כולם מסתכלים על הנפט והמדדים אבל הבנקים כבר שינו את חוקי המשחקכולם מדברים על מלחמה ועל ההשפעה שלה
אבל כמעט אף אחד לא מבין איך זה באמת נכנס לשוק בצורה עמוקה
נתחיל ממשהו ששמעתם לאחרונה בחדשות, סגירת מיצר הורמוז!
מה זה בכלל אומר בפועל ואיך זה קשור אליכם
מיצר הורמוז הוא מעבר ימי מאוד צר וקריטי,שדרכו עובר חלק משמעותי מהנפט בעולם
תחשבו על זה כמו כביש ראשי מרכזי ,שדרכו עוברות משאיות שמביאות דלק ואנרגיה לכל העולם..
ברגע שהכביש הזה נחסם או נהיה מסוכן למעבר,המשאיות מתעכבות או לא מגיעות בכלל ליעד.
התוצאה הישירה היא פשוטה להבנה
-מחירי אנרגיה עולים בצורה חדה
-נוצר מחסור במוצרים בסיסיים
-וכל שרשרת האספקה מתחילה להילחץ ולהגיב
וזה בדיוק מה שקרה בפועל
-מחירים עלו
-ונוצרו חוסרים במוצרים כמו דלק סילוני והליום
-וההשפעה התפשטה כמעט לכל תחום בכלכלה
אבל כאן רוב האנשים נעצרים,כי זה החלק שקל להבין והוא מאוד ברור לעין
מה שקורה אחרי זה כבר הרבה פחות אינטואיטיבי.
כשהעולם נהיה פחות יציב ומלא חוסר ודאות,הבנקים וגופי האשראי לא מחכים שהבעיה תתפוצץ
הם מתחילים להתכונן אליה מראש ולשנות התנהגות ופה נכנס מושג שרוב האנשים לא באמת מבינים.
הקשחת תנאי אשראי
מה זה אומר בפועל ביום יום של אנשים?
זה לא שהבנק יוצא בהודעה רשמית,מהיום יותר קשה לקבל הלוואה או משכנתא
זה קורה בשקט לגמרי מאחורי הקלעים:
-יותר בדיקות עומק
-יותר מסמכים נדרשים
-יותר שאלות ופחות אישורים
ומה שהיה עובר חלק לפני כמה חודשים פתאום מתחיל להיתקע ולהתעכב באמצע התהליך.
דוגמה אמיתית מהשטח
(מקור המידע : The Bottom Line
The U.S.-Iran war is coming for your credit score and mortgage application) CNBC
בן אדם עם ציון אשראי 690 ,עם עבודה יציבה ועם חסכונות
נדחה מהלוואת רכב. אותו פרופיל בדיוק ,אושר בעבר בלי שום בעיה ההבדל היחיד הוא לא בו.
אלא בכמה המערכת מוכנה לקחת סיכון
וזה קורה עכשיו בזמן אמת
-בלי כותרות גדולות
-בלי דרמה בתקשורת
פשוט מעלים את הרף בצורה שקטה ופה מגיעה אחת הטעויות הגדולות של רוב האנשים
כולם מחכים לירידת ריבית כאילו זה הפתרון.
אבל השוק כבר פחות מאמין שזה יקרה השנה,ואפילו אם זה כן יקרה
זה לא בהכרח ישנה את התמונה,כי ריבית זה רק המחיר של הכסף אבל אשראי זה עצם היכולת לגשת לכסף.
ואם היכולת הזאת מצטמצמת,זה משנה את כל המשחק הכלכלי
פחות אנשים מצליחים לקבל הלוואות,פחות כסף נכנס בפועל למערכת.
פחות כסף זמין זה פחות קניות,פחות השקעות פחות תנועה בכלכלה..
וזה לא קורה ביום אחד בצורה חדה
זה תהליך איטי ומתמשך,כמו שמתארים את זה בצורה מאוד מדויקת.
"דלתות שהיו פתוחות בעבר
פשוט מתחילות להיסגר לאט לאט"
וזה בדיוק מה שהשוק מתחיל להרגיש ולתמחר
אם אתם מסתכלים רק על גרף טכני
או רק על ריבית והודעות של בנקים מרכזיים,אתם מפספסים את המנגנון האמיתי שמאחורי הקלעים
המלחמה לא משנה רק מחירים של סחורות היא משנה את ההתנהגות של מי ששולט בכסף.
והתנהגות של כסף ושל סיכון זה מה שבסוף מזיז שווקים...
עכשיו בפן הקצת יותר חיובי :)
ברור שמאז הקורונה השוק חזר, ובינינו אפילו הגענו ליעדים שהבנק המרכזי עוד אז כיוון..
אבטלה מעל ארבע , אינפלציה מתחת לשתים / טיפה מעל (האמת לא זוכר במדיוק אבל משהו בטווח)..
המלחמה הייתה עיכוב טכני שרואים אותו בנתונים מאוד מהר אינפלציה שעלתה באחוז לאזורי השלוש ו..
אבל כולם יודעים שזה נזק בטווח הקצר ולכן השוק מרשה לעצמו לעלות. (כמובן לצד הדוחות והבינה המלאכותית שקצת שינתה את חוקי המשחק..)
השוק באמת איבד תקווה (לפחות כך נראה) מעוד הורדת ריבית..
הפוסט הזה הוא באמת מאוד ניטרלי אני מאמין בשוק אבל גם מאמין בסיכון ובאמונות בתזות...
צריך תמיד ! להיות עם היד על הדופק ובעיקר בתקופות כאלה לבצע באמת חשיבה ארוכת טווח ורק לאחר מכן
אם בכלל לעשות שינויים בטווח הקצר...
אגב אני מאמין שהשוק רווי בהזדמנויות אבל דווקא מכיוון שכל הכותרות בכלל לא עליו...
אז בשוק ההון אם שמעתם על משהו תישכחו ממנו :) (תמשיכו לעקוב ואתם יכולים לחזור אחורה ולראות לבד מניות ספציפיות שעשיתי עליהם פוסטים לאחרונה ואיפה הן היום ...
כמובן שכל האמור אינו המלצה לפעולה והכל דעתי האישית בלבד..
סקירה יומית 01.05.2026זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית 01.05.26
אופטימיות ככלי עבודה בחיים
מנפח זכוכית מפורסם בנאפולי נהג לומר שהסוד של הכדים המושלמים שלו הוא לא בחום של התנור, אלא באוויר שהוא נושם לריאות רגע לפני הנשיפה בצינור.
הוא טען שבימים של עצב הזכוכית נשברת, ובימים של שמחה היא הופכת דקה מדי ושקופה, כמעט בלתי נראית. פעם אחת הוא ניסה לנשוף לתוך הזכוכית כשהוא ריק לחלוטין מכל רגש, ומה שיצא מהתנור באותו בוקר שינה את כל מה שהכפר שלו חשב על אמנות הזכוכית.
🐘 הפחד של אפריל אל מול השיאים של מאי
הסיפור הזה על מנפח הזכוכית הוא לא סתם אגדה רחוקה, הוא המציאות המדממת והמפוארת שחוויתי על בשרי בשבועות האחרונים מבלי שבכלל שמתי לב.
רק לפני רגע, המסכים היו צבועים באדום של חרדה גיאופוליטית, כשהשוק ניסה לעכל את רעשי התופים בין ארה"ב לאיראן והרגיש כאילו הקרקע נשמטת מתחת לרגליים.
מי שנשם לתוך המסחר שלו את הפחד של תחילת החודש, מצא את עצמו נשבר יחד עם הזכוכית, בזמן שהכסף הגדול פשוט חיכה לרגע שבו כולם יאבדו את הראש כדי להתחיל לאסוף.
אתמול, כשה-S&P 500 נגע בשיא היסטורי של 7209 והנאסד"ק חגג ב-24892, קיבלנו את ההוכחה המוחצת לכך שהשוק הוא המקום הכי אופטימי על פני כדור הארץ.
זה לא קרה בגלל נס, אלא בגלל תנועת עומק של כסף חכם שזיהה שהדרמה הביטחונית היא בסך הכל רעש רקע שמאפשר לו לקנות נכסים מעולים במחירי מציאה.
אתם לא צריכים להאשים את עצמכם אם הרגשתם דקירה בלב בתחילת אפריל, זה אנושי לחלוטין, אבל התפקיד שלנו הוא ללמוד להסתכל על העקבות שהפיל משאיר בשטח ולא על הכותרות שמנסות להפחיד אותנו.
היכולת להישאר מיושב בדעתך כשכולם מסביב צורחים "סוף העולם" היא לא תכונה מולדת, אלא מיומנות הנרכשת דרך הבנה עמוקה של חוקי ההיצע והביקוש. ככל שאתם מתבגרים כסוחרים, אתם מבינים שהשוק תמיד ינסה לנער אתכם מהעץ רגע לפני שהוא מתחיל לטפס לפסגה חדשה.
אתמול ראינו את הניצחון של מי שידע להמתין בסבלנות, מי שהבין שהזרימה של הכסף חזקה בהרבה מכל ציוץ של פוליטיקאי כזה או אחר.
🐘 הגיאומטריה הנסתרת של דוחות הרווח
כשאנחנו מסתכלים על מה שקרה אתמול עם גוגל שזינקה ב-9.97% לשיא חדש, אנחנו רואים אמנות במיטבה.
גוגל לא רק עקפה את התחזיות, היא הראתה לעולם שבינה מלאכותית היא לא פנטזיה למשקיעים משועממים, אלא מנוע צמיחה שמייצר מזומנים בקצב מסחרר. זה היה המנוע שדחף את מגזר שירותי התקשורת לעלייה של 4%, להזכיר לכולנו כשהכסף מוצא סיפור אמיתי של צמיחה, שום דבר לא יכול לעצור אותו.
מנגד, מטא ומייקרוסופט חטפו על הראש למרות שהן הציגו מספרים נהדרים, וזה המקום שבו רוב הסוחרים הולכים לאיבוד בתוך הדיסוננס. השוק העניש אותן לא בגלל מה שהן עשו בעבר, אלא בגלל התוכניות שלהן להוציא הון עתק על תשתיות בעתיד, מה שנקרא Capex.
הכסף החכם לא אוהב חוסר ודאות לגבי הוצאות, הוא מעדיף את הבהירות של גוגל, וזה בדיוק הניואנס שאתם צריכים לזהות כדי לא למצוא את עצמכם בצד הלא נכון של המגמה.
קטרפילר זינקה אתמול ב-9.96% שהזכירה לנו שהכלכלה הריאלית חיה ובועטת, בניגוד לכל מה שכתוב בטורי הדעה הכלכליים המשעממים. כשחברה שמייצרת טרקטורים ומכונות כבדות טסה למעלה, זה אומר שיש בניה, שיש תשתית, ושיש אמון עמוק בזה שהעולם לא הולך לעצור מחר בבוקר.
זו לא רק המניה, זו הצהרת כוונות של הכלכלה האמריקאית, שבוחרת להמשיך לצמוח למרות הריבית הגבוהה והאינפלציה הדביקה שלא ממהרת ללכת לשום מקום.
🐘 האמת המפתיעה מאחורי הנתונים היבשים
נתוני המאקרו שפורסמו אתמול הראו תמונה שעל הנייר אמורה הייתה לגרום למשקיעים לרעוד מפחד אינפלציה מתפרצת.
מדד מחירי ה-PCE עלה ב-4.5%, והצריכה הפרטית זינקה מעבר לציפיות, מה שאומר שהפד כנראה לא יוריד את הריבית בקרוב. במציאות רגילה, השוק היה אמור ליפול, אבל אתמול הוא בחר להתעלם מהתיאוריה הכלכלית היבשה ולחגוג את העובדה שהצרכן האמריקאי פשוט מסרב להפסיק לקנות.
כאן נכנסת לתמונה "שיטת הפיל" – אנחנו לא מנסים לנחש מה הפד יעשה, אנחנו מסתכלים על מה שהצרכן עושה ועל מה שהחברות מרוויחות. הצמיחה המשולבת ברווחים זינקה ל-26% בתוך יום אחד, וזה נתון שפשוט אי אפשר להתווכח איתו, לא משנה כמה הריבית גבוהה.
שימו לב לנתון של התביעות הראשוניות לדמי אבטלה שצנחו ל-189 אלף, מספר שהוא כמעט בלתי נתפס בשוק עבודה מודרני. זה אומר שאנשים מרגישים בטוחים במקומות העבודה שלהם, שיש להם הכנסה פנויה ושאין שום סימן למיתון באופק הקרוב.
הסוחר האופטימי מבין שהכוח הזה בתוך שוק העבודה הוא הרצפה שמתחת לרגליים שלנו, זו מאפשרת לנו להביט קדימה בביטחון יציב ולא בחרדה קיומית כפי שרבים חווים סביבנו.
🐘 לגשר על הפער שבין הידע לפעולה
האתגר הכי גדול שלכם הוא לא להבין את הגרפים, אלא להבין את עצמכם בתוך הסיטואציה המשונה הזו של השוק.
קל מאוד להסתכל אחורה ולהגיד "הייתי צריך לקנות באפריל", אבל החוכמה היא להיות שם בזמן אמת, לנשום את האוויר הנקי הזה של חוסר רגש ולפעול לפי התוכנית.
המומחיות שלכם נבנית מהיכולת לזהות את הרגע שבו כל "המומחים" בטלוויזיה טועים, ואתם רואים את האיסוף המקצועי מתרחש על המסך שלכם.
אל תנסו להיות צודקים מול השוק, תנסו להיות מסונכרנים איתו, כמו מוזיקאי שמרגיש את המקצב של התזמורת ומשתלב בו בטבעיות.
כשאתם מבינים שכל תנועה בגרף היא בסך הכל ביטוי של פסיכולוגיה אנושית, אתם מפסיקים לפחד מהתנודתיות ומתחילים לחבק אותה.
הרווח שלכם נמצא בדיוק בתוך הפער הזה שבין הנתון היבש לבין הדרך שבה בני אדם מגיבים אליו בזמן אמת.
🐘 אופטימיות ככלי עבודה אסטרטגי
לסיים חודש כזה בשיא זה מסר חזק מאוד עבור כל מי שמנסה להגיע לרווחיות יציבה במסחר. זה אומר שהמגמה היא החברה הכי טובה שלכם, וכל עוד הפיל ממשיך לצעוד קדימה, אין לנו סיבה לנסות לעצור אותו או להמר נגדו.
האופטימיות שלנו היא לא עיוורת, היא מבוססת על שלוש עשורים של התבוננות בכוחו של הכסף הגדול לעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: לצבור ערך.
היום הזה הוא הזדמנות עבורכם להסתכל על התיק שלכם ולשאול את עצמכם אם אתם פועלים מתוך פחד מהפסד או מתוך רצון לצמיחה.
מי שפועל מתוך פחד תמיד ימצא סיבות למה השוק "חייב" לרדת, בזמן שמי שפועל מתוך אופטימיות מחושבת פשוט ירכב על הגל עד שהוא יסתיים. הכלים ששיטת הפיל מעניקה לכם נועדו בדיוק לזה, להפוך אתכם לסוחרים שלא נבהלים מהצל של עצמם אלא מחייכים אליו.
השוק תמיד מספק לנו סיפורים חדשים, כותרות מפחידות והפתעות בדוחות, אבל העקרונות של וויקוף נשארים נכונים היום בדיוק כפי שהיו לפני מאה שנה.
הכסף החכם משאיר עקבות, והתפקיד שלנו הוא פשוט לעקוב אחריהן בנחת, בידיעה שהתהליך תמיד חזק יותר מהתוצאה הרגעית, מה שנקרא הדרך גדולה מהתוצאה.
אתם נמצאים במקום הנכון, בזמן הנכון, ועם הכלים הנכונים כדי להפוך את שנת 2026 לשנה המנצחת שלכם.
אותו מנפח זכוכית מנאפולי גילה בסוף הבוקר שהכד שיצר בנשימה הריקה שלו היה חזק יותר מכל כד אחר, ובכל זאת שקוף כמו מים צלולים.
הסוד לא היה בכוח הריאות שלו, אלא ביכולת שלו לא להכניס את הדרמה האישית שלו לתוך הזכוכית הלוהטת. במסחר, בדיוק כמו בזכוכית,
הרגע שבו אתם משחררים את הצורך ב"שמחה" או "עצב" ומסתכלים על המסך בעיניים נקיות, הוא הרגע שבו אתם מתחילים ליצור אמנות של רווחיות.
כפי שאמר פעם אגדת המסחר ברנרד
"אל תנסו לקנות בתחתית ולמכור בשיא. זה דבר שרק שקרנים יכולים לעשות. אני הרווחתי את כספי על ידי כך שתמיד מכרתי מוקדם מדי."
היכולת לשחרר את הצורך בשלמות היא הצעד הראשון שלכם לעבר חופש אמיתי.
שבת שלום,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל' סקירה יומית 30.4.26זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית 30.04.26
כשהדלק מתייקר, גם המחשבות של הסוחר מתחילות לנסוע אחרת
יש רגעים שבהם השוק לא נופל בגלל פחד אחד גדול, אלא בגלל אוסף פחדים קטנים שמתחילים לדבר ביניהם בשקט.
אתמול זה לא היה רק הנפט, לא רק הפד, לא רק הדוחות, לא רק איראן, ולא רק התשואות. זה היה היום שבו כל אחד מהם הוסיף את משקלו למוטיב הפחד.
על פני השטח, זה נראה כמעט רגוע. הדאו ירד 280 נקודות, הנאסד״ק סיים כמעט ללא שינוי, וה-S&P 500 בקושי זז.
אבל מי שמסתכל רק על המדד הראשי, קצת משול למישהו שבודק אם הבית מסודר לפי הסלון בלבד ומפספס את העובדה שבחדרים האחרים כבר יש ארגזים פתוחים, גרביים על הרצפה, וחתול שיושב בתוך המגירה כאילו הוא בעל הדירה.
מתחת לפני השטח, המצב הרוחבי היה חלש. ב-NYSE היו 1,943 מניות יורדות מול 791 עולות, ובנאסד״ק 3,310 יורדות מול 1,502 עולות. כלומר המדדים ניסו לשדר איפוק, אבל רוב המניות אמרו משהו אחר לגמרי.
🐘 הנפט לא עלה, הוא התפרץ לחדר בלי לדפוק בדלת
הסיפור שהחזיר את השוק לקרקע היה הנפט. חוזי הנפט קפצו בחדות, כשברקע דיווחים על היערכות אמריקאית למצור ממושך סביב איראן ועל חשש מהמשך שיבוש באספקה העולמית.
הנפט סגר בעלייה של 7% למחיר של 106.98 דולר לחבית, וזה כבר לא מספר שאפשר לשים בצד ולקרוא לו “עוד כותרת גיאופוליטית”.
כי נפט הוא לא רק נפט. הוא הופך לדלק, להובלה, למפעלים, משפיע על שולי הרווח החברות, על מדד מחירי הצרכן, ובסוף מגיע לתוך הראש של הפד.
זה כמו חשבון קטן במסעדה שנראה בהתחלה סביר, עד שמגיעים הקינוחים, השירות, המע״מ, והחבר ההוא “ששכח” לשלם.
ופה הסוחר צריך לעצור רגע. לא כדי להיבהל, אלא כדי להבין את השרשרת.
כשאנרגיה מתייקרת, האינפלציה מקבלת עוד חמצן; כאשר האינפלציה מקבלת עוד חמצן, הפד פחות חופשי להוריד ריבית; כשהפד פחות חופשי, שוק המניות צריך להחליט אם הוא עדיין מוכן לשלם מכפילים גבוהים על חלומות רחוקים.
🐘 הפד לא שינה ריבית, אבל שינה את השקט
בכל מקרה הפד הותיר את הריבית ללא שינוי בטווח של 3.50%-3.75%, וזה כשלעצמו ביטא את רצון השוק. אבל לפעמים העניין הוא לא מה שהפד עושה, אלא איך הוא נשמע כשהוא עושה את זה.
ההודעה הייתה מורכבת יותר, עם התנגדויות פנימיות סביב הטון העתידי, ופאוול עצמו הזכיר שמחירי אנרגיה גבוהים צפויים לדחוף את האינפלציה הכללית בטח בטווח הקצר.
וזה חשוב, כי השוק אוהב לסחור על תקווה. תקווה להורדות ריבית, תקווה לרווחיות, תקווה שהבעיה הגיאופוליטית תישאר רחוקה מספיק מהדו״חות הכספיים.
אבל כשהפד אומר במילים יפות “אנחנו עדיין לא יודעים כמה זמן זה יימשך”, זה יוצר ספק וקושי בקבלת החלטות.
הסוחר האופטימי מסתכל על זה ושואל, אז מה עושים עכשיו? והתשובה שלי היא לא לרוץ לחפש דעה מוצקה יותר, סנן את הרעשים, תיצמד לתוכנית המסחר שלך. ואם אין לך תוכנית, אז דבר ראשון בנה תוכנית.
שום דעה לא תשמור עליך בעולם המסחר כמו תוכנית מסחר מסודרת. היא חשובה יותר מכל דעה של מישהו, חכם ככל שיהיה.
🐘 בזמן שהנפט בוער, הטכנולוגיה מנסה למכור עתיד
באותו יום בדיוק, השוק חיכה לדוחות של ארבע מענקיות הטכנולוגיה: אמזון, אלפבית, מטא ומיקרוסופט.
זה לא אירוע קטן, כי השוק של החודשים האחרונים נשען לא מעט על סיפורי AI, ענן, דאטה סנטרים, והבטחה אחת ענקית שהעתיד יהיה יקר מאוד, אבל גם רווחי מאוד.
וזה המקום שבו הדברים נעשים מעניינים. מצד אחד, השבבים חזרו לנשום. מדד הסמיקונדקטורים עלה 2.4%, כש-NXP, Seagate ואינטל נתנו תנועות חזקות אחרי דוחות ותמיכה מחודשת במומנטום של הסקטור.
מצד שני, השוק כבר לא מתרגש רק מהמילה AI כמו ילד שמקבל מדבקה נוצצת במחברת.
הוא מתחיל לשאול שאלה בוגרת יותר, כמה זה עולה, ומתי ההשקעה מחזירה את עצמה? כי קפקס של AI זה לא קסם. זה כסף אמיתי, בניינים אמיתיים, שרתים אמיתיים, חשמל אמיתי, ובסוף גם משקיעים אמיתיים שרוצים לראות לא רק מצגת יפה, אלא שורה תחתונה של רווחיות שיודעת לעמוד בלי קביים.
🐘 השוק לא חלש, הוא סלקטיבי
מה שבלט אתמול הוא לא שהכל ירד. להפך, היו מקומות חזקים. אנרגיה הייתה הסקטור החזק ביותר, וזו תגובה כמעט טבעית לעליית הנפט. גם טכנולוגיה החזיקה, פיננסים קיבלו תמיכה מסוימת, וצריכה מחזורית לא נשברה.
אבל בריאות, חומרים, נדל״ן, תעשייה, תקשורת, צריכה בסיסית ותשתיות היו חלשים, אף שטבע התפוצצה לי מעלה וגרמה לתיק שלי לחייך חיוך רחב.
כלומר הכסף לא ברח מהשוק כולו, הוא פשוט נהיה בררן. הוא עבר ממצב של “אני קונה מדד” למצב של “תראה לי מי באמת יודע לשרוד מחדש את המציאות”.
יש ימים שבהם השאלה “השוק עולה או יורד?” פשוט לא מספיקה. זו שאלה של מתחילים טובים, לא של סוחרים שרוצים עומק וצמיחה. השאלה הנכונה יותר היא, איפה הכסף עדיין מוכן לקחת סיכון, ואיפה הוא מתחיל לסגור פוזיציות?
🐘 מי שמחפש ודאות, מקבל כאב ראש.
אני לגמרי מכיר את הראש שלך עובד ביום כזה. הוא רואה נפט עולה, פד מחכה, אג״ח נחלש, טכנולוגיה מתחזקת, רוחב שוק חלש, ואז הוא מרגיש צורך דחוף לסדר את הכל או לפשט את הכל לכדי משפט אחד. “השוק שורי” או “השוק דובי”. קל, נקי, נוח, ובעיקר לא מספיק נכון.
אבל מה לעשות, השוק לא תמיד נותן משפט אחד.
לפעמים הוא נותן פסקה עם הערות שוליים, תיקונים בעיפרון, ומילה אחת שאי אפשר לקרוא כי מישהו שפך בדיוק עליה תה. מי שכופה על השוק משפט אחד מסכם, בדרך כלל משלם על זה בכניסה מאוחרת, יציאה מוקדמת, או פעולה שנולדה יותר מהצורך לעשות כדי לעשות.
אסביר כי פה נכנסת העבודה העצמית האמיתית. לא לנחש אם הפד יחתוך ריבית בעוד חודשיים. לא להתאהב בכותרת על AI. לא לפחד מכל נר אדום כאילו הוא בא לספר לך משהו אישי.
אלא לשאול, מה המגמה? מה המצב הרוחבי? איזה סקטורים וענפים מובילים? ומה בהתנהגות המחיר עצמו מאשר את הדברים?
🐘 אתמול לא קיבלנו תשובה.
היום הזה היה פחות יום של החלטה ויותר יום של התבוננות והקשבה. הנפט מספר שהסיכון הגיאופוליטי מתחיל לקבל תג מחיר. הפד אמר שהוא לא ממהר לפתוח את הברז. הטכנולוגיה אמרה שהסיפור של AI עדיין צומח, אבל הוא יצטרך להוכיח שהוא לא רק סיפור לפני השינה למשקיעים עייפים.
בשוק כזה, היתרון לא נמצא אצל מי שיש לו את הדעה הכי מוצקה. הוא נמצא אצל מי שמסוגל לחבר כמה אמיתות יחד בלי להתבלבל. כן, יש מומנטום בטכנולוגיה. כן, יש לחץ אינפלציוני דרך האנרגיה. כן, יש חולשה ברוחב. כן, יש מניות שממשיכות להראות כוח. וכל זה יכול להיות נכון באותו יום.
