סקירה יומית 17.7.2026 - מי הקפטן הבא?זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה יומית 17.07.26
הספסל עלה למגרש, הקפטן עדיין יושב
אנחנו מתקרבים לגמר המונדיאל, ושם כבר אין מקום למחמאות על דרך יפה, עם כי אני חייב לומר כחובבן ממש התרשמתי מן הדרך לגמר.
לפעמים נבחרת מאבדת את הכוכב שלה דווקא ברגע החשוב, ואז המאמן מביט אל הספסל ומכניס שחקנים שבמשך כל המונדיאל חיכו להזדמנות.
הם רצים, נלחמים, משנים את הקצב ואפילו מחזירים את הקבוצה למשחק. אבל נשארת שאלה אחת פתוחה: מי מהם יכריע את המשחק, כשהמשחק יגיע לדקה ה-90?
זה מאוד דומה למה שקרה אתמול בשוק. הכוכבים הגדולים של הטכנולוגיה איבדו גובה, השבבים שוב נשברו, אבל הספסל הרחב של השוק לא נבהל. הוא עלה לשחק.
🐘 המדד ירד, השוק פחות
הנאסד"ק ירד 1.47%, ה-S&P 500 איבד 0.51% והדאו ירד רק 0.20%. אם הסתכלת רק על לוח התוצאות, קיבלנו יום שלילי נוסף שבו הלחץ על מניות הצמיחה גדל.
אבל מתחת למדדים התרחש משחק אחר לגמרי: מדד S&P 500 במשקל שווה עלה ב 1%, מדד מניות הביניים הוסיף 0.4%, ומבט על רוחב בורסת ניו יורק היו יותר מניות עולות מיורדות.
זו אינה סתם הערת שוליים. כאשר המדד הרגיל יורד חצי אחוז והמדד במשקל שווה עולה אחוז, השוק אומר לך שהחולשה מרוכזת בעיקר בחברות הגדולות ביותר. הכסף לא עזב את המסחר, הוא עבר למגזרים אחרים וחיפש שחקנים שעד עכשיו כמעט לא נגעו בכדור.
הצריכה הבסיסית עלתה 2.9%, שירותי הבריאות הוסיפו 2.2%, הנדל"ן 2.1% והאנרגיה 1%.
קוקה קולה, וולמארט, Abbott ו-J.B. Hunt סיפקו את מה שהשבבים והמגה-קאפ לא הצליחו לספק, תוצאה חיובית שנשארה על לוח המחירים. זה רוחב שוק בריא, אבל רוחב ללא הנהגה זה בעיה.
🐘 הספסל החזיק את המשחק, הוא עוד לא ניצח אותו
רוטציה אמיתית אינה נמדדת ביום אחד שבו הטכנולוגיה יורדת והמניות הדפנסיביות עולות. היא נמדדת ביכולת של קבוצות חדשות לייצר רצף, לפרוץ לשיאים ולהמשיך להוביל גם ביום שבו הכוכבים הישנים מתממשים או מתאוששים.
במילים פשוטות, לא מספיק שקוקה קולה תעלה כשמניות השבבים נופלות. צריך לראות אם קבוצה חדשה מסוגלת למשוך אחריה את יתר השוק.
כאן נמצאת הבעיה המרכזית של אתמול. כי Russell 2000 התחיל בעלייה, אבל ויתר עליה וסיים בירידה של 0.3%. כלומר, הכסף התרחב מעבר למניות הענק, אך עדיין לא עבר באופן מלא לנכסים שמייצגים נטילת סיכון רחבה יותר.
מדד מניות הביניים החזיק מעמד, המניות הקטנות פחות, והפער הזה אומר שהרוטציה קיימת אבל עדיין מחפשת קפטן או במילים אחרות, חסרה לנו כרגע מובילת שוק, חדשה או ישנה .
גם שוק האג"ח אינו מעניק לה תנאים קלים. תשואת האג"ח לעשר שנים סיימה סביב 4.57%. הכלכלה ממשיכה להיראות חזקה, מדד הפד של פילדלפיה מפתיע בעוצמתו והתביעות לדמי אבטלה נותרו נמוכות.
אלה חדשות טובות לפעילות העסקית, אבל הן גם מקטינות את הדחיפות להוריד ריבית ומעלות את הרף בפני חברות קטנות התלויות יותר בעלות הכסף.
🐘 אולי בכל זאת חילופי המשמרות החלו
מבט בזום אאוט על השוק. מתחילת השנה Russell 2000 עלה 19.9% ומדד S&P MidCap 400 הוסיף 14.9%, לעומת 11.4% בנאסד"ק ו-10.1% ב-S&P 500. ייתכן שהשוק כבר החל בחילופי המשמרות, אבל אנחנו נמצאים בשלב שבו היורשים קיבלו דקות משחק ועדיין לא קיבלו את סרט הקפטן.
הנתונים האלה חשובים משום שהם מספרים שההתרחבות אינה תופעה מקרית של יום אחד. המניות הקטנות והבינוניות כבר מייצרות תשואה עודפת מתחילת השנה, גם אם הדרך שלהן פחות רועשת. אם הן ישמרו על היתרון היחסי בתקופה של תשואות אג"ח גבוהות, נקבל אישור שהשוק של המחצית השנייה יהיה פחות תלוי במגה-קאפ והרבה יותר סלקטיבי.
מנגד, אם המדד במשקל שווה יחזור להיחלש, Russell 2000 יאבד את היתרון ומניות הביניים ייכשלו בפריצות, אז השוק רק קנה זמן עד שהכוכבים יתעוררו ויחזור לחשק. אני לא הייתי ממהר להכריז על מובלה חדשה. הייתי נותן לשוק להציג אותה בהמשך כאשר תוכיח את עצמה.
כי בשוק כמו בחיים, כולנו רוצים וכנראה זקוקים למנהיג שינהיג אותה לצמיחה, גדילה והתפתחות חדשה.
🐘 ראינו כי דוח טוב כבר לא מבטיח מחיאות כפיים
מדד השבבים איבד 4.3%, כאשר מניות הזיכרון שוב ספגו ירידות חדות. TSMC סיפקה דוח חזק, עקפה את התחזיות והעלתה ציפיות להמשך, ובכל זאת ירדה 2.25%.
מצב בו חדשות מצוינות לא מצליחות להרים מחיר, אומר כי הבעיה אינה בהכרח בחברה. לפעמים המחיר פשוט הגיע למשחק עם ציפייה לניצחון בהפרש של חמישה שערים ואז ניצחון בקושי גורם להרמת גבה.
אפילו אלפבית ירדה 4.43% בעקבות הדיווח על דחיית Gemini 3.5 Pro לאחר שהמודל לא עמד ביעדי הביצועים הפנימיים. שוב זה לא אומר כי השוק מוותר על הבינה המלאכותית, אבל הוא פחות סבלני כלפי פערים בין ההבטחה ללוח הזמנים או התוצאות. זו עוד סיבה לכך שמובילת הטכנולוגיה נחלשת כרגע, גם בלי שהסיפור ארוך הטווח שלה נשבר.
🐘 עכשיו צריך לזהות מי מבקש את הכדור
בימים הקרובים אבדוק, האם המדד במשקל שווה ממשיך להוביל RSP, האם מניות הביניים והקטנות מייצרות רצף ולא רק יום מוצלח והאם השבבים חוזרים ומצליחים להתייצב. שילוב של רוחב גדל עם מובילה חדשה יכול להפוך את הרוטציה למנוע של המשך שיאים בשוק.
לעומת זאת רוחב שוק בלי מובילה יישאר רק ספוג שמרכך את ירידת המדדים. המינוח המקצועי בשיטת הפיל נקרא Absorption.
בכל מקרה לסיכום, אני משער (שימו לב לבחירה במילה מ-שער) כי בגמר מונדיאל, הספסל יכול לשנות משחק, אבל ברגע האחרון מישהו צריך לבקש את הכדור ולא להתחבא מאחוריו.
אתמול הספסל של השוק הוכיח שיש לו עומק, אופי ורגליים. עכשיו נשאר לראות מי ממנו מסוגל להוביל. כי שוק רחב הוא קבוצה טובה. אבל שוק רחב עם מנהיג הוא כבר מועמד לאליפות וקביעת שיאים חדשים.
שבת שלום,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכניות ליווי הסוחרים ׳שיטת הפיל׳
ומרגל המסחר.
לונג
סקירה יומית 16.7.26 הבינה הסלקטיביתזהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה יומית 16.07.26
הבינה הסלקטיבית
יש שלב כמעט בכל בהלה לזהב שבו כולם מרוויחים. מי שמוכר את האת, מי שמוביל את העגלה, מי שמשכיר חדר לכורה, וגם ההוא שפתח דוכן לימונדה ליד המכרה ומסביר לכולם שהוא חלק משרשרת הערך.
אחר כך מגיע הרגע שבו הזהב עדיין שם והכורים עדיין עובדים, אבל השוק מתחיל לשאול שאלה פחות רומנטית: למי בכל השרשרת הזאת באמת יש זכות קיום כעסק?
זה בדיוק מה שראינו לאחרונה. מדד השבבים ירד 2.1%, מניות הזיכרונות איבדו סביב 8%-9%, ובכל זאת הנאסד״ק עלה 0.62% וה-S&P 500 הוסיף 0.38%. השוק לא ברח מהצמיחה. הוא פשוט הפסיק לקנות כל מי שעונד תג שם עם האותיות AI, כאילו מדובר באישור כניסה אוטומטי למועדון המניות הצומחות.
🐘 המסיבה נהיית סלקטיבית
עד כה הסיפור היה פשוט. העולם צריך יותר כוח מחשוב, ולכן כל מי שנוגע בשבבים, בזיכרונות, בשרתים, באחסון ובקירור אמור ליהנות, כי הביקוש צפוי להיות גדול מההיצע.
אבל בשלב מסוים השוק מפסיק לקנות את הסיפור כמו שהוא. הוא מתחיל לבדוק מי באמת מרוויח יותר, מי מצליח לשמור על הרווחים שלו, מי יכול להעלות מחירים ומי פשוט נהנה מכך שהוא נמצא בתחום חם ולוהט.
מניית TSMC סיפקה תשובה שדרכה אפשר להבין את מה שאני מנסה לומר. החברה דיווחה על זינוק של 77% ברווח הרבעוני לשיא, כאשר הביקוש למעבדי AI מתקדמים ממשיך לדחוף את התוצאות. יום קודם ASML העלתה את תחזית המכירות השנתית לאחר רבעון חזק והזמנות שמעידות על המשך ההשקעות בתעשייה.
כלומר, הבינה המלאכותית עדיין מובילה את השוק, אבל עכשיו המשקיעים מתחילים לבדוק מי באמת נמצא במרכז הפעילות ומי רק נהנה מהסיפור שמסביב.
🐘 גם צמיחה צריכה קבלה
אחרי התנועות החדות במניות שהזכרתי, לעומת התנועה ההפוכה במניות אחרות, חשוב להפנים עיקרון פשוט. חברה יכולה להיות מצוינת, הענף יכול לצמוח והתחזית לטווח הארוך יכולה להישמע כמו הרצאה בטד, ועדיין המניה יכולה לרדת.
השאלה איננה רק אם העתיד טוב, אלא כמה מהעתיד הזה כבר מגולם במחיר וכמה הוכחות נוספות השוק דורש כדי להמשיך לשלם עליו יותר ויותר.
מיקרון, סנדיסק ו-SK Hynix לא נפלו משום שהעולם הפסיק לצרוך זיכרון. הן נפלו לאחר ריצה חדה, כשהמשקיעים התחילו להרגיש שהציפיות עצמן הפכו לנתון היקר ביותר בנוסחה.
כשהציפייה היא לשלמות, אפילו תוצאה טובה יכולה להישמע כמו מלצר שאומר בחתונה שהמנה העיקרית טעימה, אבל בפועל קטנה בהרבה ממה שהבטיחו בתמונות.
🐘 הכסף החליף חדר
במקביל, Apple, Microsoft, Alphabet ו-Amazon עלו בעוצמה והחזיקו את המדדים. מניית Apple קיבלה רוח גבית מדיווח שהיא בוחנת רכישת חברות שבבים כדי לחזק את יכולות שרתי ה-AI שלה.
השוק ראה בכך לא הודאה בחולשה, אלא נכונות לקנות זמן ויכולת במקום להתעקש לפתח הכול לבד. לפעמים חברה חזקה אינה החברה שיודעת לעשות הכול בעצמה, אלא זו שיודעת לזהות בזמן מה חסר לה ולהשלים אותו.
זו לא יציאה מתחום הבינה המלאכותית, אלא תזוזה של הכסף בתוך התחום עצמו. לא כל מי שעומד ליד הבמה בסוף ההופעה מקבל את הפרחים. יש את מי שנתן את ההופעה, ויש את מי שעמד לידו ופשוט נהנה מהאווירה.
🐘 המחיר כבר יודע לחלום
כאן נכנס החלק המקצועי, והוא תלוי מאוד בשאלה מתי הצטרפת לתהליך. כשמניה שעלתה מאות אחוזים יורדת 8% ביום, הסוחר המתחיל נוטה מיד לאחת משתי תגובות קיצוניות: לברוח כי ״זהו, הסיפור נגמר״, או לומר ״וואלה, זו הזדמנות לקנות כי זה רק תיקון״.
שתי התגובות מגיעות מאותו מקום - הצורך להחליט מהר כדי להרגיש שוב שליטה. המקצוען, במיוחד אם נכנס בזמן וניהל נכון את גודל הפוזיציה, אינו חייב להיבהל מכל תנועה. מבחינתו זו הזמנה להרים את מכסה המנוע ולבדוק.
הוא בוחן אם הירידה היא שינוי אופי, שבירת תמיכה שמלווה בגל מכירות מתמשך וברוחב שוק שלילי, או בסך הכול מימוש חד בתוך מגמה בריאה.
וויקוף לימד אותנו לא לנחש את הסיפור, אלא לקרוא את הסימנים דרך מאמץ מול תוצאה. אם המאמץ של המוכרים גדל אבל המחיר מפסיק לרדת, ייתכן שיש מי שסופג את הסחורה. אם כל ניסיון לעלות פוגש גל מכירות נוסף והמחיר ממשיך להיחלש, השוק כבר מספר סיפור אחר.
כשהסימנים תומכים ביציאה, יוצאים. כשהם תומכים בכך שמדובר בתהליך צמיחה שלוקח אוויר, אפשר להישאר. לא מפני שאנחנו מאמינים, אלא מפני שהמחיר עדיין לא נתן לנו סיבה מספקת לשנות את התוכנית.
🐘 המבחן התחיל
נתון ה-PPI, שירד 0.3% ביוני, נתן לשוק אוויר, הוריד תשואות והקל על מניות הצמיחה. גם רוחב השוק היה חיובי, עם יותר מניות עולות מיורדות בניו יורק וגם בנאסד״ק.
יחד עם זאת, מתחת למדדים הירוקים השוק העביר מבחן פתע לכל שרשרת המזון של תחום הבינה המלאכותית. המבחן כבר אינו מי קשור לתחום, אלא מי מצליח להפוך את הקשר הזה להכנסות, לתזרים ולשיפור בשולי הרווח.
ברקע, העימות בין ארצות הברית לאיראן ממשיך להכביד על התנועה במצר הורמוז ומשאיר את מחיר הנפט ברמה גבוהה. כרגע המדדים בוחרים להסתכל בעיקר על האינפלציה המתקררת ועל תוצאות הדוחות, אבל צריך לזכור שעלויות אנרגיה והובלה גבוהות עלולות לחזור אלינו דרך הדלת האחורית.
השוק מסוגל להחזיק שני סיפורים במקביל, עד שאחד מהם מתחיל להשפיע על שורת הרווח.
אני בוחן כעת אם השבבים מצליחים להתייצב בלי שהמדדים נשברים, אם ההובלה מתרחבת מעבר לארבע ענקיות הטכנולוגיה שעלו, ואם תוצאות חזקות כמו של TSMC מצליחות להשיב אמון גם למניות שהתממשו בעוצמה.
ככל שנקבל תשובה חיובית על יותר מהשאלות האלה, נוכל לראות תנועה בריאה של הכסף בתוך מגמת הצמיחה. בשלב הזה כדאי להיזהר מלרדוף אחר הסיפור החם של מניה שמככבת בכותרת או בסרטון שצבר הרבה צפיות.
השוק נעשה סלקטיבי. התפקיד שלך אינו לבחור מראש מי חייבת לנצח, אלא לתת לו לסנן עבורך את החברות החזקות ולהצטרף אליהן כאשר המחיר מאשר את הסיפור.
אל תגיע עם דעה קדומה או עם רצון פנימי שאתה מנסה לכפות בכוח. השוק לא סופר את הרצונות שלנו. יש לו רצונות והיגיון משלו.
לך אחרי הפיל. הוא כבר יודע לסנן את הרעשים ולמצוא את הדרך אל מקור המים.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
לונג
סקירה יומית 14.7.26זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה יומית 14.07.26
הבנק רואה מה שהמדד לא רואה
יש ימים שבהם המספר הכי חשוב כביכול הוא לא הכי חשוב שהיית רוצה לבחון, אסביר. היום כולם מחכים ל-CPI כאילו הוא רופא שמחזיק ביד את תוצאות הבדיקה וגורל הסוחר המתרגש, אבל אני הייתי מעדיף להציץ קודם לחשבון הבנק שלו.
מדד המחירים יספר בכמה התייקרו החיים, לעומת זאת הבנקים יספרו האם האמריקאי עדיין אופטימי שמח ומסוגל לשלם על האופטימיות.
מדד ה-CPI לא יהיה ״עדכני״ כי הוא נמדד עת הנפט היה עשרים דולר מטה וזו הסיבה שהיום דוחות הבנקים מעניינים הרבה יותר מעוד פרסום של נתון מאקרו.
חמישה מהבנקים הגדולים בארצות הברית JPMorgan, Goldman Sachs, Bank of America, Citigroup ו-Wells Fargo פותחים יחד את עונת הדוחות, נכון באותו פתיחה מתפרסם מדד המחירים של יוני. ה-CPI ייתן לנו צילום מב שהיה, אבל הבנקים יתנו לנו סרט עדכני לגבי צלילות האוויר בהווה.
🐘 המדד מדד אינפלציה, הבנק משקף את האדם לאור האינפלציה.
הצפי הוא שהאינפלציה השנתית ירדה ביוני ל-3.8% לעומת 4.2% במאי, בעיקר בזכות ירידה זמנית במחירי הבנזין. אינפלציית הליבה צפויה לעלות ב-0.2% בחודש וב-2.8% בשנה, מספר שאולי נראה מרגיע בכותרת, אבל עדיין רחוק מספיק מהיעד כדי להשאיר את הפד עצבני ודרוך.
וכמו שאמרתי הבעיה היא שהנתון של יוני מגיע לעולם שבו הנפט של יולי כבר שינה כיוון.
אתמול WTI זינק 9.4% ל-78.42 דולר, כשהעימות בין ארצות הברית לאיראן חוזר להפריע לתנועת המכליות ולתמחור הסיכון במצר הורמוז. הבוקר הנפט ממשיך לטפס, והאג״ח לעשר שנים כבר סיים אתמול ב-4.61%. כלומר, גם אם ה-CPI יספר שאינפלציה יורדת, השוק מריח סכנה.
כאן נכנסים הבנקים. הם רואים אם הלקוח משלם את כרטיס האשראי במלואו או רק מגלגל אשראי, האם משכנתאות מתחילות לאחר, אם עסקים מבקשים יותר אשראי או סוגרים את התריס מוקדם, ואם המפקיד דורש ריבית גבוהה יותר כדי להשאיר את הכסף בבנק.
הנתונים האלה אינם זוכים לכותרות, אבל מבחינתי שם נמצאת הכלכלה לפני שהיא מקבלת כותרת, המפתח להיום הוא דוחות הבנקים.
🐘 אתמול השוק שינה כיוון
המדדים ירדו, אבל לא באותה עוצמה. הנאסד"ק איבד 1.55%, ה-S&P 500 ירד 0.79%, והדאו הסתפק בירידה של 0.26%. מתחת לפני הקרקע ראינו חולשה חריפה בשבבים, בעוד אנרגיה, שירותים חיוניים, נדל"ן, צריכה בסיסית, בריאות ופיננסים מצאו ביקוש.
הפער בין S&P 500 הרגיל למדד במשקל שווה חידד את הנקודה. המדד הרגיל ירד 0.8%, בעוד השווה במשקל איבד רק 0.1%, כלומר עיקר הירידות הגיע מהחברות הגדולות שכבר נשאו על הגב חלק גדול מהעלייה.
זה לא רוחב שוק בריא שציפיתי לו כדי לחגוג, אבל גם לא פינוי המוני של מהשוק. הכסף עבר מקום, לא יצא החוצה לרחוב. וזה הבדל חשוב.
זו לא הייתה בריחה מוחלטת מהשוק. ועדיין מדד השבבים ירד 4.8%, SK Hynix איבדה 9.3%, SanDisk צנחה 12.6%, ואפילו TSMC ירדה (לא מבין) למרות שדיווחה על צמיחה שנתית של 36% בהכנסות הרבעון השני.
שהחברה מביא נתון מצוין והמניה יורדת, אני לא ממהר להסביר שיש כאן טעות וזה לא הגיוני. אני בודק אם הציפיות היו גבוהות יותר כדי להוון מחדש את התוצאה.
🐘 רווחים יפים
הבנקים צפויים ליהנות מרבעון חזק במסחר, בהנפקות ובעסקאות, לאור כך שמחזורי הפעילות בשוקי ההון עלו.
בכלל כל עונת הדוחות כולה נפתחת עם צפי לצמיחה של 23.6% ברווחי חברות ה-S&P 500, נתון מרשים מאוד, מאוד. אבל בשוק שכבר שילם על יותר מדי חדשות טובות, רווח גבוה אינו מספיק, צריך להבין איך נוצר וכמה ממנו יכול לחזור שוב ושוב.
לכן אני אחפש בדוחות ארבעה דברים. איכות האשראי, ההפרשות להפסדי הלוואות, צמיחת בהלוואות והפער בין הריבית שהבנק גובה לזו שהוא משלם למפקידים.
אם ההכנסות ממסחר מזנקות אבל הפיגורים בכרטיסי אשראי מטפסים, יש לנו בנק שמרוויח יפה מעל פני הקרקע בזמן שיש נזילה בקומת הכספות. אם גם האשראי יציב וגם הביקוש להלוואות גדל, הכלכלה האמריקאית עדיין חזקה יותר מכפי שהכותרות מספרות.
סוחר מתחיל יבדוק רק את התוצאה, סוחר ותיק יבדוק ממה ואיך היא נוצרה. הראשון ישאל אם JPMorgan עקפו את התחזית. השני ישאל מה ג'יימי דיימון רואה אצל הצרכן?, איזה סיכון הבנק מתמח?ר, האם ההנהלה מגדילה הגנות או מרשה לעצמה לפתוח את הארנק.
🐘 אל תתאהב במספר הראשון
התגובה הראשונית ל-CPI יכולה להיות עצבנית, ובימים כאלה השוק אוהב לעשות הצגה ראשונה של מניפולציה ואז להחליף תסריט.
מספר נמוך מהצפי עשוי להוריד תשואות ולהחזיר קונים למניות צמיחה, אבל אם הנפט ממשיך לעלות והבנקים מדברים על לחץ ניכר אצל הצרכנים, אז החגיגה עלולה להיגמר עוד לפני הפתיחה.
ממד גבוה, לעומת זאת, יכול אולי להלחיץ מיד, אבל כמו שהדגשתי נראה לי כי דוחות בנקים חזקים ורוחב שוק משתפר עשויים לספוג את המדד הגבוה ולחזור לעליות.
העבודה שלנו אינה לנחש איזו כותרת תפורסם ב-15:30. העבודה היא לראות איך השוק מגיב לכותרת, מי מוביל לאור הפרסום הראשוני, האם הכסף חוזר לשבבים או ממשיך להסתתר במקומות שבהם העתיד פחות סקסי אבל מוגן ושמרני ברווחיות.
ביום שמרכז ביחד אינפלציה, נפט, מלחמה ודוחות חמישה בנקים, הגנה טובה ביותר אינה בהלה.
ההגנה הטובה ביותר היא ההבנה שלא כל תנועה ראשונה המסקנה הסופית, ייקח לשוק לפחות עד לפתיחה ואפילו חצי השעה הראשונה כדי להבין ולחבר את התוצאות.
בסוף, מדד המחירים יספר לנו כמה יקר עלו החיים בחודש שעבר. אבל הבנקים יספרו אם לאמריקאי יש מספיק אוויר כדי להמשיך לחיות את היוקר.
אני, לפני שאחליט לאיזה צד להצטרף, אקשיב לא רק למספר הכי בולט, אלה כיצד הפילים מעבדים את כל המידע הזה והרכב עליהם למאגר המים הבא.
יום מבורך מבורך ומוצלח,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
לונג 
סקירה יומית 10-07-206🐘 המוח שלך מחפש ודאות במחסן של שבבים
"אתה מכיר את הרגע הזה שבו כותרת מבהילה אחת באתרי החדשות גורמת ללב שלך לעבור לדופק של ריצת מרתון, ואתה בטוח שהנה, השוק הולך להיחרב ואיתו כל החשבון שסוף סוף פתחת?"
שאל אותי אחד הבוגרים במייל בוקר ששלח לי, הוא המשיך
"שלשום ישבתי מול העמדה, ראיתי את הנפט מזנק בגלל המתח הגיאופוליטי מול איראן, והיד שלי כבר גירדה את כפתור המכירה. פחד אמוציונלי, כזה שגרם לי לרצות לעזוב הכל, לסגור את המחשב. ואז מגיע אתמול, והשוק עושה לך "הפוך על הפוך" מהסרטים. איך אתה חי את כל הרכבת הרגשית הזאת?" שאל.
בגלל שהוא פתאום ראה כי שנפט נרגע, שהפילים הגדולים מזיזים לו את הקערה ופתאום כולם רצים לקנות צ'יפים כאילו אין מחר. השינוי הדרמטי הזה הוא לא מקרי, הוא פשוט המוח האנושי שמחפש נואשות אחר ודאות, והמוסדיים שיודעים בדיוק איזה גבינה לשים לעכברים במלכודת.
הנה דוגמא מעשית.
כשגארי דיקרסון, מנכ"ל אפלייד מטיריאלס, יוצא לתקשורת ומצהיר שיצרניות השבבים נערכות לשנים של התרחבות חסרת תקדים בזכות ה-AI, המוח שלך לא שומע טכנולוגיה, הוא שומע "זהו עסקה בטוחה".
ריח של האופוריה מתפשט בחדר המסחר מהר יותר מריח של מנגל ביום העצמאות.
