סקירה יומית 28.10.25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
אתה קורא אותי, או שאתה קורא את עצמך? 28 אוק' 2025
קיבלתי השבוע כמה תגובות מרתקות. הראשונה בסגנון: "זהר, אתה נשמע קצת פסימי, אבל השוק בסוף טס למעלה".
השכבה השנייה של המגיבים הייתה : "נו, גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום". אני אוהב את התגובות האלה. באמת.
לא בגלל מה שהן אומרות עליי, אלא בגלל מה שהן חושפות משהו על המגיב עצמו.
כי תבינו, סקירה יומית היא לא תחזית. היא מראה. וכשאתה מסתכל במראה, אתה לא רואה את הזכוכית. אתה רואה את הפחדים שלך, את התקוות שלך, וא סקירה יומית 22.10.25 - לא קרה כלום?
אתמול ביקרתי שוב אצל שען זקן, אומן אמיתי מהדור שכבר לא קיים. הוא החזיק מנגנון מורכב ביד רועדת, אבל יציבה, והקשיב. הוא לא הסתכל על המחוגים, הוא הקשיב לפעימות הפנימיות, טיק-טאק' הזעיר של הקפיץ הראשי, יש לי אהבה לשעונים אז אני מתקן את הישנים שלי.
'אתה שומע את זה?', הוא שאל אותי, 'רוב האנשים מסתכלים על השעון. הם לא שומעים אותו. הם מביטים רק על המחוגים זזים, זה מספיק להם.
אשליית ה-0.00%
אתם פותחים את המסך בבוקר, רואים S&P 500, ולידו המספר 0.22+. כלומר, 0.00%.
אתם חושבים לעצמכם "אוקיי, היה יום שקט 
לונג
סקירה יומית 16.10.25 - לנהוג על הקצה
🐘 לנהוג על הקצה
בוא נדבר על המכונית שלך. לא, לא זאת שחונה בחוץ. אני מדבר על התיק שלך, מכונת המירוצים הזאת שבנית בעצמך. אתמול, הרגשת את הכוח שלה. הנאסד"ק נתן גז שמשאיר אבק למתחרים, והמנוע של מניות השבבים שאג בעוצמה שחרך את האספלט.
זו תחושה ממכרת, אין מה להגיד. האדרנלין של התאוצה, הרוח בפנים, התחושה שאתה בלתי מנוצח כשהמסך צבוע בירוק בוהק. קל מאוד, ברגעים כאלה, פשוט לנעוץ את דוושת הגז ברצפה, להגביר את המוזיקה, ולהתמסר למהירות. אבל אתה ואני יודעים שיש הבדל תהומי בין נוסע נלהב במושב האחורי, לב 
לונג
לונג
סקירה שבועית 06-10-25זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
אשליית הקירות, 6 אוק' 2025
עכשיו, כשאנחנו בעיצומו של חג, רגע לפני שאני נכנס למטבח להכין את הדגים, אני חושב על היציאה אל הסוכה. מעבר מהקירות הבטוחים והממוזגים של הבית, אל המבנה הארעי הזה.
זה שיעור פילוסופי עמוק: אתה מרגיש בטוח בבית, כלוא בתוך השגרה, אבל הבית הזה הוא אשליה של ביטחון. הכלכלה יכולה להתהפך, החברה יכולה להשתנות, אבל אתה עדיין חושב שהקירות שלך יחזיקו.
המבנה הפתוח הזה, שמחייב אותנו להסתכל דרך הסכך לשמיים, מזכיר לנו שאנחנו תלויים במשהו גדול מ 
לונג
סקירה יומית 30.09.25 - בין כתיבה לחתימהבין כתיבה לחתימה, 30 ספט׳ 2025
וידוי קטן, הימים האלה, שבין ראש השנה ליום כיפור, תמיד מביאים איתם תחושה מוזרה של ריחוף. זהו זמן שבו גורלות נכתבים אבל עוד לא נחתמים, מין לימבו רוחני שבו הכל מרגיש תלוי ועומד, ממתין לפסיקה שקטה שתקבע את אופי השנה כולה - תמיד אני חש סוג של פחד פנימי לא מוסבר, נאחל לטוב.
הסקירה? פתיחה הירוקה, תחושה הזאת בבטן שאומרת "הנה זה בא, הראלי ממשיך". המניות הגדולות, גיבורי הטכנולוגיה, פתחו כאילו הן על ספידים ורצו קדימה במטרה לשבור את תקרת הזכוכית של כל הזמנים.
אני יודע בדי לונג 
לונג 
סקירה יומית 26-09-25 - השוק לא חייב לכם כלוםהשוק לא חייב לכם כלום (ובמיוחד לא הורדת ריבית), 26 ספט׳ 2025
אתם עולים לעמדת המסחר, מסתכלים על ירידות בתיק, ושאלה אחת מהדהדת לכם בראש: למה? הרי החדשות הכלכליות טובות, התמ"ג צומח, אנשים עובדים, אז למה, בשם כל האסטרטגיות בעולם, השוק יורד כבר שלושה ימים ברציפות? התחושה הזאת, התסכול הזה, היא המלכודת מחשבתית.
זו פסיכולוגיה פשוטה, כמעט פבלובית. השוק מאולף, כמו חיית קרקס, לצפות לקבל 'ממתק' (הורדת ריבית) בכל פעם שנשמע פעמון מסוים (סימני האטה). אתמול, הפעמון לא צלצל, אבל החיה עדיין עומדת על שתיים ומצפ סקירה יומית 25.9.25 - חוזרים לעמדת המסחרחוזרים לעמדת המסחר. אחרי כמה ימי דבש ותפוחים, הגיע הזמן לחזור לזירה האמיתית, המקום שבו הדבש היחיד הוא רווח נעול והתפוחים היחידים הם אלו של אפל (AAPL), וגם הם חטפו ביס קטן בימים האחרונים. אני מקווה שהחופשה נתנה לכם פרספקטיבה, כי תאמינו לי, אתם תצטרכו אותה. השוק לא חיכה לאף אחד, והוא השאיר לנו כמה רמזים מעניינים על השולחן.
במבט טכני יבש על הגרף של ה-SPY, אי אפשר להתעלם מהדרמה הקטנה שהתחוללה שם למעלה. השוק טיפס יפה בתוך תעלה עולה ומסודרת, כמו ילד טוב שהולך בדיוק בין הקווים. אבל אז, בנקודה מספר 2, סקירה יומית 18.9.25 - נעלי עור
היה פעם סנדלר זקן בירושלים, בשבוע האחרון של חודש אלול. הכרתי אותו, איש של עור ועורקים, שריח הדבק והעבודה היה חלק מהדי.אן.איי שלו. כל השנה הוא היה עובד כמו מכונה, פטיש ומחט בידיים סדוקות, אבל בשבוע הזה, האוויר היה משתנה, והוא היה עוצר הכל, נועל את החנות הקטנה שלו ומתיישב עם פנקס שחור ועיפרון קהה.
זה היה הטקס השנתי שלו, והוא התייחס אליו בקדושה. הוא לא היה סופר כסף, זה היה קטן עליו. הוא היה עושה מה שקרא לו "חשבון נפש של נעליים" סוג של תהליך רוחני שרק הוא הבין לעומק. הוא היה בודק כמה זוגות תיקן, לונג 
לונג
לונג 