ופה אני מזכיר לעצמי דבר פשוט: השוק לא נולד כדי להיות מובן. הוא לא חייב להתיישר לפי הרצון שלי לסיפור נוח, כותרת ברורה, או תשובה שתסדר לי את הראש לפני שאני לוחץ על הכפתור.
הוא נותן סימנים, מי מתחזק, מי נחלש, איפה הכסף עומד, איפה הוא בורח, והתפקיד שלי הוא לא לכפות עליו דעה, אלא להקשיב קשב רב כדי לא להפריע למה שהוא כבר אומר.
🐘 לא לרדוף אחרי רעש.
מכאן, בעיניי, הסיפור לשבוע הקרוב ברור יותר. לא במובן של “הכיוון”, אלא במובן של “הנה מה צריך לעקוב אחריו”. אם הנפט נשאר גבוה, הפד מקבל פחות מרחב נשימה. אם התשואות ממשיכות לטפס, מכפילי הטכנולוגיה יצטרכו להצדיק את עצמם מהר יותר. ואם המצב הרוחבי לא משתפר, צריך להיזהר מהשקט שלפני התיקון.
הסוחר שמחפש יציבות לא צריך להפוך כל יום למלחמה אם צדק או טעה. הוא צריך לבנות לעצמו הרגל פשוט, בכל יום לשאול מה חדש בנתונים, מי נשאר חזק, מי נחלש, מה התנהגות המחיר מספרת לי.
ואולי זה כל הסיפור של אתמול. השוק הזכיר לנו שאפשר לראות מדד רגוע, בזמן שמתחת לפני השטח מתנהל סינון קשוח מאוד.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל' סקירה יומית 29.4.26זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית 29.04.26
השוק עוד לא שמע את הפד, אבל כבר התחיל לענות לעצמו.
יש ימים שבהם השוק מחכה למישהו שידבר. לפד. לפאוול. לדוחות של ענקיות הטכנולוגיה. לאיזה משפט קטן שיגיע מחדר ממוזג, עם מיקרופונים, עניבות, גרפים ומבט רציני מדי של אנשים שמנסים להישמע רגועים גם כשהשוק כבר מזיע.
אבל מי שמקשיב לדופק השוק דרך המחיר מספיק שנים יודע משהו בסיסי, השוק כמעט אף פעם לא באמת מחכה.
הוא אולי עושה פרצוף של מי שיושב יפה בכיתה, עם ידיים שלובות על השולחן, אבל מתחת לשולחן הרגל כבר זזה. המחיר כבר מתחיל לענות לעצמו עוד לפני שהמבוגר האחראי פותח את הפה.
וזה בדיוק מה שראינו אתמול. יום שבו הכותרת הפשוטה אמרה ירידות קלות, אבל המבנה הפנימי סיפר משהו הרבה יותר מעניין. הדאו כמעט לא זז וירד 0.05%, ה-S&P 500 ירד 0.49%, והנאסד״ק נחלש 0.90%. לא מפולת. לא דרמה.
🐘 המחיר לחש משהו לפני שפאוול דיבר
היום השוק אמור לקבל את החלטת הריבית של הפד, שהציפייה הרחבה היא השארת הריבית ללא שינוי, אבל העיניים האמיתיות יהיו על השפה.
לא רק מה הפד יעשה, אלא איך הוא ינסח את מה שהוא כבר לא יכול להתעלם ממנו, מחיר נפט גבוה, אינפלציה שמקבלת שוב חמצן, מלחמה במזרח התיכון, ושוק מניות שמגיע אחרי רצף שיאים.
מאיפה אני יודע? רויטרס דיווחה שהפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, כאשר מוקד השוק יהיה האם הבנק המרכזי יאותת על אפשרות אפילו להעלאה אם הלחץ האינפלציוני ימשיך לעלות.
ופה חשוב להבין את העניין העדין.
השוק לא חייב לחכות להודעת הריבית כדי להתחיל לבצע התאמות. הוא עושה את זה דרך רוטציה. דרך תשואות. דרך מניות שבבים שנמכרות. דרך אנרגיה שעולה. דרך צריכה בסיסית שמקבלת פתאום יחס של בן מועדף בארוחת שישי.
אתמול ראינו בדיוק את זה. הטכנולוגיה הייתה הסקטור החלש ביותר ב-S&P 500, השבבים נחלשו בחדות, ומדד השבבים ירד 3.6% אחרי הדיווח ש-OpenAI פספסה יעדי הכנסות ומשתמשים פנימיים, מה שהצית מחדש שאלות לגבי היכולת לממן את המשך צריכת המחשוב האדירה של עולם ה-AI.
החולשה פגעה כמובן גם ב-AMD, Nvidia, Oracle ו-Broadcom, השפעה רוחבית על כל מי שקשור לתשתיות הבינה.
🐘 החלום של ה-AI פגש את אנליסט עם האקסל
זה רגע יפהפה, כמעט מצחיק, אם לא היה פוגע בכיס של חלק מהסוחרים. במשך חודשים השוק דיבר על AI כאילו מדובר בכוח טבע חדש. משהו בין חשמל, אינטרנט, והבטחה שאפשר להדפיס עליה מצגות למשקיעים עד סוף הדורות.
ואז מגיע דיווח אחד, לא על סוף הטכנולוגיה, לא על כישלון המהפכה, אלא על יעדים פנימיים שלא התממשו, ופתאום כל החלום הגדול נדרש לשבת מול אנליסט קטן עם אקסל פתוח ולענות: “יפה מאוד, אבל כמה כסף נכנס?”
כאן הרבה סוחרים מתבלבלים. הם חושבים שאם מניה יורדת, אז הסיפור או הענף מת. אבל השוק הרבה יותר מתוחכם מזה. לפעמים הוא לא הורג את הסיפור. הוא רק מוריד לו את המחיר. השוק אומר, אני עדיין מאמין, אבל לא באותו מכפיל.
השוק אומר, אני עדיין מוכן לשלם על העתיד, אבל לא כאילו העתיד כבר הגיע, חתם נוכחות, הכין קפה, וסגר רבעון מעל הצפי.
וזאת נקודה קריטית לסוחר שמנסה להגיע לרווחיות יציבה. כי במסחר, הבעיה היא כמעט אף פעם לא רק “מה הסיפור”. הבעיה היא באיזה מחיר אתה נכנס לסיפור, איפה אתה נמצא בתוך המסע, מי כבר נכנס לפניך, ומתי ההתלהבות הופכת להיות סחורה שמישהו אחר מוכר לך עם חיוך מנומס.
🐘 הכסף לא ברח, הוא בדק איפה פחות רועש
אם מסתכלים רק על המדדים, אפשר להגיד שהיה יום אדום קל. אבל אם מסתכלים על הפנים של השוק, רואים משהו אחר לגמרי.
אנרגיה עלתה 1.7%, צריכה בסיסית עלתה, בריאות, פיננסים, תשתיות ונדל״ן הראו חוזק יחסי. כלומר, הכסף לא בהכרח ברח מהשוק.
קוקה-קולה, לדוגמה, בלטה לטובה אחרי דוחות חזקים ועלתה כמעט 4%. זה לא מסוג הדברים שגורמים לסוחרים צעירים לצעוק “וואו” מול המסך, אבל זה בדיוק מסוג הדברים שכסף גדול אוהב כשיותר מדי חלומות יושבים באותו צד של הסירה.
לא כי קוקה-קולה היא סקסית. אלא כי לפעמים, כשהשוק לא יודע אם להמשיך לשלם על עננים של בינה מלאכותית, הוא נזכר שאנשים עדיין שותים, אוכלים, צורכים חשמל, קונים תרופות ומשלמים חשבונות.
וזה לא פחד טהור. זו בררנות. יש הבדל גדול בין שוק שמוכר הכל לבין שוק מתמקם מחדש. אתמול זה הרגיש יותר כמו מירום מחדש.
🐘 תזכורת מהנפט
בזמן שהטכנולוגיה קיבלה שיעור קטן בענווה, הנפט חזר לאזור ה-100 דולר לחבית. החוזים על הנפט עלו 3.7% ל-99.95 דולר. במקביל, רויטרס דיווחה שאיחוד האמירויות הודיעה על יציאה מ-OPEC החל מ-1 במאי 2026, מהלך שמערער את לכידות הקרטל ויכול להשפיע על מאזן ההיצע בטווח הארוך.
בטווח הקצר, נפט גבוה הוא בעיה אינפלציונית. הוא מכביד על הצרכן, על חברות, על ציפיות הריבית, ועל כל מי שקיווה שהפד יכול לנהוג בהקלה. בטווח הארוך, יציאה של שחקן חשוב מ-OPEC יכולה להחליש את המחיר ולפתוח דינמיקה אחרת לגמרי.
ופה הסוחר המתחיל, צריך להיזהר. כי הראש שלנו אוהב לפשט דברים כדי להקל אותם. “נפט עולה, סה רע לשוק.” “OPEC נחלש, טוב לשוק.” “בינה נחשלת, למכור טכנולוגיה.” אבל השוק לא עובד כמו פתק על המקרר.
🐘 הנתון הטוב
גם נתוני המאקרו אתמול לא היו רעים. מדד אמון הצרכנים עלה ל-92.8, מעל הצפי ל-89.2, הדבר העיקרי שבלט היה שיפור בתפיסת שוק העבודה וציפיות ההכנסה. על הנייר, זה נתון טוב. כלכלה שלא מתפרקת. צרכן שלא נעלמת. שוק עבודה שעדיין נותן תחושת ביטחון.
אבל בשוק של היום זה הפוך.
נתון טוב לא תמיד מתקבל כמו טובלרון על הכרית בבית מלון. לפעמים נתון טוב מדי מזכיר לפד שאין לו סיבה למהר להוריד ריבית לעיתים אף להעלות אותה.
במיוחד כאשר הנפט עולה והתשואות מטפסות. אתמול התשואה לשנתיים עלתה ל-3.84%, והתשואה ל-10 שנים עלתה ל-4.35%, וזה אומר שהאג״ח גם הוא התחיל לומר לעצמו כי רמת הסיכון עולה עוד לפני הסברי הפד.
פה השיעור החשוב.
השוק לא מתרגם נתונים לפי מילון רגיל. הוא מתרגם אותם לפי הקשר. אותו נתון צרכני שהיה יכול להדליק חגיגה בנסיבות אחרות, הופך בסביבה הנוכחית לשאלה "האם זה טוב לכלכלה"
🐘 מה אני לוקח מכאן להמשך
מבחינתי, היום הקרוב הוא לא יום לנחש בו את הפד. זה יום לבחון מה השוק עושה אחרי המילים, לא רק מה המילים אומרות.
לבחון האם החולשה בטכנולוגיה נמשכת או נעצרת. האם האנרגיה ממשיכה לעלות או נעצרת. האם הדוחות של הגדולות מחזירים את החלום למסלול הצפיות או מכריחה את השוק לתמחר אותו מחדש.
וזה בדיוק המקום שבו שיטת המסחר הופכת להיות חשובה יותר מדעה.
כי דעה יכולה להיות מבריקה ועדיין לגרום לך להיכנס מוקדם מדי, לצאת מהר מדי או לרדוף אחרי תנועה שכבר נמצאת בקניות יתר. שיטה טובה לא מבטיחה צדק. היא שומרת עליך מפני הצורך להיות צודק וגאון בכל רגע.
פול טיודור ג׳ונס אמר פעם שהסוד החשוב ביותר במסחר הוא לשחק הגנה אגרסיבית, לא התקפה אגרסיבית. אני אוהב את המשפט הזה במיוחד ביום כזה, כי הוא מזכיר לי שהמטרה של הסוחר היא לא להוכיח שהוא ידע מה פאוול יגיד, אלא להגיע לרגע שאחרי ההודעה עם ראש נקי.
אתמול השוק לא נתן תשובה סופית. אבל הוא נתן רמז. הרמז היה פשוט, לפני שהפד מדבר בקול, המחיר כבר מתחיל אומר איפה כואב וקשה ואיפה יש תקווה.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל' סקירה יומית 28.4.29 - דיאטה הענקיםזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית 28.4.26
🐘 דיאטת הענקים
השוק עכשיו מזכיר לי בצורה מצחיקה בחור שמשקיע את כל הזמן שלו בחדר כושר רק על שרירי הידיים, בזמן ששאר הגוף שלו נראה כמו מקל ארטיק. זה אולי נראה מרשים בתמונה בסטורי שמצלמים רק מלמעלה, אבל כשהוא מנסה ללכת ברחוב, הוא בקושי מחזיק את עצמו.
הסנופי נותן לרבים מכם תחושה של "היי" מטורף ושמחה של גג העולם בגלל השיא ב-7173 נקודות. אבל אם נציץ רגע יחד מתחת לחולצה של המדד הזה, נגלה משהו שבין בעייתי למגוחך.
בחרתי לקרוא לזה "דיאטת הענקים", כי בזמן שלוח הציטוטים שלי בוהק בירוק בזכות החוסן של Nvidia או Google, שאר השוק נראה אחרת לגמרי.
יתר המניות בבורסה מרגישות עכשיו כאילו הן תקועות בתור ארוך ומייאש לאחד הסניפים של דואר ישראל ביום ראשון בבוקר. השוק פשוט נהיה רזה מדי, והוא נשען על קומץ שרירים בודדים שסוחבים את כל המשקל של הכלכלה האמריקאית על הגב שלהם. המחשבה הזו צריכה להעסיק כל סוחר שרוצה להגיע לרווחיות יציבה ולא רק לנחש לאן הרוח נושבת היום.
🐘 התור בדואר והחמצן הדליל של הפסגה
הדילמה שרבים מכם מרגישים עכשיו היא הכי הגיונית בעולם: מצד אחד חגיגה ירוקה ורציפה שגורמת לכם להתבאס למה אני לא בפנים.
מצד שני, אתם מבינים שהשוק נמצא במצב של "קניות יתר" קיצוני, ולרוב הצטרפות בסטטוס כזה יכולה להזיק מאוד לחשבון הבנק שלכם.
כדי להקל עלינו את הבלבול, אני תמיד שואל את עצמי שאלה אמריקאית פשוטה: באיזו עת אנחנו נמצאים עכשיו?
האם זו עת לפתיחת עסקאות חדשות, למיקסום הקיים, או אולי הגיע הזמן פשוט לשבת על הידיים ולחכות לבהירות? בלוח הציטוטים של המגזרים אתמול ראינו רק 4 שורות ירוקות, וזה בטח לא מצביע על התנהגות בריאה שמתפשטת לכל השוק.
בקיצור רק המניות הגדולות ומגזר הפיננסים החזיקו ראש, בעוד השאר מתקשות לנשום באזורים דלילי החמצן של הפסגה.
זה סוג של מבחן כושר וסיבולת ׳לב ריאה׳, צריך לעקוב אחרי יכולת הנשימה של כל מניה בנפרד מהמגזר שאליו היא שייכת.
תסתכלו למשל על Nvidia ואינטל שעלו יפה, בזמן שכל החברים שלהן מסביב בענף השבבים התחילו לאבד גובה וליפול. מלבד המוסדות הפיננסיים, אין כרגע שום התנהגות רוחבית בשום מגזר, וזה תמרור אזהרה שחשוב להכיר בו לפני שלוחצים על כפתור הקנייה.
🐘 הריח של הנפט והפסיכולוגיה של "יהיה טוב"
בזמן שכולם מרוכזים בגרפים הצבעוניים של המניות, מתחת לרדאר הנפט מטפס חזרה לאזורי ה-96 דולר וזה יוצר אי נוחות אמיתית.
המתיחות מול איראן והשיחות התקועות מחזירות את המילה "מתח" לשולחן העבודה שלי, והכותרת שלי ליום הזה היא "המתנה מתוחה". תאמינו לי, את השוק לא באמת מעניינת הפוליטיקה עצמה, אלא התוצרים שלה ובמיוחד איך מחיר הנפט ישפיע על הריבית.
מה שעוד יותר מעורר סקרנות וציפייה זה מה שיגיד הפד מחר בעניין הריבית, שזה האירוע המרכזי של השבוע. מדובר באי-בהירות מורטת עצבים, במיוחד כשאתה מנסה לבנות רווחיות יציבה ולא סתם להמר על ירוק או אדום ברולטה של השוק.
כאן נכנסת הפסיכולוגיה החיובית האמיתית, שהיא ממש לא לשנן לעצמך "יהיה טוב" ולקוות לנס.
פסיכולוגיה חיובית במסחר היא לבחור אפשרות פעולה שמתאימה למצב ולדעת באופן מוחלט שאתה יכול להתמודד עם כל תרחיש שיבוא, ניהול סיכונים הוא התחום שמאפשר זאת.
כשהתשואות על אגרות החוב עולות, השוק בעצם אומר לנו שהכסף הגדול מתחיל לדרוש יותר שמרנות ופחות סיכונים מיותרים. זה לגמרי הזמן שחוכמת השוק, שהיא כמו חוכמת רחוב, הופכת להיות החברה הכי טובה שלך במסחר.
🐘 העקבות של הפיל
אין שום צורך לנסות להבין כל תנועה קטנה של חצי אחוז למעלה או למטה, זה רק יגרום לך לכאב ראש מיותר וטעויות יקרות.
תסתכל על התמונה הגדולה, על איך המוסדיים בונים את המהלכים שלהם בשקט ורחוק מהרעש של הכותרות הצעקניות. במילים פשוטות, אם השוק הופך להיות יותר שמרן וזהיר, זה בדיוק מה שנכון גם לך לעשות כרגע בתיק שלך.
הבוגרים שלי כבר יודעים שכדי להיות סוחר טוב, אתה צריך להיות קודם כל אמן בשאילת השאלות הנכונות לעצמך ולמסך.
השאלה הנוכחית שצריכה להדהד לך בראש היא לא "לאן פני השוק?", אלא "מה אני עושה כשהוא מגיע לשם?". העובדות הן שהשוק הגיע לשיאים חדשים כשהוא נמצא במצב של קניות יתר, וזו המציאות שצריך לעבוד איתה.
במצב כזה, במקרה הכי אופטימי נכון לך למקסם עוד קצת את מה שכבר יש לך, אבל במקרה השמרני יותר פשוט שב על הידיים.
ראינו אתמול איך ענקיות כמו אמזון ודומינו'ס פיצה חטפו כאפה מצלצלת, זה שיעור מצוין בזה ששום דבר לא מובטח בבורסה. תהיה הסוחר המקצועי שיודע לסנן את כל הדיבורים מסביב ולהתמקד רק במה שהמחיר והמחזורים מספרים לו באמת.
🐘 כשהכסף החכם מחליט להזמין חשבון
אל תהיה מהסוחרים שמתעוררים רק כשהשוק בשיא ומתחילים לקנות מתוך פחד שהם מפספסים משהו גדול שקורה בלעדיהם.
תהיה זה שכבר יושב שם בשקט, עם תוכנית עבודה מסודרת שלא תלויה במצב הרוח של אף פוליטיקאי בוושינגטון או בטהרן.
ככל שתהיה יותר מחובר לעצמך ותבין איך המוח שלך ושל השוק עובד, ככה יהיה לך קל יותר להצטרף בתזמון נכון.
אנחנו נכנסים עכשיו לשבוע שיקבע לאן הרוח נושבת, עם הדוחות של הענקיות היום בלילה (גוגל ומיקרוסופט) והחלטת הריבית הגדולה מחר.
אם החברות האלו יראו שהן ממשיכות להרוויח למרות הכל, הדיאטה הזו של השוק עשויה להפוך לארוחה צי׳ט דשנה עבור כולם.
אבל אם נראה סימנים של עייפות, הקרח הדק שאנחנו דורכים עליו בשיא כל הזמנים עלול להתחיל להיסדק מתחת לרגליים.
🐘 השפיות שבתוך הבלגן הגדול
בסופו של דבר, מסחר זה לא על גרפים ומספרים יבשים, זה עליך ועל היכולת שלך לשמור על שפיות בתוך כל הבלגן הזה. ה-S&P יכול לעשות מה שהוא רוצה, וזה לא אמור להזיז לך את הקצה של האצבע כל עוד אתה עובד לפי הכללים.
תנשום עמוק, תזכור למה בכלל התחלת את המסע הזה של המסחר, ותן לשוק לעשות את שלו בזמן שאתה עובד על הנשימה.
הבורסה היא בית הספר הכי טוב בעולם לחיים, והיא תמיד מלמדת אותנו צניעות וסבלנות בדרך הקצת יותר כואבת וקשוחה.
אתמול היה רק עוד שיעור כזה, שבו ראינו איך כמה בודדים יכולים להחזיק עולם שלם של ציפיות על הכתפיים הצרות שלהם.
אני מציע שתסתכל על המסכים היום לא כעל אויב שמנסה לקחת לך, אלא כעל הזדמנות פז לאמן את השריר הכי חשוב: המשמעת.
כשהכל נראה גבוה מדי או בשפה המקצועית "בקניות יתר", המשמעת של לנשום ולחכות לרגע הנכון היא הדבר היחיד שיגן עליך.
זה מה שיפריד בינך לבין טעויות שטותיות שיעלו לך ביוקר ויגרמו לך להתחרט על רגע של איבוד שליטה מול המקלדת.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל' החלק השני של הפוסט: מציאות מול עתיד ה-AI
נניח שהיה לי 500 מיליון דולר לנהל בתיקי לקוחות, ואני יודע שבסיום שנת 2025 יצאתי עם כמה סימני שאלה על החברות. האם הייתי רוצה להיכנס להשקעות לפני שהדיווחים יצאו, או שכבר הייתי בונה פוזיציות?
אני חושב, וקטונתי, שמן הסתם הייתי ממתין לקבל אישור ברמה הפונדמנטלית ורק לאחר מכן נכנס ברמת הגרף. אבל כאן קורה ההפך הגמור: השוק הלך ימינה לפני עונת הדיווחים של סוף השנה, לאחר מכן ירד (גם עקב המצב הגיאופוליטי), ומשום מקום – אחרי אישור הפסקת האש – השוק יצא למסע עליות ולא מסתכל אחורה. בכל יום אוספים ויוצאים לדרך.
כמה דברים קרו פה, וזה משהו שראיתי בגרפים: המדדים חצו שיאים, נכון! אבל המניות לא חצו שיאים כמו המדדים, וזה מאוד מעניין – למה דווקא? לא ניכנס כרגע לעניין הזה, אבל זה משהו שצריך להבין או לפחות להכיר. בזמנו, במלחמת הסחר ב-2025, המניות יצרו שיאים חדשים בעוד המדד עלה לאט לאט מעל 200% במניות חזקות. אז למה פה המצב אחרת?
ננסה לענות על כך (ברור לכם שאני לא יועץ פיננסי, אני סתם בן אדם פשוט שמביא דעה או הסתכלות על השווקים):
• 1. כניסת כספים רוחבית: במצב שבו השוק בוחר כיוון, ידוע לנו שיש 11 סקטורים. מתוך ה-11, יש כמה שלא נכנסים לראלי, או שלוקח למשקיעים זמן להיכנס אליהם. לכן, יש סיכוי שכיום המצב אחרת ומדויק יותר. הרבה מאוד מניות עלו בין 20% ל-40% (יש גם חריגים שעלו מעבר), אבל הכלל – וכשאני אומר את המספרים אני מתבסס על ממוצע של פחות או יותר 50 חברות עם נתונים פונדמנטליים חזקים – מעיד שהסיבה שהמדדים חצו שיאים היא שנכנס כסף שמצדיק את העלייה, אבל הוא נכנס בכלל הנכסים ולא בכמה בודדים בכמויות גדולות.
• 2. עליות לצורך ירידות: מי שזוכר, דיברנו על כך ששנת 2026 תהיה שנה מאוד מנטלית וקשה לביצוע ולהצלחה. אחד הדברים שאמרנו אחרי שהבנקים דיווחו בחודש 01/26 (זה היה ב-23, כמדומני) – אמרתי שאשמח שנעלה לשיא כל הזמנים ומשם נרד בגיבוי עונת הדוחות הקרובה. הראשונה הייתה נטפליקס – מחיר המניה יורד כבר ב-10% מאז (לא קשור להשקעות AI, קשור לנושאים אחרים). השנייה היא טסלה, שמדווחת אתמול באפטר על כך שהיא תתחיל להוציא 25 מיליארד דולר להשקעות AI. צריך לראות מה יקרה בהמשך עם החברות.
• 3. שינוי התזה: המספרים בדוחות יהיו שונים ממה שציפינו ב-6 רבעונים האחרונים. לדוגמה, אם ההשקעות יקוצצו – זה ישנה את כל הסיפור, ושם דווקא סביר להניח שיכול להיות ראלי של 20% צפונה, כי כל התזה השלילית תיפול!
דן הקטן 💚
בלייב בשבוע הבא נעשה סדר והכנה מוקדמת ומסודרת 😊 מציאות מול העתיד AI חברים יקרים, לפני היציאה לסופ״ש, יש נקודת מחשבה שאני רוצה לשתף אתכם בה.
בשבוע הבא, ביום רביעי, מעל 30% מכלל שווי השוק (Market Cap) של המדד הגדול בארה"ב מדווחים לאחר המסחר (After Hours). ולמה אני מדבר על זה כבר היום?
בסוף עונת הדוחות של 2025 דיברנו על כך שהחברות מדווחות על השקעות ב-AI בסכומים שבין 500 ל-800 מיליארד דולר. צריך להכיר את המספר הזה – ולמה הוא כל כך חשוב? הרווח הנקי של החברות הגדולות שווה לסכום הזה (ברמה של 4 עד 6 רבעונים).
בואו נפשט את זה בדוגמה פשוטה:
נניח שיש מספרה עם שלושה עובדים, והיא הונפקה לציבור בשווי של 20 דולר למניה. ב-2024 החברה מדווחת על מספרים מדהימים, עם מודל ייחודי וסגנון תספורות שחורג מהנוף הכללי; המשקיעים מתחילים להיכנס לסיפור ומעלים את מחיר המניה ל-60 דולר.
