם שאתם עומדים מול המכונה הלא נכונה? קודם כל, מפסיקים לבעוט בה. מפסיקים לכעוס על השוק שהוא לא מתנהג כמו שרציתם, ומפסיקים לחפש צידוקים למה אתם צודקים והמסך טועה.
הצעד הבא הוא להתחיל להסתכל על התיק שלכם בעיניים של שמאי נדל"ן קר רוח, ולא בעיניים של מאהב האוחז ולא מרפה, כי טרם הבין את השינוי בהשפעת אוקסיטוצין שעדיין זורם בגופו.
תשאלו את עצמכם "האם התיק שלי בנוי רק על עולם טכנולוגי מושלם או שהוא מוכוון גם לעולם שבו בונים גשרים, מייצרים חשמל ומלווים כסף?".
אם התשובה היא שהכל אצלכם טכנולוגיה, זה הזמן להתחיל לגוון, לא מתוך פחד, אלא מתוך הבנה עסקית טהורה.
זה לא אומר שצריך למכור הכל ולברוח, זה אומר שצריך להזיז את המשקל בתיק לצד שכרגע מקבל את הרוח הגבית מהפד. תהיו כמו גולש מיומן שמזהה שהרוח שינתה כיוון, מכוון את המפרש בהתאם.
ההזדמנויות החדשות נמצאות שם,, ממש ליד המכונה השנייה בלובי. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לעשות כמה צעדים קטנים הצידה, ללחוץ על הכפתור החדש, ולתת לשפע להתחיל לזרום לידיים שלכם.
כשזרם הכסף ישנה שוב כיוון נוכל תמיד לעמוד חזרה גם אל מול מכונת המשקאות הראשונה, זאת הסיבה שאני כבר פותח מחזור הכשרה חדש כדי לעזור לך לתפוס בזמן את ההזדמנויות שבפתח.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
לונג 
סקירה יומית 10.12.2025 פורץ הכספותזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
פורץ כספות , 10 דצמ' 2025
למה פורץ כספות זקן הוא המודל העסקי שאתם חייבים לאמץ היום בערב
לפני עשור בערך, יצא לי לצפות בעבודה של פורץ מנעולים ותיק בדרום תל אביב. לא מהסוג שמגיע עם מקדחה רועשת ושובר את הצילינדר בחמש דקות של אלימות, אלא אומן מהדור הישן, כזה שמגיע עם סטטוסקופ והרבה מאוד סבלנות.
הוא עמד מול כספת ישנה תקועה במרתף של עסק שפשט רגל. מסביבו עמדו בעלי הבית החדשים, מיוזעים, לחוצים, מביטים על השעון. "נו, תפתח כבר, אנחנו משלמים לך לפי תוצאה?" הם מילמלו לעברו. אבל הוא? הוא אפילו לא מצמץ. הוא הצמיד את האוזן למתכת הקרה, סובב את החוגה מילימטר שמאלה, עצר, נשם עמוק, וסובב חצי מילימטר ימינה.
השקט בחדר היה די מתוח. לא היה שום סימן חיצוני להתקדמות. למי שהסתכל מהצד, זה היה נראה כאילו הוא סתם עומד שם ומלטף ברזלים. אבל מתחת לפני השטח, בתוך המנגנון המורכב, הפינים הקטנים התחילו להסתדר בשורה, אחד אחרי השני, בריקוד בלתי נראה שכנראה רק הוא שמע.
ואז, אחרי עשרים דקות שנראו כמו הרבה יותר מכך "קליק". ידית הפלדה הכבדה זזה ברכות, והדלת נפתחה לרווחה. הסיפור הזה הוא בדיוק, אבל בדיוק, מה שקרה אתמול בוול סטריט.
אנחנו נמצאים ברגע הזה שבו כל "בעלי הבית" הסוחרים היומיים, הפרשנים בטלוויזיה, והמהמרים בטוויטר עומדים מיוזעים וצועקים "נו, תעשו משהו!". הם רואים את המדדים עומדים במקום ומשתגעים.
אבל אתם, אם אתם רוצים לשרוד במשחק הזה לאורך זמן, צריכים להיות פורץ הכספות. אתם צריכים להבין שה"כלום" שראינו אתמול על המסך הוא למעשה הרעש הכי חזק שיש.
🐘 הונאת השקט
תסתכלו על הנתונים היבשים של אתמול ותגידו לי אם זה לא נראה כמו דום לב של השוק. ה-S&P 500 זז בקושי 6 נקודות למטה (0.09%-), הדאו ג'ונס השיל איזה שליש אחוז, והנאסד"ק עלה בקושי. על פניו, יום מבוזבז. יום שבו הייתם יכולים ללכת לים במקום לבהות במסכים.
אבל זו אשליה אופטית מסוכנת.
השוק האמריקאי נמצא כרגע במצב של דריכות שיא, מעין קיפאון טקטי לפני ההסתערות. הסיבה המיידית היא כמובן ג'רום פאוול והחברים שלו בפד, שעומדים לפרסם הערב את החלטת הריבית.
אבל הסיפור האמיתי הוא לא ההחלטה עצמה כולם כבר יודעים שתהיה הורדה של 0.25% אלא הפחד המצמית ממה שיבוא אחר כך.
הנתונים שקיבלנו אתמול, דוח ה-JOLTS (משרות פנויות), זרקו רימון עשן לתוך החדר. הציפיות היו ל-7.2 מיליון משרות פנויות, אבל המציאות טפחה לנו בפנים עם 7.67 מיליון. המשמעות היא שהכלכלה האמריקאית מסרבת להתקרר. המעסיקים עדיין רעבים לעובדים, וכששוק העבודה רותח, האינפלציה אורבת מעבר לפינה.
הסתירה הזו יוצרת לחץ אדיר מתחת לפני השטח. מצד אחד, השוק מתחנן לכסף זול והמשך הורדות ריבית בינואר.
מצד שני, הנתונים הכלכליים צועקים "חכו רגע!". הדיסוננס הזה הוא שגרם למדדים לקפוא אתמול. אף מוסדי שפוי לא מוכן לזרוק מיליארדים לשוק כשהתמונה כל כך מטושטשת, אבל אף אחד גם לא רוצה למכור ולהחמיץ את הראלי אם פאוול יחליט להיות נחמד. התוצאה היא שקט, אבל זה שקט של חבית אבק שריפה שמחכה לניצוץ.
🐘 רעידת האדמה מתחת לרגלי הבנקים
למרות שהמדדים הראשיים שיחקו אותה "פסלים", בתוך הקרביים של השוק התרחשה דרמה שחייבת להדליק אצלכם נורות אדומות. מי שלא מסתכל פנימה, מפספס את השינוי הטקטוני המתרחש כרגע במגזר הפיננסי.
תסתכלו על מה שקרה עם ג'יי.פי מורגן (JPM). המניה צללה אתמול בכמעט 5%. לא בגלל שהם הפסידו כסף, אלא בגלל שהם הולכים להוציא כסף. והרבה ממנו.
ג'יימי דיימון, האיש החזק בוול סטריט, הטיל פצצה כשהודיע שהוצאות הבנק ב-2026 צפויות להגיע ל-105 מיליארד דולר. תקראו את המספר הזה שוב. זה תקציב של מדינה בינונית. המסר כאן הוא חד וחלק. מלחמת הטכנולוגיה וה-AI היא לא זולה. כדי להישאר רלוונטיים, הבנקים הגדולים צריכים לשרוף מזומנים בקצב מסחרר.
זו לא סתם ירידה יומית; זה איתות לכל הסקטור.
אם השחקן הכי חזק והכי יעיל במגרש אומר "חברים, זה הולך להיות יקר וכואב", השוק מבין שולי הרווח הולכים להישחק לפחות בשלב השינוי.
המשקיעים מצד שני, ששונאים אי ודאות לגבי תזרים מזומנים עתידי, מכרו מיד את הסיכון. ועדיין, שימו לב לפרט המעניין הלחץ הזה בפיננסים לא גרר את כל השוק למטה. זה מראה על חוסן מסוים, על סלקטיביות שהיא סימן היכר של שוק שורי בוגר.
בצד השני של המתרס, בגזרת הטכנולוגיה, קיבלנו הצצה לאופן שבו פוליטיקה וטכנולוגיה מתערבבות.
הנשיא טראמפ הודיע ב-Truth Social שאנבידיה (NVDA) תוכל למכור את השבבים המתקדמים שלה לסין. בשורה נהדרת, נכון? רק שיש "מס פרוטקשן" של 25% לממשל. המניה הגיבה בירידה קלה של 0.3%. השוק עדיין מנסה לעכל את המודל החדש הזה של "קפיטליזם מנוהל".
🐘 מה "הכסף החכם" עושה כשאף אחד לא מסתכל
כאבי שיטת וויקוף, אני תמיד מחפש את טביעות האצבע של "הפילים" המוסדיים הגדולים שמזיזים את השוק. אתמול, למרות השעמום במדדים, הפילים השאירו עקבות ברורים מאוד למי שיודע לקרוא את השטח.
הנתון החשוב ביותר של אתמול הוא לא המדד, אלא ה-Breadth (רוחב השוק). בבורסת ניו יורק, על כל 4 מניות שירדו, היו 5 שעלו. ראסל 2000 (מדד המניות הקטנות) ממשיך להראות שרירים ולתפקד טוב יותר מהמדדים הגדולים.
מה זה אומר לנו?
זה אומר שהכסף לא בורח החוצה בבהלה. הוא פשוט עובר דירה. הוא מבצע רוטציה. המוסדיים מממשים רווחים במניות הטכנולוגיה הענקיות שעשו מהלך מטורף השנה, ומעבירים את הכסף למניות שורה שנייה, לתעשייה, ולאנרגיה (שעלתה אתמול יפה בזכות התחזית האופטימית של אקסון מוביל).
זו התנהגות בריאה. שוק שבו רק 7 מניות עולות וכל השאר מתרסקות הוא שוק חולה.
שוק שבו הכסף מתפזר לרוחב הוא שוק שבונה בסיס להמשך העליות. הדשדוש הזה שאנחנו רואים הוא למעשה תהליך של "איסוף מחדש" (Re-accumulation). האנרגיה נצברת, הקפיץ נדרך, וכשהודעת הריבית תשתחרר היום בערב, האנרגיה הזו תצטרך ללכת לאנשהו.
🐘 תוכנית המסחר להערב
אז אנחנו מגיעים לרגע האמת. הערב ב-21:00 שעון ישראל, ה"קליק" של המנעול ישמע.
רוב הסוחרים החובבים יעשו הערב את הטעות הקלאסית: הם ינסו להמר. הם ינסו לנחש מה פאוול יגיד ויכנסו לפוזיציה דקה לפני ההודעה, בתקווה לתפוס את ה"מכה".
הם יראו בתנועות השוק התוך יומיות כרמז מקדים ואז ה-FOMO ינהל אותם. זה לא מסחר, זה קזינו, ובקזינו הבית תמיד מנצח בסוף.
אנחנו עומדים בפני אירוע בינארי עם שלושה תרחישים ראשיים, ואתם צריכים להיות מוכנים להגיב, לא לנחש:
תרחיש ה"מכור בחדשות" (Sell the News): הפד מוריד את הריבית כמצופה, אבל ההצהרה המלווה היא "פרווה" או מזהירה מפני אינפלציה. במקרה כזה, כנראה נראה מימוש רווחים מהיר. האלגוריתמים יזהו את מילות המפתח ויזרקו סחורה. זה לא הזמן להיות גיבורים ולקנות את הירידה הראשונה.
תרחיש ה"דלק הסילוני": פאוול יוצא יוני מהצפוי, רומז שהחולשה בשוק העבודה מדאיגה אותו ושדלת להורדות בינואר פתוחה לרווחה. זה התרחיש שיכול להעיף את ה-S&P 500 לשיאים חדשים או לרסק את הדולר. כאן נחפש הצטרפות בפריצות של נקודות מפתח, אבל רק אחרי שהנר הראשון של הטירוף נסגר.
תרחיש ה"דשדוש המתיש": זה התרחיש הכי מסוכן מנטלית. הודעה מעורבת, השוק קופץ למעלה ולמטה באותו טווח מחירים, וסוגר את היום כמעט ללא שינוי. זה שוחק, זה מעצבן, וזה בדיוק המקום שבו סוחרים חסרי סבלנות מפסידים את כל הרווח החודשי שלהם בניסיון לסחור רעש הדשדוש.
הצעד הבא שאני ממליץ לעצמי, זה הדיבור עצמי הפנימי שלי
״היום בערב, תשאיר את הידיים בכיסים בדקות הראשונות של ההודעה. תן ל"משוגעים" לריב על המחירים הראשוניים. תן לאבק לשקוע.
המשימה שלך זהר היא לא להיות הראשון שנכנס, אלא זה שנכנס כשהכיוון ברור. אם אתה מחזיק פוזיציות פתוחות, זה הזמן להדק סטופים ולממש רווחים חלקיים.
אף אחד מעולם לא פשט רגל מלממש רווח לכיס. תתנהג כמו פורץ הכספות ההוא חכה לקליק. אל תקדח סתם.״
את טכניקת הדיבור עצמי (בקול) למדתי, עת השקעתי בלימודי פסיכולוגיה של הספורט, והיא עוזרת לי מאוד לשפר ביצועים.
יהיה מעניין בערב, יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3 סקירה יומית 09.12.2025 - באיזה שיטה אתה סוחר? שיטת הפלאפל עניתי
אתמול השוק נתן שיעור קצר אבל חשוב: המדדים נראו “רגועים”, אבל מי מודע לדברים שמתחת לפני השטח ראה סיפור אחר לגמרי מעט מניות טכנולוגיה מחזיקות את העסק, בזמן שרוב השוק זולג למטה.
זה לא עוד “יום ירידות קטן”, זה יום שמזכיר לך שבשוק של היום או שאתה בצד הנכון של המהפכה, או שאתה הסטטיסט.
הסוחר האופטימי? זה בדיוק היום שמבלבל אותו הכי הרבה כי לכאורה “לא קרה כלום”, אבל בתיק שלו מרגיש לא מסתדר לו.
אז מה קרה אתמול
המדדים עצמם זזו קצת מטה: דאו באזור חצי אחוז, S&P בערך שליש אחוז, נאסד״ק בירידה קטנה עוד יותר. על הנייר, נשמע בקטנה. אבל כשמסתכלים על יחס עולות/יורדות רוב המניות חטפו, גם בניו יורק וגם בנאסד״ק.
כלומר, המדד מספר סיפור אחד, המציאות הפנימית מספרת סיפור אחר: השוק לא נופל, הוא פשוט שופך החוצה את מי שלא על הקו אופק של העתיד.
ברמת סקטורים, זה היה חד: טכנולוגיה בירוק יפה, כל השאר באדום, תקשורת, בריאות, צריכה, בנקים, אנרגיה, נדל״ן, הכול. זה לא יום של “הכל יורד”, זה יום של “מעט עולים, רבים זוחלים”.
מי שמכור לגרפים בלי להבין את ההקשר, רואה “שוק זז הצידה”; מי שחי את המציאות, רואה סלקציה אגרסיבית.
ובצל כל זה, השוק מחכה לפד. הפער הוא לא רק “כמה יורידו בריבית”, אלא איך הם ידבררו את הדברים, האם זו תחילת סיבוב הורדות, או הורדה אחת עם אזהרה תקיפה שאומרת: “אל תתאהבו ברעיון”.
זה יוצר ימים כמו אתמול: חצי מהשוק על הקצה, חצי מנסה להמשיך כאילו כלום לא קרה.
איפה הכסף באמת משחק
אם חותכים לרמת המניות, רואים בבירור מי מקבל חיבוק מהשוק ומי אוכל מרפק לצלעות. בצד המוביל מניות AI, צ'יפים וטכנולוגיה כבדה: שמות כמו NVIDIA, Broadcom, חברות ענן ותשתיות.
שם רואים ביקוש, שם רואים כסף חדש, שם השוק אומר: “אלו לא גימיקים, זו התשתית של הדור הבא”.
בצד החלש תקשורת ושמות ענק כמו גוגל, מטא, נטפליקס, עם לחצים מהמלצות, מתמחור, ומכוחות שוק שלא מלטפים. טסלה חוטפת עוד פעם על רקע חשש שתמחור העתיד כבר הרחיק לכת מדי.
המסר ברור, גם מי שנחשב “אגדה” לא מקבל חסינות, אם הוא לא מתיישב עם התמונה העדכנית של יחסי סיכון־תשואה.
עכשיו תוסיף לזה את הנתון שמדדי המניות עדיין יפים מאוד מתחילת השנה נאסד״ק, S&P ודאו בסך הכול בעליות נאות. ומה יוצא?
שאתה יכול להיות צודק לגמרי ב”השוק חזק השנה” ועדיין להפסיד כסף, כי אתה פשוט לא נמצא במקום שבו הכסף זורם.
איפה זה פוגש אותך, הסוחר האופטימי?
אתה לא מהמר קזינו. אתה לומד, קורא, מחפש שיטה, עושה שיעורי בית, אבל משהו שם לא מסתדר בתוצאה. המדדים מספרים על שנה טובה, התיק שלך מספר על עוד חודש של “כמעט”.
המלכודת שלך היא לא חוסר ידע, אלא חוסר התאמה.
אתה מחזיק יותר מדי מניות שתקועות בעולם הישן סקטורים שמקבלים פירורים, מניות הנשענות על “פעם הן היו חזקות” ופחות מדי חשיפה לעולם החדש של AI ותשתיות.
מבחוץ אתה נראה “בכיוון הנכון”, מבפנים אתה מנגן שירים ישנים על במה של פסטיבל עתיד. בפועל, אתה נאחז בגרסה ישנה של עצמך, בזמן שהשוק רץ קדימה בלי להסתכל אחורה.
סיפור קטן, ההוא מהפלאפל הפתוח בלילה
נניח רגע את השוק בצד. בוא נדבר על בעל דוכן פלאפל קטן. שנים הוא עבד משמונה בבוקר עד ארבע אחר הצהריים - “כמו כולם”.
יום אחד הוא שם לב למשהו בלילה, כשחוזרים מהברים, אנשים מחפשים משהו אחד משהו חם, זול ומהיר כדי לסגור את הלילה בצורה מנחמת.
הוא עשה ניסוי: במקום לפתוח בבוקר, פתח רק בערב ולילה. המשפחה אמרה שהוא השתגע, השכנים צחקו, אבל הוא שם לב לתור שלא נגמר ב־1 בלילה.
התפריט לא השתנה אותה פיתה, אותו חומוס מה שהשתנה זה התאמת השעות לזרימת החיים של העיר.
אחרי כמה חודשים, הוא סגר לגמרי את שעות הבוקר.
“למה לי לשבת בחנות ריקה ולקוות, כשאני יכול לפתוח בזמן שהרחוב בוער?”, סיפר לי עת קניתי לי מנה מנחמת. הוא לא המציא את הפלאפל, הוא רק הפסיק לנהל אותו לפי נוסטלגיה, והתחיל לנהל אותו לפי המציאות.
מה עכשיו?
הסיפור של הפלאפל זה אתה והמסחר שלך.
אתה יכול להמשיך לפתוח “בבוקר” במסחר זה אומר להמשיך לעשות את מה שעשית, לקוות שהשוק יתיישר אליך, להאמין ש”פשוט צריך עוד זמן”.
או שאתה יכול לשאול את השאלה הלא נעימה: איפה ה”לילה” של השוק היום איפה התור האמיתי, איפה זורם הכסף, ואיך אתה מתיישר לזה.
מהפכת ה-AI לא הולכת ללטף אף אחד.
היא תקפיץ את השוק ואת השווי, אבל לא לכולם ובטח לא בקו ישר. מי שיהיה במקום הנכון, בזמן הנכון, עם סיכון מחושב יקבל בוסט מטורף; מי שימשיך להתעקש על “הפלאפל של הבוקר” ישאר עם שמן חם שהולך ונשרף ובלי לקוחות.
במונחי פוזיציה, אני אומר לך פחות להיצמד למניות שמספרות לך סיפור רגשי, יותר להיצמד למניות שמספרות סיפור עסקי ברור לעולם של AI.
פחות לרדוף אחרי כל יום חדשות, יותר להחליט מראש איך אתה מגיב לכל תרחיש כולל תרחישים שלא נעימים לך.
