סקירה יומית 18.09.26זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה יומית 18.09.2026
הריבית עלתה. המניות עלו. אז מי פה לא הבין את החדשות?
🐘 שלוש הצעות, מחיר אחד
בעולם המכרזים יש רגע שאני מכיר היטב מהזמן שעוד הייתי בעולם הביצוע. אתה יוצא לדרך עם אומדן שנראה לך הגיוני, מקבל שלוש הצעות משלושה גורמים שונים, וכולן גבוהות משמעותית ממה שתכננת. התגובה הראשונה כמעט אוטומטית, כולם יקרים.
אבל אז אתה נעצר. שלושה אנשים שונים, שלא תיאמו ביניהם, הגיעו פחות או יותר לאותו אזור. פתאום עולה שאלה אחרת לגמרי, אולי הבעיה אינה בשלוש ההצעות. אולי האומדן שלי פשוט חסר איזה הבנה או ידיעה.
שמור את המחשבה הזאת רגע בצד. כי משהו דומה מאוד קרה השבוע בוול סטריט.
🐘 הריבית עלתה. השוק גילה חוסן
ביום רביעי הפד העלה את הריבית בפעם הראשונה זה יותר משלוש שנים. הוא גם לא ניסה לרכך במיוחד את המסר. רוב חברי הפד מעריכים שתידרש לפחות העלאה נוספת השנה, כלומר מחיר הכסף כנראה לא חוזר בקרוב למה שהתרגלנו אליו.
השוק הגיב ביום רביעי בירידות. הגיוני. כסף יקר יותר מקשה על חברות, על צרכנים, על נדל״ן ועל מי שחי על מימון. אבל יום אחד אחר כך אותה ריבית עדיין הייתה שם, אותה הודעה של הפד עדיין הייתה שם, ובכל זאת המניות הסתובבו ועלו חזק.
ה-S&P 500 עלה קצת יותר מאחוז, הנאסד״ק עלה קרוב לשני אחוזים, והעלייה הייתה רחבה יחסית. הטכנולוגיה הובילה, אבל זה לא היה סיפור של שתיים-שלוש ענקיות שמחזיקות לבדן את כל המדד. היו בערך שתי מניות עולות על כל מניה יורדת.
אז מה השתנה בתוך פחות מיממה?
🐘 המחיר של הכסף הוא לא רק הריבית של הפד
כאן סוחר מתחיל עלול להתבלבל. הוא שומע "הפד העלה ריבית" ומחפש תגובה אחת לינארית נכונה, והיא המניות צריכות לרדת. אבל השוק אינו מבחן אמריקאי עם תשובה אחת נכונה.
באותו יום מחיר הנפט ירד שוב, והתשואה על אג"ח ממשלת ארה״ב לעשר שנים חזרה מתחת לאזור חמשת האחוזים. אלה שני דברים חשובים מאוד. נפט זול יותר מוריד קצת מהלחץ האינפלציוני, ותשואה נמוכה יותר מקלה על התמחור של מניות, במיוחד מניות צמיחה וטכנולוגיה.
כלומר, הפד אמנם לחץ על הברקס, אבל במקומות אחרים הלחץ קצת השתחרר. השוק לא שינה את דעתו על העובדה שהריבית גבוהה. הוא פשוט קיבל תמחר חדש את כל החבילה.
גם הנתונים הכלכליים של אתמול לא נתנו תמונה קלה להבנה. תביעות האבטלה ירדו לרמה נמוכה מאוד, כלומר שוק העבודה עדיין מחזיק יפה. מצד אחד זה אומר שהכלכלה לא נשברת, וזה טוב לחברות ולצרכן. מצד שני, שוק עבודה חזק נותן לפד פחות סיבה למהר ולהוריד ריבית.
ובאותו זמן שוק הדיור מספר סיפור אחר.
ריביות המשכנתא מתקרבות שוב לשבעה אחוזים, היתרי הבנייה לבתים פרטיים ירדו, והקבלנים מתמודדים גם עם עלויות מימון, חומרים ועבודה.
לכן אותה ריבית יכולה להיראות נסבלת לחברת טכנולוגיה עם הרבה מזומן, וכבדה מאוד למשפחה שרוצה לקנות בית או לקבלן שצריך לממן פרויקט.
זה בדיוק למה אני נזהר ממשפטים כמו "הריבית טובה לשוק" או "הריבית רעה לשוק". צריך תמיד לשאול, לאיזה חלק או ענף של השוק?
🐘 לפעמים חדשות רעות מפסיקות להיות חדשות
וזו הנקודה שלדעתי הכי חשובה, הרבה יותר מהמדד של אתמול. השוק לא שואל רק אם משהו טוב או רע נתגלה. הוא לרוב שואל כמה ממנו כבר מגולם במחיר.
אם לפני שבוע המשקיעים פחדו שהמחירים ממשיכים לעלות והפד לא עושה מספיק, אז העלאת הריבית נתנה להם לפחות תשובה אחת ברורה: הפד כן פועל.
נכון, ריבית גבוהה יותר עולה לכולם יותר כסף. אבל לפעמים לדעת מה קורה עדיף מלשבת ולפחד ממה שאולי יקרה. חלק מהפחד פשוט יורד כי עכשיו השוק יודע עם מה הוא מתמודד.
זה נשמע הפוך רק אם מסתכלים על כל נתון לבד. בשוק אמיתי הכל מתחבר להכל, תפקידנו כסוחרים הוא לפתח את שריר ומיומנות החיבור של החלקים.
🐘 הבוקר יפן נתנה לנו עוד שיעור
והנה הלילה קיבלנו דוגמה כמעט מושלמת מאותו סוג. הבנק המרכזי של יפן העלה את הריבית לרמה הגבוהה ביותר זה 31 שנה. אם עובדים לפי הספר הפשוט, מטבע של מדינה שמעלה ריבית אמור להתחזק.
רק שהין דווקא נחלש, והניקיי עלה כמעט שני אחוזים. למה? כי העלאת הריבית הייתה צפויה, והמסר מסביבה היה קצת פחות קשוח ממה שחלק מהשוק פחד ממנו. אפילו שני חברי הנהלה התנגדו להעלאה.
🐘 היום אני פחות מתעניין בכותרת
אני לא ממהר להסיק מכאן שהכל הסתדר, עם כי החוזים הבוקר המשיכו עוד צפונה. בכל זאת הנפט עדיין מעל מאה דולר, הריבית גבוהה, שוק הדיור האמריקאי מרגיש את מחיר המשכנתאות, והפד מאותת שהמאבק באינפלציה עדיין לא הסתיים.
מספיק שהנפט יחזור לעלות או שהתשואה לעשר שנים תתבסס שוב מעל חמישה אחוזים כדי להחזיר הרבה לחץ למסכים.
נעקוב היום לראות האם הטכנולוגיה ממשיכה בחוסן? האם העליות נשארות רוחביות? האם האג"ח ממשיכות להירגע? והאם הנפט ממשיך להתרחק ולרדת מהשיאים האחרונים?
אלה מבחינתי השאלות החשובות יותר.
🐘 האומדן שלנו פשוט ישן
ועכשיו נחזור למכרז.
כששלוש הצעות שונות מגיעות לאותו אזור, לפעמים הן לא מספרות לך ששלושה ספקים השתגעו. הן מספרות לך שהמחיר בעולם השתנה, ואתה עדיין מחזיק ביד אומדן שנכתב לפי המציאות הקודמת.
זה בדיוק הדבר שאני רוצה לקחת מהשוק של השבוע. אנחנו רגילים לומר שריבית גבוהה היא רעה למניות, תשואה גבוהה היא רעה לטכנולוגיה, נפט גבוה הוא רע לאינפלציה. כל המשפטים האלה נכונים, אבל הם עדיין לא אומרים לנו איפה המחיר צריך להיות היום.
כי המחיר כבר יודע חלק מהדברים שאנחנו קוראים עכשיו בחדשות ובכל זאת הוא ממשיך לעלות, מבחינתי תמיד, תמיד השוק צודק והוא רואה או מבין משהו שאני טרם.
הגדולה של סוחר טוב אינו לדעת שהפד העלה ריבית. כולם יודעים את זה. היתרון מתחיל כשאתה מצליח להבחין בין מה השוק כבר ידע, ממה הוא עדיין מפחד, ומה השתנה בתמחור הכולל לעומת שלך.
ואולי זה אחד הדברים הכי חשובים שהשוק מלמד אותנו גם על החיים. לא תמיד מה שאנחנו חושבים הוא מה שבאמת קורה. לפעמים המציאות כבר השתנתה, ורק אנחנו עוד מחזיקים בראש את האומדן הישן. החוכמה היא לא להתעקש להיות צודקים.
החוכמה היא לשים לב, ללמוד, ואם צריך לשנות את מה שחשבנו.
יום מבורך, חתימה טובה
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
לונג
סקירה יומית 17.09.2026זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה יומית 17.09.26
הבורסה עולה כי אנחנו קונים. אנחנו קונים כי הבורסה עולה.
🐘 כולה חולצה. תראה מה היא עשתה.
מכיר את זה שאתה לובש חולצה חדשה ומישהו אומר לך: ״יושבת עליך טוב״? אתה מחייך, מתיישר קצת, ופתאום מרגיש טוב יותר. אתה נכנס למקום הבא עם יותר ביטחון, וגם מי שמולך מגיב אליך באותה אמירה.
עכשיו אני שואל את עצמי, זאת החולצה? המחמאה? או שפשוט משהו בהתנהגות שלי השתנה וקיבלתי יחס אחר בזכותו?
האמת היא, כנראה קצת מהכול. אבל שים לב מה קרה לי, משהו נתן לי ביטחון, הביטחון שינה את ההתנהגות שלי, ואז קיבלתי עוד סיבה להרגיש מחויך. על הלופ הקטן הזה אכתוב היום.
כי משהו דומה יכול לקרות במסחר. אנחנו אומרים שהמניות עולות כי החברות מוכרות יותר ומרוויחות יותר. אבל לפעמים זה עובד גם מהצד השני: המניות עולות, וזה עוזר לחברות למכור יותר.
🐘 עוד לא מכרת. כבר בא לך לקנות.
נתוני הפד מראים שברבעון השני שווי המניות שבידי האמריקאים עלה מאוד. זה היה חלק גדול מהגידול בעושר שלהם. בלי תוספת במשכורת, הם פתחו את חשבון ההשקעות וראו שהוא שווה יותר.
ומה עובר לאדם בראש כשהוא רואה את זה? לפעמים משהו כמו: ״יאללה, בא לי להזמין חופשה״. הקנייה שלפני חודש הייתה נראית לו מוגזמת כבר לא נראית כל כך מפחידה.
הוא לא חייב למכור מניות בשביל להרגיש ככה. מספיק שהוא יודע, או מרגיש, שיש לו יותר כסף בקופה. ברור שלא כל אחד רץ לקנות, אבל כשמספיק אנשים מוציאים יותר, זה מגיע לקופות של החברות.
החברות מוכרות יותר, ולפעמים גם מרוויחות יותר. המשקיעים רואים את התוצאות ואומרים: ״אתה רואה? הייתה סיבה לעליות״. וככה העליות עוזרות לייצר את החדשות הטובות שאחר כך מעודדות עוד קניות של מניות.
נכון, זה לא אומר שהכול בכאילו. המוצרים נמכרו באמת, והכסף נכנס לעסק באמת. השאלה היא כמה מהקניות האלה היו קורות גם בלי הרוח הגבית שהבורסה נתנה ללקוחות.
וגם חשוב לזכור, יש משפחות שאין להן כמעט מניות. אצלן, עלייה בבורסה לא משלמת את החשבון בסופר. לכן אפשר לשמוע שהאמריקאים ממשיכים לקנות, ובאותו זמן לפגוש אנשים שבודקים כל הוצאה.
🐘 הפד בא ומייקר את הכסף
אתמול הפד העלה את הריבית ברבע נקודה. הוא אמר שהכלכלה ממשיכה לצמוח, שהקניות וההשקעות יציבות, ושעליות המחירים עדיין לא נרגעו. לכן הוא העלה את הריבית כדי לעזור להאט אותן.
ופה יש קטע. כסוחרים או כשותפים אנחנו שמחים שאנשים קונים ושהחברות מוכרות, אבל ביקוש קשיח יכול גם להקשות על ההתייקרויות להירגע. כל עוד זה המצב, לפד יש פחות סיבות להקל בריבית.
וריבית גבוהה אומרת שהלוואות ממשיכות להיות יקרות. זה מכביד על מי שרוצה לקנות בתשלומים, וגם על עסק שצריך הלוואה. אז כשאומרים לי ״הצרכן ממשיך לקנות״, אני שואל: מאיפה יש לו את הכסף, ומה יכול לגרום לו להתחיל לחסוך?
🐘 הנאסד״ק זה לא כל הסיפור.
אתמול הנאסד״ק סיים כמעט באותו מקום שבו סיים יום קודם. נשמע רגוע, נכון? רק שבתוכו ירדו יותר מניות משעלו. מניות הטכנולוגיה עזרו להחזיק את השוק. אינטל עלתה בעקבות דיווח על שיחות עם SK Hynix בעניין ייצור שבבים, ובצד השני מניות האנרגיה ירדו יחד עם הנפט. היו הבדלים גדולים בין המניות, גם כשהמדד עצמו כמעט לא זז.
למה זה חשוב? כי למניות הגדולות יש יותר השפעה על המדד. כמה גדולות יכולות להחזיק אותו, בזמן שהרבה מניות אחרות יורדות. בסוף זה עלול להשפיע.
🐘 אז מה בודקים?
קודם כול, אני רוצה לראות מי עולה. האם יש הצטרפות של עוד ענפים? והאם העליות נשארות עד הסגירה, או שבסוף היום העליות נמחקות והקונים שוב מממשים?
אני גם אעקוב אחרי חברות שמוכרות חופשות, בגדים ודברים לבית. אלה קניות שאנשים יכולים לדחות כשהם מתחילים לדאוג. מעניין אותי לשמוע אם הלקוחות ממשיכים לקנות, או שצריך לפתות אותם בעוד מבצעים והנחות.
אם הבורסה תמשיך לרדת והחברות יתחילו לדבר על לקוחות שקונים פחות, יהיה כאן משהו שיצריך ניהול סיכונים הדוק יותר. אנשים עלולים להרגיש שיש להם פחות, להוציא פחות, ואז גם החברות עלולות להרוויח פחות. אותו קשר שעזר בדרך למעלה יכול להכביד בדרך למטה.
🐘 גם לנו זה קורה
אחרי כמה עסקאות טובות, קל להרגיש כאילו שעלינו על משהו. לפעמים הביטחון באמת עוזר, אנחנו פחות מהססים ופועלים יותר מסודר. ולפעמים אנחנו פשוט מתחילים לקחת סיכון גדול יותר, כי הכול מרגיש קל, לא סתם אני אומר שהרבה פעמים הצלחה היא הגורם העיקרי לכישלון.
לכן אני אוהב לעצור ולשאול: העסקה הבאה באמת טובה? או שאני פשוט מבסוט מהעסקה הקודמת? זאת לא אותה שאלה. והרווח של אתמול לא בהכרח הופך את העסקה של היום לטובה יותר.
גם כאן, אני מסתכל על התנהגות המחיר. אם הביקוש חוזר והמגמה מחזיקה, יש לי משהו להתבסס עליו. אם כל עלייה נמחקת מהר, אני לא יכול להתעלם מזה רק כי קודם הלך לנו טוב.
זאת בדיוק החולצה. יכול להיות שהיא באמת יושבת עליי מצוין. יכול להיות שהמחמאה פשוט גרמה לי לחייך יותר, וזה עשה את ההבדל ביחס שקיבלתי בהמשך.
״תיהנה מהמחמאה״, מלמלתי לעצמי בראש. רק אל תבסס עליה את כל הביטחון העצמי שלך. גם במסחר, נכון ומותר להרגיש טוב אחרי רווח. אבל לפני העסקה הבאה, עדיין צריך לבדוק מה מצב הרגש ומה יש לנו מול העיניים.
יום מבורך, גמר חתימה טובה
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
לונג 
סקירה יומית 16.09.2026זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה יומית 16.09.26
הממוצע עבר. המזוודה שילמה.
לפני טיסה משפחתית שקלנו בבית את כל המזוודות. חיברנו את המשקל של כולן, חילקנו במספר הנוסעים וגילינו שבממוצע אנחנו בדיוק במשקל הנדרש. די רגוע הגעתי לדלפק.
שם אף אחד לא התעניין בממוצע המשפחתי. כל מזוודה עלתה לבדה על המשקל, המזוודה הכבדה שילמה מיד. פתאום הבנתי שממוצע יכול להיות נכון לגמרי, ובכל זאת להסתיר את החלוקה הפנימית.
זה בדיוק הסיפור של השוק.
🐘 המדד נראה רגוע, המניות פחות
המדדים הגדולים ירדו אתמול, אבל הירידה שלהם עדיין נראתה קטנה. S&P 500 איבד פחות מחצי אחוז, והנאסד״ק ירד קצת יותר. מי שמסתכל רק עליהם יכול לחשוב שהשוק פשוט ממתין להחלטת הריבית של הפד.
אבל ראסל 2000, המייצג חברות קטנות יותר, ירד בערך פי שניים מה-S&P. גם בתוך המדדים התמונה הייתה חלשה: על כל מניה שעלתה היו יותר משתי מניות שירדו, ומספר המניות שנפלו לשפל חדש היה גדול בהרבה ממספר המניות שקבעו שיא חדש.
לסוחר המתחיל זה נשמע כמו עוד אוסף נתונים. בפועל, זה ההבדל בין להסתכל על הממוצע של כל המזוודות לבין להניח כל אחת מהן על המשקל. המדד מספר לנו מה עשו החברות הגדולות ביותר. רוחב השוק מספר לנו מה עבר על רוב המניות.
ב-S&P 500 לכל חברה אין קול שווה. ככל שהחברה גדולה יותר, השפעתה על המדד גדולה יותר. לכן כמה ענקיות יכולות להחזיק את המדד כולו, גם כאשר מאות חברות קטנות ובינוניות יורדות. המדד אינו משקר, אבל הוא עונה רק על מה שקרה לסל לפי משקל החברות. הוא אינו מגלה לבדו כמה מניות באמת ירדו בפועל.
🐘 למה החברות הקטנות משלמות יותר
לחברה גדולה יש בדרך כלל יותר מזומן, גישה נוחה יותר לאשראי ויכולת טובה יותר לגלגל עלויות אל הלקוחות. חברה קטנה חיה קרוב יותר לקצה. כשהריבית עולה, ההלוואות שלה מתייקרות. כשהנפט עולה, ההובלה והייצור עולים יותר. כשהצרכן נלחץ, הוא מתחיל לוותר קודם על ההוצאות שאינן הכרחיות.
לכן ראסל 2000 אינו רק עוד מדד. הוא מעין מד לחץ של הכלכלה האמיתית. כאשר החברות הקטנות חלשות יותר מהחברות הגדולות, השוק אומר לנו שמחיר הכסף מתחיל לכאוב במקום שבו יש פחות שכבות הגנה.
ראינו את זה גם בתוך המגזרים. מניות האנרגיה עלו יחד עם הנפט, אבל כמעט כל שאר השוק נחלש. מניות הצריכה המחזורית, שמייצגות דברים שאנשים רוצים אך אינם חייבים לקנות, ספגו את המכה החזקה ביותר, כאילו השוק אומר לנו תמתינו עם המותרות.
מניית Dave & Buster’s סיפקה דוגמה פשוטה. החברה מפעילה מתחמי משחקים ואוכל, והמניה שלה נפלה בכמעט חמישית אחרי שההכנסות אכזבו. כשהדלק, האשראי והקניות השוטפות מתייקרים, ערב של משחקים ואוכל הוא מסוג הדברים שקל למשפחה לרגע לדחות.