בשנת 2025 החברה ממשיכה להציג מספרים מדהימים, ומחיר המניה עולה ל-80-90 דולר. אבל בסוף שנת 2025, החברה מעדכנת שהיא מתחילה להשקיע במודל AI שהעלות שלו קרובה לשווי הרווח הנקי השנתי!!
איפה הבעיה?
כל הסיבה שהעלו את מחיר החברה הייתה על סמך הביצועים, המספרים והציפייה להמשך הרווח הנקי – אבל מה קרה בפועל? בדיוק ההפך.
נכון שהיא מרוויחה כסף, אבל כל הכסף הולך להשקעות ולא לחברה עצמה.
איפה נראה את זה במציאות?
בגרף. כרגע מחיר המניה באזור ה-90, מול מספרים מטורפים של שנתיים עבודה. כרגע, הסבירות שתמשיך לעלות היא קטנה ולא סבירה. ושוב, למה? רק בגלל הפונדמנטל; הסבירות היא בכלל לירידה במחיר המניה ב-30% לפחות.
הדוגמה הזאת שייכת לכל החברות הגדולות – זו בדיוק הבעיה שיש כרגע לשוק מבחינתי ברמת הדוחות. לתשומת לבכם.
עוד דבר:
השוק עלה במדד השבבים מעל 42% בפחות משבועיים-שלושה. כנ"ל מדד הנאסד"ק וה-S&P שעלו מעל 18% ללא שום הצדקה במחיר!
אני לא מתחבר לתנועות השוק הקיצוניות האלה. למה? בפוסט הבא.
דן הקטן 💚 
שורט
סקירה יומית 21.4.26 חג עצמאות שמחזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית 21.4.26
ויסות מגזרי: כשהפיל מחליף כיסא
פתחת את המסכים וראית קצת אדום, תנשום עמוק ותחייך כי אין שום סיבה להיות מופתע.
אחרי 13 ימים רצופים של עליות בנאסד"ק, הגיע היום ה-14 והחליט שזה זמן מצוין לשבור את הרצף ולתת למדדים קצת לנוח. זה לא משבר, זו לא קריסה, וזה בטח לא הזמן להתחיל להזיע – זה בסך הכל השוק שלוקח אוויר אחרי ריצה מטורפת שגרמה לכולנו להרגיש קצת כמו גיבורי על.
הסיפור האמיתי של אתמול הוא לא הירידה הקלה במדדים, אלא הדיאטה המאוד ספציפית שעשו ה"שמנים" של השוק.
מטה, גוגל ונטפליקס החליטו שהן צריכות רגע של שקט, והן אלו שמשכו את המדדים המרכזיים קצת מתחת לקו האפס. כשאתה רואה את הענקיות האלו נחלשות, המוח שלך אולי צועק "סכנה", אבל העיניים המקצועיות שלי רואות כאן משהו מעניין ובריא מאוד.
בזמן שהפיקסלים והאלגוריתמים נחו, הכסף "האמיתי" והכבד זרם למקומות של פעם, למקומות עם ריח של פלדה וכסף מזומן.
הסקטורים של האנרגיה, הפיננסים והחומרים הראו שרירים, וזה בדיוק מה שקורה כשהשוק מבצע רוטציה פנימית בריאה. זה מצב שבו הכסף החכם לא יוצא מהמשחק, הוא פשוט מחליף כיסא ועובר למקומות שבהם הוא מרגיש בטוח יותר כרגע, סוג של ויסות מגזרי הכרחי.
🐘 דמוקרטיה
הנתון המיוחד של אתמול, זה שרוב האנשים בכלל לא שמים אליו לב, הוא הביצוע של המדד השוויוני מול המדד הרגיל. בעוד שה-S&P 500 המשוקלל ירד ב-0.2%, המדד השוויוני Equal Weight דווקא עלה ב-0.3%, וזו אבחנת מפתח שמשנה את כל התמונה.
זה אומר שהשוק מתחת לפני השטח חזק מאוד ושהעליות הן לא רק נחלתן של חמש או שש חברות ענק שסוחבות את כולם על הגב.
כשגם "הקטנים" והבינוניים משתתפים בחגיגה, זה סימן לשוק שיש לו בסיס רחב ואיתן להמשך הדרך הארוכה.
אני יודע שזה יכול להיות מבלבל לראות את המדד הראשי אדום בזמן שהתיק שלך אולי מרגיש אחרת לגמרי. זו בדיוק האמנות של קריאת השוק, ואני יכול לשתף אתכם שהתיק האישי שלי יצר אתמול שיא שנתי חדש למרות "הירידות".
אנחנו לא מסתכלים רק על השורה התחתונה שמופיעה בחדשות, אנחנו בוחנים את המבנה הפנימי שהפיל מייצר כדי להבין לאן הוא הולך.
ג'סי ליברמור אמר פעם שהשוק אף פעם לא טועה, אבל הדעות של בני האדם לעיתים קרובות טועות מאוד. השוק מתארגן מחדש, בונה לעצמו תשתית רחבה יותר כדי שיוכל להמשיך לטפס בלי לקרוס תחת המשקל של עצמו.
בטווח המיידי ייתכן עדיין תיקון, אבל ויסות מגזרי כמו אתמול הוא ודאי סימן שוורי, במילים פשוטות כל עוד הכסף לא יוצא מהשוק רק מחליף מקומות בתוך השוק כדי לייצב אותו, נוכל להיות רגועים.
הלחץ לרוב מתחיל כאשר הוא מתחיל להתממש ולצאת החוצה.
🐘 רעש לבן בחסות הבית הלבן
כמו בכל שיחת סלון טובה, פתאום כולם נהיו מומחים ליחסי חוץ ולפוליטיקה של המזרח התיכון, עם הדיווחים על איראן, טראמפ והמשלחות לפקיסטן.
טראמפ זרק איזה משפט על זה "שלא סביר" שהוא יאריך את הפסקת האש, והשוק הגיב בירידה רגעית שהייתה הזדמנות פז למי שלא נלחץ. אחרי שעה הגיעו דיווחים על שיחות בפקיסטן והכל חזר לקדמותו, בדיוק כמו שקורה תמיד בתיאטרון הזה שנקרא חדשות.
הכל מניפולציות של רגש, ולכן האמת נמצאת תמיד בתנועת הפיל הגדול שלא נבהל מציוץ או מאמירה פוליטית כזו או אחרת.
הפיל עובד לפי חוקי ההיצע והביקוש והוא מגלם בתוכו אמת גדולה שמעבר לכותרות הבומבסטיות באתרים הכלכליים.
״החדשות של היום הן בסך הכל העטיפה של הדגים של מחר״ זה משפט שצריך להדביק בפתקית ליד המסך.
מאיפה הגיע המשפט אז פעם היו עוטפים דגים בנייר עיתון, הכל היה פשוט ובסיסי, והסוחרים לא היו צריכים להתמודד עם התראות פוש כל דקה.
🐘 הנפט והתקרה שכולם מחכים לה
הנפט זינק אתמול בלמעלה מ-6%, אבל הוא נעצר רגע לפני שהוא שבר את מחסום ה-90 דולר לחבית. יש משהו מאוד מרגש לראות מחיר שנעצר בדיוק בנקודה שבה כולם מצפים ממנו להיעצר, זה מראה על סדר בתוך הכאוס.
השוק מאותת לנו שהוא מודע למתיחות הגיאופוליטית, אבל הוא עדיין מסמן לנו בבירור את קווי הפאניקה ואיבוד השליטה.
כרגע העצירה הזו מתחת ל-90 דולר היא בדיוק סוג המידע שמאפשר לנו להישאר אופטימיים ושקולים בתוך אי הוודאות.
זה מראה שיש עדיין מי שמגן על הרמות האלו, ושיש כוחות בשוק שמעדיפים יציבות על פני פיצוץ לא מבוקר. כסוחרים, אנחנו מחפשים את הנקודות האלו שבהן השוק אומר לנו "עד כאן בינתיים", וזה עוזר לנו לתכנן את המהלכים הבאים בשקט.
במקום לפחד מעליית מחירי האנרגיה, תסתכל על זה כעל מפה שמראה לך איפה הכסף הגדול מחנה את המשאיות שלו.
הכסף הזה מחפש נכסים מוחשיים, הוא מחפש ביטחון, והוא מוצא אותו בחברות שבאמת מייצרות ערך בעולם הפיזי. זה לא זמן לפחד, זה זמן לזהות את העוצמה היחסית של הסקטורים שחסינים לרעשי הרקע הגיאופוליטיים שמופצים בתקשורת.
🐘 דייט כושל או הזדמנות שנייה?
אחרי 13 ימי עליות בנאסד"ק, היה ברור לכל מי שעוסק בתחום כבר שלושה עשורים שיום אדום הוא פשוט בלתי נמנע.
זה כמו לצאת לסדרת דייטים מושלמת בשלב מסוים מישהו צריך להגיד "בואו ניקח רגע לעצמנו" כדי להבין לאן הקשר הולך. השבירה של הרצף היא לא סימן לסוף האהבה של השוק לעליות, אלא בסך הכל בדיקת מציאות נחוצה וחשובה.
העובדה שהשוק לא התרסק למרות הדרמות והירידה של הענקיות, מראה על חוסן מנטלי מרשים.
לרוב הימים האלו הם הימים שבהם נבנית הקרקע לזינוק הבא, כי הם מנקים את כל הרעש המיותר מהגרפים שלנו. אני מציע שתסתכל על היום הזה כעל הזדמנות פז לבחון אילו מניות נשארו חזקות בזמן שהמדדים המרכזיים קצת גמגמו.
שם, בתוך האדום הקל הזה, מסתתרים המובילים הבאים של השוק, אלו שירוצו הכי מהר כשהירוק יחזור למסכים.
סוחר שלא מבין את זה יחפש למכור בפאניקה, אבל סוחר שעובד בשיטת הפיל פשוט יחכה לראות מי נשאר לעמוד.
אגלה לך סוד חשוב, העצמה היא לא במי שעולה הכי הרבה ביום ירוק, אלא במי שמסרב לרדת ביום אדום ומראה לעולם את השרירים שלו.
🐘 אפל והפלדה שמסרבות להישבר
מעניין מאוד לראות את אפל נשארת ירוקה בתוך הים האדום של חברות הטכנולוגיה האחרות שחטפו אתמול. זה מעיד על כך שהכסף הגדול עדיין מחפש איכות וביטחון, ובוחר בקפידה איפה להישאר מושקע כשיש רעשי רקע חזקים.
גם בתעשייה הכבדה, חברות כמו Steel Dynamics מראות ביצועים פנטסטיים, מה שמחזק את תזת הפיזור והאיזון הסקטוריאלית שלנו.
היכולת להבחין בין מניה שיורדת כי כל הסקטור שלה ב"דיאטה", לבין מניה שעולה למרות הכל, היא המפתח לתיק יציב.
אני כותב לא פעם כי אנחנו לא מחפשים לנחש מה השוק יעשה מחר בבוקר, אנחנו מחפשים לזהות איפה נמצא הכוח האמיתי בכל רגע נתון.
החוזק של המניות האלו אתמול הוא מפה מצוינת עבורי לימים הקרובים, כשהאבק של יום שני יתחיל לשקוע.
זה לא זמן לירות לכל הכיוונים, אלא זמן לצלוף בנכסים שמראים עוצמה יחסית מול השוק כולו. השוק תמיד נותן לנו את התשובות, אנחנו רק צריכים להיות מספיק מפוקסים כדי להקשיב למה שהוא מנסה להגיד לנו בלחש.
למה לחש? אבוי לו לשוק אם כולם ישמעו.
🐘 הפילוסופיה של ההמתנה
לפעמים המסחר הכי טוב שאתה יכול לעשות הוא פשוט לשבת על הידיים ולהתבונן במה שקורה מול העיניים שלך. השוק נמצא כרגע בנקודת מבחן של היצע (Supply Test), והוא עושה את זה בצורה מאוד אלגנטית, מאופקת ומקצועית.
אין שום צורך לרוץ וללחוץ על כפתורים רק בגלל שהמסך קצת שינה צבע והפך לטיפה פחות ידידותי מהרגיל.
הביטחון שלך לא אמור להגיע מהגרף התוך יומי המהיר, אלא מההבנה העמוקה של המבנה הגדול שהפיל מייצר במפות הזמן הגדולות.
בטווח היומי אנחנו רואים כאן תהליך קלאסי של ספיגת היצע, שבו הקונים החזקים פשוט נותנים למוכרים הלחוצים לצאת. המוכרים האלו יוצאים מהמשחק במחירים נוחים לקונים, וזו בדיוק הדינמיקה שמאפשרת למגמה להמשיך ולהתפתח בצורה בריאה ויציבה.
זוהי דינמיקה קלאסית של השוק, תופעה מחזורית ושכיחה לחלוטין למי שיודע לזהות אותה כשהיא קוראת.
אל תיתן לתנודתיות להשכיח ממך את התמונה הגדולה, כי התמונה הגדולה היא זו שבונה לך את ההון לאורך זמן. הפיל רץ בזיגזגים, הוא לא הולך בקו ישר אל היעד שלו, וכל מה שעלינו לעשות הוא פשוט להישאר על הגב שלו, תוך כדי לימוד הכיוון הכללי.
🐘 לקראת הדרמה הגדולה של הדוחות
אנחנו נכנסים לשבוע קריטי עם הדוחות של טסלה וחברות נוספות, וזה יהיה המבחן האמיתי של המומנטום הנוכחי בשוק.
כל התנודות של אתמול הן כלום, הן בסך הכל הכנת השטח לדרמות הגדולות של סוף השבוע שהמספרים יתחילו לדבר. השוק כרגע מנסה למקם את עצמו בצורה אופטימלית, ואנחנו צריכים להיות קשובים לכל תנועה קטנה של זרמי הפקודות.
אני מציע שתזכור שאתה חלק מקבוצה של סוחרים שרואה את הדברים אחרת (אני מקווה בכל אופן), שלא נבהלת מכותרות ולא רצתה אחרי העדר.
אנחנו לא מחפשים את הריגושים של הרגע, אנחנו מחפשים את הרווחיות הנבנית מתוך הבנה וסבלנות של פיל. תסתכל על השוק כעל שותף לעסקים שמנסה לבחון את רמת הרצינות שלך כשותף בכל יום מחדש, ותקיים את חלקך בשותפות.
במילים פשוטות יותר המסחר הוא משחק של פסיכולוגיה והבנת המבנה הקיים, והיום הזה סיפק לנו שיעור מאלף בשניהם יחד.
הענקיות נחו, הקטנות התחזקו, והעולם לא התמוטט למרות כל הדרמות הגיאופוליטיות שניסו למכור לנו אתמול בכל פינה. תחייך למסכים, תודה על השיעור שהשוק נתן לנו אתמול, ותתכונן ליום חדש שבו אתה פועל מתוך עוצמה פנימית.
🐘 עצמאות היא המתנה הכי גדולה
בסופו של דבר, העצמאות היא מתנה נפלאה וזה מתחבר יופי עם היום המיוחד שבפתח עבור כולנו.
הכוח שלך כסוחר נובע מהיכולת שלך להישאר רגוע ושקול כשכולם מסביב מתחילים לאבד את הראש בגלל חצי אחוז למטה. יום העצמאות הוא יום עוצמתי במשמעות שלו, ואני רוצה שתיקח את העוצמה הזו גם לתוך ההחלטות העסקיות שלך במסחר.
תהיה קשוב לעצמך ולשוק, תזכור שהפיל מבין את העצמאות והוא תמיד ממשיך ללכת למקומות שמשמרים לו את אותה מתנה של יום העצמאות.
הוא לא תלוי באף אחד, הוא לא מחכה לאישור מאף כותרת, הוא פשוט פועל לפי האינסטינקטים המקצועיים שלו.
מעבר לכך, הפיל הוא חבר, הוא תמיד משאיר סימנים ברורים בחול למי שבאמת יודע לחפש אותם ולהבין את המשמעות העמוקה שלהם.
אני מאחל לכולכם יום של שקט, של הבנה ושל צמיחה מתוך הידע והניסיון שצברנו יחד לאורך הדרך.
השוק תמיד ינסה לנער אותך, אבל העצמאות המנטלית שלך היא המגן הכי חזק שיש לך מול כל סערה. תמשיכו לעקוב אחרי העקבות, תמשיכו לסמוך על התוכנית שלכם, וניפגש בשיא הבא של הפיל.
עצמאות שמח
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'
סקירה שבועית 20.4.2026זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
צפירה פנימית.
יש תופעות וזמנים שאנחנו כישראלים יכולים להרגיש באוויר אפילו בעיניים עצומות, אפילו אם היו מנחיתים אותנו אקראית לתוך יום כזה או אחר את היום. נגיד ערב שישי או ימי חג, כך גם ודאי ערב יום הזיכרון.
יש משהו ביום הזה שתופס אותי לא בגלל כותרות בחדשות או ברדיו. אלא דרך הרגעים הקטנים של היום. פתאום אנשים מדברים קצת יותר לאט, נהגים פחות ממהרים לצפור, ואפילו מי שלא אומר מילה מרגיש שהאוויר עצמו מחליף הילוך. הכל נהיה מהודק יותר, כאילו לרגע אחד המדינה כולה נזכרת.
הבחירה לפתוח ברגע המיוחד של יום הזיכרון אינה מקרה. אני עושה זאת כיוון שיש רגעים שבהם האטה היא לא חולשה, אלא דרך לכבד ולראות נכון יותר.
🐘 סגירה יפה מדי
המדדים בארה"ב סגרו חזק מאוד, הדאו קפץ 1.79%, הנאסד"ק 1.52%, וה-S&P 500 1.22%, כשברקע השוק קונה סיפור של רגיעה, נפט נופל, ותיאבון מחודש לסיכון. ה-S&P 500 והנאסד"ק המשיכו לשיאים חדשים, והתחושה הייתה של שוק שכבר שם את כל הדרמה והמלחמות מאחוריו.
אבל אני חושב שצריך לדייק כאן משהו חשוב. השוק לא בהכרח עלה כי הבעיה נפתרה. הוא עלה כי לרגע הסיפור בחן אפשרות לבהירות.
זה הבדל עצום. כי שוק יכול להסתדר מצוין עם בעיה. הוא הרבה פחות אוהב אי בהירות.
🐘 מה בעצם קנה הכסף
ביום שישי הוא קנה כמה דברים בו זמנית. קודם כל, את ההודעה שמצר הורמוז ייפתח מחדש לתנועה מסחרית למשך תקופת הפסקת האש.
אחר כך הוא קנה את הנפילה החדה בנפט, שירד ביותר מ-11% ביום אחד.
ואז הוא קנה מחדש גם את הסיכוי שהפד יוכל בעתיד להיות קצת פחות נוקשה, כי אם האנרגיה נרגעת, גם הלחץ האינפלציוני מרגיש פחות מאיים.
ומכאן כבר נולד גל רוחבי יפה.
לא רק הטכנולוגיה עלתה. גם חברות תעופה, קרוזים, מניות רגישות לריבית, בנייה, תעשייה וצריכה מחזורית קיבלו דחיפה. זה חשוב, כי כשהשוק לא עלה רק על הכתפיים של שבע מניות ענק, זה נראה אחרת לגמרי מאשר מצב שבו יותר ויותר ענפים ומגזרים מצטרפים.
במילים פשוטות, זה לא היה רק שבוע של מניות. זה היה שבוע של אמון. אמון בזה שהמלחמה לא מתרחבת, אמון בזה שהנפט לא בורח שוב, ואמון בזה שדוחות הרבעון שלפנינו, ידע להחזיק את המחירים האלה.
🐘 השוק דורש ודאות, לא שלווה
אני אוהב להזכיר לסוחרים שלי משהו פשוט. וול סטריט לא באמת דורשת שלווה. הוא דורש ודאות.
הראלי של השבוע שעבר לא היה ראלי של "הכל בסדר". הוא היה ראלי של "כרגע לפחות אפשר להבין את התמונה". זה הספיק בשביל להוציא הרבה כסף מהגדר. לפעמים אפילו יותר מדי כסף.
🐘 החדשות הישנות והחדשות
ופה מתחיל החלק היותר מעניין של השבוע הנוכחי. כי נכון ליום שני, התמונה שוב פחות ברורה. רויטרס דיווחה שהספק סביב הפסקת האש חזר, הנפט זינק מחדש, ומדינות וגופים בשוק כבר הרבה פחות בטוחים שמצר הורמוז באמת בדרך להיפתח בצורה יציבה.
הבעיה היא לא רק הכותרת. הבעיה היא שהשוק של יום שישי תימחר הקלה, בזמן שהמציאות של יום שני כבר מזכירה לנו שהקלה היא לא בהכרח ודאית.
זו הנקודה שבה יש להפריד בין עוצמת המחיר לבין הבהירות (ודאות) שהוא משקף. המחיר הציג כוח שורי בולט, ללא ספק. אבל המשמעות העמוקה של הכוח הזה עדיין תלויה בגורמים שנמצאים תחת סימן שאלה גדול, הרחק מהמוודאות שאני מחפש.
חשוב לי שתפנים כסוחר מתחיל כי השוק יכול לעלות חזק מאוד על ציפייה. אבל הוא פחות סלחן כשאותה ציפייה מתחילה להיסדק.
🐘 שבוע של מבחני אמון
ועכשיו תוסיף לזה את הדבר השני שבולט בשבוע שבפתח. לפי רויטרס, כמעט 20% מחברות ה-S&P 500 מדווחות השבוע, עם ציפייה לצמיחת רווחים שנתית של כ-14% ברבעון הראשון.
כלומר, השוק כבר לא יכול להסתפק רק בזה שהנפט ירד לרגע או שהתשואות נשמו טיפה. הוא יצטרך לקבל חותם שגם המכונה העסקית עצמה עדיין פועלת כמצופה.
זה לא שבוע רגיל. זה שבוע שבו כל שכבת אמון צריכה להוכיח את עצמה מחדש. אמון בגיאופוליטיקה. אמון במאקרו. אמון בפד. אמון בדוחות.
ואם אחת השכבות האלה נסדקת, פתאום שוק שנראה מגמתי מאוד יתחיל שוב לדבר בשפה פחות רגועה.
🐘 מומנטום ללא ודאות
גם ברמת המאקרו יש סיבה לשמור על ערנות. קרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזית הצמיחה הגלובלית ל-3.1% לשנת 2026, והזהירה שבתרחיש של הסלמה ארוכה יותר הצמיחה עלולה לרדת לכ-2.5%, כלומר קרוב מאוד לאזור שמריח כמו כמעט-מיתון עולמי.
כלומר, מצד אחד יש שוק שאוהב את מה שהוא רואה בטווח הקצר. מצד שני, יש עולם שהפך רגיש יותר לכל חבית, לכל כותרת של חוסר ודאות ולכל שיבוש בשרשרת האנרגיה.
זה לא סותר. זה פשוט אומר שהשבוע הזה פחות מתאים לאנשים שמחפשים סיפור ברור ודאי, מי שזקוק לוודאות מוחלטת יצטרך, לסגור מערכת לחגוג את העצמאות.
🐘 מי קיבל חיבוק
בתוך כל זה, גם הסלקציה של המניות מספרת סיפור יפה. אפל קיבלה רוח גבית אחרי דיווח על עלייה של 20% במשלוחי האייפון בסין ברבעון הראשון.
מנגד, נטפליקס נענשה חזק אחרי תחזית מאכזבת יותר. במילים אחרות, השוק הזה לא רק עולה. הוא גם מסנן.
הוא מתגמל בהירות, מומנטום וסיפור שעדיין מרגיש חי. והוא מעניש גמגום, גם אם מדובר בחברות ענק.
זו נקודה שסוחרים לפעמים מפספסים. כשמדד עולה, הם חושבים שהכל עולה. בפועל, גם בתוך ראלי חזק, השוק ממשיך לעשות מיון קפדני.
🐘 הגרף אומר משהו חשוב
אם אני עובר לגרף שצירפתי, התמונה הטכנית של SPY די ברורה. המחיר חזר בעוצמה מעל אזור הדשדוש הקודם, עבר את ה-POC, התרחק מעל ה-EMA34 וה-SMA50, והשאיר את ה-SMA200 הרבה מתחתיו. במילים פשוטות, המבנה כרגע שורי. השליטה חזרה לקונים, והחזרה המהירה למעלה מספרת שלא היה כאן רק תיקון טכני קטן, אלא כניסה אגרסיבית של ביקוש.
אבל יש כאן גם צד שני.
המחיר כבר נכנס לאזור שסימנתי כקניות יתר כ-OB, כלומר אזור שבו הוא מתחיל להיות מתוח וקצת רחוק מדי מהרצפה שממנה יצא. לכן מבחינה טכנית, גם אם הכיוון הכללי נשאר חיובי, לא יפתיע אותי לראות חזרה מסודרת לחלק העליון של אזור הערך השנתי, או לפחות בדיקה מחדש של אזורי 695 עד 685, לפני ניסיון המשך.
זה לא יבטל את הכוח. להפך. לפעמים זה בדיוק מה שהשוק צריך כדי להמשיך לעלות בלי להישמע כמו בן אדם שרץ בעלייה עם התקף אסמה.
🐘 לא להפוך עלייה להוכחה
ופה אני רוצה לגעת בנקודה הכי חשובה בסקירה השבועית. הבעיה בעליות היא לא שהן עולות. הבעיה כשהראש הופך אותן להוכחה, אסביר.
הבעיה אינה בעלייה עצמה, אלא בנטייה להפוך את המומנטום של העלייה לחותם ההוכחה שהוודאות הושגה והסיכון נעלם.
אני בעד לכבד מומנטום. מאוד. מי שלא מכבד מומנטום של מחיר, בסוף מתווכח עם זה שהשוק דרס אותו מעלה. אבל לכבד מומנטום זה לא אותו דבר כמו להמציא ולהדביק לו סיפור מושלם.