מה צריך לקרות בראש שלך
אתה חייב להפסיק למדוד את עצמך לפי “כמה צדקת”. לא משלמים לך על נבואות, משלמים לך על איך ניהלת את הסיכון, איך בחרת את המיקוד, ואיך הגבת כשזה לא הלך.
סוחר רווחי לאורך זמן מתאהב בתהליך, לא בתחזית.
הסוחר האופטימי המתוסכל קם כל בוקר עם כוונות טובות, אבל נכנס למסחר עם חוסר תודעה, נכנס לא מוכן ואז כל המלצה או צהלת שמחה של משהו גוררת אותו פנימה.
ללא גבולות ברורים, ללא תוכנית ליום הפחות טוב, וללא מנגנון אמיתי להגיד לעצמך “פה טעיתי ועכשיו אני מתקן” זה לא יעבוד. לא צריך להיות גורו וגם לא צריך לחפש גורו, צריך להיות בן אדם שמסכים להסתכל על עצמו ביושר.
כשאתה עובד עם תודעה ישנה בעולם חדש השוק לא “מעניש” אותך, הוא פשוט לא מתחשב בך, השוק זורם מתוך עצמו ובשביל עצמו, לא נגדך ולא בעדך.
ככל שה-AI יעמיק, הפער בין מי שמתאים את עצמו לבין מי שנשאר תקוע בראש של “פעם”, רק ילך ויגדל. מי שמבין את זה עכשיו, נכנס לעמדה של יתרון לא הוגן על פני ההמון.
צעדים פרקטיים שתוכל ליישם
מי שלח לי מייל אתמול, ״אתה ממש קורא את המחשבות שלי אבל מה אוכל לעשות פרקטי?״, אז חשבתי מה לענות בבמה הזאת מכילה קהל רחב ומגוון, אז פטור בלא כלום, הנה הצעדים שבחרתי להמליץ לך לעשות כבר היום
1. לפתוח את התיק ולסמן בשלושת הצבעים
ירוק: מניות שחיות בעולם החדש (AI, תשתיות, פתרונות אמיתיים).
צהוב: מניות שאתה לא בטוח לגביהן, אבל יש להן סיפור הגיוני לשיטתך.
אדום: מניות שאתה מחזיק רק כי “כבר ירדו”, “חבל למכור”, “פעם הן היו חזקות” אולי עוד ישובו.
2. להחליט מראש מה עושים עם כל קבוצה.
ירוק: לומדים לעומק, בונים תוכנית פעולה אמיתית.
צהוב: מחליטים דד־ליין: או שמוכיחות את עצמן, או שהן יוצאות.
אדום: מתחילים לפרק בצורה מסודרת, בלי דרמה, כן עם כנות.
3. לבנות תוכנית ליום הודעת ריבית.
לא מה אתה “חושב שיקרה”, אלא מה אתה עושה אם המדד טס, אם המדד נופל, ואם הוא לא זז.
כל עוד אין לך סדר יום של “אם אז” ברור, אתה לא סוחר, אתה בובת שוק מגיבה ומנוהלת מבלי להיות מודע לכך.
חוזר רגע לפלאפל
ההוא מהפלאפל לא היה גאון שיווק, הוא פשוט קלט: הרחוב שינה קצב, אז או שהוא זז איתו או שהוא נסגר.
אותו דבר אצלך במסחר: השוק עבר למהירות אחרת, לעולם של AI, למיקוד אגרסיבי במי שמוסיף ערך עכשיו.
השאלה היא לא “אם אתה מאמין בעתיד התיק הנוכחי שלך”, אלא אם אתה מיישר את כל המחשבה שלך, התיק, השיטה, התודעה לעתיד הזה.
אם תמשיך לפתוח “בבוקר” כשכולם אוכלים “בלילה”, אתה תספר לעצמך סיפור יפה על ניסיון, אבל תתוסכל מהתוצאה. אם תסכים ״להזיז״ את השעות, את המיקוד, את הראש אתה תגלה שבאותו שוק, עם אותם מדדים, אתה יכול להפסיק להיות הקישוט ולהתחיל להיות השותף הרווחי.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
סקירה שבועית 08.12.25 מחיר החוסר דיוקזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
המחיר של חוסר דיוק , 8 דצמ' 2025
לילי טומלין, הקומיקאית האגדית שראתה דבר או שניים בחייה, זרקה פעם משפט שתמיד גורם לי לחייך חיוך מעורר כזה. חיוך של הבנה, מהול בכאב של מי שראה יותר מדי חשבונות מסחר נמחקים.
היא אמרה: "תמיד רציתי להיות מישהו, אבל עכשיו אני מבינה שהייתי צריכה להיות יותר ספציפית".
תעצרו רגע. תנו למילים האלה לשקוע. המשפט הזה הוא לא סתם בדיחה; הוא ה-DNA של הכישלון בשוק ההון. כשהגעתם לשוק הזה בפעם הראשונה, עם העיניים הנוצצות והחלומות הגדולים, מה רציתם להיות? "סוחרים מצליחים?" "עשירים?״ "חופשיים מדאגות כלכליות?״
הבעיה היא שזה כללי מדי. זה מופשט. זה כמו להיכנס למונית ולהגיד לנהג "תיקח אותי למקום טוב", זה טוב רק במקרה של בא לך ללכת לאיבוד במגלשת החיים, במקום להגיע ליעד המבוקש.
השוק, בדיוק כמו נהג מונית ציני בניו יורק, יעשה עליכם סיבוב, יפעיל מונה, ובסוף יוריד אתכם בסמטה חשוכה בלי הארנק שלכם. אנחנו רוצים להיות "מישהו" בשוק, אבל בדרך אנחנו שוכחים להגדיר איזו שיטה מנהלת אותנו, איזה סיכון אנחנו מוכנים לקחת, ומתי לעזאזל אנחנו קמים מהעמדה.
וזה בדיוק, אבל בדיוק, המצב של השוק הבוקר. חוסר ספציפיות שמוביל לאסון.
🐘 למה זה צריך להדיר שינה מעיניכם דווקא עכשיו?
אנחנו פותחים את הבוקר הזה, יום שני השמיני בדצמבר, עם תחושה משקרת של "הכל טוב", וזה הדבר הכי מפחיד שיש. תסתכלו על המסכים. המדדים "נסחפים" למעלה. הכל נראה ירוק, רגוע, פסטורלי.
ה-S&P 500 עלה בקושי ב-0.19% ביום שישי. הנאסד"ק הוסיף איזה שליש אחוז. על פניו? אידיליה. אבל השקט הזה הוא שקר. זה שקט תעשייתי שמסתיר בלאגן אטומי מתחת לפני השטח.
למה אני כל כך מוטרד? כי כשהשוק נסחף בלי כיוון ברור ובלי מחזורי מסחר אמיתיים של מוסדיים ("הכסף החכם"), הוא בעצם מרדים אתכם בשמירה. זה כמו דליפת גז בבית. אין לה ריח, אין לה צבע, אתה יושב רגוע על הספה, מדליק גפרור - ובום.
אנחנו נמצאים בתוך "דשדוש עולה". זו התנועה הכי בוגדנית שיש. היא גורמת לכם להרגיש בטוחים, גורמת לכם לשחרר את הסטופים, גורמת לכם להאמין שהכיוון הוא רק למעלה.
אבל מתחת למכסה המנוע, העסק מקרטע, באופן משמח כלפי מעלה.
השוק הזה הוא כמו מוכר בחנות יוקרה שמחייך אליכם את החיוך הכי יפה שלו, מציע לכם אספרסו, רק כדי שתגהצו את האשראי על חליפה שהוא יודע שהתפרים שלה עלולים להיפרם מחר בבוקר.
אנחנו נכנסים לשבוע שבו הציפייה היא האויב הכי גדול של החשבון שלכם. שבוע שבו כולם מחכים ל"מושיע" (הפד), ושוכחים שהמושיע הזה יכול להיות גם התליין.
🐘 מה באמת קורה מתחת לאף שלכם?
בואו נפרק את הכותרות הגדולות ונבין מה הן באמת אומרות לנו בשפת הרחוב, בלי המילים המכובסות של האנליסטים המעונבים. הכותרת הראשית שמרצדת היום בכל מקום היא העסקה המטורפת של נטפליקס.
הם החליטו שהם לא סתם אפליקציה בטלוויזיה שלכם, וקונים את האחים וורנר (WBD) ב-72 מיליארד דולר. זה נשמע מדהים, נכון? סימן שהכלכלה חזקה, שחברות ענק מאמינות בעתיד ומוכנות לשפוך הררים של מזומן.
אבל בינינו, ותקשיבו טוב: עסקאות ענק כאלה ("מגה-מיזוגים") במחירים כאלה, היסטורית, לא קורות בתחילת גל עליות. הן קורות בסוף. הן קורות כשיש יותר מדי כסף "טיפש" וזול שמסתובב בשוק ומחפש איפה לנחות לפני שהמוסיקה מפסיקה. זה FOMO של מנכ"לים.
אז נטפליקס ומטא (פייסבוק) מושכות את העגלה למעלה וכולם מוחאים כפיים. אבל תסתכלו רגע הצידה, לאן שאף אחד לא מסתכל. תסתכלו על המניות ה"משעממות" של חברות החשמל והתשתיות (Utilities). הן חטפו מכה של 4.5% בשבוע שעבר.
למה זה מעניין את הסבתא שלי זכרונה לברכה? (איזה עוגות טעימות היא הייתה אופה), כי זה עלול להיות הסימן הכי חזק ל"רוטציה". הכסף החכם מתחיל לפחד. הוא מוכר את נכסי המגן וברווחים הוא קונה חלומות, וזה מצב שברירי מאוד.
ועוד לא דיברנו על הפיל האמיתי בחדר, זה שיושב על החזה של הכלכלה האמריקאית , האינפלציה. ביום שישי בצהריים קיבלנו נתון שנקרא PCE. זה המדד שהפד הכי אוהב, ה"בייבי" שלו.
המספר יצא 2.8% שנתי.
חברים, היעד הוא 2%. אנחנו רחוקים משם. האינפלציה דביקה כמו מסטיק לנעל ביום חם של אוגוסט. היא פשוט מסרבת לעזוב. וזה מוביל אותנו ליום רביעי הקרוב. השעה 21:00 שעון ישראל.
ג'רום פאוול והחברים בחליפות יפרסמו את החלטת הריבית. השוק בטוח ב-87% שהם יורידו ריבית. כולם כבר פתחו את השמפניות, האלגוריתמים כבר תוכנתו לקנות. אבל יש פער עצום בין מה שהשוק רוצה לבין מה שהשוק צריך.
מה יקרה אם הם יגידו "חבר'ה, הורדנו ריבית, אבל זאת הפעם האחרונה לזמן הקרוב כי המחירים עדיין עולים?״
בבת אחת, כל מגדל הקלפים של ה"דשדוש העולה" יכול לקרוס, והאנשים שקנו נטפליקס בשיא יגלו שאין להם מצנח.
🐘 איך מתנהלים בתוך הכאוס השקט הזה?
אני שומע את המחשבות שלכם עד לפה. אתם אומרים: "זהר, הלחצת אותנו. אז מה עושים? מוכרים הכל ובורחים למערה? יושבים על הידיים?"
התשובה היא שאתם חייבים להפסיק לנסות לנחש את העתיד ולהתחיל לנהל את ההווה. זה אומר ניהול פרטני של כל עסקה בפני עצמה, כל מה שממשיך לצמוח, נהדק סטופים ונמקסם.
אני מדבר על פתיחת עסקאות חדשות, הדבר הכי גרוע, אבל הכי גרוע, שאתם יכולים לעשות השבוע זה להיכנס לפוזיציה מתוך שעמום. "משעמם לי", "הגרף לא זז", "בא לי אקשן בחיים". אלו המשפטים שמוחקים תיקים.
האסטרטגיה לשבוע הזה היא להיות "טורף סבלני".
תחשבו על אריה בסוואנה. הוא לא רודף אחרי כל זבוב שעובר. הוא שוכב בעשב, דממה מוחלטת, ומחכה לטעות של העדר. במקום לחפש הרפתקאות, תסתכלו על מניית Ulta Beauty שקפצה ב-12% בשישי.
למה היא קפצה בזמן שכל השוק דשדש? כי היא הביאה קבלות. דוחות חזקים. כסף אמיתי. היא לא חיכתה לטובה מפאוול. זה המפתח שלכם השבוע: חפשו את החברות שעובדות חזק בלי קשר למה שקורה במאקרו.
אנחנו מחפשים בפינצטה את המושג שנקרא "עוצמה יחסית". מניות שעולות גם כשהשוק יורד, או מחזיקות מעמד כמו בטון כשהשאר מתרסקים.
ועוד כלל ברזל ליום רביעי: אל תהיו גיבורים בזמן ההודעה. בשניות הראשונות אחרי פרסום הריבית, האלגוריתמים, הרובוטים האלה שסוחרים במילי-שניות ומנהלים מיליארדים משתגעים.
הם יזרקו את המחיר למעלה, יזרקו אותו למטה, יעשו "ניעור" (Shakeout) לכל הידיים החלשות, ורק אז יבחרו כיוון.
אם אתם מנסים לתפוס את התנועה הזאת בזמן אמת, אתם כמו מישהו שמנסה לתפוס סכין נופלת מהשיש. בסוף תחתכו את האצבעות. תנו לאבק לשקוע. חכו 15, 20 דקות. תנו ל"כסף הגדול" להחליט לאן הוא הולך, ואז תצטרפו אליו בעדינות, באלגנטיות, כמו שותף שקט.
🐘 מה יקרה אם לא תהיו ממוקדים?
בואו נחזור ללילי טומלין ולסיפור שהתחלנו איתו, כי שם קבור הכלב. כשאתם לא ספציפיים, אתם נותנים לרגש לנהל אתכם. אתם נותנים לחדשות לנהל אתכם. אתם קוראים בבוקר "נטפליקס קונה את וורנר" והמוח שלכם ישר צועק "לקנות!". בלי לבדוק גרף, בלי לבדוק יחס סיכוי-סיכון.
ואז, כשהשוק מתהפך (והוא יתהפך, כי שווקים נושמים), אתם נשארים עם הפסד, עם תסכול, וכועסים על "השוק המניפולטיבי הזה".
אבל מה אם תחליטו היום, עכשיו, לפני שהמסחר נפתח, שאתם רוצים להיות "מישהו" ספציפי מאוד? מה אם תחליטו שאתם "סוחרים שמנהלים סיכונים בקפדנות ולא רודפים אחרי מניות?"
תחשבו על השינוי המנטלי הזה, על התנהלות מתוך ערך שנבחר מראש כמו סבלנות.
פתאום, השקט של יום שני לא מלחיץ אתכם. להפך, הוא המתנה הכי גדולה שיכולתם לקבל. הוא נותן לי זמן. זמן להכין את רשימת המעקב. זמן לסמן את הרמות הקריטיות בגרף. זמן לבדוק מה קורה באג"ח (שימו לב: התשואות עלו ל-4.14% ביום שישי, וזה תמרור אזהרה בוהק שמניות הצמיחה בבעיה, כי הכסף נהיה יקר).
כשאתם ספציפיים, אתם מפסיקים להיות קורבנות של השוק ומתחילים להיות המנכ"לים של העסק שלכם. השבוע הזה הוא לא מבחן כישרון בניתוח. הוא מבחן אופי.
השוק ינסה לפתות אתכם לפעול מתוך פחד החמצה (FOMO). הוא ינסה לגרום לכם לקנות בשפיץ ולמכור בתחתית. אל תתנו לו את התענוג הזה.התחזרו למשפט של לילי טומלין. תסתכלו במראה ותגידו לעצמכם: "היום אני הולך להיות ספציפי עד כאב".
אני לא "סתם סוחר" שמקווה לטוב. אני מקצוען שמחכה להזדמנות הנכונה, ועד שהיא תגיע, אני שומר על הכסף שלי מכל משמר, כאילו החיים שלי תלויים בזה. כי בסוף היום, השוק יכול לעלות, לרדת או ללכת הצידה. הוא יעשה מה שבא לו.
אבל אם אתם לא יודעים בדיוק מי אתם מול המסך, לא משנה לאן הוא ילך אתם תלכו לאיבוד. תהיו חדים. תהיו ספציפיים. תנו לשוק לעשות את הטעויות שלו בלעדיכם.
שבוע מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3 לונג 
סקירה יומית 05.12.2025זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
סרט מצויר , 5 דצמ' 2025
וולט דיסני, האיש שבנה אימפריה על היכולת למכור לנו חלומות, אמר פעם משפט שהוא אולי השיעור הכי חשוב שתלמדו על שוק ההון, למרות שהוא מעולם לא סחר ככל הידוע לי
"האנימציה שונה מחלקים אחרים. השפה שלה היא שפת הקריקטורה. העבודה הקשה ביותר שלנו הייתה לפתח את האנטומיה הלא-טבעית, אך הנראית טבעית לכאורה, של בני אדם ובעלי חיים".
תעצרו רגע ותקראו את זה שוב. "אנטומיה לא טבעית, אך נראית טבעית לכאורה".
זה בדיוק, אבל בדיוק, מה שקורה לכם מול המסכים. אתם מסתכלים על הגרפים, על הנרות היפניים המרצדים, על המספרים שרצים בטיקר, וזה נראה לכם כמו "העולם האמיתי".
המוח שלכם מנסה לשכנע אתכם שיש כאן היגיון, שיש כאן חוקיות של סיבה ותוצאה, של היצע וביקוש, של כלכלה בריאה. אבל זוהי הטעות האופטית היקרה ביותר בהיסטוריה של הכסף.
לדעתי שוק ההון של סוף 2025 הוא לא המציאות; הוא יצירת אנימציה מורכבת והמתוחכמת ביותר שנוצרה אי פעם.
זוהי קריקטורה של המציאות, שבה חוקי הפיזיקה הכלכליים רווחים, חוב, ריבית וצמיחה עוברים מתיחה, עיוות, הגזמה וכיווץ בדיוק כמו הדמויות של דיסני. והמטרה? ליצור אשליה של תנועה טבעית במקום שהוא הכל חוץ מטבעי.
והיום, חברים, אנחנו עומדים מול פרק ביזארי ומתעתע בסדרה המצוירת הזו.
🐘 האשליה המסוכנת של "השוק ההולך הצידה"
תראו מה קרה אתמול על פניו ה-S&P 500 סיים בעלייה מיקרוסקופית, כמעט בלתי נראית, של 0.11%. הדאו ג'ונס בכלל ירד בכמה נקודות בודדות (-0.07%). לסוחר הטירון, זה נראה כמו יום "פרווה". יום שבו הלווייתנים של וול-סטריט יצאו ללאנץ' מוקדם והשאירו את הרובוטים לשמור על הגחלת.
אבל השקט הזה הוא שקר.
זהו המדרון החלקלק בפעולה: זה מתחיל בתחושת שעמום, ממשיך באובדן מיקוד, ונגמר בתיק מדמם בגלל חוסר תשומת לב לפרטים הקטנים והמרושעים והרצון לסחור בכח.
אם תקלפו את שכבת הצבע הזו, תגלו שה"אנטומיה" של השוק עברה אתמול ניתוח פלסטי אלים במיוחד וללא הרדמה. השוק לא באמת "נח". השוק נמצא במלחמה פנימית בין סקטורים, מלחמה שבה הכסף בורח ממקומות מסוכנים ומחפש מקלט במקומות מפתיעים.
🐘 קחו למשל את מה שקרה לאינטל (INTC).
המניה הזו התרסקה אתמול ב-7.45% והפכה לבדיחה העצובה של המדד. ב"עולם טבעי", מניה יורדת ככה כי החברה הפסידה כסף, כי המנכ"ל נתפס במעילה, או כי המוצר שלהם התקלקל. אבל בעולם הקריקטורה שלנו? היא התרסקה בגלל שקבוצת סנאטורים בוושינגטון החליטה לשחק ב"נדמה לי".
הם הציגו הצעת חוק שתחסום את ממשל טראמפ מלהקל על יצוא שבבים לסין. תבינו את האבסורד: הפוליטיקה נכנסה לתוך הציור, לקחה טוש שחור עבה, וקישקשה על הדמות הראשית.
כשאתם קונים מניה טכנולוגית היום, אתם לא רק משקיעים בסיליקון; אתם מהמרים על מצב הרוח של פוליטיקאים שמעולם לא כתבו שורת קוד בחייהם, אני קורא לזה עידן הטרמפ-ולינה.