🐘 הפד לוחץ
היום הפד צפוי להעלות את הריבית ברבע אחוז. השוק כבר כמעט בטוח בכך, ולכן עצם ההחלטה פחות חשובה. מה שיקבע הוא האם המשקיעים יבינו שמדובר במהלך אחד, או בתחילתה של סדרת העלאות נוספת שצפויות להגיע לאחריו.
התשואה על האג״ח לעשר שנים כבר חצתה במהלך המסחר את רמת 5%. במילים פשוטות, הממשלה האמריקאית מציעה למשקיע ריבית גבוהה יחסית בלי לקחת את הסיכון של מניה. במקביל, אותה תשואה גבוהה מייקרת משכנתאות, הלוואות ומימון לחברות.
החברות הגדולות יכולות לספוג את זה זמן רב יותר. החברות הקטנות מרגישות את החשבון כמעט מיד. זו הסיבה שהתגובה של ראסל לאחר החלטת הריבית עשויה לספר לנו יותר מהכותרת שתופיע בחדשות.
ופה אני רוצה לתת לך תובנה חשובה. חדשות מספרות לנו מה קרה, אבל המחיר מספר לנו כיצד הכסף הגיב למה שקרה, חשוב להכיר ולדעת את ההבדל ביניהם.
אם הפד יעלה ריבית והחברות הקטנות יפסיקו לרדת, ייתכן שהחדשות הרעות כבר מגולמות במחיר. אם הפד יאמר בדיוק את מה שכולם מצפים לשמוע וראסל ימשיך להיחלש, השוק למעשה יאותת שהבעיה רחבה יותר.
🐘 אני בוחן מי מגיב ואיך
אם לאחר החלטת הפד התשואות ירדו, ראסל יתייצב ומספר המניות העולות יגדל, נדע שהלחץ התחיל להשתחרר. במקרה כזה גם עלייה במדדים הגדולים תקבל בסיס רחב ובריא.
אבל אם S&P 500 יעלה בזכות קומץ חברות ענק, בזמן שראסל ממשיך לרדת ומספר השפלים החדשים יגדל, אני לא אמהר לקרוא לזה התאוששות. זה יהיה סוג של מיצג: חזית יפה של בניין, כשהחדרים הפנימיים שלו אינם תואמים את מראה החזית.
עוד זווית שאני אעקוב גם אחריה היא הפער בין מניות האנרגיה למניות הצריכה.
אם הנפט יישאר גבוה והצריכה תמשיך להיחלש, המשמעות תהיה שהכסף לא רק עבר לענף אחר. מחיר האנרגיה מתחיל לקחת כוח קנייה מהלקוחות ורווחיות מהחברות.
🐘 המדד הוא חזית השוק ולא מהות השוק
אחת הטעויות הראשונות של סוחר היא לחשוב שמדד ירוק פירושו שוק בריא, ומדד אדום פירושו שוק חולה. המציאות מורכבת יותר.
מדד יכול לעלות מפני שכמה חברות ענק מחזיקות אותו, בזמן שמתחתיו מאות מניות מאבדות גובה. לא צריך לפחד מכל פער או לברוח מכל ירידה, רק להבין מה רואים.
מחיר המדד הוא החזית ורוחב השוק מצב החדרים הפנימיים. כשהם מספרים סיפורים שונים, אני בודק אם תנועת הכסף משקפת את החזית או פנים המבנה.
זאת הסיבה שאני לא מנסה לנחש אם הפד יפתיע את השוק בעניין הריבית. אני רוצה לראות מי מסוגל לשאת את התוצאה אחרי פרסומה. האם רק המזוודות הגדולות עוברות, או שגם הקטנות מצליחות לעלות על המסוע בלי לשלם קנס?
בשדה התעופה, הממוצע המשפחתי לא חסך לי שקל. בשוק ההון, הוא יכול לעלות לי הרבה יותר אם אבלבל בינו לבין המציאות.
בסוף, השוק לא שוקל את הממוצע. הוא מניח כל מניה בנפרד על המשקל. תהיו סלקטיביים בעת הזאת.
יום מבורך וחתימה טובה
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
לונג 
סקירה יומית 15.09.2026זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה יומית 15.09.26
הפד מגיע לפגישה כשהשוק כבר כתב לו את ההחלטה
יש ימים שבהם אני פותח את הגרף ומגלה שהשוק כבר עשה בלילה את המהלך שחיכיתי לו. השוק טרם נפתח, אבל המחיר כבר נמצא במקום החדש. עכשיו השאלה אינה מה קרה בלילה, אלא מה יעשו הסוחרים כשהמסחר האמיתי ייפתח.
זה בדיוק המקום שבו אנחנו נמצאים ערב החלטת הריבית בארצות הברית. כמעט כולם מחכים לשמוע אם הפד יעלה את הריבית, אבל השוק כבר התנהג כאילו ההחלטה התקבלה. לכן מי שמתמקד רק בכותרת של יום רביעי עלול להגיע בזמן למסיבה שכבר התחילה בלעדיו.
🐘 ההחלטה כבר נמצאת במחיר
עד לפני ימים ספורים, רוב הכלכלנים ציפו שהפד יותיר את הריבית ללא שינוי. נתוני האינפלציה החזקים, שוק העבודה העמיד והנפט שחזר להיסחר מעל מאה דולר הפכו את התמונה במהירות. כעת העלאה של רבע אחוז נראית כמעט כברירת המחדל, וחלק מהשוק כבר נערך לכך שזו לא תהיה ההעלאה האחרונה.
הנפט הוא לא הערת שוליים בסיפור הזה.
הפגיעה בצינור שמאפשר לסעודיה לעקוף את מצר הורמוז איימה על נתיב שמעביר כארבעה אחוזים מאספקת הנפט העולמית. כל עוד לא ברור מתי הצינור יחזור לעבוד, כל תקיפה נוספת יכולה לעבור ממפת המזרח התיכון אל מחיר הדלק, ההובלה והמוצרים בארצות הברית.
גם שוק האג״ח לא ממתין להודעה הרשמית. התשואה לעשר שנים חצתה את רמת חמשת האחוזים והגיעה לאזור שלא נראה מאז 2007. במילים פשוטות, מחיר הכסף לטווח ארוך כבר עלה עוד לפני שהפד נגע בכפתור.
ופה בעצם הבעיה הגדולה. אם הפד יעלה ריבית, הוא רק יאשר את מה שהשוק כבר תימחר. אם הוא לא יעלה, המשקיעים עלולים לחשוש שהוא מוותר על המאבק באינפלציה, למכור אג״ח ולדחוף את התשואות אפילו גבוה יותר.
🐘 המדדים ירדו, אבל לא נשברו
וול סטריט סיימה את יום שני בירידות, אבל בעוצמה מתונה יחסית לסיפור שסביבה. מדד השבבים נפל כמעט שישה אחוזים, הנפט נשאר גבוה והתשואה לעשר שנים נגעה בחמישה אחוזים. למרות השילוב הזה, S&P 500 ירד פחות מחצי אחוז והנאסד״ק קצת יותר מחצי אחוז.
העמידות הזאת חשובה.
היא אומרת שהשוק עדיין לא מתנהג כאילו העלאת הריבית מבטלת את המגמה כולה. למעשה, בתוך S&P 500 היו יותר מניות שעלו ממניות שירדו, אף שהמדד עצמו נסגר באדום.
אבל בנאסד״ק הופיעה אזהרה אחרת. מספר המניות שקבעו שפל חדש היה גדול פי כמה ממספר המניות שקבעו שיא חדש.
כלומר, המדד נראה יציב יחסית בזכות המשקל של החברות הגדולות, בזמן שמתחת לפני השטח חלקים חלשים יותר כבר מאבדים אחיזה.
🐘 הכסף לא יצא, הוא החליף כתובת
הסיפור הבולט הגיע מתוך עולם הבינה המלאכותית. לאחר שמנהלים בכירים בענף קראו להאט את קצב הפיתוח, אנבידיה, מיקרון, ברודקום ו-AMD נחלשו בחדות.
היגיון פשוט: אם מרוץ החימוש מאט, מי שמוכר שבבים וכוח חישוב מרגיש את זה ראשון.
מנגד, ServiceNow, Adobe ו-Workday זינקו. חברות תוכנה שנענשו בתקופה האחרונה בגלל החשש שהבינה תכרסם בחפיר שלהן קיבלו לפתע אוויר.
הכסף לא ברח בהכרח מהטכנולוגיה, אלא עבר מהחברות שתלויות בהאצה בלתי פוסקת אל חברות שעשויות ליהנות מקצת פחות מהירות.
זו גם הסיבה שלא נכון לקרוא את הירידה במדדים כגוש אחד. שמונה מתוך אחד עשר המגזרים ירדו, אך באופן מפתיע רוחב השוק בתוך המדד עצמו היה חיובי.
בפשטות, כשמדד יורד ורוב מניותיו עולות, אני לא ממהר לקרוא לזה בריחה.
גם הנפילה של Bank of America הוסיפה חתיכה חשובה לפאזל. המניה איבדה יותר מחמישה אחוזים לאחר שהבנק הזהיר מירידה בעמלות בבנקאות השקעות. ריבית גבוהה יכולה לשפר חלק מהכנסות הבנקים, אבל כאשר חברות דוחות הנפקות, רכישות וגיוסי הון, היא גם מתחילה לסגור את הברז שעליו נשענים חלקים אחרים בעסק.
🐘 מחר אקשיב לשוק, לא לכותרת
העלאת ריבית של רבע אחוז לבדה לא תגלה לנו הרבה. האות הראשון יהיה תגובת האג״ח. אם הפד יעלה והתשואה לעשר שנים תרד, ייתכן שהשוק ירגיש שהבנק המרכזי מחזיר לעצמו אמינות ושהחלק המפחיד כבר מגולם במחיר.
אם הריבית תעלה וגם התשואה הארוכה תמשיך לטפס, המסר יהיה שונה.
במקרה כזה המשמעות היא שהמשקיעים אינם מפחדים מההעלאה הנוכחית, אלא מסדרה ארוכה יותר של העלאות ומהאפשרות שהנפט ימשיך להזין את האינפלציה. אני חייב להודות: מעל רמת חמשת האחוזים, אג״ח ממשלתית הופכת למתחרה רצינית במניות.
אני אעקוב גם אחר מניות השבבים ורוחב השוק בנאסד״ק. התייצבות בשבבים, ירידה במספר השפלים החדשים והמשך חוזקה בתוכנה יאמרו שהשוק מצליח להעביר כסף בין ענפים בלי לשבור את המגמה.
לעומת זאת, המשך נפילה בשבבים יחד עם התרחבות השפלים יאמרו שהנזק כבר אינו מקומי, אלא שמתפתח תיקון רוחבי.
🐘 הסוחר לא חייב לנחש את המשפט
כשיש אירוע גדול בשוק, אנחנו מרגישים שאנחנו חייבים לדעת מראש מה יקרה ולמה. בפועל, היתרון שלנו אינו בניחוש תוצאה שכמעט כולם כבר מצפים לה. היתרון שלך כסוחר נמצא ביכולת לנתח את תגובת השוק. שם נמצא המידע היעיל למסחר, כי זו כבר חשיבה מרמה שנייה.
לכן אני לא מגיע ליום רביעי עם דעה מוצקה לגבי התוצאה. זה לא מעניין אותי. אני מגיע עם שניים או שלושה תרחישים ברורים, ונותן להתנהגות המחיר לבחור ביניהם. זה פחות מרגש מניחוש, אבל הרבה יותר שימושי למסחר.
זה מחזיר אותי לאותו יום שדיברתי עליו בתחילת הסקירה, שבו הגרף כבר עשה בלילה את המהלך שחיכיתי לו. ביום רביעי הפד יפרסם את החלטתו. ההחלטה כנראה כבר מגולמת במחיר, אבל התגובה שאחריה עדיין לא נכתבה.
יום מבורך וגמר חתימה טובה
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
סקירה שבועית 14.9.2026זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה שבועית 14.09.26
הציור שכולם יראו ביום רביעי. מה שמתחתיו יתגלה בחמישי.
אתם יודעים איך זה בעולם האמנות? לפעמים הציור שתלוי על הקיר הוא דווקא החלק הכי פחות מעניין. מכניסים את היצירה לצילום אינפרא־אדום או לרנטגן, ופתאום רואים שמתחת לצבע יש ציור אחר: קו שהאמן מחק, דמות שהוא הזיז, או החלטה שהוא שינה בדרך.
הצופה רואה את התוצאה הסופית. המשמר מנסה להבין איך הגיעו אליה.
זה בדיוק מה שיקרה השבוע בוול סטריט.
🐘 כולם יסתכלו על הציור
ביום רביעי כולם יסתכלו על התמונה הגדולה: האם הפד יעלה ריבית, מה יהיה כתוב בהודעה, ואילו מילים יבחר יו"ר הפד במסיבת העיתונאים. אלה יהיו הכותרות, והאלגוריתמים יגיבו להן בתוך שניות.
אבל מבחינתי, יום רביעי הוא לא האירוע הכי חשוב. יום חמישי הוא הרנטגן.
ביום שישי האחרון השוק נתן לנו טעימה מהמורכבות הזאת. המניות עלו למרות שנתוני האינפלציה הקשו על הסיפור של כסף זול יותר. במקביל, הנפט נרגע אחרי שבוע של עליות חדות.
במילים פשוטות, הקונים קיבלו כמה שעות של הקלה במחיר האנרגיה וניצלו אותן. אלא שהשבוע החדש נפתח כשהנפט שוב עולה, והבעיה עדיין רחוקה מלהיעלם.
🐘 הנפט כבר לא עומד בצד
הפגיעה בצינור הסעודי והלחץ הגובר על נתיבי השיט במזרח התיכון חשובים הרבה יותר ממחיר החבית ברגע מסוים. הם מייקרים את ההובלה, את הביטוח ואת הזמן שלוקח להעביר סחורות.
כשהדרך להעביר אנרגיה נעשית ארוכה ומסוכנת יותר, העלות הזאת מגיעה כמעט לכל דבר שאנחנו קונים. זה כבר לא רק סיפור של חברות אנרגיה. זו שאלה של רווחי החברות ושל הכיס של הצרכן.
עד יום רביעי, שני ושלישי יתנו לנו רמז ראשון לגבי מצב השוק. אם הנפט ימשיך לעלות והתשואות יעלו יחד איתו, אני רוצה לראות מי מצליח להחזיק מעמד.
האם חברות עם תזרים ורווחיות ממשיכות לקבל ביקוש? האם חברות שתלויות בצריכה מתחילות להרגיש לחץ? והאם הסוחרים שוב בורחים אוטומטית למניות הענק?
חשוב לי להדגיש: הדבר החשוב ביותר הוא לא רק אילו מניות עולות. חשוב לראות גם אילו מניות קיבלו חדשות רעות ועדיין לא ירדו.
היכולת של מניה להחזיק מעמד למרות חדשות רעות היא סימן חשוב. בעולם המסחר, גם זו שפה.
וכאן הפד חוזר לתמונה.
ריבית גבוהה אמורה להוריד את הביקוש. אבל נפט יקר מייקר את החיים גם בלי שהצרכן החליט לקנות יותר. לכן הפד עלול להילחם באינפלציה שחלק ממנה מגיע ממקום שאין לו שליטה אמיתית עליו.
זו סיטואציה לא פשוטה.
🐘 בבוקר נקבל את הצרכן
עוד לפני החלטת הריבית, ביום רביעי בבוקר, נקבל תמונה חדשה על הצרכן האמריקאי דרך נתוני המכירות הקמעונאיות.
אני לא מחפש שם מספר שייתן לי כותרת.
אני רוצה להבין אם משקי הבית עדיין ממשיכים לפתוח את הארנק למרות הדלק היקר ועלויות המימון הגבוהות.
צרכן חזק מדי נותן לפד יותר סיבה להקשיח את המדיניות ואולי להעלות ריבית. צרכן שמתחיל להתעייף הופך כל העלאת ריבית להחלטה הרבה יותר רגישה.
אבל גם אחרי כל זה, אני לא מתכוון לשפוט את כל השבוע לפי הנר של יום רביעי. אני אחכה עוד יום.
🐘 ביום חמישי מתחיל הרנטגן
התגובה הראשונה להחלטת ריבית היא בדרך כלל ערבוב של אלגוריתמים, סגירת פוזיציות, משפט אחד ממסיבת העיתונאים וסוחרים שמנסים להבין מה אחרים הבינו.
יום אחרי, האבק כבר קצת שוקע.
אז אני רוצה לראות אם התשואות ממשיכות לעלות, אם מניות הצמיחה מצליחות להחזיק, אם המניות הקטנות משתתפות, ואם העלייה מתפזרת על הרבה מניות או נשענת שוב על כמה שמות גדולים.
גם בתוך הטכנולוגיה אני לא מצפה לתשובה אחת. עולם הבינה המלאכותית כבר מזמן לא מתנהג כמו סל אחד. בשבוע שעבר ראינו שכסף יכול לעבור מחלק אחד של התחום לחלק אחר, בלי שהמשקיעים עוזבים את הסיפור כולו.
כשהריבית עולה, השוק נעשה בררן יותר. הוא רוצה לראות מי מוכר תשתית אמיתית, מי מייצר מזומן ומי בעיקר מוכר הבטחה לעתיד.
מבחינתי, זו לא חולשה של מהפכת הבינה המלאכותית. זה פשוט מעבר משלב ההתלהבות לשלב שבו המחיר מתחיל לדרוש תוצאות.
זה הרגע שבו הציור שמתחת לציור מתחיל להופיע.
אם הפד יקשיח את המדיניות והמדדים בכל זאת יחזיקו, אם רוחב השוק ישתפר והמניות הרגישות לריבית יפסיקו להישבר, זו תהיה אינפורמציה חשובה וסימן שורי חזק.
לא בגלל שריבית גבוהה היא חדשות טובות, אלא בגלל שהשוק יראה לנו שהמוכרים קיבלו סיבה טובה למכור — ועדיין לא הצליחו להפיל את המחירים.
מצד שני, אם הכותרת תתקבל יפה ביום רביעי, אבל ביום חמישי נראה תשואות עולות, רוחב שוק נחלש ומניות צמיחה מאבדות אחיזה, נדע שהתגובה הראשונה הסתירה חולשה. במקרה כזה, צריך להדק הגנות.
🐘 ואז יפן נכנסת לחדר
ביום שישי נקבל עוד שכבה, שתסגור את השבוע. הבנק המרכזי של יפן מתכנס כשהשוק כבר מצפה ממנו להמשיך להקשיח את המדיניות.
במשך שנים יפן הייתה אחד המקורות החשובים בעולם לכסף זול. ככל שהכסף שם מתייקר, חלק מהמשקיעים שהתרגלו לחפש תשואה מעבר לים צריכים לחשב מחדש את העסקה.
לכן אני אסתכל גם על הין ועל האג"ח. לא כקישוט של נתוני מאקרו, אלא כרמז לכיוון שאליו זורם הכסף בעולם.
יש כאן נקודה שסוחר עלול לפספס אם הוא עסוק רק בניסיון לנחש את החלטת הפד.
השבוע הזה הוא לא מבחן בידע כלכלי. אף אחד לא מקבל פרס על כך שחזה שינוי קטן בריבית.
זה מבחן ביכולת להפריד בין החדשות לבין הדרך שבה הכסף הגדול מגיב אליהן.
🐘 עכשיו אפשר לראות מתחת לצבע
וכאן אני חוזר למעבדת השימור.
כשצילום רנטגן מגלה שמתחת לציור המפורסם הסתתרה גרסה אחרת, פתאום מבינים שהיצירה שאנחנו רואים היא תוצאה של תיקונים, שינויים והחלטות שלא ראינו. ברגע הזה, כל ההבנה שלנו את הציור משתנה.
ביום רביעי נקבל את הציור שוול סטריט תתלה על הקיר.