🐘 האט, תעצור ותקשיב
זה מחזיר אותי לפתיח. לערב יום הזיכרון. ליום הזה יש מאפייני מחשבה והרהורים שקטים כאלה, המשדרים בלי להטיף שלא כל תנועה מהירה היא תנועה קבועה, לפעמים מגיע יום שאנחנו עוצרים. לפעמים דווקא היכולת לעצור, להקשיב, לזכור ולתת לדברים נוכחות, היא מה ששומר עלינו.
זה נכון בחיים וזה נכון גם במסחר.
🐘 סיכום
בשבוע הקודם ניתן לשוק הקלה. השבוע הזה יבדוק אם ההקלה הזאת באמת מחזיקה. ובזמן שהרבה אנשים יחפשו שוב את כותרת נוצצת, כדי להצטרף אני עדיף להישאר עם משפט אחד של מרטי צווייג: "Never argue with the tape".
האומנות האמיתית של המסחר היא לא לרדוף אחרי מה ״שברח״, אלא להמשיך לשאר שקטים, קשובים לתופי המלחמה שעדיין לא נדמו ולדעת להגדיר לעצמכם את ההזדמנות הבאה.
״במותם ציוו לנו את החיים, החיים עד העולם״ כתב ביאליק בשירו ״אם יש את נפשך לדעת״, שירה שהפכה לקוד היום שלנו, אולי לקוד החיים שלנו.
הציווי הוא לא רק את החיים את הזכות לחיות, אלא גם את האחריות לחיות עם יותר כוונה, יותר צלילות, ויותר כבוד למה שבאמת חשוב, יותר כבוד האחד לשני.
חודש טוב, שבוע טוב
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל' סקירה יומית 17.4.26 - הרצף נמשךזהר ליבוביץ, 🐘 וסוף המסחר בסקירה יומית
הרצף נמשך, 17 באפריל 2026
אחרי שלושה עשורים מול המסכים, גיליתי שהשוק הוא המורה הכי אכזרי והכי רחום שיש. הוא לא בוחן את מנת המשכל שלכם, אלא את היכולת להרפות מן הצורך הנואש להיות צודקים.
רוב האנשים מחפשים בחוץ את התשובה לשאלה "מה", אבל הכסף הגדול באמת תמיד מסתתר בתוך ה"איך", בדרך שסללתם שיוצרת את השקט הפנימי שבו אתם מקבלים החלטה. בסוף היום, השאלה היא לא רק כמה הרווחתם, אלא מי הפכתם להיות כדי להרוויח את זה.
כי מי שמחפש היגיון סיבתי פשוט בשוק ההון, כזה שבו אחד ועוד אחד תמיד שווה שניים, כנראה עדיין לא שילם מספיק "שכר לימוד" למפלצת הגרפים, להבין שאין כזה במציאות המורכבת של המסחר.
אנחנו נמצאים ברגע שבו המדדים המרכזיים נושמים אוויר פסגות דליל במיוחד, כשה-S&P 500 מפלרטט בעקשנות עם הקידומת 7,000 והנאסד"ק סוגר רצף פנומנלי של 12 ימי עליות רצופים.
הלב דופק בקצב של מכונת תפירה והמוח לוחש ללא הרף "זה גבוה מדי, זה חייב לתקן", היא בדיוק המקום שבו אני רוצה לכתוב לכם, בלי שיפוטיות ובלי הטפות מוסר מיותרות על פחדים טבעיים.
🐘 למה הלב דופק כשהגרף עולה?
הפסקת האש שעליה הכריז הנשיא טראמפ ל-10 ימים היא כמו השכן המעצבן שפתאום מבטיח לא לקדוח בקיר בשבועיים הקרובים, ומשאיר אותנו עם שקט לא רגיל.
זה לא אומר שהשיפוץ הגדול נגמר או שהקיר לא יקרוס בהמשך הדרך,
אבל זה בהחלט נותן לנו זמן של שקט נפשי כדי לסדר את הרהיטים בבית הפיננסי שלנו ולתכנן את הצעד הבא.
השוק קיבל את הפאוזה הזו בזרעות פתוחות, כשהוא משתמש בחדשות הגיאופוליטיות כדלק לנסיקה אל מעבר לשיאים הקודמים שנקבעו רק שלשום, כאילו המגנט של הקידומות העגולות חזק מכל פחד.
כשמביטים על נתוני התעסוקה החזקים שפורסמו אתמול, מבינים שהעובד האמריקאי הוא כמו חתול עם תשע נשמות שפשוט מסרב להפסיק לצרוך,
מה שמתדלק את האינפלציה השקטה של הציפיות.
מי שמחכה ל"קראק" בשיניים של גלגלי הכלכלה כדי להרגיש בטוח להיכנס לשוק, מוצא את עצמו צופה מהצד בקרנבל של רווחים שחומק לו בין האצבעות, שוב ושוב.
כפי שג'סי ליברמור היה אומר, "השוק מעולם לא טועה, הדעות של בני האדם טועות לעיתים קרובות מאוד", ואנחנו כאן כדי לסנכרן את הדעה שלנו עם התנועה, לא להפך.
🐘 הפיל שבתוך חדר השרתים
הדרמה המרתקת ביותר של היממה האחרונה התרחשה בתוך עולם השבבים, שם ראינו מחזה שניתן להגדיר רק כ"פיצול אישיות טכנולוגי" בין היצרניות למתכננות.
מצד אחד AMD שדוהרת עם 34% רווח מתחילת החודש על כנפי הציפיות, ומצד שני TSM שחוטפת סטירה של 3% למרות שהציגה דוחות שהיו אמורים לשלוח אותה לירח.
השוק אמר לנו אתמול בצורה ברורה: "אני לא רוצה לשמוע כמה אתם מייצרים היום, אני רוצה לחלום על כמה תמכרו בעוד שנתיים", ומי שלא מבין את הפער הזה, נשאר תקוע עם דוחות האתמול.
מי שרואה את TSM יורדת עם דוחות טובים עלול להיבהל ולחשוב שהמסיבה נגמרה, אבל הסוחר המיומן מזהה כאן תהליך של "ספיגה" שבו ידיים חזקות אוספות סחורה מידיים לחוצות.
מבחינה טכנית, כל עוד הגאפ מעלה פתוח אנחנו במצב שורי מובהק, כשיצרנו את תבנית היפוך מעלה מסוג Island Reverse, המעידה על עוצמה שמתחבאת מתחת למכסה המנוע של המחיר.
הפער הזה בין המציאות הכלכלית היבשה לבין תגובת המחיר הוא המגרש הביתי שלנו, המקום שבו האוטוריטה המקצועית פוגשת את הבלבול של הכלל ומייצרת ממנו יתרון סטטיסטי.
לעומת זאת, מניית AMD הפכה לסוג של רוקסטאר שכולם רוצים חתימה ממנה בכל מחיר, בזמן ש-TSM היא הטכנאית המיוזעת שבנתה את מפעל הייצור וכרגע כולם מתעלמים ממנה כי היא פחות "סקסית".
במובן של "שיטת הפיל", אנחנו מבינים שהמשקל הכבד נמצא במקום שבו הפוטנציאל עדיין לא מתומחר במלואו על ידי המיינסטרים המבוהל,
אך לא נשכח גם שהשיטה נותנת לרוב משקל למובלי הענפים.
אל תתנו לצבע האדום הרגעי של מניה מסוימת להסתיר לכם את העובדה שהסקטור כולו נמצא בתוך ריצת אמוק של הצטיידות בבינה מלאכותית, ריצה שרק מתחילה להראות את עוצמתה.
🐘 הקניבליזם של צ'ארלס שוואב
אם רציתם שיעור באומץ עסקי ופסיכולוגיית המונים, קיבלתם אותו אתמול מצ'ארלס שוואב וההכרזה הדרמטית על זירת הקריפטו החדשה שלהם עם עמלות רצפה.
לראות ענק פיננסי שמרן חותך לעצמו את העמלות ב-75 נקודות בסיס זה כמו לראות שף ותיק שורף את התפריט הישן שלו כדי לבשל משהו חדש ונועז. הם לא עשו את זה כי הם הפכו לנחמדים פתאום, הם עשו את זה כי הם הבינו שאם הם לא יטרפו את השוק של עצמם, מישהו אחר יעשה את זה והם יישארו מאחור.
התגובה של המניה, ירידה של כמעט 8%, היא דוגמה קלאסית לפחד של המשקיעים מהשינוי בטווח הקצר ומאובדן ההכנסות המיידי, מה שיוצר רעש לבן שמסתיר את התמונה הגדולה.
עבורנו, כסוחרים שמבינים את המבנה העמוק של השוק וזרימת הפקודות, מדובר במהלך של הצהרת כוונות על שליטה עתידית בעולם הנכסים הדיגיטליים שמתמסד לנגד עינינו. זה בדיוק סוג המהלכים שגורמים לי לחייך, כי שם נמצאת ההזדמנות של אלו שלא מפחדים מהתנודתיות של היום לטובת האחיזה האסטרטגית של מחר.
למרות שאני עדיין נמנע ממנו, הקריפטו כבר מזמן לא נמצא במחשכים של הילדים עם הקפוצ'ונים והמחשבים בחדרי השינה, הוא יושב היום בסלון של חליפות המוסדיים בוול סטריט עם תעודות סל וזירות מסחר מוסדרות.
המהלך של שוואב הוא למעשה "איסוף" מודרני ברמה התאגידית, שבו הם בונים תשתית רחבה שתחזיק את הכסף הגדול של העשור הבא. מי שמבין את זה, לא נלחץ מהירידה הרגעית במניה, אלא מחפש את הנקודה שבה המוכרים יתעייפו והקונים הגדולים יתחילו להרים את המחיר בחזרה אל מעבר לשיא.
🐘 לרקוד עם זאבים
הנחת העבודה שלנו צריכה להיות שהמגמה היא חברה טובה, אך ליתר דיוק כפי שאמר אד סייקוטה: המגמה היא חברתך כל עוד היא בתוך התעלה או עד שהיא מחליטה לעבור צד.
סגירת הנאסד"ק ביום ה-12 ברציפות של עליות היא הישג נדיר מאוד בהיסטוריה של השווקים, כזה שגורם גם לוותיקים שבינינו להרים גבה ולבדוק שוב ושוב את מיקומי הסטופים. זה לא אומר שצריך למכור הכל ולברוח למקלט, זה רק אומר שצריך לדעת לרקוד קרוב מאוד ליציאת החירום, כשיד אחת מונחת על הידית לכל מקרה שלא יבוא.
הזרימה שראינו אתמול לכיוון האנרגיה והצריכה הבסיסית, כשמניות כמו פפסי מפציצות בדוחות טובים ועולות, היא הסימן הבריא ביותר שיכולנו לבקש בשיא כל הזמנים.
כשהכסף זורם לא רק לטכנולוגיה הנוצצת אלא נכנס גם למניות "משעממות" של חשמל, מזון ואנרגיה, זה אומר שהשוק לא מתפרק אלא עובר תהליך של התייצבות וחלוקת משקלים.
זו התנהגות של שוק בוגר ומתוחכם, כזה שלא נשען רק על קביים רעועות של שתי מניות שבבים, אלא יודע לפזר את העומס הפיננסי על כל חלקי הגוף הכלכלי.
הכל קשור לאיזון ולמבנה המחיר כפי שהוא משתקף בגרף, בדיוק כפי שלימד אותנו ריצ'רד וויקוף לפני כמעט מאה שנה, והכללים האלו לא השתנו אפילו במילימטר אחד מאז.
כאשר אתם מזהים את הרוטציה הזו בזמן אמת, אתם מפסיקים לפחד מהתיקון ובמקום זה מתחילים לחפש את המקומות שבהם הכסף הגדול מחליט להפנות את ההון הממומש שלו.
השוק הוא אורגניזם נושם דרך ההיצע והביקוש, ואנחנו כאן רק כדי להקשיב לקצב הנשימה שלו ולא לנסות להכתיב לו.
🐘 איך להישאר הפיל בתוך החנות
השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם הבוקר היא לא "מתי כל זה ייפול עלינו", אלא "איך אני מנהל נכון את השפע שנוצר לי בתיק המסחר".
הפחד מהפסד הוא רגש אנושי הישרדותי שטבוע בנו עמוק, אבל במסחר הוא יכול להפוך בקלות למחסום שמונע מאיתנו לממש את מלוא הפוטנציאל של הראלי הזה.
תהיו כמו הפיל בתוך החנות. רגועים, כבדים, עוצמתיים, כאלו שלא זזים מכל ציוץ קטן בטוויטר או כותרת מלחיצה באתר כלכלי שמחפש רק קליקים.
תהיו סוחרים ממוקדי מבט שמסננים רעשים חיצוניים ומתרכזים רק במה שהמחיר והווליום אומרים לכם, כי אלו העובדות היחידות שיש לנו בתוך עולם של ריבוי דעות.
תזכרו שהשוק תמיד ינסה לנער את ה"ידיים החלשות" רגע לפני המהלך הגדול הבא, וזה בדיוק מה שראינו אתמול בפתיחת המסחר המהססת. מי שמכר בפתיחה בגלל הלחץ של הירידות, מצא את עצמו קונה בחזרה ביוקר כשהמדדים טסו לשיא חדש לקראת הסגירה.
זה לא אומר שיהיה לנו רצף אינסופי של ימי עלייה ללא תיקון, אבל כל עוד יש הצטרפות פנימה בכל דיפ קטן, אז הראלי השורי צפוי להימשך.
הדבר היחידי שזה אומר מבחינתי כרגע הוא שאנו נמצאים בעת מיקסום רווחים קיימים ולא בעת הצטרפות פזיזה לפוזיציות חדשות במחירים מופקעים.
הסוד הגדול הוא לא להיות מהיר יותר מהראשונים, אלא להיות חכם יותר ובעל אורך רוח גדול יותר מהם מכל הרעש שמסביב.
אנחנו לא מהמרים בחיפוש אחר ריגושים, אנחנו קוראים מפות של כוונות אנושיות ואינטרסים מוסדיים שמגולמים בתוך גרף המחיר והנפח.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'
אמ;לק
בזמן שה-S&P 500 מפלרטט עם ה-7,000 והנאסד"ק סוגר 12 ימי עליות רצופים, הפחד מהגובה הוא טבעי אבל התפקיד שלנו הוא להחליף את החרדה בסנכרון עם הכסף החכם. זה הזמן למקסם את השפע הקיים באורך רוח של פיל, ולא לרדוף אחרי מניות "שברחו".
סקירה יומית 16.4.26 אושר מהלך שמבטל את ה-PTDזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
בשורה גדולה ביטול ה-PDT 16 באפריל 2026
כתב לי אחד הבוגרים את המילים האלו במייל מרגש שקיבלתי הבוקר, ואני ממש זוכר את התחושה הזו צורבת בגרון.
״יש רגעים בילדות המשפיעים עליך לנצח. לעמוד מול חלון ראווה של חנות ממתקים, לראות את כל הילדים האחרים בפנים עם שקיות עמוסות וצבעוניות, ולקלוט שהדלת הזו נעולה רק עבורך. אתה מריח את הסוכר באוויר, רואה את החיוכים, אבל שלט קטן וקר אומר לך שאין לך את "דמי הכניסה" הנדרשים כדי פשוט להיות חלק מהחגיגה הזו.״
במשך שנים, חוק המינימום למסחר יומי, ה-25,000 דולר המפורסם של ה-SEC, היה השלט הקר הזה עבור סוחרים מדהימים שנאלצו להסתכל על המסך בעיניים כלות. הם נאלצו להסתפק בפירורים של מוצרי CFD מוזרים, בברוקרים בפינות האפלות של הגלובוס ובתחושה שהם תמיד אזרחים סוג ב' בעולם ההון.
הבוקר, בזמן שאתה פוקח עיניים לעולם שבו המדדים נושקים לשמיים, מישהו פשוט השאיר את המפתח בחור המנעול, פתח את הדלת לרווחה והלך.
אושר מהלך שמבטל את ה-PDT במבנה הישן, ביטול ה-PDT הוא לא רק שינוי טכני ברגולציה היבשה של וול סטריט, אלא רגע הניצחון של הסוחר הקטן על המערכת שנועדה להשאיר אותו בחוץ.
עכשיו, כשחומת המינימום קרסה, הריח של החופש האמיתי מתערבב עם ריח המסכים, ואתה כבר לא צריך לחפש "תחליפים" בשדות זרים ומסוכנים שרק רצו את הכסף שלך. אנחנו חוזרים הביתה, אל המגרש של הגדולים באמת, למקום שבו המניות האמיתיות זזות בקצב של הלב שלך ובשקיפות מלאה.
🐘 מפתח חלוד בתוך מנעול של זהב
אישור של ה-SEC לבטל את מגבלת ה-25,000 דולר למסחר יומי היא רעידת אדמה שמשנה את המפה הגיאופוליטית של הכיס שלכם.
במשך עשורים ראיתי איך חומות בירוקרטיות חונקות כישרון גולמי של סוחרים רק כי היתרה בחשבון לא עמדה באיזה תקן שרירותי שנכתב במשרדים ממוזגים בוושינגטון. עכשיו, המצור הוסר וכל סוחר אופטימי יכול לגשת אל הקוד של השוק ולפעול בדיוק כמו הענקים המוסדיים בלי לבקש רשות מאף אחד.
המעבר הזה ממסחר ב-CFD, אותם מוצרים שמבטיחים עולם ומלואו אבל לעיתים קרובות משאירים אתכם עם חור בכיס, הוא חזרה לשפיות מקצועית.
ב-CFD אתה משחק נגד הבית, אבל במסחר יומי במניות אמיתיות אתה חלק מזרימת הכסף העולמית, צועד כתף אל כתף עם הכוחות שמזיזים את האנושות קדימה. החופש הזה הוא לא הזמנה לקזינו, אלא קריאה להפוך לסוחרים מקצועיים שפועלים מתוך הבנה עמוקה של יחסי הביקוש וההיצע האמיתיים.
תחשבו על כל האנרגיה שהשקעתם בניסיונות "לעקוף" את החוק, בחיפוש אחרי ברוקרים בפינות האפלות של הגלובוס רק כדי לבצע יותר משלוש פעולות בשבוע.
הבוקר האנרגיה הזו חוזרת אליכם, מזוקקת, מוכנה להשקעה בדבר האמיתי בבניית רווחיות יציבה על בסיס נכסים איכותיים ושקיפות מלאה. הילד שעמד מחוץ לחנות הממתקים נכנס פנימה, והפעם הוא לא מחפש סוכריות על מקל, הפעם מתאפשר לו לבנות אימפריה ואני כאן עבורכם.
🐘 המדד נושק לעננים הלבנים
בזמן שחגגנו את נפילת החומות, מדד ה-S&P 500 החליט להעניק לנו מתנה נוספת וטיפס לרמה ההיסטורית של 7,022 נקודות. זהו רגע פנומנלי שבו השוק מתעלם מרעשים הלבנים ובוחר בנרטיב של צמיחה, כשהוא מובל על ידי קומץ ענקיות טכנולוגיה שפשוט מסרבות לעצור למנוחה.
הנאסד"ק חצה את ה-24,000, ומיקרוסופט וטסלה נראות כמו כוחות טבע שאי אפשר להתווכח איתם במציאות הנוכחית של אופוריה טכנולוגית.
השוק הזה פועל מתוך אופטימיות זהירה, כשהוא מחבק את הדיווחים על התקדמות בשיחות השלום עם איראן ובוחר להשאיר את החרדות הגיאופוליטיות מאחור. למרות שהנפט עדיין נושם סביב 91 דולר לחבית, המשקיעים מזהים שהעוצמה האמיתית נמצאת בתוכנה, בבינה המלאכותית ובחברות שמעצבות את המחר.
כשהכסף החכם בוחר בטכנולוגיה (Technology +2.1%), הוא מספר לנו שהעתיד הבדיוני כבר אפשרי בוודאות גדלה, והוא קורה ממש לנגד עינינו המשתאות.
יחד עם זאת, שימו לב לפער שנוצר בין הילדים המוצלחים של הטכנולוגיה לבין התעשייה המסורתית (Industrials -1.2%) שמתחילה להרגיש את כובד הריבית.
לא כל מה שנוצץ הוא זהב, והיכולת שלנו להבדיל בין הענקים שדוהרים לבין אלו שכושלים תחת העומס היא המפתח להצלחה.
אנחנו לא סוחרים את ה"שוק", אנחנו סוחרים את המניות שמחזיקות את השוק, וזה הבדל קטן ששווה המון כסף בטווח הארוך אם תזכור אותו.
🐘 טביעת הרגל של הענק בבוץ
תסתכלו על ServiceNow ועל Datadog שזינקו אתמול בשיעורים שגרמו לכל סוחר מקצועי לחייך מתחת לשפם ולשפשף את העיניים בסיפוק.
אלו לא עליות מקריות; אלו מהלכים מתוכננים של מוסדיים שמנצלים את השקט כדי לאסוף סחורה איכותית רגע לפני שההמון מסתער.
בשיטת הפיל, אנחנו לומדים לקרוא את המפה הזו לא כסדרה של קווים על המסך, אלא כשיחה מרתקת בין קונים למוכרים שבה החזקים תמיד מנצחים. החופש החדש שלכם מאפשר לכם להיכנס ולצאת מהעסקאות האלו בדיוק כשהסימנים מופיעים, בלי לחשוש מה"מכסה" היומית שתגמר לכם באמצע השבוע.
זה מאפשר שדרוג של המקצוענות שלכם לרמה שבה כל לחיצה על העכבר מגובה בהבנה עמוקה של חוקי הביקוש וההיצע העולמיים.
היכולת הזו להיות שם, בזמן אמת, כשהעקבות עדיין טריות, היא מה שמפריד בין המהמרים המאחרים לבין הסוחרים שמתייחסים למסחר כאל אומנות הצטרפות והתזמון.
אל תתפתו לרוץ אחרי כל תנועה קטנה רק כי עכשיו "מותר" לכם, אלא חכו למהלכים הגדולים והברורים שהפילים משאירים בשטח.
המקצוענות היא לא בכמות הפעולות, אלא באיכות ובדיוק הכירורגי שאתם מביאים לכל כניסה ועזיבה של השוק.
🐘 המבנה של השקט הפנימי
החזרה שלכם מהגלות של ה-CFD היא הזדמנות לבנות מחדש את האמון שלכם בעצמכם ובשוק ההון האמריקאי המפוקח והשקוף. אין יותר צורך במוצרים שאינם המקור; עכשיו אתם יכולים לסחור מסחר יומי במניות האמיתיות פנים אל פנים, עם כל הכלים של הגדולים.
תחשבו על השקט הנפשי שמגיע מהידיעה שאתם פועלים בתוך המגרש הכי הוגן בעולם, ללא חומות רגולטוריות שחוסמות אתכם בכל צעד.
החופש הזה הוא כלי עבודה עוצמתי, אבל הוא דורש שתגיעו אליו עם הכנה ראויה ועם ההבנה שהשוק תמיד בוחן את הגבולות שלנו. יחד עם זאת, חשוב לי להדגיש כי הידע שיש לכם בעולם הסווינג אינו מספיק למסחר תוך יומי בר קיימא ורווחי.
הידע הקיים שלכם במסחר יומי הוא חלקי לעולם הזה, ועליכם להשלים אותו בטרם תכנסו פנימה לעולם ביומי המהיר והתובעני יותר.
🐘 שפע אינסופי וסגירת הלופ
זוכרים את הילד מהפתיח שעמד מחוץ לחנות הממתקים וחלם על היום שבו יוכל להיכנס פנימה? ובכן, הדלת פתוחה לרווחה, והפעם אף אחד לא מבקש מכם תעודת זהות או יתרה בחשבון כדי לטעום מהמתוק.
אבל עכשיו, כשאתה בפנים, אתה מגלה שהחלק הכי טוב הוא לא הממתקים עצמם, אלא הידיעה שאתה ראוי להיות כאן להנות מהשפע.
הלופ נסגר ברגע שאתה מבין שהמחסום שמישהו אחר הציב לך מעולם לא הגדיר את היכולות שלך, הוא רק עיכב את המפגש עם ההצלחה.
היום, כשה-S&P 500 בשיא ויש אישור לביטול החוקים הישנים, אתה לא סתם סוחר, אתה הבעלים של חנות הממתקים של העתיד שלך.
כפי שאמר מארק דאגלס ז״ל, אחד המנטורים הגדולים לפסיכולוגיה של המסחר:
"השוק הוא זרם בלתי פוסק של הזדמנויות, והיכולת שלך לנצח תלויה רק ביכולת שלך לקבל את העובדה שכל רגע הוא ייחודי ואין לו קשר למה שהיה קודם."
עכשיו, הדלת פתוחה, הרגע הייחודי של רבים מתחיל ממש עכשיו, זכרו שניהול סיכונים הוא המנגנון היחיד שיציל אתכם מהסחרחורת של האינסוף.
אל תתנו לשפע לסנוור אתכם, תנו לו להוביל אתכם למקצוענות, ליציבות ולשקט הכלכלי שתמיד חלמתם עליו ועכשיו הוא אפשרי.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'
אמ;לק
הקירות נפלו, חברים. אושר מהלך שמבטל את ה-PDT במבנה הישן ה-25 אלף דולר? היסטוריה. אנחנו חוזרים הביתה מהגלות של ה-CFD למגרש של הגדולים מסחר אמיתי במניות.
השוק בטירוף, ה-S&P ב-7,000 והאופוריה בשיא, אבל אל תסתחררו לי מהשפע. חופש בלי מקצוענות זה רק קזינו בתחפושת, ומסחר יומי דורש שריר אחר לגמרי מהסווינג שאתם מכירים. בואו נעשה את זה בסטייל של פיל: בביטחון, בשקט, ועם ניהול סיכונים מברזל. הדלת פתוחה, עכשיו בואו נלמד איך לצעוד פנימה כמו מקצוענים.