🐘 הדיסוננס הקוגניטיבי של הנתונים הטובים (שהם בעצם רעים)
ופה אנחנו מגיעים לחלק הכי "לא טבעי" באנטומיה של השוק הנוכחי, החלק שגורם למוח שלכם להתכווץ. אתמול קיבלנו נתון שהיה אמור לגרום לכל אזרח נורמלי לשמוח: 191,000 תביעות אבטלה בלבד.
תבינו, זה הנתון הכי נמוך, הכי חזק, והכי בריא שראינו בשנתיים האחרונות. זה אומר שלאנשים יש עבודה, שיש להם כסף לבזבז, שהכלכלה האמריקאית היא מכונה משומנת. אבל בשפת הקריקטורה המעוותת של וול-סטריט? זהו סימן מבשר רעות.
למה? כי השוק הזה הוא נרקומן, והסם שלו הוא ריבית נמוכה.
כשהכלכלה "בריאה מדי", הפד אותו במאי ״אכזר״ שיושב על הכיסא הגבוה בוושינגטון מסתכל על המספרים ואומר: "רגע, אם כולם עובדים ומרוויחים, האינפלציה תחזור. אני לא יכול לתת להם עוד מנה של ריבית נמוכה".
השוק, שתימחר בביטחון מוחלט הורדת ריבית בשבוע הבא ועוד אחת בינואר, פתאום קיבל סטירה. תסתכלו על שוק האג"ח, הוא המאייר הציני בסטודיו שיודע את האמת שהמניות מנסות להסתיר. התשואות על האג"ח ל-10 שנים זינקו ל-4.11%.
האג"ח צועקות: "הכסף הולך להתייקר!". המניות לוחשות: "יהיה בסדר, תמשיכו לקנות". מישהו כאן משקר, ובניסיון שלי של 30 שנה? בדרך כלל שוק האג"ח הוא זה שמחזיק המחק האמיתי שיכול למחוק לכם את הרווחים.
🐘 הדמויות מחליטות לשכתב את התסריט של עצמן
אבל בתוך כל הכאוס המצויר הזה, יש רגעים של בהירות מזוקקת. רגעים שבהם ההיגיון פתאום מנצח את השיגעון. אנחנו חייבים לדעת לזהות את הרגעים האלו, כי שם מסתתר הכסף הגדול. תסתכלו על מטא (META) שזינקה אתמול ב-3.4% בתוך יום אדום ומשעמם.
במשך שנים, מארק צוקרברג היה הדמות המצוירת שרודפת אחרי חלום ה"מטאוורס", מתנגשת בקירות שוב ושוב, ושורפת מיליארדים על עולם וירטואלי שאף אחד לא רצה לגור בו. אתמול? הוא עצר את הסרט.
הוא הביט למצלמה, קרץ, והחליט לשנות את הציור.
הדיווחים על כך שמטא מתכוונת לחתוך 30% מתקציב המטאוורס ולהסיט את המשאבים האלו לבינה מלאכותית (AI) ולפרויקטים רווחיים, הם הרגע שבו הקריקטורה הופכת למציאות עסקית.
השוק אמר אתמול דבר אחד ברור: אנחנו מוכנים לסלוח על הכל, חוץ מאשר על בזבוז משאבים. המשקיעים רוצים יעילות. הם רוצים בשר, לא חלומות בהקיץ.
גם Salesforce ו-Dollar General DG הוכיחו את אותה נקודה בדיוק עם עליות חדות לאחר הדוחות. כשהדמויות בציור מפסיקות לעשות שטויות ומתחילות לייצר ערך אמיתי, הקהל מוחא כפיים וזורק כסף לבמה. זה המקום שבו אתם צריכים להיות.
אל תחפשו את המניות ש"אמורות" לעלות בגלל שהשוק עולה; חפשו את החברות שעשו שינוי באנטומיה הפנימית שלהן. חברות שהפכו לרזות יותר, חדות יותר וממוקדות יותר ברווח.
🐘 היום ב-15:30: רגע האמת או עוד טוויסט בעלילה?
עכשיו אנחנו מגיעים לשיא המתח של השבוע, לרגע שבו המאייר מחליט אם הגיבור נופל מהצוק או מצמיח כנפיים. בעוד כמה שעות יתפרסם מדד ה-PCE (מדד ההוצאה לצריכה פרטית), המדד האהוב על הפד למדידת אינפלציה.
כל העולם הפיננסי עוצר את נשימתו המצוירת ומחכה למספר אחד.
הקונצנזוס מדבר על עלייה מתונה של 0.3%. כולם בנו את הפוזיציות שלהם על המספר הזה. אבל מה יקרה אם המציאות תחליט להגזים את קווי המתאר, כמו בקריקטורה טובה? מה אם נקבל נתון של 0.4% או חלילה 0.5%?
תשלבו נתון אינפלציה "חם" כזה עם שוק העבודה הרותח שראינו אתמול (191K), ותקבלו תגובת שרשרת הרסנית. זה יהיה הרגע שבו הבועה תפגוש את הסיכה. הציפייה להורדת ריבית בינואר תתנדף כמו עשן. הדולר יתחזק בעוצמה, והמדדים שכרגע נראים רדומים, יתעוררו בבעיטה למטה.
מצד שני, אם הנתון יגיע נמוך מהצפוי? הו, אז נראה את ה-Squeeze של החיים. כל מי שהימר נגד השוק יימחץ תחת רגלי הפיל בפריצת שיאים חדשה.
במצבים כאלו, הדבר הכי חכם שאתם יכולים לעשות הוא לא להיות הגיבור שמנסה לעצור את הרכבת המצוירת בידיים חשופות. תהיו הצופים מהצד שמחכים לראות איפה האבק שוקע.
אל תנסו לנחש את הפאנץ'-ליין לפני שהוא נאמר.
🐘 בחזרה לשולחן הציורים של דיסני
אז הנה אנחנו סוגרים את הלופ, ואני רוצה שתקחו את המחשבה הזו איתכם עמוק לתוך סוף השבוע. דיסני אמר שהאתגר הגדול ביותר היה ליצור "אנטומיה לא טבעית שנראית טבעית".
התפקיד שלכם כסוחרים חכמים, כפילוסופים של השוק, הוא לא להאמין לאשליה הזו אלא לזהות אותה ולפרק אותה. כשאתם רואים מניה עולה בלי ווליום, תדעו שזה ציור בלי שלד וזה יקרוס.
כשאתם רואים חברה כמו אינטל נופלת בגלל גחמה פוליטית, תבינו שמישהו מעוות את הפרופורציות באופן מלאכותי.
וכשאתם רואים שוק שטוען שהכל "יציב" בזמן שהתשואות על האג"ח טסות למעלה, תדעו שאתם מסתכלים על קריקטורה שרגע לפני שהיא מתנגשת בקיר בטון.
אל תהיו הקהל התמים שיושב בקולנוע עם פופקורן וחושב שהמיקי מאוס על המסך הוא יצור חי. תהיו האנימטורים.
תבינו איך המכונה עובדת מאחורי הקלעים. תזהו את ההגזמות, תזהו את העיוותים, ותנצלו את הרגעים האלו שבהם הקהל מבולבל כדי לגרוף את הכסף מהשולחן.
השוק הוא הצגה אחת גדולה, וברגע שאתם מבינים את התסריט ואת הטכניקה, אתם יכולים להפסיק להיות ניצבים ולהתחיל להיות הבמאים של התיק שלכם. ותהיה לכם ראייה צלולה, החלטות חדות כתער, ורווחים שאינם משתמעים לשתי פנים.
אה והכי חשוב מזל טוב וול דיסני.
שבת שלום
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3 לונג 
סקירה יומית 4.12.2025זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
התחושה המוזרה , 4 דצמ' 2025
שמתם לב לתחושה המוזרה הזו שריחפה באוויר בזמן המסחר, מין חשמל סטטי כזה, אתם מסתכלים על המדדים? רואים את הדאו-ג'ונס טס למעלה בטירוף עם יותר מ-400 נקודות, אבל אצל חלק מהסוחרים ה"רגילים" הפנים נשארו חמוצות כמו לימון. זה הרגע שבו ההבדל בין סוחר חובבן, שחי על אדי הדלק של השנה שעברה, לבין סוחר מקצועי שמבין לאן הרוח נושבת, הופך להיות חד וברור.
מי שעדיין מנסה לשחזר את ההצלחות של 2023 ותקוע בוריד עם "שבע המופלאות", הרגיש אתמול שהתיק שלו דורך במקום ואולי אפילו הולך אחורה.
אבל אתם? אתם כבר לא שם, אתם הרי קוראים את המפה אחרת לגמרי בחודשים האחרונים. מי שהשכיל להבין את זרימת הכסף האמיתית ופיזר את הסיכונים שלו למגזרים שמייצרים ערך ממשי, ראה אתמול בתיק שלו משהו אחר לגמרי - הוא ראה צבע ירוק בריא, יציב ואמיתי.
🐘 התיק שלכם לא תקוע, הוא פשוט עבר לשכונה טובה יותר
בואו ננפץ רגע מיתוס שמסתובב בקבוצות הפייסבוק של הסוחרים המתוסכלים שטוענים ש"השוק קשה". התיק תקוע רק למי ממונף אובססיבית בטכנולוגיה ומסרב להכיר בעובדה שהעולם השתנה. הסוחר החכם, זה שהולך איתנו בדרך, מחייך לעצמו בסיפוק כי הוא יודע שהתיק המאוזן שלו, זה שיושב גם על תעשייה, גם על פיננסים וגם על תשתיות ייצור אנרגיה, גם על מגזר הבריאות וכך נהנה עכשיו מכל העולמות.
זה בדיוק ההבדל הדק אך הקריטי בין להיות תלוי בגחמות של מניית AI אחת שעשתה אפצ'י, לבין לנהל עסק רציני של מסחר בהון. כשאתם רואים את הכסף זז ממקומות של חלומות, הבטחות ומכפילים מנופחים, למקומות של תזרים מזומנים וסחורות אמיתיות, אתם מבינים שזה לא מקרי. השוק בעצם אומר לנו: "חברים, נגמרה המסיבה של הילדים, עכשיו המבוגרים באים לעשות עסקים".
המוסדיים עשו "פוקר פייס" מול הנתונים
עכשיו, בואו נחזור רגע לאירוע המרכזי של אתמול בצהריים לפני תחילת המסחר, כי היה שם רגע ששווה זהב למי שיודע להתבונן בפרטים הקטנים. ישבתי מול החוזים בזמן אמת, בדיוק כשהתפרסם נתון התעסוקה של ADP, ומה שקרה שם או יותר נכון, מה שלא קרה שם היה השיעור הכי חשוב של היום. המספר יצא גרוע, הרבה מתחת לציפיות, מה שנקרא בשפה נקייה "פספוס רציני" שהיה אמור להרעיד את האדמה.
בכל יום נורמלי אחר, נתון כזה היה גורם לאלגוריתמים להשתולל ולשלוח פקודות מכירה או קנייה היסטריות לכל עבר. אבל אתמול? דממה מוחלטת בחוזים, אפילו לא מצמוץ קל מצד השחקנים הגדולים. המוסדיים פשוט לא ספרו את הנתון הזה, הם נתנו לו לעבור לידם כאילו הוא אוויר, וזו בדיוק הנקודה שבה אתם צריכים לשאול את עצמכם למה?
התשובה פשוטה והיא חושפת את כל האסטרטגיה שלהם לשבוע הקרוב: הם לא מבזבזים תחמושת על מטרות קרטון. האדישות הזו היא לא חולשה, היא הפגנת כוח ושליטה עצמית של מי שיודע שהקרב האמיתי עוד לפנינו. הם לא נותנים לנתון ביניים לבלבל אותם, והם בטח לא מתכוונים לחשוף את הקלפים שלהם לפני הזמן.
🐘 יום שישי הוא היום שבו הכסף הגדול באמת ידבר
אז למה הם מחכים? הם מחכים למנה העיקרית שמוגשת ביום שישי, דוח התעסוקה המלא (NFP). המוסדיים יודעים, וגם אתם צריכים לדעת, שכל מה שקורה עד יום שישי בצהריים הוא בסך הכל חימום מנועים ומשחקי מיקום. יום שישי הוא היום שבו נקבל את החותמת הסופית לגבי מצב הכלכלה וכיוון הריבית, ועד אז, כל תנועה היא בגדר ספקולציה.
מי שלא מבין את הדינמיקה הזו, מנסה לפרש כל טייק של תנועה בגרף כאילו הוא תורה מסיני, ואז מתפלא למה הוא נשחק ונזרק מהפוזיציה בסטופ לוס. דהיינו נכנס ללופ של הודעה שלא עמדה בציפיות מול שוק מתוח, אז יאללה בוא נתחיל למכור! זהו שלו.
כבר הסברתי לך שהשאלה הכי חשובה זה ״איך?״, איך זה קורה, כשזה קורה מבלי שהמוסדיים מוכרים את הידיעה, זו אינפורמציה חשובה מאוד לסיכוי האמיתי של משהו באמת לרדת.
הסבלנות של המוסדיים היא הנשק הכי קטלני שלהם והיכולת שלהם לשבת על הגדר כשיש רעש בחוץ היא מה שמבדיל אותם מהסוחר הממוצע. אל תנסו להקדים את המוסדיים, תנו להם לסלול את הדרך ביום שישי, ואנחנו נצטרף אליהם כשהתמונה ברורה.
🐘 מיקרוסופט, טסלה והרעש שבאמצע
ואם כבר מדברים על רעשי רקע שנועדו לבלבל את האויב, אי אפשר שלא לצחוק (או לבכות) ממה שקרה אתמול עם ענקיות הטכנולוגיה. זה נהיה ממש כמו מדור רכילות זולה, ומי שמקבל החלטות השקעה על סמך זה, מהמר על הכסף שלו ברולטה רוסית.
שמועה אחת קטנה, כמעט חסרת בסיס, על יעדי מכירות במיקרוסופט הספיקה כדי שהמניה תחטוף סטירה מצלצלת ותגרור איתה סקטור שלם.
מצד שני? שמועה אחרת, על איזה "צו רובוטיקה" עתידי של טראמפ, העיפה את טסלה לזינוק כאילו המציאו שם את הגלגל מחדש.
תגידו לי אתם, זה נראה לכם כמו התנהגות של שוק רציונלי שצריך לקחת אותו ברצינות כל דקה קשקוש של בעל פוזיציה אחר? ברור שלא. הרגישות הקיצונית הזו לכל פיסת מידע, אמתית או מומצאת, מראה שהשוק נמצא על קוצים.
אבל החוכמה היא לא להתרגש מהרעש, אלא להבין מה הוא מסתיר. כשהשוק מגיב ככה לשמועות, זה סימן שהכסף מחפש נואשות סיבה לזוז, אבל הוא לא בטוח לאן.
אנחנו, הסוחרים המחושבים, לא רודפים אחרי הכותרת של דקה לשתיים, אנחנו מחפשים את המגמה האמיתית שנבנית מתחת לפני השטח, זו שלא מושפעת מציוץ כזה או אחר.
🐘 חזרה אל הכלכלה הממשית
מתחת לכל הקרקס הזה של הטכנולוגיה, קרה אתמול הדבר האמיתי שאליו אנחנו צריכים לשים לב. בזמן שכולם בכו על ה-AI, הסקטורים ה"משעממים" אלה שחלקכם אולי זנחתם בתיק דפקו הופעה של החיים. בנקים, אנרגיה, תעשייה פתאום כולם נזכרו שיש כלכלה אמיתית מחוץ למסכי המחשב.
זו לא סתם תנועה אקראית, זו הרוטציה המפורסמת בפעולה. כשהכסף הגדול מריח הורדת ריבית, הוא רץ לנכסים שנהנים מזה ישירות. חברות הבנייה חגגו אתמול כי כסף זול אומר יותר משכנתאות ויותר בתים. סקטור האנרגיה התעורר כי מישהו שם למעלה מאמין שתהיה פעילות כלכלית שתצרוך נפט וגז.
מי שהבין את זה מראש, מי שסידר את התיק שלו לפי "שיטת הפיל" ולא לפי הטרנדים של הטיקטוק, קצר אתמול את הפירות. הוא לא היה צריך לדאוג מהדיווחים על מיקרוסופט, כי המניות התעשייתיות שלו חיפו על זה ובגדול. זה הכוח של פיזור חכם שמבוסס על הבנת המאקרו ולא על מינופים (הכוונה מיקוד) והימורים.
🐘 הסכנה האמיתית
יש מלכודת אחת שאני רוצה להזהיר אתכם מפניה היום, דווקא בגלל שאתם חכמים ומבינים עניין. המלכודת הזו נקראת "התאהבות בפוזיציה". קל מאוד להיקשר רגשית למניות שעשו לנו טוב בעבר, ולהרגיש נבגדים כשהן מפסיקות לעלות, אבל השוק לא חייב לנו כלום.
הסוחר המקצועי שאנחנו בונים כאן יחד יום יום, הוא לא סנטימנטלי והוא בטח לא נעלב מהשוק. הוא מבין שהכסף הוא כמו מים הוא תמיד יזרום למקום שבו ההתנגדות הכי נמוכה עם הפוטנציאל הכי גבוה. אם הכסף יוצא כרגע מהעננים של הטכנולוגיה וזורם לאדמה היציבה של התעשייה והפיננסים, אנחנו נהיה שם עם דליים פתוחים לרווחה.
אנחנו לא נשב בפינה ונבכה למה NVDA לא עשתה שיא חדש באיזה יום, אלא נחגוג את העובדה שהבנקים שלנו בתיק עשו עבודה נהדרת ואיזנו וסדרו לנו את השורה התחתונה. זו הגמישות המחשבתית שהופכת סוחר מתוסכל לסוחר רגוע, כזה שישן טוב בלילה כי התיק שלו עובד בשבילו, ולא להפך.
🐘 הכנה לקראת סוף שבוע
אנחנו נמצאים עכשיו בישורת האחרונה לפני הפיצוץ הגדול של נתוני התעסוקה ביום שישי. היומיים הקרובים ימשיכו להיות תזזיתיים, עם הרבה "הטעיות גוף" של השחקנים הגדולים שינסו להוציא אתכם משיווי משקל. ההמלצה שלי אליכם היא פשוטה, אבל דורשת משמעת ברזל: תנשמו עמוק, תתרחקו מהגרף של הדקה, תסתכלו על התמונה הרחבה.
אל תתנו לתנודות התוך-יומיות לנהל לכם את מצב הרוח ואת חשבון הבנק. הכסף החכם כבר בחר צד, הוא מתרחב לרוחב השוק, והוא מחכה לאישור הסופי ביום שישי כדי ללחוץ על הגז. אם התיק שלכם מפוזר נכון, אם יצאתם מהקיבעון של "רק טכנולוגיה", אתם במצב מצוין ואתם יכולים להיות רגועים.
תנו לאחרים לריב על השמועות ולרדוף אחרי הזנב של עצמם. אנחנו נהיה שם, שקולים ומוכנים, כדי לאסוף את הרווחים מהעובדות כשהן יתפרסמו. זכרו, המסחר הוא ריצת מרתון, לא ספרינט והמנצח הוא לא מי שרץ הכי מהר בהתחלה, אלא מי שיודע לשמור כוחות לרגעים המכריעים, כדי להמשיך לרוץ.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
לונג 
סקירה יומית 3.12.2025 אני אדם שטחי מאודזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
אני אדם שטחי, 3 דצמ' 2025
אנדי וורהול, האיש שהפך פחית מרק לאומנות, זרק פעם משפט שתמיד גורם לי לחייך כשאני מתיישב מול המסכים: "I am a deeply superficial person" (אני אדם שטחי באופן עמוק).
במשך שנים חשבתי שזו אמרה שנונה ומצחיקה, אבל הבוקר, שניגבתי את הפנים לקראת ברכות הבוקר והסתכלתי למראה, הבנתי שזו המנטרה הכי חזקה שסוחר יכול לאמץ. יש בי צד שרוצה לצלול לעומק, להבין את ה"למה" של העולם, למה המלחמות משפיעות ככה, למה האינפלציה דביקה, למה הפוליטיקאים משקרים. אבל אז מגיע "האני השטחי" שלי, הסוחר שבי, ונותן לי סטירה מצלצלת: "זהר, למי אכפת מהלמה? תסתכל על ה׳איך?'".
היכולת הזו להיות "שטחי" להסתכל רק על המחיר וזרם הקניות מכירות, על הקו שזז על המסך, ולהתעלם מכל הרעש ה"עמוק" והאינטלקטואלי שמסביב, הוא לא חיסרון, היא כוח העל היחיד שישאיר אתכם בחיים.