פתאום, ההנפקה של SK Hynix בארה"ב זוכה לביקוש מטורף שגדול פי 7 מהמצופה, ומניות כמו מיקרון ו-AMD טסות למעלה כאילו כוח המשיכה פג תוקף. הסוחר שביקש רק קצת יציבות ורווחה בחיים, רואה את הירוק המנצנץ הזה בעיניים ומיד חוטף את החרדה הגרועה מכולן, הפחד לפספס את כרטיס עלייה לרכבת העושר.
כאן נכנס לפעולה המנגנון האבולוציוני הדפוק שלנו, שדוחף אותנו לקנות את השיא של השיא, רק כי כולם שם. לא בא לנו שוב חווית ילדות שכולם במשחק ורק אנחנו לא.
ברנרד ברוך, "הזאב הבודד", אחד הענקים של עולם המסחר, אמר פעם שהאתגר הגדול ביותר במסחר הוא לא לחזות את התנהגות השוק, אלא לשלוט בדעות הקדומות ובדחפים של עצמך. כשהכסף המקצועי מזהה שהציבור בלחץ בגלל אירועי המאקרו, הוא מייצר את מה שאנחנו קוראים לו ספיגת היצעים שקטה.
הם אוספים את הסחורה מהידיים החלשות בזמן שאתה עסוק בלשבור את הראש מול מסכי החדשות, ואז, כשמגיע הגל העולה של אתמול, הם מוכרים לך את אותה הסחורה בדיוק במחיר רווחי. השבבים והמעבדים הם כבר מזמן לא רק חומרה, הם הפכו למרכז העצבים של הפסיכולוגיה בוול סטריט.
🐘 הפרדוקס של קוסטקו והריצה לנייר הטואלט
בזמן שכולם חגגו על השבבים המנצנצים, בצד השני של המפה חטפו חברות כמו קוסטקו ופפסיקו סטירה מצלצלת. קוסטקו מציגה נתוני מכירות חלשים בחודש יוני, ופתאום המניה שלה צללה ביותר מארבעה אחוזים במחזור גבוה.
זה מצחיק, כי כשיש מתח זמני באוויר, הישראלי הממוצע רץ לסופר הקרוב לקנות שישיות מים והמון נייר טואלט כדי להרגיש שהוא בשליטה על הגורל שלו ומרכז הבקרה השכלי של הישראלי הוא המעי הרגיז שלו ומסתבר שערימת נייר טואלט בבית היא הפסיכולוג האולטימטיבי שלו.
בשוק האמריקאי, ברגע שהפחד הרגעי נמוג, הכסף המוסדי בורח מהמניות ההגנתיות האלו כמו מאש ומחפש תשואה מהירה בטכנולוגיה. אתה מבין את הפער? אתה מחפש הגנה במקום יציב, והכסף הגדול בכלל משתמש בהם ככלי קיבול זמני.
השוק מתקדם שלא בצורה רוחבית, כמו חתירה בקיאק, בכל פעם משוט ההתקדמות חותר במים בצד אחר, פעם במניות דפנסיביות ופעם במניות הצמיחה, הוא לא יוצא החוצה, זה מבלבל מאוד את מי שלא מכיר את התופעה.
🐘 מאקרו
התסכול העמוק מגיע מהניסיון העיקש לחבר את ההיגיון היומיומי של החיים לחוקים האכזריים של צורת חתירה לא מוכרת. נתוני המאקרו של אתמול הראו שתביעות האבטלה השבועיות יצאו נמוכות מהצפוי, מה שאומר ששוק העבודה האמריקאי חזק ויציב.
מצד שני, מכירות הבתים הקיימים צנחו כי הריביות הגבוהות עדיין חונקות את הקונים הפוטנציאליים. המוח מנסה לעשות מסלט הנתונים סדר הגיוני אחד חשבונאי, אבל השוק לא עובד עם היגיון של רואי חשבון וכלכלנים.
השוק עובד אך ורק בהשפעת זרימת פקודות המוזרמות בפועל. כשאתה מנסה להיות "צודק" מבחינה פילוסופית או כלכלית, אתה שוכח שהמטרה היחידה שלך היא להיות רווחי, לא חכם.
כדי להיות רווחי עליך להבין ולנתח את פנימיות השוק ולא את החיצוניות של השוק. רוצה לומר כי סוחרים מתוסכלים נופלים שוב ושוב לאותה מלכודת כי הם מקשיבים לסיפורים ולכותרות במקום לעקוב אחר עקבות הרגליים של הפיל.
אתמול שוב ראינו רוטציה קלאסית, ברגע שתשואות האג"ח נרגעו בעזרת מכירה מוצלחת של אג"ח ממשלתי ל-30 שנה, השוק קיבל זריקת מרץ פסיכולוגית. המכירה הייתה מבחינת פסיכולוגי לחוסן השוק.
השפעה של ביטחון בשוק, רוגע בנפט ויציבות בשוק העב חברות השייט כמו נורוויג'ן זינקו בכיף שלהן ב-7%, וטסלה חזרה להראות סימני חיים חיוביים. אם נשארת עסוק בלפחד מהכותרות של שלשום, נשארת בחוץ ופספסת את כל העלייה של אתמול.
והאמת העמוקה יותר זה לא אם נשארת בחוץ שלשלום, אלא ככל שידעת עוד מוקדם יותר השנה להיכנס בזמן, אז היית פחות מושפע רגשית מהגלים האחרונים, כי כל עוד המגמה נמשכת לא יוצאים.
🐘 חוקי הטבע של ההיצע והביקוש לא השתנו
האמת הפשוטה היא שאין באמת חדש תחת השמש של וול סטריט, גם אם השמש הזו מאירה היום ארבעה מסכים ברזולוציה מטורפת שמופעלת על ידי בוטים של AI.
חוקי ההיצע והביקוש הבסיסיים שניהלו את השווקים לפני מאה שנה הם בדיוק אותם החוקים שמניעים את אנבידיה, מיקרון או למס ריסרץ' של ימינו, מסחר נשאר מסחר.
ההבדל היחיד הוא המהירות הקיצונית שבה המערכת הפסיכולוגית שלך עוברת מחרדה קיומית לאופוריה עיוורת. כשאתה יושב מול המסך, חווה היי מטורף כשהטרייד זז לטובתך, ואז קופא מחשש בתיקון, אתה פועל כמו ברבוניה באוקיינוס של כרישים.
כדי להגיע לרווחיות יציבה ולשבור את תקרת הזכוכית, אתה חייב להפסיק להתייחס לשוק כעל קזינו של חדשות, ולהתחיל לראות אותו כמו מפעל ליצירת החלטות קרות ומחושבות של המוסדיים.
המוסדיים לא קונים מניות שבבים כי הם "מאמינים" בעתיד הוורוד של האנושות, הם קונים כי הם זיהו תהליך של איסוף סחורה במחירים נוחים, ועכשיו הם "דוחפים" את המחיר למעלה כדי למשוך פנימה את הקונים המאוחרים, שזה בדרך כלל הסוחרים החדשים.
הדרך היחידה לצאת ממעגל התסכול הבלתי נגמר הזה היא ללמוד לקרוא את הכוונות הנסתרות שמאחורי מחזורי המסחר, בלי פרשנויות מיותרות של אנליסטים, כדי לשרוד ולהרוויח את צריך ללמוד להיות פיל.
תבין, השוק תמיד יעשה את המקסימום כדי להכאיב למקסימום אנשים בזמן הקצר ביותר. זה משרת במקסימום את האפקט ההשפעה שהפילים נדרשים לו כדי לאסוף, לפזר או להניע מחירים.
הסוחרים המתחילים צריכים להבין שהמטרה שלהם היא לא לשנות את הגלים של האוקיינוס, כמשל לתנודתיות רגשית שהם עוברים. אלא לדעת על איזה פיל לרכוב כדי להישאר מעל המים הגועשים באופן שייצור להם יציבות, רוגע , ומיקוד, יום אחרי יום.
ההבנה וההכרה הבסיסית של מנועי הכוח של השוק ואיזה מהם פועל בכל רגע, הוא מהמיומנות הבסיסית שחייבות להיות לך, בלי זה תהיה כלי בתוך עולם של מניפולציה, המייצרת רווחיות למשהו אחר.
שבת שלום, שקטה ומבורכת,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
שורט
סקירה יומית 09.07.2026זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה יומית 09.07.26
🐘 אותו שלט, חנות אחרת
הרבה זמן לא התאמנתי אבל נזכרתי בחדר כושר בימים שאחרי החגים. אותו אולם. אותם מכשירים. אותו מזגן שלא באמת מקרר. על ההליכון הראשון עומד מישהו שכבר אחרי שבע דקות מסתכל על השעון כאילו הוא נחטף, ובפינה של המשקולות עומד אחד אחר, שקט, בלי דרמה, עובד לפי סטים של תוכנית, לא מתרגש מזה שאף אחד לא מוחא לו כפיים.
מבחוץ שניהם “מתאמנים”. בפועל, אחד נראה כאילו בא לבדוק אם יש לו חשק. השני בא להתאמן.
וזה בדיוק מה שהיה אתמול בשוק. מבחוץ ראינו “יום מסחר”. בפועל היו שם שני שווקים שונים לגמרי. שוק אחד נשבר תחת נפט, ריבית ופחד גיאופוליטי. שוק שני המשיך לעבוד בשקט דרך שבבים, AI ומגה-טק. אותו אולם. אותם מסכים. חוויה אחרת לגמרי.
מבחוץ זה נראה כמו עוד יום מעורב כזה. הדאו חטף 576 נקודות למטה, ה-S&P 500 ירד קלות, והנאסד״ק אפילו הצליח לסיים בירוק. הבוגרים שלי כבר מכירים את שיטת משוט ימין, משוט שמאל של השוק להתקדם בו.
אם מסתכלים על המדדים עלולים לפרש זאת כהתלבטות. מי שמביט על תרכובות המדדים ראה משהו אחר לגמרי: שתי שווקים שונים מתנהלים תחת אותם נתונים.
שוק אחד היה נפט, ריבית, פחד גיאופוליטי ועלויות. שם ישבו החומרים, התעשייה, הפיננסים, הנדל״ן, הצריכה המחזורית וכל מי שנזכר פתאום שהעולם האמיתי עדיין עולה כסף. שוק שני היה AI, שבבים ומגה-טק.
וזה בדיוק המקום שבו עלול הסוחר להתבלבל. הוא רואה ירוק קטן בנאסד״ק ואומר לעצמו “נו, אולי הכל נרגע”.
אבל השוק לא נרגע. הוא פשוט חילק תפקידים. כמו משפחה ישראלית טיפוסית בארוחת שישי, אחד מדבר על פוליטיקה, אחד על נדל״ן, אחד על הילדים, ובסוף כולם באותו שולחן אבל אף אחד לא באמת באותה שיחה. הרוב יותר משמיע מעט שומע.
🐘 למה?
הטעות של הרבה סוחרים היא שהם שואלים בבוקר: “השוק כעת שורי או דובי?” זו שאלה נוחה, אבל לא תמיד נבונה. השאלה הנכונה היא אחרת: איזה מהשני השווקים אתה סוחר היום?
כי אם סחרת את הדאו, קיבלת יום של לחץ. אם הסתכלת על רוחב השוק, קיבלת יום אדום וברור. ב-NYSE היו הרבה יותר יורדות מעולות, וגם בנאסד״ק התמונה הפנימית לא הייתה אחידה ותמימה. אבל אם הסתכלת על המגה-קאפ והשבבים, ראית ביקוש. ראית ידיים שממשיכות להחזיק.
🐘 הסיפור האמיתי היה בפיצול
ההסלמה מול איראן החזירה לשוק את אחד הפחדים הישנים שלו: אנרגיה. נפט שעולה מהר לא נשאר רק בתחנת הדלק. הוא נכנס לשולי רווח ונוגס, משפיע על עלות הובלה, תמחור של חברות תעופה, על בנייה, על חומרים, על הצרכן, ובסוף גם לראש של הפד.
במקביל, התשואות המשיכו לעלות. ה-10 שנים עלה ל-4.57%, וה-2 שנים ל-4.20%. אלה לא מספרים שמספרים סיפור של כסף קל. אלה מספרים שאומרים לסוחרים: חברים, אל תבנו מהר מדי על מתנות מהפד.
אפילו פרוטוקול הפד של יוני לא נתן לשוק חיבוק. הוא יותר נשמע כמו אבא שאומר לילד: “נראה, נדבר, אל תבנה על זה.”
ועדיין, בתוך כל זה, השבבים קיבלו ביקוש. NVIDIA עלתה יפה, Broadcom קיבלה רוח גבית מההסכם המורחב עם Apple, ו-Akamai קופצת חזק על סיפור תשתיות ואבטחת AI. זה לא אומר שהכל פיקס. זה כן אומר שהשוק עדיין יודע להפריד בין אזור שבו הוא מוריד סיכון לבין אזור שבו הוא מוכן להמשיך לסוחר ולקנות צמיחה.
ברוס קובנר אמר פעם שהדבר הראשון שצריך לדעת הוא מתי אתה טועה. אני מוסיף לזה עוד שכבה: קודם תדע בכלל באיזה שוק אתה נמצא. כי אתמול מי שניסה לשפוט את כל השוק לפי צבע אחד, קיבל שיעור יקר בכיס.
🐘 מה עושים?
מכאן, אני לא מחפש להיות צודק בהתייחס לכותרת המסכמת. אני מחפש לראות איפה הכסף נשאר גם שהכותרת לא נוחה. זה ההבדל בין ביקוש אמיתי לבין איפור מדדים.
אם הנפט ימשיך לטפס והתשואות יישארו גבוהות, הלחץ על הסקטורים הרחבים יכול להימשך.
זה לא חייב להפיל את כל השוק ביום אחד, אבל זה כן יכול לייצר שוק צר, סלקטיבי, עצבני, כזה שנותן תחושה טובה במדד ומכה כואבת במניה דווקא שלך. אתה מכיר את זה? המסך הראשי ירוק קטן, והתיק הפרטי נראה כאילו עבר עליו פקח עירוני עם מצב רוח רע.
לכן החל מכאן והלאה אני רוצה לראות שלושה דברים, האם השבבים ממשיכים להוביל או רק מתקנים טכנית?, האם הרוחב חוזר להשתפר?, והאם הנפט והתשואות נרגעים? או ממשיכים לנגוס את שולי הרווח.
בלי זה, כל עלייה במדד צריכה להיבחן בזהירות.סוחר לא חייב לנחש אם יש כאן התחלה של משבר או רק רעש גיאופוליטי. אתמול השוק לא נתן תשובה אחידה ומוחלטת, הוא היה מעורב. אבל הוא יצר אבחנה.
יש שוק אחד לחוץ, ויש שוק אחד של אמונה. העבודה שלך היא לא להתבלבל ביניהם. העבודה שלך היא לזהות מי מהן מנהל ומוביל את היום שבו אתה בוחר לוחץ על הכפתור.
וזו אולי התזכורת הכי חשובה מהיום הזה.
כמו בחדר כושר גם בשוק, לא כולם נמצאים באותו מקום עושים את אותה עבודה. חלק מזיעים מרעש וצלצולים של כאילו, חלק בונים מסה. חלק מחפשים תחושה טובה, חלק עובדים לפי תוכנית.
אתמול השוק שאל אותי שאלה פשוטה, האם אני מסתכל על מי שרץ על ההליכון מתוך לחץ, או על אני זה שבונה מסה?
כי בסוף, זה לא משנה מי עושה הכי הרבה רעש על המסכים. בפשטות משנה איפה היה הביקוש. משנה איפה הכסף נשאר. ומשנה אם אתה יודע להבדיל בין החלקים השונים בשוק.
יום מבורך מבורך ומוצלח,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
סקירה יומית 08-07-2026
יש רגעים בחיים שבהם הלוח כבר מספר לרובנו שנגמר. אתמול, במשחק בין ארגנטינה למצרים, זה הרגיש בדיוק ככה. פיגור של שני שערים, שעון שכבר נכנס לאזור שבו רוב הקבוצות מתחילות לדבר עם עצמן בלשון עבר, ויריבה שכבר מריחה היסטוריה.
אבל ארגנטינה לא שיחקה מול התוצאה.
היא שיחקה מול התמונה שהייתה לה בראש. ניצחון.
לא “אולי נחזור”, לא “ננסה להציל כבוד”, לא “בואו נצמצם ונראה”. ניצחון.
כשזו התמונה היחידה בתודעה, פתאום הגוף רץ אחרת, המסירה יוצאת אחרת, הלחץ נהיה חד יותר, וכל מה שנראה מבחוץ כמו נס, מבפנים הוא פשוט התכווננות מלאה לדבר אחד.
כך בדיוק זה בחיים, עד כמה אתה רוצה להצליח בתחום מסוים. עד כמה החזון שלך רואה, קורא, מקריא מלמל את התוצאה הסופית.
לרוב האנשים, אין חזון הכל נראה סופי וגמור. אולי השיעור הגדול אתמול מסתכם בשני וקטורים, האחד כהשגחה פרטית נוגעת בך אתה מוגן. כשיש לך חזון ואתה רואה רק את התמונה הסופית יש לך השגחה פרטית.
וכן כי גם במסחר, הלוח לפעמים מספר סיפור אחד, אבל הכסף מספר סיפור אחר. השאלה היא לא רק מה התוצאה כרגע במדד. השאלה היא מה תמונת החזון הנוכחית שהשוק מחזיק בידיו, המאקרו תמיד מנצח את המיקרו.
🐘 לא כל ירידה היא פחד
אסביר בדרך נוספת על הבדל בין סוחר מתחיל מתעניין לבין פילים מקצוענים. יש רגע כזה בחיים שבו כולם מסתכלים על אותו דבר, אבל לא חושבים על אותם דברים. כמו שני נהגים שעומדים באותו רמזור, אחד רואה הזדמנות ללחוץ גז ברגע שיתחלף, והשני כבר חושב על הפקק שמחכה לו מעבר לפינה.
אתמול השוק עשה בדיוק את זה לתחום הבינה. הוא לא זרק אותה לפח. הוא רק הפסיק להתנהג כאילו כל דבר עם שתי אותיות של בינה מלאכותית, צריך לקבל מחיאת כפיים ומכפיל של חתונה בקיסריה.
הסיבה בגללה מטא עלתה היא הראתה מוצר. השבבים ירדו כי השוק התחיל לשאול אם כל החלום הזה כבר קיבל מחיר של וילה בהרצליה פיתוח בעת של מחירי נדל"ן יורדים.
וזה ההבדל שחשוב לבדל. לא “האם AI טוב או רע”. זו שאלה של אנשים בינאריים. השאלה האמיתית היא האם הכסף ממשיך לשלם על חלום, או שהוא מתחיל לדרוש הוכחת שימוש, הפצה, הכנסה, ושורה תחתונה שנראית פחות כמו ציור של ילד ויותר כמו דוח רווח.
🐘 השוק רוצה לראות רווחיות
באותו יום, מטא קיבלה רוח גבית בגלל Muse Image, מודל יצירת תמונות שנכנס ישירות לעולמות של WhatsApp, Instagram ו-Meta AI. ושם נמצא הסיפור קדימה. השוק לא אומר שהוא סיים עם AI. הוא אומר שהוא מפסיק לשלם אותו דבר למי שמוכר אתי חפירה, למי שבונה כבישים, ולמי שכבר פותח חניון ליד הכביש.
זו רוטציה בתוך הסיפור, לא בהכרח סוף סיפור המהפכה. פשוט AI עובר משלב “מריחים זהב באדמה” לשלב “מי באמת יודע להוציא מזה מוצר שאנשים ישתמשו בו כל יום”. זה נשמע כמו הבדל פעוט. במסחר זה ההבדל קריטי בסלקטיביות.
🐘 המחר שייך למי שמבדיל בין רעש למוצר
אז כבר הבנת שאני פחות מחפש מי צועק AI הכי חזק, ויותר מי מצליח להפוך AI להתנהגות יומיומית של משתמש. מטא מעניינת בדיוק בגלל זה. לא כי מודל תמונה הוא דבר קדוש, אלא כי יש לה כביש עם מיליארדי אנשים שכבר נוסעים עליו.
המשמעות לנו כסוחרים היא פשוטה. בתקופה הקרובה השוק ימשיך לתמחר מחדש את כל שרשרת ה-AI.
חברות תשתית ושבבים לא נעלמות, אבל הן כבר לא מקבלות חסינות רק בגלל שהן היו הספקים של החלום.
במקביל, חברות שיש להן כבר הפצה, דאטה, משתמשים, מוצר והיכולת לחבר הכל לחוויה יומית, עשויות לקבל פרמיה חדשה, בזכות שכל זה הוא סוג של חפיר קיים.
פה הרבה סוחרים נופלים. הם רואים מניה יורדת ואומרים “הסיפור נגמר”. הם רואים מניה אחרת עולה ואומרים “היא המובילה”. לאט. כמו שהמליץ פול תיאודור ג’ונס, המסחר הוא קודם כל נועד להגן על ההון, לא להוכיח שאתה חכם.
🐘 שמן, תשואות ושוק שמחפש אוויר
ברקע, הנפט קפץ בגלל התקיפות סביב מצרי הורמוז, והתשואות עלו. זה לא פרט צדדי. זה כמו כשאתה נוסע חלק בכביש מהיר פתאום נדלקת נורת דלק – אתה עדיין מתקדם, אבל כבר חושב כמה רחוק תגיע לפני שתצטרך לעצור.
אם הנפט ימשיך לטפס, השוק יצטרך להתמודד שוב עם שאלה ישנה ומעצבנת: האם אינפלציה חוזרת. אם התשואות יישארו גבוהות, מניות צמיחה יקרות יצטרכו להצדיק כל שקל של חלום. ואם פרוטוקול הפד יישמע קשוח מדי, זה אך טבעי ומובן.
לכן 7,500 ב-S&P הוא לא רק מספר טכני. הוא מד חום. השוק החזיק מעליו למרות חולשת השבבים, אבל החזקה כזו לא אומרת שהכל בסדר. היא אומרת שיש קונים, רק שהם כבר לא קונים כל דבר עם חיוך ומצגת.
בהחלט אנחנו מחכים, למצב רוחבי, כדי להבין שהסתיים התיקון והמימוש, עד אז אנחנו צריכים להיות סלקטיביים ושמרנים ומנהלי סיכון הדוקים ממש, ניהול סיכונים גובר על כל סיפור ורוד עתידי לא חשבון עד כמה הגיוני.
🐘 מה עושים עם זה כסוחרים
ככל שאתה סוחר שיש לו עסקאות מפסידות, יכול להיות שאתה מחזיק במנייה שעדיין מוכרת חלום, כשאתה נשאר בה תזכור לשאול את עצמך למה אתה ממשיך להחזיק עסקה מפסידה? בגלל כאבי אגו וכיס לא נסבלים?! או בזכות שהיא עדיין במבנה והמגמה שמצדיקים הישארות.
אני אישית לקחתי כידוע לך מסקנה אחת: לא לרדוף אחרי AI באופן כללי, אלא לפרק אותו לענפים. מי תשתית. מי מוצר. מי הפצה. מי סתם שם מדבקה נוצצת על דלת מחסן וקורא לזה מעבדה.
הסוחר שרק מתעניין בתחום רוצה תשובה אחת! "לקנות או למכור?". השוק, כרגיל, עונה בשפה פחות חד ערכית: הוא עונה לו בשפה שאינו מכיר ואומר לו, "תראה מי בספיגה, מי מתעייף, מי מחזיק מעל תמיכות, ומי עולה עם החדשות שאחרים היו יורדים בגללן?".
אם לא הבנת את השאלות, אז הצעד הבא שלך המתבקש הוא להתחיל ללמוד להיות פיל, כדי שתבנה את תמונת הניצחון שלך ויהיה לך את הכלים ליישם אותה.
🐘 תגובת השוק
אתמול מטא ציירה תמונה בזמן שהשוק מחק צבע מהשבבים. לא נתבלבל. התמונה החשובה לא נמצאת במודל החדש שלה, אלא בדרך שבה השוק בחר להגיב אליו.
המסקנה שלי המהפכה בעיצומה ודאי לא נסתיימה. התחום פשוט מתבגר. וכמו כל ילד שמתבגר , יום אחד מפסיקים למחוא לו כפיים כי הוא אומר בחיוך “אמא”, ומתחילים לשאול אם הוא כבר בשל לצאת מהבית לפרנס את עצמו.
וזו אולי התובנה הכי חשובה מבחינתי. השוק כבר לא משלם רק על דמיון והתלהבות ממהפכה. הוא מתחיל לשלם על צריכה בפועל. במקום שבו הדמיון פוגש שימוש, שם בדרך כלל נמצא את המנייה המובילה הבאה.
🐘 סיכום
כמו במשחק אתמול, גם השוק לא תמיד נכנע במקום שבו לוח התוצאות אומר שהוא נכנע. לפעמים דווקא כשהצבע נמחק, מתחילה להתגלות התמונה האמיתית. מי שמסתכל רק על התוצאה הנוכחית רואה מימוש. מי שמסתכל על תמונת הניצחון של הכסף, רואה לאן המשחק הבא מתחיל לנוע.
יום מבורך מבורך ומוצלח,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
לונג 
סקירה יומית 07.07.2026זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה יומית 07.07.26
מבחן התיאבון
יש משחקים שאני רואה את התוצאה ואומר לעצמך: 3-0, מה יש לדבר בכלל.
ואז המצלמה עוברת למאמן, והוא נראה כאילו מישהו גנב לו את הרכב בחניון של האצטדיון. הקהל שר, הפרשנים מחלקים מחמאות, השחקנים מחייכים, ורק הוא עומד על הקו עם פנים של רואה חשבון באיחור להגשת דוחות.
למה? כי הוא ראה משהו שהתוצאה לא מספרת. הוא ראה שהקישור איבד שליטה, שההגנה נפתחה יותר מדי, שהשער השני הגיע מטעות של היריבה ולא במהלך בנוי, ושאם המשחק היה נמשך עוד מחצית, הסיפור היה עלול להיראות אחרת לגמרי.
וזה בדיוק המקום שבו תוצאה יפה יכולה לבלבל.
🐘 זה כבר לא רק AMD
מניה אחת עולה, וכולם רצים להסביר למה. העלו לה מחיר יעד, אמרו ביקוש AI, זרקו כמה מילים יפות על דאטה סנטרים, והסוחר המתחיל מרגיש שהוא קיבל סוף סוף סיבה לחזור ולקנות.
אבל בשוק, הסיבה היא בדרך כלל רק תירוץ. העסק האמיתי נמצא בפנים, בקופה הרושמת, במקום שבו רואים אם הציבור באמת פותח ארנק. אתמול AMD עלתה חזק, אחרי שגולדמן זאקס העלו לה מחיר יעד ל-640 דולר ושמרו על המלצת קנייה.