סקירה יומית 15.4.26 סוסיםזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
השוק לא עלה מכוח. הוא עלה כי הפחד נרגע 15 באפריל 2026
יש הרבה וקטורים בשוק. הרבה כוחות. הרבה סוסים שמושכים את מחירי המניות צפונה או דרומה.
יש סוס של ריבית, סוס של אינפלציה, סוס של נפט, סוס של גיאופוליטיקה, סוס של דוחות, סוס של ציפיות, ויש גם סוס אחד שבדרך כלל חזק מכולם. סוס הפחד.
אתמול השוק עלה בעיקר לא כי פתאום הגיע איזה כוח אדיר שמשך אותו קדימה. הוא עלה כי סוס הפחד נרגע קצת, הפסיק למשוך כל כך חזק לאחור, ואז למחירים נהיה יותר קל לעלות.
🐘 מה ראינו במסכים
אם מסתכלים על המספרים, הנאסד"ק היה המוביל עם עלייה של בערך 2 אחוז, בזמן שה-S&P 500 עלה "רק" 1.2 אחוז והתקרב שוב לשיא. זה לא היה יום של עליות מקרטעות. זה היה יום שבו הכסף חזר לטכנולוגיה, לשבבים ולמגה קאפס, כאילו מישהו הוריד לחץ מהשווקים.
מניות כמו מטא, אמזון, אנבידיה ומיקרון הוסיפו דחיפה רצינית, בזמן שסקטורים כמו אנרגיה, חומרים וצריכה בסיסית נשארו חלשים יותר. זה אומר שלא כל השוק רץ באותה התלהבות.
הרבה אנשים רואים יום ירוק וחושבים, הנה, השוק חזר להיות חזק. אבל יום ירוק לא תמיד אומר שנכנס מנוע חדש. לפעמים זה רק אומר שהברקס השתחרר.
🐘 למה הפחד נרגע
הדבר הראשון שעזר לשוק היה כל הסיפור של איראן. לא כי יש שלום, לא כי הכל פתור, ולא כי העולם נהיה פתאום מקום רגוע ונעים, אלא כי השוק קיבל תקווה לעוד מגעים ולעוד ירידה במתח. וזה כבר הספיק כדי להוריד קצת את הלהבה.
הדבר השני היה הנפט. כשהפחד הגיאופוליטי ירד מדרגה, גם מחירי הנפט נרגעו, ואנרגיה היא לא עוד מספר על מסך. היא משפיעה על האינפלציה, על עלויות, על התשואות, ועל הראש של המשקיעים, כמעט כמו שכר דירה על הראש של זוג צעיר.
הדבר השלישי היה ה-PPI. הנתון יצא פחות חם ממה שפחדו, עם עלייה של 0.5 אחוז במרץ, כשהשירותים היו ללא שינוי והקפיצה הגיעה דווקא מצד הסחורות והאנרגיה. זה נתן לשוק רשות לחשוב שאולי לא כל לחץ המחירים הזה עומד להפוך למפלצת חדשה.
🐘 מה זה לא אומר
זה לא אומר שהבעיה נפתרה. זה לא אומר שהשוק קיבל אישור "תקינות". וזה בטח לא אומר שכל מה שהדאיג את המשקיעים לפני שבוע נעלם כאילו מישהו מחק את הלוח בסוף שיעור.
צריך להבין את ההבדל. יש שוק שעולה כי העתיד באמת נהיה בהיר יותר, ויש שוק שעולה כי התרחיש הכי מפחיד נהיה קצת פחות מפחיד. אתמול זה היה הרבה יותר הסוג השני.
במילים פשוטות, אתמול לא הצטרף סוס חדש שמשך קדימה בכל הכוח. פשוט הסוס שמשך לאחור התחיל להתעייף. זאת אולי הבחנה קטנה, אבל היא כל ההבדל בין קריאה מקצועית של השוק לבין התלהבות של מישהו שנכנס לתוכנת המסחר ורואה ירוק.
🐘 הטריק של המדדים
יש עוד משהו שחשוב להבין. המדדים נראו טוב, אבל מתחת למכסה המנוע זאת לא הייתה חגיגה רוחבית לכולם, כי המגה קאפס שוב סחבו חלק גדול מהמהלך, בזמן שהרוחב היה טוב, אבל פחות דרמטי מהתחושה שהכותרות יוצרות.
זה כמו רחוב שבו רק שלוש חנויות ממש מפוצצות באנשים, אבל מרחוק נדמה לך שכל העיר בקניות. זה לא זיוף, זאת לא מניפולציה, זה פשוט אומר שצריך לדעת מי באמת עשה את העבודה, ולא רק להסתכל על הצבע של המדד בסוף היום.
וזה גם חשוב להמשך. כי שקבוצה קטנה של שמות ענק דוחפת את השוק, זה יפה וזה חזק, אבל זה לא תמיד אותו דבר כמו שוק שבו הרבה יותר סוסים מושכים לאותו כיוון.
🐘 ומה עם הכלכלה האמיתית
עכשיו בוא נרד רגע מהמסך אל הרחוב. בזמן שוול סטריט נשמה לרווחה, סקר NFIB הראה שבמרץ מדד האופטימיות של העסקים הקטנים ירד ל-95.8, מתחת לממוצע ההיסטורי, ומדד אי הוודאות עלה ל-92. זה אומר שהרחוב הראשי עדיין לא שותה שמפניה.
רק למי שפחות מכיר, NFIB הוא סקר של הפדרציה הלאומית לעסקים עצמאיים, שבודק את התחושות והציפיות של עסקים קטנים. זה חשוב, כי הרבה פעמים שם מרגישים את השטח לפני שהוא מגיע לכותרות.
זה לא פרט שולי. כי לפעמים השוק עולה כי הוא מסתכל חצי שנה קדימה, בזמן שהעסק הקטן מסתכל על חשבונית הדלק, על עלויות המימון, ועל הלקוחות שנכנסים קצת פחות לחנות. ושני הדברים האלה יכולים לחיות יחד באותו יום בדיוק.
פה בעיניי נמצא אחד המפתחות להבנה של התקופה. המסך אומר הקלה, אבל המציאות עוד לא אומרת נחת. המסך אומר אולי הגרוע מאחורינו, אבל העולם האמיתי עדיין בודק אם באמת אפשר כבר להירגע.
🐘 מה אני לוקח מזה
אני לוקח מזה קודם כל דיוק. לא כל יום ירוק הוא יום של עוצמה רוחבית, ולא כל עלייה אומרת שמשהו עמוק השתנה. לפעמים הדבר הכי נכון הוא לא לצעוק "שוק שורי", אלא להבין שהפחד פשוט ירד דרגה אחת.
אני גם לוקח מזה תזכורת לעצמי. הרבה פעמים אנחנו מחפשים את הסיפור הכי נוצץ, את הכותרת הכי דרמטית, את המשפט שיעשה סדר, אבל בסוף השוק עובד הרבה יותר פשוט מזה.
הוא כל הזמן מאזן בין כוחות, ואתמול הכוח השלילי פשוט נחלש.
וזה בעיניי הסיפור של אתמול. לא "הכל הסתדר", לא "חזרנו לימים רוחביים", ולא "הסיכון מאחורינו", אלא משהו הרבה יותר צנוע והרבה יותר מדויק, השוק עלה בעיקר כי סוס הפחד נרגע והפסיק למשוך אחורה, ולא בגלל עוצמת הסוסים שמשכו קדימה.
🐘 ומה עכשיו
מפה והלאה, מה שאני אחפש זה לא רק אם המדדים ממשיכים לעלות. אני אחפש יותר רוחב, אם הנפט ממשיך להירגע, אם התשואות נשארות בשליטה, ואם עונת הדוחות באמת נותנת לשוק גיבוי ולא רק כותרות.
כי הקלה בפחד זה מצוין. אבל הקלה היא לא בסיס. לפעמים היא רק רגע שבו החבל הפסיק להיחנק על הצוואר, ועכשיו נראה אם הגוף באמת חוזר ללכת רגיל או שרק קיבל עוד כמה צעדים של חסד.
ופה בדיוק צריך להישאר צלול. לא ציני מדי, לא מתלהב מדי, לא רודף, ולא מבטל.
אם אני צריך לסכם את אתמול במשפט אחד, אז זה מה שאמרתי לסוחרים שלי אתמול בחדר אימון. ״מי שהזיז את השוק יותר מכולם היה סוס אחד שפשוט משך פחות חזק לאחור.״
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'
אמ;לק
השוק עלה אתמול לא כי פתאום הכל הסתדר, אלא בעיקר כי הפחד נרגע קצת. הירידה במתח סביב איראן, הנפט נחלש ונתון PPI פחות מפחיד נתנו לשוק אוויר, אבל מי שסחב בפועל היו בעיקר מניות הטכנולוגיה והמגה קאפס.
כלומר, זה היה יותר יום של פחות לחץ ופחות ברקס, מאשר יום של עוצמה חדשה ורוחבית באמת.
סקירה יומית 14.4.2026זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
להתווכח עם ה-Waze 14 באפריל 2026
אין דבר יותר מתסכל מלהתווכח עם ה-Waze כי אתה בטוח שיש קיצור דרך סודי דרך השכונה החדשה.
המערכת רואה את כל התמונה, את הפקק שמעבר לסיבוב ואת משאית הזבל שחוסמת את הנתיב היחיד. אבל האגו שלנו מתעקש שהוא יודע טוב יותר מהלוויין, ועושים עלינו מניפולציה ובסוף אנחנו תמיד מגיעים באיחור כשאנחנו כועסים בעיקר על עצמנו.
הצורך הזה "לנצח" את המערכת הוא לא רק עניין של ניווט בכבישי גוש דן הצפופים. זהו דחף ביולוגי עמוק שגורם לנו לחפש את הסטייה מהמסלול המוכר, רק כדי להרגיש שאנחנו חכמים יותר מן הכלל.
במסחר, הניסיון לקצר את הדרך דרך סמטאות של תחושות בטן בדרך כלל מסתיים בדרך ללא מוצא. מי שצועד במסדרונות השוק כבר שלושה עשורים לומד שהלוויין האמיתי הוא זרם הפקודות על המסך.
הוא לא טועה, הוא לא מוטה פוליטית והוא בטח לא מנסה לעצבן אתכם באופן אישי כשאתם ממהרים. הקשבה עיוורת לנתונים היא הדרך היחידה להגיע ליעד בלי לשחוק את הבלמים של הנשמה שלכם.
למה הניווט שלנו משתבש דווקא עכשיו?
בזמן שהנשיא טראמפ הודיע על מצור ימי על איראן, המדדים החליטו שהגיע הזמן למחוק את כל הפסדי המלחמה.
סוחר שלא מחובר למערכת הניווט המקצועית ימצא את עצמו לוחץ על הברקס בשיא הדהירה של הנאסד"ק. זה קורה כי המוח האנושי מחפש לינאריות בעולם שפועל לפי חוקי היצע וביקוש אגרסיביים.
קשה לנו לעכל שה-S&P 500 חוזר לטריטוריה חיובית בשנה שבה המזרח התיכון בוער באש גלויה.
הניתוק הזה בין הכאב הפיזי של המציאות לבין המספרים על המסך הוא המקום שבו רוב הסוחרים הולכים לאיבוד. אנחנו מנסים להסביר את השוק דרך פריזמה של מוסר וצדק, אבל לשוק אין מצפון.
יש לו רק מטרת על אחת של רווחיות, ולשם כך מוסדיים שצריכים להזיז סכומי עתק בין סקטורים שונים.
הבנת ה"למה" היא לפעמים המכשול הכי גדול בדרך לביצוע ה"איך" בצורה קרה ומדויקת.
🐘 מה קרה אתמול?
גולדמן סאקס (GS) סיפקו לנו אתמול שיעור מאלף במה שקורה כשהציפיות פוגשות את המציאות האכזרית.
תבינו הם ריסקו את התחזיות, הציגו ביצועים של פעם בעשור, והמניה שלהם הגיבה בירידה כאילו מדובר בחנות מכולת כושלת. זה לא שהדוח היה רע, פשוט כל מי שרצה לקנות כבר היה בפנים והמתין להזדמנות הראשונה לממש רווחים.
בצד השני של המפה, ראינו את ענקיות התוכנה מבצעות קאמבק שגרם לכל ה"שורטיסטים" להזיע בתוך החליפות. אורקל זינקה ב-12.7% והוכיחה שהפחד משיבושי ה-AI היה רק רעש רקע שנועד לנער את הידיים החלשות.
כשמניה כזו פורצת קדימה, היא גוררת איתה את כל הסקטור ויוצרת ואקום של קניות שאי אפשר להתעלם ממנו.
הנפט סיפק לנו דרמה משלו כשטיפס ל-105 דולר רק כדי לצנוח חזרה לאזור ה-98 דולר לחבית. התנודתיות הזו היא "הדלק" של הסוחרים המקצועיים שיודעים לזהות מתי המחיר הופך להיות לא הגיוני.
אנחנו קוראים לזה אזורי היתרון, אזורים בו לסוחר המקצועי יש יתרון על יתר הסוחרים עם כי יותר נכון לכתוב על יתר "העיוורים".
השוק אמר לנו אתמול בקול ברור שהסיכון הגיאופוליטי כבר מתומחר, והוא יודע להתמודד עם כל תוצאה סבירה המסתמנת לטוב ולרע ולכן הוא מוכן להסתכל קדימה לעבר עונת הדוחות.
🐘 איך עובדים עם המפות החדשות?
כדי לא ללכת לאיבוד, עלינו להבין שהכוח עבר מסקטורים הגנתיים כמו חשמל ומזון אל עבר הטכנולוגיה והפיננסים.
השוק לא מחפש הגנה כרגע, הוא מחפש צמיחה והוא מוצא אותה אצל מי שיודע לייצר ערך בעידן החדש.
הדרך הנכונה לפעול היא להפסיק לחפש את ה"קיצור" ולהתחיל לעקוב אחרי העקבות של הכסף הגדול. בשיטת הפיל, אנחנו לא מנחשים לאן השוק ילך, אנחנו פשוט מזהים את המסה שזזה בזמן אמת ומשתלבים בתנועה שלה.
הנתונים של אתמול הראו שהמוסדיים קונים את הירידות בכל פעם שהכותרות על איראן נרגעות אפילו במעט.
תסתכלו על ראסל 2000 שזינק ב-1.5% והראה לנו שהאופטימיות חלחלה גם לחברות הקטנות יותר. זו לא "חגיגה של עשירים" בלבד, אלא התרחבות של העוצמה לכל רוחב המגרש.
לדעתי מי שיודע לקרוא את המפה מבין שהשוק בונה כאן בסיס חזק להמשך השנה, למרות כל הרעשים מסביב.
🐘 מה יקרה אם נמשיך להתווכח עם ה-WAZE?
סוחר שמסרב לקבל את העובדה שהשוק עולה בזמן מלחמה, ימצא את עצמו מחוץ למשחק או גרוע מכך בשורט "התאבדותי".
זה בסדר גמור להרגיש חרדה מהמצב בעולם, אבל אסור לתת לחרדה הזו לנהל את פקודות הקנייה והמכירה שלכם.
השוק תמיד ימצא דרך להשפיל את מי שחושב שהוא יותר חכם מהגרף, וזה שיעור שלומדים בדרך הקשה. השוק מייצר מניפולציה על האגו שלנו, ובסוף אנחנו תמיד מגיעים בגלל באיחור.
ההזדמנות האמיתית כרגע נמצאת ביכולת לשמור על קור רוח בזמן שהכותרות צועקות "מצור" ו"מלחמה".
נתונים על מכירות הבתים הראו חולשה, מה שדווקא מרגיע את החשש מהעלאות ריבית נוספות ומזין את האופטימיות. שוב הפרדוקס הוא הלחם והחמאה של מי שמבין שחדשות רעות לכלכלה יכולות להיות חדשות מצוינות למניות.
אם תמשיכו לחפש את הקיצורים ולנסות "לתפוס את השוק" בערווה שלו, אתם רק תאריכו את הדרך לרווחיות.
המקצוענים כבר מזמן למדו לשחרר את הצורך להיות צודקים ועברו לצורך ברווחיות, וזה דורש ענווה מול המסכים.
🐘 לראות את הדרך דרך הערפל
אפשר לסכם את כל מה שכתבתי עד עכשיו באופן הבא: בסופו של יום, המסחר הוא השתקפות של היכולת שלנו לנהל את הציפיות שלנו מול מציאות משתנה.
כך אתמול גולדמן סאקס לימדה אותנו שביצועים מושלמים הם לא ערובה לעליות, והתוכנה לימדה אותנו שהספדים הם בדרך כלל מוקדמים מדי.
אל תתנו לדיווחים ב-CNN או לציוצים ב-X לנהל לכם את לחץ הדם בזמן שאתם בטרייד. תזכרו שהלוויין שלכם הוא ה-Numbers Bars והפוטפרינט, שם נמצאת האמת שאין לה אינטרס פוליטי.
היכולת לנטרל את הרעש היא הנכס הכי יקר שיש לסוחר, במיוחד בימים שבהם העולם נראה כמו סרט פעולה. תחזרו למפות הגדולות, תבדקו את רמות המחיר, תראו איפה הכסף הגדול בוחר להחנות.
🐘 סגירת המעגל והתרת הלופ
בדיוק כמו הקיצור ההוא ב-WAZE שרק סיבך אותנו, גם הניסיון "לקצר" את תהליך הלמידה במסחר תמיד גובה מחיר יקר. אנחנו חוזרים שוב ושוב לאותה סמטה חשוכה של אגו, רק כדי לגלות שהדרך הראשית והפשוטה הייתה פתוחה כל הזמן.
ההבנה שאין באמת "קיצורים" היא הרגע שבו הדרך הופכת להיות ברורה, קלה ובעיקר רווחית באמת עבורכם.
כשאנחנו משחררים את הצורך לנצח את השוק, אתם מגלים שהשוק הוא זה שסוחב אתכם אל היעד בביטחון מוחלט.
תזכרו תמיד, השוק לא מחפש להכשיל אתכם, הוא פשוט פועל לפי חוקים שצריך ללמוד לכבד כדי להצליח לשרוד ולהרוויח בו. כפי שאמר פסיכולוג המסחר מארק דאגלס:
"כדי להצליח במסחר, אתה לא צריך לדעת מה הולך לקרות הלאה."
כל מה שנדרש זה להבין מה קורה כעת ולהצטרף במקומות בהם יש לכם יתרון, ככל שהמשפט האחרון שכתבתי הוא סתום לך, אז המשימה הראשונה שלך היא ללמוד, מהו יתרון.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'
🐘 אמ;לק
תפסיק לחפש קיצורי דרך בסמטאות של האגו; השוק מחק את כל הפסדי המלחמה בזמן שכולם עוד רעדו מהכותרות. הרווח אתמול לא היה שייך למי שצדק פוליטית, אלא למי שזיהה את הכסף הגדול חוזר לטכנולוגיה והבין שדוחות שיא הם לפעמים רק תירוץ לממש רווחים על הראש של המאחרים.
טעות לנסות להסביר את השוק או לחנך אותו, פשוט תלמד לזהות את היתרון שלך ולהצטרף לתנועת ה"פילים" בביטחון ובנחת.
סקירה יומית 10.4.2026 - אחרי החגים שמחזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
מה נשמע אחי? "הכל בסדר" 10 באפריל 2026
יש אנשים שכשהם אומרים לך "הכל בסדר", אתה שומע דווקא את מה שלא נאמר. לא בגלל שאתה חשדן, אלא בגלל שהחיים כבר לימדו אותך שהמשפט הכי רגוע מגיע לפעמים בדיוק כשעוד לא באמת רגוע. ככה הרגיש לי השוק אתמול, עם פנים מסודרות, טון יציב, ועלייה יפה במדדים, אבל עם מספיק סדקים קטנים כדי שמי שמקשיב באמת יבין שלא כל מה שעולה, גם נרגע.
המסכים נצבעו ירוק, הכותרת הרשמית הייתה פשוטה ונוחה לעיכול. הדאו עלה 0.58%, ה-S&P 500 הוסיף 0.62%, והנאסד"ק טיפס 0.83%. אבל מתחת לכותרת הזאת ישב סיפור הרבה יותר מעניין, כי זה לא היה יום שבו "השוק" עלה במובן הרחב והתמים של המילה, אלא יום שבו כסף בחר בקפדנות מי ראוי לחיבוק ומי יישאר בחוץ.
🐘 אחרי החגים שמח
ההבדל הזה חשוב, כי הרבה סוחרים מסתכלים על המדד כמו שמסתכלים על תמונת משפחה בקבוצת ווטסאפ. כולם מחייכים, התאורה טובה, ואתה אמור להבין מזה שהכל בסדר. אבל כמו בחיים, גם בשוק, תמונה קבוצתית יכולה להסתיר לא מעט דרמות פרטיות.
אתמול סקטור הצריכה הוביל עם עלייה של 2.5%, התעשייה עלתה 1.0%, מוצרי צריכה בסיסיים 0.9% השירותים הציבוריים 0.8%. מנגד, האנרגיה סיימה בירידה של 1.2% והבריאות ירדה 0.2%, כלומר לא הייתה כאן התנהלות אחידה, אלא סלקציה די חדה בין מה שהכסף רצה לקנות לבין מה שהוא העדיף לעבור לידו עם מבט מנומס.
🐘 לכל סוחרי הלמה
הטריגר הראשי היה גיאופוליטי, או יותר מדויק, הקלה גיאופוליטית. הדיווחים על כך שנתניהו הורה לפתוח מגעים ישירים עם לבנון עזרו לשוק לעבור ממצב של חשדנות בוקר לעלייה ברורה בהמשך היום. זה לא נתן תחושה של פתרון, אבל זה כן נתן תחושה שאולי מישהו הפסיק בינתיים לשפוך בנזין על הרצפה.
אבל במקביל, הסיפור במזרח התיכון ממש לא נסגר עם סרט וקרדיטים. מיצר הורמוז נשאר משובש חלקית, ובשוק האנרגיה המשמעות ברורה, פחות ודאות על זרימה, יותר עצבנות במחיר, ויותר חשש שאם ההפרעה תתארך, מחירי הנפט ימשיכו ללחוץ למעלה. גם גופים בשוק כבר הזהירו מפני אפסייד נוסף לנפט אם ההתאוששות בתנועה הימית תתעכב.
וזה בדיוק מה שעושה את היום הזה למעניין באמת. המניות קיבלו הקלה, אבל הנפט לא נתן אישור מלא לכך שהעולם באמת נרגע. כששני שווקים גדולים מספרים לך שני סיפורים קצת שונים, עדיף לא להתאהב מהר מדי בכותרת שנשמעת יותר טוב.
🐘 למה באמת זה עלה?
ומה היה הסיפור? AI, תשתיות, השקעות גדולות, מחשוב, וכל מה שנותן תחושה של עתיד מספיק טוב כדי לגרום למשקיעים לדלג זמנית מעל אי הנוחות של ההווה. אמזון זינקה אחרי המסר המחודש של אנדי ג'סי על נכונות להשקיע עמוק ב-AI, ופייסבוק עלתה אחרי הרחבת עסקת התשתית שלה עם CoreWeave.
שמות כמו GE Vernova, Caterpillar ו-Corning נהנו מהכסף שרדף שוב אחרי סיפור בניית תשתיות AI, בעוד שבצד השני מניות תוכנה כמו ServiceNow ו-Palantir חטפו, למרות היום הירוק במדדים. במילים פשוטות, הכסף לא קנה "טכנולוגיה", הוא קנה טכנולוגיה מאוד מסוימת, עם מנוע ברור וסיפור שקל להסביר לוועדת ההשקעות גם בלי להרים את הקול.
זה ההבדל בין שוק שעולה כי אנשים מרגישים טוב, לבין שוק שעולה כי אנשים יודעים בדיוק איפה הם מוכנים לשים את הכסף לעתיד שלהם. הראשון נדיב. השני בררן. ואתמול קיבלנו שוק בררן עם מצב רוח מעט טוב יותר.
🐘 מה קורה במנועי המאקרו
אם מישהו חשב שהמאקרו נתן אתמול רוח גבית, הוא כנראה הסתכל רק על הצבע ולא על הכיתוב הקטן מתחתיו. מדד ה-PCE של פברואר עלה 0.4%, גם בליבה, והתמ"ג לרבעון הרביעי תוקן מטה ל-0.5%. זה שוב אותו שילוב מעצבן של כלכלה מתקררת ואינפלציה שלא ממהרת להירגע, כלומר בדיוק הסוג של תפריט שהפד לא אוהב.
גם נתוני התעסוקה לא הראו חולשה אמיתית. תביעות האבטלה הראשוניות עמדו על 219 אלף, והמתמשכות אף ירדו, כך שלא קיבלנו כאן סימן ברור להיחלשות עמוקה, אלא עוד סיבה לכך שהפד יכול להרשות לעצמו להמשיך לשבת על הגדר. במילים אחרות, מי שחיפש אתמול אישור ודאי לכך שהורדות ריבית מעבר לפינה, לא קיבל אותו.
והנה השכבה שעושה את הכל אפילו יותר רגיש. כל זה קרה רגע לפני דוח CPI, כשהשוק יודע שהאינפלציה של מרץ עלולה כבר לשקף הרבה יותר את שוק האנרגיה ואת המתח האזורי. כלומר, העלייה של אתמול לא נולדה מתוך ודאות כלכלית, אלא מתוך החלטה של השוק לקחת נשימה לפני בדיקה חשובה יותר.
🐘 מה הגרף מספר לנו
גם הגרף עצמו תמך באותו הסיפור, רק בלי הפרשנים ובלי האיפור של הכותרות.
בימים לפני העלייה הזאת השוק עבר לחץ אמיתי, נחלש, נשבר, ורק אחר כך התחיל להראות סימנים ראשונים שהוא מפסיק ליפול באותה קלות. זה חשוב, כי לפעמים מי שמסתכל רק על הנר האחרון רואה תיקון, אבל מי שמסתכל על התהליך רואה שינוי בהתנהגות.