כי אם הייתם מסתכלים "לעומק" אתמול, הייתם רואים עולם בצרות. אבל אם הייתם "שטחיים" כמו וורהול? הייתם רואים הזדמנויות שאף אנליסט מעונב לא ידע להסביר בזמן אמת. בואו נכנס פנימה ואסביר.
🐘 הגרף צועק "דגל", הבטן לוחשת "מלכודת"
הביטו רגע בגרף של ה-SPY. במבט ראשון, זה נראה כמו הציור הכי אופטימי שיכולתם לבקש, המחיר ירד, נישק בעדינות את קו ה-MA50 הירוק הזה כמו ילד שחוזר לאמא לקבל חיבוק וזינק מעלה.
עכשיו הוא נח שם למעלה, בתוך המלבן הקטן הזה שסימנו עליו סימן שאלה וכתבנו "דגל?", והלב שלכם רוצה להאמין שזה הולך להתפוצץ למעלה שכל הבעיות נפתרו. אבל יש סיבה לכך שהיד שלכם רועדת על העכבר, וזו לא סתם פחדנות, זו אינטואיציה שקטה שמבינה משהו שהעיניים מפספסות.
הסימן שאלה הזה שמופיע על הגרף הוא לא סתם סימון טכני; הוא הביטוי הגרפי המדויק ביותר למצב התודעה שלכם ושל השוק כולו ברגע זה. אנחנו נמצאים בנקודה שבה הטכניקה הקלאסית מתנגשת חזיתית עם מציאות כלכלית מורכבת, והמתח הזה יוצר את ה"דגל" שאתם רואים.
זהו לא סתם דגל שורי; זוהי הפסקת אש זמנית במלחמה שקטה בין הכסף החדש לכסף הישן.
🐘 השקר של הממוצע הנע
תסתכלו שוב על הקו הירוק המקווקו בגרף, הממוצע הנע ל-50 יום (MA50). אתם רואים איך המחיר נגע בו ומיד קפץ? זה נראה כמו קסם, אבל בפועל זוהי ההוכחה החותכת לכך שהמוסדיים עדיין כאן, שומרים על הרצפה.
הם לא נותנים למחיר ליפול מתחת לקו הזה כי שם נמצאת "רשת הביטחון הפסיכולוגית" שלהם, הנקודה שבה האלגוריתמים מתוכנתים להזרים ביקושים. עבור הסוחר הקטן, זה נראה כמו אישור להיכנס, כמו אור ירוק בוהק שאומר "הכל בסדר, המגמה נמשכת".
אבל כאן עלולה להיות טמונה המלכודת התודעתית.
העובדה שהמחיר נתמך על הממוצע לא אומרת שהבעיות נפתרו; היא רק אומרת שיש כרגע מספיק קונים המוכנים להגן על הרמה הזו. זה כמו להחזיק כדור מתחת למים, הוא רוצה לצוף למעלה, אבל זה דורש אנרגיה מתמדת והתנגדות שתעלם.
🐘 ריקוד הדינוזאורים.
אז מה קרה אתמול על פני השטח שהיה כל כך שונה? קיבלנו שיעור מאלף בניהול ציפיות מול מציאות. פתאום, משום מקום, הכסף הגדול החליט לקנות את הסוסים הכי צולעים באורווה.
אינטל (INTC) זינקה ב-8.6% ובואינג (BA) המריאה ב-10%, שתי חברות שעד לפני רגע היו סמל לכישלון ניהולי ודשדוש אינסופי. למה זה קרה? לא בגלל שהם הציגו רווחים פנומנליים אתמול בבוקר, אלא בגלל שהשוק פועל על מנוע של נרטיבים ועתיד דמיוני.
במקרה של אינטל, הספיקה שמועה על ספקולציות של קאמבק בייצור. במקרה של בואינג, הבטחה לתזרים מזומנים חיובי בעוד שנתיים הספיקה כדי לשכוח את כל הברגים הרופפים.
זה מלמד אותנו משהו עמוק על הפסיכולוגיה של השוק הנוכחי: הוא נואש לסיפורי קאמבק. הוא צמא למצוא ערך במקומות שנשכחו, והוא מוכן לשלם פרמיה על תקווה. הכסף החכם מחפש כל הזמן את הרוטציה הבאה; הוא לא נאמן לאף אחד, הוא נאמן רק לפוטנציאל התשואה.
🐘 השקט במרתף
אבל בזמן שהטכנולוגיה חוגגת והדינוזאורים מתעוררים, ישנו תמרור אזהרה מהבהב בפינה החשוכה של החדר שאסור לנו להתעלם ממנו, וזה בדיוק ה"עומק" שמסוכן לצלול אליו בלי בלונים.
הנפט צלל אתמול לרמה של מתחת ל 59 דולר לחבית. תקראו את זה שוב מתחת ל 59 דולר. ירידה שמספרת סיפור אפשרי על מצב הכלכלה הריאלית.
כשהנפט יורד, זה לרוב איתות שהעולם מאט, שהמפעלים מורידים הילוך. זה הדיסוננס הקוגניטיבי הכי גדול שאנחנו חווים כרגע: מצד אחד, אופוריה טכנולוגית שדוחפת את המדדים לשיא, ומצד שני, כלכלה מסורתית שמתחילה להראות סימני עייפות.
מי שמחזיק מניות נפט מתוך מחשבה על "ערך", מצא את עצמו מדמם. זוהי בדיוק ה"מדרון החלקלק" של השקעות ערך בעידן החדש. הסכנה האמיתית עבורכם היא לא המפולת הגדולה, אלא השחיקה האיטית בנכסים הלא נכונים בזמן שהשוק בורח למעלה.
🐘 פרדוקס
אני יודע מה עובר עליכם כרגע מול ה"דגל" בגרף. אתם יושבים שם, רואים את הפוטנציאל לשיא חדש מעל 684, ומרגישים את הפחד מהחמצה (FOMO) מתחיל לזחול במעלה הגב.
אתם אומרים לעצמכם: "אם זה פורץ למעלה ואני לא שם, אני ארגיש אידיוט" (כבר הרגשתי כך לאחרונה), אבל באותה נשימה אתם אומרים: "ואם זו פריצת שווא, אני שוב אהיה הדפוק התורן". זהו המלכוד הקלאסי של הסוחר המודע לעצמו, וזה מקום בודד מאוד להיות בו.
אבל אני רוצה להציע לכם זווית ראייה אחרת: החוסר ודאות הזה שאתם מרגישים? הוא היתרון היחסי שלכם.
רוב הסוחרים בחוץ פועלים על אוטומט. אתם, שעוצרים ושואלים את השאלות הקשות, שמביטים על הגרף ומחפשים את ה"למה" מאחורי ה"מה", אתם אלו שיכולים לזהות מתי התבנית משקרת. הדגל הזה הוא למעשה חדר המתנה צפוף שבו כולם מחכים לראות מי ימצמץ ראשון, השוורים של ה-AI או הדובים של הנפט.
🐘 תהיו שטחיים
אז איך סוחרים את הגרף הזה בלי לאבד את השפיות? התשובה נמצאת בחזרה לאנדי וורהול ובסגירת המעגל שלנו.
להיות "שטחי באופן עמוק" בשוק ההון זה אומר לוותר על היומרה לדעת מה יקרה לכלכלה העולמית בעוד שנה ולהתמקד אך ורק במה שהמחיר מספר לכם עכשיו. המחיר הוא השטח, והוא האמת היחידה.
אם ה-SPY פורץ את ה-684 בעוצמה, תהיו שטחיים ותצטרפו. אל תשאלו "אבל מה עם המיתון?", כי השוק לא שואל.
אם ה-SPY שובר את ה-MA50 למטה, תהיו שטחיים ותברחו. אל תגידו "אבל הערך הפנימי גבוה", כי לכיס שלכם לא אכפת מערך פנימי.
העומק הוא המקום שבו טובעים פילוסופים וכלכלנים. השטח הוא המקום שבו גולשים הסוחרים המקצועיים. תבחרו להיות הגולשים. תכבדו את הקו הירוק, תחשדו בדגל, ותזכרו שהרווח האמיתי מגיע לא מלהיות צודק ברמת המיקרו, אלא מלהיות מסונכרן ברמת המאקרו.
צאו לשם, תהיו חדים, תהיו שטחיים, ואל תתנו לאף נרטיב עמוק להסתיר לכם חלקים חשובים מן התמונה.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
לונג 
סקירה יומית 02.12.2025 - הפרפר בטוקיוזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
הפרפר בטוקיו, 2 דצמ' 2025
בפאתי קיוטו, בתוך גן זן נסתר שאליו מגיעים רק אלו שאיבדו את דרכם, עומד מתקן במבוק פשוט הקרוי "שישי-אודושי".
הנדסת המכשיר גאונית בפשטותה: צינור במבוק חלול, פתוח בקצהו, מקבל לתוכו טיפה אחר טיפה מפלג מים דקיק. מסביב הכל דומם. השקט כה מוחלט עד שאפשר לשמוע את המחשבות של עצמך מתנגשות בדפנות הגולגולת.
המבקרים בגן עומדים ובוהים בבמבוק המתמלא לאיטו. טיפה ועוד טיפה. כובד המים משנה את שיווי המשקל המילימטרי של הצינור, והמתח באוויר הופך לכמעט בלתי נסבל.
כולם יודעים שמשהו עומד לקרות, כולם יודעים שהשקט הזה הוא אשליה זמנית, אבל אף אחד לא יודע מתי בדיוק תגיע נקודת השבירה שתהפוך את הקערה על פיה.
🐘 הפרפר בטוקיו וההוריקן בארנק הקריפטו שלך
יש רגע מסוים, בדרך כלל כמה דקות אחרי הפתיחה, שבו הבטן מתהפכת. אתה מסתכל על המסך, והוא צבוע באדום בוהק, אבל ההיגיון שלך צועק "למה?". הרי רק לפני רגע, בנובמבר, היינו על גג העולם.
התחושה הזו, של הדיסוננס בין הציפיות לאופטימיות לבין המציאות הנושכת, היא המקום הכי בודד ומבאס בעולם. רוב האנשים יגידו לך "זה השוק", יזרקו איזו קלישאה וימשיכו הלאה. אנחנו לא מחפשים קלישאות, אנחנו מחפשים את האמת שמתחבאת מתחת לרעש.
אתמול, ה-1 בדצמבר, השוק שלח לך מכתב אזהרה, אבל הוא כתוב בדיו סתרים. כולם דיברו על הביטקוין שצולל, על ה-Ethereum שחטף, ועל מניות הקריפטו כמו COIN ו-MSTR שנחתכו. הכותרות צעקו כך או אחרת "פאניקה", אבל אף אחד לא עצר לשאול: מי הזיז את הגבינה שלנו?
כאן בדיוק נכנסת ה"ראיית רנטגן" שלנו. בזמן שכולם מסתכלים על המטבע הדיגיטלי, העיניים שלנו נשואות למקום אחר לגמרי. מקום אפור, משעמם לכאורה, שרוב הסוחרים אפילו לא שומרים במועדפים שלהם. יפן.
הקשר הסמוי שאיש לא מדבר עליו
בוא נדמיין לרגע שאתה מחזיק בחוט דקיק ושקוף. בקצה אחד של החוט הזה קשור הביטקוין שלך. אבל בקצה השני, בצד השני של העולם, יושב בנקאי יפני בחליפה כהה.
אתמול, תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו (ל-4.10% ב-10 שנים), אבל הסיפור האמיתי הוא הצפי להעלאת ריבית ביפן ב-19 בדצמבר. למה זה מעניין אותנו? כי במשך שנים, המשחק היה פשוט: ללוות יינים בזול (כמעט בחינם) ולקנות איתם נכסים מסוכנים (כמו מניות טכנולוגיה וקריפטו). זה נקרא Carry Trade, וזה היה הדלק הסילוני של השווקים הספקולטיביים.
אבל ברגע שהכסף היפני מתחיל לעלות כסף, הברז נסגר. מה שראית לאחרונה בקריפטו לא היה סתם "מימוש רווחים". זו הייתה שאיבה של נזילות מהקצה הכי ספקולטיבי של השוק, בחזרה למקורות. זה כמו למשוך את הפקק באמבטיה, המים יורדים קודם כל מהחלק העליון.
כשאתה רואה את המניות של Coinbase יורדות ב-4.7% ואת MicroStrategy ב-3.2%, זאת שכבת המים העליונה. זה לא שהפרויקטים הפכו גרועים בין לילה. זה פשוט שהכסף "הזול" בעולם מתחיל להתקפל הביתה. וההבנה הזו? היא ההבדל בין להיות קורבן של השוק לבין להיות חלק מהבנת הזרימה שלו.
🐘 המלכודת הפסיכולוגית של "הכל או כלום"
ועדיין, בתוך כל האדום הזה, הייתה אתמול נקודת אור שהיא שיעור מאלף בפסיכולוגיה. תסתכל על NVIDIA ועל Apple. השוק יורד, הדאו ג'ונס משיל 427 נקודות, ה-ISM (מדד הייצור) מראה על האטה מדאיגה (48.2%) שמריחה כמו סטגפלציה. ובתוך הכאוס הזה, שתי ענקיות עומדות ירוקות, יציבות, כמעט מתריסות.
מניית NVIDIA עלתה ב-1.65% הודות לשיתוף פעולה עם Synopsys. אפל עלתה ב-1.5%. מה זה אומר לנו? זה אומר שהכסף החכם לא ברח מהשוק, הוא פשוט עבר דירה. הוא עבר מהשכונה המסוכנת של הקריפטו והספקולציות, לשכונה המבוצרת של תזרים המזומנים הוודאי והבינה המלאכותית המעשית.
רוב הסוחרים האופטימיים נופלים בדיוק כאן. הם רואים את התיק יורד, נכנסים לשיתוק, ומוכרים את הכל. או גרוע מזה, הם קונים עוד מהיורדות כי "זה זול". אבל השיטה שלנו, שיטת הפיל, מלמדת אותנו משהו אחר לגמרי: חפש את מי שמסרב לרדת. בזמן שמניות תעשייה וביטחון חטפו (בגלל שמועות שטראמפ אולי יסיים את המלחמה באוקראינה, אירוניה מופלאה שבה שלום הוא רע לתיק ההשקעות), הטכנולוגיה הגדולה החזיקה מעמד.
🐘 המדרון החלקלק
תן לי לתאר לך תהליך שקורה במוח שלך באופן לא מודע. זה מתחיל בכותרת על ביטקוין שקורס. זה ממשיך בפחד שהרווחים של נובמבר נמחקים. השלב הבא הוא ספק עצמי "אולי אני לא באמת מבין מה אני עושה?". וזה נגמר בקבלת החלטה אימפולסיבית למכור את המניה הכי חזקה בתיק שלך כדי "לקחת רווח", ולהשאיר את המניה המפסידה כדי "שתתקן".
זה המדרון החלקלק שמוביל לבינוניות. כדי לצאת ממנו, אתה צריך לעצור ולהסתכל על הנתונים היבשים, כמו פילוסוף שמתבונן בלוח של משחק כוחות גדול. השוק אותת אתמול על "Risk-Off" (בריחה מסיכון), אבל הוא לא אותת על קריסה. הוא אמר לנו: "חברים, החגיגה של הכסף הקל נגמרה, עכשיו הזמן לאיכות".
הנתונים הכלכליים (ISM מתחת ל-50 כבר חודש תשיעי ברציפות) מספרים לנו שהכלכלה הריאלית מקרטעת. אבל שוק המניות הוא לא הכלכלה. שוק המניות הוא מנגנון שמנסה לחזות את העתיד. והעתיד, כפי שהוא משתקף בחוזקה של סקטור השבבים, עדיין שייך לטכנולוגיה.
🐘 אז מה עושים מחר בבוקר?
החדשות הטובות הן שהירידה אתמול השאירה את המדדים המובילים מעל הממוצע הנע ל-50 יום. זה אומר שהמגמה הראשית איתנה. זה רק ניער את אלו שהחזיקו ידיים חלשות מדי.
אתה, הסוחר שרוצה להגיע לרווחיות יציבה, צריך לאמץ הבוקר גישה של צייד סבלני. אל תנסה לתפוס את הסכין של הקריפטו כשהיא נופלת. תן ליפנים לסיים את המשחקים שלהם עם הריבית. במקום זה, חפש את המניות שהראו אתמול אופי. חפש את אלו שסיימו בירוק כשהמסך היה אדום. שם נמצא הכוח האמיתי. שם נמצא הכסף המוסדי שלא מפחד מכותרות.
המסחר הוא לא משחק של ניחושים, הוא משחק של זיהוי זרימת הכסף. ואתמול, הכסף זרם החוצה מהפנטזיות וחזרה למציאות הטכנולוגית המוצקה. תהיה שם לחכות לו. תנשום עמוק, תסתכל על התמונה הגדולה, ותזכור: הפחד הוא המצפן הכי גרוע, אבל הידע הוא העוגן הכי חזק.
🐘 כשאתם מרגישים את הטלטלה הזו בשווקים, תחזורו במחשבה לאותו גן זן שסיפרתי לכם עליו בהתחלה. תבינו שהירידה הזו היא לא "תקלה", היא חוק טבע.
כי גם שם, בגן, זה קורה בדיוק באותה צורה.
ברגע אחד, כשהטיפה האחרונה מכריעה את כף המאזניים, הבמבוק נוטה קדימה בחדות, שופך את כל תכולתו וחוזר לאחור במכה "קלאק!". הצליל החד אך בעל נפח, בהבזק מפלח את הדממה, מנפץ את האשליה ומבריח את האיילות מהגן.
לרגע אחד נדמה שההרמוניה הופרה, אבל המנוסים שבין הנזירים מחייכים.
הם יודעים שרק בזכות ההתרוקנות הפתאומית הזו, הבמבוק יכול לחזור למקומו הטבעי, מזדקף ומוכן לקבל את המים החדשים והרעננים. הנקישה הזו היא לא סוף העולם; היא הצליל ההכרחי של האיפוס, שמזכיר לנו שלפעמים צריך להתרוקן מהכל כדי שנוכל להתחיל לצמוח מחדש.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
נ.ב.
אפשר לראות בשידור חי ביוטיוב כיצד זה קורה, חפשו שידור חי של Shishi Odoshi
לונג
סקירה שבועית 01-12-2025זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
כנות נדרשת, 1 דצמ' 2025
יש רגע מכונן אחד בחייו של כל אדם ששואף לגדולות, רגע שבו הוא נדרש להביט למציאות בלבן של העיניים מבלי למצמץ ומבלי לחפש תירוצים.
בשבוע שעבר עמדתי כאן על הבמה הזו, מולכם ומול הגרפים, והצגתי עמדה זהירה ושמרנית שגרסה כי השוק עלול לטמון לנו מלכודת דבש לפני החג.
המציאות, כדרכה בקודש, בחרה ללכת בנתיב אחר לגמרי מבלי לעשות כך.
השוק זינק למעלה בעוצמה שקטה ומרשימה, מותיר את התרחיש הפסימי שלי כהערת שוליים בספרי ההיסטוריה של נובמבר. יכולתי לבוא הבוקר ולספר לכם סיפורים על "למה בכל זאת צדקתי בתיאוריה", אבל בחרתי להניח את האמת על השולחן כפי שהיא, כי יושרה היא כלי העבודה החד ביותר בארגז הכלים של הסוחר.
מספרים על פסל איטלקי ידוע מתקופת הרנסאנס, שעמל במשך חודשים על גוש שיש עצום במטרה ליצור את דמותו של דוד המלך ברגע הניצחון.
באחד הימים, בעת שהלם בפטיש בנקודה קריטית, נשמע צליל סדק חד ומחריד, וחתיכה גדולה מדי של שיש ניתקה מהכתף של הפסל ונפלה ארצה ברעש גדול.
התלמידים שלו עצרו את נשימתם בבעתה, בטוחים שהמאסטר יתפרץ זעם או ישקע בדיכאון עמוק על אובדן היצירה והזמן היקר שהושקע בה.
אך הפסל רק הביט בגוש הפגום, העביר יד מחוספסת על השבר הטרי, וחייך חיוך קטן ומסתורי שלא בישר על כניעה אלא על הבנה חדשה.