ביום חמישי, אם נסתכל על התשואות, על רוחב השוק, על הסקטורים ועל ההשתתפות — ולא רק על הכותרת — אולי נראה גם את הסקיצה שמתחת.
ולשם אני מסתכל השבוע.
לא כדי לדעת מה הפד חושב על השוק, אלא כדי לראות מה השוק באמת חושב על הפד.
שבוע מבורך וגמר חתימה טובה
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי לסוחרים ׳שיטת הפיל׳
לונג 
סקירה יומית קצת אחרת על השוק 11.09.2026זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה יומית 11.09.2026
ערב ראש השנה תשפ״ז - השוק לא יודע שהתחלפה שנה
🐘 הזמן עובר. משהו בך השתנה?
אני לא מומחה ליין, אבל כחובב או מתעניין למדתי שיש בקבוקי יין שהזמן עושה להם טוב. שמתי כמה מהם במרתף לנוח ובאמת כבר כמה שנים משהו בהם באמת משתנה, החומציות נהית רכה יותר, הריחות כאילו נפתחים, מה שהיה חד בועט פעם הופך להיות עמוק ומאוזן.
אבל ישם גם בקבוקים שפשוט נשארו שם במרתף. אומנם השנה התחלפה ביחס למה שמודפס על התווית, והצטבר בהם אבק כמו ביתר, אבל בפנים לא קרה כמעט כלום. הזמן לא פעל עליהם, משהו נשאר סגור ומקובע.
אני חושב על זה הבוקר דווקא בגלל ערב ראש השנה.
אני אוהב את הרעיון ששנה חדשה יוצרת התחלה חדשה, כאילו בחצות מישהו לוחץ על כפתור ומערכת ההפעלה מתאפסת. אבל ישנם דברים בחיים כגון השוק שלא יודע שהתחלפה שנה, לא רק דברים שלא יודעים גם סוחרים שלא מודעים לעצמם.
כך יוצא להם שהסוחר שהם מביאים איתנו לתשפ"ז הוא בדיוק הסוחר שנבנה עד אתמול. לכן אני מזכיר לך שהשאלה המעניינת לכן איננה כמה שנים אתה כבר במסחר, אלא מה השנים האלה עשו לך כאדם, כסוחר.
ראיתי במהלך השנים סוחרים עם עשר שנות ניסיון, שלמעשה חוו את אותה שנה עשר פעמים. הם החליפו ברוקר, מסך, אינדיקטור, קורס ואפילו שוק, אבל ברגע האמת חזרו לאותו דפוס: נכנסים לפני האישור כי "הפעם זה ברור", מזיזים סטופ כדי לתת לעסקה עוד קצת אוויר, מגדילים גודל אחרי הפסד כי צריך "להחזיר", וסוגרים עסקה טובה מוקדם מדי רק כדי סוף סוף להרגיש הקלה.
זה ותק.
זו עדיין לא הבשלה. וזו בדיוק הסיבה שהדימוי הזה חזק בעיניי: במסחר, כמו ביין, הזמן לבדו אינו חומר גלם מספיק. מה שקובע הוא מה קורה בפנים, ומה הזמן שינה בך.
ויש סוחרים אחרים. הם לא הפסיקו להפסיד, כי מי שסוחר יפסיד גם בשנה הבאה, אבל ההפסד הפסיק לנהל אותם.
הם יודעים לזהות מתי השוק לא נותן להם יתרון, יודעים לשבת שעה מול מסך ולא לעשות כלום, יודעים שהחמצת עסקה אינה תקלה ושיום בלי טרייד אינו יום מבוזבז. אלה עוד יום שמקיים בהם את השחקן האין סופי במקרה שלנו הסוחר האין סופי.
בדיוק כמו ביין טוב, השינוי לא תמיד צועק מבחוץ. הוא מורגש בטעם של ההחלטות.
🐘 השוק לא עטף לנו תפוח בדבש
אתמול קיבלנו דוגמה מצוינת לכך שהשוק עצמו לא מעניק לנו סוף שנה חגיגי. ה-S&P 500 ירד 0.58%, הנאסד"ק 0.65% והדאו 0.60%, ובכך נרשם יום ירידות רביעי ברציפות.
במקביל Brent טיפס לאזור 107 דולר לחבית, ותשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים התקרבה ל-5%, שילוב שמחזיר למרכז הבמה את אותו ויכוח ישן על אינפלציה, ריבית ומחיר הכסף.
השוק לא עטף לנו תפוח בדבש. הוא השאיר על השולחן את חשבון הריבית שיגיע עוד מעט.
גם הנתונים עצמם דורשים מאיתנו בגרות ולא תגובה אוטומטית. מדד המחירים ליצרן בארה"ב עלה באוגוסט בקצב חודשי מתון, אך בקצב שנתי משמעותי, כאשר מחירי האנרגיה בביקוש הסופי גבוהים באופן חד לעומת השנה הקודמת.
היום, לפני פתיחת וול סטריט, יפורסם מדד המחירים לצרכן של אוגוסט, והקונצנזוס מצפה לעלייה חודשית של כ-0.4% במדד הכללי ולכ-3.4% בשנה.
השוק מייחס כרגע הסתברות גבוהה להעלאת ריבית בפגישת הפד הקרובה, ולכן עשירית אחוז לכאן או לכאן עלולה לשנות שוב את מצב הרוח.
🐘 ותק הוא לא הבשלה
אבל כאן בדיוק נכנס ההבדל בין בקבוק שהתיישן לבקבוק שהשתבח. סוחר צעיר בניסיון רוצה לנחש את המספר, לנחש את תגובת הפד ואז לנחש את תגובת השוק לתגובה של הפד.
סוחר בשל שואל שאלות אחרות: איפה נמצא המחיר?, איך השוק מגיב לתוצאות?, מי מצליח להחזיק אחרי הרעש הראשוני. האם הסיפור שרץ בכותרות מקבל ביטוי בהתנהגות המחיר והמחזור.
מזכיר לך סוחר טוב הוא לא חייב לדעת את העתיד. הוא צריך לדעת לקרוא את ההווה.
וזה אולי החשבון הכי חשוב שכדאי לעשות בערב ראש השנה. לא כמה הרווחתי השנה בלבד, אלא איזו גרסה שלי ייצרה את התוצאה הזאת. האם אני עדיין מגדיל סכומים וסיכונים כשאני נעלב מהשוק, מחפש טרייד כשמשעמם לי, קופץ בין שיטות אחרי שבוע חלש ומודד את עצמי וערכי לפי העסקה האחרונה?
או שאני מתחיל לבנות שיטה שבה גודל הפוזיציה, נקודת הכל, תנאי הכניסה וזמן ההמתנה אינם תלויים במצב הרוח שלי באותו רגע.
אני אוהב את הדימוי של יין שקפץ לי הבוקר, משום שאין בו קסם. יינן יכול לבחור ענבים מצוינים, חבית נכונה וטמפרטורה מדויקת, אבל הוא עדיין חייב לתת לתהליך לעבוד.
גם אצל סוחר אין קיצור דרך להבשלה, אבל יש חדשות טובות: בשונה מבקבוק שכבר נסגר, אנחנו יכולים לשנות את התהליך תוך כדי הדרך.
אפשר לזהות דפוס, להחליף הרגל, לתעד החלטות, להקטין סיכון, ללמוד לחכות ולהתחיל את השנה הבאה קצת פחות עסוקים בלהיות צודקים וקצת יותר עסוקים בלהיות יציבים.
🐘 השוק ימשיך. גם אנחנו.
הערב יכנס תשפ"ז, וראש השנה יתחיל עם שקיעת השמש בישראל. השוק האמריקאי עוד ימשיך לעבוד שעות אחר כך, הגרפים ימשיכו לזוז, הנפט לא יעצור לכבוד הקידוש והאג"ח לא יידעו שיש רימון על השולחן.
זה יפה בעיניי, כי זה מזכיר לנו שהשנה החדשה לא צריכה שהשוק ישתנה בשבילנו. היא נותנת לנו הזדמנות לבחור מי אנחנו נהיה מול אותו שוק.
אז לשנה החדשה אני לא מאחל לכם שכל עסקה תצליח, שהשוק תמיד יהיה ברור או שכל יום יסתיים בירוק.
אני מאחל משהו טוב יותר. שתדעו לזהות הזדמנות בלי לרדוף אחריה, להפסיד בלי לאבד את עצמכם, להרוויח בלי להתאהב בעצמכם, ולבנות עוד שכבה של מקצוענות בכל חודש שעובר. שהניסיון שלכם לא רק יצבור שנים על התווית, אלא באמת ישתבח בתוכן.
שתהיה לכם ולמשפחות שלכם שנה טובה ומתוקה, שנה של בריאות, שקט, צמיחה, סקרנות ושפע.
שנה שבה הכסף יהיה תוצאה של החלטות טובות ולא תחליף לשקט פנימי, שנה שבה תסחרו פחות מתוך צורך ויותר מתוך בחירה, ושבסופה תוכלו להביט לא רק על שורת הרווח וההפסד אלא גם על האדם שישב מול המסך ולומר 🫂 השנה הזאת עשתה לי טוב.
שבת שלום ושנה טובה מבורכת ומתוקה
זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
לונג 
סקירה יומית 10.09.2026זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה יומית 10.09.26
כשהקונה הגדול חושף את היד
לפני כמה שנים נכנסתי לחנות שעונים לא בארץ וביקשתי לראות דגם מסוים שלא ראיתי בחלון הראווה. זה לא היה שעון שאי אפשר לקנות, אבל כן מסוג הפריטים שמי שמבקש אותם כבר יודע למה הוא נכנס. אחרי שתי שאלות קצרות המוכר הוציא אותו מהכספת והניח אותו על מגש. בשלב מסוים אמרתי לו שאם הכול מתאים לי, אני מוכן לסגור עכשיו.
חשבתי שבאותו רגע ששיפרתי את עמדת המיקוח שלי. קונה רציני, החלטה מהירה, בלי משחקים, לכאורה החלום של כל מוכר. אלא שהאיש שמולי לא הוריד אפילו טיפת לחץ מהמחיר, להפך, נדמה היה שהוא נעשה רגוע יותר. את הסיבה הבנתי רק אחר כך, והיא חזרה אליי אתמול כשממשלת ארצות הברית נכנסה לשוק האג"ח עם יכולה קנייה גדולה בהרבה משלי.
🐘 המדדים ירדו, אבל הסיפור נמצא באג"ח
יום רביעי בוול סטריט הסתיים בירידות, אבל המדדים מספרים רק את השורה הראשונה. S&P 500 ירד 0.48%, נאסד"ק איבד 0.64% והדאו 0.77%, כאשר מניות יורדות גברו על עולות בתוך S&P ביחס של יותר מארבע לאחת. אנרגיה הייתה הסקטור היחיד שסיים בירוק, בזמן שברנט סגר מעל 101 דולר לחבית.
כשאני רואה תמונה כזאת, אני פחות עסוק בשאלה מי ירד יותר ויותר בשאלה איזה מחיר חדש השוק מנסה לכתוב על הסיכון.
הסיפור המעניין ביותר לדעתי לאחרונה התרחש דווקא בשוק האג"ח. משרד האוצר האמריקאי הודיע שיבצע רכישה חוזרת של עד 6 מיליארד דולר באג"ח לטווחים של 10 עד 20 שנה, פי שלושה מהמבצע הארוך הקודם, במהלך שנועד לתמוך בנזילות. לכאורה נכנס לחדר קונה שאף מוכר לא יכול להתעלם ממנו. ובכל זאת, תשואת האג"ח לעשר שנים טיפסה עד 4.8528%, הרמה הגבוהה ביותר מאז נובמבר 2023.
🐘 מאמץ גדול, תוצאה שלא צייתה
כאן וויקוף מתחיל להיות מעניין יותר מהכותרת. היה מאמץ ברור, קונה גדול וגלוי, עם מאזן שמעטים בעולם יכולים להתחרות בו, אבל התוצאה לא התנהגה כפי שקונה כזה אמור לכאורה לייצר. במקום שהתשואה תרד, השוק ביקש תשואה גבוהה יותר.
אצלי זה רגע שבו אני שאול איך מהלך כזה לא מספיק כדי להשפיע מטה על התשואות?
כאשר נייר ממשלתי אמריקאי לעשר שנים מתקרב ל-5%, הוא הופך מגרף מאקרו לאיש מכירות שיושב בכל חדר השקעות ומציע אלטרנטיבה. פתאום מניה יקרה צריכה להצדיק את המכפיל שלה, עסקת נדל"ן צריכה לעבוד מול עלות מימון אחרת, ורכישה ממונפת צריכה לייצר יותר כדי להיות כדאית. אותה תשואה באג"ח מתחילה להזיז את מחירון העסקאות בעולם.
🐘 כמעט 5% נכנס לכל חדר
אפשר לראות את זה כבר במשכנתאות האמריקאיות. הריבית הממוצעת על משכנתה קבועה ל-30 שנה עלתה ל-6.85%, הגבוהה ביותר מאז יוני 2025, במקביל לעלייה בתשואות ולחששות מאינפלציה וחוב פדרלי. אבל זה לא משפיע רק על אנשים שקונים בתים. זה אומר שכאשר הלוואות נעשות יקרות יותר, כל מי שלווה כסף צריך לבדוק בזהירות אם העסקה עדיין משתלמת, וככל שעובר הזמן עד שההשקעה מתחילה להחזיר את עצמה, המחיר שמשלמים עליה נעשה גבוה יותר.
🐘 גם AI מקבל מחירון חדש
וזה מביא אותי ל-AI, כי גם שם השיחה מתחילה להשתנות. Meta זינקה ביותר מ-6% לאחר שהציגה עוזר AI שיכול לבצע פעולות ממשיות בשם המשתמש, בעוד Alphabet ירדה 2.3% ביום שבו Google הכריזה על השקעה של לפחות 15.1 מיליארד דולר בתשתיות AI בפינלנד.
אני לא חושב שיום מסחר אחד מספיק כדי להגיד שהכול השתנה. אבל הוא כן מראה שהשוק מתחיל להבדיל בין מי שרק מדבר על כמה כסף הוא משקיע ב-AI, לבין מי שמראה בפועל מה אפשר לעשות איתו.
זה חשוב במיוחד עכשיו, כשהכסף כבר לא זול. כשהריבית הייתה נמוכה, המשקיעים היו מוכנים לחכות יותר ולתת צ'אנס גם לסיפורים על העתיד. אבל כשהאג"ח הממשלתיות נותנות כמעט 5%, הם מתחילים לשאול שאלות: מתי מגיע הרווח?, כמה כסף צריך להשקיע בדרך?, ומה מקבלים בסוף בתמורה?.
לכן גם באג"ח וגם ב-AI מדובר בסופו של דבר באותו דבר, מי שרוצה כסף מהמשקיעים צריך להראות להם סיבה טובה מול האלטרנטיבה לתת אותו.
🐘 היום נבדוק את המשך ההשפעה
היום נקבל את מדד המחירים ליצרן בארצות הברית, ומחר את מדד המחירים לצרכן, כשהשוק מגיע לנתונים האלה עם נפט מעל 100 דולר ותשואות קרובות לשיא של כמעט שלוש שנים.
החוזים כבר מגלמים סיכוי לא קטן להעלאת ריבית בישיבת הפד הקרובה. אבל כמו תמיד, אני לא ממהר להתרגש מהמספר עצמו, אלא בודק איך השוק מגיב אליו. הנתון הוא רק החדשות, התגובה של המחיר היא מה שחשוב.
אם יתפרסם נתון שמראה שהמחירים ממשיכים לעלות, אבל השוק כמעט לא יירד, זה אומר שהמשקיעים כבר ציפו לחדשות רעות והצליחו לספוג אותן.
לעומת זאת, אם יתפרסם נתון טוב, אבל מחירי האג"ח עדיין לא יעלו, זה יכול להיות סימן שהמשקיעים עדיין חוששים ממשהו אחר.
לכן סוחר טוב לא חייב לנחש מראש מה יהיה הנתון, אלא לבדוק איך השוק מתנהג אחרי שהוא מתפרסם. תגובת השוק היא המענה החשוב והנבון ביותר לדברים, יותר מכל פרשנות שתגיע מאוחר יותר, לכן נחכה לתגובת השוק.
🐘 השעון חזר לשולחן
נחזור לשעון. כשאמרתי למוכר שאני מוכן לסגור מיד, חשבתי שהראיתי לו שיש מולו קונה רציני ולכן מגיעה לי גמישות; בפועל חשפתי בפניו משהו יקר יותר, שאני באמת רוצה על השעון.
המשפט שנועד לתת לי כוח נתן לו מידע שיצר את ההפך, ברגע שהוא הבין את זה, הוא כבר לא היה צריך לרדוף אחריי. הקונה הגדול בחדר לא תמיד קובע את המחיר, לפעמים עצם הצורך או הרצון שלו לקנות הוא מה שנותן כוח לצד השני.
זה בדיוק מה שהפך את מהלך האוצר האמריקאי לכל כך מעניין בעיניי. 6 מיליארד דולר הם סכום עצום כמעט בכל חדר, אבל שוק האג"ח האמריקאי הוא חדר שבו גם למספר כזה יש הקשר, והתגובה אמרה שהמוכרים עדיין דורשים יותר.
לכן הבוקר אני לא מסתכל רק על 4.85% בתשואה, אלא על מה שהמספר הזה עושה לכל שאר הנכסים בשוק. ברגע שהמחיר של הכסף משתנה, כל תג מחיר בחנות צריך להיכתב מחדש.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
לונג 
סקירה יומית 09.09.2026זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה יומית 09.09.26
אותו מושב, מחיר אחר
לפני כמה ימים, בדרך לפגישה בחו״ל, חבר שלי בדק שוב את כרטיס הטיסה שהזמין. אותו מטוס, אותה מחלקה, אותו מושב ואותה שעת המראה, אך נוסע אחר שביקש כרטיס זהה באותו רגע קיבל מחיר שונה לגמרי. החוויה נותרה כשהייתה, אבל המחיר כבר השתנה.
שמרתי את השאלה הזאת איתי: מי מסוגל לשנות מחיר של מושב בלי ״להזיז אותו״ אפילו סנטימטר? כמשל כמובן נחזור לעניין לקראת הסוף, כי אותו נוסע היה אתמול גם בוול סטריט.
🐘 המדדים ירדו, אבל לא באותה צורה
יום המסחר של שלישי הסתיים בירידות. מדד S&P 500 ירד 0.58%, הדאו איבד 1.18%, הנאסד״ק ירד רק 0.32% וראסל 2000 נסוג כחצי אחוז.
במבט ראשון אפשר לומר שהשוק ירד ולסיים את הסיפור. אבל כשמדד אחד יורד כמעט פי ארבעה ממדד אחר, אני רוצה להבין לא רק מי מכר, אלא במי הקונים ניסו לתמוך.
🐘 הנפט כבר לא נשאר בתחנת הדלק
הכותרות רובן עסקו בלחימה מול איראן ובפגיעה בתשתיות אנרגיה במזרח התיכון. אבל השוק לא מגיב רק לכותרת מפחידה. הוא מנסה להבין כמה היא תעלה. חבית ברנט הגיעה כמעט ל־99.5 דולר. זה המספר שחיבר את המלחמה ישירות לחשבון של החברות ושל הצרכנים.
כשמחיר הנפט עולה, הוא לא נשאר רק במשאבה. אין צורך שאחזור על זה כל סקירה מחדש. בגלל זה אני אומר שהנפט הוא כרגע יו״ר הפד האמיתי. הוא לא משתתף בישיבת הריבית, אבל הוא מקטין את מספר האפשרויות שנשארות על השולחן.
אם הנפט ימשיך לעלות, יהיה לפד קשה יותר לומר שהלחץ על המחירים נרגע. ואם האינפלציה לא נרגעת, גם הורדת ריבית מתרחקת ועליית ריבית חוזרת להיות אפשרות דומיננטית.