השאלה אינה אם AMD מעניינת, אלא האם המשקיעים עדיין מוכנים לשלם מקדמה על חלום עתידי, אחרי שכבר שילם עליו מקדמה שמנה מאוד.
🐘 הפיל בדק אם יש עוד ביקוש
השוק חזר מסוף שבוע ארוך ולא חיפש להמשיך לנח. הוא חזר עם ביקוש לשבבים, ביקוש למגה-קאפ, דחף את הנאסד״ק קדימה, סגר את ה-S&P מעל 7,500 ואת הדאו מעל 53,000. לכאורה תוצאה סופית נהדרת.
יחד עם זאת סוחר מנוסה לא מודד איכות לפי התוצאה הסופית בלבד. הוא בודק מי שלט בקצב, מי רץ אחרי הכדור, ומי נעלם ברגעי ההכרעה כדי להבין כמה סיכוי שהדבר ימשך.
חשוב להבין את מבנה היום, זה עדיין לא היה יום רוחבי.
הטכנולוגיה, התקשורת, התעשייה והפיננסים משכו, בזמן שסקטורים דפנסיביים כמו בריאות, תשתיות, צריכה בסיסית ונדל״ן פיגרו. כלומר, השוק לא אמר “הכל בסדר”. הוא שידר לנו עדיין את המסר ״כרגע אני מוכן לקחת סיכון, אבל אני בוחר בקפדנות איפה״.
וזה מסוכן המקום הזה לסוחר המתחיל.
בגלל שהוא רואה ירוק, מרגיש החמצה, ואז הראש מתחיל לרוץ לכל הכיוונים בלי סדר. חלק ממנו רוצה להיכנס מיד, חלק אחר מזהיר לחכות לתיקון, זיכרון ישן קופץ ומזכיר לו את הפעם ההיא שהוא פספס את אנבידיה, על זה מתווסף ועולה גם הדחף פשוט לסגור את המחשב כי הוא לא מכיל את העומס.
האמת אצל רבים זו לא בעיה של ידע. זו בעיה שאף אחד לא לימד אותו איך ובאיזה סדר של מחברים את החלקים ומי גובר על מי תוך כדי חיבור או מילים פשוטות הוא עוד לא למד להיות פיל.
🐘 המספרים עגולים, הראש לא
יש משהו מסוכן באגדת המספרים עגולים. 7,500 ב-S&P, 53,000 בדאו, יעד 640 ל-AMD. מספר עגול עושה לסוחר בראש מה ששלט “מבצע סוף עונה” עושה לישראלי בקניון.
הוא יודע שלא בטוח שהוא צריך את זה, אבל פתאום קשה לו ללכת ישר ובשיח פנימי הוא כבר מתחיל למכור לעצמו.
אם אתה רואה את AMD קופצת ואתה מרגיש שנשארת מחוץ למסיבה, זה לא ניתוח שוק, זו תגובה רגשית. השוק לא מבקש ממך להתלהב, הוא מבקש ממך לבדוק האם יש יתרון בסיטואציה הנוכחית? האם יש נקודת כניסה? האם יש הגדרה לנקודת היציאה?
בפשט האם אתה קונה עסקה טובה או רודף אחרי מחיאות כפיים מהמבקר הפנימי שלך?
🐘 AI כבר לא סיפור, הוא חוזה שכירות
ה-AI עבר שלב. הוא כבר לא רק מילה שמדליקה מצגות משקיעים. הוא הופך לשרשרת אספקה, חוזים והסכמים, שבבים מותאמים, מרכזי נתונים, חשמל, קירור, הון וסבלנות.
לכן הסיפור של ברודקום ואפל, שהאריכו שיתוף פעולה עד 2031, חשוב לא פחות מהזינוק של AMD. השוק אוהב חלום, אבל הוא אוהב יותר חלום עם חוזה חתום שמתורגם לכסף.
וזה ההבדל בין רעש לבין מגמה.
רעש גורם למניה לקפוץ ביום מסוים. מגמה בונה שכבת אמון שבה הפיל מוכן לשלם מקדמה. ואז ככל שיש עוד ועוד סימני אישור חיובים מפרקי הסיפור העולים הוא מוסיף ומגדיל את ההשקעה.
🐘 לא קונים סיפור
אד סייקוטה אמר פעם, פחות או יותר, שכל אחד מקבל מהשוק את מה שהוא באמת מחפש. מי שמחפש ריגוש, יקבל ריגוש. מי שמחפש צדק, יקבל שיעור. מי שמחפש עסקה, יצטרך ללמוד על הצורך להיות חלק מהמון ולמצוא אותה במקומות הנסתרים.
אתמול השוק סיפק תוכן טוב לאופטימיים. השירותים בארה״ב עדיין מתרחבים, הרוחב הכללי לא היה רע, והשבבים הראו שיש מי שמוכן לקנות חולשה.
כל זה הגיע יחד עם אזהרה, אם ההובלה נשארת צרה , אם כל התיאבון יושב על קומץ מניות שמחירן כבר מניח עתיד ורוד מאוד, אז עברנו לגשר צר מאוד ולא זה שכתבו עליו שיר.
כי יש הבדל בין שוק בריא לבין שוק מסוכן? שוק בריא זה כשכסף זורם לרוחבו, כשמניות רבות מאשרות את המדדים, כשירידות נספגות ולא רק נמחקות על ידי שלוש מפלצות מדד.
🐘 המשמעות
המשמעות קדימה פשוטה. AMD ושאר מניות השבבים צריכות להראות המשכיות, לא רק תגובת התלהבות חד יומית אחרי ירידות חדות.
ה-S&P צריך להחזיק מעל האזור שנפרץ. והכי חשוב, השוק צריך להראות שהכסף לא רק רודף אחרי השמות הגדולים, אלא מוכן להתרחב לעוד מניות, עוד תעשיות, עוד עומק.
בשפה של סוחר, אני לא מחפש להיות צודק לגבי הבינה. זה ויכוח של בלוקים, לא של חשבון סוחר. אני מחפש להבין אם הביקוש ממשיך להופיע במקום שבו הוא אמור להופיע, אם התגובה לירידות נשארת חזקה, ואם המאמץ מייצר תוצאה.
ולכן הבוקר אני מתעלם מהכותרות. אני מסמן את המובילות, בודק את רוחביות, מחפש מי נספג בירידה ומי רק קפץ כי כולם קפצו.
אם אמצא עסקה, היא צריכה לבוא עם יתרון, לא עם געגוע למה שכבר קרה. אם אין עסקה, גם זה פעולה. כי לפעמים הפעולה הכי מקצועית, הידיעה שהיום לא חייבים להוכיח כלום לאף אחד וזה בסדר גמור לחכות.
כדוגמא אעקוב אחרי תוצאות האיסוף במניות שלא בתחום הבינה, כגון BBWI, כדי להבין מתוכן את רוחביות השוק. האם הרווחיות מתחדשת ועולה זאת הסיבה לאיסוף הפנימי? אין לי תשובה מראש, אבל היא תספק לי מענה ביחס לרוחביות השוק אותה אני מחפש.
כי כמו בכדורגל, 3-0 יכול להיות משחק גדול, ויכול להיות תוצאה יפה שמסתירה משחק פחות נקי.
כי מי יודע, אולי דווקא שם, מחוץ לרעש של הבינה, תופיע מניה עם אותה איכות של נבחרת נורווגיה, לא רק כוכב אחד נוצץ, אלא תהליך שמתחיל להתחבר.
יום מבורך מבורך ומוצלח,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
לונג 
סקירה שבועית 06-07-2026 השבוע שבו הרוטציה תוריד מסכהזהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה שבועית 06.07.26
השבוע שבו הרוטציה תוריד את המסכה
יש את הרגע הזה שאני כבר מגלה את האומץ להיכנס לקנות לבד בגדים, נכנס לחנות, מודד חולצה מול המראה, מסתובב ימינה ושמאלה, אומר לעצמי "וואלה, יושב טוב", ואז מגיע משהו ואמר לי "תאמת, זה נדמה לך שזה יושב, זה המראה והתאורה".
זה בדיוק מה שהיה חסר לי כדי שכנראה הפעם הבאה שאכנס שוב לקנות בגדים תהיה בעוד הרבה זמן.
והאמת שזה גם מזכיר לי את השבוע החולף בשוק, שהיה בו מראות ותאורות מחמיאות, דאו בשיא, סנופי ללא שינוי ונאסד"ק חלש, שבבים ובמימוש חריף הבריאות בדיוק ההפך, אז מצב הוא טוב? או לא? מחמיא? לא מחמיא?.
הנה התשובה שלי, השבוע הקרוב הוא כבר לא חדר הלבשה. השבוע הקרוב הוא כבר היציאה לרחוב.
שם נגלה אם הרוטציה הזאת באמת יושבת טוב על השוק, או שהיא רק נראתה טוב בגלל תאורה של שבוע מקוצר, דוח תעסוקה חלש, ופחד קטן שנרגע סביב הריבית.
סוחר בסופו של יום לא מקבל החלטה רק לפי איך השוק נראה מול מראה אחת. הוא מחפש להציץ לרגע בעוד מראות וסוגי תאורה כדי להגיע למסקנה סופית.
🐘 השבוע השוק צריך להוכיח
הסיפור של השבוע שחלף לא היה “השוק עלה” או “השוק ירד”. זה סיפור לילדים עם ארטיק ביד. הסיפור האמיתי היה שהכסף לא ברח מהמניות, אלא המשיך ברוטציה. הוא ממש קצת בטכנולוגיה, התרחק מהשבבים, וחיפש אזורים שנראים יותר יציבים, יותר כבדים, פחות נוצצים.
וזה בדיוק המבחן של השבוע הקרוב.
האם בריאות, צריכה בסיסית, תשתיות ואנרגיה ימשיכו לקבל ביקוש אבל מעל הכל האם זה יהיה רוחבי באופן שהטכנולוגיה תנסה גם להתאושש? אם הענפים המובילים ממשיכים, יש פה שינוי באופי השוק. אם לא, קיבלנו רק תחפושת יפה של רוטציה, שיכולה לעבור למימוש רוחבי.
🐘 השבבים הם לא כל השוק
השבבים יצטרכו השבוע לענות על שאלה פשוטה, האם הירידה האחרונה היו ניעור בריא בשל קשקשת במטא, או התחלה של פיזור סחורה אחרי ריצה מוגזמת.
אני לא מתווכח עם סיפור מהפכת הבינה. אני רק מזכיר לעצמי שסיפור גדול לא תמיד שווה קנייה בכל מחיר. לפעמים החלום גדול ומדליק, אבל המחיר מתנהג כאילו הוא שתה שלוש כוסות ערק שמובילות אותו להירדמות.
נשים מיקוד על העניין, אם נראה השבוע שהעליות בשבבים מתממשות מהר, זה סימן שהשוק כבר לא מוכן לשלם את מחירי החלום העתידי כרגע.
מצד שני אם נראה ספיגה, חזרה של ביקוש, ומאמץ קטן שמייצר תוצאה טובה, זה כבר סיפור אחר. שם אני מתחיל להקשיב. לא בגלל הכותרת, אלא בגלל ההתנהגות. ויש מצב שאפתח עוד פוזיציה.
🐘 דוח חלש הוא לא תמיד מתנה
השוק אהב את דוח התעסוקה החלש כי הוא הוריד את הפחד מהעלאת ריבית קרובה. זה הרגע המצחיק שבו השוק מקבל ציון נמוך במבחן, יוצא החוצה ומחייך כי אולי המורה תדחה את המבחן הבא בשל הציון הנוכחי.
פרוטוקול הפד, נתוני שירותים, תביעות אבטלה, מאזן הסחר ותחילת עונת הדוחות לא מעניינים אותי כאילו זה רשימת מכולת.
הם מעניינים אותי כי הם יגידו איך השוק מפרש חולשה. אם כל נתון חלש ימשיך לקבל יחס של “יופי, הפד רגוע”, אז השוורים יכולים להישאר במשחק. אם פתאום חולשה תתחיל להיתפס כחולשה אמיתית, אותו נתון בדיוק יקבל פרשנות הפוכה.
🐘 מה אני מחפש השבוע
השבוע שלפנינו דורש ממני פחות דעתנות ויותר עיניים. לא להחליט מראש שהרוטציה אמיתית, ולא להחליט מראש שהיא שקר.
להביט, לבדוק. איפה יש המשכיות? איפה מחיר עולה בלי מאמץ מוגזם? איפה ירידות נבלעות מהר? איפה חדשות טובות לא מצליחות להרים מחיר? שם השוק נותן את המענה, ולא בכותרות.
אני רוצה לראות האם הדאו בשיא מקבל תמיכה רוחבית אמיתית מעוד מדדים ומגזרים, או שהמצב הוא שרק מכמה מגזרים שהחליפו זמנית את הטכנולוגיה בתפקיד הנהג.
אני רוצה לראות האם מדד הסנופי בעל המשקל הזהה ממשיך להראות חיים, האם הראסל והמניות הבינוניות חוזרות להשתתף או נשארות בצד כמו אורח שלא מצא את שולחן במסעדה טובה ועמוסה. בלי השתתפות רחבה יותר, השוק אולי יכול להמשיך לעלות, אבל הסוחר צריך להבין שאנחנו הולכים על גשר צר מאוד.
עוד אני רוצה לראות איך השוק מגיב לדוחות הרבעוניים הראשונים. לא המספרים עצמם מעניינים אותי, אלא התגובה אליהם. דוח טוב שנמכר הוא מידע. דוח בינוני שעולה הוא מידע. כל השאר זה יחסי ציבור עם עניבה (יש לנו את ליוויס ואת פפסי בעניין).
🐘 לא מחפשים נבואה, עושים מבחן
נסכם מה צפוי השבוע? לא נבואה. מבחן. מבחן לרוטציה, מבחן לשבבים, מבחן לתשואות, מבחן לדוחות, ובעיקר מבחן לסוחרים מתחילים השואפים לאור הפסדים האחרונים להפסיק להתרגש מכל כותרת ולהתחיל לקרוא את השוק כמו פילים.
אם הרוטציה תמשיך, נרצה ללכת עם המקומות שבהם הכסף מתמקם מחדש ולא רק לדבר עליהם בדיעבד.
אם השבבים יחזרו בעוצמה, נרצה לבדוק אם זו חזרה והצטרפות במחזורים ולא רק נשימה לפני עוד ירידות.
מצד שני אם השוק מתחיל להתממש במניות דפנסיביות וגם מניות צמיחה, נבין ונפנים את המציאות, שאומרת רגע שאומרת שזה כבר שבוע שדורש יותר מזומן, פחות אגו, ויד הרבה יותר ממשמעות על הדק הקנייה.
שבוע מבורך ומוצלח,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳ לונג 
סקירה יומית 02.6.2026הר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה יומית 02.07.26
פחד הוא רגש בלי חמצן, תנשמו
פעם חשבתי שבגרות היא להבין הכל או המון.
יש בזה משהו שהרשים אותי. בעיקר אנשים שהייתה להם תשובה לכל דבר. לא משנה מה שאלת, הם כבר ידעו, ענו מהר, בביטחון, כאילו העולם מסודר כמו חוברת הוראות של איקאה, רק בלי הבורג ספאר שנשאר לך בסוף.
עם השנים הבנתי שדווקא האנשים שאני הכי מעריך הם אלה שלוקחים עוד רגע לפני שהם עונים. לא כי הם יודעים פחות, אלא כי הם מבינים שהמציאות בדרך כלל מורכבת יותר מהתשובה הראשונה שקפצה להם מול העיניים. הם לא מפחדים להגיד "אני עדיין חושב", וזה בעיניי כבר לא חולשה, אלא סימן של אדם שלא ממהר למכור לעצמו ודאות בזול.
כן, פעם חשבתי שבגרות היא לדעת יותר. היום אני חושב שבגרות היא בעיקר להגיב פחות. וזה בדיוק השיעור שהשוק הזכיר לי אתמול, יום מסחר שנראה על פניו שקט, אבל מתחת למכסה המנוע סיפר סיפור הרבה יותר מעניין.
🐘 השבבים יצאו להפסקה, השוק לא נבהל
במבט ראשון היה קל לחשוב שמשהו התקלקל או קרה. הנאסד"ק ירד 0.66%, ה-S&P ירד 0.22%, ומדד השבבים נחתך ביותר מ-6% אחרי שני ימי עליות חזקים. מניות כמו KLA וקורנינג ספגו ירידות חדות.
בשוק כמו בשוק, תמיד יש מישהו שממהר להכריז שהסיפור נגמר עוד לפני שהפרק התחיל.
הסיטואציה כאן שצריך לעצור רגע ולא להגיב כמו סוחר שנבהל מהצל של השוק. כי הירידה בשבבים לא הפכה לבריחה טוטאלית מהשוק. הדאו כמעט לא זז, רוחב השוק נשאר סביר, ובבורסות השונות ראינו יותר מניות עולות מיורדות. זאת לא תמונה של שוק שקיבל מכה בליבת הדברים, אלא יותר של שוק שנתפס לו השריר שכבר עבד קשה מדי.
וזה הבדל גדול.
🐘 הכסף לא ברח, הוא שינה העדפות
אחת הטעויות הכי נפוצות אצל סוחרים היא לחשוב שכאשר מגזר מוביל יורד, הכסף נעלם מהשוק. ברוב המקרים הוא לא נעלם.
כך ממש ראינו אתמול כי כסף יוצא מחלק ממניות השבבים ועובר למגזרים אחרים, למשל לשירותי תקשורת, פיננסים, חלק ממניות התוכנה, צריכה מחזורית ונדל"ן.
זו נקודה קריטית להבנה, כי היא מפרידה בין ירידה שהיא תחילת התפרקות לבין ירידה שהיא בעיקר תנועה פנימית של כסף.
כאשר הכסף מתממש בשבבים אבל ממשיך בביקוש במקומות אחרים, השוק לא אומר "אני מפחד". הוא אומר "אני בודק איפה הסיכוי לרווח שלי שלי טוב יותר ביחס לסיכון".
סוחר שלא יודע לראות את זה, עלול לברוח מוקדם מדי מהשוק רק כי המוביל של שלשום החליט לנוח. במילים פשוטות, איך אפשר להבין מה קורה, אז חשבתי על הדוגמא הבאה: המדד נותן לך את ״הציון״ הסופי. תנועת הכסף מספרת לך איך ״פתרו״ את המבחן.
🐘 מטא הזכירה שהבינה מחפשת רווחיות
הסיפור הפיקנטי של היום הגיע מ-Meta, שזינקה כמעט 9% אחרי דיווח לפיו החברה בוחנת הקמת פעילות ענן שתמכור גישה לכוח מחשוב לבינה, מוצר שהביקוש אליו הולך וגדל.
זה חשוב כי עד עכשיו השוק התרגל לשאול כמה כסף החברות הגדולות שורפות על בינה מלאכותית. לאחרונה ככל ששמתם לב הוא התחיל לשאול שאלה אחרת לגמרי: איך ההשקעות האלה מתחילות להפוך לעסק רווחי.
זה שינוי קטן במילים, אבל גדול מאוד במשמעות.
כי שוק ההון מוכן לסלוח על הוצאות גדולות, כל עוד הוא מאמין שמאחורי ההוצאה עומד מנוע הכנסות עתידי.
ברגע שהחלום מתחיל להראות קבלה, חשבונית, לקוח ומודל עסקי, הסיפור כבר לא נשאר רק בעולם הפנטזיה של "הבינה תשנה את העולם". הוא מתחיל לרדת לרצפה ובסימן הכי קטן של יורד לרצפה מחיר המניות טס מעלה.
🐘 המאקרו אמר תאוטה, לא התפרקות
גם בגזרת המאקרו לא קיבלנו זיקוקים, אבל גם לא קיבלנו פיצוץ. נתון ADP הצביע על תוספת של 98 אלף משרות, זה מתחת לציפיות. ומדד ISM לייצור ירד ל-53.3. זה עדיין מעל 50, כלומר עדיין התרחבות, אבל בקצב מתקרר מעט.
במקביל, תשואת האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-4.48%, וזה מזכיר לנו שהשוק אולי אוהב חלומות, אבל הוא עדיין חי בעולם שמבין שכסף עולה כסף. נכון הפד לא קיבל אתמול נתונים מביאים אותו לבהלה, לכן התגובה הייתה מדודה יחסית, כמעט בוגרת :).
🐘 הורמוז ירד מהכותרת, לא מראדר הסיכון
גם הנפט תרם מעט לרגיעה, אחרי שירד. הדיווחים סביב המשך תנועה במצר הורמוז והמגעים מול איראן הורידו מעט את מפלס הלחץ, לפחות זמנית. זה לא אומר שהסיכון הגיאופוליטי נעלם.
🐘 הסוחר הבוגר לא ממהר להכריע
אד סייקוטה אמר פעם שהמגמה היא החברה הכי טובה שלך כל עוד… או עד שזה נגמר. רוב הסוחרים עסוקים בלנחש מתי זה יגמר. סוחרים טובים יותר נותנים למחיר להראות להם שזה נגמר. אתמול קיבלנו דוגמה טובה לכך.
מגזר מוביל נחלש, אבל השוק הרוחבי לא נשבר. הכסף לא ברח, אלא עבר למגזרים אחרים. מטא סיפקה סיפור טוב חדש, הפיננסים קיבלו ביקוש, התוכנה החזיקה יפה, והרוחב לא נבהל ויצר פאניקה למרות הירידות בשבבים.
המסקנה שלי פשוטה ונשארה כאתמול שלשום. לא כל ירידה בסמיקונדקטור זה סוף מגמת השוק, ולפעמים היא רק סימן שהשוק עושה סדר פנימי אחרי רצף עליה חזק.
האדם או הסוחר הלא בוגר שואף לדעת מיד אם זה "סוף העליות" או "עוד הזדמנות לקנות"? הסוחר הבוגר עושה משהו אחר, הוא מרים את הראש, בודק לאן הכסף זורם, ורק אז מחליט אם יש לו סיבה לפעול או לחכות.
בגרות במסחר היא לא להגיב לכל תזוזה. היא לדעת מתי התזוזה באמת משנה את הסיפור המרכזי לעומת מתי להתמיד במגמה הנוכחית.
יום מבורך ומוצלח,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
לונג 
סקירה יומית 01.07.26 - כשרעש צועק הגרף הרבעוני צוחק.
יש משהו כמעט מעליב בפשטות של גרף רבעוני. אתה מגיע אליו אחרי שלושה חודשים של כותרות, פחדים, ויכוחים, איראן, נפט, ריבית, צרכן חלש, שיחות סלון של אנשים שמדברים על השוק כאילו הוא חייב להם משהו אישי.
ואז הגרף הרבעוני מביט מלמעלה על כל זה בשקט, מסנן את הרעש, ומראה תמונה אחת פשוטה: סגירה קרובה לגבוה, שיא שוק חדש, ומגמה ראשית שעדיין מצביעה צפונה.
זה לא אומר שאין בוץ מתחת לנעליים. זה לא אומר שהכל נקי, רוחבי ובריא כמו פרסומת של לונג'ביטי. אבל זה כן אומר שאם כל רעש ביום יום מטביע אותך, אם כל נר אדום מוציא אותך מהשלווה ואם כל כותרת גורמת לך לחשוב מחדש על כל החיים שלך כסוחר, אז אולי הבעיה היא לא בשוק. אולי הבעיה היא בזום אין שבו אתה חי.
ההצעה שלי ככל שהרגשת שאני מדבר ממש עליך, לקחת צעד אחורה במפות הזמן שאתה מביט עליהם, במקצב קריאת ההודעות בקבוצות השונות שאתה חבר בהם או כל רעש חיצוני שמפריע לך לראות את הבהירות והניקיון שעולה מהתמונה הרבעונית.
🐘 הרבעוני לא מתרגש מהרעש שאתה חי בו
ביום יום אתה חווה רעש. ברבעוני אתה חווה כיוון. וזה הבדל עצום. רוב הסוחרים המתוסכלים לא מפסידים כי אין להם בינה. הם מפסידים בשל יתר בינה שגורם לכך שיש להם יותר מדי דעות.
הם רק מחליפים אותן מהר מדי, לפי כותרת, לפי פחד, לפי ציוץ, לפי תחושה בבטן, ולפעמים לפי נר של חמש דקות שקיבל אצלם בראש מעמד של משה רבנו שקפץ להם למסך הישר מהנבואה של הר סיני.
תחשוב כמה פעמים השנה כבר הפחידו אותך למה “הפעם זה מסוכן”. פעם בגלל ריבית, פעם בגלל אינפלציה, פעם בגלל מלחמה, ופעם כי פרשן אמר משפט רציני עם גבות מכווצות. כל רגע כזה הרגיש לך בזמן אמת כמו משהו שצריך להגיב אליו מיד.
הגרף הרבעוני, לעומת זאת, אומר לך בשקט, רוב הדברים האלה היו רק אבק על השמשה, בפעם הבא שפריץ של מים, תפעול מגבים והשמשה נקייה.
🐘 השוק סגר רבעון עם גב זקוף
השוק נתן עוד חתימה על התמונה הגדולה. הדאו סגר בשיא נוסף, הנאסד״ק עלה 1.52%, וה-S&P 500 עלה 0.79% וסגר רבעון חזק מאוד, קרוב לגבוה.
מי שמסתכל רק על היום רואה תנועה יפה. מי שמסתכל על הרבעון רואה משהו עמוק יותר, השוק לא רק התאושש מהרעש של השבוע שעבר, הוא חזר לעמדת הובלה כאילו הוא אומר לסוחרים, “תמשיכו לפחד, אני בינתיים מתקדם”.
פה נמצאת אחת האמיתות הכי לא נוחות במסחר. השוק לא מחכה שתרגיש בנוח. הוא לא מחכה שהחדשות יהיו מסודרות, שהמאקרו יחייך, שהגיאופוליטיקה תעשה מדיטציה ושהילד בחדר יפסיק לעשות רעש לבכות בדיוק כשאתה בוחן כניסה לעסקה. השוק מתקדם כשכסף גדול מוכן לשלם על העתיד.
🐘 המובילות הייתה ברורה
המנוע המרכזי היה שוב טכנולוגיה. לא כל השוק. לא כל הסקטורים. בעיקר שבבים, מגה קאפ, ציוד חשמלי וכל מה שמריח בינה. מדד השבבים עלה 3.9%, AMD קפצה 7.68%, Intel עלתה 6.01%, ו-SanDisk עפה כמעט 11%, כאילו מניית זיכרון קיבלה פתאום אישור חריג לבנות מרפסת על כל ענן של AI.
ופה צריך להיות מדויק. מחיר שעולה, עולה. לא צריך לנהל איתו ועדת חקירה. אבל כן צריך לשאול מי מוביל, מי נגרר, איפה הכסף מתרכז, האם מדובר בשוק רחב ובריא או במובילה חזקה שסוחבת אחריה נספחים לעגלה. ברגע שהשוק עושה סלקציה, הסוחר לא אמור להיעלב אם המניה שלו לא נבחרה. הוא אמור להקשיב ולנוע למקום הסלקטיבי החדש.