הוא ידע משהו שהם לא יכלו לראות באותו רגע, הטעות הזו לא הרסה את הפסל, היא רק חשפה את הצורה האמיתית שהסתתרה בתוכו וחיכתה להתגלות. בקיצור קשקשת שלי להמחיש לך משהו הבוקר באמצעות מיכלאנג'לו
הסיפור הזה הוא המצפן שלי, כשאנחנו מנתחים את מהלך המסחר של השבוע האחרון ומבינים איך הפספוס הרגעי הוא בעצם ההזדמנות הגדולה של דצמבר.
🐘 האנטומיה של הזינוק
כדי שנוכל להפוך את התובנה הזו לרווח, אנחנו חייבים קודם כל לפרק לגורמים את מה שקרה בזמן שרוב העולם היה עסוק באכילת הודו.
השילוב של שבוע מסחר מקוצר ומחזורים דלילים יצר ואקום, ואני, מתוך אחריות מקצועית וחשש ממניפולציות, בחרתי להמתין לאישור נוסף שלא הגיע בזמן. השוק, בהובלת "האיש המורכב" (The Composite Man), ניצל את היעדר ההיצע המוחלט כדי לדחוף את המדדים למעלה כמעט ללא התנגדות, במהלך שמוכיח שוב שהמחיר הוא הפוסק האחרון.
זה לא היה זינוק שנבע מחדשות מסעירות, אלא תנועה טכנית טהורה של התרחבות (Breadth) שבה כמעט כל הסקטורים, מהפיננסים ועד הטכנולוגיה, שילבו ידיים ועלו יחד.
העובדה שנשארתי בחוץ היא עובדה, אבל ההתבוננות הבוגרת דורשת מאיתנו לא להתבוסס בתסכול, אלא לנתח את העוצמה הזו ולהבין שהיא משנה את כללי המשחק לחודש הקרוב.
המשמעות האמיתית של יום שישי האחרון היא שקיבלנו "אישור חתימה" מהשוק לכך שהקונים שולטים בזירה ביד רמה ובזרוע נטויה. במונחי וויקוף, עברנו משלב של חשש לניעור (Spring) לשלב ברור של Sign of Strength (SOS), שמבשר על אפשרות רציניות להמשך הדרך.
במקום להצטער על כך שלא תפסתי את התחתית, אני צריך להכיר בכך שהשוק פרס בפני מפה חדשה וברורה הרבה יותר, שמקטינה את אי-הוודאות בצורה דרמטית. כעת, כשהכיוון ברור והערפל מתפזר, התפקיד שלי הוא לא לרדוף אחרי העבר, אלא להכין את הזדמנות הטובה לעתיד לבוא.
אבל כאן בדיוק נמדדת היכולת המנטלית שלנו: האם נדע להתגבר על הדחף האימפולסיבי "לתקן" את המצב כאן ועכשיו?
🐘 ההבדל בין תגובה לפעולה
הדבר הקל ביותר לעשות הבוקר, הדבר שרוב הסוחרים הבינוניים יעשו, הוא לנסות לפצות על הפספוס באמצעות כניסה אגרסיבית ומיידית לשוק.
הם ירגישו שהם חייבים "להיות בפנים" בכל מחיר, והם יזרקו פקודות קנייה לשוק בפתיחה מתוך תחושת דחיפות מזויפת שנובעת מפחד ולא מניתוח קר.
זוהי בדיוק הנקודה שבה המנטליות של הסוחר נבחנת: האם אתה מגיב לאירועים שקרו, או שאתה פועל מתוך תוכנית סדורה שצופה פני עתיד? כניסה למרדף אחרי מניות שכבר טסו היא הודאה בחולשה, היא ניסיון ילדותי לכופף את השוק לרצונות שלנו במקום לכבד את הקצב הטבעי שלו.
המנהיגות השקטה שאני מדבר עליה דורשת מאיתנו אלא שלא קנו את התחתית לעמוד זקוף, להכיל את העובדה שהרכבת יצאה מהתחנה בלעדינו, ולהתחיל לתכנן את המפגש הבא שלנו איתה בתחנה הבאה.
אנחנו לא פועלים מתוך "נקמה" בשוק ולא מתוך ניסיון להוכיח שאנחנו צודקים, אלא מתוך התבוננות צלולה על האופק ועל היעדים השנתיים שלנו.
״הטעות״ של שבוע שעבר היא כבר "עלות שקועה" (Sunk Cost), ואין לה שום רלוונטיות לקבלת ההחלטות שלנו ברגע זה ממש.
הדבר היחיד שחשוב הוא זיהוי ההזדמנות האיכותית הבאה, זו שתאפשר לנו להצטרף למגמה בצורה בטוחה, עם יחס סיכוי-סיכון לטובתנו. אנחנו מחכים ל-Backup to the Edge of the Creek, אותו מהלך טכני שבו המחיר חוזר לבדוק את המוצקות של הפריצה, ומשם נבנה את ההצלחה הבאה.
וכדי שהתוכנית הזו תצליח, אנחנו צריכים שהשוק יעשה לנו טובה קטנה השבוע, ואני מקווה שהוא יספק אותה כבר השבוע.
🐘 השבוע הקרוב
כדי לקבל את המחירים שאנחנו רוצים, אנחנו צריכים קצת פחד בשווקים, השבוע הקרוב עשוי לספק לנו את התפאורה המושלמת לכך בדמות או באמצעות נתוני המאקרו.
אנחנו נכנסים לשבוע עמוס בנתוני תעסוקה קריטיים, החל מסקר ה-JOLTS ועד לדוח ה-NFP הדרמטי ביום שישי, וכל אחד מהם הוא מוקש פוטנציאלי שיכול לזעזע את הספינה.
השוק, שנמצא כרגע באופוריה של שיאים חדשים וציפייה להורדת הריבית, רגיש מאוד לכל נתון שעלול לסדוק את הנרטיב המושלם הזה. כל חריגה בנתונים שתצביע על "כלכלה שבירה מדי" ועלולה לגרום למימוש רווחים מהיר ולתיקון אגרסיבי במדדים. וזה בדיוק מה שאנחנו, כסוחרים שמתבוננים על האופק, מייחלים לו ומחכים לו בסבלנות של צלף.
אנחנו לא רואים בתנודתיות הצפויה איום, אלא הזמנה פתוחה לתזמן את הפוזיציה שלנו ולהיכנס במחירים שהם הרבה יותר אטרקטיביים מהמחירים של היום. הירידות שיגיעו (אם יגיעו כי השוק עשוי להמשיך ישירות במומנטום) הן המתנה שהשוק נותן למי שיודע לחכות ולא איבד את העשתונות של התנועה בלעדיו משבוע קודם.
במקום לפחד מהאדום, אנחנו נחפש בתוכו את הסימנים לעוצמה, את אותם נרות היפוך שמוכיחים שהקונים הגדולים עדיין שם, מחכים לאסוף סחורה. אז איך הופכים את הגישה הבוגרת הזו לתוכנית עבודה קונקרטית על הגרף?
🐘 כבוד, סבלנות ודיוק
השבוע אנחנו עובדים כמו מנתחים בכירים: בלי תנועות מיותרות, בלי רגש מיותר, ועם דיוק מקסימלי המבוסס על עובדות ולא על משאלות לב.
השלב הראשון בתוכנית הוא לתת לשוק לפרוק את האנרגיה שלו בפתיחת השבוע, ולא להתפתות להצטרף לחגיגה המאוחרת של אלו שנזכרו עכשיו.
אנחנו מסמנים את רמות השיא שנפרצו בשבוע שעבר, והופכים אותן לאזורי הציד שלנו, מתוך הבנה שהמחיר נוטה לחזור למקום הפשע. במהלך אמצע השבוע, אנחנו מצפים לראות את המחיר גולש באיטיות חזרה לאזורים האלו, ככל שהמתח לקראת נתוני התעסוקה ילך ויגבר.
השלב הקריטי יגיע כנראה לקראת סוף השבוע, אז נחפש את ה"אישור" הסופי שלנו בדמות נר היפוך על רמת התמיכה החדשה. אנחנו רוצים לראות את המחיר יורד, נוגע ברמה, ומיד נדחה כלפי מעלה עם ווליום שתומך במהלך.
זה יהיה הרגע שבו הפספוס של שבוע שעבר יהפוך לניצחון של השבוע הנוכחי, כי נכנסנו בתנאים שלנו ובמחיר שלנו. זוהי המהות של "שיטת הפיל": היכולת להישאר יציב גם כשהאדמה רועדת, ולדעת שההזדמנות תמיד תגיע למי שמוכן לקראתה.
יש גם תסריט בגלל מבנה השבוע שהזדמנות עשויה להגיע אפילו בתחילתה של השבוע הבא, אבל אראה איך הדברים מתפתחים בזמן אמת והחליט בהתאם.
בדיוק כמו אותו פסל, שלא זרק את השיש לפח אלא התבונן בו במבט חדש וגילה בתוכו יצירה עמוקה ומעניינת יותר מזו שתכנן במקור. הוא הבין שהשבר הוא לא הסוף, אלא הזמנה ליצירתיות לדיוק ברמה גבוהה יותר, וכך נוצר הפסל המפורסם ביותר שלו.
גם אנחנו, במקום להדביק את השברים של העבר, נפסל בקרוב את הטרייד הבא מתוך המציאות החדשה שנוצרה ולא מתוך התבכיינות וקורבנות העבר.
שבוע מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3 סקירה יומית 27.11.25 - אופטימיסט הוא אדם שמתחיל דיאטה
זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
אופטימיסט הוא אדם שמתחיל דיאטה 27 נוב' 2025
אירב קופסינט, עיתונאי אמריקאי חד לשון, אמר פעם משפט שתמיד מעלה בי חיוך ציני בתקופה הזו של השנה: "אופטימיסט הוא אדם שמתחיל דיאטה חדשה ביום של חג ההודיה."
אני חושב על המשפט הזה, ואני חושב עלינו.
צריך להיות מנותק לחלוטין מהמציאות, או בעל מבנה אישיות של נזיר טיבטי, כדי לעמוד מול שולחן עמוס בכל טוב, ריחות של מילוי ורוטב חמוציות שמדגדגים את הנחיריים, ולהחליט שדווקא עכשיו זה הזמן האידיאלי לכרסם גבעול סלרי.
וזה בדיוק, אבל בדיוק, מה שאני רואה שקורה לרבים מאיתנו בחודשים האחרונים בשוק. השוק פתח שולחן מלכים. הוא הגיש לנו מנות גורמה של טכנולוגיה עילית, קינוחים עשירים של סקטור הפיננסים, ויין משובח של קמעונאות מתאוששת.
אבל מה עשה הסוחר ה"אחראי"? מה עשה אותו קול קטן ורציונלי בראש של רוב האנשים שאני פוגש?
הוא החליט שזה הזמן לדיאטה.
הוא החליט שזה הזמן לצום.
הוא החליט לשמור על הגזרה, כלומר על הכסף המזומן, כי "משהו באוכל הזה מריח לא טוב". (מצחיק אותי לכתוב על עצמי בגוף שני הוא, אחלה התחמקות זהר)
🐘 יום רביעי הגדול (סרט גלישה ידוע)
והנה הגענו לאתמול. רגע אחד לפני שהאמריקאים יוצאים לחופשת החג שלהם, השוק החליט שהוא לא מחכה לאף אחד והתחיל את הסעודה הגדולה בלעדינו.
אני מודה, יש משהו צורב בבטן כשרואים את זה. אני מכיר את התחושה הזו מקרוב, דרך העיניים שלי ושל מאות סוחרים שאני מלווה שבוחרים להיות זהירים מאוד.
נכון, זה צורב לראות את המסכים נצבעים בירוק בוהק, לראות את הדאו ג'ונס ממריא ב-300 נקודות, את הנאסד"ק מוסיף כמעט אחוז, ולהרגיש שנשארנו רעבים בחוץ, מציצים פנימה דרך החלון.
🐘 שיתוק הניתוח הרציונלי
אבל לפני שאנחנו שוקעים ברחמים עצמיים, בואו נשים את הדברים על השולחן כמו שהם. יש סיבה טובה מאוד למה בחרנו בצום הזה. זו לא טיפשות. זו לא פחדנות פשוטה, שאוחזת גם בי לא פעם.
זו תקלה שקטה ומסוכנת הרבה יותר, שאני קורא לה "שיתוק הניתוח הרציונלי".
הרי בואו נודה על האמת, הנרטיב שבנינו בראש היה הגיוני להפליא.
הסתכלנו על מניות ה-AI ואמרנו לעצמנו: "זה לא יכול להיות אמיתי. המכפילים האלה? זה מדע בדיוני. זו בועה שתתפוצץ לנו בפנים כמו בלון מסטיק ענק ברגע שמישהו יכבה את האור."
שכנענו את עצמנו שמהפכת הבינה המלאכותית היא חרב פיפיות מסוכנת. ניהלנו דיונים פילוסופיים עמוקים עם עצמנו: "מי יקנה את האייפונים החדשים אם הרובוטים יקחו את כל המשרות של מעמד הביניים?" שאלו בחרדה קיומית רוב הסוחרים הקמעונאים.
וזה לא נגמר בפילוסופיה. הפכנו לבלשים פיננסיים חריפים. עקבנו אחרי תנועות הכסף הגדול וראינו את מה שחשבנו שהוא האקדח המעשן. ראינו את ה"רוטציה".
ראינו איך הכסף זז ממניות הצמיחה הנוצצות למגזרים אפורים ומשעממים כמו בריאות ומוצרי צריכה בסיסיים.
פירשנו את זה בדיוק כמו שכתוב בספרים הישנים המאובקים: "הנה ההוכחה! הכסף החכם נכנס למגננה! אולי המיתון בדרך! כולם להיכנס לבונקר!"
אני כמובן מקצין בכתיבה כדי להמחיש, אבל הלוגיקה הזו הייתה מושלמת. היא הייתה יציבה.
הבעיה היחידה איתה היא שהשוק לא עובד עם הלוגיקה של ספרי לימוד משנות ה-80. השוק עובד על ציפיות, והוא מריח פחד וספקנות מקילומטרים, בדיוק כמו שכריש מריח טיפת דם באוקיינוס.
מה שפירשנו כ"בריחה למגננה" לא היה באמת בריחה. זו הייתה אשליה אופטית. בפועל, זו הייתה הרחבת בסיס.
האיש המורכב (הכסף החכם, מר פיל) אותו שחקן גדול ומתוחכם שאנחנו לומדים לזהות בשיטת המסחר שלנו, לא ברח מהקזינו. הוא פשוט פיזר את הז'יטונים שלו על יותר מספרים ברולטה. הוא לא התכונן למפולת, הוא הכין את הקרקע לסיבוב הבא של העליות.
🐘 ואתמול?
אתמול הגיע הרגע שבו כל מגדל הקלפים של הפחד קרס אל תוך עצמו בקול דממה דקה. זה לא קרה בגלל קסם, אלא בגלל רצף של עובדות שהפכו לשיטפון.
הנתונים שיצאו אתמול היו כמו הסרת הלוט של מציאות לפנים לכל הפסימיות למי שפסימי. לכל מי שחשב שהכלכלה מתפרקת? קיבלנו תביעות אבטלה בשפל של חצי שנה.
חשבנו שהצרכן האמריקאי עני ומסכן? הנתונים מראים שהוא עדיין מגהץ את האשראי כאילו אין מחר. החשש הגדול ביותר, המפלצת שמתחת למיטה, הייתה שהצריכה העתידית תיעצר בחריקת בלמים.
אבל אז הגיע השוק להזכיר לכולנו: "חברים, תתעוררו. הריבית הולכת לרדת בדצמבר. הכסף נהיה זול יותר."
התוצאות הכלכליות יחד עם הצפייה הכמעט מוחלט, היה האות, נקודת הקיו של שחרור הבלמים של ביטוי ניכר וריח של רצון רוחבי של השוק לעלות צפונה.
השד של המיתון פתאום לא נראה נורא כל כך. למעשה, הוא נראה פתאום די ידידותי, אולי אפילו לובש חליפת מעצבים. השוק שידר אתמול דבר אחד פשוט וקריטי: אנחנו לא הולכים להתרסקות. אנחנו הולכים לנחיתה רכה על כרית נוצות ענקית של נזילות פדרלית.
🐘 מרגע שההבנה הזו חלחלה, נוצר ואקום אדיר.
המוכרים? אלו שפחדו מהצל של עצמם? הם מכרו את הסחורה שלהם כבר לפני שבועיים. המחסנית שלהם הייתה ריקה לחלוטין, הפעולה היחידה שנותרה להם לעשות אתמול הוא לחזור פנימה.
ומצד שני, הקונים שישבו על הגדר, כמונו, הספקנים קיבלנו פתאום את ה"אישור" שחיכינו לו. אבל השוק, כמו שהוא אוהב לעשות, הוא אכזרי למאחרים. הוא לא חיכה שנסיים לקשור את השרוכים.
הוא טס למעלה בזינוק חד.
הטכנולוגיה חזרה להוביל, אבל הפעם היא לא הייתה לבד במערכה. תשעה מתוך אחד-עשר סקטורים סיימו בירוק. זה לא היה מהלך של מניה אחת, זה היה מהלך של עדר שלם שמתחיל לרוץ באמוק.
התחושה באוויר הייתה של שחרור לחץ אטומי.
כמו קפיץ שנמתח ונמתח ונמתח בחודשים האחרונים ופתאום השתחרר בבת אחת. הדאגה המצודקת התמוססה, ובמקומה נכנס רצון עז, כמעט חייתי, לעלות ולעלות ולעלות.
ועכשיו אני מדמיין אתכם יושבים שם, והבטן מתהפכת. לא מהודו, אלא מ-FOMO. מרגישים את הגירוד הזה באצבעות.
הקול הקטן בראש צועק בהיסטריה: "תיכנס עכשיו! זה בורח! זה הולך לשיא כל הזמנים ולא יחזור!" כאן אני רוצה רגע לעצור את הרכבת המחשבות הזו.
תנשמו עמוק. תשתו כוס מים.
אני רוצה להגיד לכם משהו שיוריד לכם את הדופק: אם ניכנס עכשיו, מתוך פאניקה, אנחנו נהפוך להיות "הפראיירים התורניים". אנחנו נהפוך להיות הנזילות של המקצוענים שקנו בתחתית ורוצים לממש רווחים עכשיו על הגב שלנו.
מי שאחז בדעה ה"בריאה" והדאגנית, מי שנזהר בחודש האחרון אולי לא פתח עסקאות חדשות אתמול (כמוני), אבל ודאי ודאי מיקסם את הקיים שזה הישג נפלא לתיק עצמו.
🐘 הסוחר הבינארי
היחידים שהלכו לאיבוד זה מי שסוחר בינארי, הכל בפנים או הכל בחוץ, מי שסוחר ממונף כל התיק זה 2 מניות ו/או 2 מטבעותֿ, סוחרי ה-Hero or Zero.
זה לא עובד ככה, תיק מניות איכותי בונים שכבות על גבי שכבות. אולי הסוחרים הבינארים פספסו את הזינוק של דל או את התיקון של אנבידיה. או התחזקות הקריפטו וזה בסדר גמור.
זה בסדר גמור, כי הטעות הכי גדולה שאתם יכולים לעשות עכשיו היא לרדוף אחרי המחיר כמו ילד שרודף אחרי אוטו גלידה שכבר נסע לרחוב הבא.
צריך להבין משהו עמוק על המקצוע הזה שבחרנו בו, השוק הוא משחק אינסופי. אנחנו שחקנים במשחק שאין לו שריקת סיום ואין לו מנצח אחד.
אין באמת מושג כזה "הזדמנות אחרונה". אין "עכשיו או לעולם לא". המושגים האלה קיימים רק בסרטים הוליוודיים ובפרסומות למבצעי "בלאק פריידיי".
השוק יהיה כאן גם ביום שני.
הוא יהיה כאן גם אחרי חג המולד.
הוא יהיה כאן גם כשהנכדים שלנו ילמדו לסחור.
הדבר הכי שגוי כרגע הוא לתת לרגש ההחמצה להשתלט על הנרטיב הפנימי ולגרום לנו לעשות שטויות תוך כדי שאנחנו שוכחים את אפסותנו אל מול השוק.
שרודפים אחרי מחיר בשיא, כשקונים רק כי "כולם קונים", אנחנו בוגדים בתוכנית העבודה שלנו ובכל מה שלמדנו.
השוק הוכיח עוצמה? מצוין!