🐘 גם החדשות הטובות הסתבכו
דוח התעסוקה הראה שהמשק האמריקאי הוסיף 162 אלף משרות באוגוסט ושיעור האבטלה נשאר 4.1%. אלה נתונים טובים לכלכלה, אבל השוק קיבל אותם בצורה פחות שמחה. הסיבה פשוטה. שוק עבודה חזק נותן לפד יותר ביטחון שהוא יכול להעלות ריבית בלי לפגוע מיד בכלכלה.
לכן ההסתברות להעלאת ריבית בספטמבר התקרבה ל־60%, ותשואת אג״ח ארצות הברית לעשר שנים עלתה לאזור 4.79%.
🐘 הטכנולוגיה עדיין קיבלה קונים
למרות כל הלחץ, קוואלקום עלתה 3.2% לאחר שהודיעה על שיתוף פעולה עם אמזון בתחום מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית. אינטל עלתה 9.1% בעקבות דיווחים שהיא מתכננת להעלות את מחירי המעבדים.
גם ברשתות החברתיות השיחה נשארה ממוקדת בשבבים, בבינה מלאכותית, במחשוב קוונטי ובאנרגיה גרעינית. הסוחרים עדיין מחפשים את הסיפור הגדול הבא. כלומר, הכסף לא ברח מהשוק כולו.
🐘 המספר פחות חשוב מהתגובה
בקרוב נקבל נתוני אינפלציה. אני לא מנסה לנחש מראש מה יהיה המספר, כי הניחוש עצמו לא נותן לנו יתרון.
אם נקבל נתון אינפלציה גבוה והשוק יסרב לרדת, זה יראה שיש קונים שמוכנים לספוג חדשות רעות. אם נקבל נתון נוח והשוק לא יצליח לעלות, ייתכן שהמוכרים כבר חזקים יותר מהכותרת.
בשיטת וויקוף אנחנו בודקים את המאמץ מול התוצאה. מבחינתנו, החדשות הן המאמץ. תגובת המחיר היא התוצאה.
לכן אני עוקב היום אחרי שלושה דברים: האם הברנט מטפס מעל 100 דולר או נדחה משם, האם תשואת האג״ח לעשר שנים ממשיכה להחזיק סביב 4.8%, והאם העליות בשבבים מתרחבות לעוד מניות.
🐘 הנוסע שלא הופיע בכרטיס
מי שינה את המחיר שלו בלי לשנות את המושב במטוס, השירות ואפילו היעד לא השתנה? זו הייתה שרשרת שהתחילה במחיר הדלק, עברה דרך עלויות ההפעלה והאינפלציה, והגיעה למערכת התמחור עוד לפני שהנוסע הגיע לשדה.
זה בדיוק מה שקרה אתמול בשוק. הנפט לא מופיע בשם של אף מדד, אבל הוא ישב כנוסע סמוי בתוך כולנו. החבית לא צלצלה בפעמון הפתיחה, אבל היא ניהלה חלק גדול מהמסחר, בטח בעת האחרונה.
🐘 לא חייבים לנחש
הטעות הקלה היא לנסות להחליט מראש אם המלחמה תחריף, אם הנפט יעבור 100 דולר או אם הפד יעלה ריבית. העבודה שלנו פשוטה יותר. לבנות תרחישים, לעקוב אחרי המחיר ולראות איזה סיפור מקבל תמיכה וביקוש אמיתי.
השוק אינו מבקש ממך לדעת מה יקרה. הוא מבקש שתדע מה תעשה במקרה שזה יקרה.
ושם תמיד נמצא היתרון.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
לונג 
סקירה שבועית 08.09.2026זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה שבועית 08.09.26
יש רגעים בישיבת בורד שכולם מדברים למעשה כאילו על אותה חברה. אחד מדבר על הצמיחה. השני על ההכנסות. השלישי כבר פתח אקסל ומסביר בהתלהבות כמה החברה תרוויח בעוד שלוש שנים.
ואני אוהב לשאול דווקא שאלה אחרת:
באיזה שיעור אתם מהוונים היום את כל הרווחים האלה?
זו שאלה קצת מעצבנת, כי היא מסוגלת לשנות את כל הדיון בלי לשנות אפילו דולר אחד בתחזית הרווח. החברה אותה חברה. המוצר אותו מוצר. ההכנסות הצפויות אותן הכנסות.
אבל הערך כבר לא בהכרח אותו ערך. תזכרו את השאלה הזאת. נחזור אליה בסוף.
זה בערך מה שקרה השבוע בוול סטריט.
ה-S&P 500 סיים את השבוע בעלייה זעירה של 0.1%. הנאסד"ק הוסיף 0.4%, ה-Russell 2000 עלה 0.1% והדאו ירד 0.3%. אם הייתי נותן לכם רק את המספרים האלה, הייתם יכולים לחשוב שהיה לנו שבוע משעמם להפליא.
הסיפור האמיתי השבוע נמצא במחיר של הכסף.
🐘 משהו זז מתחת לרצפה
בתחילת השבוע ראינו מכירה חדה באג"ח ברחבי העולם. תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים טיפסה לכיוון 4.8%, וביפן תשואת האג"ח ל-10 שנים חצתה 3% בפעם הראשונה מאז 1996.
לכאורה אלה מספרים שמעניינים רק חבר'ה עם עניבה שיושבים במחלקת אג"ח בבנק.
אבל תשואת האג"ח חסרת הסיכון היא אחד מעוגני התמחור המרכזיים של המערכת הפיננסית. היא משפיעה על משכנתאות, אשראי לחברות, השקעות חדשות, וכמובן גם על כמה הסוחר מוכן לשלם היום עבור רווח שאולי יגיע בעוד חמש או עשר שנים.
וכשהמחיר הזה עולה, כל טבלת האקסל של וול סטריט צריכה לעבור חישוב מחדש. מבחינתי זה היה שבוע שבו השאלה לא הייתה אם ה-S&P כמדד משקף שוק עלה או ירד.
השאלה הייתה כמה כסף העולם דורש עכשיו כדי להלוות כסף.
🐘 יפן חזרה הביתה
ופה חוזרת יפן לסיפור.
במשך עשרות שנים יפן הייתה סוג של כספומט ענק של המערכת הפיננסית העולמית. ריבית נמוכה בבית דחפה משקיעים יפנים לחפש תשואה בארה"ב, אירופה ואוסטרליה, והפכה אותם לאחד ממקורות הביקוש החשובים לאג"ח בעולם.
אבל כשהאג"ח היפנית ל-10 שנים נותנת פתאום יותר מ-3%, משהו משתנה.
משקיעים יפנים כבר מכרו השנה נטו כ-3 טריליון ין של אג"ח זרות עד 22 באוגוסט. לא מדובר עדיין בבריחה המונית הביתה, אבל יפן עלולה פשוט להפסיק להיות אחד ממקורות הביקוש המרכזיים והקבועים של החוב העולמי.
וההבדל הזה חשוב.
לפעמים שוק לא משתנה בגלל שמישהו מוכר הכול. הוא משתנה כי אותו אדם שהיה עומד לידך בכל מכרז ואומר "אני קונה" כבר לא מגיע.
בקיצור, מה שקורה ביפן משפיע על הביקוש העולמי, גם אם בתחילה זה קורה רק בשוליים.
🐘 ואז שוב הנפט
כאילו שהאג"ח לא סיפקו לנו מספיק חומר למחשבה, חבית Brent עלתה בשבוע ב-7.6% וסיימה באזור 96 דולר. WTI עלה כמעט 10% לאזור 91.5 דולר, על רקע המשך העימות במזרח התיכון והחשש מפגיעה ממושכת בזרימת האנרגיה.
והנפט, כבר הבנתם, הוא כבר מזמן לא רק סקטור. כשהנפט עולה מספיק, הוא נכנס לעלות המשאית שמובילה את הסחורה, לחשבון החשמל, לטיסה, לחומרי הגלם ולמערכת הציפיות של הצרכן. בסוף הוא מגיע בדיוק למקום שבו הפד מסתכל עכשיו בזכוכית מגדלת, האינפלציה.
וכאן נוצר השבוע לופ מעניין.
נפט גבוה יותר מגדיל את הסיכון לאינפלציה. אינפלציה עיקשת מגדילה את הסיכוי למדיניות ריבית קשוחה יותר. הציפייה לריבית גבוהה יותר יכולה לדחוף את תשואות האג"ח למעלה, ותשואות גבוהות מעלות את הרף שמניות צריכות לעבור כדי להצדיק את המחיר שלהן.
ובכל זאת המדד כמעט לא זז. אבל המכונה או הערכים שמתמחרים אותו כן.
🐘 שתי תשובות הפוכות
ביום חמישי כריסטופר וולר מהפד אמר שאם נתוני האינפלציה יראו המשך התמתנות, הוא מוכן לתמוך בהשארת הריבית ללא שינוי. התשואות ירדו, ציפיות העלאת הריבית נחלשו והמניות זינקו.
למחרת הגיע דוח התעסוקה.
המשק האמריקאי הוסיף 162 אלף משרות באוגוסט, הרבה מעל הציפיות, וההסתברות שהפד יעלה ריבית בספטמבר טיפסה שוב. תשואת האג"ח לשנתיים הגיעה לכ-4.37% ותשואת ה-10 שנים לכ-4.78%.
ומה עשה ה-S&P? ירד 0.38%. זה אולי אחד הנתונים הכי מעניינים של השבוע.
שוק שקיבל דוח תעסוקה חזק מספיק כדי להחזיר העלאת ריבית לשולחן, ובכל זאת לא מיהר לרדת. אפילו מדד הפחד VIX נסחר ביום שישי סביב 14.5 בלבד.
אפשר לקרוא לזה שאננות.
אבל אפשר גם להתייחס לזה כחוזק.
אני עדיין לא בטוח איזו מהשתיים נכונה, ולכן בדיוק עכשיו אני מעדיף להקשיב לשוק במקום להחליט בשבילו.
🐘 המדד הסתיר את הוויכוח
בעיניי, זה החלק שהופך את התקופה הנוכחית למעניינת במיוחד לסוחר. הכסף לא בהכרח יוצא מהשוק. הוא פשוט מתחיל לשאול שאלות נכונות יותר לפני שהוא נכנס.
בקיצור, הוא מחשב מחדש את השווי הכלכלי לאור עלות הכסף.
אני חוזר למניית Broadcom בגלל שהיא דוגמה נהדרת. החברה דיווחה על 16.7 מיליארד דולר במכירות שבבי AI ברבעון והעלתה את התחזית להכנסות AI לכ-115 מיליארד דולר ב-2027 ולכ-230 מיליארד ב-2028.
מספרים שפעם היו גורמים לאנשים לבדוק אם המסך שלהם התקלקל מרוב ירוק - והמניה בכל זאת נחלשה לאחר הדוח.
ברור שזה לא בגלל שה-AI מת.
זו דוגמה טובה למה שקורה כשהרף כבר גבוה מאוד. גם מספרים מצוינים צריכים להצדיק ציפיות שכבר נמצאות במחיר, ובסביבה שבה עלות הכסף גבוהה יותר השוק נעשה הרבה פחות סלחני.
🐘 השבוע מתחיל באג"ח
השבוע הקרוב יביא איתו נתוני אינפלציה בארה"ב, כולל מדדי המחירים ליצרן ולצרכן, ובמקביל הבנקים המרכזיים בעולם ממשיכים להתמודד עם אותה בעיה, אנרגיה יקרה יותר מול כלכלות שלא בהכרח ממהרות להיחלש.
לכן השבוע אני פחות מתעניין בשאלה האם ה-S&P ישבור עוד שיא.
אני ממליץ שנבחן מה קורה לתשואת ה-10 שנים. נמשיך לבדוק האם הנפט נשאר מעל האזור החדש שאליו טיפס. נמשיך לראות אם הכסף חוזר ליפן, ובעיקר האם תופיע ירידה רוחבית בשוק אם האג"ח ילחץ שוב.
כי אם מחיר הכסף ממשיך לעלות והמדדים ממשיכים להחזיק אז זה לגמרי ביטוי של חוזקה.
אבל אם התשואות ימשיכו לטפס ובמקביל רוחב השוק יתחיל להתפורר, המדד יכול להמשיך להיראות יציב עוד קצת בזמן שהיסודות מתחתיו כבר מתחילים להיחלש.
ואז, לעיתים, הפירוק מגיע הרבה יותר מהר ממה שהחזית רמזה.
🐘 ועכשיו נחזור לשאלה הראשונה
זוכרים את ישיבת הבורד שבה כולם דיברו על ההכנסות, הרווחים והצמיחה?
זוכרים מה שאלתי: באיזה שיעור אתם מהוונים היום את כל הרווחים האלה? זו בעצם כל הסקירה הזאת במשפט אחד.
השבוע לא קרה כמעט דבר למדד. אבל השתנה המספר שבעזרתו אנחנו מחשבים כמה שווה כל מה שנמצא בתוכו. וזה הבדל עצום. הרוב מסתכל על חזית השוק, המדד עצמו, ושואל מה קרה? אם הוא עלה או ירד.
אנחנו כסוחרים צריכים להסתכל בו זמנית גם על התוצאה וגם על המכונה שמייצרת את התוצאה (מחיר הכסף, תשואות האג"ח, האינפלציה, הנפט, זרימות ההון ורוחב השוק).
כי לפעמים מניפולציית השוק לא מודיע שהמשחק השתנה בירידה של 5%. לפעמים המניפולציה משאירה את המחיר כמעט בדיוק באותו מקום. ורק מחליפה בשקט את המספר שבתא באקסל שלפיו כל השוק מחושב.
שבוע מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
לונג 
סקירה יומית 04.09.2026זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה יומית 04.09.26
יש רגעים בכביש שבהם אתה רואה שוטר מרחוק, מוריד את הרגל מהגז ומחכה לראות מה הוא יעשה. ואז השוטר מסובב את הראש, ואתה מיד לוחץ שוב על הדוושה. שום דבר בכביש לא השתנה. פשוט הסיבה שלך לפחד נעלמה לרגע.
זה פחות או יותר מה שקרה אתמול בוול סטריט.
ה-S&P 500 עלה 1.06%, הנאסד"ק 1.40% והדאו הוסיף 624 נקודות. העלייה הייתה רחבה יחסית, ומניות הצריכה המחזורית הובילו את 11 הענפים במדד.
אבל הדבר החשוב באמת לא הגיע כתוצאה מאיזה דוח חברה, מהנפט או מאיזה גילוי טכנולוגי חדש. הוא הגיע מכמה משפטים של כריסטופר וולר מהפד.
וולר אמר שאם הנתונים הקרובים יראו שהלחץ על המחירים נחלש, הוא יהיה מוכן להשאיר את הריבית ללא שינוי.
בתוך זמן קצר השוק הוריד את ההסתברות שהוא נותן להעלאת ריבית בספטמבר מכ-63% לכ-50%. תשואת האג"ח ל-10 שנים, שרק לפני כמה ימים טיפסה לרמות שלא ראינו זמן רב, נסוגה לכיוון 4.76%.
וזה ההבדל והנקודה שאני רוצה שנשים לב אליו.
השוק לא עלה אתמול מפני שמישהו פתר את בעיית האינפלציה. הוא גם לא קיבל הבטחה שהריבית לא תעלה. הוא פשוט עבר בתוך יום אחד מתרחיש שבו העלאת ריבית נראתה סבירה למדי, לתרחיש שבו הסיכויים כמעט חצי-חצי.
לפעמים זה כל מה שהשוק צריך כדי לרוץ חזרה מעלה.
אבל אם אני מסתכל מתחת למדדים, אני עדיין לא מקבל תמונה שאומרת לי שהכל הסתדר. בנאסד"ק עלו 2,957 מניות מול 1,771 שירדו, נתון בהחלט חיובי.
מצד שני, הזכרתי לכם נתון נוסף שהוא חשוב לי וזה יחס בין שיאים ושפלים חדשים. בפועל נרשמו 116 מניות בשפל חדש של 52 שבועות ורק 71 בשיא חדש. כלומר הקונים חזרו, אבל מתחת למסיבה עדיין יש לא מעט חברות שבהן המימושים ממשיכים לעבוד.
וזה בדיוק המקום שבו היום הופך למעניין.
דוח התעסוקה של אוגוסט צפוי להראות תוספת של כ-56 אלף משרות בלבד, אחרי ירידה מפתיעה של 23 אלף ביולי, כאשר שיעור האבטלה צפוי להישאר סביב 4.1%. השוק ינסה להבין ממנו לא רק אם הכלכלה חזקה או חלשה, אלא האם היא חזקה באופן נכון כדי לאפשר לפד לא להעלות ריבית שוב.
וזה יוצר מצב קצת הפוך ממה שהתרגלנו אליו. מספר תעסוקה חזק מאוד יכול להיות חדשות טובות לכלכלה אבל חדשות פחות טובות למניות, אם הוא יחזיר את הלחץ לתשואות האג"ח.
מספר חלש מאוד יכול להוריד את החשש מריבית, אבל לפתוח שאלה אחרת לגמרי על מצב הכלכלה. לכן מבחינתי המספר עצמו פחות חשוב מהתגובה שתגיע אחריו.
אני מעוניין לראות איך האג"ח יגיבו.
אם הדוח יעבור והשוק יצליח להשאיר את תשואת ה-10 שנים מתחת לאזור שאליו זינקה בתחילת השבוע, והקונים ימשיכו להתרחב לעוד מניות ולא רק למדדים הגדולים, נקבל סימן שהעלייה של אתמול הייתה יותר מאנחת רווחה רגעית.
אם התשואות יחזרו לטפס וכמות המניות שמגיעות לשפל חדש ימשיכו להתרבות, אדע שהשוטר אולי הסתכל לכיוון אחר, אבל הכביש עדיין מסוכן.
ויש עוד פיל שלא יצא מן החדר, תרתי משמע הנפט.
ברנט כבר נסחר הבוקר סביב 96 דולר לחבית, לאחר עלייה שבועית של יותר מ-7%, ו-WTI סביב 92 דולר עם זינוק שבועי של יותר מ-10%. העימות בין ארה"ב לאיראן והבעיות סביב התנועה במצרי הורמוז משאירים את סיכון האנרגיה חי מאוד.
זה חשוב כי נפט גבוה לאורך זמן יכול להגיע כמעט לכל ענף וענף. הובלה, טיסות, ייצור, מחירי מוצרים ובסוף גם למדד המחירים. במילים פשוטות, הפד יכול לדבר על ירידת אינפלציה, אבל אם חבית נפט ממשיכה להתייקר, העבודה שלו נעשית הרבה יותר קשה.
לסיכום היום אני פחות עסוק בלנחש אם דוח התעסוקה יהיה 40 אלף, 60 אלף או 80 אלף.
אני רוצה לראות שלושה דברים אחרי שהאבק ישקע: האם תשואות האג"ח נשארות רגועות, האם העלייה ממשיכה להתפשט לעוד מניות, והאם השוק מצליח להתמודד עם נפט שנשאר באזור 90 דולר ומעלה.
אם שלושתם יחזיקו מעמד יחד, העלייה של אתמול יכולה לקבל בסיס הצטרפות הרבה יותר רציני. אם לא, נזכור מה באמת קרה אתמול.
הכביש לא נהיה בטוח יותר. הנהג פשוט ראה שהשוטר, לפחות לרגע, הפסיק להסתכל עליו.
שבת שלום,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
לונג 
סקירה יומית 03-09-2026זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה יומית 03.09.26
הכל מתייקר? השאלה היא מי משלם את החשבון
🐘 הארון שמלא בבטחון
יש רגע שבו אתה פותח את הארון ומגלה שלא חסר לך כלום, חוץ ממקום. יש שם ז׳קטים שנבחרו בקפידה, חולצות שאספת בנסיעות, נעליים שמחכות לערב הנכון ועוד כמה פריטים שנראו טוב מכדי להשאיר בחנות. והקטע הוא שכל קנייה, בפני עצמה, הייתה החלטה טובה. שום דבר שם לא מרגיש מיותר או בזבוז.