🐘 הבוץ עדיין נמצא ברוחב
הבוץ כמשל, כמו שאמרנו, נמצא ברוחב. ב-NYSE היו יותר יורדות מעולות, בנאסד״ק הפוך היו יותר עולות מיורדות, אבל לא בפער שמספר על השתתפות גורפת.
הקטנות והבינוניות כן עלו, כי זה אומר שהשוק לא עומד רק על שלוש מניות עם כתפיים של סבל בנמל אשדוד. ועדיין, נדל״ן, צריכה בסיסית, תשתיות, בריאות, אנרגיה ופיננסים נחלשו. זה שוק שבוחר את סיכון מניות הצמיחה, לא שוק שמחלק סוכריות לכל הכיתה.
גם המאקרו לא מחא כפיים.
אמון הצרכנים עלה פחות מהצפוי, מדד הציפיות נשאר באזור שלא בדיוק שולח פרחים לכלכלה, ושוק העבודה אמנם נראה יציב לפי מספר המשרות הפתוחות, אבל התחושה של הציבור לגבי מציאת עבודה פחות נוחה.
🐘 בעולם של וויקוף זה מבחן
בעולם של וויקוף, זה לא זמן למחיאות כפיים עיוורות. זה זמן למבחנים. ראינו חזרה מהירה אחרי חולשה, ראינו שבבים חוזרים להובלה, ראינו סגירה רבעונית קרובה לגבוה.
עכשיו צריך לבדוק האם התיקונים ממשיכים להיספג, האם המאמץ ממשיך לקבל תוצאה, בעיקר האם ההשתתפות הופכת לרוחבית כדי לתת חותמת לשלב הצמיחה.
שיא חדש הוא מידע. לא פקודת קנייה. זה משפט שצריך לתלות ליד המסך, וליד המקום שבו אתה משאיר את האגו לפני ביצוע העסקה.
ג׳ורג׳ סורוס אמר שהעניין אינו אם אתה צודק או טועה, אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק וכמה אתה מפסיד כשאתה טועה. זו כל התורה, רק בלי פוסטר ובלי מוזיקה דרמטית.
🐘 לא לתת לרעש לנהל את הפעילות
לכן, המסר שלי אליך פשוט. אל תיתן לרעש היומי להסיט אותך מהתמונה הגדולה, ואל תיתן לשיא חדש לגרום לך לרדוף אחרי רכבת שכבר סגרה דלתות.
חפש את המובילות, חכה למקום שבו הסיכון מגודר, ופעל רק כשהעסקה תואמת את השיטה שלך. לא כשהיא משביעה פחד, לא כשהיא מרגיעה אופוריה, ולא כשהיא מנסה לסרס תחושת פספוס.
כי בסוף, השוק יכול להגיע לאירוע עם חליפה יפה. הגרף הרבעוני יכול להראות "חתן מרשים", אולם נוצץ ודיג'יי שמעיף את כולם באוויר. אבל סוחרים טובים תמיד מסתכלים גם על הנעליים, לא כדי להרוס את השמחה, אלא כדי להבין את שורש התמונה כולה.
מאחל רבעון חדש מבורך ומוצלח
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
סקירה יומית 30.06.2026 - הפער בין החלום למציאות
יש רגעים בחיים שמגלים שהדבר הנוצץ שכולם מדברים עליו, הוא בסוף לא כזה נוצץ, זה קרה לי לפני כשני עשורים, עת קניתי יאכטה מנועית מדגם Sea Ray 460 יחד עם עוד חבר ילדות, כבר דמיינו דמינות מכאן לקפריסין, תרתי משמע.
ראינו יותר מדי סרטים של איך נראים החיים הטובים, בפועל היינו עבדים וממנים של שאר החברה ובני משפחתם, בעוד סיבוב של הפלגה ואירוח בכל יום שהים היה פלטה ואפשר לנו לצאת.
כל יום כזה נגמר עם הוצאות חשבון סולר ששתו לנו שני מנועי הוולוו, שהיו כמו עלות טיול הפלגה לקריביים, בסוף תבין למה אני מדגיש את זאת.
לא רק זה. יצא כי בסוף כל יום כזה אנו נשארים לסדר ולנקות ולקרצף את חשבון רוחב הלב והאירוח שלנו וזה לא היה זול, היינו מלאים באגו של לארח כיד המלך.
ממילא זה היה כיף ומיוחד כמו שדמיינתי, אבל זה לא מה שאתם מדמיינים,בטח לא נוצץ ומיוחד כמו התחושה שעולה לך כעת שאתה קורא כעת.
ככה בדיוק נראה סיפורי ה-AI לאחרונה. לא כענן קסום. לא כרובוט שיושב עם כוס אספרסו וכותב שירה ומלחין אותה בסונו. אלא כעסק רציני.
שבבים. זכוכית. זיכרון. דאטה סנטרים. מכונות. רגולציה. שרשרת אספקה. חשמל. והרבה מאוד כסף שמישהו צריך לשים על השולחן לפני שהחלום בכלל מתחיל לזוז וכשהוא מתחיל לזוז הרבה מאוד כסף כדי שהוא ימשיך לזוז.
🐘 כשהחלום מבקש תעודת משלוח
אתמול השוק עלה יפה בסה״כ. הדאו הוסיף 306 נקודות, הנאסד״ק קפץ 2.06%, וה-S&P 500 עלה 1.18% וחזר מעל ממוצע 50 הימים שלו. מבחוץ זה נראה כמו יום נוצץ: ירוק, טכנולוגיה, מגה-קאפ, קונים חזרו.
אני תמיד מלמד את הסוחרים שלי שלא להסתפק בצבע של הנר. צבע של נר זה כמו חיוך של מוכר רכב יד שנייה. נחמד, אבל לא מספיק. זה רק אות מתוך מילה של סיפור גדול.
הסוחרים לא קנו אתמול “טכנולוגיה” באופן רוחבי. הם קנו שוב את עמוד השדרה של הבינה המלאכותית. ה- Semiconductor Index, שהיה בבוקר בירידה של יותר מ-2%, סיים את היום בעלייה של 3.8%. זה לא סתם ריבאונד.
זה שינוי טון והתנהגות תוך יומי. זה רגע שבו הסוחר הטיפוסי אומר “נבהלתי לרגע, בדקתי את המצב, כשהבנתי את המצב חזרתי לקנות את מה שאני באמת מאמין שמזיז את העולם.”
מניית Applied Materials עלתה מעל 10%. Corning קפצה מעל 15% והייתה המניה החזקה ביותר ב-S&P 500. ולא במקרה. בגלל שהבינה כבר לא נמצאת רק במצגות של מנכ״לים עם חולצה לבנה ומבט של “כשתהיו במקום שלי תבינו למה אני ממליץ.”
זהו צריך להפנים כי ה-AI מחלחל ונמצא בכל מקום בזכוכית. בחומרים. במכונות ייצור. בזיכרון. בקירור. בחוות שרתים. בתשתיות. בפשטות צריך להבין החלום יורד מהענן, לובש נעלי עבודה, ונדרש לו מרלוגים לאחסון, הוא צובע את כל העולם מחדש.
🐘 למה זה חשוב לך כסוחר
כי רוב הסוחרים קוראים את הסיפור המדליק של צובע את כל העולם מחדש ומאבדים את הראש. ואז רואים מניה עולה, והמוח עושה להם זימון לישיבה משפחתית דחופה “כולם מרוויחים, רק אתה עוד בחוץ מחכה לאישור ?!.”
ומשם המדרון והדרך חלקלקה. עוד הקלקה. עוד כניסה. עוד רדיפה. עוד עסקה שנולדה לא בעת מיקום של יתרון, אלא בעת תחושת החמצה.
השוק מזכיר לנו ״נשמה, אני לא משלם על התלהבות. אני משלם על מיקום ותזמון.״ולא על עצם ההשתתפות.
לא מזמן קראתי פוסט בפייסבוק על אישה תמימה (התמימה זה תוספת שלי לא באמת מכירה אותה), כנראה סוחרת מתחילה שהגיעה עם רצון וכוונות טובות להצטרף לחגיגה של לעשות כסף קל ומהיר.
קנתה את מניית SPCX וכעת בוכה ומבקשת הצעות בפוסט אנונימי על הפסד של 30% המהווה הפסד גדול מאוד בעבורה באפס זמן.
ההלם של גודל ומהירות הפסד, הכניס אותה לבהלה ולקיפאון מוחלט. זה העביר אותה למוד חיפוש מי בעולם ינחם אותה ויגיד לה שוב ושוב ״לא נורא השקעות זה לטווח ארוך״ ועוד מיני קשקשת ברשת שרק תחכה ולא רק תחזיר את ההפסד תגיע לעושר גדול.
ברוס קובנר אמר, במשמעות הפשוטה של הדברים, שהסוחר המקצוען יודע להחזיק דעה בנחישות אבל יודע להיות להודות בטעות במהירות באותה נחישות. זה משפט שלא נשמע סקסי. אין בו אש. אין בו דרמה. אבל יש בו חוכמה עמוקה של התנהלות נכונה בעולם המסחר.
מי שרדף אתמול אחרי הכותרות ורעש הירידות של פתיחת המסחר יכול היה להיבהל. ענף השבבים נלחץ. ענף הזיכרונות רעד. היו דיווחים סביב Apple ופניה לרכוש שבבי זיכרון מחברה סינית. אחר כך הגיעו קניות חזקות, סיבוב חד, וסגירה יום גבוה.
לסוחר מתחיל זה עלול להיות מבלבל.
למי שכבר מבין הקשר, זה יום שמספר סיפור. השאלה המתבקשת מהסיפר היא לא “האם הבינה היא תחום חזק וצומח?” השאלה המתבקשת היא באיזה חברות הביקוש חזר אחרי שניער את הידיים החלשות?״
🐘 לא כל המדד עלה, חלק פשוט סחב את העגלה
העליות אתמול לא היו חגיגה רוחבית של כל השוק. ה-S&P 500 המשוקלל לפי שווי שוק ניצח בגדול את המדד השווה משקל הדמוקרטי, שעלה רק 0.2%. כלומר, המדד נראה טוב, אבל חלק גדול מהטוב הזה, הגיע שוב מהמניות הגדולות.
מגזר התקשורת הוביל עם עלייה של 3.1%, בעיקר בזכות Alphabet, שעלתה כמעט 5% ביום המסחר המלא הראשון שלה כחלק מהדאו. המותרות עלה 2.7%, עם Tesla שקפצה מעל 8% וחזרה מעל ממוצע 50, ו-Amazon עלתה מעל 3% על רקע נתוני Prime Day מעודדים.
אגב אם אתה שואל מה זה ה-Prime Day, זה לא עוד נתון כלכלי, אלה יום המבצעים של מוצרי אמזון, כמו סוג של בלאק פריידי רק של החברה, גאוני שיווק ומיתוג.
בקיצור זה לא שוק שקונה כל מה שזז. זה שוק סלקטיבי. והסלקציה הייתה מאוד ברורה צמיחה, מגה-קאפ, בינה, תשתיות, טכנולוגיה, תקשורת. מצד שני מגזר החומרים ירד 1.9%. נדל״ן ירד. תשתיות ומותרות היו חלשים. האנרגיה גם סיימה במינוס חצי אחוז.
נכון לומר שאנו כישראלים אנחנו מאומנים יודעים היטב שלא כל שקט הוא סוף אירוע. לפעמים זה רק שקט בין שתי אזעקות. תזכרו זאת כשאתם סוחרים.
🐘 כשהשבב חוצה את הגבול בלי רשות
הסיפור של Supermicro היה משל ומסר חשוב. הבינה זה לא רק סיפור של צמיחה. זה גם סיפור של גבולות, חוקים, יצוא, סין, טייוואן, אנבידיה ופוליטיקה שיושבת בתוך כל שרת כאילו היא חלק מהמעבד.
מניית SMCI ירדה מעל 8% אחרי דיווח על פשיטה בטייוואן כחלק מחקירה סביב הברחת שבבי אנבידיה לסין. זה לא בהכרח משנה את כל התמונה של הבינה, אבל זה כן מזכיר לנו המקצוענים דבר חשוב, מניה עם סיפור חזק טסה מהר, אבל גם רגישה מאוד לקריסה צידיות.
קריסה צידית הם גורמי חוץ לא קשורים שיכולים להתערב או להשפיע באופן פוליטי על הדברים כמו טראפ או פשיטות וחקירות בטייוואן.
משל כמו רכב ספורט בכביש החוף. הוא יכול לטוס. אבל מספיק ניידת אחת בצד, והדופק משתנה. האופטימיות היא לא הבעיה שלנו כסוחרים. הבעיה היא אופטימיות בלי בלמים, בלי הבנה מה יכול רגע לעצור או לשנות את הסיפור.
פול טיודור ג'ונס דיבר לא מעט על הגנה. לא כי הוא פסימי. להפך. מי שרוצה להישאר במסחר מספיק שנים כדי לראות את היתרון ההגנה עובד, צריך פשוט ליישם לאורך זמן כדי להפנים את עקרון הגנה שנקרא אי סימטריה של הסיכון.
🐘 למה זה חשוב ש Comcast התפצלה ועלתה
עוד משהו מעניין שיכול להיות שיעור מאתמול, Comcast עלתה לאחר שהודיעה על פיצול NBCUniversal ו-Sky לחברה ציבורית נפרדת. לכאורה ידיעה לא קשורה ל-AI.
אבל בעיניי זה קשור מאוד.
כי השוק אוהב היום דברים שהוא יכול להבין. עסק מסובך, מעורבב, עם יותר מדי שכבות, מקבל דיסקאונט. עסק שמפרק את עצמו לשני סיפורים ברורים, מקבל פתאום מבט חדש.
סינרגיה היא לא בחיבור אלה בפיצול והפרדה המייצרת בהירות, וזה לא רק שיעור במינהל עסקים או הבנה בחברות. זה שיעור חשוב לנו כסוחרים.
אגב גם אצלי לפעמים יש קונגלומרט פנימי. שיטה אחת. פחד אחד. יעד יומי. זיכרון מהפסד קודם. רצון להוכיח. קצת נקמה לפעמים. קצת פחד לפספס. קצת “היום אני מחזיר את מה שקרה לי שבוע שעבר.”
ואז אני מוצא את עצמי לפעמים שואל למה קשה לי לקבל החלטה נקייה. ברור שקשה. הראש שלי לפעמים נראה ומרגיש כמו חברת אחזקות עם אלף וקטורים פנימיים שמושכים אותי לכיוונים שונים.
זה הסיבה שמסחר התוך יומי והסוינג מופרדים אצלי, גם במחשבה וגם בחשבונות. אתם יודעים מה? אפילו במוצרים עצמם. חשבון מניות משמש בעיקר לסוינג וחשבון חוזים בעיקר למסחר תוך יומי.
🐘 כיצד אני ממשיך מכאן קדימה?
המסקנות שאני חולק איתך כפי שאני רואה, הסוחרים חוזרים לקנות את תשתית החלום. לא את כל החלום. לא כל מניית AI. לא כל טיקר עם סיפור ואפליקציה מדליקה.
הם קונים את המקומות שאנליסטים מסבירים להם שהביקוש הקשיח ישאר. שבבים, זיכרון, ציוד ייצור, חומרים, תשתית, מגה-קאפ עם מנוע של רווחיות בפועל.
סוחר וויקוף שכבר מבין את המשחק עוקב לראות איפה הפיל הגדול מוכן להגן על העמדה שלו גם אחרי פעולת ניעור אחרונה שהייתה בשוק.
🐘 כיצד לנצל את זה בפועל?
אז לא רודפים אחרי נר ירוק. לא מתאהבים במילה AI. לא מסיקים מיום ירוק אחד שהמנייה חזרה להיות גן שעשועים או מדפסת כסף.
כן מסמנים את המניות המובילות, כן מסמנים את אלו בעלות החוזק היחסי לשוק. כן בודקים השתתפות רוחבית בתוך כל ענף. בעיקר בענפי השבבים, ותשתיות בינה. כן ערניים אם ה-S&P 500 מחזיק מעל ממוצע 50.
כן שמים לב אם המדד הדמוקרטי ה-Equal Weight מתחיל להצטרף ומבינים שהשוק הופך להיות שוורי באופן רוחבי.
שם בתוך כל מה שרשמתי, בסוף, נמדדת היכולת שלך לא רק להבין ולהתלהב מסיפור יפה, אלא לתרגם אותו לזיהוי תחנה כניסה לעסקאות שמביאות הביתה כסף.
עוד משהו לסיום, כשבאתי לקנות את היאכטה, ספרתי לעצמי כל מיני סיפורים והצדקות החל מזה שמצאתי מוכר לחוץ מאוד שאפשרה עסקה ״זולה״ ועוד ועוד, תוך כדי היה לי חבר ילדות אחר שחסר מארצות הברית באותה עת, אקרא לו ׳האבא העשיר׳ שלי באותה עת.
הוא התחנן אלי כמנסה להעביר לי מסר שלא אקנה, אמר לי טיול לקרביים עלי ל-3 שבועות כל פעם שתרצה, אבל אל תקנה, זה לא מה שאתה חושב, זה לא עזר לו, בבורות או בעיוורון שלי קניתי.
זה מסוג השיעורים הנפלאים שהולכים איתך אחר כל החיים, סיפורים שהכותרת שלהם לא כל מה שנוצץ זהב או מה שרואים מכאן לא רואים משם, זה לא קלישאות, זה לגמרי אמת מוחלטת.
יום טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
לונג 
סקירה שבועית 29.6.2026 - דווקא כשמשעמם אתם מתרוקניםסגרנו את השבוע בתנועה שכמעט מזמינה פיהוק. הסתכלות על המדדים המרכזיים ביום שישי, ה-S&P 500 השיל חלקיק אחוז, הנאסד"ק רשם ירידה מינורית, והתחושה הכללית ברחוב הייתה שהכרישים הגדולים פשוט יצאו לסוף שבוע ארוך.
כקורא סקירות, אתה ודאי ממשיך לראות את מניפולציית הרוטציה השקטה. המהמרים קראו לשוק "שעמום" ואז לא הבינו איך שוק משעמם שלא זז גורם להם לדימום מתמשך בתיק.
לעומתם הספקולנטים אנשי הפילים המשיכו להבין את הרוטציה לכיוון חברות התרופות, מוצרי הצריכה והאנרגיה. המעבר החד הזה, מהייטק נוצץ לתעשיות "המשעממות" ביותר, מציף את המלכודת המנטלית שמשאירה סוחרים מתחילים מחוץ למשחק הרווחיות.
הסוחר המתחיל פלוס, פיתח התמכרות קשה לדרמה, לאקשן של בינה, לסיפורים הגדולים של החברה על השבבים שישנו את העולם. כשהוא רואה את חברת התרופות אלי לילי מזנקת ב-7% או את מודרנה טסה ביותר מ-12%, האגו שלו מתכווץ.
הוא מרגיש שזה לא זה או "לא סקסי" לקנות מניות של אנטיביוטיקה או רשתות שיווק, בעת שכל החברים "המצליחים" שלו בוואטאפ מדברים על הסטרטאפ הבא שהם עומדים להשקיע בו.
אבל השוק, הוא לא מועדון לילה או בר תל אביבי הומה; הוא מנגנון קר ומדויק להעברת כסף מאנשים עם אגו לאנשים עם סבלנות.
🐘 המאקרו כלכלה
מדד אמון הצרכנים של מישיגן מראה שיוקר המחיה הכללי עדיין מעיק על הציבור האמריקאי, הכסף המוסדי לא מתווכח עם המציאות. הוא מבין שבני אדם ימשיכו לקנות תרופות ולשלם חשבונות חשמל גם אם הכלכלה תאט, והוא מנווט את עצמו לשם בשקט מופתי.
חוסר היכולת הקיצוני של הסוחר המתחיל לשחרר את הפנטזיה של הלונג המהיר על השבבים, ובמקום זאת לזוז יחד עם הזרם האמיתי של הכסף, הוא בדיוק הסיבה שהוא מוצא את עצמו מדמם בשבוע שבו השוק היה "משעמם" וכמעט ולא זז.
🐘 פנטזיית הסטרטאפ הנוצץ
זה מזכיר לי את הישראלי הממוצע שחולם לפתוח את הסטרטאפ הבא שיביא את האקזיט, אבל עדיין בסוף יום מביט בקנאה על העסק מעבר לכביש, הוא רואה שמי שעושה כסף ביציבות כבר ארבעים שנה זה הבחור שמוכר חומרי בניין כאן ממול באזור התעשייה.
מניות השבבים חטפו בשבוע החולף לחץ כבד.
מדד הסמיקונדוקטור צלל ביותר מ-5%, וחברות כמו onsemi קרסה ב-23% ביום אחד לאחר שהודיעו על רכישת ענק בעסקת מניות. הסוחר ראה את הירידות האלה ביום חמישי וחשב לעצמו "וואלה, זה הזדמנות, אני קונה את השפל".
הוא פועל מתוך דחף פנימי עמוק, מתוך זיכרון כואב של פחד נוסף לפספס את הרכבת הבינה שפספס בסיבוב הקודם, מבלי להבין שהמוסדיים בכלל מענישים את החברה על דילול מניות.
תראה לחברות יש אפשרות לשלם מתוך המזומן בקופה או לשלם במניות, שהחברה בוחרת לשלם במניות, אז בשפת הסתרים של השוק זה בעיה.
עבור הכסף החכם המוסדיים זו נורת אזהרה אדומה מהבהבת. הם מבינים שבעלי הבית מרגישים שהמניה שלהם נמצאת באזור מחיר גבוה מדי (או לפחות מתומחרת היטב), ולכן הם משתמשים בה כמו ב"כסף מונופול" כדי לקנות חברות אחרות.
זה בדיוק המנגנון של הפצה יגיד לך כל אנליסט מוסדי, זו פעולה הפוכה לקנייה חוזרת של מניות. זאת סוג של הצהרה שאתה חייב לדעת להבין. עליך ללמוד כיצד המוסדיים רואים את הפעולה, ואז לא תיפול במלכודת הקנייה.
חשוב שתבין את המכניקה שמאחורי התנועות האלו. אסביר. השוק פועל כמו גאות ושפל בים המים לא נעלמים, הם פשוט נסוגים ממקום אחד כדי למלא מקום אחר. המוסדיים הגדולים לא מפחדים מהשוק, הם פשוט מסונכרנים וסלקטיביים.
הם מבינים, כאשר יש מתח גיאופוליטי וריביות גבוהות והחלומות של OpenAI על הנפקות ענק נדחים כי המציאות בתשקיף עלולה להיות בעייתית, אזי המציאות דורשת לרוכש דווקא נכסים עם תזרים מזומנים פשוט כמוה עסק למכירת חומרי בניין שהזכרתי קודם.
ואם בכל זאת אתה ממשיך לחפש את הדרמה במקום שבו הגדולים מחליטים לצמצם חשיפה, אתה לא סוחר, אתה פשוט מהמר העומד על מסילת הרכבת ומקווה שהיא תעצור רגע לפני הנקודה שאתה עומד, והיא לא!.
🐘 ללמוד לרקוד את המוזיקה
הדרך להגיע לרווחיות יציבה עוברת אך ורק דרך היכולת שלך לפתח גמישות מחשבתית מוחלטת, כזו שמנטרלת את הדעות האישיות שלך על מה "אמור" לקרות.
כדי ליישם את זה הלכה למעשה, אתה חייב להפסיק להסתכל על השוק כגוש אחד ומוזמן לבוא ללמוד על המבנה שלו, על הווקטורים שעושים עליו משיכת "חבל", רק עם הרבה חבלים ולכיוונים שונים.
בשבוע החולף ראינו פיצול מדהים בתוך סקטור הטכנולוגיה עצמו: בזמן שהחומרה והשבבים דיממו, חברות התוכנה כמו ServiceNow זינקו בכמעט 10%.
זה אומר שהכסף לא ברח מהטכנולוגיה באופן גורף, הוא פשוט החליף ענפים. ספקולנט אמיתי מביט על המבנה הזה, מזהה את חוקי הביקוש וההיצע, ומבין שאין לו שום זכות להתווכח עם זרימת הכסף החכמה.
🐘 מה לעשות?
אני מכתיב לך מה לעשות. אילו פעולות מנטליות וטכניות חובה לאמץ כדי להפסיק להיות הסוחר מתוסכל.
דבר ראשון, שחרר את הצורך בצדקנות גם אם יש לך הסבר הגיוני באופן מושלם, השוק לא חייב לך שום דבר, והוא בטח לא מודע למחיר הכניסה שלך.
אם הכסף הגדול יוצא מהשבבים, אתה יוצא יחד איתו, בלי רגש, בלי סיפורים פנימיים על "כמה החברה הזו מעולה". האמירה אני משקיע לטווח בינוני ארוך היא קשקשת נפוצה של צדקנים של מסוגלים או רוצים להביט למציאות בעיניים.
השיעור מהשבוע החולף הוא, עדיף במקום להיות צודק לפתח חוסן מול שעמום, ככל העסקה שלך מרגשת אותך יותר מדי, סימן שאתה עושה משהו לא נכון.
העסקאות הטובות ביותר הן לרוב אלו שנראות הכי פחות נוצצות ברשתות החברתיות, אבל הן אלו שמייצרות את הרווחיות בחשבון הבנק שלך עכשיו.
🐘 השבוע שבפתח
אנחנו נכנסים לשבוע הנוכחי כשהשוק נמצא בנקודת מבחן פסיכולוגית קריטית. המדדים הגדולים מראים יציבות קוסמטית, אבל רוטציה נמצאת בעיצומה מתחת לפני השטח, השוק לא סבלני לחברות שאינם רווחיות גם אם יש להן חלום גדול ומדליק.
מי שימשיך להחזיק בפוזיציות הישנות שלו רק מתוך תקווה עיוורת שמניות השבבים הלא רווחיות יחזרו לימי התהילה שלהן בלי הוכחה אחרת מצדם, עלול למצוא את עצמו בעמדת נחיתות קשה מאוד.
השוק כמו תמיד ימצא את הדרך לנקות את הסוחרים הממונפים כספית או אמוציונלית לפני שהוא ממשיך את האלוקציה החדשה שלו.
לא סתם אני מתעכב ומנסה להסביר. המטרה שלך לא להיות צודק, אלא להיות מסונכרן, להיות סוחר מקצועי, זה לא עניין של צדקנות זה עניין של סנכרון.
בא לי לכתוב לך אח שלי שחרר מאגו, חפש את המקומות שבהם הכסף באמת משאיר עקבות, למד לקבל את השעמום כאות וברכה גדולה ביותר של המסחר שלך.