זה המידע הכי חשוב שקיבלנו אתמול. זה אומר שהכיוון הכללי הוא למעלה (Long). עכשיו אנחנו לא קופצים ראש לבריכה ריקה. עכשיו אנחנו ציידים. אנחנו מחכים לתיקון. אנחנו מחכים ל-LPS (נקודת תמיכה אחרונה וטובה להצטרפות) בשיטת וויקוף.
אנחנו מחכים שהמחיר יירגע, שהמתנדים ״יתקררו״, ושההזדמנות תבוא אלינו בדלת הקדמית, במקום ובתצורה שאנחנו קובעים, לא במחיר שהשוק זורק עלינו.
אולי הדאגה הזו שהייתה לנו, זו שמנעה מאיתנו להרוויח אתמול, היא בעצם מתנה בתחפושת? חשבתם על זה? שוק שעולה על אדי אופוריה הוא שוק שגם יכול להתהפך בחדות כשהמוזיקה נעצרת לרגע.
העובדה שהיינו זהירים אומרת שיש לנו משמעת. ומשמעת, חברים, שווה יותר מכסף מזומן בטווח הארוך. יש לכם את ההון שלכם (כי לא שרפתם אותו בהימורים פרועים נגד המגמה). יש לכם את כללי הידע הבסיסי של ניהול סיכונים.
תזכרו תמיד לא לעשות, טוב יותר מלעשות שטויות.
🐘 שינוי הסטטוס מפחד לתקווה
כעת יש לכם הבנה מחודשת שהנרטיב השתנה מפחד לתקווה. ככל שהתמונה החיובית הזו תמשיך, ריבית יורדת, כלכלה יציבה, השוק ייצר לכם עוד ועוד הזדמנויות. הוא יבנה עוד תבניות איסוף מחדש.
מבטיח לכם, תהיו בטוחים בזה כמו שהשמש תזרח מחר.
אז נחזור לאותו אופטימיסט מההתחלה, זה שמתחיל דיאטה בחג ההודיה. בואו לא נהיה הוא.
לא נהיה האנשים שמחליטים החלטות קיצוניות בזמן הכי פחות מתאים. אל תנסו "לצום" כשהשוק חוגג. אם נגייר את האמירה אלינו, לא מתחילים דיאטה בערב ארוחת ראש השנה.
מצד שני גם אל תנסו לדחוף את כל האוכל לפה בביס אחד רק כי אתם מפחדים שייגמר החג. קחו את הזמן. תהנו מהחג, תהנו מהסופ"ש הארוך.
תנו לשוק לעכל את העליות של עצמו. וכשנחזור ביום שני? נחזור רעבים, אבל חכמים ורגועים. נחזור מוכנים לקחת ביס מההזדמנות הבאה, בזמן שלנו, ובתנאים שלנו.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3 המדד השקט בדרך להתפוצץ? ראסל 2000 חוזר למרכז הבמההמדד שאני חושב שדיברתי עליו הכי הרבה בעמוד, ממליץ לכם לחזור אחורה בזמן ולקרוא את הפוסטים שלי על המדד הזה, זה יחזק את העמדה שלי ושלכם לגבי המדד כי אתם תבינו איך הכל נבנה ואת הסיבות לכל דבר.
ויאלה לעניינו!
בעוד הזרקור ממשיך לשבת על ה-S&P והנאסד״ק, יש מדד אחד שהתחיל לזוז חזק בשקט:
ראסל 2000 – מדד המניות הקטנות בארה״ב.
בחודשים האחרונים הראסל 2000:
-קבע שיא כל הזמנים חדש לראשונה מאז 2021, בדיוק כשהפד עובר רשמית למצב של הורדות ריבית.
-ביצע סגירת פער מול המדדים הגדולים – בחודשים האחרונים IWM (ראסל 2000) עקף בתשואה את SPY (Russell 1000 / large caps) על רקע ציפיות להורדות ריבית והקלה במכסי הייבוא.
-בימים שבהם השוק כולו עולה – הוא לרוב מוביל את היום עם עליות של ~2–3%, לעומת ~1% ב-S&P.
מנקודת המבט שלי – זה נראה כמו מדד שנמצא בשלב מוקדם יותר של הסייקל לעומת המדדים הגדולים, ולכן גם פוטנציאל האפסייד וגם הסיכון בו חדים יותר.
מה בכלל יש בתוך הראסל 2000?
ראסל 2000 מודד את הביצועים של 2,000 החברות הקטנות ביותר במדד הרחב Russell 3000. הוא מנוהל ע״י FTSE Russell (לונדון סטוק אקסצ׳יינג’).
החברות האלה נוטות להיות:
יותר מקומיות – חשיפה גבוהה יותר לכלכלה האמריקאית הפנימית ופחות לחו״ל.
יותר מחזוריות – תלויות יותר בצמיחה, באשראי ובצרכן האמריקאי.
יותר ממונפות – יחסית לגודל שלהן הן נוטות להחזיק יותר חוב → הרבה יותר רגישות לריבית.
במילים פשוטות:
כשארה״ב נושמת – ראסל 2000 מרגיש את זה ראשון.
כשיש לחץ בריבית / מיתון / אשראי – הוא חוטף ראשון.
מאקרו: מהריבית הגבוהה – לסייקל של הורדות
הפד העלה את הריבית מ-0.25% ב-2022 לשיא של 5.25%–5.50% ב-2023, ואז החל בסדרת הורדות: בספטמבר 2024 ל-4.75%–5.00%, בנובמבר ל-4.50%–4.75%, בדצמבר ל-4.25%–4.50%, וב-2025 המשיך ל-4.00%–4.25% ובסוף אוקטובר ל-3.75%–4.00% – שם אנחנו היום.
המשמעות:
אנחנו כבר לא בריבית שיא – אנחנו באמצע סייקל הורדות.
השוק מתווכח כמה מהר וכמה רחוק זה עוד ירד, אבל הכיוון כבר לא למעלה, אלא או יציב או מטה.
היסטורית, זה בדיוק המקום שבו מניות קטנות "נהנות".
ניתוח של Global X על 7 סייקלי הורדת ריבית אחרונים מצא שלאחר ההורדה האחרונה, ראסל 2000 הניב בממוצע ~36% ב-12 חודשים הבאים ו-~42% ב-24 חודשים – הרבה מעל התשואה השנתית ההיסטורית שלו (~9%).
מחקר נוסף מצא שב-7 סייקלי הורדות ריבית האחרונים, ראסל 2000 היכה את ה-S&P 500 בלפחות 4% לשנה במשך 1–3 שנים אחרי ההורדות.
הסיבה פשוטה:
כשעלות החוב יורדת – חברות קטנות, שהן יותר ממונפות ויותר מקומיות, מרגישות שחרור גדול יותר ב-P&L מאשר המגה-קאפ שכבר יושב על הררי מזומן.
טכנית – למה הוא נראה לי “מוכן” יותר?
במבט רב־זמני אפשר לראות בראסל 2000:
חודשי – בסיס ארוך של כמה שנים, פריצה לשיא כל הזמנים, וכעת תיקון ראשון/ריטסט לאזור הפריצה. זה טיפוסי לתחילת סייקל שורי חדש במדד קופצני.
שבועי – רצף של Higher Lows אחרי הקריסה של 2025, יציאה מהתעלה היורדת וסיבוב ממוצעים נעים כלפי מעלה – מה שמעיד על שינוי מגמה, לא רק “קפיצת חתול מת”.
ויקיפדיה
יומי – בימים טובים בשוק המדד מוביל את העליות עם ווליום, ובימים חלשים הוא נוטה להיענש חזק יותר – בדיוק מה שהיית מצפה ממדד Small Caps ברמת רגישות גבוהה לריבית ולסנטימנט.
מבחינתי, השילוב של:
פריצה מעל שיא כל הזמנים + חזרה לבדוק אזור פריצה + סייקל מאקרו של הורדות ריבית –
יוצר תמונה טכנית מעניינת למדד שהוא גם תנודתי וגם עדיין לא ״נמעך״ לתמחורי חלל כמו מניות ה-AI.
איפה הסיכון? ולמה זה לא “מדד קסם”?
ראסל 2000 הוא לא S&P קטן — הוא הרבה יותר פראי.
-הרבה חברות לא רווחיות (30–40%). זה מנפח את המכפיל הכולל, גם אם החברות הרווחיות דווקא נסחרות בזול יחסית למדדים הגדולים.
-רגישות קיצונית לריבית ולאשראי. ב־2025 הוא ירד הרבה יותר מה-S&P בדיוק בגלל זה.
-תלוי מאוד בסנטימנט ובמצב הכלכלה האמריקאית. בתקופות אינפלציה/מכסים/לחץ על הצרכן – הוא חוטף ראשון.
לא בטוח שהפד ייתן את כמות הורדות הריבית שהשוק מצפה לה. ואם זה לא קורה – Small Caps נפגעים מהר. בקיצור: יש כאן אפסייד – אבל גם תנודתיות וחולשה מבנית שצריך לכבד.
איך אני רואה את זה כמשקיע/סוחר?
הצד החיובי:
-המדד יצא מדשדוש של שנים ופרץ לשיא חדש — סימן קלאסי לתחילת סייקל ארוך.
-Small Caps היסטורית מתחזקים מאוד אחרי הורדות ריבית.
-חשיפה לכלכלה האמריקאית “האמיתית” ולא רק למגה-קאפ ול-AI.
הצד המסוכן:
-תנודתיות כואבת.
-הרבה חברות ממונפות ולא רווחיות.
-רגישות חזקה לכל חדשות רעות — מאקרו, אינפלציה, ריבית, אשראי.
המסקנה:
אם ראסל 2000 נכנס לתיק — זה לא בקטגוריית “מדד רגוע”.
זה אזור שמחייב מראש החלטה על סיכון, מינון וטווח זמן.
כמובן שכל האמור אינו המלצה לפעולה והכל דעתי האישית בלבד!
לונג 
סקירה יומית 26.11.25 - יוני ״בטון״זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
יוני ״בטון״ 26 נוב' 2025
״שום אדם אינו אי, העומד בפני עצמו; כל אדם הוא פיסה מן היבשת, חלק מהשלם.״
את המשפט האלמותי הזה כתב המשורר ג'ון דון לפני יותר מ-400 שנה. הוא כנראה לא ידע מה זה נרות יפניים, לא שמע על חוזים עתידיים, ולא היה לו מושג מה זה בינה מלאכותית.
ובכל זאת, הוא הבין במסחר יותר מ-90% מהאנשים שיושבים היום מול המסכים רוטשילד או בוול סטריט. תמיד כשאני קורא את המשפט הזה, עולה לי לראש התמונה של יוני "בטון".
יוני היה סוחר מוכשר, חריף, אבל עם בעיה אחת קטלנית: הוא היה מאוהב בדעות של עצמו. הוא היה יושב בחדר המסחר הביתי שלו, סוגר את הדלת, מגיף את התריסים ומנתק את הטלפון.
"זה אני והגרף נגד העולם" הוא היה ממלמל לעצמו. יוני בנה לעצמו אי בודד של ביטחון עצמי מופרז באמצע האוקיינוס הסוער של השוק. הוא האמין באמונה עיוורת שאם הוא ינתח את המניה הספציפית שלו מספיק לעומק, אם הוא יבין כל פיפס בדו"ח הכספי שלה, הוא יהיה מוגן.
הוא חשב שהוא יכול להתנתק מהיבשת, מהזרם, מהאנרגיה הכאוטית של העולם החיצון, בדבר שהעולם החיצון הוא רק הפרעה. תחזיקו את יוני ואת האי הבודד שלו בראש.
🐘 הסטירה של "האיש המורכב"
בואו נדבר דוגרי על מה שקרה אתמול, כי אני יודע שהרבה יוני.ם הלכו לישון עם תחושת מועקה בבטן. פתחתם את אתרי החדשות וראיתם כותרות מפוצצות באופוריה: "הדאו ג'ונס טס ב-664 נקודות!", "ה-S&P 500 שובר תקרות וחוזר למעלה!".
על הנייר, הכל נראה כמו חגיגה אחת גדולה.
אבל אז... אז נכנסתם לחשבון המסחר שלכם.
ושם? שם ראיתם תמונה אחרת לגמרי.
היהלומים שלכם, המניות שתמיד הצילו עד עכשיו את המצב, נראו כמו זירת פשע. אנבידיה (NVDA) צללה, AMD חטפה נוקאאוט של 4%, סקטור הטכנולוגיה כולו נראה חיוור. אתם יושבים שם, מגרדים בראש ושואלים את עצמכם את השאלה הכי מתסכלת בעולם המסחר
"איך לעזאזל המדד עולה כשהמניות הכי חשובות בעולם יורדות?" התשובה היא לא מזל רע. התשובה גם לא "השוק השתגע".
התשובה היא שאתם נפלתם בפח הקלאסי של "האיש המורכב" (The Composite Man) אותו שחקן דמיוני המייצג את הכסף החכם בשיטת וויקוף. הוא עשה לכם אתמול תרגיל הסחה של קוסם מיומן.
ביד ימין הוא הניף את המדדים למעלה כדי שתסתכלו לשם, וביד שמאל הוא מכר לכם את הסחורה שהוא רצה להיפטר ממנה בסקטור הטכנולוגיה.
🐘 הרוטציה הגדולה
אז מה באמת קרה שם? הכסף לא נעלם מהשוק. כסף בשוק ההון לא מתאדה, הוא פשוט עובר דירה. אנחנו עדים לאחת ה"רוטציות" (סבב סקטורים) הברורות ביותר שראינו בזמן האחרון.
עד אתמול, כולם ישבו בשולחן של הטכנולוגיה והבינה המלאכותית. זה היה השולחן הכי חם בקזינו. אבל אתמול יצאה שמועה מרושעת, דיווח שגוגל ומטא זוממות "לבגוד" באנבידיה ולהתחיל לייצר צ'יפים לעצמן.
עבור הכסף החכם, זה היה הסימן לקום מהשולחן.
אבל הם לא הלכו הביתה. הם פשוט עברו לשולחן של "הדברים המשעממים והבטוחים". תסתכלו על הנתונים היבשים, הם צועקים את האמת, בזמן שבכיתם על השבבים, מניות של בנקים, חברות בנייה וסקטור הבריאות טסו לחלל.
סקטור הבריאות זינק ב-2.2%. ראסל 2000 (המניות הקטנות והבינוניות) נתנו בראש עם עלייה של 2.3%.
ולמה דווקא לשם?
כי נתונים כלכליים שפורסמו אתמול (כמו מדד אמון הצרכנים שירד) הראו שהאזרח הקטן מתחיל לפחד. הוא חושש מהעתיד הכלכלי, הוא סוגר את הארנק.
וכשהציבור מפחד, הכרישים בורחים למניות דפנסיביות; תרופות, אוכל, קורת גג. דברים שאי אפשר להפסיק לצרוך גם במיתון.
על כל מניה שירדה אתמול בבורסת ניו יורק, ארבע מניות אחרות עלו. השוק רחב, הוא בריא, הוא חזק, הוא פשוט לא בהכרח תלוי באנבידיה כדי לנשום.
🐘 אני מאוהב
הבעיה הגדולה של רוב הסוחרים (ואולי גם שלי לפעמים) היא ההתאהבות. אתם מתאהבים בנרטיב. התאהבתם בסיפור של ה-AI, בסיפור של "העתיד", ואתם עיוורים לכל מה שקורה מסביב.
השוק הוא חיה דינמית שמשנה את מיקומה כל הזמן.
מי שנשאר "נאמן" למיקום אחד כשהרוח משתנה, הוא לא משקיע ערכי הוא פשוט קורבן בהתנדבות. הטכניקה להינצל מזה היא פשוטה, אבל דורשת אומץ
למרות כל מה שלמדתם, תפסיקו להסתכל רק על ה-SPY או ה-QQQ. תתחילו להסתכל על ה"לחם והחמאה" של השוק, על המובילות בכל ענף וענף.
כך למשל,כשאתם רואים שמדד ה-S&P 500 במשקל שווה (Equal Weighted) עולה בצורה משמעותית יותר מהמדד הרגיל (כפי שקרה אתמול), זהו דגל אדום בוהק לטכנולוגיה ודגל ירוק לכל השאר.
זה אומר שהעדר כולו זז, לא רק הרועים בראש.
הכסף החכם משאיר עקבות ענקיים, כמו של פיל בחנות חרסינה. הם אספו את המניות הקטנות ואת מניות הערך בשקט בשבועות האחרונים (שלב ה-Accumulation לפי וויקוף), ועכשיו הם מתחילים לרוץ איתן.
התפקיד שלכם הוא לא להיות צודקים בפורומים, או בשיח החברים במפגש השבועי. התפקיד שלכם הוא לזהות לאן הנהר זורם ולשחות איתו, לא נגדו.
אם הריבית הולכת לרדת בדצמבר (והסיכוי עומד על 82%), הנדל"ן והמניות הקטנות הם המרוויחים הגדולים. תהיו שם.
🐘 המדרון החלקלק של ההתעלמות (ומה קרה ליוני)
אם תבחרו להתעלם מהאיתות הזה, אתם נכנסים למדרון חלקלק ומסוכן. אתם תמשיכו לקנות את השפל (Dip) במניות הטכנולוגיה, מתוך הרגל, ותגלו שהפעם השפל עלול להמשיך לחפור למטה.
אתם תראו את התיק שלכם מדשדש או יורד, בזמן שכל החברים שלכם מספרים שהם עשו כסף על מניות של חברות תרופות משעממות.
התסכול הזה יוביל אתכם לטעויות פסיכולוגיות, לנקמה בשוק, ובסוף למחיקת החשבון.
נחזור ליוני "בטון" מההתחלה, האיש על האי הבודד. יוני סירב להכיר בזה שהיבשת זזה. הוא נשאר נעול בחדר עם הגרפים שלו, בטוח שהוא רואה משהו שאף אחד אחר לא רואה.
יום אחד, יום כמו אתמול, השוק עשה תפנית חדה. הסקטור שלו קרס, והכסף עבר למקום אחר. בגלל שיוני היה מנותק, בגלל שהוא חשב שהוא "אי" העומד בפני עצמו, הוא לא ראה את הצונאמי מגיע.
המים עלו, האי שלו הוצף, והתיק שלו נמחק כלא היה.
ג'ון דון צדק. "כל אדם הוא פיסה מן היבשת, חלק מהשלם." במסחר, אתה חייב להיות מחובר להקשר הרחב.
אתה חייב להבין שאתה חלק ממערכת אקולוגית ענקית, שמונעת מפחד ותאוות בצע של מיליוני אנשים. אם המניה שלך יורדת אבל כל השוק עולה - אתה לא "מיוחד", אתה פשוט טועה.
אתה עומד על האי הלא נכון בזמן הגאות. תפסיקו לנסות לנצח את השוק לבד מהבונקר. צאו החוצה, תריחו לאן הרוח נושבת, ותצטרפו ליבשת. שם הכסף הגדול נמצא. ושם, ורק שם, תוכלו למצוא את השקט הנפשי שאתם מחפשים.
אבל ג'ון דון גם צדק. "כל אדם הוא פיסה מן היבשת, חלק מהשלם." במובן של ערבות הדדית, אם כולנו חלק מיבשה ולא אי בודד, אז רצוי שנתנהג כך האחד לשני, האחד לשנייה.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
לונג 
סקירה יומית 25.11.25 - love Bombingזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
הפצצת אהבה. 25 נוב' 2025
בואו נדבר על "הפצצת אהבה" (ומה קורה בבוקר שאחרי)
אתם מכירים את השלב הזה בתחילת קשר, שבו הצד השני מרעיף עלייך מחמאות, מתנות והבטחות לעתיד ורוד כבר בדייט השני?
בפסיכולוגיה קוראים לזה "Love Bombing" (הפצצת אהבה). זה מרגיש מדהים, זה מסחרר, וזה גורם למוח שלנו להפריש חומרים של אושר שמשכיחים מאיתנו כל זהירות בסיסית.
אתמול, השוק האמריקאי עשה לנו בדיוק את זה.
אחרי שבוע של פרצופים חמוצים, השוק הגיע אתמול עם זר פרחים ענק בצורת עליות של כמעט 3 אחוזים בנאסד"ק.
הוא לחש לנו באוזן שהכל בסדר, שוולר מהפד דואג לנו, ושגוגל וטסלה הן החברות הכי טובות שלנו.
השאלה שאני שואל את עצמי הבוקר היא לא "האם זה אמיתי?" אלא "האם הקשר הזה יחזיק מעמד גם כשהחגיגה תיגמר והשפעת חומרי האושר תדעכך?".