בהתחלה, ארון מלא נותן תחושה של טובה של יוקרה וחופש. יש מה ללבוש להרצאה, לפגישה, לארוחת ערב או לנסיעה הבאה.
אבל אז מגיע הבוקר שבו אתה מזיז קולבים במשך חמש דקות כדי להגיע דווקא לז׳קט האחד שאתה באמת אוהב ללבוש. ואז עולה שאלה קצת אחרת האם כל דבר איכותי שקניתי לאחרונה, באמת חסר היה לי בארון?
🐘 אותו לחץ, תגובה הפוכה
זה בדיוק מה שהיה מעניין אתמול בשוק. לא העלייה של המדדים הייתה מעניינת, אלא העובדה ששתי ענפים התמודדו עם הוצאות גדולות אבל המניות שלהן הגיבו בכיוונים הפוכים.
חברות תשתיות המחשוב מנסות להשיג כל רכיב אפשרי כדי לעמוד בביקוש. חברות התעופה פוגשות נפט באזור 95 דולר וחוסר שקט מחודש במזרח התיכון.
על הנייר, שתיהן אמורות להיפגע. בפועל, HPE ירדה אחרי המסחר, בזמן שחברות התעופה היו בין הענפים החזקים. השוק לא טעה. הוא פשוט בדק מי צריך לשלם יותר, וכמה זמן התייקרות הזאת תמשיך לפגוע בו.
🐘 יום ירוק עם כמה כוכביות
הדאו עלה 0.56%, ה-S&P 500 הוסיף 0.46% והנאסד״ק עלה 0.45%. הראסל 2000 בלט עם עלייה של 1.1%, וגם רוחב השוק היה חיובי בסך הכל, עם כמעט פי שניים מניות עולות מיורדות.
אחרי שלושה ימי ירידות, הקונים חזרו לחפש חברות שהתממשו חזק מדי.
אבל זה עדיין לא היה יום שאפשר לסגור אחריו את כל סימני השאלה. בבורסת ניו יורק נרשמו 290 שפלים שנתיים חדשים מול 150 שיאים, ובנאסד״ק נרשמו 135 שפלים מול 58 שיאים. כלומר, הכסף חזר לקנות, אבל חלק גדול מהשוק עדיין מצטרף קרוב לאזורים החלשים שלו. זאת התחלה של ניסיון התאוששות, לא הוכחה שהכל מאחורינו.
גם שוק האג״ח לא באמת נתן מנוחה. תשואה לעשר שנים סיימה סביב 4.79%, קרוב לרמות שלא ראינו מאז 2023. דוח התעסוקה שיגיע מחר יצטרך למצוא נקודת ספוט מאוד צרה, להיות חלש מספיק כדי להרגיע את חשש הריבית, אבל לא חלש עד כדי כך שיעורר פחד לגבי מצב הכלכלה.
🐘 ביקוש הוא רק תחילת הסיפור
מניית Dell זינקה 15.8% אחרי שהעלתה את תחזית ההכנסות והרווח. הביקוש לשרתי AI חזק, אבל מה שהשוק אהב באמת היה היכולת של החברה להפוך את הביקוש להזמנות, להכנסות ולרווח.
אצל HPE התמונה הייתה מורכבת יותר. ההכנסות עלו 33.7% והתחזית עלתה, ובכל זאת המניה ירדה ביותר מ-3% אחרי המסחר.
הפרט החשוב נמצא במלאי. בתוך שנה הוא צמח אצל HPE מ-7.16 מיליארד דולר ל-11.82 מיליארד. החברה רוכשת זיכרונות, שבבים וכוננים מראש, כי הביקוש גדול מהיכולת של הספקים לספק הכול בזמן.
זה מעיד על עסק חזק, אבל גם דורש הרבה כסף עכשיו, לפני שבפועל ההכנסה מגיעה.
מניית Broadcom חיזקה את אותו מסר. החברה דיווחה על זינוק של 221% בהכנסות משבבי הבינה והעלתה את התחזית לשנים הבאות, אך המניה ירדה אחרי המסחר.
שוב כרגיל באופן ׳משעמם׳ המספרים היו מצוינים. פשוט היה צריך יותר כדי להפתיע משקיעים שהגיעו מראש עם ציפיות גבוהות מאוד.
🐘 ובינתיים, חברות התעופה המריאו
בצד השני עמד הנפט. המחיר נשאר באזור 95 דולר בזמן שהעימות בין ארצות הברית לאיראן מתחמם מחדש, ובכל זאת חברות התעופה הובילו. השוק לא טען שדלק יקר טוב לחברת תעופה. הוא אולי אמר שהחדשות כבר מהוונות, שהיוקר כבר נמצא במחירים, או שהמשקיעים מעריכים שהאירוע לא יישאר בעוצמה הנוכחית לאורך זמן.
כאן חשוב לא למהר לספר לעצמנו סיפור סגור. אם חברות התעופה ימשיכו להתחזק גם כשהנפט נשאר גבוה, נקבל סימן שהענף מביט מעבר לעלות הנוכחית. אם הן יאבדו מיד את העלייה, נדע שראינו בעיקר קפיצה זמנית אחרי לחץ חזק.
המחיר ייתן לנו תשובה טובה יותר מכל פרשנות שננסה לפרשן מראש.
🐘 שלוש שאלות לפני המסקנה
עבורנו הסוחרים, לא מספיק לזהות שמחיר מסוים עלה או שנוצר מחסור. צריך לשאול מי משלם עכשיו? האם החברה יכולה לגלגל את העלות הלאה? כמה זמן הכסף ישאר תקוע עד שהוא יחזור ויניב הכנסה?
אני עוקב אם מניית Dell מצליחה להישאר גבוה, אם HPE ו-Broadcom חוזרות לעלות, ומה ממשיך וקורה לחברות התעופה כשמחיר הנפט גבוה. בנוסף, אני רוצה לראות פחות מניות שיורדות לנמוך השנתי. אם זה יקרה, זה יראה לנו שהמשקיעים לא באו רק לקנות ולמכור מהר, אלא ניצונות אמונה ורה-איסוף בשוק.
🐘 גם דברים טובים יכולים להכביד
חזרה לארון שמשגע אותי. הבעיה אינה עניין של איכות הז׳קטים, החולצות או הנעליים. כל אחד מהם קניה מצוינת בפני עצמה. הבעיה שלי לרוב כשהקצב שבו אנחנו מכניסים דברים לארון מהיר יותר מהקצב שבו אנחנו באמת משתמשים או מרוקנים דברים בחיים.
כך גם אצל חברה. ביקוש גדול, הזמנות חדשות ומחסן מלא ברכיבים איכותיים יכולים להיראות כמו עוצמה וזה עוצמה כשזה מהלך אסטרטגי מתוכנן.
אבל עבורנו הסוחרים, השאלה החשובה היא כמה כסף עולה כדי להחזיק את כל זה, וכמה מהר הכסף חוזר לקופה. כי גם הדבר הטוב ביותר בעולם יכול להפוך למשקל, אם הוא נשאר יותר מדי זמן ״על הקולב״.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
לונג
סקירה יומית 02.09.2026זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה יומית 02.09.26
התור של השחקן הלא נכון
יש בשחמט מצב אכזרי שנקרא צווּגצוואנג. הלוח נראה מאוזן, אף כלי אינו נמצא בסכנה מיידית, אבל השחקן שתורו הגיע יודע שכל מהלך שיעשה ירע את מצבו. הוא לא הפסיד, לפחות עדיין לא. הבעיה שלו פשוטה יותר וכואבת יותר: הוא חייב לזוז.
נדמה לי שזה המקום שאליו הגיע הפד. אם שוק העבודה יתברר כחזק מדי, יהיה לו קשה להתעלם מהאינפלציה והוא עלול להעלות ריבית. אם הוא יתגלה כחלש מדי, השוק יתחיל לחשוש שהכלכלה כבר מאטה מהר יותר מכפי שנדמה. הפד לא מחפש כרגע חדשות טובות או רעות. הוא מחפש מספר מדויק מאוד באמצע.
🐘 כוונות הן עדיין לא מעשים
דוח המשרות הפנויות סיפק דוגמה מצוינת לבלבול הזה. מספר המשרות הפנויות עלה ביולי ב-89 אלף ל-7.271 מיליון, ויש כעת 1.05 משרות פנויות על כל מובטל. לכאורה, זהו שוק עבודה בריא שמספק לפד עוד סיבה להילחם באינפלציה.
אבל כאשר יורדים קומה אחת מתחת לכותרת, התמונה משתנה. מספר הגיוסים ירד ב-278 אלף ל-5.054 מיליון, בעוד מספר הפיטורים נותר נמוך וירד ל-1.666 מיליון. החברות אינן ממהרות להיפרד מעובדים, אך גם אינן ממהרות לצרף חדשים. זהו שוק של לא מגייסים ולא מפטרים - יציב מבחוץ, קפוא מבפנים.
ההבדל הזה חשוב. משרה פנויה היא כוונה, בעוד גיוס הוא פעולה שכבר בוצעה. כשהכוונות נשארות גבוהות אבל הפעולות נחלשות, ייתכן שהחברות עדיין זקוקות לעובדים, אך אינן בטוחות מספיק לגבי הביקוש, העלויות והריבית כדי להתחייב אליהם עכשיו.
🐘 ההאטה הלא נכונה
גם נתוני הייצור סיפרו את אותו סיפור בשפה אחרת. מדד הייצור של ISM ירד באוגוסט מ-55.6 ל-54.6, וההזמנות החדשות נחלשו. הפעילות עדיין מתרחבת, אבל המהירות יורדת.
בדרך כלל האטה כזאת הייתה מתקבלת בשוק באנחת רווחה, משום שהיא אמורה להפחית את הלחץ על המחירים ועל הריבית. הפעם מדד המחירים ששילמו המפעלים נשאר גבוה מאוד ברמה של 71.1, וזמני האספקה המשיכו להתארך. הכלכלה הורידה הילוך, אבל העלויות לא הורידו את הרגל מהגז.
ואז המלחמה נכנסה דרך משאבת הדלק. ברנט זינק 4.6% ל-94.65 דולר ו-WTI עלה 5.2% ל-90.22 דולר, לאחר הסלמה מחודשת בין ארה״ב לאיראן ואיומים נוספים על זרימת הנפט במפרץ. חוזי הדיזל בארה״ב כבר עלו בכ-51% בעשרה שבועות. בשלב הזה הגיאופוליטיקה מפסיקה להיות רק כותרת ומתחילה לעבור לתוך הובלה, ייצור, מחירים ושולי רווח.
🐘 האג״ח הבינו ראשונות
שוק האג״ח הבין את החיבור מיד. תשואת אג״ח ארה״ב לעשר שנים התקרבה ל-4.8%, וההסתברות להעלאת ריבית בספטמבר טיפסה לכ-68%, לעומת פחות מ-40% שבוע קודם. זה שינוי חד מאוד בשבוע אחד, והוא מסביר מדוע נתונים שנראו סבירים על הנייר התקבלו בוול סטריט בחשדנות.
וזה כבר אינו סיפור אמריקאי בלבד. תשואת אג״ח יפן לעשר שנים הגיעה ל-3% לראשונה מאז 1996, התשואות בגרמניה הגיעו לשיא של 15 שנה ובבריטניה לרמות הגבוהות מאז 2008. כאשר שוקי האג״ח בעולם נעים יחד, קשה לבנות על כך שהפד לבדו יוכל להרגיע אותם בכמה מילים.
ה-S&P 500 ירד 0.71%, הנאסד״ק איבד 1.03% והדאו נחלש 0.79%. אבל עבורנו הסוחרים, המספרים החשובים יותר נמצאו מתחת למדדים: על כל מניה שעלתה היו כמעט שלוש שירדו, מדד התחבורה נפל 2.5%, ומדד השבבים איבד 2.1% כאשר כל המניות בתוכו סיימו באדום. האנרגיה הובילה, בעוד הצריכה המחזורית הייתה החלשה ביותר.
זה אינו רק יום של פחד. זו התחלה של העברת כסף מחברות שמשלמות על אנרגיה לחברות שמוכרות אותה, וממניות הזקוקות לריבית נמוכה אל נכסים שמספקים תשואה כבר עכשיו. אם הדפוס יימשך, העלייה בנפט לא תישאר בסקטור האנרגיה. היא תתחיל לשנות את תחזיות הרווח של חברות תעופה, שילוח, קמעונאות, תעשייה וטכנולוגיה.
גם מחזור המסחר, שהיה נמוך מהממוצע של 20 הימים האחרונים, חשוב כאן. לא ראינו כניעה המונית או בהלה מלאה, אלא יום שבו הקונים פשוט לא מיהרו להתווכח עם האג״ח והנפט. לכן ניסיון התאוששות אחד עדיין לא יספיק כדי לומר שהלחץ חלף.
🐘 לא אם הנתון טוב - אלא למה הוא טוב
הנתון החשוב הבא יהיה דוח התעסוקה ביום שישי, אבל הטעות תהיה לנסות לנחש רק אם הוא יהיה טוב או רע. נתון חזק עלול להעלות שוב את התשואות ולחזק את הציפייה להעלאת ריבית. נתון חלש עשוי להוריד תשואות, אך אם התחבורה, הבנקים והמניות הקטנות ימשיכו לרדת, השוק יאמר שהפעם הוא חושש מהצמיחה ולא חוגג את הריבית הנמוכה יותר.
זו גם המלכודת הפסיכולוגית של השבוע. התרגלנו במשך שנים לכך שנתון תעסוקה חלש טוב למניות מפני שהוא מקרב הקלה בריבית, ונתון חזק טוב מפני שהוא מעיד על כלכלה בריאה. עכשיו אף אחת משתי התגובות אינה מובטחת. המחיר יצטרך לספר לנו איזו סכנה השוק בחר לתמחר.
אני אעקוב קודם כל אחר תגובת אג״ח לשנתיים ולעשר שנים, אחר הנפט ואחר רוחב השוק. אם התשואות יירדו, הנפט יירגע ומספר המניות העולות יתרחב, נדע שהחשש היה מוגזם. אם המדדים יתאוששו אך מספר השפליים החדשים ימשיך לעלות, זו תהיה התאוששות שנשענת שוב על מעט מדי מניות.
🐘 לא תמיד תורנו לשחק
בשחמט, השחקן שנמצא בצווּגצוואנג אינו רשאי לדלג על התור. הוא חייב להזיז כלי, גם כשהוא יודע שהמהלך יפתח חולשה במקום אחר. הפד נמצא עכשיו במצב דומה.
לנו, בניגוד אליו, מותר להמתין. איננו חייבים להחליט לפני שהמחיר מראה לנו ממה השוק מפחד יותר - מאינפלציה שתדרוש עוד ריבית, או מכלכלה שכבר מתחילה לאבד תנופה. לפעמים היתרון הגדול ביותר על הלוח אינו לדעת מה יהיה המהלך הבא, אלא לזכור שלא תמיד תורנו לשחק.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
לונג 
סקירה שבועית 31.08.2026 צליל מיתרזהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה שבועית 31.08.26
המיתר שמסרב להיקרע
כל מיתר מחזיק בתוכו שתי דרכים לצעוק או לשתוק. הוא יכול להיות רפוי כל כך שאין בו צליל או חיות, או הקיצון השני יכול להימתח עוד ועוד עד שיום אחד יקרע.
הצליל החיים והמוזיקה חיה במקום הצר שביניהן, בנקודה שבה המתח אינו נעלם, אלא מקבל את העוצמה הנכונה.
אנחנו נכנסים לשבוע חדש וספטמבר כבר עומד בדלת.
ביום שישי יגיע דוח התעסוקה האמריקאי, ביום רביעי ברודקום תפרסם תוצאות, וברקע הנפט שוב מעל 90 דולר והפד מזכיר שהאינפלציה עדיין לא חזרה הביתה. עוד לפני שהמסחר נפתח, אני יודע מה עובר לך בראש.
אתה מסתכל על שוק שנמצא אי שם למעלה, קורא על ריבית, מלחמה ואינפלציה, וכל ההיגיון הבריא לוחש שהמיתר כבר מתוח מדי, עומד להיקרע.
הפעם, אתה אומר לעצמך, אקדים את כולם. שוב הרצון להיות ראשון שיוכל לומר לכולם ׳אמרתי לכם׳, אתה לוחץ על השורט, השוק נותן עוד משיכה אחת למעלה, הסטופ הופך לפקודת קנייה, ואתה נשאר בחוץ עם אותה תחושה צורבת שהשוק חיכה דווקא לך.
🐘 תזכור גבוה הוא תיאור, לא הוראת מסחר
בשבוע שעבר ה-S&P 500 הוסיף 0.49%, הנאסד״ק עלה 0.85% והדאו התקדם 0.53%. המדד הרחב נמצא מעט יותר מאחוז מתחת לשיאו, ולכן פחד הגבהים מובן.
אבל מחיר גבוה אינו הוכחה לכך שהקונים סיימו, בדיוק כפי שמיתר מתוח אינו הוכחה שהוא עומד להיקרע בנגיעה הבאה.
מהניסיון שלי לאחר לא מעט שיחות עם הסוחרים, הבעיה מתחילה כשהפחד מהפסד הופך לפחד להרגיש פראייר.
אתה לא רוצה להיות האחרון שקנה לפני הנפילה, ולכן אתה מנסה להיות הראשון שמכר לפניה. באותו רגע הפסקת לסחור את מה שהמחיר מספר, והתחלת לסחור את העלבון העתידי שאתה מנסה למנוע.
וכאן נכנסת המכונה הקרה של השוק. כל שורט שנפתח היום הוא קנייה אפשרית בעתיד, וכל פקודת הגנה מעל השוק היא פקודת קנייה שמחכה כנפץ מעלה.
אתה מבין כשהמחיר מגיע לאזור שבו מצטברות פקודות רבות, הן עלולות להאיץ אותו למעלה. לא מפני שמישהו סימן דווקא אותך, אלא מפני שנזילות היא החמצן והמהות הקיומית של השוק.
🐘 השוק מחפש מספר שאינו צועק
דוח יולי הראה ירידה מפתיעה של 23 אלף משרות, ואילו לקראת יום שישי הצפי הוא לתוספת של כ-58 אלף משרות ולאבטלה של 4.1%. במקביל, האינפלציה השנתית עומדת על 3.7%, והסיכוי שהפד יעלה ריבית בספטמבר טיפס לכ-57%. במילים פשוטות, השוק מבקש מהכלכלה לנשום, אבל לא להשתעל.
דוח חזק מאוד, במיוחד אם השכר יואץ, עלול להרים את תשואת האג״ח לשנתיים וללחוץ על מניות שהרווחים הגדולים שלהן רחוקות בעתיד.
דוח חלש מדי, יחד עם עלייה באבטלה וחולשה בחברות קטנות ובמניות מחזוריות, עלול להפוך את השמחה על עצירת הפד לפחד מפני האטה אמיתית. המספר הנוח ביותר יהיה כנראה זה שלא ייתן לאף אחד סיבה למשהו.
אבל עבורנו הסוחרים, המספר לבדו פחות חשוב מהתגובה אליו. אם התעסוקה תהיה חזקה, התשואות יעלו והשוק בכל זאת יחזיק מעמד, נדע שכוח הרווחים מצליח בינתיים לגבור על עלות הכסף העתידית. אם דוח מתון יוריד תשואות אך המדדים לא יצליחו לעלות, זו תהיה אזהרה שהקונים כבר מיצו.
🐘 אנבידיה סיפקה חלום
אנבידיה דיווחה על הכנסות של 96.2 מיליארד דולר, יותר מכפול מהשנה שעברה, והכנסות מרכזי הנתונים צמחו ב-117%.