בכל מקרה אם להמשיך ברוח הכתיבה והקירבה בינינו, אסכם ואומר לך אח יקר זה לא נגמר זה רק התחיל. המשימה שלך אינה הגיון וצדק, המשימה שלך היא מעקב וסנכרון, די בכך כי תפתח פעם ביום את מפת החום של המניות ורמת הסנכרון שלך תעלה פלאים.
שבוע טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳ סקירה יומית 26.6.26זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה שבועית 26.06.26
שהמדד מראה אין שינוי, מה זה אומר?
הצצה לעבר ה-S&P 500 בסוף היום, אתה רואה מינוס מאופס של 0.01%, אתה שבחיים מביט על השורות התחתונות אתה בטוח שהשוק פשוט עמד מלכת.
בראש שלך כבר עולה התחושה המוכרת של בזבוז זמן ואנרגיה, מין יובש כזה בגרון, כאילו היית במסיבה הכי משעממת בעיר בזמן שכולם חוגגים ומרוויחים במקום אחר.
האמת היא מתחת לאין שינוי, בתוך הפנימיות של השוק, התחוללה אתמול מלחמת עולם אכזרית בין כוחות הביקוש וההיצע. הדשדוש האופטי הזה הוא בסך הכל מסכה, הונאה ויזואלית מושלמת שמכשילה שוב ושוב את מי שמחפש פתרונות של שורה תחתונה.
בשביל להרוויח, אתה חייב להפסיק להסתכל על הגרף כמו מהמר בפיצוצייה שבודק את מספרי הלוטו בסוף השבוע.
ה-S&P ללא שינוי החביא בפנים תנועות מהותיות מאוד שקבעו את הטון של הימים הבאים.
אסביר מה קרה בפנים. מצד אחד מייקרון הפציצה בדוחות והטיסה את הסקטור שלה ב-15.7%, ומצד שני ענקיות כמו אפל ומייקרוסופט עשו בדיוק ההפך וגררו את הנאסד"ק למטה.
שים לב מה קרה, אנשי השורה התחתונה מפספסים כי השוק לא נח אלא פשוט שינה צורה, אם לא תבין זאת, תמצא את עצמך לדוגמא, קונה את הייפ של הפתיחה ומוכר את הפחד של הסגירה.
🐘 המלכודת
מייקרון הוא שיעור פרקטי בלחימת שוק אמיתית, לא עוד הרצאה משעממת מהספרים של האוניברסיטה.
החברה הזו סיפקה דוחות מטורפים שהוכיחו שהביקוש לשבבי זיכרון של בינה מלאכותית הוא לא טרנד חולף, אלא מפלצת שצריכה עוד ועוד דלק.
הזינוק שלה הרים את כל התעשייה ב-3.6% ביום אחד, אבל פה בדיוק נכנס האלמנט שכמעט אף סוחר מתוסכל לא לוקח בחשבון, האלמנו הוא עלויות הרכיבים הללו.
אותו מחיר זיכרון יקר שהקפיץ את מייקרון לשמיים, הוא בדיוק החבל שחנק את אפל ואת מייקרוסופט אחרי שהן נאלצו להעלות מחירים לצרכן.
צריך להבין את מכניקת השוק הזו, השוק פועל כמערכת סגורה של כוחות משולבים המשפיעים זה על זה.
זה כמו משחק שחמט, שבו מהלך אחד בקצה הלוח משנה לחלוטין את כל מערך ההגנה של המלך. הכסף שזרם בטירוף אל תוך ספקיות הזיכרון נגרע ישירות מהכיס של צרכניות הקצה הגדולות, ומי שלא מבין את זרימת המזומנים הזו נופל למלכודת השורה התחתונה ויחשוב על יום מסחר כמו אתמול שלא קרה כלום.
כשאתה רואה מניה כמו ביו-טקני שטסה ב-20% בגלל רכישת ענק במזומן על ידי מרק, הלב שלך מחסיר פעימה ואתה אומר לעצמך "שייט, באסה, איך לא זיהיתי והייתי שם".
הרצון הזה ליהנות מעליות חדות כאלה, לרדוף אחרי כל תנועה חדה במסך הוא מובן ואנושי, יחד עם זאת הוא בדיוק מה שגורם לך אחר כך להיכנס לעסקאות באיחור.
אתה נכנס לרוב רגע אחרי שהמוסדיים הגדולים כבר סיימו לאסוף את הסחורה והשאירו לך את השאריות.
המנטור האגדי צ'ארלס דאו, מסביר את עקרונות הבסיסים של המסחר. ״המדדים חייבים לאשר זה את זה״. אבל הוא מוסיף משהו שהרוב מתעלם ממנו וזה ״התנועה האמיתית נחשפת רק כשמביטים במפת הכוחות המלאה ולא במדד אחד יחיד״.
🐘 אז איך לקרוא את המפה בלי לאבד את הראש
כדי לצאת ממעגל התסכול הכואב ולבנות רווחיות יציבה לאורך שנים, אתה צריך ללמוד ולהבין את החוקים הפשוטים שמייצרים את התהליך.
עזוב אותך מכל הפרשנויות הרועשות והכותרות המפוצצות של אתרי החדשות שמנסים רק ליצור מניפולציה על הכסף טיפש כדי שימשיך לזרום לכיסם של המפלצות הגדולות.
עוד משהו שחשוב לי שתדע ותיקח בחשבון, נתוני המאקרו האחרונים הראו שמדד ה-PCE עמד בציפיות, נתוני התמ"ג היו חזקים מהצפוי, והפחד מאינפלציה משתוללת מראה סימני רגיעה ברורים.
כל זה עוד סימן חיובי שהכסף לא בורח מהשוק, הוא פשוט זז מהגדולות של הטכנולוגיה אל כיוונים חדשים כמו תעשייה (Caterpillar שהגיעה לשיא כל הזמנים אבל בעיקר שגלל חלקה בשתיות הבינה) וחברות שירותים.
אל תתנו לאין שינוי המדומה בגרף היומי להרדים אתכם, ואל תיתן לתנודות התוך-יומיות המהירות לייצר אצלך חרדות מוזרות בבטן.
כשאתה מבין שכל ירידה בענק טכנולוגי היא בסך הכל חלק מתהליך בריא של איזון מחודש, אתה מפסיק לפעול מתוך דחף פתאומי ומתחיל לעבוד כמו מקצוען. היציבות שלך לא תגיע מהעסקה המקרית הבאה שתפגע במקרה בול, אלא מהיכולת שלך לזהות להיכן הפילים מזיזים את הכסף שלהם ולזרום יחד איתם, בשקט ובסבלנות.
🐘 על דייגים, גלים וסירות חדשות
אם תרד פעם לנמל יפו בשעות הבוקר המוקדמות, אולי תראה לרוב איזה זקן אחד יושב קבוע על המזח שרושם מספרים במחברת בלויה. הוא לא דג, הוא רק מביט בגלים וטוען כבר שנים שיש גל אחד קבוע, שמגיע בדיוק כל 42 דקות, ומביא איתו את להקות של דגים גדולים מהעומק.
מהנדס נתונים צעיר ושנון אחד שמע על הסיפור, צחק בלעג, והחליט לבנות אלגוריתם מתוחכם בבינה שינתח את נתוני הגאות והשפל כדי להוכיח שהזקן סתם מדמיין. להפתעתו, המחשב פלט תוצאה חד-משמעית: הזקן צדק בדיוק של 99%, הגל הגדול אכן מגיע כל 42 דקות בדיוק.
הצעיר המשועשע לא בזבז זמן, פדה את כל חסכונותיו, קנה את הסירה הכי מהירה בנמל, הצטייד ברשתות חדישות ויצא לים בדיוק לקראת הדקה ה-42 המובטחת.
באותו בבוקר, הים היה חלק כמו מראה, שקט ומתוח, ואף גל לא הגיע, גם לא אחרי שעה ארוכה של המתנה מורטת עצבים.
הצעיר חזר לנמל כועס, מתוסכל ומרוסק כלכלית, ניגש אל הזקן וצעק עליו: "האלגוריתם הראה שאתה צודק, איך זה הגיוני שהגל לא הגיע?".
הזקן הציץ במחברת שלו, חייך חיוך עייף ואמר לו בשקט "הגל תמיד מגיע בדקה ה-42, בחור צעיר, חוץ מכשמישהו מחכה לו עם סירה חדשה ורשתות פתוחות".
🐘 הצעד הבא שלך
תאמינו לי, בסופו של יום ההבדל בין סוחר שמפסיד לסוחר שמרוויח לא קשור לכמות המסכים שיש לו או למקלדת הגיימרים הנוצצת שיש לך על השולחן.
המהנדס הצעיר מהנמל עשה בדיוק את מה שאתה עושה בכל פעם שאתה מנסה לאנוס על השוק את "הנוסחה הבאה" שלך, או מחכה שהגרף יתנהג בדיוק לפי אינדיקטור הפרטי שקנית באינטרנט.
הגל של השוק לא נעלם, הוא פשוט לא עובד אצל אף אחד וכשאתה מגיע עם הציפיות, החרדות וסירת המשאלות שלך אל המים, זה בדיוק הזמן השוק מריח את הלחץ ומשאיר אותך מיובש.
היציבות תתחיל ברגע שתפסיק לחפש את הדקה ה-42 הקבועה, ותתחיל ללמוד איך לקרוא את תנועת המים האמיתית בזמן אמת, בלי ציפיות נוקשות ובלי אשליות אופטיות של מדדים שטוחים שסיימו ללא שינוי.
ההצעה שלי אליך לסוף השבוע הזה היא פשוטה.
תעצור רגע, תנשום עמוק. שאל את עצמך האם העסקאות שביצעת לאחרונה הגיעו אחרי ניתוח קר של שלבי השוק או מתוך דחף רגשי רגע אחרי שראית מניה ירוקה מזנקת ומישהו בטלגרם דיבר עליה.
הגיע הזמן להפסיק לנחש, להפסיק לקוות, ולהתחיל לסחור עם תוכנית מסחר המבוססת על חוקי הטבע והתהליכים בעלי הקצב שלהם בשוק.
תקשיב לי אתה אף פעם לא מפספס כלום, יש אינספור הזדמנויות על המסכים, השוק תמיד מספק הזדמנויות חדשות למי שיודע לקרוא את השטח ומבין את התהליך האמיתי.
ברגע שלומדים ומבינים את התהליך, כל שנשאר זה להיות מוכן לאות הכניסה שלפעמים תקבל מהשוק. בלי לחץ, בלי פחד שאוחז בך לאחרונה רק בגלל שהתיק שלך רק מדרדר מצטמק.
שבת שלום,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
סקירה יומית 25.6.26זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה שבועית 25.06.26
ראית את החגיגה הלילית במייקרון?
החברה זורקת דוחות לשולחן, המניה טסה ב-15% באפטר-מרקט, ואני מכיר אותך, הדם שלך מתחיל לרתוח בטירוף. תוך שנייה המוח שלך כבר בונה מגדלים באוויר, מריץ חישובים קדחתניים של כמה היית מרוויח אם רק היית לוחץ על ההדק חצי שעה לפני הסגירה, היד כבר זזה על העכבר לקראת הפתיחה שלפניך.
אתה מרגיש את הדופק עולה, את האדרנלין שמציף את הגוף, ואת התחושה המוכרת הזו שהנה, הפעם זה הסיבוב הגדול שלך.
קוראים לזה אופוריה, והיא הסם הכי ממכר, הכי זמין והכי מסוכן ברחוב הסוחרים. זה הרגע המדויק, הנקודה הסינגולרית בזמן, שבו אתה מפסיק לסחור את מה שאתה רואה על הגרפים, ומתחיל לסחור את מה שאתה מפנטז בראש.
המוח האנושי לא בנוי להתמודד עם עושר מדומה שמוצג לו על מסך מהבהב בלילה. הוא מתרגם את המספרים הירוקים להבטחה לחופש, לניצחון את השיטה, לאשליה שהפעם פיצחת את השיטה.
האמת היא שהשוק האמריקאי מעולם לא חילק, וגם לעולם לא יחלק, מתנות בחינם למי שהגיע לחפש כסף קל.
בטח לא במגזר השבבים, בטח לא אחרי רמת התנודתיות המטורפת והאכזרית שראינו בימים האחרונים. כשאתה רואה זינוק פראי כזה מחוץ לשעות המסחר הרגילות, האוטומט ההישרדותי שלך מיד מתעורר וצועק לך בתוך הגולגולת "תקנה כבר, כולם בפנים, אל תישאר מאחור!".
אבל שנייה, קח אוויר, שאל את עצמך את השאלה הפשוטה ביותר: מי זה ה"כולם" הזה שמזיז את הגרף בזמן שאתה בכלל ישן במיטה?
אלו הם הפילים, זהו הכסף הגדול, המוסדיים, הקרנות, האלגוריתמים שלא מכירים את המילה "רגש". אלו גופים שעובדים עם פקודות קצה אכזריות, קרות, מתוכננות היטב ונטולות כל טיפה של סנטימנט אנושי.
הם לא מתרגשים מהדוחות של מייקרון, והם לא חוגגים עם כוסות שמפניה בגלל מספר כזה או אחר. הם צריכים את האופטימיות הבלתי נגמרת שלך, והם רוכבים עליה במודע, רק כדי שיהיה להם למי למכור את הסחורה שלהם במחיר הכי גבוה שיש.
כמו שאומר המאסטר הגדול ג'סי ליוורמור, השוק אף פעם לא טועה, הדעות והפרשנויות שלך הן אלו שטועות.
כשמניה כמו MU מהפנטת את ההמונים עם גרף אנכי שיוצא מהקווים, המקצוענים האמיתיים לא רצים כמו עיוורים אחרי הירוק הבוהק.
הם לא מחפשים ריגושים זולים ולא מנסים להיות צודקים. הם פשוט יושבים בשקט, מסתכלים על מחזורי המסחר, בוחנים היכן יושבים בלוקים של פקודות ומחפשים את העקבות שהפילים משאירים בבוץ.
למעשה, המסחר האמיתי, זה שמייצר רווחים ולא פוסטים באינסטגרם, מתחיל רק כשאתה מבין עמוק בפנים שהזדמנות היא לא רכבת שצריך לקפוץ עליה בטירוף כשהיא בשיא המהירות.
הזדמנות בשוק ההון היא תחנה קבועה, מקום מוגדר מראש שבו אתה צריך להמתין בסבלנות שתגיע. מי שקופץ על רכבות נוסעות, סופו למצוא את עצמו מתחת לגלגלים, תוהה איך שוב הסיפור הזה נגמר.
🐘 הפרדוקס הישראלי של הסוחר המתוסכל
רוצה לכתוב ולדבר איתך, בגובה העיניים, כמו שאני סוגר עסקאות בבית קפה אהוב עלי ברוטשילד, בלי החארטות והסיפורים של האנליסטים מהטלוויזיה.
אל תקשיב לכל הפרשנים באולפנים הממוזגים. היחידים שבאמת צופים בהם אלו אנשים מיואשים הממתינים בתור בנק או בתור בקופת חולים.
אתמול הנאסד"ק מחק עליות של כמעט אחוז ועבר לירידות, באותו הזמן הדאו בכלל סגר את היום בצבע ירוק חזק. השוק שוב התפצל לשניים, השאיר מיליוני סוחרים פעורי פה, והוכיח שוב שאין דבר כזה "מגמה אחידה".
הפרדוקס משגע אותך ומכניס אותך ללופ מנטלי? אתה יושב מול העמדה, רואה את מניות השבבים הנוצצות מתממשות, נשפכות מטה כמו גלידה אמריקאית נוזלית.
ראית את גוגל חוטפת זעזוע ומוכרת סחורה רק כי שני חוקרים עזבו לטובת מתחרה, לבטח אתה אומר לעצמך בעצבים: "אין שום היגיון בשוק הזה, סוגר הכל".
התחושה החונקת הזו שאתה תמיד, אבל תמיד, נמצא בצד הלא נכון של העסקה היא לא סופית, תאמין לי רבים שויתרו עקשנות של הצדקנות. הצד השני תמיד פתוח, תמיד נגיש, והוא מחכה רק למי שיסכים להשאיר את האגו שלו מחוץ לעמדת המסחר.
אתה מנסה בכוח לכפות את ההיגיון הפרטי, האנושי והמצומצם שלך על מפלצת זזה שיש לה חוקים משלה.
הפיל לא מחפש להיות צודק, הוא לא קורא עיתונים והוא לא מנסה להיות הגיוני, הוא מחפש דבר אחד נזילות. בעת שאתה נלחם עם הפחד שלך להישאר בחוץ ורודף אחרי הזנב של עצמך במגזר המתעתע והרועש של הטכנולוגיה, הפיל פשוט זז בשקט מופתי למקומות אחרים לגמרי, זה קורה כבר מספר ימים ברצף.
תסתכל על העובדות של אתמול בלי פילטרים: חברות תעופה כמו יונייטד טסו מעל 7% בגלל שהנפט ירד, וחברות בנייה כמו Builders FirstSource זינקו ב-11% שלמים. הן עשו את זה למרות שנתוני המקרו של הנדל"ן הראו חולשה ברורה בגלל הרגישות הגבוהה לריביות.
הבעיה של רוב הסוחרים המתוסכלים היא ממש לא הידע הטכני, הרי אינדיקטורים וקווים יש לכולם על המסכים. הבעיה היא הציפייה הילדותית שהשוק יתנהג כמו חנות מכולת שכונתית, כזו שבה הכל מסודר, ברור, צפוי ויציב.
אני מזכיר לך שוב ושוב במסחר, הדרך המהירה ביותר להפסיד את המכנסיים שלך היא לנסות להוכיח לשוק שאתה חכם יותר ממנו.
🐘 איך קלוד הופקינס היה סוחר את מייקרון?
אם היינו לוקחים את קלוד הופקינס, האבא האגדי של הפרסום המודרני, ומושיבים אותו היום מול מערכות המסחר המתקדמות ביותר, הוא היה מחייך חיוך רחב וממזרי.
הוא היה מסביר לך, בלשון פשוטה וחדה, שאין שום הבדל בין מכירת משחת שיניים פופולרית להמונים לבין שיווק אגרסיבי של מניות שבבים מנופחות בשיא האופוריה.
בשני המקרים, המשחק הגדול משוחק על אותם רגשות אנושיים בסיסיים ביותר, כאלו שלא השתנו מאז ימי המערות. תאוות בצע, פחד עמוק מהחמצה, והרצון האנושי החזק להרגיש חלק ממשהו גדול, נוצץ ומצליח.
עושי השוק והשחקנים הגדולים משתמשים בכותרות הליליות של מייקרון בדיוק באותו אופן שבו משתמשים במודעת פרסומת מתוחכמת בעיתון.
המטרה שלהם היא אחת. לייצר אצלך פסיכולוגית צורך ורצון מיידי לקנות, בלי לחשוב, בלי לבדוק ובלי לשאול שאלות קשות. הם מייצרים את הדרמה, הם מפעילים את האורות הצבעוניים, ואתה בסופו של דבר זה שמגיע ומשלם את הכרטיס היקר בכניסה. כשאתה קונה מניה בשיא הזינוק שלה באפטר-מרקט, אתה לא צרכן; אתה סוחר שבוי.
אתה למעשה קונה מוצר שנמצא במדף הכי יקר והכי נגיש בחנות, רק בזכות העובדה ששמו עליו תאורה נוצצת ומבליטה שאי אפשר להתעלם ממנה.
הכסף, החכם והמנוסה, לעולם לא קונה כשהתאורה נוצצת, כשהמוזיקה רועשת וכשכל החובבנים רוקדים על הרחבה.
הוא קונה שהמחסנים חשוכים לחלוטין, כשיש פאניקה ברחובות, כשהנפט מתרסק מטה ל-70 דולר בגלל שמועות על מו"מ עם איראן, וכשכולם בטוחים שהעולם הולך להיחרב מחר בבוקר. שם, בתוך החושך והפחד של ההמונים, נמצאים המחירים האמיתיים של חומרי הגלם.
כדי להגיע לרווחיות יציבה, כזו שתחזיק מעמד חודש אחרי חודש ושנה אחרי שנה, אתה חייב להפסיק מיד להיות הסוחר התמים שקונה כל מה שמשווקים לו ברשת.
אתה חייב להפוך להיות איש עסקים קשוח, מנהל מלאי ממולח שמסתכל על הגרף כמו על מחסן סחורות.
אחד שמבין בדיוק מתי יש עודף היצע מטורף ומתי יש מחסור אמיתי בסחורה איכותית. רק שתוותר על הצורך בריגושים מהירים ותתחיל לחשוב כמו סוחר סיטונאי, תהיה רמי לוי ותראה איך החשבון שלך מפסיק לדמם ומתחיל לצמוח.
🐘 העקבות של הפיל לא משקרות לעולם
בסופו של דבר, כשמקלפים את כל השכבות, המסחר בשוק ההון הוא ממש לא מלחמה נגד הגרפים או נגד המחשבים של וול סטריט. המסחר הוא מלחמה יומיומית אכזרית נגד השדים הפנימיים של עצמך נגד הפחד, נגד הקנאה ונגד חוסר הסבלנות שלך.
השוק של אתמול הוכיח שוב לכל מי שהיה מוכן להקשיב, שהרוטציה הסקטוריאלית היא המלך הבלתי מעורער של הזירה. מי שלא יודע לקרוא את מפת השחלוף של הכסף הגדול, נידון לבלבלת נפוצה (סתם המצאתי מושג חדש, אבל הוא מתאר בדיוק את מה שאתה מרגיש כרגע).
שהנסד"ק נחלש והדאו ג'ונס עולה, זה לא קורה במקרה ולא מדובר באיזה גורל אקראי; זו פשוט העברה חשאית ומתוזמנת של מיליארדי דולרים מיד ליד. פילים זזים בתוך הג'ונגל הפיננסי הזה כל הזמן, והמשקל שלהם עצום. הם משאירים עקבות כל כך עמוקות בתוך ה-Order Flow ובתוך מחזורי המסחר, שאי אפשר לפספס אותן. אך בתנאי אחד: שאתה יודע בדיוק לאן להסתכל ומנקה את הרעש.
הצעתי אליך להיום היא פשוטה, אל תיתן לאופוריה הרגעית של מייקרון או לפאניקה התורנית של גוגל לנהל לך את התפיסה של המסחר.
תנשום עמוק, תתרחק קצת מהמסך, תסתכל על השוק מגובה של שלושים אלף רגל, ותשאל את עצמך בכנות לפני כל לחיצה, האם הפעולה שאני עומד לבצע עכשיו מגיעה מתוך תוכנית עבודה נוקשה, מוגדרת ומגובה בסטטיסטיקה, או מתוך דחף פנימי פראי להשקיט את הפחד שלי להישאר בחוץ?
הפיל האגדי ריצ'רד דניס, אבי שיטת הצבים, מזכיר לנו תמיד שבתחום הזה צריך לצפות לבלתי צפוי בכל רגע נתון, ולהיות מוכנים לסחור את ההווה, לא את הציפיות והתקוות שלנו.
ההווה הוא שהשוק משתנה מתחת לפני השטח, זז מסקטור לסקטור ומחליף ידיים. התפקיד שלך הוא פשוט לסחור את ההווה הזה כפי שהוא מופיע על המסך, בלי אגו, בלי לנסות להיות חכם ובלי פילוסופיות מיותרות של אנשים שלא סחרו יום אחד בחייהם.
תפסיק להקשיב לחבר הממליץ התורן, אני מבטיח לך, באחריות מלאה, שהמסחר שלך ישתנה מקצה לקצה. תתחיל להתנהל בעקביות, בעיקר בניהול הסיכונים וההפסדים שלך.
תשאיר את הדרמות, את הפיצוצים ואת הריגושים לסרטים של סוף היום, אלו שאתה מגיע אליהם כשאתה מיואש ממה שיש בכבלים ועובר לנטפליקס.
במסחר אנחנו לא מחפשים סרטי אקשן; אנחנו מחפשים שקט, עקביות, עדיף צפוי ומשעמם.
זה מפעים לראות איך חוקי וויקוף תקפים, עובדים ומנצחים כבר יותר ממאה שנה, והם לא ישתנו גם בעידן הבינה המלאכותית, בגלל שטבע האנושי ומפת האינטרסים של הכסף לא משתנים לעולם.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
סקירה יומית 24.6.26 כולה שליח כולה שליח
חלון ההגעה של המשלוח מהסופר נקבע בין ארבע לשש בערב. השעה כבר חמש וחצי, הטלפון לא מצלצל, ואני חייב לצאת מהבית לעניין דחוף.
אני מוצא את עצמי מסתובב בסלון כמו פסיכי בגלל עניין כה פעוט, כולה משלוח, ועדיין המוח שלי מייצר סביב זה רעש מטורף.
בודק את האפליקציה כל שתי דקות, מתווכח עם מענה אוטומטי בשירות הלקוחות, ובטוח שמרפי נזכר בי בדיוק עכשיו כדי שאאחר לפגישה הבאה שלי. כמה דרמה מיותרת אנחנו מסוגלים לייצר לעצמנו בראש בגלל חוסר סבלנות.
הרעש הלא קשור הזה של שליח מאחר הוא בדיוק סוג הרעש שתפעל ומטריף רבים מהסוחרים במסחר. השוק נתן שיעור כואב על איך פאניקה בצד אחד של העולם פוגעת לך בתיק, עוד לפני שהספקת בכלל לשתות את הקפה של תחילת המסחר.
הנסד"ק צלל ביותר משני אחוזים, מניות השבבים התרסקו, והדופק של חצי מהסוחרים בקבוצת הווצאפ של הבוגרים שלי עלה ישר למאה שמונים.
המוח מיד מתחיל להריץ סרטים רעים, ואתה נהיה בטוח שהשוק עושה לך "דווקא" ומחכה רק לפקודת הקנייה שלך כדי להמשיך לרדת.
ברגעים כאלו, מה שמציל אותי זה העיקרון לחכות תמיד להזדמנות השנייה – זו שאף פעם לא מגיעה עבור מי שפועל מתוך דחף פנימי.
האמת היא שלאף אחד בניו יורק לא אכפת מחשבון המסחר שלך, והסיפור הזה בכלל התחיל בלילה בסיאול הרחוקה. מדד הקוספי הדרום-קוריאני חטף מכה אנושה של כמעט 10% בגלל צלילה של ענקיות כמו סמסונג ו-SK Hynix. הרגולטור שם נלחץ, הביע חרטה על כך שאישר תעודות סל ממונפות על השבבים, והדף של מינוף היתר הזה הגיע כמו צונאמי ישר לוול סטריט.
סנדיסק איבדה 13.6%, מיקרון צללה ב-13.1% רגע לפני הדוחות, וכל הסקטור דימם כאילו זהו, אין מחר.