מה שרואים יפה בגרף הוא שהשוק לא קפץ סתם משום מקום, אלא התחיל קודם לבלום את הירידה. אחר כך הוא ניסה לרדת שוב, אבל כבר לא הצליח לייצר את אותו כוח שהיה קודם, וזה בדרך כלל אחד הרמזים הראשונים לכך שהצד המוכר מתחיל לאבד אחיזה. בשפה מקצועית זהו שלב "מכירות הקצה".
לאחר מכן גם נשבר קו המגמה הקצר שליווה את המהלך מטה, וזו כבר הייתה אמירה קצת יותר ברורה.
לא הבטחה שהכל הסתדר, ולא הודעה חגיגית שהדרך למעלה פתוחה, אלא סימן לכך שהשוק מתחיל לשנות טון. כמו אדם שבמשך שעה דיבר בקול נמוך, פתאום במשפט אחד אתה מבין שהוא כבר לא באותו הלך.
ואז הגיע גם הפער כלפי מעלה, וזה כבר הוסיף אופי אחר לגמרי לתנועה. כי עלייה רגילה עוד יכולה להיות סתם נשימה, אבל כשהשוק מדלג קדימה ומשאיר חלל מאחוריו, הוא מספר שיש שם דחיפות. במילים של סוחר מתחיל, היו שם שחקנים שלא רצו להמתין למחיר מושלם, כי מבחינתם להישאר בחוץ היה מסוכן יותר מלהצטרף.
וזה גם מתחבר יפה למה שראינו ברוחב השוק ובבחירה הסלקטיבית של הכסף. כי כשגם התמונה על המסך מתחילה להראות פחות חולשה ויותר ניסיון להתייצב, וגם הכסף בוחר בפועל לחזור והוא מוכן להסתכן, אתה מבין שלא מדובר רק ביום ירוק.
מדובר ביום שבו השוק התחיל לרמוז שהוא אולי עדיין לא רגוע, אבל הוא כבר לא מדבר באותה שפה של הפחד,המבחן האמיתי יהיה באופי של הירידה הבאה. שם נדע אם משהו באמת השתנה, או שרק קיבלנו הפוגה.
🐘 למה קל לפספס את זה
זה טבעי לגמרי שסוחר ממוצע מסתכל בסוף היום על שלושת המדדים, רואה ירוק, ומתרגם את זה ליום טוב, אפילו פשוט.
זה לא חוסר הבנה, זה פשוט קיצור דרך מנטלי שהמוח אוהב לקחת כשהוא מוצף מרעש, כותרות, גרפים, נפט, מלחמה, אינפלציה ומאה סימנים שמושכים כל אחד לכיוון אחר.
האמת, לפעמים גם סוחרים ותיקים נופלים בדיוק במקום הזה, לא כי חסר להם מידע, האמת המבחן האמיתי יהיה באופי של הירידה הבאה. שם נדע אם משהו באמת השתנה, או שרק קיבלנו הפוגה לרגע בדמות העליות האחרונות.
🐘 אז מה ההזדמנות עכשיו
מבחינתי, זה בדיוק המקום שבו סוחר צריך לנהוג בבגרות, לא להיות יותר מתלהב או דרמטי, אלא יותר מדויק. במקום לשאול "האם השוק עלה?", עדיף לשאול "מי בדיוק עלה?, למה הוא עלה?, ומי לא השתתף בעלייה הזאת?".
השאלות האלה שוות לפעמים יותר מעוד עשר כותרות מפוצצות ועוד שני אינדיקטורים שמנסים לחזות את העתיד.
וזה, בעיניי, אחד ההבדלים הגדולים בין מי שרק מסתכל על השוק לבין מי באמת יודע לקרוא אותו. הראשון רואה תוצאה. השני רואה בודק איכות. הראשון רואה שהמדדים עלו. השני מבין שהשוק אמר אתמול "הכל בסדר" קצת נמהר מדי, ודווקא בגלל זה שווה להקשיב ולא רק לראות.
ריצ'רד וויקוף נהג להסתכל פחות על מה אנשים אומרים ויותר על מה הכסף עושה. וזה אולי כל הסיפור של אתמול - לא הכותרת הייתה העניין, אלא המקומות המדויקים שבהם הכסף בחר להופיע.
שבת שלום
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'
אמלק:
המדדים עלו, אבל זה לא היה יום של רגיעה אמיתית אלא יום של בחירה. הכסף הלך למקומות מאוד מסוימים - בעיקר AI, תשתיות ושמות עם סיפור ברור, בזמן שהמאקרו, הנפט והמזרח התיכון עדיין משאירים לא מעט סימני שאלה. כלומר, השוק אולי נשם קצת יותר טוב, אבל עדיין לא דיבר בשפה של ודאות.
סקירה יומית 31.3.2026זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
הכלים בכיור - 31 במרץ 2026
מה שאני הולך להגיד לך עכשיו לא תמצא באף סקירה של אנליסט שיושב באיזה מגדל בשדרות רוטשילד.
פעם חשבתי שלסדר את הבית זה עניין של אסתטיקה, אבל היום אני יודע שזה פשוט ניסיון נואש לשלוט במשהו כשהכל מסביב מרגיש כמו כאוס מוחלט. אני יכול להגיד לך בביטחון מלא שערימת כלים בכיור היא לא באמת הבעיה, אלא המצפון שמציק לך כשאתה בוחר להתעלם מערימה כשעבר יותר מיום.
סדר פיזי, בסוף מקרין לנו על הסדר והשקט בחיים, כך שהמצפון לא סתם מציק מטפורית כשיש ערימת כלים או עמדת מסחר עם ניירת לא מסודרת, במובן הזה פסח זאת מתנה נפלאה.
אגב השוק מתנהג בדיוק אותו דבר בסוף כל רבעון, הוא מנסה לשטוף את הכלים המלוכלכים מהר מהר כדי שביום שלמחרת הכל ייראה נוצץ ומזמין מחדש ללקוחות. היום ה-31 במרץ 2026. המוח שלך צמא לסדר בתוך הבלגן הזה, אבל אתה חייב להבין שהסדר הזה הוא הצגה אחת גדולה שנועדה להשאיר אותך בחוץ בזמן שהפילים מסדרים לעצמם את התחנה הבאה.
🐘 למה המוח שלך צמא לסדר בתוך הבלגן של סוף הרבעון
האופטימיות שלך היא המצרך הכי יקר והכי מסוכן שיש לך כרגע, השוק יודע בדיוק איך לשווק אותה לראש של מישהו אחר. כשראית את הנאסד"ק צולל אתמול ב-0.73%, בטח הרגשת את הדחף הזה לקפוץ פנימה ולתקן את המעוות, כאילו הגרף מחכה רק לך או אומר לך קדימה קנה.
זה לא שאתה טועה ברצון שלך לראות ירוק, זה פשוט שאתה מנסה להכניס היגיון של בן אדם לתוך מערכת שפועלת על אינסטינקטים של חיה טורפת.
אתה רוצה להאמין שהירידות האלו הן רק הזדמנות, אבל בשביל הפילים הגדולים, הירידות האלו הן פשוט הדרך שלהם לנקות את המחסן לפני שהעונה הבאה מתחילה.
הם לא מרחמים על המניות שנשחטו, הם פשוט זורקים אותן מהחלון כדי שלא יופיעו להם בתיק כשהשמש תזרח מחר בבוקר. התסכול שלך נובע מהפער בין הניקיון שאתה מחפש בתיק לבין הרעש שהשוק מייצר באופן עקבי כדי לשמור על עצמו בתנועה.
במקום לחפש איפה השוק "טועה", תנסה להבין איפה אתה מנסה לכפות עליו את הציפיות שלך לחיי עושר או לחיים מסודרים ושקטים.
מסחר הוא לא דף חלק, הוא זירת קרב שבה מי שמנסה להיות נחמד מדי פשוט נרמס מתחת לרגליים של אלו שרואים את התמונה הגדולה. הכסף הגדול לא מחפש סדר, הוא מחפש נזילות, והוא ימצא אותה בתוך החרדה שלך ובתוך התקווה הלא ממומשת שלך שהכל צריך לחזור לקדמותו.
אני מקווה שהמשפט הבא לא שגור לך בראש "זה רק תרגיל של טראמפ".
🐘 מה באמת קרה כשהפילים החליטו לזרוק את הכל מהחלון
המזרח התיכון בוער, הנפט חצה את ה-102 דולר, טראמפ מצייץ על שלום בזמן שהמטוסים שלנו כבר סגרו עניין בטהראן. זה מרגיש כמו סרט אקשן סוג ב', אבל עבור הגרף שלך, אלו העובדות היבשות שחונקות את האופטימיות של הסוחר.
כשמחירי האנרגיה עולים, כל חלום על "ריבית נמוכה" ו"צמיחה אינסופית" מתחיל להיראות כמו פנטזיה של ילד שסירב להתבגר, כתבנו על זה, דברנו על זה, אין שינוי בעניין.
ג'רום פאוול עומד מול המצלמות ואומר שהאינפלציה תקועה לנו, אבל השוק מסתכל עליו כאילו הוא מדבר סינית בתוך כנס של דוברי אנגלית.
הוא מנסה להרגיע את הרוחות, אבל הפילים כבר מריחים את אבק השריפה ואת מחיר הדלק ששורף להם את שולי הרווח בכל דקה שעוברת. פאוול יכול להגיד מה שהוא רוצה, אבל הגרף של ה-SPY ב-6345 לא משקר, הוא פשוט מראה את הדרך.
ראית מה קרה לסיסקו אתמול כשהיא החליטה לקנות את ג'טרו ב-29 מיליארד דולר בשיא הבלגן? זו דוגמה קלאסית לחמדנות שפוגשת מציאות קרה, והתוצאה הייתה הקאה המונית של 15% מהשווי שלה בתוך כמה שעות.
השוק לא אוהב הרפתקאות יקרות מדי ועוד כשהנפט בוער, והוא מעניש כל מי שמעז לחלום על התרחבות בזמן שהעולם מתכווץ פנימה מפחד גיאופוליטי.
🐘 איך לקרוא את עקבות המדדים
תסתכל על הגרף שצירפתי לך, ותראה איך המחיר מתנהג כמו מישהו שמנסה לנשום מתחת למים בתוך בריכה עם תקה מעליו. הוא תקוע מתחת לממוצע ה-200, הקו האדום המרוסק הזה, שפעם היה הרצפה הכי בטוחה שלו והיום הוא הפך לתקרת בטון מזוין.
כל פעם שהשוק מנסה להרים ראש מעל המים, מגיע פיל גדול ודוחף אותו חזרה למטה עם כל המשקל שלו.
הנפח למטה מספר לך את הסיפור ששום כותרת בבלומברג לא תעז לכתוב בצורה כל כך ישירה וברורה. הנרות האדומים האחרונים הגיעו עם מחזורי מסחר גבוהים, מה שאומר שהכסף הגדול לא רק עוזב, הוא רץ לעבר היציאה.
הם לא מחפשים לעשות עליך סיבוב מכוון, הם פשוט מבינים שהסיכון כרגע גדול בהרבה מכל סיכוי לרווח מהיר וקל.
הפער בין הדאו ג'ונס שעוד איכשהו הצליח לגמור בירוק קטנטן לבין הנאסד"ק המדמם הוא המפה האמיתית של הפחד.
הכסף בורח מהחלומות הדיגיטליים של השבבים ומחפש מקלט של פעם, מניות שאפשר לגעת בהם ולא רק להוריד או לעלות לענן. אם אתה עדיין מחכה שה-AI יציל לך את הרבעון, כדאי שתתעורר ותראה לאן הפילים באמת הולכים כשהאדמה עדיין בוצית.
🐘 תתחיל לחפש עובדות
התסכול הוא לא גזירת גורל, הוא פשוט תוצאה של הניסיון שלך להיות צודק בתוך שוק שמעריך רק את מי שטועה ומגיב מהר ובזול. אין שום בושה להגיד "טעיתי", הבושה האמיתית היא להישאר בתוך פוזיציה מדממת רק בגלל שהאגו שלך לא מרשה לך להודות שהמצב השתנתה.
השוק תמיד ייתן לך עוד הזדמנות, אבל רק אם נשאר לך כסף בחשבון כדי לנצל אותה כשהיא תגיע.
היום הזה עשוי להסתיים בעלייה קלה, אבל אל תיתן לליפסטיק הזה לבלבל אותך לגבי המצב האמיתי. זו בסך הכל הדרך של המערכת לסגור את הספרים של מרץ בצורה יפה לפני שהמציאות של אפריל תחזור להכות בכולנו בפרצוף.
תלמד להנות מהשקט שנוצר כשאתה לא נמצא בתוך הסערה, ותשמור את התחמושת שלך לרגע שבו העקבות יהיו ברורות וחדות מתמיד.
ג'סי ליברמור אמר פעם שהבורסה היא המקום שבו האנשים הכי חכמים בעולם מתנהגים כמו הטיפשים הכי גדולים בגלל הרגשות שלהם.
תהיה הפיל שיודע מתי לזוז ומתי פשוט לעמוד בשקט בתוך הסבך ולחכות שהעננים יתפזרו. הכסף האמיתי לא נעשה בתוך הצעקות של חוסר בהירות. ובכל מקרה לעולם, לעולם אל תפעל כנגד הגרף.
שים לב המגמה יורדת בהגדרה כבר שבועות, לכל הפחות חכה לשניים שלושה סימני סיום ושינוי לפני שאתה חוזר פנימה.
חג פסח כשר ושמח
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'
אמ;לק 3 נקודות למחשבה:
מלכודת הניקיון: אל תתבלבל בין עליות קלות של סוף רבעון לבין שינוי מגמה; הפילים בורחים מהטכנולוגיה ומחפשים מקלט בנכסים ריאליים.
תקרת הבטון: מדד ה-S&P 500 תקוע מתחת לממוצע 200. כל עוד הראש מתחת למים, כל קפיצה היא רק ניסיון לנשום, לא תחילת שחייה.
המלצת הפילוסוף: אל תהיה "צודק", תהיה רווחי. השוק במגמה יורדת כבר שבועות; שב על הגדר, שמור על המזומן, וחכה שהאבק של אפריל ישקע לפני שאתה חוזר לשחק. 
לונג
סקירה שבועית 30.3.2026זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
כשהקבלן מתחיל לספר סיפורים, 30 במרץ 2026
יש רגע כזה בשיפוץ בית, שבו בהתחלה הכל נראה נוצץ. הקבלן עם התוכניות מדבר יפה, מראה הדמיות, מבטיח מטבח שנראה כמו חלום, ואתה כבר כמעט מריח את הקפה של הבוקר על השיש החדש.
ואז מגיע שלב שמשהו הזהיר אותך מפניו, פתאום מתחילים לדבר על מחיר הברזל, על ההובלה, על פועלים, על עיכובים, ועל כל מה שאף אחד לא שם בפרוספקט, האווירה משתנה.
ככה בדיוק השוק נשמע בשבועות האחרונים. פחות חלום, יותר עלות החלום. עוד שבוע שאנחנו רואים שזה נמשך על הגרף, כשהמדדים ממשיכים לרדת, רוחב השוק נשאר דובי.
הסיכום הוא, השוק סגר על הנמוך השבועי, זאת חתימה די ברורה לכך שהמגמה היורדת נמשכת, בועטת, המוכרים עדיין נוכחים בלי שנתנו לנו אפילו רמז אמיתי לסוף המהלך - כך שאין שינוי בהלך מהסקירות השבועיות הקודמות.
🐘 ״ערה?״
במשך תקופה ארוכה הסוחר הממוצע הוא היה מוכן לשלם ביוקר על הבטחה לעתיד, על צמיחה, על בינה מלאכותית, על חלום טוב עם יחסי ציבור טובים.
עכשיו הוא חוזר לשאול שאלות הרבה יותר פשוטות. כמה עולה האנרגיה, כמה עולה הכסף, כמה עמיד הצרכן, וכמה באמת נשאר בסוף לחברה אחרי שכל החשבונות הגיעו. זה נשמע כמעט בנאלי, אבל זה כל הסיפור.
ברגע שהנפט מטפס בחדות על רקע המתיחות סביב איראן ודרכי השיט, השוק לא מתייחס לזה כאל עוד כותרת מלחיצה. הוא מיד מתרגם את זה למחיר הובלה, לעלויות ייצור, ללחץ על הכיס של הצרכן. כמובן לסיכוי נמוך יותר שהפד יכול להתפנק בהורדות ריבית.
🐘 מה קורה פה
מי שמסתכל רק על הכותרות יגיד איראן, נפט, בלגן. מי שמסתכל על המשך התנהגות המחיר יראה משהו יותר עמוק, המוכרים ממשיכים לשלוט בקצב, והשוק לא רק ירד, אלא גם סגר חלש, כאילו הוא מסיים את השבוע בלי שום רצון אמיתי להתרומם.
זה חשוב, כי סגירה על הנמוך השבועי היא לא פרט לחובבי גרפים, אלא דרך של השוק לומר שהצד הלוחץ עדיין מחזיק את ההגה.
ופה אני רוצה לחדד נקודה. מגמה יורדת לא חייבת להיות דרמטית כל יום כדי להיות אמיתית. לפעמים היא פשוט עושה את העבודה בשקט, שוחקת ביטחון, לוקחת זמן, ומוציאה לאנשים את הסבלנות והכסף מהכיס, דרך רצף של חולשה שנראית "לא נורא", עד שאתה קולט שכבר כמה שבועות ברצף משהו בסיסי בתמונה השתנה.
פתאום העולם מדבר על ״החל התיקון״, אבל אנחנו כבר מדברים וכותבים על כך שבועות, זאת ממש הזדמנות להבין את ההבדל בין מסחר בשיטת הפיל, שיטה מדויקת (שאתה חייב ללמוד) לבין שיטות שמתחילות לשאלות שאלות כעת.
🐘 7 הגדולים
תבין במשך הרבה זמן הסוחר המתחיל חי בתחושה שלא משנה מה קורה, תמיד יש את שבע הגדולות שיחזיקו את המדדים ויסדרו את החדר. כאילו גם אם כל הבית קצת מתנדנד, תמיד יש את אותם שבעה דיירים עשירים שיבואו עם פנקס הצ'קים ויגידו לכולם להירגע השיפוץ עלינו.
אבל הם היו הראשונות לרדת הרבה מעבר לירידות שראינו בשוק, השבוע זה בלט יותר כי המגה קאפס ממש הכבידו, בראשם מטה על רקע הסתבכות משפטית שלה. זה חשוב שלא ליפול לבישום של השמות הגדולים, יוצא שהרבה פעמים הסוחר המתחיל בכלל לא קונה מניה הוא קונה תחושת ביטחון וחלום שמודבקת לשם המנייה.
העניין הוא שאתה צריך לעבור שינוי תפיסה. שינוי שמתחיל תמיד מהכותרת ׳לא לעולם חוסן׳, זאת נקודה התחלה שתעזור לא פעם לממש רווחים קרוב לשיא.
🐘 פספסת?
אני שואל בזהירות, כי אני לא רוצה להיקרא באופן לעומתי או מטיף, אין בזה שום ערך בעיני. לדעתי סוחרים רבים פספסו לא בגלל חוסר הבנה, אלא בגלל שנתנו לרעש של השבועות האחרונים לבלבל ולעוור אותם.
רבים הבעיה שלהם היא לא בורות, אלא חוסר סדר, חוסר בהיררכיה, איך בודקים ובאיזה סדר? איזה נתון גובר… אני קורא לזה בעיית היררכיה, לכן חשוב פרוטוקול מסחר כמו בשיטת הפיל, שדי מגדיר את התשובות לשאלות שהזכרתי.
כשאין היררכיה, הכל נדחף לראש באותה עוצמה וחשיבות. עוד דיווח מהמזרח התיכון, עוד ניתוח על ריבית, עוד מניה שקיבלה מכה, עוד פרשן עם מבט של "אמרתי לכם".
ובתוך כל זה, דווקא הדבר הכי פשוט הולך לאיבוד ונעלם המתודעה שלהם, כי השוק כבר כמה שבועות בוחן שווי, לא את חלום הבינה.
🐘 כסף יקר
אחד הדברים שהשוק מנסה לעכל עכשיו הוא שהכסף עצמו כבר לא כזה זול. כשמדברים על תשואות אג"ח, הרבה אנשים שומעים מונח מקצועי ומתנתקים, אבל בפשטות מדובר בעלות של כסף לאורך זמן.
כשמחיר הכסף נשאר גבוה, מניות שנסחרות על בסיס הבטחה או חלום עתידי צריכות לעבוד הרבה יותר קשה כדי להצדיק את המחיר שלהן. מדד אמון הצרכנים של מישיגן ירד ל-53.3, הפגיעה הורגשה גם אצל בעלי הכנסה בינונית וגבוהה, על רקע מחירי דלק עולים וירידות במניות.
כלומר, זה כבר לא סיפור שרק סוחר מרגיש במצב התיק זה מחלחל גם למי שחי את החיים האמיתיים מחוץ למסך.
🐘 השבוע הקרוב
השבוע הנוכחי לא משעמם. ביום שלישי, מתפרסם דוח JOLTS, דוח שמראה כמה משרות פתוחות יש במשק. בפשט עוזר להבין אם שוק העבודה עדיין חזק או מתחיל להתקרר.
בנוסף ביום שישי מתפרסם דוח התעסוקה הגדול של מרץ, אבל הנה הקטע המעניין, וול סטריט בכלל סגור באותו יום בגלל Good Friday, כך שהמספר הזה יישב באוויר עד פתיחת השבוע הבא.
זאת נקודה קטנה עם משמעות גדולה. שנתון חשוב יוצא בזמן שהשוק סגור, אנשים לא יכולים ליישם את משמעות הנתון. אנו נאלצים לשבת עם הפרשנות, עם הדאגה, עם התרחישים וזה הרבה פעמים מכניס יותר משקל רגשי לתוך פתיחת השבוע הבא.
🐘 נקודה חשובה להבנה
הזווית היותר חשובה בעיניי היא שהשוק כרגע לא באמת מחפש חדשות טובות. הוא מחפש הוכחה שהחדשות הרעות לא הופכות למצב קבוע.
זה נשמע דומה, אבל זה שונה לגמרי. שוק שמחפש חדשות טובות עוד פתוח להתלהבות, שוק שמחפש רק שלא יהיה יותר גרוע כבר נמצא במקום הרבה יותר פסימי וחשדן. לכן אני לא מחפש השבוע כותרת שתציל את המצב.
אני אישית מחפש לראות אם רוחות המלחמה ירודות ויחד עמם מחירי הנפט, אם הנתונים יראו שהמשק עדיין נושם ומבלי להיחנק ואם הכסף מפסיק לנוע רק למקומות מוגנים.
כל עוד זה לא קורה, צריך לכבד את העובדה שהמגמה היורדת היא לא דעה, היא פשוט מצב קיים.
🐘 דוחות מספרים
גם בגזרת הדוחות יש השבוע כמה שמות ששווה לשים עליהם עין, לא כי הם בהכרח הכי סקסיים בעולם, אלא כי הם יכולים לספר הרבה על התקופה. Nike צפויה לדווח השבוע, וגם Conagra, Cal-Maine ו-Lamb Weston נמצאות על הרדאר של היומן, וכל אחת מהן מספרת סיפור אחר על הצרכן, על מחירים, ועל היכולת של חברה לגלגל עלויות קדימה בלי לאבד ביקוש.
לפעמים דוח של חברה הוא לא סיפור של חברה, בגלל חלון קטן למצב הרוח של כלל השוק. Nike מסקרנת במיוחד כי היא יושבת בדיוק בצומת שבין מותג, צרכן, ומציאות גלובלית פחות נוחה.
ינסו לספר לסוחר החובבן שהיא זולה, שירדה הרבה והיא הזדמנות או שיספרו על זהירות בביקוש, על קושי בשווקים חשובים, ובכל מקרה השוק יתרגם את התוצאה הרבה יותר מרעש של נעליים.
🐘 מסכם את הדברים
אז אם נחזור לאותו שיפוץ מהפתיחה, השבועות האחרונים מזכירים את הרגע שבו כולם מפסיקים להסתכל על ההדמיה היפה ומתחילים לשבת עם הקבלן על קובץ ההוצאות באקסל.
פחות "איך זה ייראה", יותר "כמה זה עולה", "כמה זמן זה ייקח", ו"האם בכלל אפשר לעמוד בתקציב כמו שחשבנו". זה לא סוף הסיפור, אבל זה כן השלב שבו החלום נבחן מול המציאות, והשוק כרגע נמצא בדיוק שם.
ואולי דווקא ליל הסדר שמגיע השבוע מזכיר את הדבר הכי חשוב גם במסחר. לא כל יציאה לחירות נראית בהתחלה כמו חופש, לפעמים היא נראית קודם כמו ויתור על מה שכבר לא עובד.
גם עכשיו, בתוך שוק חלש ומגמה יורדת, החוכמה היא לא להיאחז בכוח בתקווה שהכל כבר מיד יסתובב, אלא לדעת לשחרר את הסיפור הישן, כדי לראות נכון את המצב החדש ולהגיע לחירות מתוכו.
חג פסח כשר ושמח
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'
אמלק:
בשבועות האחרונים השוק עובר ממצב של חלום למצב של חשבון. פחות אמונה בסיפורי בינה, יותר התמודדות עם עלויות, חולשה במחיר ונוכחות ברורה של היצע ומימוש. גם השבוע הקרוב מביא איתו נתונים ודוחות שיכולים להעמיק את הכיוון, אבל כל עוד לא מגיע סימן אמיתי לשינוי, התמונה נשארת פשוטה והיא מגמה יורדת, והשוק עדיין לא סיים לומר את דברו.