המניה זינקה ביום חמישי, אבל ירדה 4.6% ביום שישי. זו אינה הוכחה שסיפור ה-AI חלש, אלא תזכורת לכך שככל שהציפייה גבוהה יותר, גם תוצאה מעולה צריכה להביא איתה משהו שהשוק עדיין לא ידע, במליים פשוטות שלי ׳מסיבת ההפתעות׳ היא הדלק בעת הזו.
ביום רביעי ברודקום תקבל את המיקרופון.
אם תחזית חזקה שלה תרים יחד איתה שבבים, תוכנה ותשתיות, נדע שהכסף מתחיל להתפזר על פני שרשרת רחבה יותר של הבינה. אם התגובה תישאר צרה וקצרת נשימה, נבין שהמדדים עדיין נשענים על מספר קטן של כתפיים חזקות.
וזה חשוב, מפני שמתחת למדדים התמונה כבר פחות חגיגית. ביום שישי המניות היורדות גברו על העולות בנאסד״ק ביחס של יותר משתיים לאחת, ונרשמו 120 שפלים חדשים מול 51 שיאים חדשים. זה עדיין אינו פסק דין, אבל זו בהחלט טביעת אצבע שאסור להתעלם ממנו רק בשל כך שאנו קרובים לשיא.
🐘 תקרה אינה נופלת מפני שהבטנו בה
בשיטת וויקוף אנחנו לא מחפשים את הרגע שבו כולם מסכימים שהשוק גבוה. אנחנו מחפשים תהליך שבו נדרש יותר ויותר מאמץ כדי להשיג פחות תוצאה, פריצות שאינן מחזיקות, עליות שמאבדות רוחב והיצע שמופיע בכל ניסיון להתקדם.
הנה אני מצרף לך עוד משפט שתוכל להדביק בפתקית על מסך עמדת המסחר שלך, ״היפוך אמיתי בדרך כלל משאיר עקבות לפני שהוא מקבל כותרת״.
לכן אעקוב השבוע אחר תשואת האג״ח לשנתיים, הנפט, מדד ה-S&P 500 במשקל שווה, ראסל 2000 ומספר המניות המשתתפות בעלייה.
אם המדד יתקרב שוב לשיא והרוחביות תשתפר, פחד הגבהים יתברר שוב כסיפור שהראש סיפר לעצמו. אם המדד ישאר גבוה אך מתחתיו עוד ועוד מניות ימשיכו לרדת, אז המיתר יתחיל לאבד צליל עוד לפני שיגיע לנקודה שיקרע.
🐘 אתה לא צריך להיות נביא הזעם
לגופים הגדולים אכפת מנתוני המאקרו, מריבית ורווחי החברות, אבל כדי לבצע פעולות גדולות הם זקוקים לצד השני וכמות מספקת של צד שני.
אנחנו איננו צריכים לנחש את הכוונות שלהם או לספר לעצמנו שהם רודפים אחרינו. די להביט בהתנהגות המחיר: היכן הוא מתקדם בקלות, היכן מופיע מאמץ ללא התקדמות, והיכן השוק בולע חדשות רעות ומסרב לרדת.
השבוע אינך צריך להחליט מראש שהחגיגה נגמרה, וגם לא לשכנע את עצמך שהיא תימשך לנצח.
התפקיד שלך אינו לתפוס את הנקודה הגבוהה ביותר, אלא להישאר צלול מספיק כדי לזהות מתי ההתנהגות באמת השתנתה. לדבר בצניעות וענווה ולא בנחרצות שעלולה להזיק
ניהול סיכונים אינו פחד, והמתנה לקיומו של תסריט כזה או אחר אינה חולשה. להיפך זו הדרך להשאיר את האגו מחוץ לחדר מבלי להשאיר בחוץ גם את השכל.
נחזור למיתר. מכוון טוב אינו מנסה לנחש באיזו שנייה המיתר יקרע. הוא מקשיב לרגע שבו המתח מפסיק לייצר מוזיקה ומתחיל לייצר רעש.
השבוע אל תסחור את הגובה לא בשורט ולא בלונג. פשוט תקשיב לצליל, שם נמצא הפתרון להמשך החודש.
שבוע מסחר מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכניות ליווי הסוחרים ׳שיטת הפיל׳
ומרגל המסחר.
לונג 
לונג
סקירה יומית 28.08.2026
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה יומית 28.08.26
הקבוצה חופרת.
יש קבוצות וואטסאפ שנראות כמו התארגנות לביצוע הפיכה שלטונית. מיליון הודעות, עד שאתה מגלה ש-86 מתוך 92 ההודעות נכתבו בידי שני אנשים.
הטלפון רוטט, המספר האדום מטפס, ובתוך שניות אתה משוכנע שמשהו גדול קורה שם בקבוצה. רק כשאתה פותח אותה אתה מגלה שרוב המשתתפים בכלל לא כתבו מילה, ושני אנשים פשוט מנהלים ויכוח בקצב של מכונת ירייה. בקיצור, הייתה המון פעילות, אבל כמעט אף אחד לא השתתף.
בול ככה נראתה וול סטריט אתמול.
🐘 המדדים צעקו
ה-S&P 500 עלה 0.72%, הנאסד״ק הוסיף 1.57% והדאו התקדם 0.20%. זו נראית כמו תמונה ברורה של חזרת תיאבון הסוחרים לסיכון, עד שמרימים את מכסה המנוע. מגזר הטכנולוגיה זינק 3.4% והיה היחיד מבין 11 המגזרים שסיים בעלייה, בעוד מדד ה-S&P 500 במשקל שווה ירד 0.3%.
במילים פשוטות, המדד עלה, אבל המניה הממוצעת בתוכו ירדה.
זה לא הופך את העלייה לשקר, וגם לא אומר שהשוק חייב לרדת. זה כן אומר שהכסף לא נכנס לרוחב השוק, אלא עבר בעוצמה לכמה שמות גדולים. כאשר חברה אחת במשקל גדול מאוד מזנקת, היא יכולה לצבוע מדד שלם בירוק גם אם רוב המניות אינן מצטרפות. לכן השאלה החשובה להיום אינה רק אם המדדים ימשיכו לעלות, אלא מי יצטרף אליהם.
זו גם הסיבה שסוחרים שהביטו אתמול עלה תיק יכלו היה להרגיש שמשהו אינו מסתדר.
המדיה סיפרה על חגיגה, הנאסד״ק רץ, אבל מניות רבות מחוץ לטכנולוגיה לא קיבלו את אותה הודעה. הפער הזה בין חוויית המדד לחוויית המניה אינו עניין רגשי בלבד. לעיתים הוא האות הראשון לכך שההובלה מתכווצת לפני שהמדיה מבחינה בכך.
🐘 אין לי טענה לאנבידיה. להפך
אנבידיה סיפקה למשקיעים בדיוק את מה שהם ביקשו: הכנסות של 96 מיליארד דולר, יותר מכפול מהשנה שעברה, ותחזית חריגה לצמיחה של כ-70% בשנת הכספים הבאה. המניה הגיבה בזינוק של 8.7%, מדד השבבים עלה 2.3%, והחשש שהשקעות ה-AI מתחילות להתעייף נדחק הצדה. זו לא הייתה הבטחה מעורפלת לגבי עתיד רחוק, אלא עסק שממשיך להראות צמיחה ורווחיות בקצב שקשה להתעלם ממנו.
העלייה במניות טכנולוגיה נוספות הראתה שאנבידיה לא פעלה בחלל ריק, אבל גם כאן הכסף נשאר בתוך שכונה צרה מאוד.
זו מנהיגות חזקה, ומנהיגות היא דבר שהשוק צריך כדי להתקדם. אלא שמנהיגות חזקה עדיין אינה מעידה על רוחב שוק. לפעמים היא רק מספרת לנו מי רץ קדימה בזמן שרוב השוק נשאר לעמוד במקום.
🐘 המובילות רצות לבד
בבורסת ניו יורק מספר היורדות היה גבוה מעט ממספר העולות, בעוד בנאסד״ק נרשם יתרון מתון לעולות.
גם נתוני השיאים היו מעורבים: בנאסד״ק נרשמו 73 שיאים שנתיים חדשים מול 85 שפלים חדשים. אלו אינם נתונים של שוק שמתפרק, אך הם גם לא מספרים על מאות מניות שרצות בעקבות המובילות.
הם מספרים על שוק שמוכן לתגמל הצלחה מוכחת, אבל עדיין אינו מעניק אמון אוטומטי לכל מי שעומד ליד.
עבורנו הסוחרים, ההבדל הזה חשוב. שוק יכול להתחיל את המהלך מכמה מובילות ורק לאחר מכן להרחיב את השורות, ולכן רוחב צר ביום הראשון אינו בהכרח סימן שלילי.
אבל אם המדדים ימשיכו לטפס בזמן שהמניה הממוצעת נשארת מאחור, התלות במספר קטן של מנועים תלך ותגדל. זה יכול לעבוד לא מעט זמן, רק שכדאי לדעת מי באמת מושך את המדד לפני שמסיקים שכל השוק נמצא באותו מסלול.
🐘 עכשיו מגיע האיש שיכול להשתיק את הקבוצה
היום יעבור מרכז הכובד מאנבידיה ליו״ר הפד קווין וורש, שיישא את נאומו הראשון בג'קסון הול. אינפלציית ה-PCE השנתית עומדת על 3.7%, אינפלציית הליבה על 3.3%, ותביעות האבטלה הראשוניות ירדו ל-203 אלף בלבד.
הכלכלה אינה שולחת כרגע אות מצוקה שמכריח את הפד להקל, והאינפלציה עדיין רחוקה מספיק מהיעד כדי להשאיר אפשרות להעלאת ריבית על השולחן.
תשואת האג״ח לעשר שנים כבר עומדת סביב 4.68%, והמשמעות פשוטה: אנבידיה יכולה להוכיח שהרווחים העתידיים קיימים, אבל הפד עדיין משפיע על כמה המשקיעים מוכנים לשלם עבורם.
אם וורש ירגיע את שוק האג״ח והתשואות יתייצבו, הטכנולוגיה עשויה לקבל זמן לסחוף אחריה מגזרים נוספים. אם התשואות יעלו והטכנולוגיה תיחלש, נגלה מהר שאין כרגע הרבה מגזרים שממתינים מאחור כדי לתפוס את ההובלה.
🐘 מה אני רוצה לראות מכאן
נדע שהעלייה של אתמול הייתה פתיחת דלת ולא רק מופע של מניה אחת ומגזר אחד, אם קרן הסל RSP, העוקבת אחר מדד S&P 500 במשקל שווה, תחזור לעלות, מספר המניות העולות יגדל ומגזרים נוספים יתחילו להשתתף.
אני מצפה לראות את אנבידיה מחזיקה את תגובת הדוח ואת מניות הטכנולוגיה ממשיכות לקבל ביקוש. במקביל, אשמח לראות שגם מניות שאינן נושאות את האותיות AI מוצאות קונים. זה יהיה סימן שהמהלך מתרחב ואינו נשען רק על מעבר כסף לכמה מניות גדולות.
לעומת זאת, החשש יתחזק אם הנאסד״ק וה-S&P 500 יישארו ירוקים, אך רוב המניות ימשיכו לדשדש או לרדת.
מצב כזה לא אומר שהשוק עומד להתרסק, אבל הוא כן אומר שהכותרת מעניקה לנו תחושת ביטחון רחבה יותר מזו שהמניות עצמן מצדיקות. הצבע של המדד הוא תמיד השאלה הראשונה. רוחב השוק מספר כמה מניות באמת משתתפות בתשובה.
וכמו בקבוצת הוואטסאפ, 92 הודעות הן באמת 92 הודעות. הן רק לא מספרות לך כמה אנשים באמת השתתפו, עד שאתה פותח ובודק מי כתב אותן.
אתמול וול סטריט שלחה לנו מסך מלא בהתראות, אבל אנבידיה וכמה מניות טכנולוגיה גדולות כתבו כמעט את כל השיחה. היום נגלה אם שאר החברים בקבוצה מצטרפים.
לפני שנגיב להתראה, כדאי לבדוק כמה אנשים באמת עושים את הרעש.
שבת שלום
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכניות ליווי הסוחרים ׳שיטת הפיל׳
ומרגל המסחר.
לונג 
לונג 
סקירה יומית 24-08-2026 - נקודת חולשה בשרשרתבחניון עמדו עשר מכוניות חשמליות, אבל רק לשתיים מהן היה איפה להתחבר.
כולן היו שקטות, חכמות ומלאות הבטחות. המסכים נדלקו, האפליקציות עבדו והנהגים ידעו להסביר בהתלהבות כמה מהר העולם משתנה. רק שבסוף הערב, שמונה מכוניות נאלצו לחכות שמישהו אחר יסיים לטעון.
זה לא הפך אותן לפחות מתקדמות. זה רק הזכיר להן שהעתיד יכול לנוע מהר מאוד, אבל התשתית קובעת כמה ממנו אפשר להכניס לחיים בבת אחת.
וזה בדיוק הסיפור שהשוק התחיל לספר לנו אתמול על השימוש בבינה.
🐘 השבבים נפלו לפני שהמספרים הגיעו
מדד ה-S&P 500 ירד אתמול 0.28%, הנאסד״ק איבד 0.76%, בעוד הדאו דווקא עלה 0.26%. במבט ראשון זה נראה כמו עוד יום מעורב ולא מאוד דרמטי. אבל מתחת לכותרת התמונה הייתה הרבה יותר ברורה: אנבידיה ירדה 2.9%, מיקרון נפלה 5.8% וברודקום איבדה 2.6%. גם רוחב השוק בנאסד״ק היה שלילי, עם כמעט 3,000 מניות יורדות מול פחות מ-2,000 עולות.
כל 30 המניות בענף השבבים סיימו בירידה. זו אינה הוכחה שסיפור הבינה מתפרק, והיא גם לא אומרת שמרכזי הנתונים הפסיקו להזמין ציוד. היא כן אומרת שהשוק מתחיל לשאול שאלה חשובה ומרכזית: גם אם הביקוש קיים, האם העולם הפיזי מסוגל לעמוד בקצב שבו נחזות תחזיות השימוש והגדילה?
במילים פשוטות הסוחרים מזהים צוואר בקבוק.
🐘 מהפכה דיגיטלית עדיין צריכה חשמל אמיתי
במשך תקופה ארוכה דיברנו על הבינה כאילו המגבלה העיקרית היא כמות השבבים שאנבידיה מסוגלת לייצר. אחר כך עברנו לדבר על זיכרונות, תקשורת מהירה ומימון של מרכזי נתונים. עכשיו נכנסת לתמונה שכבה פחות נוצצת, אבל אולי חשובה יותר: חשמל, מים, קרקע, אישורים והסכמה של האנשים שגרים ליד כל הדבר הזה.
בטקסס הורה המושל גרג אבוט לעצור בקשות חיבור ממתינות של מרכזי נתונים עד שכל פרויקט יעבור ביקורת. הסיבה אינה שולית. ERCOT, שמנהלת את רשת החשמל במדינה, קיבלה בקשות חיבור בהיקף של יותר מ-474 ג׳יגה-ואט, יותר מפי חמישה משיא הביקוש של טקסס, וכ-90% מהבקשות החדשות מיוחסות למרכזי נתונים.
במילים פשוטות העתיד הגיע, אבל מישהו עדיין צריך לוודא שהאורות נשארים דולקים גם אצל השכנים.
וזה משנה את האופן שבו צריך לנתח את סיפור ה-AI. השאלה כבר אינה רק כמה שבבים יימכרו, אלא כמה פרויקטים באמת יוכלו להתחבר לרשת, כמה זמן ייקח לקבל אישור, מי יממן את תוספת הייצור ומי ישלם על שדרוג התשתיות. אלה אינם פרטים קטנים מסביב למהפכה. הם עשויים לקבוע את הקצב שלה.
אם זה אכן הכיוון, גם רשימת המרוויחים עשויה להשתנות. הזרקור שהיה ממוקד כמעט רק ביצרניות השבבים יכול להתרחב לחברות שמייצרות חשמל, ציוד לרשת, מערכות קירור ותשתיות תקשורת, ולגופים שמסוגלים לממן פרויקטים עצומים לאורך שנים.
לא מפני שהשבב איבד מחשיבותו, אלא מפני שהוא רק חוליה אחת בדרך שבין חזון ה-AI לבין מרכז נתונים שעובד בפועל. זה מיד מקפיץ למחשבה את האימרה ״חוזקה של שרשרת כחוזקה של החוליה החלשה״.
🐘 אנבידיה עומדת לדווח גם בשם השכנים
ביום רביעי אנבידיה תפרסם את תוצאות הרבעון השני שלה. הדוח צפוי להתפרסם לאחר המסחר, והשיחה עם החברה תיערך בשעה 17:00 לפי שעון החוף המזרחי. השוק כמובן יבדוק הכנסות, שולי רווח ותחזית לרבעון הבא, הפעם כדאי להקשיב גם למילים שמסביב לתוצאות.
אם הנהלת החברה תדבר על מגבלות חשמל, עיכובים בהקמת מרכזי נתונים, שינוי בלוחות הזמנים של לקוחות או צורך גובר במימון, אלה יהיו סימנים לכך שהביקוש לא נעלם, אך הדרך להפוך אותו להכנסה נעשית מורכבת יותר.
מנגד, תחזית חזקה שתלווה בהתאוששות רחבה של השבבים תראה שהשוק הקדים להפחית ציפיות יותר מדי ואז יש מקום לחזרה לעלייה בשווי שוק.
ראיתם כבר בסקירות האחרונות כי עקיפה של התחזיות בפני עצמה כבר אינה מספיקה. מה שיקבע הוא אם המספרים והתחזית מצליחים להחזיר קונים לא רק לאנבידיה, אלא גם למיקרון, ברודקום, חברות התקשורת, האחסון ושאר שרשרת התשתיות.
🐘 השוק התחיל להפריד
בזמן שהשבבים ירדו, הפיננסים התחזקו. JPMorgan עלתה 1.4% ו-Visa עלתה 3%, ועזרו לדאו לסיים בירוק. גם זה אינו פרט מקרי. כשהכסף אינו יוצא מהשוק אלא עובר לענפים או למגזרים אחרים, הוא אומר לנו שלא כל הסיכון נתפס באותה צורה.
עבורנו הסוחרים, זאת אינה סיבה להכריז שסיפור ה-AI נגמר וגם לא הזמנה לקנות כל ירידה. זו סיבה לעקוב אחרי היחס בין הנרטיב המתפתח לבין תגובת המחיר לנרטיב.
אם חדשות טובות אינן מצליחות להרים את חברות ה-AI, אם רוחב השוק בעלייה ממשיך להצטמצם ואם מגזרים אחרים מחזיקים טוב יותר, השוק מאותת שמה שהספיק בעבר כדי להמשיך לעלות כבר אינו מספיק.
אני אעקוב בימים הקרובים אחרי שלושה סימנים. הראשון הוא האם החולשה נשארת מרוכזת בשבבים או מתפשטת. השני הוא האם ירידה נוספת בתשואות מצליחה להחזיר קונים לטכנולוגיה. והשלישי, החשוב מכולם, הוא האם דוח חזק של אנבידיה גורר איתו את כל הענף, או משאיר את החברה לעלות לבדה בזמן שהשכנים ממשיכים להמתין לחשמל.
נדע שהחשש היה מוגזם אם הדוח של אנבידיה יחזיר את הקונים למניות השבבים ונראה שהקמת מרכזי הנתונים ממשיכה ללא עיכובים משמעותיים.
לעומת זאת, החשש יתחזק אם אפילו תוצאות מצוינות לא יעוררו התלהבות, או אם יתברר שהבעיה כבר אינה הביקוש אלא המחסור בחשמל, בתשתיות ובאישורים.