כל מי שישב אתמול מול המסכים ראה בדיוק איך נראה אפקט הדומינו הגלובלי הזה בזמן אמת. זה קורה בלי לשאול אילו פוזיציות פתוחות אצלך, בלי לבדוק מה שלומך הבוקר ובלי להתחשב בכאב הבטן שלך.
השוק הוא ישות בעלת חיות עצמית מנותקת לחלוטין ממך, והוא ידאג להזכיר לך את זה בכל פעם מחדש ובדרכים שונות. ברנרד בארוך אמר פעם שהתנודות בשוק אינן משקפות את האירועים עצמם, אלא את התגובה האנושית הרגשית לאותם אירועים.
הפאניקה של המשקיעים באסיה הפכה ללחץ מכירות אוטומטי אצל המוסדיים בניו יורק, והסוחר המתחיל נשאר לעמוד מול מסך אדום ומדמם. חוסר האונים שאתה מרגיש נובע כולו מהניסיון המוטעה לשלוט במה שאינו ניתן לשליטה.
🐘 השוק תמיד מנקה את החדר מרעשים.
בזמן שהחדשים בוואטסאפ צעקו "מפולת" ומכרו הכל מתוך פחד משתק, הכסף החכם בכלל עשה משהו אחר לגמרי.
אם תזיז את המבט מהמדדים הראשיים והנוצצים שמסנוורים אותך, תגלה שמתחת לפני השטח התרחשה רוטציה בריאה לחלוטין. מדד ה-S&P 500 במשקל שווה ירד בסך הכל ב-0.4%, וחצי מהסקטורים בכלל סיימו את יום המסחר בירוק בוהק. חברות המזון והצריכה הבסיסית זינקו, הנדל"ן המשיך לרוץ קדימה, והבריאות והתשתיות נתנו את ההגנה הקלאסית שלהן.
כאן מתחיל הפער האמיתי בין סוחר שמבין את חוקי המשחק לבין מי שרודף אחרי רעשי הרשת ונשאר קפוא מול הגרפים. בעת שההמון המבוהל ברח ממניות השבבים, חברות התוכנה והמניות הוותיקות קיבלו את כל זרם המזומנים החדש הזה באהבה גדולה.
יבמ IBM, הדינוזאור הותיק שאף אחד לא סופר ביומיום, זינקה בחמישה אחוזים אחרי שדרוג אנליסטים מג'יי.פי מורגן. שוב הוכח שהשוק לא באמת קורס; הוא פשוט מעביר את הביקוש ואת המזומנים לחדר השני, כדי לנוח קצת מהטירוף של השבועות האחרונים.
אתה בטח זוכר שאני מצטט שוב ושוב את אד סייקוטה, שהגדיר את הפסיכולוגיה הזו בצורה הכי מדויקת שיש. הוא אמר שכל אחד מקבל מהשוק בדיוק את מה שהוא רוצה לקבל ממנו.
מי שרודף אחרי דרמה, ריגושים זולים והתקפי לב, ימשיך לקנות את המניות הכי תנודתיות בשיא ויתפלא למה הוא נמחק.
מי שרוצה רווחיות שקטה ויציבה, לומד לזהות את התנועה האיטית של הפילים הגדולים ולא נבהל מרעשי הרקע של אסיה. השוק הוא מראה ענקית שמציגה לך את הפחדים ואת האופוריה שלך בשידור חי.
🐘 הכסף הגדול מחפש שקט, הכסף הקטן מחפש צדק.
הסיפור המרתק של היממה האחרונה שייך דווקא לאיילון מאסק ולספייס-איקס, שהצליחה לעלות ולשבור רצף ירידות מורט עצבים לכל מי שרץ לקנות אותה מיד לאחר ההנפקה.
החברה יצאה לגייס 25 מיליארד דולר באג"ח, והביקוש מצד הגופים המוסדיים הגיע למספר דימיוני של כמעט 90 מיליארד דולר.
בעת שאתה יושב בבית ומתלבט אם להיכנס לעסקה ואיפה לשים את הסטופ-לוס כדי שלא תיזרק סתם, באים המוסדיים ומקבלים החלטות משלהם את מי להרים ומתי. אין לך שום שליטה על זה, וכל מה שנשאר לך לעשות כסוחר מקצועי זה לעקוב אחרי העקבות שהם משאירים על הגרף.
כשאתה מבין את יחסי הכוחות האמיתיים האלה, החרדה הפנימית שלך מתחילה להתפוגג ואתה מפסיק לחפש "צדק" או הגיון בשוק. אתה מפסיק לנסות לנחש לאן תלך המניה ביום או בדקה הקרובה, ומתחיל לקרוא את העקבות שהשאירו אלו שבאמת מזיזים את המחירים.
ההתרסקות של אתמול בשבבים היא לא סוף העולם הפיננסי, אלא הזדמנות פז לראות מי מחזיק את המניה בידיים חזקות ומי זורק אותה ברגע שקוריאה מתעטשת.
יש אמרה מפורסמת שגיירתי והתאמתי למציאות שלנו כאן, ״כשהמוסדיים מתעטשים הסוחרים הקטנים מקבלים דלקת ריאות.״
הלילה אנחנו נחשף לדוחות הכספיים של מיקרון, וזה הולך להיות המבחן האמיתי שיראה לנו לאן הרוח נושבת. הנתונים האלה יראו לנו אם השחקנים הגדולים מנצלים את הדם ברחובות כדי לאסוף סחורה במחיר מבצע, או שמתפתח פה שינוי מבני פנימי שאנחנו עדיין לא מודעים אליו.
בשביל להגיע לרווחיות יציבה ולאורך זמן, אתה חייב להפסיק להתנהג כמו עלה נידף ברוח שמגיב לכל כותרת חדשותית, פעם שוורי ופעם דובי מבוהל.
המסחר הוא אף פעם לא על הנתון הכלכלי היבש, אלא על היכולת שלך לנהל את הפסיכולוגיה האישית שלך בתוך אי-הוודאות המוחלטת של האירועים שמחוץ לגרף.
תסתכל על וול סטריט כמו על שוק מחנה יהודה ביום שישי בצהריים המוני, רועש, מבלבל, אבל עם חוקים ברורים מאוד שמתקיימים מתחת לכל הבלגן הזה.
תנשום עמוק, תשאיר את הפאניקה והדרמה לחובבנים שמחפשים ריגושים מהירים. תתמקד אך ורק בתוכנית העבודה שלך כאילו שום דבר אחר בעולם לא קיים.
🐘 סיכום השיעור של היום ניתן ללמוד מסוף הסיפור עמו פתחתי
אז השליח מהסופר הגיע אתמול בדיוק בשש פחות חמש, עם חיוך ענק על הפנים ובלי לדעת בכלל איזה סרט אולפני הרצתי בגללו בראש בחצי השעה האחרונה.
הדרמה והלחץ שלי לא הזיזו את המשאית שלו אפילו סנטימטר אחד מהר יותר; אני פשוט ״סבלתי״ שעה שלמה בגלל חוסר היכולת לקבל את זה שיש דברים שקורים שלא בשליטתי, ובקצב שלהם.
בדיוק כמו השליח, גם השוק יגיע לאן שהוא צריך להגיע בקצב שלו, התפקיד שלך הוא לא לנהל את המשאית, אלא להיות מוכן על מפתן הדלת כשהיא עוצרת.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
לונג 
סקירה יומית 23.6.26זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר בסקירה שבועית 23.06.26
השוק הפסיק למחוא כפיים לכל מי שאומר AI
בתחילת המהפכה הסוחרים פתחו את הארנק בלי לשאול יותר מדי. AI? קונה. דאטה? קונה. ענן? קונה. מודלים? קונה וקבל גם טיפ מתנה.
אתמול קרה שינוי קטן ומעניין.
השוק לא סגר את הארנק. הוא לא ברח מהשוק. הוא לא אמר שנמאס לו מהבינה. הוא פשוט עמד בפתח השוק וביקש לראות רישיון עסק. לא מצגת והסבר. לא חזון. לא “אנחנו רק בתחילת הדרך”.
הסוחרים ביקשו את רישיון העסק. וזה כבר מעמד אחר מבחינת הגישה, כי המשמעות של כך היא בפשטות אומרת כי משהו מבקש לדעת ולהבין שיש כאן באמת עסק עם כל התכונות של עסק בריא רווחי וצומח.
כי כל עוד הסוחרים קונים חלום, אז כמעט כל סוחר שיודע לבטא את המילה הנכונה מקבל רווח על העסקה. אבל כשסוחרים מבקשים לראות את רישיון העסק, הם מתחילים להבדיל בין מי שמוכר סיפור לבין מי שמייצר עסק עם תוצאות.
🐘 השוק לא עזב את AI, הוא רק נהיה פחות תמים
אצור בהירות כבר מההתחלה. השוק לא אמר אתמול ש-AI מת. הוא לא זרק את הסיפור לפח. הוא לא החליט שמדובר באופנה חולפת של אנשים עם חולצות מגוהצות.
אז מה כן חשוב שהשוק אמר?
הוא אמר: אני כבר לא מוכן לשלם כל מחיר לכל חברה שאומרת AI. אני רוצה להבין מי מייצר חפיר, מי מממן את החפיר, מי שורף הון על החפיר, ומי מוכר את הברגים, הזיכרון, האחסון והצנרת התשתית שבלעדיהם כל החלום הזה נשאר שקופית יפה.
סוחר שמיישר מבט רק אל הנאסד״ק רואה ירידה של 1.32% ואמר לעצמו, השוק חלש. לעומת סוג של סוחרים שמרימים מכסה מנוע רואים תמונה הרבה יותר מפורטת. הדאו עלה 0.29%, ה-S&P 500 ירד 0.37%, שבעה סקטורים נסגרו בירוק.
המסקנה זה לא שוק שכולם ברחו ממנו. זה שוק שמבצע אלוקציה, או בשפה פשוט למען הסוחרים המתחיל, משנה מיקום.
🐘 המגה-קאפ
החולשה אתמול הגיעה בעיקר ממגה-קאפ. אלפבית ירדה בעוצמה. אמזון, מטא, מיקרוסופט ונטפליקס הכבידו. גם NVDA לא מצליחה לסחוב למרות שהסמי עצמם המשיכו להראות ביקוש.
בשוק של השנים האחרונות התרגלנו למצב שבו כמה מניות ענק מובילות את כל האירוע לפני ירח הדבש. את הזמר, הצלם, הרב והאולם ביחד. שהדודות הגדולות והעשירות עולות, כולם מרגישים מבורכים מקרבת המשפחה. כשהן נעלמות ולא מגיעות, גם כל פיצ'ר באירוע פתאום נשקל בשנית.
הראסל 2000 עלה 0.8%. מדד המניות הבינוניות עלה 0.4%. פיננסים, תעשייה, נדל״ן, בריאות, אנרגיה ושירותים ציבוריים הראו ביקוש יחסי. כלומר יש ביקוש רוחבי הכסף לא נעלם.
וזה סוג של רוטציה. לא תמיד רוטציה נראית כמו חגיגה. לפעמים היא נראית כמו יום מעצבן במדדים. הנאסד״ק אדום, ה-S&P חלש, אבל בפנים יש לא מעט ביקושים.
🐘 גוגל לא נפלה בגלל אדם אחד, היא נפלה בגלל שאלה אחת
אלפבית הייתה אחת המניות הבולטות לשלילה אתמול. הכותרת המיידית הייתה עזיבת ג׳ון ג׳מפר מ-Google DeepMind לאנתרופיק. על פניו, עובד בכיר עזב, במקרה שלנו הוא לא היחיד. עם כי זה קורה. אנשים מחליפים מקום עבודה גם בלי שהשוק צריך לפתוח ועדת חקירה.
אנחנו עדיין בתוך משוואה פשוטה: AI כפול HI. בינה מלאכותית כפול בינה אנושית. יש אנשים שהם לא רק עובדים בחברה. הם חלק מהחפיר שלה. כשהם עוזבים, השוק לא רואה רק שינוי במחלקת כוח אדם. הוא רואה שאלה חדשה על היתרון התחרותי.
וזאת השאלה שהפילה את המניה. לא האדם. השאלה. מה יקרה בלי HI? כמה זמן יקח עד שיתגלה המחליף? ומי באמת מוביל בשוק לאור השינויים במחלקת כ"א?
הסוחרים אוהבים חלומות, אבל הם לא אוהבים להרגיש פראיירים. ובישראלית פשוטה, עד שלב מסוים הוא אומר “יאללה, שיהיה”. אחר כך הוא אומר שהרגש וניהול הסיכונים שבו מתעורר הוא מתחיל לומר “רגע, על מה בדיוק אני משלם פה?”
🐘 מי מוכר חלום
הסיפור מתחיל להיות ככל שהקונפליקטים מתרבים. בעת שחלק מענקיות הטכנולוגיה נחלשו, סימבולים של תשתית בינה ושבבים המשיכו לגלות ביקוש. מיקרון בלטה בעלייה חדה לפני הדוחות. סופר מיקרו וקורנינג עלו חזק. כלומר השוק לא זרק את נרטיב הבינה. הוא פשוט מעדיף כרגע את מי שעומד ליד הברז של התשתית.
זה הזכיר לי פרויקט בנייה, בתחילתו. כולם מתלהבים מההדמיה. הדירה נראית שטופת אור. המרפסת פונה לים. הילדים בהדמיה תמיד רגועים משום מה, כאילו אין להם רעשי רשת של העת הזו.
אבל למחרת היום שרק מתחילים בביצוע, לפני שיש מרפסת, צריך בטון. צריך ברזל. צריך חשמל. צריך תשתית. צריך פועלים שמגיעים בזמן. צריך מישהו שמנהל ומביא את החומרים ולא רק מדבר על ההדמיה של הלובי המפואר בכניסה.
ב-AI זה אותו דבר. המודלים מרגשים. האפליקציות נוצצות. ההבטחות והפוטנציאל גדול. אבל בלי הסמי, בלי זיכרון, בלי אחסון, בלי דאטה סנטרים, בלי חשמל ובלי תשתית בקיצור, אין מהפכה. יש הרצאת טד חמודה סבבה עם תאורה טובה.
השוק שידר אתמול, אני עדיין מוכן להשקיע במהפכת הבינה, אבל אני רוצה אלזן את ההשקעות ולהיות קרוב ליד שמוכר לה את התשתיות.
🐘 הנפט נרגע, אבל זה לא הספיק למגה-קאפ
ברקע. הנפט ממשיך לסגת על רקע דיווחים על התקדמות בשיחות בין ארה״ב לאיראן. זה הוריד חלק מהלחץ סביב אינפלציה, אנרגיה מיצר הורמוז. על פניו, חדשות טובות לשוק.
אבל חדשות טובות לא תמיד מייצרות שוק שורי. חדשות רעות לא תמיד מפילות שוק.
המחיר לא מגיב למה שאנחנו חושבים שהוא “אמור” לעשות. הוא מגיב לתזוזת הכסף, לציפיות, למינוף הגדל או קטן של הסיכון, לתמחור, בעיקר לרמת העייפות והעצבנות של מי שכבר מושקע בפנים.
הירידה בנפט עזרה באופן כללי, אבל לא השפעה כזו שחלחלה והגיע עד למגה-קאפ שכבר סוחבות על הגב תמחור גבוה, ציפיות, והוצאה ענקית על כל תחום הבינה.
🐘 אתה עלול להתבלבל
ביום כזה קל מאוד ליפול למלכודת. אתה רואה את ממד הנאסד״ק אדום ואומר: השוק חלש. רואה ראסל ירוק ואומר: רגע, אולי השוק חזק. רואה מיקרון טסה ואומר: הבינה עדיין טסה מעלה. רואה גוגל נשברת ואומר: אולי בעצם לא.
ואז הראש מתחיל לעשות ישיבת דיירים בלי יו״ר.
כל אחד צועק משהו אחר. הפחד אומר לברוח. האופוריה אומרת לקנות את השפל המסתמן. האגו אומר “ידעתי”. והחשבון אומר בשקט: חבר, קודם תפתח את גרף ובדוק את התהליך.
פה מתחילה העבודה האמיתית של הסוחר.
לא להחליט מהר. לא להדביק כותרת אחת לכל השוק. לא להפוך כל ירידה לסוף העולם וכל עלייה זאת הזמנה לפעולה.
צריך לפרק ולבחון.
מדד. רוחב שוק. סקטורים. מובילות.
תגובה לחדשות. מאמץ מול תוצאה. את מה הכסף קונה, ואיפה הוא מאבד אמונה. זה המקום שבו סוחר הופך מקורא קשקשת ברשת למנתח מקצועי.
ברוס קובנר אמר פעם שכל עסקה צריכה להתחיל בידיעה איפה אתה טועה. ואני אומר את זה פשוט יותר: אם אתה לא יודע מה יגרום לך לשנות דעה, אתה לא באמת בעל דעה. אתה סוחר תקווה עם גרף אקמול פתוח.
🐘 לא כל ירידה היא אזהרה, לא כל ירוק הוא אישור
צריך להיזהר משתי טעויות.
הראשונה היא לראות את החולשה במגה-קאפ ולהכריז שהשוק נשבר. זה מוקדם מדי. שבעה סקטורים עדיין עולים, הראסל והמיד-קאפ התחזקו, שהביקוש עדיין, זו לא בריחה. זה סוג של סלקציה.
הטעות השנייה היא להגיד: אם יש רוטציה, הכול בסדר. גם זה לא נכון. רוטציה היא לא רישיון לקנות כל דבר שזז לכיוון הרוטציה . זה מחייב אותנו להיות יותר מדויקים, לא יותר חופשיים.
וזה בדיוק המקום שבו רוב הסוחרים האופטימיים המתוסכלים נופלים. כי הם מזהים רעיון נכון, אבל נכנסים אליו לא נכון.
הם מבינים שיש רוטציה, ואז קונים מניה חלשה בסקטור חזק. הם מבינים שנרטיב הבינה פועם, ואז קונים שם שכבר איבד ביקוש. הבעיה היא לא בהבנה. הבעיה היא בביצוע.
🐘 מה אני לוקח
אני יצאתי מהמסחר של אתמול עם מסקנה שהשוק מתבגר בתוך סיפור אהבה של עולם הבינה.
הוא לא עוזב אותו. הוא לא מוחק אותו. הוא פשוט מתבגר.
בשלב הראשון של גילוי תחום חדש, כל הענפים מקבלים אהבה. אהבה חזקה יותר מהמספרים. הציפייה חזקה יותר מהכל. כל חברה שמצליחה להישמע מספיק קרובה לנרטיב מקבלת הזמנה לדייט.
בשלב הבא, השוק נהיה בררן.
הוא שואל מי מרוויח. מי מוביל. מי מאבד אנשים. מי מבזבז יותר מדי. מי באמת מחזיק יתרון. וזה שלב הרבה יותר מעניין לסחור בו, לי לפחות.
כי בשלב כזה כבר לא מספיק להיות צודק בכיוון הכללי. צריך לדעת לבחור את המניות הנכונות, את המיקום הנכון, את העיתוי הנכון, ואת העסקה שיש לה יתרון.
זה נקרא ונשמע פחות רומנטי. אבל מסחר רווחי לאורך זמן הוא לא רומן. הוא כן מערכת יחסים של אהבה. ויש בה ימים שאתה מביא פרחים, ויש ימים שאתה צריך לשבת עם החשבונות ולהבין לאן זורם הכסף.
🐘 השוק ביקש לראות רישיון עסק
אז כן, אתמול היה יום שבו השוק הפסיק למחוא כפיים אוטומטית לכל מי מקשקש את המילה בינה, סוכנים או אוטומציה.
השוק לא יצא נגד החלום. הוא פשוט ביקש לראות מי יודע להמיר אותו למציאות של שווי ורווחיות. וזה בדיוק מה שאנחנו גם צריכים לעשות.
לא להתאהב במילה. לא להתווכח עם המחיר. לא להיכנס רק כי כולם כבר בפנים. לא לברוח רק כי המגה-קאפ מתממשות.
לנשום ולהסתכל.
מי מוביל. מי סופג. מי נשבר. מי חוזר. מי מקבל חדשות טובות ולא עולה. מי מקבל חדשות רעות ולא יורד אולי אפילו עולה.
כי השוק לא משלם לנו על התרגשות. הוא לא מחלק כסף למי בוחר את הנרטיב הכי יפה. הוא משלם רק למי שיודע להפוך הבנה של חלק הפאזל לתמונה, לפעולה ופעולה לניהול.
יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
סקירה שבועית 22.6.26זהר ליבוביץ - סקירה שבועית 02.06.26
🐘 השבוע בו היינו צריכים להחזיק שתי מחשבות בראש
בחיים יש נקודות זמן שאתה מבין שאי אפשר לפתור הכל בנתיב בחירה אחד. ההבנה עלתה לי עת עמדתי בפקק, משחק עם ההגדרות של הוויז שאומר לי ״הדרך הכי מהירה״, אבל אני רואה בעיניים שהנתיב שהוא שולח אותי אליו פקוק כמו תור לחלוקת אייפונים חדשים בחינם.
מצד אחד אני אומר לעצמי שהאלגוריתם רואה מבין ואף מחשב טוב ממך, ״זהר סמוך על וויז״.
מצד שני לרגע אני חושד בו שהוא מבצע אופטימיזציה של עומס תנועה על הגב שלי. ״עלי לבחור בדרך שאני מכיר״ הייתה המחשבה השלטת, יצאתי מהגדרות הוויז.
וזה בדיוק מה שהשוק עשה לנו בשבוע החולף. הוא הכריח אותנו להכריע בין שתי מחשבות בראש בו זמנית.
מחשבה אחת אמרה: הפד נהיה קשוח יותר, הריבית לא תמהר לרדת, ואולי אפילו יש כאן רמז להידוק נוסף בהמשך. הפד הותיר את הריבית בטווח של 3.50%-3.75%, במקביל הוא מדגיש שהאינפלציה עדיין גבוהה ביחס ליעד של 2%, בין היתר בגלל לחצי מחירי אנרגיה מהסכסוך במזרח התיכון.
המחשבה השנייה אמרה: השוק עדיין קונה צמיחה, עדיין רץ לשבבים, עדיין נותן קרדיט לטכנולוגיה, ולא מתנהג כמו שוק שרוצה לברוח מהסיכון.
המקום הזה שבו הרבה סוחרים נופלים. לא כי הם לא יודעים לקרוא גרף. אלא כי הם מרגישים שהם חייבים להחליט מהר מי צודק.
🐘 שתי מחשבות, יד אחת על העכבר
סיכמו של דבר השבוע שעבר הסתיים בעליות, אבל לא בעליות תמימות.
ה-S&P 500 עלה 1.08%, הנאסד״ק קפץ 1.91%, והדאו הסתפק בעלייה קטנה של 0.14%. על הנייר, יום ירוק. בפועל, זה היה ריבאונד אחרי מכירה שנולדה מהפד, עטוף בהובלה חזקה של שבבים, הקלה מסוימת בנפט, וסימני רוחב שוק טובים יותר.
ההובלה הייתה ברורה: טכנולוגיה, שבבים, צריכה מחזורית, תקשורת, תעשייה וחלק ממניות הרגישות לריבית.
🐘 הפד דיבר בכבדות, המחיר ענה בקלילות
הפד לא נתן לשוק מתנה.
הוא לא אמר “חברים, הכל רגוע, תמשיכו לקנות”. להפך. לפי רויטרס, כמעט מחצית מקובעי המדיניות בפד כבר רואים אפשרות להעלאת ריבית ב-2026, שינוי חד לעומת התחזיות הקודמות בהן לא הייתה ציפייה מצד חברי הפד.
זה לא פרט קטן. ריבית היא לא רק מספר. ריבית היא משקל על הכדור הפורח של החלומות.
ככל שהריבית גבוהה יותר, כך השוק צריך להצדיק מחירים גבוהים יותר. במיוחד במניות צמיחה, במיוחד בטכנולוגיה, במיוחד בכל מה שמספר לנו סיפור על רווחים עתידיים שנמצאים אי שם בין דאטה סנטר בטקסס לבין מצגת משקיעים עם יותר מדי מילים באנגלית שאני לא מכיר.
אבל המחיר לא נשבר. הוא ירד אחרי הפד, סופג את המכה, ואז חזר לקנות את המובילות. זה לא אומר שהסכנה נעלמה. זה אומר שהביקוש והרצון עדיין כאן.
פול טיודור ג׳ונס אמר פעם שהדבר החשוב הוא לא להיות צודק, אלא לדעת כמה אתה מפסיד כשאתה טועה. השבוע הזה היה בדיוק שיעור כזה. כי מי שננעל על “הפד קשוח אז חייבים לרדת בשוק”, מצא את עצמו לא מבין את העליות. ומי שננעל על “השבבים עולים אז אין סיכון”, שכח שהפד עדיין עומד ליד הדלת עם יד על שלטר הריבית.
🐘 השבבים לא ביקשו אישור
מדד השבבים זינק 6.4% ביום חמישי, בהובלת שמות כמו אינטל ומיקרון, כאשר אינטל קפצה מעל 10% בעקבות הידיעה על שיתוף פעולה עם אפל לייצור ותכנון שבבים בארה״ב, ומיקרון עלתה חזק ברקע העלאות מחירי יעד והתלהבות סביב זיכרונות לבינה מלאכותית.
זה הסיפור האמיתי.
השוק לא רק קנה “טכנולוגיה”. הוא קנה את הצוואר בקבוק של העולם החדש. שבבים, זיכרון, תשתיות AI, דאטה סנטרים, חשמל, קירור, ייצור מקומי. כל מה שמחזיק את החלום הזה שלאט לאט נהיה פחות חלום ויותר שווי ורווחים בפועל.
אמזון גם נכנסה לסיפור הזה עם דיווחים על האפשרות למכור את שבבי Trainium שלה לדאטה סנטרים חיצוניים, בניסיון לאתגר חלק מהשליטה של אנבידיה.
זה חשוב כי זה מראה שהקרב כבר לא רק על מי מוכר שירותי ענן. הקרב הוא מי שולט בתשתית שעליה הענן יושב. וכאן אתה רצוי כי תשאל את השאלה הפשוטה הבאה:
האם אני רואה מובילות אמיתית, או רק התלהבות רגעית ממלכת הכתה?
כי מובילה אמיתית גוררת שוק. התלהבות רגעית בונה מלכודות.
🐘 הנפט נרגע
ההקלה הגיאופוליטית סביב איראן עזרה לשוק לנשום. לפי רויטרס, האופטימיות סביב הסכם ביניים בין ארה״ב לאיראן תמכה בעליות בוול סטריט, בין היתר בגלל הקלה בחששות האינפלציוניים.
אבל אני לא אוהב לספר לעצמי סיפורים ורודים מדי. עם כי לפי נסיון חיי המלנכולי בארץ לשם האיזון עדיף עדיף במוח סיפורים ורודים מאשר סיפורי אימה אשר משתלטים על המוח הישרדותי שלנו.