שורט 
הזדמנות בשוק תנודתי, GDX ללונגבמצב זה של שוק כל כך לא וודאי השאלה הגדולה היא: מתי השווקים יתחילו להתייצב. אם מסתכלים על חלק מהכותרות האחרונות, יכול להיות שהסכסוך קרוב לפתרון' אם כי ימים יגידו. אך בינתיים, נראה שהשוק עדיין לא ממש מאמין שהעניינים מסתדרים עם איראן.
השוק מבחינה טכנית:
טכנית, התמונה עדיין לא נראית טוב: ה־S&P 500 והנאסד״ק נסחרים מתחת לממוצע הנע ל־200 יום וגם הממוצעים הקצרים יותר (21, 50 ו־100 יום) לא נותנים הרבה ביטחון...וזה בדרך כלל מצביע על המשך תנודתיות בטווח הקצר למניות.
אל בינתים, כנראה שכדאי להתחיל לחשוב על הנכסים שיכולים להוביל כשהמצב ישתפר.
בתחילת השבוע, ;כשהיו דיבורים על רגיעה..ומו"מ אפשרי, המניות עלו וחלק מהענפים שנפגעו הכי קשה מאז תחילת המלחמה, כמו כורי זהב ובוני בתים, עלו בחדות.
בהקשר זה, מה שמעניין זה הזהב וגם תעודת הסל VanEck Gold Miners ETF (טיקר: GDX) שזו קרן סל שעוקבת אחרי ביצועי חברות גדולות בתחום כריית הזהב בעולם.
כידוע, היסטורית, הזהב שימש כנכס חוף מבטחים, ובשנים האחרונות הוא תפס מקום גדול יותר ברזרבות של בנקים מרכזיים. וכרגע, גם אחרי הירידות האחרונות, גם מחיר הזהב וגם תעודת הסל של כורי הזהב נמצאים מעל הממוצע הנע ל־200 יום.
לסיום, מי שחיכה להוסיף חשיפה לזהב בתיק שלו אבל לא רצה לרדוף אחרי המחיר כשהוא היה גבוה יותר, יכול לשקול את תעודת הסל של כורי הזהב. אחרי הירידות האחרונות, אפשר לומר שעכשיו האיזון בין סיכון לתשואה נוטה לכיוון החיובי. יש לציין עדיין קיים סיכון שהתחזקות נוספת של הדולר או עלייה נוספת בציפיות לריבית יורידו את מחיר הזהב עוד, ולכן אם מחליטים ללכת על זה, אז בשלב הראשון כנראה כדאי להתחיל עם פוזיציה חלקית.
אין בכתוב כל המלצה לפעולה כלשהי, כל הנ"ל עפ"י שיקול דעתכם, כללי מסחר/השקעות המקובלים עליכם, אסטרטגיות מסחר וניהול עיסקה והסיכונים המועדפים עליכם.🌷
לונג
סקירה יומית 24.3.2026זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
הנחת סוף עונה על פחד - 24 במרץ 2026
יש רגע כזה בבניין, כשהחשמל נופל בבת אחת. המזגן משתתק, המעלית קופאת, האור נעלם ולכמה שניות הכל מרגיש כאילו מישהו שלף את התקע מהשגרה.
פתאום החשמל חוזר, והבניין כולו נרגע מהר מדי, כאילו עצם זה שהאור נדלק מחדש אומר שגם הבעיה עצמה כבר נפתרה.
אתמול השוק לא חגג הסכם שלום, לא חגג פתרון, ולא קיבל ודאות. הוא פשוט קיבל הנחת סוף עונה על פחד, וכשפחד נמכר פתאום בזול, וול סטריט עושה מה שהיא יודעת לעשות הכי מהר, מתמחרת הקלה כאילו היא כבר מציאות.
זה בדיוק מה שראינו כשהדאו קפץ ב-631 נקודות, הנאסד"ק הוסיף 1.38%, ה-S&P 500 עלה 1.14%, ורוחב השוק היה כמעט חד-כיווני גם בנייסי וגם בנאסד"ק.
הטריגר היה גיאו-פוליטי, אבל התגובה היתה פסיכולוגית לא פחות משהיתה פיננסית. טראמפ דיבר על שיחות "פרודוקטיביות" עם איראן ועל עצירה של חמישה ימים בתקיפות נגד תשתיות אנרגיה, בזמן שטהרן הכחישה שיש בכלל מו"מ, והנפט הגיב כאילו מישהו הוריד בבת אחת את הווליום בחדר.
הנפט מסוג WTI נפל ביותר מ-10% ביום שני, אבל כבר היום בבוקר חלק מהירידה הזו התחילה להימחק כשהשוק נזכר שהכחשה איראנית היא לא בדיוק חומר גלם לשלווה עמוקה.
הדבר המעניין באמת הוא לא רק שהמדדים עלו, אלא מי עלה ראשון ובאיזה חשק.
זה לא היה יום שבו כל המגזרים צעדו יחד באותו קצב, אבל כן היה זה יום רוחב חיובי, עם 9 מתוך 11 מגזרים שסיימו בעלייה. מי שהובילו היו מגזר המותרות, חומרי הגלם והטכנולוגיה, בעוד שמוצרי הצריכה הבסיסית והבריאות נשארו מאחור.
🐘 טכנית, מה באמת קרה?
אבל כאן מגיע החלק שהרבה מפספסים כשהם מתלהבים מהצבע הירוק כאילו מדובר בתעודת ביטוח. ה-S&P 500 והדאו נגעו מחדש בממוצע 200 הימים שלהם, אפילו עברו אותו תוך יומי, אבל לא הצליחו לסגור מעליו, וזה היה הוידוי השקט של היום כולו. כאילו יש הקלה, אין עדיין חותם שינוי.
במילים פשוטות, השוק הסכים לשלם על אולי, אבל עוד לא הסכים לחתום על בטוח.
גם בתוך החגיגה היתה היררכיה, וכאן הסיפור נהיה יותר מתחכם. סקטור האנרגיה עלה למרות שהנפט נפל, קרוזים וטסלה בלטו, פלנטיר קפצה, אבל מיקרון דווקא ירדה, כאילו השוק לוחש לך שאין פה מוטיב של "יום טכנולוגיה", אלא יום של הורדת מס על חרדה.
כשמחיר האנרגיה נשבר בחדות, מי שתלוי בעלויות דלק או ניזון מתיאבון לסיכון מקבל אוויר, זהו שוק של כל אלה שמחפשים להיות הראשונים.
🐘 איך קוראים את זה?
יש ימים שבהם הפחד לא נעלם, הוא פשוט מקבל מדבקה צהובה של נשאר מאחור. אנשים רואים את העליות, מתלהבים מהשינוי, ושוכחים לבדוק אם המוצר באמת טוב או שפשוט פג תוקף.
יום שבו סוחרים מתחילים קנו הקלה כאילו היא שינוי משטר, למרות שבפועל קיבלו רק דחייה אפשרית של הסלמה. זה לא טיפשות, זה אנושי, כי המוח של הסוחר רעב להיות ראשון בדיוק כמו ששוק רעב לנזילות.
והסיבה שסוחר ממוצע מפספס את הכניסה, לא קשורה לחוסר אינטליגנציה, אלא לעומס. כשהכותרת צועקת איראן, הנפט עושה סלטה, התשואות יורדות, טסלה רצה, פלנטיר בוהקת, והפד מדבר בזהירות, הראש מנסה לתת לכל דבר אותו משקל, ואז שום דבר כבר לא באמת מקבל את המשקל הנכון.
מה שעשה אתמול את ההבדל לא היה רק שהנפט ירד, אלא שהשוק תרגם את זה מיד לירידת לחץ מערכתית.
פתאום תעופה, מוצרי מותרות, מניות קטנות ומניות עם בטא גבוהה קיבלו חמצן. בטא גבוה למי שחדש בתחום בפשט זה מניות שיש להם חוזק יחסי גדול מתנועת השוק, עוד יותר בפשט כל מי שטס חזק מן השוק אתמול.
🐘 מה הלאה?
מכאן והלאה, הסיפור של אתמול ייבחן לא לפי מה שטראמפ כתב, אלא לפי מה שהנפט, האג"ח והמחיר יעשו כשהאבק של הפוסט יתייבש.
אם ברנט שכבר טיפס שוב מעל 103 דולר ו-WTI שחזר לאזור 91-92 ימשיכו להתאושש על רקע הכחשות איראניות והמשך מתיחות באזור, השוק יגלה מהר מאוד שההנחה על פחד היתה זמנית כמו קוד קופון שמישהו פרסם בסטורי ושכח למחוק.
מה כן יכול להחזיק את המהלך הזה מעבר ליום יפה אחד. קודם כל, אישור אמיתי של דה-אסקלציה, ולא רק דיאלוג שמסתובב בין פוסטים, הכחשות ומקורות עלומים, ובמקביל יציבות מחודשת בנפט שתאפשר לשוק לחזור להתמקד ברווחים, בצמיחה והתרחבות מכפילים במקום במפת המפרץ.
אבל אם הסיפור הגיאו-פוליטי ימשיך להתנדנד, והפד יישאר במקום הזהיר שכבר רמזה עליו דיילי, אז כל קפיצה טקטית תצטרך לעבוד הרבה יותר קשה כדי להפוך למשהו שהידיים החזקות באמת מוכנות להחזיק.
ופה בדיוק נמצא היתרון שלך כסוחר שמבין הקשר ולא רק תנועה. אתה לא צריך להתווכח עם הראלי של אתמול, ולא צריך לזלזל בו כאילו היה תאונה מקרית של חדשות, אלא להבין שהוא היה ראלי של הקלה, לא של הכרעה.
וזה אולי כל הסיפור של אתמול. השוק קיבל בחזרה את האור, נשם, נרגע, ואפילו חייך, אבל זה שאפשר שוב ללחוץ על המתג לא אומר שמישהו כבר סידר את התקלה בארון החשמל. ובשוק, כמו בחיים, לא כל אור שחוזר הוא סימן ליציבות לפעמים זה רק רגע קטן של חסד, לפני שהמערכת מחליטה מה היא באמת רוצה לעשות.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
אמ;לק
אתמול השוק זינק לא כי נפתרה הבעיה, אלא כי קיבל רגע של הקלה. ירידת הנפט והדיבור על עצירה זמנית במתיחות מול איראן החזירו תיאבון לסיכון, אבל העובדה שהמדדים לא הצליחו להחזיק מעל רמות טכניות חשובות מזכירה שזה עדיין מהלך של לקחת אוויר, לא של הכרעה. במילים פשוטות, השוק קנה הקלה, אבל עוד לא קיבל הכרעה. סקירה שבועית 23.3.2026סקירה שבועית 23.3.2026
(לקוראים הממהרים תקציר אמ;לק בסוף מאמר.)
כמדי שבוע חולק עמך את הסקירה השבועית, תפקיד הסקירה הלימודית הוא לשקף לך את המתרחש בשווקים, המטרה לייצור בהירות דרך המשקפיים שלי את המתרחש בשווקים בעת הזאת.
🐘 הקדמה
לפני שנים, פרויקטור מצליח, היה לי אדריכל גאון. הוא היה מביא תוכניות של מגדלים שנראים כמו יצירות אמנות. בתוכנית שלו הכל היה מושלם: הלו"ז תקתק, התקציב היה סגור, והנוף מהפנטהאוז היה מובטח. הוא היה "איש העסקים". הוא מכר לנו חזון של צמיחה, של יציבות, של עולם שבו הכל הולך לפי התכנון והקווים תמיד ישרים ונקיים.
אבל בכל בוקר, כשעליתי על המגפיים ונכנסתי לאתר הבניה, פגשתי את מנהל העבודה "הגנרל". הגנרל לא הסתכל על השרטוטים היפים של האדריכל. הוא הסתכל על המציאות המלוכלכת. הוא ראה שהבטון לא הגיע כי יש שביתה בנמלים, שחצי מהפועלים לא התייצבו כי יש מתיחות ביטחונית, ושמתחת ליסודות שחפרנו פתאום התגלתה אדמה בוצית מדי שלא מופיעה בשום דוח קרקע.
איש העסקים שבתוכנו תמיד מוכר לנו עתיד ורוד של "קניית שפלים". הגנרל הוא זה שקובע אם בכלל יש לנו יסודות לעמוד עליהם היום.
אז מי כותב את המציאות: איש העסקים או הגנרל? - 23 במרץ 2026
בשבועות האחרונים השוק חי בתוך השרטוטים המרהיבים של האדריכל. חלמנו על בינה מלאכותית, על חברות שממשיכות להדפיס רווחים ועל פד שרק מחכה להוריד ריבית.
אבל בסוף השבוע האחרון, הגנרל עלה על המגפיים, נכנס לאתר הבנייה של וול סטריט, והודיע לכולם שהתוכניות משתנות.
הדיווחים של ה-Wall Street Journal וה-CBS על שלוש משחתות שיוצאות להורמוז ותוכניות לכוחות קרקעיים בתוך איראן, הם לא "עוד כותרת".
בשפה של השטח, זה אומר ששרשרת האספקה של האנרגיה העולמית נמצאת תחת איום ישיר. כשהנפט מטפס ל-98 דולר, הוא הופך למס סמוי על כל פעילות כלכלית. הוא מייקר את ההובלה, הוא מייקר את הייצור, והוא בעיקר הורג את החלום של איש העסקים על אינפלציה שיורדת מעצמה.
🐘 השבר ביסודות, הממוצעים נשברים
בואו נדבר רגע על מה שקרה בגרף. במשך חודשים, המדדים המובילים רכבו מעל רצועת ביטחון מסוימת. ״אנחנו״ קוראים לה ממוצע 200, אבל תחשבו עליה כעל רצפת הבטון של הבניין. ביום שישי, הרצפה הזו פשוט קרסה. המדדים לא רק ירדו, הם סגרו מתחת לרצפה הזו בנחישות, לראשונה מזה חצי שנה.
כששוק מסתכל על הרצפה שלו מלמטה, הפסיכולוגיה של הסוחר משתנה. הוא כבר לא מחפש איפה להרוויח את האחוז הבא, הוא מחפש איפה לצאת בלי פגע. עבור הסוחר המדשדש, זה הרגע שבו הוא מנסה "לתפוס את הסכין הנופלת", הוא לא מבין שהסכין הזו היא חלק מנפילה של קומה שלמה בבניין. כשאין יסוד, אין יציבות.
🐘 פרשת SMCI, כשהתקרה נופלת על הראש
אחד האירועים הדרמטיים ביותר בסוף השבוע, כזה שזעזע את כל מגזר הטכנולוגיה, היה הקריסה של חברת סופר-מיקרו SMCI ב-33% ביום אחד.
כאן אפשר לראות בדיוק איך הגנרל "סוגר את הברז" לאיש העסקים.
החברה הזו הייתה אחת ה"כוכבות" של מהפכת ה-AI. איש העסקים הבטיח לנו שאין גבול לצמיחה שלה ושהיא תמכור את הטכנולוגיה שלה לכל דורש במחיר המקסימלי. הוא צייר לנו עולם גלובלי שבו כסף הוא השפה היחידה.
אבל ביום שישי הגיע הדיווח שטרף את הקלפים: מתברר שחלק מעובדי החברה ניסו לממש את ההבטחה הזו בדרך אסורה, הם הואשמו בהברחה שיטתית של שבבים מתקדמים לסין, תוך עקיפה של חוקי היצוא הקשוחים של ארה"ב.
כאן בדיוק נוצר הפיצוץ.
איש העסקים ראה בסין לקוח ענק ורווחי, אבל הגנרל, הממשל האמריקאי רואה בסין איום ביטחוני. ברגע שהתברר שהחברה "דילגה" מעל ההוראות של הגנרל כדי להשביע את הרעב של איש העסקים, השוק הבין שהחגיגה נגמרה.
הקריסה במניה משקפת פחד עמוק שהגנרל לא רק יקנוס את החברה, אלא פשוט יסגור לה את הגישה לחומרי הגלם הכי חשובים שלה. זהו תמרור אזהרה לכל מגזר הטכנולוגיה, ה"רווחים" כבר לא עומדים לבד במערכה; הביטחון הלאומי הוריד אותם מהבמה.
🐘 הזהב שבגד והדולר שמשל כבוד
הנקודה הכי מעניינת בסופ"ש הייתה ההתנהגות של הזהב. הרי לפי הספר, כשהגנרל נכנס לחדר והתותחים רועמים במזרח התיכון, הזהב אמור לזרוח כנכס המקלט האולטימטיבי. אבל אתמול הוא ירד, וירד חזק. למה?
כי כשהפחד הופך ממשהו תיאורטי למציאות של מגפיים על הקרקע, השוק מפסיק לחפש "מקלט רומנטי" של זהב. הוא מחפש מזומן. הוא מחפש דולרים.
הסוחרים צריכים נזילות כדי לשלם. זה רגע של התפכחות, השוק אמר לנו שהפעם זה לא "משבר של כותרות", זה משבר של תזרים ושל מחיר כסף אמיתי. כשהדולר מתחזק והתשואות (4.39%) עולות, אפילו הזהב נאלץ להשתחוות למלך, המזומן.
🐘 למה לצפות השבוע?
אנחנו נכנסים לשבוע של "בחינת יציבות". אחרי שהרצפה נשברה, השוק ינסה להבין אם הוא יכול לבנות רצפה חדשה קומה אחת מטה, או שאנחנו בדרך למרתף.
מבחן הנזילות של הפילים:
בשבוע הקרוב אני לא מסתכל על החדשות, אני מסתכל על מחזורי המסחר. בשיטת וויקוף אנחנו מחפשים את הרגע שבו הגנרל אומר "מספיק" והקונים הגדולים (הפילים) מתחילים לבלום את הנפילה. עד שלא נראה "בלימה" ברורה כזו שבה המחיר מפסיק לרדת למרות שהחדשות עדיין רעות כל קפיצה למעלה היא רק הזדמנות משופרת ליציאה, לא כניסה.
מחיר האנרגיה כברומטר:
הנפט הוא כרגע המצפן האמיתי. אם הוא ימשיך לטפס לכיוון ה-105 דולר, זה יחסל כל סיכוי להורדת ריבית השנה. השוק יצטרך לתמחר מציאות חדשה שבה הכסף נשאר יקר לאורך הרבה יותר זמן ממה שאיש העסקים הבטיח לנו בשרטוטים שלו.
היררכיה חדשה במניות:
שימו לב למגזר הפיננסי. העובדה שהוא סיים בירוק בתוך ים אדום היא רמז עבה. כאשר הריבית נשארת גבוהה והעולם נהיה מסוכן, הבנקים הופכים להיות המקום שבו הכסף מחפש הגנה. זה לא אומר שהם יטוסו לשמים, אבל זה אומר שהם ה"עוגן" הנוכחי בתוך הסערה.
🐘 השורה התחתונה
הטעות הכי גדולה של סוחרים בימים כאלה היא לנסות להיות "גיבורים". הם מנסים לנחש איפה התחתית כי "זה כבר ירד המון". אבל בשטח, כמו בבנייה, לא יוצקים בטון כשהאדמה עדיין רועדת והיסודות סדוקים.
הדיוק כרגע הוא לא מותרות הוא חבל ההצלה שלך. המטרה שלנו היא להיות מסונכרנים עם השוק. אם השוק מדבר בשפה של הגנרל, אל תנסה לענות לו בשפה של האדריכל. אל תחפש את ה"חלום", תחפש את העובדות היבשות של VPA ז״א התנהגות המחיר ונפח המסחר.
בסופו של יום, האדריכל יכול להמשיך לצייר מגדלים באוויר, אבל אם מנהל העבודה בשטח אומר שהבטון טרם יתייבש - אז לא ממשיכים לבנות, נקודה. אחד הסודות שלי בשלושת העשורים האחרונים הוא פשוט, אני תמיד מקשיב לאדריכל כדי לדעת מה אפשרי בעתיד, אבל אני תמיד פועל לפי מה שהגנרל בשטח מאשר לי לבצע ברגע זה.
שבוע מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
אמ;לק
השוק שבר רמות תמיכה קריטיות בגלל שילוב של מתיחות צבאית, פרשת הברחות שבבים ב-SMCI, ונפט שנושק ל-100 דולר. השבוע נבחן אם המוסדיים מתחילים לבלום את הנפילה או שהלחץ יימשך. אל תחפשו "מציאות", תחפשו סימני בלימה אמיתיים בשטח. סקירה יומית 20.3.202זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
שפה חדשה - 20 במרץ 2026
היה פעם כנר על, מהטובים בעולם, שנעמד בתחנת רכבת עמוסה בשעת העומס וניגן יצירות מופת בכינור ששוויו מיליונים. אלפי אנשים עברו לידו בחיפזון.
רובם לא עצרו, חלקם זרקו מטבע של שקל והמשיכו לרוץ כדי לא לפספס את הרכבת. הם שמעו "מוזיקה", אבל הם לא שמעו "גאונות". הם היו עסוקים בלו"ז של הרכבת ובכותרות הבוקר כדי לשים לב לדיוק הנדיר שהתרחש מולם.
אתמול השוק היה כנר, היה יום כזה שבו יותר מדי אנשים ניסו להבין את השוק דרך פרשנות יתר, במקום דרך גאונות סדר הדברים.
איראן, הורמוז, נפט, תשואות, פד, מיקרון, זהב, נדל"ן, תביעות אבטלה - כל כותרת משכה בשרוול, כל קשקשן כמוני נשבע שהוא פיצח את הקוד, והרבה סוחרים עשו את מה שבני אדם עושים כשיש יותר מדי רעש - נתנו לכל דבר את אותו המשקל.
ופה בדיוק התחילה הבעיה. לא משום שהיה חסר מידע, אלא משום שהיה חסר סדר היררכי, כי כשכל דבר מרגיש דחוף, שום דבר כבר לא באמת מוביל, ואז הראש של הסוחר מתחיל להיראות כמו מגירה בבית שאתה דוחה את הסידור שלה כל פסח מחדש, מלאה בפריטים חשובים, אבל לא באמת שימושית ברגע שצריך משהו עכשיו.
אני כותב לך את זה לא ממקום שופט, אלא להפך.
זה יום שמאוד טבעי ללכת בו לאיבוד, כי השוק אתמול לא סבל ממחסור ברמזים, אלא מעודף שלהם, ובימים כאלה מי שמחפש את הנר הבא מפספס שלפעמים הנר הוא בכלל לא הסיפור אלא השפה שבתוכה הוא נכתב.
🐘 מה באמת קרה?
אם מקלפים את כל הרעש, השוק שידר אתמול מסר די פשוט, רק שהוא נאמר במבטא חדש. הפגיעה בתשתיות האנרגיה, הלחץ סביב נתיבי השיט, והחשש מאנרגיה יקרה יותר, לא נשארו בעולם החדשות, הם עברו ישר לעולם התמחור, ושם כבר מדובר בשפה שהשוק מקשיב לה הרבה יותר ברצינות מכל כותרת עם דופק גבוה.
זה כבר לא עוד סיפור גיאופוליטי שאפשר להניח בצד ולחזור לגרף כאילו מדובר בהפסקת פרסומות.
זה סיפור שמתחיל במלחמה, אבל מסיים את הערב בתוך אינפלציה, תשואות, ריביות, שווי חברות ועלות הון, כלומר בדיוק במקומות שבהם החלומות היפים של וול סטריט פוגשים את מנהל החשבונות הפנימי שלה.
המדדים עצמם סיפרו את זה בלי צורך במתרגם. הם לא קרסו בפאניקה, אבל גם לא חזרו לדבר בשפת הביטחון, ולעיתים זה אפילו מעניין יותר, כי יום שבו השוק מנסה להתרומם ולא באמת מצליח, הוא יום שבו אתה מבין שלא חסר קונים, חסרה אמונה.
🐘 גם הזהב שינה תפקיד
הקטע הכי מעניין היה מה ירד. בניגוד גמור להיגיון שרוב האנשים רגילים לחשוב לפיו, כשיש פחד בעולם, רבים מיד נוטים לדמיין את הזהב עולה לבמה כמו שחקן ותיק שהוזמן שוב לקבל תשואות, אבל אתמול הוא חטף ירידה חדה, כאילו השוק אמר לו תודה שבאת, אבל הערב אתה לא האירוע המרכזי. אז איפה ההיגיון?
וזה רגע יפהפה למי שיודע לקרוא שוק בלי להתאהב במיתוסים שלו.
כי זהב שיורד ביום של פחד זה לא פרט צבעוני ולא אנקדוטה חביבה, זה שיעור, והשיעור הוא שהשוק כבר לא מדבר כרגע בשפת המקלטים הישנה, אלא בשפת תשואות, דולר, ומחיר כסף שנשאר נוקשה הרבה יותר ממה שהיה לרבים נוח לדמיין.
במילים אחרות, העולם נעשה מפחיד יותר, אבל הכסף לא ברח לרומנטיקה. הוא ברח לחשבון הקר, היבש, הלא מתנצל, זה ששואל לא מה נשמע טוב בכותרת, אלא מה באמת נותן הגנה בתוך משטר ריביות ללא שינוי.
🐘 למה הריבית לא עלתה, אבל הכסף כן התייקר?
ועכשיו מגיעה ההבחנה הדקה יותר, אבל גם החשובה יותר. אומנם הפד לא העלה ריבית, ובכל זאת מי שהקשיב הקשבה פעילה שמע את הכסף מתייקר.
הנה הנקודה החשובה.
כסף לא נהיה יקר רק כשמעלים ריבית, אלא גם כשמורידים ממך את האמונה שהריבית תרד בזמן שנוח לך. ולפעמים זה אפילו יותר אכזרי, כי העלאת ריבית היא סטירה שאתה מרגיש מיד, אבל דחיית תקווה היא כמו חיוך קר ורומז של אנליסט בגולדמן שמבין לפניך מה עומד לקרות בשוק.
סוחרים נופלים לא כי הם לא חכמים, אלא כי הם מקשיבים להודעה במקום להקשיב להשלכה. הם שומעים "אין שינוי", אבל השוק שומע "אל תבנו על הקלה", וזה הבדל קטן מאוד במילים והבדל עצום מאוד בכסף.