🐘 העתיד לא נעצר, הוא עומד בתור
נחזור לחניון. כי למרות הפשטות של הרעיון חשוב לי שנבין. אף אחת מעשר המכוניות לא הפכה בן רגע לרכב גרוע. הבעיה הייתה שההבטחה הטכנולוגית התקדמה מהר יותר ממספר השקעים שעל הקיר.
זה כנראה גם השלב שאליו הגיע הבינה או עלולה להגיע.
המהפכה ממשיכה, הביקוש אמיתי וההשקעות עצומות, אבל מעכשיו השוק עשוי לתגמל פחות את מי שמספר כמה גדול החלום ויותר את מי שמוכיח שיש לו חשמל, תשתית, אישורים ויכולת להפוך אותו למציאות.
כי גם העתיד המהיר ביותר נוסע בסוף בקצב של השקע הפנוי.
שבוע טוב,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכניות ליווי הסוחרים ׳שיטת הפיל׳
ומרגל המסחר.
סקירה יומית 21-08-26זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה יומית 21.08.26
הקפה נשאר, המאפה נעלם
יש חבר שאני יושב איתו לקפה כמעט בכל שבוע. במשך שנים לא הייתי צריך לשאול אותו מה הוא מזמין. הקפה הקבוע שלו ולידו המאפה הקבוע, כאילו מדובר בחבילה אחת שאסור לפרק.
לאחרונה שמתי לב שהקפה עדיין מגיע, אבל המאפה נעלם.
הוא לא אמר שקשה לו. הוא לא התלונן על יוקר המחיה ולא הכריז שמעכשיו מתחילים לחסוך. הוא פשוט הפסיק להזמין אותו, אני גם יודע שזה לא קשור לדיאטה.
בהתחלה לא ייחסתי לזה חשיבות. בסך הכל מאפה. אבל כסוחר שהרדאר שלו פעיל אני מי רואה כשהרגל קבוע משתנה גם מבלי שמדברים עליו, אז לפעמים הוא מספר סיפור גדול יותר מכל הצהרה. אתמול Walmart סיפרה לוול סטריט בדיוק את אותו הסיפור.
🐘 זה לא צרכן שנשבר, זה צרכן שהתחיל לבחור
על הנייר, Walmart לא פרסמה דוח רע. ההכנסות צמחו, המסחר המקוון המשיך לזנק והחברה אפילו העלתה את התחזית שלה לשנה כולה.
אבל בתוך הדוח הסתתר פרט פחות נוח. הלקוחות עדיין הגיעו לחנויות ועדיין ביצעו קניות, רק שקצב הגידול בסל שלהם נחלש. כמו החבר שלי בבית הקפה, הם לא נעלמו. הם פשוט התחילו לחשוב פעם נוספת מה קונים ומה לא.
והשוק לא אהב את זה. מניית Walmart נפלה ביותר מ-9%, ויחד איתה נחלשו קמעונאיות נוספות ומגזרי הצריכה. לא מפני שהחברה הפסיקה לצמוח, אלא מפני שהדוח העלה ספק לגבי מי שאמור להמשיך לממן את הצמיחה הזאת - הצרכן האמריקאי.
🐘 כשהדלק מתייקר
מחיר גבוה יותר בתחנת הדלק אינו נשאר בתחנת הדלק, זה משפט שכתבתי לא פעם. הוא מגיע לסופר, למסעדה, לחופשה המשפחתית ולרכישה שהלקוח התכוון לבצע, אבל החליט לדחות לחודש הבא.
הצרכן אינו מקבל תוספת תקציב מפני שהדלק התייקר. אם יותר כסף עולה למלא את המיכל, פחות כסף נשאר לדברים שאפשר לחיות בלעדיהם. לפעמים זה מאפה, לפעמים זוג נעליים ולפעמים סוף שבוע שתוכנן וכעת נראה קצת פחות דחוף.
זו הסיבה שהסיפור של Walmart גדול יותר ממניה אחת. החברה יושבת כמעט בדיוק במקום שבו הלחץ הכלכלי פוגש את ההתנהגות היומיומית. כשהלקוח שלה מתחיל להסיר מוצרים מהעגלה, כדאי להקשיב גם אם העגלה עצמה עדיין נראית מלאה.
🐘 השפעה רוחבית
הירידות אתמול לא נשארו בתוך עולם הקמעונאות. המדדים המרכזיים איבדו סביב אחוז, ועל כל מניה שעלתה היו כמעט שתיים שירדו. מוצרי הצריכה הבסיסיים והצריכה המחזורית היו בין המגזרים החלשים, בזמן שהאנרגיה הייתה בין המקומות הבודדים שבהם הכסף מצא הגנה.
זה חיבור שחשוב להבין. האנרגיה נהנית ממחיר הנפט, אבל אותו מחיר מתחיל ללחוץ על החברות התלויות בכיס של הצרכן. מה שטוב לצד אחד של המדד מתחיל להפוך למס על הצד האחר.
וכאשר החולשה מתרחבת מעבר למניה שפרסמה את הדוח, השוק אומר לנו שהוא אינו מתייחס לאירוע כאל תקלה מקומית. הוא מתחיל לבדוק אם מדובר בשינוי רחב יותר בהתנהגות.
🐘 גם מחיר הכסף לא מאפשר הרבה מרחב
לכל זה הצטרפה מחדש העלייה בתשואות האג״ח. משרד האוצר האמריקאי הודיע שיגדיל משמעותית את רכישות האג״ח הארוכות כדי לשפר את הנזילות, אבל הרגיעה החזיקה זמן קצר בלבד והתשואות חזרו לעלות.
כך הצרכן מוצא את עצמו נלחץ משני הכיוונים. מצד אחד אנרגיה יקרה יותר מכרסמת בתקציב השוטף. מצד שני תשואות גבוהות שומרות על מחיר האשראי, המשכנתאות והמימון ברמה מכבידה.
זו עדיין אינה הוכחה שהצרכן האמריקאי נשבר. Walmart ממשיכה לצמוח, מספר העסקאות עדיין עלה והחברה לא הורידה את התחזית. אבל זה כן סימן לכך שהמרווח שהיה לצרכן להתפנק או לקנות בלי לחשוב הולך ומצטמצם.
🐘 האם הייתה תגובת יתר?
אם מחירי האנרגיה יירגעו, התשואות יחזרו לרדת ומניות הצריכה יתייצבו, יתכן שנגלה שהשוק הגיב בחריפות גדולה מדי לדוח אחד. גם שיפור ברוחב השוק וחזרה של קונים למניות הקמעונאות יחלישו את הנרטיב.
אבל אם חברות נוספות יספרו שהלקוחות עדיין מגיעים אך מוציאים פחות על הדברים שמסביב, כבר לא יהיה מדובר רק ב-Walmart. זה יהיה סימן שהצרכן עבר ממצב של קנייה למצב של בחירה.
כסוחרים, לא צריך למהר להפוך כל מאפה חסר לתחזית מיתון. מצד שני, גם לא כדאי לחכות עד שהכיסא מולי בבית הקפה יישאר ריק כדי להבין שיש שינוי. החבר שלי עדיין מגיע. הקפה עדיין מונח מולו והשיחה נשמעת בדיוק כמו תמיד.
שבת שלום,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכניות ליווי הסוחרים ׳שיטת הפיל׳
ומרגל המסחר.
סקירה יומית 20.08.2026האוצר האמריקאי מתחיל לפחד מהמחיר של עצמו
אנשים אוהבים לומר שצריך לתת לדברים זמן, בעיקר שנדמה להם שהזמן אינו עולה להם כסף.
כל עוד האירוע רחוק בזמן, קל להיות סבלניים, פילוסופיים ואפילו אופטימיים. אפשר לומר שהכל זמני, שהמערכת תסתדר ושלא כדאי להתרגש מכל רעש קטן. אבל כשהחשבון מתחיל להגיע אליך, משמעות הזמן בדיוק מקבל משמעות אחרת.
זה פחות או יותר מה שקרה אתמול למשרד האוצר האמריקאי.
במשך תקופה ארוכה השוק הזהיר שהחוב גדל, הגירעון אינו נעלם והמשקיעים דורשים תשואה גבוהה יותר כדי להלוות לממשלה כסף לשלושים שנה. כל עוד זו הייתה בעיקר שיחה של כלכלנים וסוחרי אג״ח, היה אפשר לתת לזה זמן. כשהתשואה ל-30 שנה הגיעה ל-5.34%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007, מושג הזמן התחיל לעלות כסף אמיתי.
ואז האוצר הפסיק להסביר והתחיל לפעול.
🐘 האוצר לא פתר את הבעיה, הוא חשף את נקודת הכאב
משרד האוצר הודיע שיכפיל לפחות את רכישות האג״ח הארוכות, מ-2 ל-4 מיליארד דולר בכל פעולה, באג״ח לטווח של 10 עד 30 שנה. התגובה הייתה מיידית: התשואה ל-30 שנה ירדה לכ-5.18%, התשואה לעשר שנים נסוגה לכ-4.66%, והמדדים סיימו בעלייה של כ-0.2%.
נשים את הדברים בפרופורציה.
התוספת המתוכננת מסתכמת בלפחות 14 מיליארד דולר ברבעון, בתוך שוק אג״ח של יותר מ-32 טריליון דולר וחוב ציבורי שכבר חצה 40 טריליון. זה לא שינוי במתמטיקה של החוב, לא פתרון לגירעון וגם לא תוכנית שתעלים את הצורך להמשיך להנפיק כמויות עצומות של אג״ח.
מהלך כזה אינו משנה את הבעיה הבסיסית. הוא בעיקר מסמן לנו באיזו סף כאב או טמפרטורה מישהו החליט לקום מהכיסא.
וזה מבחינתי הסיפור החשוב של אתמול. לא כמה אג״ח האוצר יקנה, אלא העובדה שהוא נאלץ להראות לשוק שהרמה שאליה הגיעו התשואות כבר אינה נוחה לו.
המהלך גם יצר תקדים שחשוב להבין. מעכשיו כל חזרה של התשואה לאזור השיא תיבחן לא רק דרך נתוני האינפלציה והחוב, אלא גם דרך השאלה אם האוצר יתערב שוב. כששוק מגלה שלמישהו יש נקודת כאב, הוא נוטה לבדוק אותה.
לכן ההודעה עשויה לייצר רצפה זמנית, אבל באותה נשימה היא גם מזמינה את המשקיעים לבדוק עד כמה הרצפה הזאת באמת קשיחה.
🐘 הפד לחץ על הבלם, האוצר הוריד את השיפוע
אתמול פורסם גם פרוטוקול ישיבת הפד, והוא לא היה בדיוק חומר למסיבת הורדות ריבית. שלושה חברים רצו להעלות את הריבית כבר ביולי, ורבים נוספים חשבו שהידוק נוסף יהיה נחוץ אם האינפלציה לא תמשיך לרדת.
בדרך כלל מסר כזה היה אמור ללחוץ על מניות ולהעלות תשואות. אלא שהפעם השוק כמעט התעלם ממנו, מפני שהפעולה של האוצר הייתה מיידית יותר מהמילים של הפד.
נוצר כאן מתח שילווה אותנו גם קדימה. הפד אומר שמחיר הכסף אולי יצטרך להישאר גבוה ואפילו לעלות. האוצר, לעומתו, מאותת שמחיר הכסף לטווח הארוך כבר מתחיל להכאיב למשק, לחברות, למשכנתאות וכמובן לתקציב הממשלתי עצמו.
שני הגופים אינם בהכרח פועלים זה נגד זה, אבל הם בהחלט מושכים כרגע בשני קצוות שונים של אותו חבל, ככל שעולם המסחר ידע לזהות שאחד מהם נכנע הם ילחצו ובאופן כואב.
🐘 מתחת ל-0.2% הסתתר שוק מעניין יותר
העלייה במדדים הייתה קטנה, אבל מתחת לפני השטח התמונה הייתה טובה יותר. שבעה מתוך 11 הסקטורים עלו, ראסל 2000 הוסיף 0.5% וסקטור הבריאות זינק ב-3.5%, בעיקר בזכות Moderna ו-Merck.
כלומר, הירידה בתשואות לא החזירה מיד את השוק למצב שבו כולם קונים שוב את אותן מניות טכנולוגיה. הכסף עבר גם לענפים ולמגזרים אחרים, וזה בדרך כלל בריא יותר מעוד יום שבו קומץ ענקיות סוחב לבדו את המדדים.
גם הזינוק החריג של Moderna, שעלתה ב-177% בעקבות תוצאות חיוביות בניסוי בחיסון למלנומה עם Merck, מספר משהו על סוג השוק שנוצר כאן.
הכסף עדיין מוכן לרוץ במהירות אחרי הוכחה ברורה, אבל הוא כבר אינו מעניק את אותה נדיבות לכל סיפור עתידי.
זה שוק שיכול לתגמל חדשות מצוינות בעוצמה, ובאותו יום להמשיך להעניש חברות שבהן הציפיות הקדימו יותר מדי את התוצאות.
אבל גם כאן צריך להיזהר מהתלהבות מוקדמת. הטכנולוגיה נשארה חלשה יחסית, והמדדים הצליחו לעלות רק מעט למרות ירידה חדה בתשואות. אם אפילו תנאי מימון נוחים יותר אינם מחזירים במהירות את הקונים למובילות הקודמות, ייתכן שהשוק בוחן מחדש לא רק את מחיר הכסף, אלא גם את המחיר שכבר שילם על הצמיחה העתידית.
🐘 עכשיו השוק יבדוק אם זו רצפה או רק כרית
מה שיקבע את ההמשך אינו יום העליות עצמו, אלא מה יקרה כשההשפעה הראשונית של ההודעה תדעך.
הסימן החיובי הראשון יהיה שהתשואה ל-30 שנה תישאר מתחת לאזור 5.20%-5.30% גם בלי הודעה נוספת מהאוצר. הסימן השני יהיה שמכרזי האג״ח הבאים יפגשו ביקוש טוב בלי שהמשקיעים ידרשו עוד ועוד תשואה. והשלישי יהיה שרוחב השוק ימשיך להשתפר גם ביום שבו האג״ח אינן עולות.
מנגד, חזרה מהירה של התשואות לשיא, חולשה מתמשכת בטכנולוגיה והמשך ירידה בדולר יאמרו שהשוק קיבל הקלה רגעית, לא שינוי כיוון. דולר חלש עוזר לחלק מהחברות ולנכסי הסיכון, אבל אם הוא יוסיף ללחצי האינפלציה, הוא עלול להזין מחדש את אותה בעיית ריבית שהאוצר ניסה להרגיע.
לכן אין סיבה לזלזל במהלך, אבל גם אין סיבה להתבלבל בינו לבין פתרון. עבור סוחר, ההבדל בין תגובה לבעיה לבין פתרון שלה הוא ההבדל בין מהלך שאפשר לעבוד איתו לבין סיפור שמותר להתאהב בו.
אמרנו שקל לתת לדברים זמן כשהזמן אינו עולה לך כסף. אתמול משרד האוצר גילה שהשעון כבר מחובר לקופה. בעיקר השוק לא גילה שלממשלה יש פתרון. הוא גילה שלממשלה יש נקודת כאב.
לא אהבתי את הגרף בתוצאה הסופית שלו, הוא עדיין מעיד על חולשה, נקווה לטובת התיק שלנו שבכל זאת רוחביות השוק תימשך.
יום טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכניות ליווי הסוחרים ׳שיטת הפיל׳
ומרגל המסחר.
לונג 
סקירה יומית 19-08-2026
היום שבו המשעמם התחיל לשלם
השינויים הגדולים בשוק מתחילים לפעמים כשמשהו משעמם נעשה פתאום ממש מעניין.
זה בדרך כלל לא מגיע עם כותרת דרמטית או מניה שקופצת עשרים אחוז. להפך. זה מתחיל בפינה שאנשים התרגלו לדלג עליה, במקום שבו המספרים זזים ממש לאט והסיפורים נשמעים כמו משהו "שכדאי" להשאיר ליועץ בבנק.
במשך שנים אג״ח ממשלת ארה״ב הייתה בדיוק הפינה הזאת. נכס מכובד, בטוח יחסית ומשעמם להפליא, שפשוט לא שילם מספיק כדי שמישהו עם דופק יתלהב ממנו.
אתמול מר שעמום התחיל לשלם.
🐘 לא רק השבבים נפלו, מחיר הזמן עלה
על פני השטח, הסיפור של אתמול היה מכירת חיסול בשבבים. מדד השבבים נפל בחדות, הנאסד״ק איבד יותר מאחוז, והחולשה זלגה גם לחברות אופטיקה, ציוד ותשתיות שנהנו עד עכשיו מההשקעות האדירות בבינה.
אבל מתחת למכירה הזאת עמד מספר חשוב יותר. התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-30 שנה טיפסה מעל חמישה אחוזים והגיעה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. היא אמנם נסוגה מעט בהמשך היום, אבל המסר כבר עבר: לזמן שוב יש מחיר, והוא כבר לא נמוך. כך לפחות עלה גם מהמסחר בשוק האג״ח והתגובה החדה במניות הצמיחה.
לנו המשקיעים הישראלים זה משנה את השיחה. כאשר אג״ח של ממשלת ארה״ב מציעה תשואה דולרית בסיסית שבמקרים רבים גבוהה מהתשואה השוטפת על דירה להשקעה בישראל, פתאום ארבעה קירות אינם ברירת המחדל היחידה לכסף ארוך.
בדירה יש שוכר, תיקונים, תקופות ריקות, מיסוי, עלויות עסקה והון גדול שנתקע בנכס אחד. באג״ח אין טלפון על המזגן בשעה אחת עשרה בלילה. היא פשוט משלמת ריבית, בהנחה שהמשקיע מחזיק בה ומתאים את ההשקעה לצרכים שלו.
🐘 שהאלטרנטיבה משתנה, כל נכס צריך להצדיק את עצמו מחדש
במשך תקופה ארוכה הריבית הנמוכה דחפה את הכסף לצאת לחפש תשואה. הוא נכנס לנדל״ן, למניות צמיחה, לקרנות פרטיות ולכל סיפור שהבטיח עתיד גדול מספיק. לא תמיד מפני שהסיכון היה נמוך, אלא מפני שהאלטרנטיבה כמעט לא שילמה דבר.
עכשיו האלטרנטיבה חזרה למשחק.
זה לא אומר שמחר בבוקר כולם ימכרו דירות ויקנו אג״ח אמריקאיות. נדל״ן כולל גם אפשרות לעליית ערך, מינוף ויתרונות שונים, ולכן זו אינה השוואה מושלמת. אבל לעיתים מספיק שחלק מהמשקיעים ישאלו למה לקחת יותר סיכון, פחות נזילות ויותר כאב ראש עבור הכנסה שוטפת נמוכה יותר.
גם בנק ישראל כבר הצביע על כך שתשואות שוק ההון נעשו אטרקטיביות יותר ביחס לתשואה השוטפת בשוק הדיור. כשהפער הזה גדל, הוא אינו חייב לגרום ליציאה המונית מהנדל״ן. מספיק שהוא גורם לקונה הבא להסס, או למשקיע להחליט שהדירה הבאה שלו תהיה דווקא שורה בתיק ההשקעות כדי שזה ישפיע על השוק.
🐘 גם דוח טוב צריך להתחרות עכשיו עם חמישה אחוזים
אותו מנגנון פעל אתמול במניות. Fabrinet פרסמה תוצאות טובות ותחזית שעלתה על הציפיות, ובכל זאת המניה קרסה וסחפה איתה חברות נוספות בשרשרת ה-AI.
העסק לא הפך לגרוע בן לילה. מה שהשתנה הוא רף ההשוואה. כאשר אפשר לקבל תשואה נאה מאג״ח ממשלתית, משקיע דורש ממניית צמיחה הרבה יותר כדי להצדיק מחיר גבוה, סיכון וחוסר ודאות.