המזרח התיכון לא הופך לשווייץ כי מישהו חתם על מסמך. יש הבדל בין הקלה זמנית לבין פתרון שורשי. נכון למועד הכתיבה, גם בתחילת השבוע החדש השוק עדיין עקב אחרי התקדמות במגעים מול איראן, כאשר המניות באסיה עלו על רקע דיווחים על התקדמות, אך הנפט נשאר רגיש מאוד לכל כותרת סביב נושא מיצרי הורמוז.
וזה בדיוק העניין. אתם לא צריכים להיות פרשנים לענייני איראן. אתם כן צריכים להבין מה נפט עושה לאינפלציה, מה האינפלציה עושה לפד, מה הפד עושה לריבית, ומה הריבית עושה לתיאבון או חוסר התיאבון לסיכון.
שרשרת פשוטה. לא קלה, אבל פשוטה.
🐘 אל תהיה פרשן, תהיה סוחר
הבעיה של רוב הסוחרים היא שהם רוצים שהשוק יהיה ברור ברמה בינארית כדי לפעול. אבל שוק בינארי מדי הוא בדרך כלל שוק שכבר מאוחר לקנות.
השבוע למד אותך שזה בסדר שתחזיק שתי מחשבות. כן, הפד קשיח יותר. וכן, השוק עדיין קונה מניות צמיחה. כן, הגיאופוליטיקה עדיין מסוכנת. וכן, ירידה בלחץ הנפט יכולה לתת לשוק חמצן.
כן, השבבים נראים חזקים מאוד. וכן, בדיוק בגלל זה צריך לבדוק אם אתה רודף אחרי מהלך בשלבים מאוחרים מדי. זה לא סתירות. זה הבלילה של חוטי השוק.
הסוחר המקצועי אינו מחפש מחשבה אחת שתסגור לו את כל הפינות. הוא יודע לחיות עם מתח עם סתירות. הוא יודע להגיד: “יש סיכון, אבל יש ביקוש”. או להפך: “יש סיפור יפה, אבל המחיר לא מאשר”.
מרק דאגלס דיבר הרבה על היכולת לחשוב בהסתברויות כבסיס גישה למסחר המקצועי מבחינה מנטלית.
בעיניי, זו לא רק טכניקה מנטלית. זו דרך להפסיק להתווכח עם המציאות. כי המציאות לא חייבת להיות בנארית כדי שאתה תהיה בינארי.
🐘 מה אני לוקח לשבוע הקרוב
לשבוע הקרוב אני מגיע עם שלוש גישות מרכזיות שעלי לבחון.
הראשונה: האם השבבים ממשיכים להוביל, או שהמהלך האחרון היה סחיטה רגשית של שורטיסטים? אם המובילות נשמרת, האם השוק עדיין מקבל ביקוש. אם המובילות מתעייפות, לא אכפת לי כמה הכותרות יפות, לא אקנה וההדק סטופים.
השנייה: האם הרוחב ממשיך להשתפר. אני רוצה לראות לא רק מגה-קאפ. אני רוצה לראות Russell 2000, mid caps, תעשייה, בנייה, צריכה מחזורית, ועוד מגזרים שמראים שהכסף לא משתכן רק במגדלי הזכוכית של הטכנולוגיה.
השלישית: איך השוק מגיב לנתונים. לא הנתון עצמו. התגובה. כי נתון הוא כמו הודעה בוואטסאפ. לפעמים מה שחשוב זה לא מה כתוב, אלא למה ענו לך אחרי ארבע שעות עם “סבבה” ובלי איזה אימוג'י מקליל.
השבוע הזה יש משמעות מיוחדת לנתוני אינפלציה, תשואות, נפט, ודוחות או תחזיות סביב חברות AI ושבבים, במיוחד מיקרון שנמצאת במוקד ציפיות חריגות מאוד לצמיחה ברווחיות בגלל ביקוש לזיכרונות AI.
אם השוק ימשיך לעלות רוחבית, מובילות דוהרות וספיגה טובה של החלשות, או אז אני אכבד את מקום ואחפש להגדיל חשיפה.
אם השוק יעלה רק על קומץ שמות, בזמן שהתשואות עולות וסקטורים מתחילים להתפזר מתחת לפני השטח אני נהיה חשדן וממתין.
ואם השוק ייכנס לדשדוש, אני לא מתעצבן. דשדוש הוא לא עונש. דשדוש הוא המקום שבו השוק מסנן החוצה אט אט את המובילות החדשות.
🐘 חזרה לפקק מהפתיח
נחזור רגע לפקק.
הווייז עדיין יכול להגיד דבר אחד, העיניים שלך יכולות לראות דבר אחר, והאינסטינקט שלך יכול לצעוק דבר שלישי. הנהג המנוסה לא זורק את הטלפון מהחלון ולא עוצם עיניים ונוסע לפי תחושה.
הוא מחזיק ומעבד את כל המידע. ואז מחליט, תוך כדי שהוא לקוח בחשבון את מחיר הטעות שלו. זה בדיוק מה שסוחר צריך לעשות עכשיו.
לא להיות שבוי של הפד. לא להיות מהופנט מהשבבים. לא להיות עבד של כותרת גיאופוליטית. ולא לחשוב שמחשבה ירוקה בווצאפ של העבודה הוא אישור להיכנס.
השוק השבוע לימד אותנו שיעור יפה, ״ודר פחד עם ביקוש ונהר קטן נוהג בהם״, אפשר שיהיה פחד אמיתי, ועדיין יהיה ביקוש אמיתי. אפשר שהמאקרו יכביד, ועדיין המובילה תמשוך. אפשר שהכותרות יפחידו, ועדיין המחיר יספר סיפור אחר.
התפקיד שלך הוא לא שיפוטיות של בחירת צד כדי להרגיש חכם וצודק. התפקיד שלך הוא לזהות איפה יש יתרון הנובע מאנמוליה, איפה יש סיכון, ואיפה אתה סתם מנסה להוכיח לעצמך שהכרעת בניהם ואתה צודק.
כי בסוף, השוק לא משלם על דעה גם אם היא נכונה והגיונית. הוא משלם על פערים, על מרווחים או במילים פשוטות על כך שקנית והמחיר המשיך לעלות ולא משנה מה הסיבה.
שבוע מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סוינג ב׳שיטת הפיל'
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳ לונג 
סקירה יומית 19.6.26
אתמול בהילולה לכבוד הרבי מליובאוויטש. הקשבתי שם למילים. לסיפורים, לתובנות, לזיכרונות ורעיונות גדולים. ואז, בשלב מסוים, התחיל ניגון.
פתאום הרגשתי כי החדר השתנה. או משהו בי השתנה. לא משום שנאמר משהו חדש, אלא דווקא משום שהמילים הפסיקו. היה שם רגע שבו הבנתי שיש רעיונות שלא צריכים עוד הסבר ומילים. הם צריכים ניגון שיישא אותם.
זה נכון גם בשוק.
אפשר לדבר שעות על AI, על מהפכה, על טרנספורמציה ועל עתיד שכבר נמצא מעבר לפינה. אפשר לבנות סביבו מצגות, תחזיות ואפילו מקצוע שלם שמסביר לאחרים איך להתכונן אליו.
אבל בסוף בסוף, השוק שואל שאלה פשוטה יותר: מי באמת מחזיק ומתפעל את הדבר הזה?
אתמול הוא נתן תשובה ברורה. השבבים עלו, היצרנים קיבלו ביקוש, ומי שמוכר שירותים סביב המהפכה נדרש פתאום להוכיח שהוא לא רק יודע לדבר עליה.
כי גם בשוק, כמו בניגון, יש רגע שבו ההסברים נגמרים. ואז המחיר מתחיל לנגן ולספר את הסיפור ללא מילים.
🐘 השוק לא קנה טכנולוגיה
על פני השטח זה היה יום של ריבאונד לירידות. הדאו עלה 0.14%, ה-S&P 500 הוסיף 1.08% והנאסד"ק זינק 1.91%.
אחרי המכירה שהגיעה בעקבות הפד, המשקיעים חזרו למגרש כאילו מישהו הודיע שהסערה חלפה.
אבל הסערה לא באמת חלפה.
כמו שהסברתי באותו היום, הפד הותיר את הריבית בטווח של 3.5%-3.75%, חזר והדגיש שהאינפלציה עדיין גבוהה ביחס ליעד, והשוק ממשיך לתמחר אפשרות להעלות ריבית בהמשך השנה.
במילים פשוטות, הכסף לא חזר בגלל שהכל הסתדר. הוא חזר כי בתוך אי הוודאות נוצרה העדפה ברורה וההעדפה הייתה חדה לטובת עניין התשתיות.
תשתית לפני שירות. שבבים לפני ייעוץ. יכולת ייצור לפני מילים יפות. מדד השבבים זינק 6.4%. אינטל עלתה 10.6% לשיא, לאחר שהנשיא טראמפ אמר שאפל תעבוד איתה על תכנון וייצור שבבים בארצות הברית.
צריך לדייק. אפל ואינטל עדיין לא ענו באותו שלב כל תגובה רשמית, ולא נאמר אילו שבבים ייכללו במהלך אם בכלל. אבל השוק לא חיכה לחוזה עם סיכות ועורכי דין עצבניים שלרוב במקום לייצג את החברות פועלים לייצוג ויצוא חוכמתם.
בקיצור השוק תימחר את האפשרות שאינטל חוזרת להיות כתובת אסטרטגית לייצור, כפי רצונה של אמריקה כאמריקה.
מיקרון זינקה 8.7%, אנבידיה עלתה כמעט 3%, וכל מתחם השבבים נראה כאילו מישהו פתח מחדש את ברז הביקוש לאטרף הבינה. ביקוש מי ימספק לו זיכרון, כוח חישוב, מפעילים ויכולת אספקה.
🐘 ואז הגיע החשבון
בו בעת, אקסנצ'ר התרסקה ביותר מ-16% והייתה המניה החלשה ביותר ב-S&P 500. קוגניזנט נפלה יותר מ-10% ו-IBM איבדה כ-5%.
זה רגע חשוב, כי קל מאוד לנו לספר לעצמנו סיפור פשוט וקל: כי השבבים הם העתיד, וחברות היועצים הם העבר.
אבל זה לא מה שהמחיר אמר. שים לב, אקסנצ'ר לא דיווחה על קריסה עסקית. היא הציגה צמיחה, ביצעה עסקאות גדולות בתחום הסייבר התעשייתי, ועדיין מחזיקה בעסק עצום עם לקוחות מכל העולם.
הבעיה הייתה אחרת.
התחזית לרבעון הבא הייתה נמוכה מציפיות האנליסטים, המלחמה באיראן גרעה כ-400 מיליון דולר מפעילותה במזרח התיכון, והחברה הזהירה שההשפעה עלולה להימשך. במקביל, המשקיעים חוששים שכלי AI אוטונומיים ילחצו על חלק משירותי התוכנה והייעוץ המסורתיים ויחליפו אותם.
תקשיב אני מסביר, השוק לא אמר שאקסנצ'ר חסרת ערך. הוא אמר שהמחיר שבו היא נסחרה פחות משקף את מה שהיה, שזה בעצם יותר צמיחה ויותר נראות מכפי שהחברה מצליחה לספק כרגע לאור הנסיבות.
זה הבדל עצום.
כי חברה יכולה להיות מצוינת מבחינת הסיפור והדוחות, מה שנקרא פודמנטלית והמניה שלה יכולה לרדת. או להיפך חברה יכולה לשאת על גבה עשורים של טעויות, כמו אינטל, והמניה שלה תזנק.
המחיר לא מחלק תעודות הצטיינות על העבר. הוא מהוון בכל פעם מחדש את הפער בין מה שציפו לקבל לבין מתקבל בפועל.
🐘 לא כל מי המילה בינה היא חלק מהעסק שלו מרוויח
זה ידוע מעת שהיינו רואים את ״הטוב, הרע והמכוער״ כי בכל בהלה לזהב יש מי שכורה, מי שמוכר את האת, מי שמבטח את המכרה ומי שמעביר מצגת על "מקסום סינרגיות בענף הכרייה".
כולם קשורים לזהב. לא כולם מקבלים את אותו מכפיל או בשפה פשוטה לא כולם מקלבים את אותו ציון.
וזה בדיוק השלב שבו הסוחר האופטימי והמתוסכל כמוך נוטה להסתבך. הוא רואה את המילה AI, מחבר אליה חץ ירוק, ואז מניח שכל חברה שנוגעת בנושא אמורה לעלות.
כשהיא לא עולה, הוא מרגיש שהשוק לא הגיוני. כשהיא נופלת 16%, הוא כבר משוכנע שמישהו בוול סטריט גנב את ההיגיון מתיק המסחר שלו.
אבל השוק הגיוני מאוד. הוא פשוט היה מדויק יותר מהכותרת. הכסף זורם כעת אל המקומות שבהם הביקוש נתפס כמיידי, מוחשי וקשה להחלפה: שבבים, זיכרון, ייצור מקומי, מרכזי נתונים ותשתית חשמל.
הוא מתרחק ממקומות שבהם ההכנסה תלויה יותר בתקציבי פרויקטים, בהחלטות הנהלה, בשעות ייעוץ וביכולת להוכיח שה-AI מגדיל את ההכנסה מהר יותר משהוא מוזיל את השירות.
זה לא אומר שכל שירותי IT מתים. זה אומר שהשוק דורש מהם הוכחה. שוב במילים פשוטות, בשבבים הוא מוכן כרגע לשלם על המחסור. בייעוץ הוא רוצה לראות את החשבונית.
🐘 מתחת למדדים היה יותר מירוק
רק חמישה מתוך 11 הסקטורים ב-S&P 500 סיימו בעלייה, והטכנולוגיה פתחה פער ברור על השאר. לכן אני לא קורא לזה חגיגה כללית. אני קורא לזה השתתפות רחבה עם הנהגה מאוד מרוכזת.
גם ההסכם הזמני בין ארצות הברית לאיראן הוריד חלק מתחושת הפחד. המסמך שהועבר לקונגרס כולל הפסקת פעולות צבאיות, פתיחה בטוחה של מצר הורמוז לתקופה של 60 יום והתחייבות לנסות להגיע להסכם סופי בתוך אותה תקופה.
זה לא שלום חרוט באבן. זה חלון זמן. שאותו הוא מדאיג. אבל בשוק, לפעמים חלון זמן מספיק כדי להוריד מחירי נפט ולהרגיע אינפלציה ותוך כדי להחזיר ביקוש למניות צמיחה.
🐘 איך מתנהג סוחר מתחיל ביום כזה?
הסכנה ביום כזה היא לא לפספס את אינטל. הסכנה היא להבין את המסר מאוחר מדי ואז לקנות כל דבר עם שבב בשם בינה.
אתה רואה 6.4% במדד השבבים, מרגיש שהרכבת יוצאת, ומתחיל לנהל משא ומתן עם עצמך.
"אקנה, רק פוזיציה קטנה".
"היא הרי חזקה".
"אם היא תפתח עוד שני אחוז למעלה, אצטרף".
זה לא ניתוח. זו חרדת החמצה שלבשה חולצה מכופתרת עם לוגו של ״תקנה עכשיו״ אחר כך תבין.
אני אישית מעדיף לשאול שאלות פחות מרגשות יותר רווחיות. כמו האם יש המשכיות אחרי יום הפריצה? האם המובילות מחזיקות? האם הכסף נשאר בשבבים גם בימים שהמדד הכללי נחלש? האם מניות שירותי ה-IT מראות ספיגה, או שהירידה רק מתחילה לקבל אישור וטרם קיבלנו את הסוף?
הווארד מרקס בנה עולם שלם סביב מחשבה מדרגה שנייה. המחשבה הראשונה אומרת: AI חזק, תקנה טכנולוגיה.
המחשבה השנייה שואלת: איזה חלק בשרשרת ההשפעה מקבל עכשיו ביקוש, איזה חלק רק מקבל תשומת לב, ומה כבר מגולם במחיר הנוכחי.
שם מתחילה עבודת הסוחר האמיתית.
🐘 ומה יקרה אם הסיפור ישנתנה?
אם השבבים ימשיכו להוביל, רוחב השוק יישאר חיובי והתשואות לא יחזרו לעלות בחדות, יהיה קשה להתווכח עם המניות המובילות.
לא צריך להתאהב בהן. אבל צריך לכבד את המצב ולחפש עסקאות שבהן המחיר, הנפח והסיכון עוברים את הצ׳ק ליסט כניסה שלנו לעסקה.
אם לעומת זאת נראה את אינטל, מיקרון ואנבידיה מתקנות במהירות את העליות, בזמן שמניות השירותים ממשיכות להיחלש ורוחב הוא צר, אז נקבל סימן שהריבאונד הוא אכן ריבאונד להמשך ירידות.
בסוף, אפשר לספר על מהפכת הבינה במאה דרכים שונות. אפשר להסביר אותה, לייעץ עליה ולבנות סביבה מצגת עם חצים שעולים ימינה ומשאלה.
אבל מגיע גם רגע כשהמילים נגמרות, נשארת השאלה מי באמת נושא וממשיך את הנרטיב. ואם לחבר זאת למה שהרגשתי אתמול בהילולה אז אתמול השוק לא ביקש עוד הסבר על בינה. הוא פשוט התחיל להקשיב לנגינה של המחיר, למנגינה הזאת קוראים בשפה מקצועית Price Action.
לרוב אני לא סוחר בשישי, אבל אראה בהמשך כיצד מנתהל היום ואחליט ובהתאם על הצטרפות או המתנה.
שבת שלום,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
לונג 
סקירה יומית 18-06-2026
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית 18.06.26
השוק לא פחד ממה שוורש אמר. הוא פוחד ממה שהוא הפסיק לומר
יש רגע כזה בישיבה חשובה, הדיון מסתיים בלי שאף אחד מסכם את הצעד הבא. כל הנתונים הוצגו. כל המשתתפים אמרו את שלהם. אף אחד לא הכריז על משבר, ואף החלטה דרמטית לא התקבלה.
אבל האדם שבדרך כלל סוגר את הישיבה במשפט ברור, הפעם אוסף את הדפים ואומר רק: "נמשיך לעקוב." זה משפט תמים לכאורה.
רק שמי שמכיר את הסיטואציה יודע להבין גם את מה שלא נאמר. אין יעד. אין לוח זמנים. אין התחייבות. ובעיקר, אין את המשפט המרגיע שהתרגלת לשמוע בסוף. ברגע כזה אתה לא קם מבוהל. אתה פשוט יוצא מהחדר זהיר יותר.
אתה בוחן מחדש את ההנחות, משאיר יותר מרווח לטעות ומבין שהשלב הבא כבר לא מגיע עם השמימה הבאה. זה בדיוק מה שקרה אתמול בשוק.
הפד לא העלה את הריבית ולא הכריז על שינוי חד במדיניות. הוא פשוט סיים את הישיבה בלי לסמן לשוק בבירור לאן ממשיכים מכאן. ולפעמים, חוסר בהירות אינו רק העדר מידע.
הוא מידע בפני עצמו.
🐘 השתיקה נעשתה יקרה
הפדרל ריזרב לא העלה את הריבית. טווח הריבית נותר ללא שינוי, בין 3.5% ל-3.75%, בהחלטה פה אחד.
לכאורה, שום דבר דרמטי לא קרה.
אבל השוק אינו קורא רק מספרים. הוא קורא ניסוחים, מחפש התחייבויות, בודק מה נמחק, ובעיקר מקשיב לרווח שבין המילים.
בהודעה הראשונה תחת קווין וורש, הפד קיצר משמעותית את הטקסט. חלק מהשפה המוכרת בנוגע לצעדים הבאים נעלם, וההכוונה קדימה כמעט נמחקה. במקום להסביר לשוק מה הוא עשוי לעשות בהמשך, הפד הסתפק באמירה חדה שהוא מחויב להשיב יציבות מחירים.
זה נשמע כמו שינוי טכני בתקשורת. זה לא.
בעשור וחצי האחרון, השווקים התרגלו לכך שהבנק המרכזי לא רק נוהג את הרכב, אלא גם מקריין את המסלול והדרך. עוד מעט פונים ימינה. בעוד שני צמתים אולי מורידים ריבית. אם האינפלציה תרד, נחשוב על הקלה. אם שוק העבודה ייחלש, נשקול שינוי.
וורש הגיע ואמר, פחות או יותר: אני אנהג. אתם תסתכלו מהחלון וזהו.
🐘 הריבית נשארה. הציפייה התהפכה
הבעיה לא הייתה רק הנוסח הקצר. מאחורי השתיקה חיכתה טבלת התחזיות, והיא כבר דיברה בקול רם מאוד.
בחודש מרץ, חציון התחזיות של חברי הפד הצביע על ריבית של 3.4% בסוף 2026. אתמול החציון עלה ל-3.8%. במילים פשוטות, במקום הורדת ריבית שהשוק קיווה לקבל, התחזית החדשה מתיישבת עם אפשרות של בכלל העלאה.
גם תחזית אינפלציית ה-PCE לשנת 2026 זינקה מ-2.7% ל-3.6%, ותחזית אינפלציית הליבה עלתה מ-2.7% ל-3.3%. הפד לא אמר רק שהאינפלציה עדיין כאן. הוא הודה שהיא כנראה תהיה גבוהה הרבה יותר מכפי שחשב לפני שלושה חודשים.
זאת נקודת הציר. כאן בדיוק השוק החליף דיסקט.
תשואת האג"ח לשנתיים, שרגישה מאוד לציפיות הריבית, זינקה. להבנתי השוק עבר מתמחור של הקלות אפשריות לתמחור של סיכוי ממשי להעלאה כבר בחודשים הקרובים.
🐘 ואז הגיע המחיר
הדאו עוד הספיק לקבוע שיא תוך יומי. כלומר, השוק נכנס להחלטה במצב רוח טוב של תקווה.
אבל אחרי פרסום ההודעה ומסיבת העיתונאים, התמונה התהפכה. הדאו סיים בירידה של 507 נקודות, ה-S&P 500 איבד 1.21%, והנאסד"ק ירד 1.34%.
זה לא היה יום שבו שתיים או שלוש מניות גדולות קלקלו מסיבה מוצלחת. זהו יום של התנהלות רוחבית בגלל הודעת מאקרו כלכלית. זה כבר לא כתם קטן על החולצה שאפשר להוריד עם מגבון, זה חותם למציאות שלא מאפשרת הורדת ריבית.
🐘 המנהיגים הורידו את הראש
כל שבע מניות המגה סיימו בירידה. מיקרוסופט איבדה 3.79%, מטא ירדה 5.44%, ואמזון נחלשה ב-3.46%.
זו נקודה שצריך לעצור עליה ולהבין אותה בטח עם אתה סוחר מתחיל שרוצה ללמוד מהסקירה על הקשרים השונים.
כאשר הריבית הצפויה עולה, השוק מפחית את הערך הנוכחי של רווחים עתידיים. ככל שחלק גדול יותר מהשווי של חברה נשען על צמיחה שעוד אמורה להגיע בעתיד, כך היא רגישה יותר לשינוי במחיר הכסף.
זה לא אומר שמיקרוסופט הפכה בן לילה לחברה גרועה. זה אומר שהשוק ביקש מחיר אחר עבור אותו עתיד.
גם הנדל"ן ירד ב-2.5%, הצריכה המחזורית איבדה 2.7%, וקרוואנה CVNA נפלה יותר מ-10%. בקיצור חברות הזקוקות לאשראי זול, צרכן נלהב ומימון נוח גילו אתמול שהחשבון השתנה באמצע המסע.
וזה קורה גם לסוחר. הדיל יכול להישאר אותו הדיל. החברה יכולה להישאר אותה חברה. אבל כאשר תנאי הסביבה משתנים, היוון שהיה לך במחיר אחד לא בהכרח קיים במציאות הריבית החדשה.
🐘 לא כל מה שנפל נשבר
ובתוך היום החלש הזה, היו גם כמה פרטים שכדאי לסמן במרקר.
מדד השבבים הצליח לסיים בעלייה של כ-1.4%, לאחר שספג ירידות ביום הקודם. GE Vernova זינקה ב-6.77%, Vertiv עלתה 6%, וגולדמן זאקס ו-JPMorgan סיימו בעליות קטנות למרות הלחץ הרחב. גם מדד ראסל 2000 ירד פחות מהמדדים הגדולים.
אני לא הופך את הפרטים האלה מיד לסיפור שורי. יום אחד של חוזק יחסי לא נותן תעודת ביטוח ולא מזכה אותנו בחניה חינם מול הבורסה. אבל חוזק יחסי ביום חלש הוא המקום שבו אני מתחיל לחפש.
הבדיקה האמיתית מגיעה כאשר השוק מקבל סיבה למכור. מי סופג את ההיצע? מי נסגר רחוק מהשפל? היכן המחזור גדל בלי שהמחיר נשבר? ובאילו מניות הקונים חוזרים מהר יותר מאשר במדד?
אד סייקוטה הזכיר בדרכו שהשוק עושה מה שהוא עושה, לא את מה שאנחנו צריכים שיעשה. אתמול רוב השוק אמר חולשה, אבל כמה אזורים עדיין סירבו לשתף פעולה באופן מלא עם המוכרים.
🐘 גם חדשות טובות צריכות תזמון
מאז הסגירה, ארה"ב ואיראן פרסמו הסכם ביניים שמאריך את הפסקת האש ב-60 יום ואמור לאפשר את חידוש התנועה במצר הורמוז. מחירי הנפט ירדו לאזור השפל של כשלושה חודשים, והחוזים על המדדים האמריקאיים הגיבו בעליות בשעות המסחר באסיה.
לכאורה, זו בדיוק ההתפתחות שהשוק רצה לקבל.
נפט נמוך יותר עשוי להפחית לחצים אינפלציוניים, להקל על הצרכן ולתת לפד יותר מרחב בעתיד. אבל הסכם ביניים אינו מוחק ביום אחד תחזית אינפלציה, והפד כבר הבהיר שאינו מתכוון להבטיח מראש את הצעד הבא.
לכן, עלייה בחוזים הבוקר אינה מבטלת את המסר של אתמול. היא רק הקלה מסוימת באחד המרכיבים, לקראת תחילת המבחן של העת הנוכחית.
🐘 מה אני מחפש עכשיו
אני רוצה לראות כיצד השוק מתנהג אחרי ההלם הראשוני עבר. האם הירידה תמשוך המשך היצע, או שהקונים יחזרו במהירות? האם מניות השבבים ימשיכו להפגין חוזק יחסי? האם המניות הרגישות לריבית יצליחו להתייצב, או שכל ניסיון התאוששות יפגוש מוכרים?
ובעיקר, אני רוצה לבדוק את את התנהגות הרוחבית של השוק.
אם המדדים יעלו אבל מספר קטן של מניות ענק יעשה את כל העבודה, זו תהיה התאוששות עם מנוע מרשים ושני גלגלים שבורים או חסרים, זה עלול להפריע בהמשך.