🐘 איך זה נראה בתוך המניות?
תסתכלו על מיקרון ותקבלו שיעור שלם בלי לשלם שכר לימוד. החברה סיפקה מספרים יפים, התחזית נראתה טוב, הסיפור נשאר חזק, ובכל זאת המניה ירדה, כי בשלב מסוים השוק מפסיק לשאול אם החברה טובה ומתחיל לשאול אם כבר שילמת עליה מראש גם את מחיאות הכפיים של השנה הבאה.
זה אחד המקומות שבהם השוק הכי אכזרי והכי ישר בו זמנית.
וגם כאן זו אותה שפה חדשה. פחות התרגשות ממה נאמר בדוח, ויותר רגישות לשאלה מה כבר מגולם, מה כבר סופר, כמה אוויר יש במכפיל, ואיזה עולם ריביות החברה הזאת באמת צריכה לשרוד כדי להצדיק את השווי שיושב עליה.
🐘 אז מה באמת צריך לקחת מזה?
אני חושב שהלקח של אתמול פשוט יותר ממה שנדמה לך. זה לא היה יום שחייב אותך לדעת הכל, אלא יותר יום שחייב אותך לדעת מה לבחון ראשון, מה לבחון שני, ומה בכלל להשאיר בחוץ.
ראשון אנרגיה ואינפלציה. שני ציפיות ריבית. שלישי תמחור נכסי סיכון בעולם שבו הכסף אולי לא התייקר על הנייר, אבל כבר מזמן הפסיק להרגיש זול בלב של השוק, וכשזה קורה, הרבה מניות מתחילות להתנהג כאילו עליהם לחשב שווי מחדש.
ומי שפספס את זה אתמול לא בהכרח פספס כי הוא לא ראה. לפעמים הוא פשוט עדיין ניסה להקשיב לשפה של אתמול, בזמן שהשוק כבר עבר לדבר בשפה של אספקת אנרגיה, תשואות, דחיית הקלות, והיררכיה הרבה יותר קשוחה.
🐘 מה הלאה?
מכאן והלאה אני לא מחפש להיות דרמטי. אולי להיות מדויק, כי דיוק הוא אחת מצורות החמלה הכי יפות שסוחר יכול להעניק לעצמו בימים כאלה, במיוחד כשמסביב כולם מתאמצים להראות חכמים, מהירים ורעשנים יותר ממה שהם באמת.
אם השוק יתחיל להחזיר לעצמו אחיזה, זה לא יקרה כי מישהו שוב עלה למסיבת עיתונאים עם משפט מלוטש ומבט בטוח.
זה יקרה כשנראה ירידה אמינה בלחץ האנרגטי, התייצבות בתשואות, וחזרה של קונים שמסוגלים להחזיק מחיר כמו אנשים שבאו לעבוד, לא כמו ילדים שלוחצים על זמזם ובורחים בצחוק.
אני מסתכל על הימים האלה לא כעל עונש, אלא כעל ניקוי לקראת האביב, לקראת פסח.
כי בסופו של דבר, הכנר בתחנה סיים לנגן. השקט שנוצר אחרי הצליל האחרון היה חזק יותר מכל הרעש של הקרונות וההמולה. רק אדם אחד עצר, הביט בו וחייך. הוא לא היה סוחר או שכן, הוא לא קרא את הכותרות באותו בוקר. הוא פשוט ידע להקשיב למוזיקה, לא לרעש הרקע.
השוק כנר גאון, אפילו הדיסטורשן שבו הוא הרמוניה.
שבת שלום,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
אמ;לק
השוק אתמול לא נבהל רק מהכותרות, הוא התחיל לתמחר מציאות חדשה של אנרגיה יקרה יותר, הורדות ריבית שמתרחקות, וכסף שכבר לא מרגיש זול גם ללא העלאת ריבית. מי שרוצה להבין את השוק עכשיו צריך פחות לרדוף אחרי כל כותרת ויותר להבין באיזו שפה חדשה הכסף הגדול כבר התחיל לדבר.
שורט
סקירה יומית 19.3.26 - ערוץ דיסני בלילהזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
ערוץ דיסני - 19 במרץ 2026
אתה בוהה במסך השחור של הטלפון שמונח עליך בממ"ד, בטוח שראית הבהוב קטן של אור בזווית העין.
אתה מרים אותו במהירות, לוחץ על הכפתור הצידי, ורואה מסך נקי לגמרי מהתראות, שותק כמו דג באקווריום ריק מאדם. אתה מניח אותו בחזרה, נושם עמוק, ומוצא את עצמך עושה בדיוק את אותו הדבר שוב חצי דקה לאחר מכן, בלי שום סיבה הגיונית בעולם.
זו לא באמת ציפייה להודעה ספציפית מהצבא או מהמשפחה, אלא דחף בלתי נשלט לוודא שהשתיקה הזו היא לא תקלה טכנית בחיבור שלך למציאות.
הפעולה הזו חוזרת על עצמה במעגלים, ניסיון נואש לייצר ודאות בתוך חדר בטון שבו הזמן פשוט מסרב לזוז קדימה בצורה נורמלית. אתה מחפש סימן, שביב של מידע שיגיד לך שהכל בסדר, בזמן שהקירות מסביב שומרים על שתיקה רועמת ומלחיצה.
גם אתמול על המסכים, רובנו היינו בתוך הלופ הזה, מחכים שההבהוב הירוק של הנר הקודם יהיה ה"הודעה" שמשנה את כל התמונה הגדולה.
כפי שכתבתי לכם רק אתמול, הנר העולה ההוא לא היה התחלה של מגמה חדשה, אלא האף של פינוקיו שצומח בשידור חי מול הפרצוף שלכם. זו הייתה מלכודת דבש קלאסית בתוך מבנה יורד, שנועדה למשוך את ה"גוּפים" שמתקשים לקנות כשכל האורות האדומים כבר מהבהבים בטירוף.
השוק הזה לא מחפש לעשות לכם חיים קלים, הוא מחפש את האופטימיות הלא מבוססת שלכם כדי להפוך אותה לארוחת צהריים דשנה ומזינה.
מי שמופתע מהמשך הירידות היום פשוט סירב להסתכל על המגמה הגדולה והעדיף להאמין לסיפורי פיות בתוך יער אפל ומסוכן. בואו נצלול לתוך מה שקרה אתמול באמת, לפני שדונלד דאק יתחיל לזרוק חפצים על המסך מרוב תסכול, כי צפייה בערוץ דיסני בלילה לגמרי השפיע לי על הכתיבה ביום.
🐘 למה קרואלה דה ויל מנהלת לנו את תיק ההשקעות?
הנתונים של מדד ה-PPI שנחתו עלינו אתמול הרגישו כאילו קרואלה דה ויל, הנבלה הקלאסית מהסרט על הכלבים, נכנסה לחדר עם חיוך רחב והחליטה לגנוב לכולם את השלווה. 0.7% של עלייה במדד המחירים ליצרן זה לא סתם עוד גרף משעמם בבלומברג, זה המנוע של האינפלציה שפועל על טורבו ושורף תחזיות בקצב מסחרר.
כשהיצרנים משלמים יותר על חומרי גלם, הם לא הולכים לספוג את הכאב הזה בשקט לטובת הציבור, אלא יגלגלו אותו ישר לתוך הסטופ-לוס שלכם בגרף.
השוק הבין את זה בשנייה אחת, וכל האופטימיות של שלשום התפוגגה כמו עשן צבעוני בסרט מצויר שבו הנבל תמיד מנצח בסופו של דבר. המציאות הכלכלית היא לא סרט של דיסני עם סוף טוב מובטח, היא זירה קשוחה שבה המספרים לא מרחמים על מי שחי באשליות.
תוסיפו לזה את האיומים מטהרן על מתקני האנרגיה, ותקבלו את סקאר מ"מלך האריות" זומם להפיל את הממלכה לתוך תוהו ווהו של נפט יקר ובוער.
הנפט אולי סיים את היום בנסיגה קלה, אבל החרדה כבר ננעצה עמוק בתוך הגרפים והפכה לחלק בלתי נפרד מתמונת המצב הכללית שלנו. זה בסדר גמור להרגיש את הלחץ הזה, כי רק מי שלא מבין את חומרת המצב נשאר אדיש כשהמדדים המובילים מתחילים לקרוס.
השוק אתמול פשוט נרמל את מה שהיה ברור לכל מי שעיניים בראשו: המגמה היורדת עדיין כאן, והנר העולה היה רק תיקון טכני חסר משמעות אמיתית. האופטימיות היא מצרך יקר, אבל במסחר היא יכולה להיות רעל אם היא לא מחוברת לעובדות שמונחות על השולחן.
אנחנו לא כאן כדי לנחש, אנחנו כאן כדי לקרוא את המפה כפי שהיא מופיעה על המסך, בלי פילטרים של תקווה או פחד.
🐘 מה קרה כשמיקי איבד שליטה על המים?
ג'רום פאוול עלה אתמול לדוכן והתנהג כמו מיקי מאוס ב"שוליית הקוסם", שמנסה לעצור את המים עם מילים בזמן שהחדר כבר די מוצף.
הוא דיבר על צמיחה של 2.4% כאילו מדובר במטה קסמים שיפתור הכל, אבל שכח לציין שהאינפלציה ממשיכה לעלות למרות כל הלחשים שהוא ממלמל בביטחון. כשהוא רמז שהמהלך הבא עשוי להיות בכלל העלאת ריבית, השוק שמע את קול נפילת האסימון בתוך הבור העמוק של "ארץ לעולם לא".
הנאסד"ק והדאו ג'ונס לא סתם ירדו אתמול, הם ניפצו את הממוצעים הנעים כאילו היו עשויים מצמר גפן מתוק שנמס בגשם הראשון של העונה.
אותן רמות טכניות שכולם בנו עליהן כחומות של טירה בצורה, התגלו כציורים בתוך ספר ילדים שלא מסוגלים להחזיק את משקל הפחד המצטבר. ה-S&P 500 נעצר בקושי מעל ממוצע 200, אבל התחושה היא שהקירות של הטירה הזו די סדוקים ורק מחכים למכה הבאה כדי להתפרק.
הירידות אתמול היו רוחביות ואגרסיביות, עם 11 סקטורים שכולם סיימו בטריטוריה אדומה כמו הגלימה של כיפה אדומה ביער הכי חשוך שיש.
לא מדובר פה במימוש קטן ומנומס, אלא בהצבעת אי-אמון קולקטיבית של הכסף החכם בכל מה שקשור לניהול סיכונים במציאות הכלכלית החדשה והמתפתחת. כשהצריכה הבסיסית והמותרות חוטפות מכות במקביל, זה סימן שהשוק כבר לא קונה את הסיפורים על סוף טוב והצפוי אולי במערכה השנייה.
הכסף הגדול מחפש כעת את נוסחת השווי החדש לאור המצב הגיאופוליטי המתוח והאינפלציה שפשוט מסרבת להתכווץ לפי הפקודה של הבנק המרכזי.
הסוחר המתחיל מחפש "תמיכה" בגרף, אבל ביום כזה התמיכה היחידה שאפשר למצוא היא בבקבוק הערק ששוכב אצלי במקרר לרגע שחבר קרוב יבוא לבקר. או אז אני מוציא לנו איזה שוט או שניים וקצת אדם חוט לפתיחת התיאבון וצינורות המחשבה, כי לפעמים רק אלכוהול טוב יכול לנקות את הרעש.
🐘 איך לזהות את הפיל בתוך המהומה?
החוכמה בשיטת הפיל היא לא לנחש איפה היפה והחיה ירקדו הערב, אלא להרגיש את הסטייה הקטנה ביותר במשקל הפיל לפני שהוא מזיז רגל.
אנחנו לא סוחרים את ה"אולי" או את התקוות לרווח מהיר מהמנורה של אלאדין, אנחנו סוחרים את המציאות הבלתי ניתנת להכחשה של זרימת הפקודות. מי שמסתכל רק על המחיר מפספס את כל העומק, כי הסיפור האמיתי תמיד מסתתר בנפח המסחר ובוויתור המוחלט של הקונים בנקודות קריטיות.
כמו שג'סי ליברמור אמר פעם: "השוק מעולם לא טועה, הדעות של אנשים כן", ואתמול הדעות של האופטימיים התרסקו על קרקע המציאות של וול סטריט. בתוך כל האדום הבוער הזה, היו כמה איים של עקשנות ששווה לשים לב אליהם, כמו לולולמון או Williams-Sonoma שניסו להחזיק ראש מעל המים. גם מיקרון עמדה בפרץ כמו המאבטח של טירת דיסני בלילה סוער, מסרבת להיכנע ללחץ המכירות המטורף ששטף את סקטור השבבים.
חשוב לזכור שבימים של ירידה רוחבית זה לא זמן להיות גיבורים גדולים שמנסים "לתפוס את התחתית" ולהציל את העולם עם פוזיציה אחת.
זה הזמן להיות חכמים ולהשקיע באיזון הפנימי שלנו לראות את המציאות כפי שהיא, כדי שנוכל ליישם עליה באדיקות את ניהול הסיכונים שלנו.
המיומנות הכי חשובה של סוחר מקצועי היא היכולת לשבת על הידיים כשהתנאים לא לטובתו, ולחכות לרגע שבו היתרון הסטטיסטי חוזר אליו.
🐘 מה אם פינוקיו יחליט להמשיך לשקר?
מי שישרוד את הימים הקרובים יהיה זה שיבין שהשוק כרגע הוא זירה של טורפים, והדרך הכי טובה לא להיאכל היא פשוט לחכות לבהירות.
אני אמשיך לעקוב אחרי כל תנועה, אחרי כל פער חשוד בין המדדים ואחרי הלחץ על האג"ח ל-10 שנים, כדי למצוא את נקודת המפנה האמיתית בשטח. המטרה שלי היא לא להיות צודק מול השוק או להוכיח משהו לאף אחד, אלא להיות מסונכרן עם זרם הכסף הגדול שמכתיב את המהלכים.
בסוף, כשאתה יוצא מהממ"ד והאפליקציה אותתה לך "אפשר לצאת", אתה מפנים שהסדר המחשבתי הזה הוא מה שמחזיק אותך שפוי בתוך עולם שיוצא מדעתו.
היציבות לא מגיעה מהחוץ, מהפלאפון, היא נבנית בתוך התהליך המקצועי שאתם מפתחים לעצמכם כסוחרים שמבינים את חוקי המשחק האכזריים אך ההגיוניים.
היום ראש חודש ניסן, נברך ונקום לעוד יום של חיות טובה, ואנחנו נגיע אליו חדים יותר, ציניים במידה נכונה, ובעיקר מבינים את חוקי החיים האמיתיים.
אלו החוקים שבהם לפעמים החוכמה השקטה גוברת על הצדקנות הרועשת, והיכולת להמתין שווה הרבה יותר מהצורך להגיב לכל תנודה קטנה בגרף.
המעגל נסגר לא כשקיבלת הודעה בטלפון, אלא כשמצאת את השקט שלך בתוך תהליך הכניסה והיציאה מהממ"ד כפעולה מצילת חיים.
חודש טוב ומבורך.
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
אמ;לק
היום העולה היה שקר של פינוקיו בתוך מגמה יורדת, וה-PPI הלוהט רק אישר את זה. אל תהיו "דונלד דאק" שפועל מלחץ; תהיו "הפיל" שמחכה בשקט לזיהוי טביעות הרגל של הכסף הגדול. הסבלנות היא הנכס הכי רווחי בתיק שלכם כרגע.
סקירה יומית 18.3.26 בעלות על החיים שלנוזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
בעלות על החיים שלנו - 18 במרץ 2026
בזמן שהכותרות בבלומברג צורחות על טילים נוחתים בשדות גז באמירויות ונפט מגרד את ה-96 דולר מלמטה, רוב האנשים עסוקים בלבנות תסריטי אימה בראש שלהם.
הם רואים את המיכליות בוערות במפרץ ומחפשים איפה להחביא את הכסף, כאילו הסוחר החובבן הוא איזה יצור פחדן שבורח מהצל של עצמו בכל פעם שמישהו מדליק גפרור, שלא לדבר על פחד שלו מעתיד התעסוקה האישי בעקבות מהפכת ה-AI.
העולם בחוץ בוער. המיכליות פולטות אש לתוך השמיים, הסוחר המתחיל בוהה במסך ומרגיש שהנה, הגיע הקץ לכל הירוק הזה שהיה לו בתיק. הדיסוננס הקוגניטיבי נכנס לפעולה ומייצר אצלו תחושה מציקה ומעצבנת שמשהו כאן לא הגיוני בכלל.
כאילו איך לעזאזל המדדים מסרבים לרדת למרות שחצי עולם בלהבות והדלק בתחנות עומד להתייקר כאילו הוא עשוי מזהב נוזלי שנמזג ישר מהמחצבות?
התשובה פשוטה ובו זמנית עמוקה כמו פילוסופיה של סוקרטס ביום שבו הוא החליט שצדק זה רק מושג יחסי, כי השוק כבר מזמן לא סופר את מה שקורה עכשיו.
בזמן שההמון עסוק לצעוק בלב "שריפה" ולחפש את המטף הקרוב, הכסף החכם עסוק בלבדוק מי נשאר בבניין כדי לקנות ממנו את כל הנכסים בנזיד עדשים. פרדוקס המיכלית הבוערת הוא המבחן האולטימטיבי עבורכם, המבחן שבו אתם נדרשים להפריד בין הרעש הלבן לבין עקבות הכסף האמיתי שצועד בשביל הנסתר.
🐘 השעון שלא סופר דולרים אלא פעימות לב
תעצרו רגע את המרוץ המטורף אחרי הנרות בגרף ותחשבו למה לעזאזל בחרתם במסע הזה של להיות סוחרים מלכתחילה, האם זה באמת רק בשביל הספרות שעשויים להופיע לכם בחשבון הבנק?
כי חשוב שתדע שהמטבע האמיתי במסחר הוא לא הדולר וגם לא הביטקוין
אלא הדקות והשעות שאתם מקווים לקנות בחזרה מהחיים שלכם בכל יום מחדש. כל טרייד שאתם כופים על השוק מתוך תסכול הוא בעצם דקה שאתם גונבים מהחופש העתידי שלכם ומהשקט שרציתם להעניק לעצמכם כשיצאתם לדרך.
אנחנו סוחרים כדי לקנות זמן, אבל בדרך אנחנו הופכים לעבדים של השעון הדיגיטלי שסופר לנו רווחים והפסדים במקום לספור רגעים של נחת. המסך הוא סוג של רעב בלתי נגמר שאוכל לכם את החיים אם לא תלמדו להציב לו גבולות ברורים של בעלות וריבונות עצמית.
בעלות אמיתית על החיים מתחילה ברגע שבו אתם מפסיקים לספור טייקים ונקודות ומתחילים לספור כמה פעמים נשמתם עמוק ובנחת בכל יום בלי קשר למחיר הנפט.
אתם חושבים שהצלחה במסחר תביא לכם חופש, בזמן שהאמת היא שרק אדם חופשי באמת יכול להצליח במסחר. הסדר הוא הפוך, תשלטו על הבחירה אז הרווחתם חופש שמוביל להצלחה.
אם התיק שלכם מנהל לכם את החיוך בערב בשל התוצאה שלו, אתם לא בעלי הבית, אתם סתם דיירים בשכירות מוגנת בתוך גיהינום רגשי.
🐘 איך המדד לא ירד?
תסתכלו על הנתונים היבשים של אתמול בלי לנסות "להבין" אותם עם הראש הלוגי שלכם, פשוט תתבוננו בהם כמו אדריכל על מבנה עצום. הנאסד"ק עלה בחצי אחוז למרות שאנבידיה החליטה לרדת קצת, מה שמוכיח שהכוח האמיתי עבר למקומות פחות "סקסיים" אבל הרבה יותר יציבים.
תהליך של רוטציה שקטה, כזה שבו ה"פילים" מחליפים את החליפות הנוצצות שלהם בבגדי עבודה אפורים ועוברים למניות הזיכרון כמו מיקרון.
אנדי ג'אסי, האיש שמנווט את הספינה של אמזון, זרק אתמול פצצה של אופטימיות כשטען שהבינה המלאכותית תכפיל את התחזיות של AWS עד שנת 2036.
זהו סוג של היפנוזה תאגידית משובחת, ניסיון למכור לנו עתיד דמיוני רחוק בזמן שאנחנו רק מנסים להבין אם המניה תעלה היום או מחר. הפיל שלנו לא קונה סיפורים על העשור הבא, אבל הוא כן רואה את אמזון מטפסת בעקביות בזמן שכל השאר עסוקים בחרדות הקטנות של השוק הנוכחי.
🐘 איך לא להשתגע כשהעולם מחליט לעשות דווקא?
אני יודע בדיוק מה עבר לכם בלב כשראיתם את מניות הביטחון כמו לוקהיד מרטין יורדות דווקא כשיש ריח של מלחמה באוויר, היגיון אמר לכם שזה דווקא צריך לעלות.
זו תחושה של בגידה צורבת, כאילו חוקי הפיזיקה הכלכליים הפסיקו לעבוד עבורכם, משהו שכח לעדכן אתכם בגרסה החדשה של המציאות.
עוד קצת ימים וחודשים בשוק ותבין כי הגיון השולט הוא אחר, האמת של "קנה בשמועה ומכור בחדשות" זהו ״חוק טבע״ חזק יותר מכל כוח משיכה שאי פעם הכרתם בעולם הפיזי.
המקצוענות שלכם לא נמדדת ביכולת לנחש את כיוון הנפט או את הציוץ הבא של איזה פוליטיקאי, אלא ביכולת שלכם לנרמל את הבלבול המנטלי הזה.
אם מצאתם את עצמכם מתוסכלים מול המסכים, דעו שזה רק בגלל שאתם עדיין מחפשים צדק במקום שבו יש רק אינטרסים קרים זרימת פקודות קובעת.
אתם צריכים ללמוד לחייך אל הדיסוננס הזה, להבין ששם ההזדמנות הכי גדולה שלכם להתעלות מעל יתר המתחילים ולהפוך לציידים שקטים של הזדמנויות.
הכסף הגדול לא נעשה מהחשיבה המאומצת והדאגה המיותרת, אלא מהישיבה על הידיים והיכולת לתת לשוק לעשות את שלו בלי להתערב לו בתוכניות.
לפעמים הפעולה הכי רווחית שאתם יכולים לבצע היא פשוט לא לעשות כלום, לתת לטירונים להוציא את העצבים שלהם על הגרף בזמן שאתם מחכים בסבלנות.
האופטימיות שלכם היא מנוע חזק מאוד, אבל בלי הגה של משמעת וראייה פילוסופית רחבה, אתם רק מתרסקים מהר מאוד לתוך קיר של אכזבה.
🐘 מה מחכה לנו בחדר ההמתנה של הפד?
היום אנחנו נכנסים למה שאני מכנה "חדר ההמתנה לתליין", אותו שקט מתוח ומורט עצבים שלפני הכרזת הריבית של ה-FOMC שתרעיד את הכל.
השוק אתמול נסוג מעט מהשיאים שלו לא בגלל פחד משתק, אלא בגלל זהירות בריאה של מי שיודע שאין טעם לרוץ לתוך ערפל. זהו רגע של התכנסות פנימית, זמן שבו הכוחות הגדולים באמת עושים את החשבון הסופי שלהם לפני שהם מחליטים לאן להזיז את המסה שלהם.
אל תנסו להיות גיבורים גדולים לפני שהצהרת הריבית יוצאת לאור, כי השוק לא מחלק צל"שים לאלו שקופצים לתוך המים בלי לבדוק את העומק.
ההזדמנויות הגדולות של מרץ 2026 עדיין מחכות מעבר לפינה, והן יגיעו רק לאלו שיודעים לקרוא את המפה ולא רק את הכותרות המפחידות. תזכרו שהשוק הוא בסך הכל מראה של הנפש שלכם, ואם אתם רואים שם רק כאוס, כנראה שאתם צריכים לנקות את המשקפיים המנטליים שלכם.
🐘 לחזור להיות בעלי הבית
בסופו של יום, הנפט יכול לעלות ל-100 דולר ואמזון יכולה להבטיח לנו הרים וגבעות עד שנת 2036, אבל אתם נשארים עם עצמכם מול המסך.
אם תצליחו להבין שהזמן שלכם הוא המשאב הכי יקר שיש לכם, תפסיקו לבזבז אותו על עסקאות שנולדו מתוך פחד מהחמצה או תסכול רגעי.
הבעלות על החיים שלכם תחזור אליכם ברגע שבו אתם מבינים שהשוק הוא כלי שנועד לשרת אתכם, ולא כת דתית שאתם צריכים לרצות בכל מחיר.
הדרך לרווחיות יציבה עוברת דרך השלמה עם העובדה שאנחנו לא יודעים הכל, ושזה בסדר גמור להיות הצופה השקט מהצד כשכולם צורחים בבהלה או בשמחה. כשאתם מפסיקים להיות עבדים של התנודה, אתם הופכים להיות הבעלים של התוצאה.
כמו שאמר פעם אגדת המסחר אד סיקוטה: "כל אחד מקבל מהשוק בדיוק את מה שהוא רוצה", ואם אתם רוצים חופש, אתם חייבים להתחיל להתנהג כמו אנשים חופשיים כבר עכשיו.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
אמ;לק
השוק מוכיח חוסן מפתיע מול זינוק במחירי הנפט $96 ומתיחות גיאופוליטית במפרץ הורמוז. בזמן שהענקיות כמו אנבידיה נחות, אנחנו רואים רוטציה שקטה לכיוון מניות השבבי הזכרון וחוזק במדד השוויוני, מה שמעיד על איסוף סחורה מתחת לרדאר. המסר המרכזי ליום המסחר הקרוב: אל תנסו להיות גיבורים רגע לפני הכרזת הריבית של הפד.