גם נתוני הדיור סיפרו את אותו סיפור מהצד של הכלכלה. התחלות הבנייה ומכירות הבתים הממתינים נחלשו, ו-Home Depot איבדה את העלייה המוקדמת למרות דוח טוב. מחיר כסף גבוה אינו נשאר בתוך מסך האג״ח. הוא מגיע למשכנתא, לקבלן ולמשפץ ולמשפחה שמחליטה לדחות עוד קצת הפרויקט הגדול.
🐘 אבל אג״ח ל-30 שנה אינה פיקדון עם שם אמריקאי
כאן חשוב לעצור לפני שמתאהבים במספרים.
עבור ישראלי זו השקעה דולרית. אם הדולר נחלש מול השקל, חלק מהתשואה עלול להימחק בתרגום חזרה לשקלים. אם הדולר מתחזק, התוצאה יכולה להשתפר. שער המטבע אינו הערת שוליים, אלא חלק מהעסקה.
ויש גם עניין של מח״מ. מי שמחזיק את האג״ח עד הפדיון יודע מה יקבל בדולרים, כל עוד ממשלת ארה״ב עומדת בהתחייבויותיה. מי שצריך חלק ניכר מהכסף באמצע הדרך, עלול לפגוש מחיר שונה מאוד מזה ששילם.
אם האינפלציה חוזרת לעלות, השוק עשוי לדרוש תשואה גבוהה יותר. כשזה קורה, מחירה של אג״ח קיימת יורד, ובאג״ח ל-30 שנה התגובה יכולה להיות חדה בגלל המח״מ הארוך. גם הכיוון ההפוך נכון: ירידה בתשואות יכולה להעלות את מחיר האג״ח באופן משמעותי.
וגם אם לא מוכרים, אינפלציה גבוהה שוחקת את כוח הקנייה של הריבית ושל הקרן שתתקבל בעתיד. אג״ח רגילה יכולה לקבע הכנסה נומינלית בדולרים, אבל היא אינה מקבעת את מה שהדולרים האלה יוכלו לקנות בעוד עשר או עשרים שנה. זו בדיוק הסיבה שתשואה גבוהה אינה פוטרת אותנו מלשאול מהי התשואה הריאלית.
לכן אג״ח ארוך יכול לשמש עוגן לחלק מההון שאפשר באמת להשאיר לטווח ארוך. היא מתאימה הרבה פחות לכסף שנועד לדירה, לעסק, לילדים או לכל צורך שעלול להופיע לפני התחנה הרחוקה.
🐘 עכשיו צריך לראות אם המשעמם ממשיך לקבל כסף
בימים הקרובים אעקוב פחות אחרי יום ירוק או אדום אחד, ויותר אחרי התנועה שמתחתיו. האם התשואות הארוכות נשארות גבוהות? האם הכסף ממשיך לעבור מטכנולוגיה לבריאות, לצריכה בסיסית ולאנרגיה? האם החולשה בדיור מתחילה להופיע גם בהחלטות גדולות אחרות של הצרכן?
אם התשואות יישארו גבוהות ורוחב השוק ימשיך להיחלש, זה יחזק את האפשרות שהשוק אינו עובר רק מימוש, אלא מתמחר מחדש את כל מה שתלוי בכסף זול. אם התשואות יירגעו והשבבים יחזרו להוביל יחד עם שיפור רוחבי, יתכן שנגלה שזה היה בעיקר ניקוי וניעור של סוחרים בשל חשש לרגע.
וכאן נסגר הלופ.
אג״ח ממשלתית עדיין לא תככב בשיחת סלון כמו דירה, ולא תרגש כמו לסחור מניית AI. אבל ביום שבו המשעמם מתחיל לשלם יותר, כל השקעה אחרת חייבת להצדיק את עצמה למה היא עדיין שווה את הסיכון, הנזילות וכאב הראש.
לפעמים השינוי הגדול בשוק אינו שהחלום הפסיק לעבוד. פשוט משהו התחיל לשלם לנו יפה גם כדי לא להגזים בחלימה שלנו.
יום טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכניות ליווי הסוחרים ׳שיטת הפיל׳
ומרגל המסחר. לונג 
סקירה יומית 18-08-2026צמיחה זה טוב, אבל מחיר הכסף עדיין קובע
יש תקופות בשוק שבהן מספיק שיש סיפור טוב ברקע כדי שהכסף יזרום. סיפור הבינה היה הסיפור הזה במשך תקופה. עוד שבבים, עוד מרכזי נתונים, עוד שרתים, עוד מיליארדים של השקעות, והשוק הסתכל קדימה ושאל בעיקר שאלה אחת, כמה גדול הדבר הזה יכול לגדול ולהיות? אתמול קיבלנו תזכורת קטנה לכך שיש גם שאלה שנייה. כמה עולה לממן את כל הדבר הזה?
וזה בדיוק המתח שמתחיל להיבנות עכשיו בוול סטריט. מצד אחד, סיפור ה-AI ממשיך להוכיח שהוא חי, בועט ומייצר צמיחה אמיתית. מצד שני, מחיר הכסף נשאר גבוה, הנפט שוב מרים ראש, ורוב השוק כבר לא מוכן להתעלם מזה.
🐘 החדשות הטובות עדיין משפיעות, רק על פחות מניות
אם הייתי מציג לכם רק את מניות השבבים, קשה היה לנחש שהשוק סיים אתמול בירידות.
מדד השבבים עלה ביותר מאחוז וחצי. Sandisk המשיכה את המהלך החריג שלה, Applied Materials התאוששה בחדות, וההתלהבות סביב הבינה קיבלה עוד חומר בעירה לאחר ש-Anthropic הציגה קפיצה עצומה בהכנסות.
המשמעות, אחד המנועים של העלייה עדיין עובד. אבל פה מתחיל החלק המעניין. למרות הכוח הזה, רוב השוק ירד.
ב-NYSE היו יותר מפי שניים מניות יורדות מעולות, וגם בנאסד"ק התמונה הייתה שלילית מאוד. כמעט כל הסקטורים המרכזיים סיימו באדום, ורק האנרגיה הצליחה לעמוד בצד הירוק.
וזה מבחינתי הכותרת של היום. השוק לא ירד מפני שסיפור ה-AI נשבר. הוא ירד למרות שסיפור ה-AI המשיך לעבוד.
צריך להבין, חדשות טובות מצליחות להרים בעיקר את המניות הנמצאות ממש בלב הסיפור, בזמן שרוב השוק נשאר יורד, זה אומר לי שטרם קיבלנו את העלייה הרוחבית המיוחלת.
🐘 העתיד נראה נהדר, אבל יש לו עלויות מימון
במשך חודשים התרגלנו לדבר על השקעות ב-AI כאילו העלות הכספית היא פרט טכני. עוד מרכז נתונים? מצוין. עוד שבבים? אפילו טוב יותר. עוד עשרות מיליארדים של השקעות הון? כנראה שמישהו יודע מה הוא עושה.
והשוק אהב את זה. אבל כל המהפכה הזו נבנית בתוך עולם שבו עלות הכסף עדיין גבוה מאוד. התשואה לעשר שנים טיפסה שוב, ובקצה הארוך של שוק האג"ח אנחנו נמצאים ברמות שלא ראינו הרבה מאוד שנים.
אני לא חושב שהמספר עצמו הוא הדבר החשוב.
המשמעות חשובה יותר.
כשכסף יקר, חברות משלמות יותר כדי לממן השקעות. משקי בית משלמים יותר על משכנתאות ואשראי. והמשקיעים מתחילים להיות פחות נדיבים כלפי רווחים שנמצאים אי שם בעתיד.
AI יכול להמשיך לצמוח בקצב מטורף. אבל זה לא אומר שהשוק ימשיך לשלם כל מחיר עבור הצמיחה הזאת.
🐘 בנוסף גם הדלק התייקר
כאילו עניין עלות הכסף לא הספיק, הצטרף למשוואה גם הנפט. עם סיום הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן והספק לגבי הסכם חדש, הנפט זינק ביותר משני אחוזים והפך את האנרגיה כמעט לאי הירוק היחיד בתוך יום אדום.
לחברות האנרגיה זה כמובן נחמד.
לכל השאר קצת פחות.
כי נפט יקר יותר לא נשאר בעלות התדלוק.
הוא מחלחל להובלה, לייצור, לטיסות, למחירי מוצרים ולעלות החיים. לפעמים החברות סופגות את העלות והרווחיות שלהן נשחקת. לפעמים הן מגלגלות אותה לצרכן.
ובסוף מישהו צריך לשלם את העלות. וזה מגיע בדיוק בשבוע שבו אנחנו מנסים להבין כמה כוח קנייה עוד נשאר לצרכן.
🐘 השבוע הקופה חשובה יותר
בסקירה השבועית דיברנו על המעבר מהחברות שבונות את עתיד ה-AI אל האדם שאמור בסופו של דבר לפתוח את הארנק על השימוש בה.
מניות Home Depot, Target ו-Walmart יתנו לנו השבוע הצצה טובה יותר למה שקורה אצל הצרכן האמריקאי. ואני לא מחפש רק אם הן הכו את התחזיות.
מעניין אותי האם הוא קונה פחות? מחפש יותר מבצעים? יורד למוצרים זולים יותר? דוחה רכישות גדולות? מתחיל לבחור בין מה שהוא רוצה לבין מה שהוא באמת צריך?
כי פה מתחיל להיווצר פער מעניין.
מצד אחד, חברות הטכנולוגיה משקיעות סכומים אדירים כדי לבנות עולם שבו הבינה תהיה כמעט בכל מקום. מצד שני, המשפחה הממוצעת עומדת מול מדף ושואלת את עצמה אם לקנות עכשיו או לחכות לחודש הבא.
העולם זקוק לשני הצדדים. הוא צריך את מי שבונה את העתיד, אבל הוא גם צריך מישהו שיוכל לשלם עליו.
🐘 אז מה אני לוקח להיום?
אני עדיין לא רואה סיבה להספיד את מגמת העלייה. בטח לא לפני סוף השבוע או אפילו החודש הזה.
השבבים חזקים, סיפור ה-AI ממשיך לקבל אישורים, והמדדים עדיין מסתובבים באזור שבו השוק מרגיש ברובו שוורי.
יחד עם זאת לאחרונה קיבלנו תזכורת לכך שהסיפור נעשה קצת יותר מורכב.
כפי שהדגשתי מצב האג״ח ורוחבית השוק היא הם המדד המסכם. אני רוצה לראות אם הכוח בשבבים מצליח לחזור ולהתפשט לכל רוחב השוק, או שאנחנו מקבלים עוד ימים שבהם מעט מניות עושות את העבודה בעבור המדד.
כמובן שאני מצפה רוצה לראות מה הקמעונאיות מספרות לנו על הצרכן. כי אם רוחב השוק ממשיך להיחלש, הנפט ממשיך לעלות והתשואות נשארות גבוהות, אז נרגיש דבר ראשון את ההשפעה על מניות צמיחה.
תזכרו העתיד של הבינה עדיין יכול להיות מדהים. אבל גם עתיד מדהים נבנה באמצעות כסף של ההווה. וכרגע, הכסף הזה פשוט עולה יותר.
יום טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכניות ליווי הסוחרים ׳שיטת הפיל׳
ומרגל המסחר.
לונג 
סקירה שבועית 17-08-2026השבוע וול סטריט תפסיק לספור שבבים ותתחיל לספור קבלות
כולנו מילאנו פעם עגלת קניות באינטרנט, הגענו למסך התשלום ואז סגרנו את החלון כאילו מעולם לא התכוונו לקנות.
המוצרים נשארו בעגלה. הרצון לקנות לא באמת נעלם. אבל ברגע שבו היינו צריכים להוציא את הכרטיס, משהו השתנה. אולי המחיר נראה פתאום גבוה מדי, אולי החלטנו שאפשר לחכות, ואולי פשוט רצינו את המוצר יותר מכפי שהיינו מוכנים לשלם עליו.
השבוע וול סטריט תנסה להבין אם זה בדיוק מה שקורה עכשיו לצרכן האמריקאי.
🐘 בסוף מגיע לקופה וצריך לשלם
בחודשים האחרונים השוק היה עסוק בעיקר בצד של ההשקעות. כמה כסף החברות משקיעות ב-AI, כמה שבבים הן מזמינות, מי בונה את מרכזי הנתונים ומי מצליח להפוך את כל ההשקעה הזאת להכנסות.
השבוע תשומת הלב עוברת לצד השני של העסקה. לא למי שמייצר, אלא למי שאמור בסופו של דבר לשלם.
חברות כגון Home Depot, Target ו-Walmart יפרסמו תוצאות, והמספרים שלהן יאפשרו לנו להציץ לתוך עגלת הקניות של הצרכן. Target תדווח ביום רביעי ו-Walmart ביום חמישי.
השאלה אינה רק אם הצרכן ממשיך לקנות. השאלה המעניינת יותר היא מה הוא קונה, על מה הוא מוותר, האם הוא עובר למוצרים זולים יותר וכמה הנחות צריך לתת לו כדי שיגיע לעמדת התשלום.
🐘 הנתונים כבר השאירו לנו קבלה ראשונה
המכירות הקמעונאיות ביולי ירדו ב-0.6%, לעומת צפי עלייה של 0.2%. גם ללא כלי רכב נרשמה ירידה של 0.3%, ונתון הליבה שמשמש לחישובי התוצר ירד ב-0.4%.
במקביל, מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד ל-51 נקודות, כאשר רק 8% מהנשאלים מעריכים שהכנסתם תצמח בשנה הקרובה בקצב מהיר יותר מהאינפלציה.
זה אינו אומר שהצרכן האמריקאי הפסיק לקנות. צרכנים כמעט אף פעם לא עוברים ביום אחד מהשתוללות וקנייה חופשית לסגירת הארנק.
בדרך כלל השינוי מתחיל בקצוות, איך סיפר לי אחד הבוגרים בתחילת הדרך ששאלתי אותו על התנהלות הכלכלית שלו בחיי היום יום? הוא ענה ״בהתחלה דוחים החלפת טלפון, בוחרים מותג זול יותר, אוכלים עוד ערב בבית מבינים שהנעליים הקיימות יכולות להחזיק עוד עונה.״
הדוחות השבוע יגלו אם מדובר רק בצרכן זהיר יותר, או בצרכן שכבר מתחיל להישחק.
🐘 וול סטריט אוהבת חולשה, בתנאי שלא תהיה חלשה מדי
כאן מתחיל הפרדוקס. הנתונים החלשים עזרו להפחית את החשש מהעלאת ריבית נוספת. לפי Reuters, ההסתברות שהשוק מייחס להעלאת ריבית בספטמבר ירדה מכ-50% לכ-30%.
אכתב כאן משהו שיקרא קצת מוזר, מבחינת השוק, צרכן מעט חלש הוא כמעט מתנה. הוא מפחית את הלחץ האינפלציוני, נותן לפד סיבה להמתין ומוריד את הסיכוי שהריבית תעלה שוב.
הבעיה מתחילה כשהחולשה עוברת מהנתונים הכלכליים אל דוחות החברות עצמן. צרכן שקונה קצת פחות יכול לעזור לריבית. צרכן שמכריח את הרשתות להוריד מחירים, להגדיל מבצעים ולהנמיך תחזיות כבר מתחיל לפגוע ברווחים ולהשפיע על הרווחיות.
במילים פשוטות, חדשות רעות לכלכלה הן חדשות טובות לשוק רק עד שהן הופכות לחדשות רעות לעסקים, יצא לי משפט מצחיק, אבל לבטח הובנתי.
🐘 המדדים ירדו, אבל השוק הרחב המשיך ללכת
יום שישי סיפק רמז חשוב. ה-S&P 500, הנאסד״ק והדאו ירדו מעט, בעיקר בגלל חולשה במניות הטכנולוגיה הגדולות. מדד התוכנה ירד ב-2.1%, Applied Materials איבדה יותר מ-5% ו-Broadcom ירדה כמעט 6%.
אבל מתחת למדדים התמונה הייתה אחרת. מדד משקל זהה נותר כמעט ללא שינוי, Russell 2000 עלה ב-0.5% ומדד מניות הביניים הוסיף 0.3%. שניהם אף כבשו במהלך המסחר שיאים חדשים.
זה אומר שהכסף לא בהכרח יצא מהשוק. פשוט עבר לענפים למגזרים אחרים. אנרגיה הובילה בעלייה של 1.4%, לצד חוזקה בתשתיות ובחומרי הגלם.
נכון לעכשיו, זה נראה יותר כמו גידול רוחבי של העלייה מאשר בריחה מסיכון. אבל דוחות חלשים של הקמעונאיות עלולים לפגוע בדיוק במניות הקטנות והבינוניות שהתחילו לאחרונה לקחת חלק בהובלה.
🐘 גם האג״ח עדיין לא השתכנעו
למרות נתוני האינפלציה הנוחים והחולשה במכירות, תשואת האג״ח לעשר שנים עלתה ביום שישי לשיעור של 4.70%. התגובה הזאת אומרת ששוק האג״ח עדיין אינו מוכן להכריז שהבעיה נפתרה, ממש להיפך, לכן הוא מדד מרכזי מבחינתי.
ביום רביעי יתפרסם פרוטוקול ישיבת הפד מסוף יולי. הפרוטוקול עצמו כבר מעט מיושן, משום שמאז התקבלו נתונים חדשים, ולכן הדבר החשוב לא יהיה רק מה כתוב בו אלא כיצד המדדים יגיבו למה שכתוב בו.
אם מסר ניצי לא יצליח להעלות אותן, השוק כנראה כבר בהוון יתר. זאת אומרת שאם תשואה לעשר שנים תמשיך לעלות למרות היחלשות הצרכן, נקבל שילוב הרבה פחות נוח של מיתון בצמיחה ועלות כסף שנשארת גבוהה.
גם הנפט דורש תשומת לב. WTI סיים את השבוע סביב 82.40 דולר לאחר עלייה שבועית של כ-5%. אם הוא ימשיך לטפס, הוא עלול להחזיר לחץ אינפלציוני בדיוק כשהצרכן מתחיל להתעייף ולצמצם קניות.
🐘 מה אני מחפש השבוע
התרחיש החיובי אינו מחייב דוחות מושלמים. מספיק שהקמעונאיות יראו שהצרכן עדיין קונה, גם אם הוא בררן יותר, באופן שלא נדרש פגיעה משמעותית ברווחיות כדי להביא אותו שוב ושוב לקופה.
במקביל, ארצה לראות את Russell 2000, מניות הביניים והמדד במשקל שווה שומרים על המומנטום שרק התחיל בהן. בנוסף ככל שהטכנולוגיה תחזור להוביל אז נקבל בסיס בריא יותר להמשך עליות.
סימן האזהרה יהיה שילוב של הורדת תחזיות מצד הקמעונאיות, שחיקה במרווחים, אובדן השיאים במניות הקטנות ותשואת אג״ח שמסרבות לרדת.
במקרה כזה, נגלה שהשוק אמנם נמצא בשיא, אבל הצרכן שאמור לתמוך ברווחי החברות כבר התחיל לסגת. וזה מחזיר אותנו לעגלת הקניות באתר שדיברתי עליה בפתיח.
החוזים הבוקר מצביעים על פתיחה חיובית, ובמיוחד על ניסיון של הטכנולוגיה לחזור להוביל. אבל חוזים עתידיים הם עדיין רק עגלה מלאה. הם מראים לנו מה המשקיעים רוצים לקנות לפני הפתיחה, המבחן יהיה כאמור בפתיחה או בקופה.
האמת שרק בסוף השבוע, אחרי דוחות הקמעונאיות, התשואות ותגובת המחיר, נדע אם הם באמת הגיעו למסך התשלום ויש נכונות לשלם.
שבוע טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכניות ליווי הסוחרים ׳שיטת הפיל׳
ומרגל המסחר.
לונג 