כסוחר שראה כבר הכל, אני לא פוסל שום תרחיש. יכול להיות שאנחנו עדים לתחילתו של גל עליות חדש ומוצדק ויכול להיות שזו מלכודת דבש רגע לפני החג.
החוכמה היא לא לנחש, אלא להכין את התיק שלכם לכל אחד מהמצבים האלו, בלי ליפול לאופוריה עיוורת ובלי לפחד מהצל של עצמכם.
🐘 הצד של השוורים: למה האופטימיות הזו מוצדקת?
בואו נהיה הוגנים, המסכים הירוקים של אתמול לא הגיעו משום מקום, יש כאן סיפור שהשוק מנסה לספר לנו, והוא סיפור חיובי.
כשענקיות כמו גוגל וטסלה מזנקות בכזו עוצמה (6-7 אחוזים), זה אומר שהכסף הגדול שזה הרבה גומרים עם מחשבה זהה, חוזר להאמין בסיפור הצמיחה של הטכנולוגיה.
הם לא קונים מניות כאלו ליום אחד; כשהם נכנסים בכזאת אגרסיביות, זה בדרך כלל סימן שהם רואים ערך בטווח הבינוני. יתרה מכך, השוק קיבל אתמול אישור שהריבית כנראה תרד בדצמבר (85% סיכוי, וזה המון).
בעולם של סוחרים, ריבית יורדת שווה לחמצן וכשיש חמצן, האש יכולה לבעור גבוה יותר.
אם המדדים יצליחו להחזיק את הרמות האלו גם היום ומחר, ייתכן מאוד שנפרצה הדרך ל"ראלי סנטה קלאוס" המפורסם של סוף השנה, שהיא בצדק תקוותם של קוראים רבים.
מבחינה טכנית, חזרנו אל הממוצעים חשובים, וזה איתות שאי אפשר להתעלם ממנו.
השוק מפגין עוצמה, ה-AI ממשיך להיות הקטר שמושך את הרכבת, ומי שנמצא בפוזיציות נכונות (במניות האיכות) בהחלט יכול לחייך הבוקר. יש כאן מומנטום, ומומנטום הוא כוח חזק מאוד בשוק ההון שאסור לזלזל בו.
🐘 הצד של הדובים: איפה המוקשים מסתתרים?
אבל, וכאן נכנס הניסיון של 3 עשורים לשחק תפקיד, אנחנו חייבים להסתכל גם על האותיות הקטנות בסקירה שלי מאתמול.
אנחנו נמצאים בשבוע חג ההודיה, שבוע שבאופן מסורתי מתאפיין בנזילות נמוכה (פחות קונים ומוכרים בשוק).
כשאין הרבה שחקנים במגרש, קל מאוד להזיז את הכדור מצד לצד, ומה שנראה כמו פריצה אמיתית יכול להתברר כהטעיה של עושי שוק.
האירוע האמיתי מחכה לנו מחר, יום רביעי, עם פרסום מדד ה-PCE (מדד האינפלציה שהפד הכי אוהב). אם המדד הזה יצא "חם" מהצפוי, כל האהבה שהשוק הרעיף עלינו אתמול עלולה להפוך לכתף קרה וכואבת בשניות.
התרחיש הדובי אומר שהעליות של אתמול היו בעיקר "סגירת שורטים" (Short Squeeze) - סוחרים שהימרו נגד השוק נבהלו מעוצמת התנועה מעלה ונאלצו לקנות, מה שדחף את המחיר למעלה באופן מלאכותי.
אם זה המצב, ברגע שיגמרו השורטיסטים שצריכים לקנות, לא יהיה מי שיחזיק את המחיר למעלה, ואנחנו עלולים לראות החלקה מהירה למטה. זהו הסיכון של הטווח הקצר: התלהבות מוקדמת שמתנפצת על סלע המציאות.
🐘 איך משלבים בין שתי האפשרויות?
אז מה עושה סוחר חכם שנמצא בתוך המלכודת המתוקה הזו? הוא לא בוחר צד באופן עיוור, הוא מנהל את הסיכון.
אם אתם כבר בפנים והרווחתם מהעליות של אתמול מצוין. זה הזמן להדק את הסטופים (פקודות ההגנה) שלכם. אל תתנו לרווח יפה להפוך להפסד רק בגלל שרציתם עוד קצת; תבטיחו חלק מהכסף בכיס, אין חבר נאמן כמו כסף מזומן.
אם אתם בחוץ ושוקלים להיכנס, תשאלו את עצמכם: "האם אני רודף אחרי המחיר או נכנס בנקודת איכות?".
כניסה עכשיו, רגע לפני נתון קריטי כמו ה-PCE ולפני חג, דורשת משמעת ברזל ועצבים חזקים, כמו לקנות מנייה יום לפני הדוח.
השוק לא בורח לשום מקום. גם אם העליות יימשכו, תמיד יהיו הזדמנויות להצטרף לטרנד (למגמה) בצורה בטוחה יותר אחרי שנקבל אישור שהפריצה אמיתית.
הגישה שלי לטווח הבינוני נשארת אופטימית-זהירה: מהפכת ה-AI היא אמיתית והיא כאן כדי להישאר ולהתרחב ולכן הירידות (אם יבואו) הן הזדמנות לאסוף סחורה איכותית במחיר טוב יותר.
אבל בטווח המיידי של ה-24 שעות הקרובות? אני מעדיף להיות החשדן שבודק את הגשר לפני שהוא עולה עליו עם המשאית.
🐘 השורה התחתונה: סבלנות היא הנשק הסודי
נחזור רגע לדימוי של ה"הפצצת אהבה". בחיים, כמו במסחר, האהבות הכי בריאות הן אלו שנבנות לאט, צעד אחרי צעד, על בסיס אמון ולא על בסיס זיקוקים רגעיים. השוק הראה לנו אתמול שהוא יודע לפנק, וזה נהדר, אבל עכשיו תורנו לבקש ממנו הוכחות רציניות יותר.
לסוחרים האגרסיביים שביניכם: תהנו מהגל, אבל תהיו מוכנים לקפוץ מהגלשן בשנייה שהגל נחלש ומסתיים.
לסוחרים הסולידיים (בשיטת הפיל): אין שום בושה לשבת על הגדר עד שבוע הבא. לתת לאבק של החג ושל הנתונים לשקוע, ולראות מי באמת נשאר שולט בשוק. השוק ימשיך להיות שם גם ביום שני הבא, והכסף שלכם יהיה הרבה יותר חכם אחרי שנראה את התמונה המלאה.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3 לונג 
לונג
סקירה שבועית 24.11.25סקירה שבועית:
מלכודת הדבש של חג ההודיה. 24 נוב' 2025
תעצרו רגע. לפני שאנחנו צוללים לנרות יפניים ומניפולציות של המוסדיים, אני חייב לספר לכם משהו שראיתי באחד מימי חמישי בערב בבר תל-אביבי. זה יושב לי בראש ולא משחרר, לפעמים אני אוהב להביט על אנשים להקשיב וללמוד על החיים.
ישב לידי בחור, נקרא לו 'עידן'. נראה טוב בסה״כ, שעון יוקרה נוצץ, חולצה מכופתרת בדיוק במידה. הוא היה בדייט עם בחורה מקסימה, עיניים גדולות, מקשיבה. במשך 50 דקות הבחור לא לקח אוויר. הוא רק דיבר על עצמו. על האקזיט שהוא כמעט עשה, על המכון כושר, על הרכב החדש, ובעיקר - על כמה אמא שלו והאקסיות שלו לא מבינות את הנפש המורכבת שלו.
העיניים שלו זעקו: "תאהבי אותי! תעריצי אותי! תמלאי את החור שיש לי בנשמה!". הוא היה צמא לאהבה כמו אדמה סדוקה במדבר שמתחננת למים.
ניקולא שאמפור, צרפתי ציני וחד שיכול היה להיות סוחר דגול בשיטת הפיל, אמר פעם משפט גאוני: "יש יותר אנשים שרוצים להיות נאהבים, מאשר כאלה שמוכנים לאהוב". הסיפור של עידן והמבט הנואש שלו. הזכיר לי את המשפט.
בואו נדבר על האשליה האופטית שקרתה ביום שישי.
🐘 זריקת המרץ של ג'ון וויליאמס
אתם מסתכלים על המסכים הירוקים של סגירת השבוע ומרגישים את הדופמין משתולל. הדאו ג'ונס טס ב-493 נקודות, הנאסד"ק הוסיף כמעט אחוז. על פניו? חגיגה. בפועל? זה היה ניתוח פלסטי כושל שנועד להסתיר גוף מזדקן וחולה רגע לפני שהרופאים יוצאים לחופשה.
השוק היה בדרך להתרסקות בטוחה ביום שישי בבוקר. הנתונים היו עגומים: סנטימנט הצרכנים של מישיגן צלל לשפל של 51.0 (האנשים ברחוב מדוכאים מהמחירים) ומדד מנהלי הרכש (PMI) בייצור ירד ל-51.9. הכלכלה האמיתית מאיטה, החריקות שנשמעות למרחוק.
אז מה הציל את המצב? לא שיפור כלכלי, אלא פליטת פה. ג'ון וויליאמס, נשיא הפד של ניו יורק, זרק גפרור לתוך חבית של אדי דלק כשאמר שהוא "עדיין רואה מקום להורדת ריבית".
זה כל מה שהאלגוריתמים היו צריכים. לא עובדות, אלא הבטחה לעוד סם הרגעה. הסיכוי להורדת ריבית בדצמבר קפץ בבת אחת מ-40% ל-75%, והשוק הגיב כמו נרקומן שקיבל מנה נוספת.
אבל זו מלכודת. כשהשוק עולה רק בגלל צפי להורדת ריבית ולא בגלל רווחים חזקים או צמיחה, זה כמו בניין שנשען על פיגומים רעועים. אתם רואים ירוק, אני רואה את הכסף החכם מוכר לכם סחורה ביוקר רגע לפני שהם בורחים לאכול תרנגול הודו.
🐘 רווחי חנות הבגדים
כדי להבין את גודל הפרדוקס, אנחנו צריכים להרים את מכסה המנוע. כולם מדברים על ה"ראלי", אבל אף אחד לא שואל מי הוביל אותו. וזה, חברים, הסיפור האמיתי.
זה לא היה הטכנולוגיה. זה לא היה השבבים.
אנבידיה (NVDA), המלכה הבלתי מעורערת של השוק, סיימה באדום (-0.97%). AMD חטפה גם היא. אורקל (ORCL) קיבלה סטירה מצלצלת וירדה כמעט 6%. אז מי סחב את העגלה במעלה ההר?
חנות הבגדים Ross Stores ROST. כן, חנות בגדים בהנחות ענק ("Outlet"). המניה שלה זינקה ב-8.4% לשיא כל הזמנים.
תבינו את האירוניה הדוקרת: כשהמניה של חולצות ב-10 דולר טסה לשמיים בזמן שמניות הבינה המלאכותית מקרטעות, השוק צועק לכם משהו באוזן. הוא צועק: "הצרכן האמריקאי עני, הוא מחפש מציאות, והוא לא קונה מחשבי על כרגע".
זו רוטציה דפנסיבית בתחפושת של התקפה. הכסף החכם בורח למקומות משעממים ובטוחים. הענפים החזקים השבוע היו שירותי תקשורת, נדל"ן (שנהנה מהפנטזיה על ריבית נמוכה) ובריאות.
🐘 המדריך להישרדות בשבוע חג ה"זומבים"
אנחנו נכנסים לאחד השבועות המסוכנים ביותר בלוח השנה, שבוע חג ההודיה. שימו לב ללו"ז המוקשים:
יום חמישי - אין מסחר (חג).
יום שישי, יהיה יום מקוצר (נסגר מוקדם), הידוע כיום של "זומבים" שבו הסוחרים הרציניים בכלל לא נמצאים מול העמדה.
מה זה אומר מבחינתנו בשיטת הפיל? נזילות נמוכה.
כשאין הרבה קונים ומוכרים (Volume נמוך), עושי השוק (Market Makers) יכולים לצייר איזה גרף שבא להם עם מעט מאוד כסף.
התרחיש הקלאסי לשבוע כזה הוא "ההרדמה והעקיצה". ימי שני ושלישי צפויים להיות ימי "דשדוש חיובי" עליות מתונות במחזורים נמוכים, שנועדו לגרום לכם להרגיש בנוח ולהשאיר פוזיציות פתוחות לחג.
אבל היזהרו מיום רביעי.
ביום רביעי, רגע לפני שהולכים הביתה, מתפרסם מדד ה-PCE (הוצאה לצריכה פרטית). זה המדד האהוב על הפד למדידת אינפלציה. אם המספר הזה יוצא "חם" מהצפוי? כל האופטימיות של יום שישי תישרף תוך דקות.
אנחנו עלולים לראות תנודתיות מלאכותית - Upthrust (ניער למעלה) קלאסי של וויקוף. הם יעלו את המחיר מעל התנגדות, ישאבו פנימה את ה"פתיים" שרודפים אחרי המחיר, ואז יורידו את השוק למטה כשהנזילות נעלמת.
🐘 אחד התרחיש שאסור לכם לפספס
בואו נהיה משחקי משחקי תסריטים לרגע. מה אם העליות של יום שישי הן בכלל "מתנת פרידה"? מה אם המוסדיים השתמשו בנאום של וויליאמס כדי לייצר נזילות של קונים (אתם), רק כדי שהם יוכלו לזרוק את הסחורה שלהם ולצאת נקיים לחופשה?
אם נראה היום או מחר ניסיון לפרוץ את הגבוה של יום שישי, אבל הווליום יהיה נמוך משמעותית, זו תהיה נורת אזהרה אדומה בוהקת. זה אומר שאין דלק במנוע. הפיל לא דוחף, הוא רק נשען לנוח.
מצד שני, אם מדד ה-PCE יפתיע לטובה (ירד), אנחנו עשויים לראות Squeeze (לחיצה) אלים כלפי מעלה ביום רביעי.
האסטרטגיה שלי לשבוע הזה היא פשוטה: אני בוחר לשבת על הידיים.
אתן לאחרים להיות הגיבורים שמנסים לתפוס סכינים נופלות או לרדוף אחרי בלונים פורחים בווליום נמוך. אנחנו, הדייגים השקטים, נחכה שהאבק ישקע אחרי החג והאמת תצא לאור.
🐘 עידן והבר בתל אביב
נחזור רגע לעידן מהבר בתל אביב.
אחרי 50 דקות של מונולוג מתיש שבו הוא דרש אהבה בלי לתת כלום בתמורה, הבחורה קמה, מילמלה משהו על "שירותים" ופשוט ברחה. ראיתי אותה יוצאת. היא אפילו לא הסתכלה לאחור.
עידן נשאר שם, בוהה בכוס הריקה, המום. הוא לא הבין למה היא לא חוזרת.
הוא לא הבין למה העולם לא מחזיר לו אהבה, כשהוא עצמו לא היה מוכן לתת גרם אחד של הקשבה, הקשבה פעילה, עניין או אכפתיות אמיתית למי שמולו.
אני אומר לכם, רוב הסוחרים המתוסכלים הם עידן.
הם רוצים שהשוק יאהב אותם. הם רוצים שהשוק יחבק אותם, ייתן להם כסף, יגרום להם להרגיש חכמים ומוצלחים. הם דורשים מהשוק רווחים ("תאהב אותי!").
אבל הם לא מוכנים "לאהוב" את השוק חזרה. הם לא מוכנים לכבד את החוקים שלו. הם לא מוכנים להקשיב למה שהגרף אומר להם (במקום מה שהם רוצים לשמוע). הם לא מוכנים לקבל את הסטירות שלו בהבנה וללמוד מהן.
השבוע, אל תהיו עידן. אל תדרשו מהשוק לתת לכם מתנות לחג.
השבוע תקשיבו לו, הקשבה פעילה. תכבדו אותו. ואם הוא לא במצב רוח לתת (ווליום נמוך, דשדוש) פשוט תניחו לו ותחכו בצד. ככה בונים אהבה וכסף לטווח ארוך. מי שבא רק לקחת ביום שהשוק קצת לוקח לו מתבלבלת עליו דעתו.
כדי לעשות אהבה עם השוק, אתם צריכים ללמוד להיות בהקשבה פעילה, כן לפעמים לא לעשות כלום, רק להקשיב, כך שתוכלו לפעול בעת הנכונה.
שבוע מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3 סקירה יומית 21.11.2025זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
חתונה ובמבוק סיני. 21 נוב' 2025
אתמול בערב עמדתי ליד החופה של דור ואמילי.דור הוא אחד הבוגרים שלי, והעובדה שעשרות בוגרי מזמינים אותי לחלוק איתו את הרגע הכי אינטימי בחייהם, מרגשת אותי יותר ממש כמו כל עסקה מוצלחת שעשיתי ב-30 שנה האחרונות.
היין נשפך, הכוס נשברה, והשמחה הייתה אמיתית, טהורה, כזו שמרחיבה את הלב. זוג חמוד אמילי ודור, כאלה שמהר נכנסים לך ללב בשל האיכות והענווה שלהם.
אבל בכיס של הג'קט, הנייד שלי שעבר למצב רטט, קצב הרטט שבו הלך והתגבר ככל שהערב נמשיך עוד מסרון שואל מסוחרים מודאגים, עוד בוגר שמבקש אישור על ניהול הסיכונים שלו.
ובכל פעם שהצצתי בו, בין המנה הראשונה לריקודים, הרגשתי איך המציאות המקבילה, זו שעל המסך, יש לה חיות משלה.
בצהריים, בפרה-מרקט, הכל היה ירוק זרחני. האופוריה של אנבידיה (NVDA) שטפה את המסכים. אמרתי לעצמי בלב: "הנה, מהפכת ה-AI מרימה את השוק, בצורה רוחבית".
אלא שאז, כמו בסרט שמתחיל בקצב איטי והולך ומתגבר, הירוק החוויר. הוא הפך לאפור, ואז לאדום, ככל שהערב התקדם והמוזיקה בחתונה התחזקה, המסך שלי עת אני מציץ אליו נצבע בדם.
טור הרווח-הפסד היומי שלי? עבר מהצלחה מחייכת להפסד יומי צורב, שנמשך כבר כמה ימים. החזרתי כסף לשוק.
למה אני מספר לכם את זה? לא כדי שתשתתפו בצערי (אני ישנתי מצוין בלילה, תודה, לא בזכות אטימות רגשית, אני רגיש ברמה של עוצם עיניים שעושים זריקה לחתול בסרט מצויר).
אני מספר לכם את זה כי ההבדל היחיד ביני לבין הסוחר שנכנס הבוקר לדיכאון, הוא לא היכולת "לחזות את העתיד". אף אחד לא יודע איפה השפיץ של השוק, אלה בדיעבד.
ההבדל הוא שבעוד שהתיק שלי דימם, הנפש שלי נשארה שלמה ורוקדת בחתונה.
קמתם הבוקר עם תחושת מחנק בגרון, שנגררה לכם מהימים האחרונים במסחר, אם אתם אלו מרגישים שהשוק "בגד" בכם אחרי הפתיחה המבטיחה של אתמול. אז רצוי שתקראו את השורות הבאות; אחלוק איתכם שנים רבות של ניסיון, בהם עברתי לא אחת אירועים קיצוניים מיום האתמול.
אני יודע בוודאות שמה ׳שהרג אתכם׳ אתמול הוא לא השוק, אלא המדרון החלק של הרגשות שלכם.
🐘 האנטומיה של ההונאה העצמית
בואו נדבר תכלס על מה שקרה שם במסחר בעת שאכלתי סטייק. השוק עשה תרגיל "כיפה אדומה" קלאסי כפי שכניתה זאת ציפי מוכשרת ונבונה חובבת שורטים ידועה.
השוק השתמש בדוחות של אנבידיה כדי למשוך את כולם פנימה, ה-fomo שהוא יטוס מלאה ואתם בחוץ גרם לכולם להיכנס בבת אחת. ואז, בבת אחת, משך את השטיח.
הבעיה היא לא בהיפוך. היפוכים קורים. שווקים נושמים. הבעיה היא בתגובה שלכם כשזה קורה.
עדר קהה חושים עם ראיית מנהרה התחיל לצוטט את הרצון שלו לראות משהו וזה נשמע כך "זה רק תיקון טכני", "תהיה חזק", או המשפט האהוב עליי מכולם "עזוב, אני משקיע לטווח ארוך".