אם נראה התרחבות בביקוש, יותר מניות עולות, סקטורים חוזרים להשתתף וירידה בעוצמת המכירות, הסיפור יהיה בריא יותר ומאפשר התאוששות למרות המידע החדש.
אין צורך להכריע היום אם השוק השורי הסתיים או רק יצא להפסקת צהרים. זו אינה השאלה שסוחר צריך לענות עליה.
השאלה היא האם העסקה שנמצאת מולך כפוטנציאלית, עומדת בתנאים שלך לכניסה בפועל.
לא לפי מה שקיווית שהפד יאמר, לא לפי מה שהחוזים עשו לפנות בוקר, ולא לפי מישהו שכתב ברשת שהירידה היא הזדמנות של פעם בדור. משום מה הזדמנויות של פעם בדור מגיעות לאחרונה פעמיים בשבוע.
🐘 כשההסבר נעלם
סיכומו של עניין, השוק התרגל לקבל מהפד הסברים, רמזים ומסלול משוער. אתמול הוא קיבל פחות מילים ויותר אי ודאות. וזה החזיר אותנו לדבר הבסיסי ביותר במסחר, חיבוק של הידיעה היחידה שהריבית לא תרד בקרוב.
עכשיו התפקיד שלנו אינו להיבהל מכך שהישיבה הסתיימה ללא רשימת מטלות, המטלה שלא נאמרה המתבקשת היא עיבוד המידע שיתחיל להגיע החל מהיום למרות ההסתרה של קווין וורש.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
לונג 
סקירה יומית 17-06-26 פניות ונקודות חיתוך בחייםזהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית 17.06.26
פניות ונקודות חיתוך בחיים
האמת אל תקראו, בקריאה שנייה בניסיון לצמצם את כמות השגיאות כתיב שלי נראה לי, שהקריאה היום מתאימה בעיקר ׳למיטבי לכת׳ שמוכנים באהבה לספוג את החפירות שלי.
מתחיל לחפור… נזכר בפניה שגויה בחיים שלי (יש רבות כאלה).
נתחיל מהמוח שלי בעת הפניה. המוח שלי לוחש לי לחישה מלחיצה בזמן יציאה מהמחלף, ״שיט לקחת את הפנייה הלא נכונה״, יצאתי בשלום, מתוך הרגל לצאת שם, עכשיו אני תקוע בפקק של החיים, בלי דרך לצאת ממנו בפחות זמן מאשר לעבור אותו.
זאת החוויה והתחושה שחוו רבים מהסוחרים אתמול, סוחרי אופנת הבינה, אנשי הכת החדשה, יושבים מול המסכים רואים את הנסד״ק מדמם מעל 300 נקודות ומרגישים נדפקים ברמה הכי בסיסית ואישית שיש.
הרי העתיד שייך לטכנולוגיה, לא ככה?!
קראי שמהפכת הבינה המלאכותית תשנה את העולם ושמי שלא קונה היום יישאר מאחור, אז קנית. אבל המציאות מכה בפנים, בגלל שהמציאות לפני שהיא רוצה להרוויח היא רוצה לשרוד. בקיצור מדד השבבים נשחט אתמול ב-5.7% במכה אחת.
הדיסוננס הקוגניטיבי פשוט לא מצליח להסביר, דווקא עכשיו שהכל נראה לך מסתדר בעולם זה מתרסק? התסכול העמוק לא נובע מזה מהפסד או צמצום הרווח, אלא מהתחושה הצורבת שאתה שוב לא מבין את ההיגיון הבסיסי של עולם המסחר.
אין היגיון במסחר, יש שם חוקים אחרים, חוקים פנימיים ממוצאים, חוקים שהם חומת ההגנה שלך.
אתה יושב, קורא חדשות, מנתח דוחות ונתונים לעומק. שומע את כל ה"מומחים" בחליפות מדברים על פריצות דרך טכנולוגיות, בלה בלה ובכל זאת השוק עושה בדיוק את ההפך הגמור.
אצלך שוב תחושה המוכרת והכואבת של להיות צודק לחלוטין בתיאוריה הכלכלית שלך או של השכן, אבל במקביל מוחק כספים.
אם ננשום רגע, ניקח צעד אחורה מהפאניקה ונלחץ off על כפתור הרגשות. נבין שמה שקרה אתמול הוא לא קריסת מערכות, הוא לא תחילתו של מיתון, ולא סוף העולם הטכנולוגי כפי שציירו אותו.
זו בסך הכל הפיזיקה של השוק בפעולה, מנגנון ״אכזרי״, אך הגיוני להפליא של העברת עושר מידיים צדקניות ומפוחדות לידיים שורדות, מתוכננות וקרות רוח.
בשורה התחתונה הכסף החכם ממשיך לייצר שכבות ביטחון תזרימיות שרק מעליה הוא בונה את שכבות הקצפת של הטכנולוגיה והבינה.
🐘 בהסחת דעת כולם מסתכלים למעלה
בזמן שכולם בואוו מההמראה התקשורתית של חברת SpaceX המזנקת כבר זה יום המסחר השלישי, הכסף החכם ה"פיל" מעודד אתכם להמשיך להביט מעלה תוך כדי שהוא ארז את המזוודות בשקט ומבסס את מעמדו.
זה פשוט המשך רוטציה סקטוריאלית, מונח שנשמע לחובבים כמו קללה אקדמית אבל בפועל מתאר את הדרך של תנועת הכסף למקומות שיבטיחו את שרידותו לפני הרווחיות.
המניפולציה היא פשוטה, מכרו לכם את החלום הנוצץ על חלל, על אינטליגנציה מלאכותית ועל שבבים, ובזמן שהייתם מהופנטים להביט מעלה, הם קנו בנקים וטרקטורים.
תראה את הדאו (לא יאומן), הדאו ג'ונס, אותו מדד אפור, כבד ומשעמם של ״הכלכלה הישנה״, נושק לשיא היסטורי ובלתי נתפס של כמעט 52,000 נקודות.
איך זה בכלל הגיוני? שואל כל מי שחושב בתבניות חשיבה רגילות של חיי היום יום מצליחים? איך ייתכן שבזמן שספינת הדגל של הטכנולוגיה חוטפת מהלומה? שדווקא חברות פיננסים, חברות תעשייה מסורתית וחומרי בניין דוחפות את השוק מעלה?
התשובה הפילוסופית היא, כסף גדול או חכם, אף פעם לא מתאדה באוויר, הוא פשוט מחליף כתובת למקום שבו נוח יותר למחיר לשהות בו, כדי שלא יפריעו לו לעבור הוא נדרש להסחת דעת… הנה ציפור.
הוא יודע הסוחר המתוסכל תמיד יחפש את האקשן איפה שיש רעש וכותרות. אתמול, העקבות הברורות של הפיל הובילו חד משמעית הרחק מסקטור הטכנולוגיה המנופח אל עבר הסקטורים המחזוריים והבסיסיים ביותר.
הבנקים זינקו ב-1.5%, וג'יי פי מורגן בלטה כשעלתה כמעט ב-3.7% רק משום שהיא נבחרה להוביל הנפקת יחידת טילים של L3Harris וזו בדיוק הציניות של וול סטריט במיטבה.
זה בדיוק השלב המכריע שבו שיטת וויקוף מפסיקה להיות תיאוריה אפורה של קווים נמתחים על גרף, והופכת להיות משקפי רנטגן החופשים את האמת העירומה.
מה שראינו בטכנולוגיה אתמול זהו תהליך פיזור (Distribution) קלאסי, שבו הכסף הגדול מחלק את הסחורה היקרה לציבור הרעב לחזור ולהיות חלק מהעדר.
במקביל אותו כסף גדול ביצע תהליך איסוף מתמשך ושקט מופתי בסקטורים הישנים שהציבור זנח.
🐘 השקט שבו הפיל מחליף מקום
כאן נכנסת הפסיכולוגיה, אותה חיה ערמומית שמנהלת אותנו מבפנים בלי שאפילו נשים לב. אד סייקוטה, אחד מגדולי הסוחרים שדרכו אי פעם על רצפת מסחר, אמר משפט שמהדהד לי בראש כמו פעמון אזהרה: "מנצחים או מפסידים, כל אחד מקבל מהשוק בדיוק את מה שהוא רוצה".
אם אתה מחפש ריגושים כמו קזינו, אתה תרדוף אחרי מניות של חלליות ותתרסק איתן אל קרקע המציאות הדוקרת.
אבל אם אתה באמת מחפש רווחיות יציבה ולא שואו, אתה תלמד לאהוב את השעמום הטכני של התהליך ותלמד לשלוט בדחפים שלך.
הפער במוח רק מתעצם כשמוסיפים למשוואה אירועי מאקרו כבדים, כמו הסכם השלום המדובר עם איראן, ששלח את מחירי הנפט הגולמי לצלילה מהירה לאזור ה-76 דולר לחבית. אתה רואה כותרת דרמטית כזו באתרים הכלכליים, נכנס מיד לאופוריה ולוחץ על כפתור העכבר מתוך דחף פנימי עיוור ובלתי נשלט.
כשאתה לומד סוף סוף לזהות את העקבות האמיתיות של הפיל, אתה מבין שחיפוש הגיון כלכלי טהור בכל תנועת מחיר, זה כמו לנסות למצוא פילוסופיה עמוקה אצל רוכל שצועק בשוק ״רק היום״.
השוק שלנו הוא אך ורק זירת מאבק אכזרית על נזילות, הוא אינו כנס של חתני פרס נובל לכלכלה או כנס רבני העוסק בצדק וצדקה.
עם כי הבנה עמוקה של עולם המסחר ומתוך עולם המסחר, תבינו עד כמה זה מקום גדול של צדק וצדקה. צדק וצדקה שהוא המנוע והסיבה של תנועת ופיזור הכסף לסקטורים השונים, אבל נראה לי שזה לא המקום להיכנס למאורת הארנב חדשה שתבלבל פה את רוב הקוראים, אבל זה בער בי רגע לכתוב זאת.
🐘 טילים עושים רעש, טרקטורים עושים כסף
אז איך אנחנו לוקחים את הבלגן הקוגניטיבי או בעברית את הסתירה של אתמול והופכים אותה לתוכנית עבודה שמייצרת ודאות בתוך עולם של כאוטי?
השלב הראשון והקשה ביותר הוא כיבוי רעשי הרקע החיצוניים, והכרה עמוקה בכך שהאמוציות שלך הן למעשה האינדיקטור לזיהוי היפוכים. כשאתה מרגיש פחד משתק, כמעט פיזי, ללחוץ על ההדק בנכס "משעמם" או יורד, זה כנראה בדיוק המקום המדויק שבו מתקיים אלוקציה של כסף.
במקום לחפש נואשות את "התחתית" החמקמקה במניות השבבים שנופלות כמו סכין חדה, עצור הכל, קח נשימה עמוקה ושאל את עצמך באובייקטיביות לאן הכסף זורם כעת? ואם אינך יודע את התשובה כל שנדרש ממך הוא לפתוח מפת חום של השוק ולקבל אותה.
שינוי התפיסה המהותי הזה דורש ממך קודם כל לוותר על האגו התופח של "להיות צודק" לגבי העתיד הטכנולוגי המזהיר של האנושות והשפעת הבינה, ולהתמקד אך ורק בלהיות סוחר שורד, השרידות תוביל אותך גם לרווחיות.
תפקידנו על המסך אינו להיות נביאי זעם או זן של שוק ההון, אלא להיות גששים מקצועיים המזהים עקבות טריים וכבדים בתוך הבוץ הפיננסי.
כשהשוק משנה פאזה לנגד עינינו, אנחנו צריכים להיות כמו זיקית מיומנת ולהתאים את עצמנו לרוטציה המהירה בלי להתווכח אפילו לשנייה עם המציאות.
הפער האדיר בין סוחר מתוסכל שמכה ושובר את המקלדת לסוחר צלף שמחייך בשקט, נמצא בדיוק במרווח הזה, באותו שקט קדוש שלפני קבלת ההחלטה.
ברווח בלתי נראה שבו שוכן כוח הרצון האמיתי שלך לקפוץ על כל תנועה חדה ואקראית, במקום להמתין בסבלנות אין קץ למארב מתוכנן ומדוקדק שלך.
זה נהיה פשוט כשאתה סוחר נטו את המגמה של השוק ולא את כותרות שזורמות מבחוץ, אתה מגלה פתאום איך כל החרדות מצטמצמות כלא היו, ובמקומן מגיעה תחושה מופלאה של שליטה שקטה וביטחון פנימי עמוק.
ברגע שאתה מוסיף חוקים וגדרות למקום כאוטי הוא מפסיק להיות כאוטי, המשימה הראשונה בכניסה לגו׳נגל שוק ההון הוא חוקים פנימיים שינהלו אותך, כשבתוך עצמך יש סדר גם מחוץ לעולמך נהיה סדר.
🐘 מחר בבוקר המציאות תדפוק בדלת
והיום, החלטת הריבית של הפד, הנאום הראשון של היושב ראש החדש, וורש. השוק כולו כבר עכשיו עוצר את נשימתו, מתכווץ בהמתנה דרוכה ומורטת עצבים, בזמן שתשואות אג"ח ממשיכות לרדת בעקביות לנקודות שפל שלא ראינו כאן חודשים ארוכים.
ההמון חסר ההכוונה ינסה לנתח בפסיכוזה כל הברה וכל אנחה שתוציא ״הפד״וקרטיה החדשה מהפה, בניסיון נואש שוב להבין ולתרגם את "תחזית המדיניות".
הידיים החלשות יקנו בפאניקה, ימכרו בייאוש, יתהפכו מצד לצד ולבסוף ימחקו את עצמם כליל, רק בגלל מילה אחת או פסיק שגוי שנאמר במסיבת העיתונאים. בניסיון החוזר שלהם להפעיל את ההיגיון שלהם על השוק יחד עם הרצון להיות ראשונים המוכיחים כי הבינו.
אבל אתה? מקצוען שמבין את השפה האמיתית של השוק, אתה הולך לעשות מחר משהו שונה, חכם וקר רוח לחלוטין. אתה לא תנסה להמר כמו בבלקג'ק על התוצאה של הנאום או על המילה שיבחר וורש.
אתה פשוט תשב מול המסך ברוגע מוחלט, תסתכל על הגרף האובייקטיבי, ותחפש בצלילות את אזורי הנזילות המדויקים שהפיל בנה ועיצב בימים האחרונים בדיוק לקראת הרגע הדרמטי הזה.
אם תדע להפנים סוף סוף שכסף גדול לעולם אינו זז בטעות אלא אך ורק על פי תוכנית אב מסודרת ומחושבת, אתה תוכל להשתמש בתנודתיות האלימה של היום כמנוף אדיר ויעיל לטובתך.
זכור תמיד, ולעולם אל תשכח. אין לנו שום שליטה על מה יקרה היום בדאו או בהחלטות הריבית או במחירי הנפט בגלל מזרח תיכון בוער.
יש לנו שליטה מוחלטת אך ורק על המיינדסט הקשיח שלנו, על ניהול הסיכונים הנוקשה והבלתי מתפשר, ועל היכולת שלנו לחבר את התנועה בגרף לרגש ולפעולה של ההמון המפסיד.
שם, בדיוק שם, בנקודת החיתוך השקטה והמדויקת הזו, נקודת חיתוך שככל שתבין אותה (אם לא אז בוא ללמוד) נמצאת אותה רווחיות יציבה שאתה כל כך מחפש.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
סקירה יומית 16.6.2026זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית 16.06.26
ניצחנו. הפסדנו. השתפרנו
יש שאלה שמסתובבת ביום האחרון, כמעט בכל שיחה בישראל, ניצחנו או הפסדנו במלחמה מול איראן?
השאלה נשמעת הגיונית. אפילו מתבקשת. היא דורשת מהמציאות לבחור בין ניצחון להפסד, בזמן שהמציאות עצמה עדיין זזה.. מי שחושב בצורה בינארית מחפש תשובה מוחלטת. ניצחון או הפסד. טוב או רע. עסקה מוצלחת או כניעה.
ירוק או אדום.
זו חשיבה של שחקן סופי.
שחקן סופי רוצה לדעת מי ניצח במשחק, כדי שנוכל לסגור את הלוח, לקפל את הכלים ולספר לחברה שהוא ידע מראש את התוצאה. מבחינתו, אם איראן עדיין קיימת, אם הבעיה הגרעינית לא נעלמה ואם לא קיבלנו סוף הוליוודי עם כתוביות, כנראה הפסדנו.
אבל שחקן אינסופי שואל שאלה אחרת. לא האם ניצחנו, אלא האם מצבנו היחסי השתפר. באופן המאפשר לנו כעם המשך חיות ותקומה.
🐘 המציאות לא סוגרת חשבון
אני לא פרשן צבאי, וגם אין לי כוונה לחלק ציונים למלחמות כאילו מדובר בגמר גביע. אבל כסוחר, אני רגיל למדוד מציאות דרך שינוי יחסי. איפה היינו קודם, איפה אנחנו עכשיו, אילו סיכונים נחלשו, אילו נשארו, ומה המחיר מספר על מאזן הכוחות החדש.
גם אם כרגע נכנסנו לסוג של Hold בגלל טראמפ, זה לא אומר שחזרנו לנקודת ההתחלה.
המערכה אולי לא הסתיימה בניצחון מוחלט, אבל המצב האסטרטגי השתנה. היכולות נחשפו, הגבולות נבדקו, המחירים הובהרו, ולכל הצדדים יש עכשיו מידע שלא היה להם קודם.
בשוק קוראים לזה גילוי השיווי.
בחיים קוראים לזה להבין עם מי יש לך עסק.
לכן השאלה "ניצחנו או הפסדנו?" אולי טובה לוויכוח ביום שישי. היא פחות טובה למי שמנסה להבין לאן המציאות מתקדמת.
ההסכם בין ארה"ב לאיראן עדיין ראשוני, המשא ומתן אמור להימשך, מצר הורמוז עדיין לא חזר לפעילות מלאה, הסוגיות המורכבות ביותר עדיין לא קיבלו פתרון סופי.
אבל מבחינת השווקים, ההסתברות להסלמה ממושכת ירדה, וזה לבדו הספיק כדי לשנות במהירות את מחיר הנפט, האג"ח ושווי המניות.
🐘 גם השוק לא שאל מי ניצח
השוק לא חיכה שמישהו יעמוד מול הקהל ויכריז על ניצחון. הוא עשה את מה שהוא תמיד עושה, השווה בין אתמול למחר, שקל מחדש את הסיכונים והזיז בהתאם את מיקום אחסון הכסף.
מחיר הנפט נפל כמעט 5% ממשיך לרדת גם בבוקר שלאחר מכן. ה-WTI ירד מתחת ל-80 דולר והגיע לשפל של כשלושה חודשים, על רקע הציפייה להסכם ולחידוש הדרגתי של זרימת האנרגיה דרך מצר הורמוז.
זו לא הייתה הצבעה בעד שלום עולמי. זו הייתה הצבעה בעד שיפור יחסי. פחות סיכון למחסור חריף באנרגיה. פחות לחץ אינפלציוני. פחות חשש שהבנקים המרכזיים יצטרכו להחזיק את הריבית גבוהה עוד זמן רב, ואולי אף להעלות אותה.
בעיקר מי שמבין את המשחק, כנראה שהמלחמה הוכרעה בביקור של טראמפ בסין והתגובה שלהם לעניין.
בכל מקרה הנקודה שלי בהקשר למחסר היא הדגש הבא. בדיוק כפי ששחקן אינסופי לא חייב לנצח היום כדי לשפר את מצבו למחר, השוק לא צריך שכל הבעיות ייעלמו. לפעמים מספיק שהבעיה הגדולה ביותר תזוז חצי צעד אחורה.
🐘 הכסף חזר למקום המוכר
כשהלחץ ירד, הכסף לא התחיל לחפש גיבורים חדשים. הוא חזר לגיבורים המוכרים. הנאסד"ק זינק ב-3.07%. ה-S&P 500 הוסיף 1.65%, והדאו עלה 0.92% וסיים בשיא חדש. הטכנולוגיה הובילה עם עלייה של 3.4%, ומדד השבבים התקדם בכ-5.5%.
זו הייתה תנועה חדה, אבל לא מקרית.
כרגיל כאשר השוק מוריד את מחיר הפחד, הוא מעלה מיד את המחיר שהוא מוכן לשלם עבור צמיחה עתידית. וכדי להבין את הסיפור הזה, אני מסתכל על הדברים דרך NVIDIA.
🐘 המניה שהשוק חוזר אליה
מניית NVIDIA לא הייתה המניה שעלתה הכי הרבה אתמול. Western Digital זינקה ביותר מ-16%, Micron עלתה כמעט 11%, ו-Seagate הוסיפה יותר מ-9%.
מניות הזיכרון והאחסון הפכו לכוכבות של היום, מפני שהשוק נזכר שלמהפכת הבינה המלאכותית צריך זיכרון, תשתיות ומקום לשמור בו את כל החוכמה החדשה.
אפילו לבינה מלאכותית צריך מחסן. אבל NVIDIA סיפרה את הסיפור החשוב יותר. המניה עלתה 3.54% וסגרה ב-212.45 דולר. במהלך העלייה היא חזרה מעל הממוצע הנע ל-50 יום, אחרי שבוע תנודתי שבו השוק בחן מחדש את האמון במנהיגות הטכנולוגית.
ממוצע נע הוא לא קיר בטון, והוא גם לא קו קדוש שסוחרים צריכים להשתחוות מולו. אבל הוא אזור שבו אפשר לראות שינוי עקרוני בהתנהגות המוסדיים.
רק כמה ימים קודם לכן, מניות השבבים ספגו מכירות חדות על רקע נתוני תעסוקה חזקים, חשש מריבית גבוהה והסלמה מול איראן. כשהאיום הגיאופוליטי התמתן והנפט ירד, הכסף חזר בדיוק לאותו מקום שממנו ברח.
זה מלמד אותי יותר מאלף פרשנים. בזמן פחד, המשקיעים מוכרים את מה שנראה להם יקר ופגיע. כשהפחד נחלש, הם חוזרים קודם למה שהם עדיין מאמינים שיכול להוביל.
🐘 לא כל עליה היא ניצחון
גם כאן החשיבה הבינארית יכולה לסבך את הסוחר. המניה חזרה מעל הממוצע סימן לקנות?. המניה מתחת לממוצע סימן למכור?.
המדד עלה השוק חזק.
המדד ירד השוק חלש.
ככה אולי קל יותר לחשוב ולישון, אבל לא ככה השוק עובד. אני לא שואל רק אם NVIDIA עלתה מעל הקו.
אני שואל כיצד עלתה, מי הצטרף אליה, מה עשה המחזור, האם השבבים תמכו, האם רוחב השוק השתפר, האם הכסף חוזר מסקטורים דפנסיביים לסקטורים התקפיים.
🐘אפילו החדשות הטובות יחסיות
האנרגיה נפלה ב-3.6%, מפני שירידת הנפט פגעה בחברות שנהנו מהמחירים הגבוהים.
לעומתה, טכנולוגיה, תקשורת, צריכה מחזורית ותעשייה הובילו. חברות תעופה, תיירות ועסקים הרגישים למחירי אנרגיה קיבלו חמצן, בזמן שהנדל"ן, הבריאות והצריכה הבסיסית נשארו במקום.
אירוע אחד הוא חדשות טובות לחברה אחת וחדשות רעות לאחרת. ככה נראית חשיבה יחסית. לא לשאול האם ירידת הנפט טובה או רעה, אלא למי היא טובה, למי היא רעה, וכיצד היא משנה את מיקום הכסף.
גם נתוני המאקרו לא הציגו תמונה בינארית. מדד הייצור של האמפייר סטייט ירד ל-5.7, מתחת לציפיות. הייצור התעשייתי עלה רק ב-0.1%, ואמון הקבלנים ירד ל-35.
חלש? יחסית לציפיות, כן.
קטסטרופה? ממש לא.
מבחינת המניות, התקררות מתונה יכולה דווקא להתקבל בחיוב, כל עוד היא מפחיתה לחץ אינפלציוני בלי להפוך למיתון. הפד מתכנס ב-16 וב-17 ביוני, והחלטתו תגיע יחד עם תחזיות כלכליות מעודכנות ואנחנו נקבל עוד קצת בהירות על עיבוד ושכלול כלל המידע.
🐘 סוחר אינסופי לא תמיד מחפש הכרעה
אני מבין את הרצון להכריע. האם להיכנס עכשיו או לחכות. האם הראלי אמיתי או מלכודת. האם NVIDIA חזרה להוביל או רק קיבלה יום של חסד. אבל לא תמיד קיימת תשובה מוחלטת ברגע שבו צריך לקבל את החלטה. סוחר שחושב בינארית רוצה להיות צודק. צדקנות היא רעל במסחר.
סוחר שחושב יחסית רוצה שיפור מתמיד. הוא לא חייב לדעת אם השוק ימשיך לעלות שבוע שלם. הוא צריך לדעת האם יחס הסיכוי לסיכון השתפר, האם המנהיגות חזרה, היכן טעה אם התרחיש ייכשל, וכמה הוא מוכן לשלם כדי לבדוק את הרעיון.
זו אינה התחמקות מהחלטה. זן פשוט גישה הנובעת מתוך ההבנה העמוקה של מה זה שחקן אין סופי, או במקרה שלנו מהו עם הנצח.
כרגע ההסכם עם איראן עדיין אינו סוף הסיפור. השוק עדיין צריך להתמודד עם הפד, עם פרטי ההסכם, עם פתיחת מצר הורמוז בפועל ועם השאלה האם ירידת הנפט תחזיק.
נכנסנו לרגע ל-Hold. אבל Hold אינו חזרה להתחלה.
🐘 השוק לא מחפש גביע
למען האמת, בשוק אין באמת סוף משחק. יש רק מצב חדש, מחיר חדש ומערכת חדשה של הסתברויות.
מי שמחפש בכל יום רווח או הפסד כמדד הצלחה מוחלט יבלה את חייו ברכבת הרים רגשית. יום אחד הוא גאון, יום אחר הוא משוכנע שאיבד את היכולת, וביום השלישי הוא כבר מחפש שיטת מסחר חדשה שמישהו צילם ליד למבורגיני.
מי שחושב יחסית מבין עומק אחר. מבין כי אתה לא חייב לנצח את השוק כל יום. אתה כן צריך לסיים את היום במצב טוב יותר, שזה אומר, פחות טעויות, יותר מידע, סיכון נשלט ביחס לתנודות.
ותמיד, תמיד לשמור על היכולת לסחור גם מחר.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
מכשיר סוחרי סווינג ב׳שיטת הפיל׳
וסוחרי יום בחוזים בשיטת ׳מרגל המסחר׳
לונג 