אני רוצה לנפץ לכם את הבועה הזו בפרצוף. כשאתה סוחר שנכנס למינוף יתר, בלי סטופ, בלי תוכנית, ואז כשהשוק יורד אתה מחליט שאתה "משקיע לטווח ארוך", אז אתה לא משקיע.
אתה משותק.
זהו שקר שנועד לכסות על אמת פשוטה וכואבת שאומר בעצם: "זהר, באמא שלך תעזוב אותי, אני לא יודע להחליט ואין לי כוחות נפש לחתוך את ההפסד, אתה יודע כמה זמן לקח לחסוך אותו".
השוק של השבועים האחרונים הפך הרבה סוחרים של "הירו או זירו" (Hero or Zero) לקורבנות. אנשים שנכנסו לפוזיציה אחת ענקית, במינוף מטורף, מתוך אמונה עיוורת שהכסף קל.
הם אנשים טובים, באמת. מגיע להם לחיות טוב, הם יזמים בנשמה, היה להם אומץ להיכנס. הבעיה היא לא מוסרית הבעיה היא מקצועית. הם נפלו למניפולציה של השוק שיודע בדיוק איפה הכפתורים הרגישים שלהם.
וכעת? הם עוברים תהליך אבל. ממש כך. הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון. הם מתאבלים על הכסף, על החלום, על האגו שנרמס.
והנזק הפסיכולוגי הזה? הוא חמור פי אלף מהכסף שהלך. כי כסף חוזר, אבל הצלקת של הפחד נשארת.
להרוג את ההפסד כשהוא קטן
אז איך רקדתי בחתונה של דור בזמן שהחשבון שלי נצבע באדום? פשוט מאוד: הייתה לי תוכנית מסחר. הפסדתי כסף, כן. אף אחד לא אוהב להחזיר כסף לשוק.
אבל ההפסד הוא מתוחכם ומתוחם. הוא היה מדוד. ניהול סיכונים הוא לא סיסמה שכותבים במצגת. הוא חגורת הבטיחות שלכם. היא ההבדל בין סוחר אין סופי, לסוחר הסופי.
תחשבו על זה רגע, אף אחד מכם לא היה מעז לעלות על הכביש בלי להוציא רישיון נהיגה ובלי לעשות ביטוח חובה לרכב. נכון? זה נשמע בסיסי.
אבל בשוק ההון? אנשים עולים על פרארי (מינוף), בלי ברקסים (סטופ-לוס), ובלי שיעור נהיגה אחד. ואז הם מתפלאים שהם מתרסקים. ההבדל בין חכם לפיקח בשוק נמדד בדיוק בימים כאלה.
חכם יודע אולי להתמודד עם המצב המורכב הזה. אבל סוחר פיקח יודע שמינוף כסף ומיקוד בעסקאות הוא מינוף בעצם של הרגשות ויכולות קבלת החלטות שלו הוא לא נכנס לשם.
הלך שלי הוא אמנם פשוט, ואני חוזר עליו כמו מנטרה: מי שנמצא בעסקה הלוואי והוא צודק. למה? כי רק הוא משלם את מחיר הטעות. לו יש את "זכות הצדק".
אבל להיות צודק זה לא המטרה, המטרה היא לשרוד או להרוויח.
המטרה היא שכשאתה טועה (וזה יקרה), מחיר הטעות יהיה מזערי. הסוד הגדול של אגדות המסחר, אלו ששרדו עשרות שנים, הוא לא שהם ידעו לחזות את העתיד. הם פשוט ידעו להפסיד מעט.
הם ידעו לחטוף סטירה, לנער את האבק, ולהמשיך ללכת. הם לא נכנסו למוד של נקמנות. הם לא ניסו "להכניע את השוק" ביום אחרי.
כי סוחר שמנסה לנקום בשוק הוא כמו אדם שמנסה לנקום בים על זה שהוא נרטב, סתם תשאר רטוב וככל שתיכנס לעומק אולי תטבע.
🐘 משל הבמבוק והיום שאחרי
אני רוצה לסיים עם תמונה שתלווה אתכם לסוף השבוע הזה. מכירים את הבמבוק הסיני? אתה שותל אותו, משקה אותו, מדשן אותו. שנה שלמה כלום. שנה שנייה - עדיין כלום. האדמה נראית ריקה. שנה שלישית, רביעית... שום סימן חיים.
רוב האנשים היו מתייאשים, בועטים בדלי המים והולכים.
אבל בשנה החמישית?
בתוך שישה שבועות בלבד, הבמבוק צומח לגובה של 30 מטר. האם הוא צמח בששה שבועות? לא. הוא צמח במשך חמש שנים.
חמש שנים שבהן הוא הצמיח שורשים אדירים מתחת לאדמה, שורשים חזקים מספיק כדי להחזיק את הצמיחה המטורפת שתבוא אחר כך.
המסחר שלכם הוא הבמבוק.
הימים האדומים האלה? היכולת לחתוך הפסד מהר? השליטה העצמית בחתונה כשהמסך אדום? אלו השורשים.
אם לא תבנו אותם עכשיו, כשבסוף מהפכת ה-AI תתפוס כיוון והצמיחה תגיע אתם לא תחזיקו מעמד. אתם תקרוסו תחת המשקל של עצמכם ותהיה מחוץ למסחר.
אל תפילו לסרטונים שמראים לכן את הקטע של ששת השבועות של הצמיחה הגדולה והמהירה, זאת מניפולציה. תלמדו מאלה שיעזרו לכם לעבור את הדרך לקראת אותם ששת השבועות.
מי שמרגיש הבוקר שהוא "קפוא למוות", שנכנס לייאוש, שצריך מישהו שיוציא אותו מהבור הפסיכולוגי אל תשארו שם לבד. רק מנטור שהיה שם, שדימם בעצמו, שחווה את האבל הזה ויצא ממנו, יכול להראות לכם את הדרך החוצה.
אחרת, אתם תעלו שוב חזרה על הכביש בלי רישיון ובלי ביטוח.
קחו את הסופ"ש הזה כדי לחשוב: האם אתם בונים שורשים, מכינים את עצמכם לששת השבועות שעוד יגיעו. תוכנית הפיל, עולמו של וויקוף בנוי כדי לוודא שהשורשים שלכם יחזיקו כל סערה.
הסיומת שלי היא כמו שכתבתי בגוף הסקריה הלוואי ׳וכל מי שנמצא בעסקה יהיה צודק!׳ מגיע לכם להרוויח, מגיע לכם לחיות טוב. כשעושים זאת נכון זה קורה.
שבת שלום
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
יש לי חבר מרוקאי מאיר אזרזר שלימד אותי דברים רבים עת הייתי כבר חייל הוא הי אומר לי לא פעם כשהיה יורד עלי במרוקאית (דאריג'ה) אומרים את זה ככה: "לִי יְבְּרִיךּ יְבְּכִּיךּ, וּלִי יְכְּרְהַכּ יְצְ'חְכְּךּ" (לא זוכר איך אמר זאת אבל זה השחזור שלי אליכם).
"מי שאוהב אותך, יתן לך לבכות (יגרום לך לבכות עם האמת הכואבת),
ומי ששונא אותך, יצחיק אותך (יספר לך מעשיות נעימות כדי שתרגיש טוב)."
למה זה פילוסופיית המסחר שלנו בול?
כי החבר'ה בפורומים, בטוויטר או חברים "תומכים" שאומרים לך שהפסדת "לא נורא אחי, זה רק תיקון, אל תצא פראייר, תהיה חזק". הם אלו ש"מצחיקים" אותך. הם נותנים לך הרגשה טובה רגעית, סם הרגעה, אבל בפועל הם קוברים אותך עמוק יותר בבור.
מי שאוהב אותך באמת (מנטור אמיתי, או השוק עצמו) יגיד לך: "טעית. נכנסת כמו מהמר. תחתוך עכשיו לפני שיימחק התיק."
זה כואב? כן.
זה גורם לך לבכות באותו רגע? אולי.
אבל זה הדבר היחיד שיציל את הכסף שלך.
אני כאן כדי להיות זה ש"מבכה" אתכם עם האמת, ולא הליצן שמצחיק אתכם כל הדרך אל הבנק (למשוך יתרה אפס). סקירת שוק: יכול להיות שסיימנו את התיקון? אתחיל בזה שאני לא מביע עמדה אלא מסתכל לנתונים בעיינים, במקביל לגרף ומייצר לעצמי דרך לעבור את התקופות המורכבות שיש לפעמים בשווקים האלה.
יאלה בואו נתחיל..
1. סנטימנט שוק: Fear & Greed במדד “אקסטרים פחד”
השוק נמצא כרגע במצב פסיכולוגי רגיש:
המדד נכנס ל־Extreme Fear — וזה בדרך כלל מבטא שתי נקודות קריטיות:
-המשקיעים בטוחים שהסיכון גבוה ⇒ מוכרים מהר.
-אבל בדיוק שם, היסטורית, נולדו מהלכי עליות חזקים, כשהצד החלש מתרסק והכסף החכם אוסף.
המשמעות:
אנחנו במשחק של ניגודי כוחות — פחד קיצוני מצד אחד, נתונים כלכליים יציבים מהצד השני.
2. אינבידיה: נותנת גז כשהשוק כולו בחרדה
דווקא בזמן שהמדד על פחד עמוק — אינבידיה יוצאת עם דוח שמזכיר לעולם מי הבוס של עידן ה-AI:
-צמיחה בקצב שקשה לעכל.
-ביקוש שלא נרגע מצד דאטה סנטרים, AI Models, ותעשיית השבבים כולה.
-תחזיות קדימה שממשיכות להיות אגרסיביות.
ופה מגיעה הנקודה האסטרטגית:
כששוק בפחד קיצוני ומניה מובילה נותנת דוחות מטורפים — זה לא “עוד אירוע”, זה חבל הצלה לסנטימנט כולו.
התוצאה?
זה “מתבלן” את השוק ומרכך את האווירה. בדיוק מה ששוק מפוחד צריך כדי לנשום.
3. הערה של מנכ"ל אינבידיה: סין יכולה לעקוף
ג'נסן הוא לא איש של משפטים ריקים.
כשמנכ״ל החברה שמובילה את מהפכת ה-AI אומר:
“סין יכולה לעקוף”
זה פותח שתי זוויות אסטרטגיות:
-הזדמנות – השוק מבין שהפוטנציאל הגלובלי רחוק ממיצוי.
-סיכון – התחרות הבינלאומית מתחזקת, רגולציה צפויה, והמרוץ למיקרו־צ׳יפים הופך גיאו־פוליטי.
זה לא משפט שזז בקלות.
זה משפט ששולח את המשקיעים לחשבון נפש על המשך הבועה.
4. האם יש כאן בועת AI?
האמת הקרה: כן — יש אלמנטים של בועה.
אבל זה לא אומר שהשוק בהכרח מפסיק לעלות.
בועות נוטות לנפוח הרבה לפני שהן מתפוצצות, במיוחד כשהצמיחה האמיתית תומכת בהן.
אינבידיה כרגע גם בועה וגם חברת הצמיחה העוצמתית בעולם.
שני הדברים נכונים במקביל.
5. פאוול: אל תפתחו ציפיות
אחרי נאום פאוול האחרון, הפדרל ריזרב העביר מסר אחד ברור:
הפחתות ריבית לא על הפרק עכשיו.
המשמעות:
עליות שנולדו מפנטזיות של הורדת ריבית צריכות להתאזן.
שוק ההון לא מקבל "מתנות" מהפד בזמן הקרוב.
ולכן — כל Rally שנוצר מדוחות חזקים (כמו אינבידיה), יושב על קרקע של “זהירות מחושבת”.
השוק יכול לעלות — אבל תרחיש ה"שאננות" הוא הסיכון הכי גדול כאן.
שורה תחתונה:
המצב כרגע יוצר קונטרסט חד בין פחד קיצוני לבין נתוני־על של חברות מובילות.
הפחד אומר: “תיזהר”.
הנתונים אומרים: “הצמיחה פה כדי להישאר”.
הפד אומר: “תתרגלו לתנודתיות — אני לא מוריד ריבית בקרוב”.
ולכן — זה שוק שלא מקבל החלטות משעממות:
זה שוק שבו המשקיעים הטובים מייצרים יתרון דרך משמעת, ריסון, וניתוח קר־דם של העובדות.
אינבידיה תמשיך לייצר רעש חיובי, אבל אנחנו רוצים לזכור:
עליות אמיתיות נבנות על משמעת — לא על שאננות.
כמובן שכל האמור אינו המלצה לעפולה והכל דעתי האישית בלבד! 
לונג
סקירה יומית 20.11.2025זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
דופק 200 וטעויות של סוחרים. 20 נוב' 2025
שלשום בערב, אחרי שסיימת לקרוא על "האיום הגרעיני" ושקלת (לא באמת אבל כדי להמחיש נקודה) לקנות שימורים למקלט, המוח שלך התחיל לשחק איתך משחקים מלוכלכים.
בזמן שאתה והחברים שלך בקבוצות כאלה ואחרות דנתם אם העולם נחרב, בוול סטריט התרחש מבחן אופי אכזרי.
אתה זוכר את פיטר דרוקר מהסקירה של אתמול? הגאון ששאל את המנכ"ל הנפוח שאלה אחת ששברה אותו? אז אתמול בערב השוק שאל אותך בדיוק את אותה שאלה, אבל בגרסה הרבה יותר מתוחכמת ומסוכנת.
השאלה לא הייתה "האם אתה פוחד?". ברור שפחדת. כולנו בני אדם.
השאלה האמיתית הייתה: "האם אתה מנהל את הסיכונים שלך, או שהפחד מנהל אותך?" רוב הסוחרים שאני מכיר נכשלו במבחן הזה אתמול בגדול. הם ראו אדום במסך, ראו כותרות מפחידות בבלומברג ובמקום לפעול לפי התוכנית, הם פעלו לפי הרגש.
זהו מדרון חלקלק קלאסי שמוביל לאבדון:
כותרת מפחידה > פחד משתק > מכירה של כל התיק (כולל המניות החזקות) > בוקר של חרטה עמוקה כשהשוק מסתובב.
התסכול הזה שאתה מרגיש הבוקר? שהחוזים ירוקים ואתה זרקת את הסחורה הטובה שלך? הוא לא בטעות. הוא נובע מחוסר הבנה בסיסי של ההבדל בין זהירות לבין פאניקה.
🐘 ההבדל בין סטופ-לוס לבין התאבדות כלכלית
בוא נעשה סדר, אני הולך להיות חד כמו סכין. אני לא אומר לך להתעלם מהמציאות. מה זה אומר?
זה אומר שאם מניה שלך שברה מבנה, אם היא חצתה את קו ההגנה (Stop Loss) שהגדרת מראש,תעיף אותה לכל הרוחות.
זה לא "פחד", זה ניהול סיכונים. זה מקצוענות. אם התרחיש הטכני או הניתוח השיפוטי שלך התבטל אתה בחוץ. נקודה. אין סנטימנטים.
אבל מה עשו רוב הסוחרים אתמול?
הם מכרו את הכל. הם ראו את ה-S&P יורד, ונבהלו כל כך שהם מכרו גם את המניות שבכלל לא שברו תמיכה. הם מכרו מניות שהפגינו עוצמה יחסית מטורפת, מניות שעמדו כמו סלע בזמן שהשוק רעד.
למה? כי הם רצו "לישון בשקט".
וזו, חברים, הטעות שעולה לכם ביוקר.
בזמן שה"כסף החכם" (הפיל) ניצל את הירידות כדי לאסוף עוד סחורה במניות החזקות (אלו שלא שברו מבנה), הידיים החלשות זרקו לו אותן במחירי מבצע. תבין, השוק אתמול ביצע מהלך מבריק של "Shakeout" (ניעור).
הוא ניער את מי שלא באמת מאמין בפוזיציה שלו, הוא ניער בצורה מתוחכמת לאורך ימים ושלא בזמן המסחר.
אבל הוא לא ניער את מי שעבד לפי הספר. מי שעבד לפי הספר מכר את הזבל (המניות החלשות ששברו סטופ בשבועיים האחרונים) ונצמד חזק ליהלומים (המניות החזקות ששמרו על המבנה).
🐘 מה באמת קרה מאחורי הקלעים של "ההצגה הגרעינית"
בוא ננקה את הרעש ונסתכל על העובדות היבשות. אנבידיה (NVDA) לא התרגשה מפוטין. היא הביאה מספרים שגרמו לאנליסטים להיראות כמו ילדים שמנסים לפתור משוואה עם בדידים.
35 מיליארד דולר הכנסות? ביקוש "מטורף" לשבבי Blackwell?
המספרים האלה צעקו "עוצמה" בזמן שהחדשות צעקו "סכנה".
הגרף לא משקר. החדשות כן (או לפחות, הן מגזימות).
מי שהסתכל על הגרף של אנבידיה, או של נטפליקס, ראה משהו מעניין:
הן לא נשברו. הן לא קרסו. הן עשו אולי תיקון קטן, "Test" של ההיצע, אבל המבנה נשאר שורי וחזק. מי שמכר אותן בגלל "חששות גיאופוליטיים" עשה פשע נגד התיק שלו.
זה השיעור הכואב:
כשאתה מוכר מניה חזקה רק בגלל שהשוק הכללי במצב רוח רע, אתה בעצם נותן מתנה ל"כסף החכם".
הם מחכים בדיוק לרגע הזה שבו ההלך שלך ישבר, כדי לקחת ממך את הסחורה הטובה במחיר שהם קובעים. הם לא קונים את המניות ששברו סטופ, גם הם לא נוגעים בזבל. הם קונים את המניות החזקות שרבים, בטיפשות רגעית, החליטו להיפטר מהן מתוך פחד.
🐘 איך להיות הסלע היציב בתוך הסערה
אז איך לא חוזרים על הטעות הזו? איך לא הופכים לכבש בצלחת? התשובה היא מיקוד סלקטיבי. תפסיק להסתכל על "השוק" כמקשה אחת.
יש מניות חלשות שנכנסו למגמה יורדת, אותן צריך לחסל בלי רחמים. ויש מניות חזקות, "מניות אלפא", פשוט מתעלמות מהרעש.
כשאתה רואה ירידות, תשאל את עצמך שאלה פשוטה:
"האם המניה הזו ספציפית שברה את הכללים שלי?" באופן מקצועי אנחנו קוראים שואלים האם היא הפרה את תוכנית המסחר שלך?
אם התשובה היא כן, תמכור.
אם התשובה היא לא, והיא רק ירדה קצת במתאם עם השוק תחזיק חזק. אל תיתן לחדשות לנהל לך את התיק. תן לגרף לנהל אותו. הגרף מגלם הכל: את פוטין, את טראמפ, ואת הדוחות של אנבידיה.
אם הקונים הגדולים לא בורחים (ואתה רואה את זה במחזורים ובנרות), למה שאתה תברח?
🐘 מבחן הראי של הבוקר
עכשיו, בואו נחזור לשאלה של פיטר דרוקר, אבל נדייק אותה לסיטואציה של הבוקר. תעמוד מול המראה ותשאל את עצמך בכנות:
"האם מכרתי אתמול כי הסטופ שלי נתפס, או כי הפחד שלי נתפס?"
אם יצאת בסטופ? כל הכבוד. אתה סוחר ממושמע. הפסדת כסף קטן כדי להציל כסף גדול. אבל אם מכרת מניות חזקות, שעדיין נמצאות במגמת עלייה ברורה, רק בגלל שנלחצת מהחדשות יש לך בעיה.
אתה לא סוחר, אתה מהמר שמונע מרגשות. והשוק סוחרים יקרים, הוא המקום היקר ביותר בעולם לטיפול פסיכולוגי.
תזכרו את כלל הברזל של "שיטת הפיל":
אנחנו לא מנחשים עתידות. אנחנו קוראים את ההווה. אנחנו לא מתאבדים על מניות קורסות (קנה והחזק עיוור זה אסון), אבל אנחנו גם לא בורחים מהצל של עצמנו.
החוכמה היא לדעת להבדיל בין רעש לבין אות פעולה. בין תיקון טכני במניה בריאה, לבין שבירה מסוכנת במניה חולה.
היום יום חדש. המסחר מתחיל מחדש. הפעם, כשתראו אדום (ויהיה עוד אדום, זה חלק מהמשחק), אל תזרקו את היהלומים לפח יחד עם הזבל.
תנשמו עמוק, תסתכלו על הגרף, ותשאלו: "האם הפיל בורח, או שהוא רק מתכופף כדי לשתות?"
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
